בלה שולמן

עדות של שולמן (שרף) בלה, ילידת 1923 Czernowitz, רומניה, על קורותיה ב- Czernowitz, בגירוש לטרנסניסטריה, ובמחנות Verkhovka ו- Obodovka משפחה דתית-ציונית; סבתא בעלת אחוזה ב- Sipeniti; לימודים בבית ספר כללי; גילויי אנטישמיות בבית הספר התיכון; הסתה והתפרצויות אנטישמיות ברחובות בזמן שלטונו של Goga Cuza ב- 1938; כיבוש רוסי של Czernowitz ביוני 1940; חלוקת תעודות גמר בבית הספר ופרוץ המלחמה ב- 21 ליוני 1941; הקמת הגטו באוקטובר 1941; גירוש עם המשפחה בטרנספורט הראשון לטרנסניסטריה בערב שמחת תורה, בקרונות בקר; לילה ב- Marculesti, והליכה רגלית לכיוון נהר בוג; צעדה במשך כחודש למחנה Verkhovka; פטירת האב, הסבתא והאם מטיפוס; גירוש למחנה Obodovka ב- 1943; שמועות על נסיגת הצבא הגרמני; כיבוש האזור בידי הרוסים ב- 15 למרץ 1944; היותם חופשיים לצאת מהמקום בפסח 1944; הצטרפות לקבוצה שנעה לכיוון Bucharest; עליה בלתי-לגלית; עתלית; אצל האח בירושלים; עבודה כעוזרת למנהל חשבונות; מעבר לתל-אביב; גיוס לצה"ל; עבודה במשרד החשב הכללי; הולדת בן ובת; הבן נפל ביום העצמאות 1974 בחרמון הסורי, שלושה חודשים קודם למועד שחרורו.