P.16 - אוסף רחל אוירבך, סופרת ומייסדת מדור העדויות בעל-פה ביד ושם

P.16 - אוסף רחל אוירבך, סופרת ומייסדת מדור העדויות בעל-פה ביד ושם רחל אוירבך נולדה ב-18 בדצמבר 1903 בכפר Lanowce בנפת Borszczow בגליציה המזרחית. ב-1913 היא סיימה את בית הספר העממי וב-1920 את הגימנסיה ב-Lwow. לאחר מכן למדה פילוסופיה והיסטוריה. ב-1925 החלה רחל אוירבך לפרסם מאמרים בעיתון היהודי-פולני Chwila ב-Lwow. כעבור שנתיים התקבלה למערכת העיתון "דער נייער מארגן" וערכה כתבי עת ספרותיים כמו ה"צושטייער". בשנת 1932 עברה רחל אוירבך לחיות ב-Warszawa. שם התקיימה ממילגה של ועד העיתונאים היהודים וכתבה חיבור על אודות הפסיכולוגיה של שגיאות דפוס. בין השנים 1939-1932 עבדה בעיתון היהודי-פולני Nowe Slowo (הוצאה פולנית של העיתון "מאמענט") ופרסמה מאמרים בנושאים ספרותיים, מדעיים וחברתיים בעיתונים "היינט", "מאמענט", "נייע פאלקסצייטונג" "נאש פשעגלאנד", “Chwila” ו"ליטערארישע בלעטער". במקביל תרגמה ספרים מאת משה סטאווסקי, את הספר "קרימער נעכט" שכתב ז. סגלוביץ, את "טווס הזהב" ("גאלדענע פאווע") של יהושע פרלה ונובלות מאת י. י. זינגער, דוד ברגלסון ואחרים. בנוסף, תרגמה רחל אוירבך את "מכתבי מסע" שכתב מלך ראוויטש. בתקופת השואה ניהלה רחל אוירבך את המטבח הציבורי ברח' לשנו 40. היא כתבה מונוגרפיה על הרעב, חיבורים על חיי הגטו עבור ארכיון "עונג שבת" ותיעדה כמה מבורחי Treblinka שחזרו לגטו. לאחר בריחתה לצד הארי, בראשית פברואר 1943, היא כתבה בפולנית אודות חורבן החיים היהודיים בפולין ועל התרבות היהודית שנכחדה בשואה. בין השנים 1950-1945 היא הייתה שותפה בעבודת הוועדה ההיסטורית המרכזית בפולין בהנהגתו של דר' פיליפ פרידמן, ערכה מוספים להיסטוריה וספרות לעיתון "דאס נייע לעבן" (לודז') ופרסמה ספרים על מחנה המוות Treblinka ומרד גטו Warszawa. בנוסף, היא ייעצה לחלק היהודי של הסרט "רחוב הגבול" בבימויו של אלכסנדר פורד, וכתבה את התסריט לסרט "אונזערע קינדער" ("הילדים שלנו"). היא השקיעה מאמצים רבים בגילוי ארכיון עונג שבת שנמצא מתחת להריסות הגטו. ב-7 בפברואר 1950 הגיעה רחל אוירבך לישראל והחלה להתפרנס מכתיבת מאמרים ומשידורי רדיו ששודרו בקול ישראל. משנת 1953 החלה לעבוד בשידורי הרדיו של קול ציון לגולה. באפריל 1954 הצטרפה רחל אוירבך ליד ושם ויסדה את המחלקה לגביית עדויות. היא ניהלה את המחלקה עד לפרישתה בשנת 1969. בשנים אלו פרסמה רחל אוירבך מאמרים ומסות בעיתונים ובכתבי עת ונטלה חלק במאבקים ציבוריים נגד קבלת השילומים מגרמניה ב-1952. היא גם גילתה מעורבות ועקשנות בנוגע למדיניות זיכרון השואה של יד ושם. בשנות הששים היא ניהלה מאבק נגד Jean François Schreiber, מחבר הספר Treblinka, בגלל אופן כתיבתו, פרשנותו, השגותיו לגבי רצח היהודים וסילוף הנתונים. במקביל ובעקבות המפנה שחל בעולם הקומוניסטי בעקבות נצחון ישראל במלחמת ששת הימים ביוני 1967 ניהלה רחל אוירבך מאבק עיקש נגד פולין ונגד המגמות הקומוניסטיות והאנטישמיות של פולין כלפי היהודים. רחל אוירבך פרסמה כמה ספרים שהבולטים בהם הם "בחוצות ורשה" (1954), "ביים לעצטן וועג" ("בדרך האחרונה") (1974) ו"צוואות ורשה" (1985). היא נפטרה בתל אביב ב-1976. אוסף רחל אוירבך מכיל: תעוד אישי; קורות חיים; טיוטות מכתביה מלפני המלחמה; גרסאות מחיבוריה ביידיש, בעברית ובפולנית; מאמרים שפרסמה בארץ ובחוץ לארץ; מאמרים בנושאים כלליים כתובים ביידיש, בעברית ובפולנית; תכתובות; תיעוד בנוגע לספר Treblinka שכתב Jean François Schreiber; מאמרי מחקר על רחל אוירבך; תשדירי רדיו; תסריטים; תיעוד בנוגע למחלקה לגביית עדויות ביד ושם; תיעוד בנוגע לרחל אוירבך ויד ושם; תיעוד בנוגע למשפט אייכמן.