P.75 - אוסף רחל מינץ

P.75 - אוסף רחל מינץ רחל מינץ (ילידת Lodz, פולין ב־1899, נפטרה ב־1978) היא מורה וסופרת יהודייה צרפתייה ילידת פולין, שפעלה להצלת ילדים יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. היא למדה פסיכולוגיה חינוכית ופדגוגיה ב־Berlin, ואחר כך בארצות סקנדינביה, שם פגשה את הפדגוגית האנטי־פשיסטית Mina Specht, אשר ייסדה בשיתוף עם Leonard Nelson את המחתרת הגרמנית נגד הנאציזם - the Internationaler Sozialistischer Kampfbund (ISK). הנאצים הוציאו תנועה זו מחוץ לחוק ב־1933. לאחר המלחמה חברה התנועה למפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית. כשהגיעה לצרפת, עבדה רחל מינץ בתור גננת בבית המחסה לילדים יהודים ב־Neuilly-sur-Seine, ובהמשך במושבה Crocq באגף Creuse. בתקופת הרדיפה הנאצית ניצלה בזכות Janusz Zwolaskowki ורעייתו Suzanne, פולנים במקור, שלימים הוענק להם אות חסידי אומות העולם. Janusz היה רופא קתולי. באוגוסט 1942, לא הרחק מבית Zwolaskowki, התנהל מחנה אימונים של ORT לאימון בני נוער יהודים פליטים שארגן René Bousquet. חברי המחנה הצליחו להמלט אל האיזור החופשי, וזאת שעות לפני שרוכזו 10,000 ילדים ב־26 באוגוסט, 1942. שוטר סייע לרחל מינץ למצוא מחסה עם משפחת Zwolaskowi. שתי הנשים הצעירות הוסתרו בדיר שלא היה בשימוש. בנובמבר 1942 כבשו הגרמנים את האיזור החופשי. רחל מינץ נאלצה לעזוב את מקום המסתור והצטרפה לרשת הצלה חשאית לילדים יהודים ב־Grenoble. לאחר המלחמה הודיעה רחל מינץ למשפחת Zwolaskowki על נטיעת עץ לכבודם במתחם יד ושם בירושלים. בתגובה כתב Janus Zwolaskowki: "בסופו של דבר, איני מעורב בעניין זה. ההשגחה השיבה אותך הביתה והגנה עלינו, כך שאף גרמני לא חדר אל שטח מגורינו. אני הייתי אך כלי למימוש רצון האל. אין בזה משום רמז על זכות, כולנו איכריו של אלהים". לאחר המלחמה, הייתה רחל מינץ לעובדת סוציאלית ולחוקרת נושא האומנה. במחקריה כתבה Katy Hazan על פעילות OSE לאחר המלחמה (2006): "היה הכרח להגיב בו זמנית למידע שהגיע מכל עבר בעת שחרור המחנות בגרמניה וההשפעה על ארגונים בינלאומיים. מחנכת לשעבר ממוצא פולני, רחל מינץ, שדיברה וכתבה יידיש היטב, הייתה חסרת תחליף ביכולתה לאתר משפחות. היא כונתה "שרלוק הולמס" של OSE, ולעתים נדירות באה בידיים ריקות. היא חוללה נסים כשקיבלה את פניהם של 467 צעירים מ־Buchenwald ביוני 1945." בהנצחת ה"Vel d'Hiv Roundup" ב־19 ביולי 2009 שיזמו הנאצים, הכריז Jean-François Guthmann, נשיא OSE: "עם השחרור נדרשנו להפוך את כיוון פעולותינו - הילדים יצאו ממקומות המסתור שלהם; הם המתינו להוריהם; למעטים היה סיכוי למצוא אותם. OSE הקים 25 בתי ילדים, וחיפש בכל רחבי העולם משפחות ביולוגיות או אומנות לכל ילד וילד. זאת, בניהולם הרגיש של Germaine Mansour ושל רחל מינץ."