תיעוד מהארכיון הצבאי הממלכתי של רוסיה (Osobyi, RGVA) מהשנים 1944-1939

תיעוד מהארכיון הצבאי הממלכתי של רוסיה (Osobyi, RGVA) מהשנים 1944-1939 הארכיון הוקם ב־1920 ונקרא ארכיון הצבא האדום (מ־1933 ואילך נקרא הארכיון המרכזי של הצבא האדום, מ־1941 ואילך נקרא הארכיון הממלכתי המרכזי של הצבא האדום, ומ־1958 ואילך - הארכיון הממלכתי המרכזי של הצבא הסובייטי). ב־1946 הוגדר ארכיון משנה שהוגדר "ארכיון נפרד". בארכיון המשנה נשמרו מסמכים שנאספו בידי הצבא הסובייטי בזמן מלחמת העולם השנייה במדינות אחרות ורוכזו בו ב־1946. ב־1992 נקרא ארכיון המשנה "מרכז השימור לאוספים היסטוריים ותיעודיים" (TSKhDK), וב־1999 איחדה ועדת הארכיונים הרוסית את ה־TsKhDK עם הארכיון הצבאי הממלכתי של רוסיה שבסמוך (RGVA). בארכיון מסמכים מכל שטחי ברית המועצות לשעבר, כמו גם מסמכים של אישים שונים מפולין, גרמניה וצ'כוסלובקיה לשעבר. פקידים בשירותי הביטחון הסובייטיים העבירו לאורך השנים תיקים לממשלות של מדינות ברית ורשה. (מתוך: https://portal.ehri-project.eu/institutions/ru-003203 ) בארכיון יד ושם שמורים אוספי התצלומים והמסמכים שנוצרו בידי סוכניות הכיבוש הגרמניות, ובכללן ה־Reichssicherheitshauptamt, הלשכה המרכזית בבניין מנהלת הס"ס (SS) והמשטרה ב־Auschwitz, שנתפסה בידי הצבא האדום בתום מלחמת העולם השנייה. כרטסת אסירי Auschwitz, תעודות עבודה של אסירים זרים, תצלומים ותרשימים של אתרי הבנייה במחנה. אינדקס בסדר א-ב של ספרי הרישום של פטירת אסירים במחנה Auschwitz. רשימות של האסירים כולל שם משפחה, שם פרטי, דת, מספר במחנה, מקום מגורים אחרון. בין האסירים נמנו אנשים מלאומים שונים, בני דתות שונות, ומארצות וערים שונות: מגרמניה - Berlin, Frankfurt, Leipzig, Freiburg, Haag; מהולנד - Amsterdam, Antwerpen; מצרפת - Paris, Lille, Nice, Grenoble; מפולין - Warsaw, Tomaszow; מליטא - Kaunas, Memel; מלטביה - Riga, Libau; מבילורוס - Skidel; מבלגיה - Brussel; מהונגריה - Budapest; מספרד, ומארצות נוספות. כרטיסי אסירים הוכנו באמצעות המחשבים הראשונים, בצורה של כרטיסי ניקוב. Original signatures and titles of collections: 502K Центральное строительное управление войск "СС" и полиции в Освенциме, 1939-1944 K-30 Заключенные советские граждане.