M.57 - תיעוד של אגודת התרבות של יהודי גרמניה (Kulturbund der Juden in Deutschland)

M.57 - אגודת התרבות של יהודי גרמניה (Kulturbund der Juden in Deutschland) תולדות הארגון בעקבות עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאסר על היהודים לבקר במופעי תרבות ולעבוד במוסדות התרבות בגרמניה. קורט זינגר מנהל האופרה העירונית של ברלין (פוטר בשל יהדותו ב-1933) החליט להקים ארגון תרבות יהודי חלופי, שמטרתו לארגן פעילות תרבותית ליהודים. הארגון החדש אמור לפתור גם את בעיית אבטלת האמנים והעובדים היהודים שפוטרו ממוסדות התרבות הכלליים. הארגונים היהודיים המרכזיים בגרמניה נענו לבקשת זינגר להשתתף בהנהלת ארגון התרבות החדש. הוא פנה לגורמים בשלטון הנאצי כדי לקבל אישור רשמי לארגון החדש, וקיבל ביולי 1933 מענה חיובי מ-Hans Hinkel ראש הוועדה הפרוסית לתיאטרון. אולם Hinkel היתנה את אישור הפעילות בהעלאת מופעי התרבות אך ורק לפני יהודים, וכן שפרסומם ייעשה בעיתונים היהודיים בלבד. "נתן החכם" של גוטהולד אפרים לסינג הייתה ההצגה הראשונה שעלתה במסגרת הקולטורבונד באוקטובר 1933. באותה עת הוקמו מסגרות דומות בערים אחרות בגרמניה שהתארגנו בארגון רופף בשם הארגון הארצי של אגודות התרבות היהודיות (Reichsorganisation Juedischer Kulturbuende) במרס 1934. באפריל 1935 התאחדו גופים אלה במסגרת ההתאגדות הארצית של אגודות התרבות היהודיות (Reichsverband der Juedischen Kulturbuende). קורט זינגר ניסה לרשום את הארגון החדש בבית משפט בברלין, אולם נתקל בקשיים ובכללם התנגדות הגסטפו. לבסוף, נרשם הארגון כשאחד התנאים היה שינוי שמו. וכך במרס 1935 שונה השם לאגודת התרבות היהודית של ברלין (Juedischer Kulturbund Berlin), ובכך נמחקה זיקה כלשהי לגרמניה ולתרבות הגרמנית. הקולטורבונד המשיך להתקיים בפועל עד ספטמבר 1941 תוך צמצום מתמיד של פעילותו. פעילות הארגון בתחילה לא העלו מופעים שנושאיהם יהודיים בהכרח, כי ראשי הקולטורבונד טענו, שאל להם ליהודים להסתגר בגטו רוחני. ברבות הימים עם ההבנה הגוברת והולכת בנוגע להרעת מצב היהודים בגרמניה, העלו מופעים גם בנושאים יהודיים, והארגון אף ניסה ליצור תרבות יהודית חלופית לתרבות הגרמנית הכללית. בפעילות הקולטורבונד שני מוקדים עיקריים: מוקד אחד בתחום המוסיקה ובכללו תזמורות סימפוניות, מקהלות מקצועיות, תזמורות קאמריות ועוד. המוקד השני בתחום התיאטרון שעם הזמן העלה הצגות בנושאים יהודיים. בנוסף לכך, ארגן הקולטורבונד הרצאות לציבור הרחב, תערוכות אמנות פלסטית, מופעי בידור וקברטים ומחלקת קולנוע הציגה סרטי קולנוע. על-פי הנחיות השלטון הגרמני על כל סרטי הקולנוע להיות "מקדמי הגירה". הקולטורבונד פתר את הבעיה בכך שכינה כל סרט אמריקני "מקדם הגירה." יש לציין, שלמרות הגושפנקה הרשמית לפעילות הקולטורבונד התקיימו פעילויות תרבותיות יהודיות גם מחוץ לאגודה, במיוחד בערים גדולות כמו ברלין. החטיבה היא ארכיונו הפרטי של הבמאי-שחקן פריץ ויסטן (Fritz Wisten) מפעילי האגודה. התיעוד שהגיע ליד ושם הוא צילום של התיעוד המקורי הקיים בארכיון Stiftung Akademie der Kuenste בברלין. התיעוד בחטיבה זו רובו ככולו בשפה הגרמנית ועוסק בעיקר בפעילות האגודה לאחר 1938. בחטיבה תיעוד של כל פעילות הקולטורבונד: -דיונים עם Hans Hinkel; -פעילות ארגונית; -סקירות של פעילות האגודה בתקופות שונות. הערה: בחטיבה O.1 יש תיעוד רב על הקולטורבונד ובכללו עדויות מפי פעילים רבים באגודה.