הציירת אסתר לוריא (1998-1913) גדלה בלטביה. היא למדה בבלגיה, וב־1934 עלתה לארץ ישראל. ב־1938 זכתה בפרס דיזינגוף. ב־1939 נסעה לבקר את קרוביה בלטביה ובליטא, ולא הצליחה לחזור לארץ. ביוני 1941 שהתה ב־Kaunas. היא הוכנסה לגטו Kaunas, ותיעדה את חיי הגטו בציוריה. בהמשך גורשה למחנה Stutthof. ב־1945 שבה אסתר ארצה, נישאה לד''ר יוסף שפירא והמשיכה בפעילותה האמנותית. היא השתתפה בתערוכות רבות ופעלה בתחום האמנות והנצחת השואה. עבודות של אסתר לוריא שמורות ביד ושם, באוסף של בית לוחמי הגטאות ובמוזיאונים לאמנות.
האוסף מתעד את קורותיה של אסתר לוריא לפני השואה (בבלגיה, בארץ ישראל ובליטא, בשנות ה־30) ואחריה (במחנות עקורים ובארץ ישראל, בשנות ה־90-40). באוסף קטעים מזיכרונותיה, קורות חייה, תכתובת אישית ומקצועית שלה, וכן - מסמכים הקשורים לפעילותה האמנותית ולחלקה בשימור זיכרון השואה.