# עקוב אחרינו
שפות
english
עברית
השואה
מחקר ואוספים
הנצחה
חינוך והוראה מתוקשבת
מוזיאון ותערוכות
חסידי אומות העולם
עדות של דוד יעקובוביץ יליד 1935 Krakow פולין על קורותיו ב-Krakow, ב-Tarnów, ב-Košice, ב-Budapest, ב-Vác ועוד
Testimony
00:00:00.600 00:00:07.500
היום ח' בתשרי. תשע"ט. 17 בספטמבר 2018.
00:00:07.500 00:00:13.400
אני מראיינים מטעם יד ושם את מר דוד יעקובוביץ בביתו בהרצליה.
00:00:13.400 00:00:17.000
מראיינת מירב שני. בוקר טוב דוד.
00:00:17.000 00:00:18.500
בוקר טוב גם לך.
00:00:18.500 00:00:20.000
נפתח בבקשה במידע על איפה נולדת? מתי נולדת?
00:00:20.000 00:00:26.149
ואם תוכל אחר כך
00:00:26.149 00:00:31.500
לספק לנו מידע על המשפחה עוד מהדור של הסבא והסבתא. בבקשה.
00:00:31.500 00:00:40.600
נולדתי בקרקוב. ב-20 ליוני 1935.
00:00:41.300 00:00:51.300
גרנו שם. אבא שלי הוא יליד פשברוסק. הוא היה רב.
00:00:51.300 00:00:59.550
הוא היה לו הסמכה לרבנות אבל הוא התעסק במסחר.
00:00:59.550 00:01:04.000
ללא זוכר מי יודע מה.
00:01:04.000 00:01:06.799
אבל הוא התעסק במסחר לפרנסתו.
00:01:06.799 00:01:11.200
הוא רצה להיות הרב של פשברוסק.
00:01:11.200 00:01:14.100
אבל בחרו במישהו אחר.
00:01:14.100 00:01:16.500
הוא היה בסך הכל צעיר מידי.
00:01:16.500 00:01:20.600
הוא היה בן עשרים והסבא שלי.
00:01:20.600 00:01:28.800
סליחה סבא שלו היה הרב של פשברוסק. היה לו ייחוס.
00:01:28.800 00:01:36.000
ואמא שלי היא ילידת אושוויץ שזאת
00:01:36.000 00:01:42.900
הייתה עיירה עם חצי מהאוכלוסיה היהודית והסבא שלי לנדאו.
00:01:42.900 00:01:46.300
וולף לנדאו. היה לו מפעל גדול.
00:01:46.300 00:01:51.400
מפעל דשנים שקיים עד היום.
00:01:51.400 00:01:53.900
אבא של אמא?
00:01:53.900 00:01:55.500
סבא של אמא.
00:01:55.500 00:01:58.600
סבא של אמא?
00:01:58.600 00:02:01.900
סבא של אמא. אבא של אמא הם ברחו
00:02:01.900 00:02:12.600
מאושוויץ לפראג במלחמת העולם הראשונה ב-1919 כשהיה השפעת.
00:02:12.600 00:02:16.300
הוא פשוט נדבק במחלה ונפטר.
00:02:16.300 00:02:19.700
זה אבא של אמא שלי.
00:02:19.700 00:02:23.900
סבא שלה היה בעל המפעל.
00:02:23.900 00:02:28.567
אז היא גדלה עם הסבא והסבתא?
00:02:28.567 00:02:30.200
לא. גדלה עם אמא שלה.
00:02:30.200 00:02:32.800
היא גדלה אמא שלה.
00:02:32.800 00:02:35.100
בשלב מסוים מישהו שם.
00:02:35.100 00:02:40.700
לא ברור לי מי בדיוק התחתן עם מישהו מהמשפחה של אבא.
00:02:40.700 00:02:46.700
זאת אומרת הלנדאו הם התחתנו עם מישהו יעקובוביץ וככה הם הכירו.
00:02:46.700 00:02:52.100
כאשר אימי לא דתית בכלל לא דתית
00:02:52.100 00:02:59.700
ואבא שלי הוא רב ואחרי שהם התחתנו הם ראו.
00:02:59.700 00:03:04.400
הם כנראה לא סיכמו ביניהם מה הולך פה.
00:03:04.400 00:03:08.300
אז הם נפרדו ואבא שלי הלך לרבי.
00:03:08.300 00:03:10.800
אני חושב שהוא היה חסיד.
00:03:10.800 00:03:16.000
אני לא יודע בדיוק של איזה של בלז או של בובוב. אני לא יודע.
00:03:16.000 00:03:24.800
בכל אופן הוא הלך לרב ולשאול אותו מה הוא עושים והרב שאל אותו אם הוא אוהב אותה והוא אמר כן.
00:03:24.800 00:03:31.100
אז הוא אמר לו תסתדר איתה וזה מה שהיה. זה מה שהיה.
