O.21 - אוסף וייכרט - תיעוד פעילות "הארגון לעזרה יהודית עצמית" (ZSS - Zydowska Samopomoc Spoleczna ) בפולין תחת הכיבוש הגרמני ותיעוד של מיכל וויכרט

O.21 - אוסף וייכרט - תיעוד פעילות "הארגון לעזרה יהודית עצמית" (ZSS - Zydowska Samopomoc Spoleczna ) בפולין תחת הכיבוש הגרמני ותיעוד של מיכל וויכרט מיכאל וויכרט (Michal Weichert) נולד ב-1890 ב-Podhajce שבגליציה המזרחית בפולין, למד בבתי-ספר פולניים, קיבל תואר במשפטים באוניברסיטת וינה ואף למד באקדמיה לאמנויות הבמה בברלין. עם שובו לפולין ייסד את התיאטרון היידי הצעיר בוורשה. הוא שימש בתור מבקר תיאטרון היידיש והיה דמות בולטת בחיי התרבות של יהודי פולין בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. בה בעת שימש גם בתור יועץ משפטי של מוסדות צדקה וארגוני תרבות יהודיים בפולין, ולימים היה איש קשר עם נציגות הג'וינט. לאחר הכיבוש הגרמני והקמת הארגון לעזרה יהודית עצמית (ZSS) במאי 1940, נתמנה וייכרט ליושב הראש של הארגון. בתפקיד זה פעל במשך שנתיים בחלוקת כספים ומצרכי סעד שסיפק הג'וינט למוסדות סעד יהודיים ברחבי הגנרלגוברנמן. הארגון לעזרה יהודית עצמית הקים מאות סניפים ונציגים מקומיים כדי לספק שירותי סעד לנצרכים. דרך הארגון התנהלה פעילות עניפה של בתי יתומים, בתי חולים, מטבחים ציבוריים ועוד. כמו כן, פעלו דרכו מוסדות הרווחה בגטאות שחילקו כספים, מוצרי מזון, בגדים ותרופות ששלחו ארגונים פילנתרופיים מארה"ב. ביולי 1942 ביקשו שלטונות הכיבוש הגרמניים בפולין לחסל את הארגון, אך באוקטובר 1942 חודשה פעילותו תחת שם חדש: משרד הסעד היהודי של הגנרגלגוברנמן ( JUS - Juedische Unterstuezungstelle fuer das Generalgouevernement). בדצמבר 1942 הועברו תחומי הסעד של היהודים לידי הס"ס והמשטרה. המשרד המרכזי של משרד הסעד היהודי (JUS) ב-Krakow החל לפעול שוב ב-13 במרס 1943, ופעילותו כללה גם סיוע לאסירי מחנות העבודה בשטח הגנרלגוברנמן. ביולי 1944, ערב גירושו הצפוי למחנה Plaszow, חיסל וייכרט את משרד הסעד בשיתוף פעולה עם הוועד המרכזי לעזרה בפולין (RGO) שהיה שלוחה של הממשלה הפולנית הגולה. וייכרט ירד למחתרת בזהות בדויה עד לשחרור בינואר 1945. לאחר המלחמה נעצר וייכרט בחשד לשיתוף פעולה עם הגרמנים במסגרת תפקידו כיו"ר הארגון לעזרה יהודית עצמית והועמד לדין בבית משפט פלילי מיוחד של המדינה הפולנית. הוא זוכה מכל סעיפי האשמה בפסק דין שפסק בית המשפט בינואר 1946. הוועד היהודי המרכזי בפולין לא הסכים עם פסיקה זאת בשל חילוקי דעות מהותיים בנושא הלגיטימיות בייצוג היהודים בפני הכובש הנאצי. הוועד היהודי המרכזי דרש להעמיד את וייכרט למשפט נוסף בפני בית הדין היהודי הציבורי. בפסיקה מ-28 בדצמבר 1949 פסק בית הדין, כי וייכרט במשך התנהלותו בתור יו"ר הארגון לעזרה יהודית עצמית אשם בשיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש הגרמניים. וייכרט עלה לישראל ב-1958 ונפטר ב-1968. הוא תרם את הארכיון האישי שלו ליד-ושם. בכלל האוסף: - תיעוד של הנהלת הארגון לעזרה יהודית עצמית ב-Krakow בשנות המלחמה: התכתבות עם סניפי הארגון בשטחי הגנרלגוברנמן ועם ארגוני סעד יהודיים שונים בפולין הכבושה, התכתבות עם הג'וינט בז'נבה ובליסבון, הנחיות תקופתיות מטעם ההנהלה לסניפים המקומיים, קטעים מדוחות תקופתיים של שלטונות הכיבוש הגרמניים בגנרגוברנמן; - עדויות וקטעי עדויות שנמסרו להוועדה האזוריות לחקר פשעי הנאצים בפולין; - קטעי עיתונים בנושאים שונים מעיתונים שיצאו לאור בפולין מ-1939 עד 1957 בפולנית, יידיש וגרמנית; - פרוטוקולים של המשפט שהתנהל נגד מיכל וייכרט בבית המשפט הפלילי המיוחד של המדינה בפולין באשמת שיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש בתפקידו בתור יו"ר הארגון לעזרה יהודית עצמית, התכתבות וייכרט עם אישיים וגופים שונים בפולין ומחוצה לה בנושא המשפט בשנים 1946-1945, מכתב הכחשה להאשמות נגד וייכרט מ-8 בנובמבר 1946; - חיבור של וייכרט על אודות הארגון לעזרה יהודית עצמית: תולדות הארגון, מבנה הארגון ופעילותו בשנים 1945-1939; - פסק דין במשפטו של הפושע הנאצי Jozef Buehler, שבו היה וייכרט עד מומחה מטעם התביעה. - מאמר סקירה של Jan Sehn על אודות שוד הרכוש היהודי.