O.75 - מכתבים וגלויות מתקופת השואה ועל אודותיה

O.75 - מכתבים וגלויות מתקופת השואה ועל אודותיה בחטיבה מכתבים אישיים שאסף ארכיון יד ושם מאז היווסדו. המכתבים נכתבו בתקופת השואה, לפני השואה ולאחריה בארצות הכיבוש הנאצי בגטאות, במחנות ובמקומות מסתור, בארצות שאליהן הצליחו הפליטים היהודים מאירופה לברוח לפני השואה ובתקופת השואה. המכתבים נשלחו לבני משפחה, קרובים, מכרים, חברים וידידים בארצות אירופה ובארצות שמעבר לים. באוסף גם מכתבים שנכתבו מחוץ לגבולות אירופה, שנשלחו ליהודים שחיו בארצות הכיבוש הנאצי. הכותבים מהווים פסיפס אנושי מגוון יהודים ושאינם יהודים, בני גילים שונים, מארצות שונות ודוברי שפות שונות, שכתבו על אודות קשת רחבה של נושאים. מהמכתבים והגלויות ניתן ללמוד על אודות חיי היום יום של היהודים בארצות רבות בתקופה שלפני המלחמה, על חייהם בגטאות ובמחנות, רגשותיהם האישיים, מצוקותיהם והרדיפות נגדם. חלק מהמכתבים נושאים אופי של עדות. במכתבים אלה מספר הכותב על קוורתיו וקורות משפחתו, פרטים על אירועים היסטוריים ועל אודות אנשים שפגש ועל אודות גורלם. מכתבים אלה נכתבו בתקופת המלחמה וגם לאחריה בידי ניצולים, ובהם מספרים הניצולים על קורותיהם וקורות בני משפחתם לקרובי המשפחה, ידידים ובני העיר שלא היו באירופה בתקופת השואה. הם מתארים את חורבן העיר או העיירה שלהם ואת רצח היהודים. קבוצה ייחודית בחטיבה הם מכתבים שנכתבו על גבי טפסים מיוחדים של הצלב האדום הבינלאומי, ונשלחו מארצות הכיבוש. תושבי ארצות אלה לא יכלו לקיים קשרי דואר רגילים עם המדינות שנלחמו נגד גרמניה (כמו בריטניה). במכתבים אלה מותר היה לכתוב מספר מועט של מילים ובדרך כלל בנוסח אחיד כמו: "שלומנו (בפירוט השמות) טוב, אנו מקווים שגם אתם וכו'". אולם, לעתים יש במכתב גם מידע נוסף כמו "עלינו לעזוב.." המלמד על גירוש קרוב או מידע מוצפן אחר, שרק הקרובים יכלו להבינו. קבוצת מכתבים זו מצביעה, בין היתר, על הקשיים הרבים שבהם נתקלו בני משפחה, קרובים וידידים, שרצו לקבל מידע על אודות יקיריהם שמהם נאלצו להיפרד, ולשמור עמם על קשר. לא פעם מכתבים אלה שנשלחו בידי הצלב האדום, הם אות החיים האחרון שקיבלו מהמגורשים שנרצחו לאחר מכן. קבוצה אחרת של מכתבים בחטיבה הם "מכתבים אחרונים". אלה מכתבים שכותביהם היו מודעים למותם הקרוב ורצו להיפרד מיקיריהם. פעמים רבות יש במכתבים מעין אלה צוואה, בדרך כלל בעלת מאפיינים רוחניים בעלי ערך מיוחד. בגלל הצנזורה שפעלה בשנות המלחמה נזהרו הכותבים לכתוב באופן בגלוי על אודות תנאי המחייה הנוראים והרדיפות, לפיכך יש לקרוא גם בין השורות. נכון הדבר בעיקר לגבי מכתבים וגלויות שנשלחו מהמחנות, כאשר ידעו הכותבים שפרטים אמיתיים ייפסלו בידי הצנזורה. לעתים שלחו הכותבים הודעות מוצפנות שהיו מובנות רק למקבליהן. ב"מכתבים האישיים" עולים נושאים שאינם באים לידי ביטוי במקורות תיעוד רשמיים. נושאים כמו יחסי משפחה, הורות, אימהות, יחסי אחים, פרידה וגעגועים, ידיעות על אודות גורל קרובים ומכרים, דאגה לגורל בני משפחה וחברים, בעיות קיום יומיומיות שבהן נתקלו היהודים שחיו בארצות הכיבוש הנאצי, בקשות לעזרה חומרית וסיוע לעזוב את אירופה, קשיים במסירת דואר וחבילות וקבלתן והניסיונות להתגבר על קשיים אלה. נושאים אלה עשויים לעניין את החוקר בתחומי ידע כגון היסטוריה חברתית, היסטוריה של המשפחה או המגדר ועוד. קריאת המכתבים יכולה לחולל חוויה מרגשת גם למעוניין בהכרת האדם הפרטי שחי בתקופת השואה מנקודת מבטו של הכותב. מיקרופילמפים: 4, 1221 2597 2689 2790-2791 2794 -2795 2803 2816 2951 2998 2999 3668 10669