00:03:31.100 00:03:33.200
אמא לא הלכה עם.
00:03:33.200 00:03:37.400
כיסוי ראש.
00:03:37.400 00:03:38.800
כיסוי ראש. לא הלכה עם כיסוי ראש.
00:03:38.800 00:03:41.314
הלכה לבושה לגמרי כמו.
00:03:41.314 00:03:47.700
אבל היה כשר בבית וכן היה בית
00:03:47.700 00:03:55.800
כשר לגמרי ואני בגיל שלוש שלחו אותי לחדר ואני מתאר לעצמי שאימי היא לא אהבה את זה.
00:03:55.800 00:03:58.700
אבל אני לא יודע. לא יכול.
00:03:58.700 00:04:04.400
אני מנחש ושם הכל היה נורא
00:04:04.400 00:04:10.600
כזה שצריך קומץ א.
00:04:10.600 00:04:12.100
או. קומץ ב. בו. קומץ ג.
00:04:12.100 00:04:22.700
גו ככה לימדו וקיבלת מכה על היד אם אתה זה והמקום היה לא בדיוק אסתטי. כן.
00:04:22.700 00:04:23.800
לא אהבתי את זה.
00:04:23.800 00:04:24.800
לא אהבתי את זה.
00:04:24.800 00:04:27.400
אבל הלכתי מפני שאבא רצה את זה.
00:04:27.400 00:04:29.900
זאת אומרת אני זוכר כילד לא התלהבתי מזה.
00:04:29.900 00:04:32.800
לא. לא שהיה לי התנגדות. אני לא.
00:04:32.800 00:04:35.400
אבל לא התלהבתי מזה.
00:04:35.400 00:04:37.900
כן ככה זה היה.
00:04:37.900 00:04:43.268
יש לך איזה זיכרון חי. מסויים. ספציפי מהמקום? מהחדר? מהמלמד?
00:04:43.268 00:04:50.000
מקום ספציפי .כן.
00:04:50.000 00:04:53.900
הסטנדים האלה.
00:04:53.900 00:05:03.300
סטנדים האלה. לא היו לגמרי נקיים. מרוב שימוש.
00:05:03.300 00:05:04.600
מרוב שימוש זה היה כזה.
00:05:04.600 00:05:14.100
משהו כזה כן.
00:05:14.100 00:05:17.200
אבל אמא שידרה לי.
00:05:17.200 00:05:20.300
שידרה לי. בגלל זה אני לא דתי. אני חושב.
00:05:20.300 00:05:25.000
גם בגלל שאלוהים לא היה כן אבל שידרה לי. take it easy.
00:05:25.000 00:05:29.000
זאת אומרת זה לא כל כך נורא.
00:05:29.000 00:05:31.800
זאת אומרת מה שאומרים. הרי שם סקילה.
00:05:31.800 00:05:38.000
שריפה וחנק הרי כל מיתות שמגיע ל.
00:05:38.000 00:05:39.935
הדבר הכי קטן. זאת אומרת.
00:05:39.935 00:05:45.150
בשבת הדלקת את החשמל.
00:05:45.150 00:05:54.200
לא הדליקו אצלנו חשמל בשבת ואבא היה עם זקן. עד שהגרמנים הגיעו.
00:05:54.200 00:05:56.800
מה הכוונה?
00:05:56.800 00:05:59.954
הזקן עד שהגרמנים הגיעו?
00:05:59.954 00:06:02.300
החשמל עד שהגרמנים הגיעו?
00:06:02.300 00:06:05.100
לא. זקן עד שהגרמנים הגיעו.
00:06:05.100 00:06:08.100
אנחנו באמת. כן.
00:06:08.100 00:06:12.600
טוב. המלחמה התחילה. קיץ.
00:06:12.600 00:06:17.400
קיץ האחרון. קיץ 39 ביליתי באחוזה של הסבא.
00:06:17.400 00:06:19.100
לנדאו?
00:06:19.100 00:06:21.600
כן באושוויץ.
00:06:21.600 00:06:22.412
אני רוצה רגע ברשותך. אבא היה סוחר במה?
00:06:22.412 00:06:27.800
טקסטילים.
00:06:27.800 00:06:31.100
ואתה אומר הוא לא היה בדיוק.
00:06:31.100 00:06:33.300
כן. היה לו שותף.
00:06:33.300 00:06:36.100
בן דוד שלו היה השותף שלו איך שהוא.
00:06:36.100 00:06:38.700
כן. לא היה סוחר כזה.
00:06:38.700 00:06:41.030
אבל הוא הצליח להחזיק את המשפחה?
00:06:41.030 00:06:43.100
כן. כן. הצליח.
00:06:43.100 00:06:47.200
איך קראו לאבא? איך קראו לאמא?
