P.24 - ארכיון דב לוין, פרטיזן וחוקר שואה
דב לוין נולד ב־27 בינואר 1925 בקובנה, ליטא להוריו צבי הירש לוין ובלומה לבית ויגודר, ונפטר ב־3 בדצמבר 2016 בירושלים. קיבל חינוך ציוני. שלט בשפות סלאביות, ליטאית, אנגלית ועברית.
לוין למד בגימנסיה העברית על שם שוואב בקובנה, הקשורה לרשת "תרבות", עד סגירתו בעקבות הכיבוש הסובייטי, ובתיכון היידי על שם שלום עליכם. בגיל 12 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". לאחר כניסת הגרמנים לקובנה, גורש עם משפחתו לגטו קובנה. בגטו הצטרף לארגון המחתרת ברית ציון. לאחר שנה נמלט מהגטו, מאז לא ראה עוד את הוריו ואת אחותו התאומה בלומה, שנספו.
ב־7 במרץ 1944 חבר לפרטיזנים ביערות רודניקי, לגדוד "מוות לכובשים הגרמנים". הוא מכר את שעון בר המצווה שקיבל מדודו על מנת לקנות רובה.
לאחר שעלה לארץ ישראל באוקטובר 1945, לחם גם בבריטים ובערבים. הוא למד סוציולוגיה, ולימודי תואר שני בהיסטוריה יהודית וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לחם בשורות צה"ל במלחמת העצמאות, והגן על הר הצופים אשר נותק מירושלים. לאחר המלחמה למד עבודה סוציאלית ולימודי תואר שני במדעי החברה והיסטוריה יהודית. את הדוקטורט שלו כתב לוין בהנחית פרופ' יהודה באואר.
בעבודתו בתור עובד סוציאלי מטעם עיריית ירושלים נסע ברחבי הארץ כדי להקליט עדויות של לוחמים ושל ניצולים, בסיוע יד ושם. הקלטות אלה הן הבסיס לארכיון התיעוד בעל פה שלוין עמד לימים בראשו, במסגרת המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. כמו כן, שימש חוקר ומרצה במכון ליהדות זמננו.
הוא כתב מעל 15 ספרים ו־500 מאמרים בעברית ובאנגלית על יהדות ליטא והארצות הבלטיות. לוין ערך את פנקסי הקהילות לאטביה ואסטוניה (תשמ"ח) וליטא (תשנ"ו) של יד ושם.
פעל למאבק בהכחשת השואה ולרדיפת פושעי המלחמה.
ב־2009 הפקיד את ארכיונו האישי ביד ושם.
בחטיבה:
תיעוד אישי - תכתובות אישיות של דב לוין מהתקופה שלפני המלחמה, וכן מידע ממאגרי הצלב האדום על מות הוריו ואחותו;
תיעוד היסטורי - טיוטות לפרקים שכתב לפנקסי קהילות בהוצאת יד ושם, רשימות שכתב ותכתובות עם פרטיזנים ועם אנשי אקדמיה, וכן תיעוד שאסף בנושאים אלה - עדויות, רשימות ותעודות, קטעי עיתונות ומכתבים;
הזמנות לכנסים, טקסים וארועים שונים הנוגעים ליהדות ליטא וללוחמי הגטאות והמחנות;
טיוטת הדוקטורט שכתב לוין בנושא השתתפות יהודי ליטא במלחמה בגרמנים במלחמת העולם השנייה;
אסופת שאלונים וראיונות של חיילים בצבא אנדרס שנאספו במסגרת המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.