00:06:47.200 00:06:52.500
לאבא קראו יהושע אוזיאס
00:06:52.500 00:06:58.100
שעייה יעקובוביץ ולאמא
00:06:58.100 00:07:03.900
קראו לאה לייקה לנדאו.
00:07:03.900 00:07:05.500
לייקה זה היה השם שלה.
00:07:05.500 00:07:09.100
אז הייתם שלושה בבית?
00:07:09.100 00:07:12.100
ארבעה הייתה גם אחותי. היא הייתה קטנה.
00:07:12.100 00:07:15.900
היא שנתיים יותר צעירה. שנתיים ומשהו.
00:07:15.900 00:07:17.900
איך קראו לה?
00:07:17.900 00:07:26.100
זיסל וגרה אצלנו גם הסבתא. זמן מסוים.
00:07:26.100 00:07:30.700
הסבתא. אמא של אבא. קראו לה ינטה.
00:07:30.700 00:07:31.100
סבתא
00:07:31.100 00:07:32.400
ינטה
00:07:32.700 00:07:40.800
והיא גרה
00:07:40.800 00:07:44.400
אצלנו ואני זוכר. מה אני זוכר?
00:07:44.400 00:07:52.900
אני זוכר שהיה לה סיר לילה שונה מהסיר לילה שלי.
00:07:52.900 00:07:57.700
שלי היה כזה ושלה היה flat.
00:07:57.700 00:08:02.400
מפני שהיא כנראה לא יכלה ללכת לשירותים.
00:08:02.400 00:08:06.600
אני חושב שהיא נפטרה אצלנו בבית לפני המלחמה.
00:08:06.600 00:08:08.400
אבל אני לא זוכר.
00:08:08.400 00:08:11.300
אני זוכר אישה זקנה שוכבת על מיטה.
00:08:11.300 00:08:18.888
אבל בעיקר. אני. מה שאני זוכר שהיה לה סיר לילה אחר משלי.
00:08:18.888 00:08:21.800
אחר לגמרי. זה ברור.
00:08:21.800 00:08:24.100
זאת אומרת אנחנו מדברים לעניין.
00:08:24.100 00:08:30.500
אבא הצליח להחזיק את הבית עם החמש נפשות?
00:08:30.500 00:08:33.599
זה אמא. אמא החזיקה.
00:08:33.599 00:08:36.700
אמא החזיקה את הבית. בישלה וסידרה זה היה הכל על אמא.
00:08:36.700 00:08:40.545
כלכלית הכוונה.
00:08:40.545 00:08:40.826
אה. כן. כן.
00:08:40.826 00:08:53.400
איך הוא הסתדר? הוא היה רב. במגמה לרב
00:08:53.400 00:08:55.200
המסלול שלו היה דתי. איך זה בא לידי ביטוי אבל בבית?
00:08:55.200 00:09:04.300
שהיה יום שישי. הייתה ארוחת שבת לפי.
00:09:04.300 00:09:06.600
עם הקניידלך עם ה.
00:09:06.600 00:09:17.500
בשבת בבוקר הלכנו לבית הכנסת וחזרנו והיה אוכל של שבת.
00:09:17.500 00:09:23.600
היה קוגל והיה הכל. חמין. טשולנט היה.
00:09:23.600 00:09:25.500
בית כנסת?
00:09:25.500 00:09:26.700
בית כנסת. כן.
00:09:26.700 00:09:33.800
זוכר משהו מבית כנסת? חגים?
00:09:33.800 00:09:37.900
לא. לא זוכר מבית כנסת. לא זוכר.
00:09:37.900 00:09:42.300
אני זוכר תמונה אחת מ-39.
00:09:42.300 00:09:48.200
זה היה צריך להיות ממש לפני המלחמה. ממש לפני המלחמה.
00:09:48.200 00:09:55.500
אנחנו באמצע של. אנחנו יושבים על ארוחת שבת. דופקים בדלת.
00:09:55.500 00:09:58.800
נכנסת משטרה והם אומרים.
00:09:58.800 00:10:06.400
אנחנו מבקשים סליחה. יש פה שודד למטה.
00:10:06.400 00:10:09.800
אנחנו היינו בקומה שנייה או שלישית.
00:10:09.800 00:10:15.200
אני לא זוכר. למטה היה איזה מחסן ליד הבית.
00:10:15.200 00:10:24.500
זה היה בית מגורים והם ירו ואחר כך הם ביקשו סליחה והם הלכו.
00:10:24.500 00:10:26.300
אמרו לנו לפני זה לכבות.
00:10:26.300 00:10:27.800
הם כיבו את האור.
00:10:27.800 00:10:33.600
אחר כך הדליקו לבד את האור והלכו.
00:10:33.600 00:10:36.800
זה אני זוכר לפני המלחמה. אירוע. אירוע כזה.
00:10:36.800 00:10:45.600
אתה ציינת שלפני המלחמה הייתם אצל.
00:10:45.600 00:10:47.700
רק אתה היית אצל הסבא? ממש בקיץ של המלחמה?
00:10:47.700 00:10:51.000
לא. כל המשפחה. כל המשפחה הייתה שם.
00:10:51.000 00:10:56.200
הוא ראש הקהילה של אושוויץ. הסבא.
00:10:56.200 00:10:59.700
הוא מת כנראה ממש סמוך למלחמה.
00:10:59.700 00:11:02.000
אולי אפילו אחרי שפרצה. אני לא יודע.
00:11:02.000 00:11:09.600
יש לך איזה זיכרון מהקיץ הזה?
00:11:09.600 00:11:16.200
לא. אה. מהקיץ הזה? כן. כן שהלכנו בשדות.
00:11:16.200 00:11:20.400
הלכנו בשדות ואמרו שאיזה ילדה הלכה לאיבוד.
00:11:20.400 00:11:25.700
בלי פרטים. זאת אומרת משהו זה אומר שצריך להיזהר.
00:11:25.700 00:11:30.100
אז בינתיים כילד בן 4 צריך להיזהר.
00:11:30.100 00:11:38.600
שלא ללכת לאיבוד ואמרו שלסבא יש שני קרונות רכבת.
00:11:38.700 00:11:42.100
כנראה שזה היה שייך למפעל.
00:11:42.100 00:11:46.856
אני לא יודע. נשאר לי בראש.
00:11:46.856 00:11:50.000
ואני זוכר.
00:11:50.000 00:11:59.000
אני זוכר שהשתמשו במשחת שיניים גיפס שקיימת עד היום.
00:11:59.000 00:12:02.800
הייתי בגרמניה פתאום אני רואה גיפס.
00:12:04.000 00:12:08.700
לא יאומן. אז זה מה שאני זוכר מאז.
00:12:08.700 00:12:12.000
פרטים קטנים.
00:12:12.000 00:12:13.600
פרטים קטנים מאוד. כן.
00:12:13.600 00:12:18.000
אבל שעשו עליך רושם כנראה.
00:12:18.000 00:12:19.900
בקשה?
00:12:19.900 00:12:21.564
זה עשה עלייך רושם.
00:12:21.564 00:12:21.800
כן. כנראה.
00:12:21.800 00:12:27.300
אתה יודע עם המשפחות היו ציוניות?
00:12:27.300 00:12:31.400
כן.
00:12:31.400 00:12:35.700
שלושה אחים של אבי נסעו.
00:12:35.700 00:12:38.400
נסעו לארץ לפני המלחמה.
00:12:38.400 00:12:42.300
אחד הגיע ב-25. שניים הגיעו ב-35.
00:12:42.300 00:12:46.400
זאת אומרת היו לו פה שלושה אחים.
00:12:46.400 00:12:50.200
הם היו חמישה אחים כולם ביחד.
00:12:50.200 00:12:55.900
רק בנים ושלושה היו פה
00:12:55.900 00:13:01.700
ואחד הדודים אמר לי שהוא דיבר עם אבא
00:13:01.700 00:13:09.000
שיבואו לארץ ואבא היה לו מספיק כסף בשביל להיכנס כקפיטליסט.
00:13:09.000 00:13:13.200
היה צריך אלף או אלפיים סטרלינג בשביל להיכנס.
00:13:13.200 00:13:21.900
היה לו את הכסף והוא אמר והוא אמר לדוד שלי. הוא אמר. מה אני אעשה שם?
00:13:21.900 00:13:31.200
זה מה שהוא אמר. ואני. אני מבין אותו.
00:13:31.200 00:13:35.100
אני מבין אותו. הרי אף אחד לא יודע מה הולך להיות.
00:13:35.100 00:13:44.400
בהמשך נראה אם יצא לך לדבר איתו על זה אי פעם.
00:13:44.400 00:13:47.050
לא.
00:13:47.050 00:13:49.000
עם מי? עם אבי?
00:13:49.000 00:13:50.000
עם אבא.
00:13:50.000 00:13:51.700
לא. לא. לא. לא בכלל לא.
00:13:51.700 00:13:54.200
זה משהו שנודע לי אחר כך.
00:13:54.200 00:13:57.600
זה בכלל לא היה. זה לא היה.
00:13:57.600 00:14:01.500
לא דיברנו על זה לבוא לארץ או משהו כזה.
00:14:01.500 00:14:03.300
לא. הוא אמר לי שיש לו.
00:14:03.300 00:14:07.400
יש לו אחים בארץ ואחד מהם אפילו היה חייל.
00:14:07.400 00:14:12.000
לא הצלחתי לברר מי מהאחים היה החייל אי פעם.
00:14:13.300 00:14:16.800
זה היה כבר בזמן המלחמה שהוא אמר לי.
00:14:16.800 00:14:20.100
אבל שוב פעם. לא אם שחבל.
00:14:20.100 00:14:29.500
לא אם שחבל אבל היה משהו שקרה מיד כשפרצה המלחמה שאני מקשר את זה.
00:14:29.800 00:14:32.100
אני מתקשר את זה.
00:14:32.100 00:14:39.400
אז ככה קודם כל הייתה גברת אחת שהייתה חברה
00:14:39.400 00:14:47.600
טובה שלי והייתה גם בת דודה של האבא והיא הייתה חשובה לי מאוד בהמשך.
00:14:47.600 00:14:54.300
קוראים לה שולמית היא הייתה נשואה לבר הילל.
00:14:54.300 00:15:04.150
פרופסור באוניברסיטה העברית. אחר כך כמובן והיא עזרה לי הרבה בארץ אחר כך.
00:15:04.150 00:15:09.800
אבל היא הייתה. היא עזבה את קרקוב
00:15:09.800 00:15:16.000
זמן קצר אחרי שאני נולדתי ויש לי תמונה עם אמא שלי ואיתה.
00:15:16.000 00:15:24.000
יש תמונה משותפת בין התמונות האלה והיא סיפרה שהיא.
00:15:24.000 00:15:30.050
קודם כל היא שמרה על קשר והתמונות שיש זה תמונות שאמא שלחה לה.
00:15:30.050 00:15:33.780
אחרת לא היו לי. לא הייתה לי אף תמונה.
00:15:33.780 00:15:38.800
היא שלחה לה תמונות. ככה ש.
00:15:38.800 00:15:42.200
וכשפרצה המלחמה.
00:15:43.500 00:15:50.200
אני הייתי חולה בטיפוס.אני לא יודע מה היה שם.
00:15:50.200 00:15:53.400
חולה בטיפוס. חום גבוה.
00:15:53.400 00:16:03.300
נשארתי בבית עם אמא ואבא כנראה נכנס לפאניקה והוא לקח
00:16:03.300 00:16:09.000
את אחותי שהייתה בת שנתיים ויחד עם אחיו הם החליטו לברוח
00:16:09.000 00:16:18.800
מהמלחמה ודחפו עגלה הלכו מזרחה. הלכו. הלכו.
00:16:18.900 00:16:21.800
ומיליונים עשו את זה.
00:16:21.800 00:16:25.600
זאת אומרת יש תמונות של מלחמת העולם השניה.
00:16:25.600 00:16:28.300
ראיתי אחר כך בצרפת. בבלגיה.
00:16:28.300 00:16:33.757
מיליונים הלכו. הלכו. גם הוא הלך.
00:16:33.757 00:16:43.000
אבל אני חושב זה שהוא עזב את אישתו והלך אני חושב שבאיזה שהוא מקום.
00:16:43.000 00:16:53.150
היה פה איזה מתח על העניין הזה שהוא לא עשה את מה שהוא היה צריך לעשות. לעלות לארץ.
00:16:53.150 00:16:57.600
אני חושב. אני. אולי המתח של
00:16:57.600 00:17:04.000
של אישה לא דתית ואיש דתי בכל זאת היה פה משהו.
00:17:04.000 00:17:07.500
אני לא יודע. הם אהבו אחד את השני. אבל היה פה.
00:17:07.500 00:17:12.600
היה פה איזה מרחק ביניהם שגרם לכך להערכתי.
00:17:12.600 00:17:14.600
זה רק הערכה שלי.
00:17:14.600 00:17:18.700
לקח עגלה עם ילדה בת שנתיים ודוחפים והולכים.
00:17:18.700 00:17:24.100
זה ועוזבים ילד עם האישה.
00:17:24.100 00:17:26.100
עם חום גבוה. אני יודע.
00:17:26.100 00:17:29.450
בכל אופן אנחנו נשארנו לבד בבית.
00:17:29.450 00:17:32.600
אני אחזור לאבא שלי מה קרה לו.
00:17:32.600 00:17:38.100
אני נשארתי לבד בבית ובעצם היינו מנותקים לגמרי.
00:17:38.100 00:17:43.800
חוץ מחברה של אימי שהייתה.
00:17:43.800 00:17:45.800
שעבדה בשביל הצלב האדום.
00:17:45.800 00:17:48.600
עבדה בשביל הצלב האדום.
00:17:48.600 00:17:52.100
אז היה לה והיא הייתה.
00:17:52.100 00:17:54.900
היא הייתה חופשית להסתובב ברחובות.
00:17:54.900 00:17:59.700
היה עוצר או משהו כזה והיא הייתה באה.
00:17:59.700 00:18:04.400
אבל. יום אחד דפקו בדלת בא חייל גרמני
00:18:04.400 00:18:11.100
עם מדים עם רובה והוא נכנס.
00:18:11.100 00:18:15.300
כנראה אמא אמרה לו שאני חולה או משהו.
00:18:15.300 00:18:17.500
הוא נכנס לחדר אבל הוא לא עבר.
00:18:17.500 00:18:24.500
לא עבר את סף החדר והוא הלך
00:18:24.500 00:18:34.300
ואחר כך הגיעה החברה.
00:18:34.300 00:18:38.000
הלה קראו לה הלה גבריאלוביץ.
00:18:38.000 00:18:47.700
היא נפטרה בינתיים ואמא סיפרה לה שהיה פה חייל והיא מיד פתחה את הפה.
00:18:47.700 00:18:49.600
היית צריכה לתת לו באבי אביו.
00:18:49.600 00:18:55.700
מה הוא חושב לעצמו מפחיד פה ילדים וזה נשאר לי.
00:18:55.700 00:18:58.600
זאת אומרת אני זכרתי את זה מפני שהיא הייתה כזאת.
00:18:58.600 00:19:02.300
כזאת חב'מנית כזאת. ג'דה.
00:19:02.300 00:19:10.000
הלה הזאת ואיך שהיא דיברה וזה ואחר כך אמרתי לעצמי. כן.
00:19:10.000 00:19:16.300
בטח גרמנים אתה יכולת לתת להם מנה וזהו.
00:19:16.300 00:19:20.400
בכל אופן איך שהוא הבראתי מזה ואחרי שבועיים.
00:19:20.400 00:19:25.800
אבא הלך אני אפילו זוכר את העיר.
00:19:25.800 00:19:31.100
כלבושוב. 200 קילומטר שם תפסו אותו הגרמנים.
00:19:31.100 00:19:37.200
וכמובן היו מורידים לאנשים את הזקנים
00:19:37.200 00:19:43.700
או משהו והעבידו אותם שם והם הוא חזר.
00:19:43.700 00:19:45.900
הוא חזר כבר בלי זקן.
00:19:45.900 00:19:48.463
עם האחות?
00:19:48.463 00:19:49.162
בקשה?
00:19:49.162 00:19:49.908
חזר אבא עם האחות שלך?
00:19:49.908 00:19:55.124
גם בא עם האחות ועם אחיו.
00:19:55.124 00:19:58.700
שלושתם חזרו. הכל בסדר.
00:19:59.400 00:20:03.400
ואז הבית היה מלא אנשים.
00:20:03.400 00:20:09.300
פתאום הבית התמלא. מלא אנשים ואפילו הייתה חתונה.
00:20:09.300 00:20:16.271
ההלה הזאת. היא התחתנה עם בחור.
00:20:16.271 00:20:23.700
עם הבחור שלה אצלנו בבית.
00:20:23.700 00:20:24.589
בבית?
00:20:24.589 00:20:28.000
כן. אצלנו בבית. החתונה הייתה אצלנו בבית.
00:20:28.000 00:20:30.100
מלא אנשים. בלאגן גדול.
00:20:30.100 00:20:33.100
אני מסתובב שם איך שהוא.
00:20:33.700 00:20:40.500
זה בסדר. בסדר. אף אחד לא פגע בי או משהו. היה בלאגן.
00:20:40.500 00:20:46.000
אז התקופה הראשונה של המלחמה. בעצם בשבילך. מה?
00:20:46.000 00:20:50.643
איך היית מגדיר את התקופה הזאת?
00:20:50.643 00:20:52.600
זה היה קצר למדי.
00:20:52.600 00:21:00.600
זה היה קצר למדי מפני שאנחנו מדברים על ספטמבר 39.
00:21:00.600 00:21:04.600
ב-40 איך שהוא. אני לא יודע איך.
00:21:04.600 00:21:10.600
אנחנו היינו כבר בטרנוב.
00:21:10.600 00:21:12.600
עכשיו משפחה של אבי.
00:21:12.600 00:21:21.300
הסבא שלי. של אבי היה איש עשיר בטרנוב.
00:21:21.600 00:21:29.813
המשפחה הייתה שם. היה להם מפעל ואז הוא. עברנו לטרנוב.
00:21:29.813 00:21:34.300
אני לא זוכר איך. לא זוכר כלום.
00:21:34.300 00:21:35.700
אבל הגענו
00:21:35.700 00:21:45.500
גרנו באיזה דירה.
00:21:45.500 00:21:52.900
בדירה קטנה של שני חדרים משהו כזה והיינו 12 איש. היינו אנחנו ארבעה.
00:21:52.900 00:21:59.162
הייתה עוד משפחה עם שתי בנות גם כן ארבעה. הורוביץ.
00:21:59.162 00:22:05.300
משפחת הורוביץ והייתה עוד מישהי עם הבן שלה שקראו
00:22:05.300 00:22:11.800
לה רלה הורוביץ והיה אחד בשם לייזר לנדאו.
00:22:11.800 00:22:19.100
שהיה בן דוד של אימי ואבא שלו שקראו לו בניומין. פטר בניומין.
00:22:19.100 00:22:23.950
זאת אומרת דוד ביניומין וכולנו היינו שם.
00:22:23.950 00:22:28.700
כולנו ישנו ביחד. היה צפוף מאוד.
00:22:28.700 00:22:35.400
היה צפוף מאוד. אבל בתור ילד היה לי כיף. הבנות של הורוביץ.
00:22:35.400 00:22:40.850
אחת הייתה בגילי ממש כיף של ילדים.
00:22:40.850 00:22:51.000
מה שאני זוכר היה שם שירותים אחד והיה קשה להגיע וגם עישנו בשירותים.
00:22:51.000 00:22:54.300
היה שם ריח חזק של סיגריות.
00:22:54.300 00:22:56.800
זה אני זוכר. אבל היה לי כייף.
00:22:59.400 00:23:03.800
אנחנו מדברים על 1940.
00:23:03.800 00:23:05.343
כן.
00:23:05.343 00:23:09.400
ואחרי כמה
00:23:09.400 00:23:17.100
חודשים שאנחנו גרים שם.
00:23:17.100 00:23:22.150
יום אחד בחמש בבוקר. דופקים בדלת.
00:23:22.150 00:23:31.400
הגרמנים באים באקדחים שלופים והם מחפשים את בניומין ואת לייזר.
00:23:31.400 00:23:38.200
עם השמות שלהם. עכשיו מה הייתה הבעיה עם ביניומין ולייזר.
00:23:38.200 00:23:43.700
הם באו מהאזור הרוסי.
00:23:43.700 00:23:50.100
הרי פולניה נחלקה בין הרוסים והם באו מאזור
00:23:50.100 00:23:58.900
הרוסי ומישהו מסר את השמות שלהם לגרמנים. מישהו מסר.
00:23:58.900 00:24:06.800
לייזר. אני ישנתי עם לייזר במיטה מפני שלא היה לאף אחד מיטה חופשית.
00:24:06.800 00:24:08.700
אני ישנתי עם לייזר במיטה.
00:24:08.700 00:24:16.300
כולם ישנו שניים. שלושה באותה מיטה.
00:24:16.300 00:24:19.189
בסך הכל הייתי בן 6. 7. 6.
00:24:19.189 00:24:28.200
בניומין ישן עם שתי בנות במיטה.
00:24:28.200 00:24:35.600
אבל כשהגרמני נכנס אז הן כיסו אותו. כיסו אותו כך שלא ראו אותו.
00:24:36.000 00:24:43.900
לייזר היה לבוש מפני שהוא רצה ללכת להתפלל.
00:24:44.000 00:24:47.200
אז לקחו את לייזר.
00:24:47.200 00:24:53.100
ירדו למטה ואז שמענו יריות
00:24:57.100 00:25:00.200
ואני בן
00:25:00.200 00:25:06.800
חמש משהו כזה ואני
00:25:06.800 00:25:14.100
מרגיש שיש מתח וצריך להוריד אותו ואני אומר מישהו בטח דופק.
00:25:14.100 00:25:23.000
נותן מכה. היו שם תנורים של. תנורים של. מברזל.
00:25:23.000 00:25:27.200
תנורים כאלה. מישהו כנראה נותן מכה לתנור של ברזל.
00:25:27.200 00:25:31.250
אני אומר את זה ואני יודע שאני משקר. יודע שאני משקר.
00:25:31.250 00:25:39.800
אגב אני רואה את זה אצל הנכדים של אילנה. אני רואה גם כן.
00:25:39.800 00:25:42.000
אני ראיתי אותה תופעה.
00:25:42.000 00:25:46.900
ראיתי. מאוד שמחתי מפני שלא הייתי בטוח אם אני זוכר נכון.
00:25:46.900 00:25:52.300
אבל כשראיתי את הילד משקר בגיל חמש בשביל להרגיע את אימו.
00:25:52.300 00:25:54.000
אמרתי לעצמי זה בסדר.
00:25:54.000 00:25:56.500
זה בסדר. זה אותנטי.
00:25:56.500 00:26:05.700
בכל אופן ירו בו בכניסה ועוד אחד שהיה שם בתוך הבניין.
00:26:05.700 00:26:12.000
שניים ירו בהם בכניסה סילקו את הגופות.
00:26:12.000 00:26:15.200
מישהו סילק את הגופות.
00:26:15.200 00:26:23.200
אחר כך. אחר כך התחילו האקציות.
00:26:23.200 00:26:29.000
המשפחה הראשונה שהלכה. היה צריך
00:26:29.000 00:26:36.350
שיהיה לך תעודה שאתה עובד בשביל מאמץ המלחמה.
00:26:36.350 00:26:41.900
לאבא. אבא מצא מקום עבודה.
00:26:41.900 00:26:43.300
מצאו לו מקום עבודה.
00:26:43.300 00:26:46.200
אני מתאר לעצמי שהמשפחה דאגה לו.
00:26:46.200 00:26:52.800
הוא עבד בבית חרושת לכובעים בשביל הצבא הגרמני.
00:26:54.900 00:27:03.300
אבל משפחת הורוביץ שהיה להם שתי. עם שתי הבנות.
00:27:03.300 00:27:07.000
לא היה להם תעודות
00:27:07.000 00:27:16.600
כאלה ויום אחד הם היו צריכים להתייצב.
00:27:16.600 00:27:20.600
הם היו צריכים להתייצב ואני זוכר שהם.
00:27:20.600 00:27:22.700
היו להם תרמילי גב.
00:27:22.700 00:27:27.499
הם הכינו תרמילי גב עם כל מיני דברים.
00:27:27.499 00:27:37.725
תפרו לתוך הבגדים כסף ותכשיטים כדי שלא ימצאו את זה מיד והייתה.
00:27:37.725 00:27:40.300
כאילו הם נוסעים לאיזה שהוא מקום.
00:27:40.300 00:27:46.900
הם הולכים לנסוע לאיזה מקום ולקחו אותם. לקחו אותם.
00:27:46.900 00:27:54.500
אף אחד לא אמר לאן ומה. הדירה קצת התרוקנה.
00:27:54.500 00:28:03.200
ארבעה אנשים ובינתיים גם הייתה שם אישה אחת עם הבן שלה.
00:28:03.200 00:28:06.400
גם היא הסתלקה איך שהוא.
00:28:06.400 00:28:09.100
הסתלקה. אני לא יודע לאן.
00:28:09.100 00:28:13.963
לא יודע מכלום מה שקרה לה.
00:28:13.963 00:28:19.600
בכל אופן אלה כנראה הרגו אותם באותו יום או למחרת היום.
00:28:22.000 00:28:27.400
ואנחנו נשארנו שם. באקציה הבאה.
00:28:27.400 00:28:34.450
אבא היה בעבודה והגיעו אלינו.
00:28:34.450 00:28:38.600
הגיעו אלינו הביתה ואמרו איפה התעודות.
00:28:38.600 00:28:41.300
בשלב זה אמא כבר לא הייתה.
00:28:41.300 00:28:45.600
אמא לקחה את אחותי בשלב מסויים.
00:28:45.600 00:28:51.000
אמא לקחה את אחותי נסעה לקרקוב השיגה לעצמה תעודות של פולנים.
00:28:51.000 00:28:54.300
של פולניה. דיברה פולנית שוטפת.
00:28:54.300 00:29:01.700
היא למדה בבית ספר פולני והחביאה את אחותי אצל משפחה פולנית.
00:29:01.700 00:29:12.900
שני זקנים ובתור נכדה שלהם ואמא הסתובבה בקרקוב והייתה מזמן לזמן מגיעה.
00:29:13.600 00:29:17.400
אבל בשלב זה כבר לא הייתה.
00:29:17.400 00:29:19.200
הייתה בת דודה של.
00:29:19.200 00:29:24.300
בת דודה של אבא שהייתה גרה איתנו.
00:29:24.300 00:29:30.900
הייתה גרה איתנו עם התעודות של אימי.
00:29:30.900 00:29:36.300
אני יכולה רגע לשאול?
00:29:36.300 00:29:40.200
אתה מדבר על תקופה שאתם חיים בתוך גטו בעצם?
00:29:40.200 00:29:43.500
עדיין לא. עדיין. לא עדיין לא.
00:29:43.500 00:29:47.400
אנחנו עדיין באותה דירה של. דירה קטנה.
00:29:47.400 00:29:57.050
דירה שכנראה הייתה שייכת ליהודים מפני שבסוכות על המרפסת אפשר היה לשים סוכה.
00:29:57.050 00:30:02.900
זה היה כנראה בית של יהודים או משהו כזה. אני לא יודע.
00:30:02.900 00:30:05.500
ואבא שלך עבד. לפי מה שאתה מספר ומי טיפל בך במשך היום. אתה יודע?
00:30:05.500 00:30:15.650
היא הייתה. הבת דודה הייתה.
00:30:15.650 00:30:19.100
הבת דודה הייתה. אם לא. אז הייתי לבד. לא.
00:30:19.100 00:30:21.700
לא הייתי זקוק לטיפול.
00:30:21.700 00:30:23.800
לא זוכר שמישהו טיפל בי.
00:30:23.800 00:30:27.863
אוכל? ניקיון?
00:30:27.863 00:30:31.400
אבא הכין לי בטח סנדוויץ.
00:30:31.400 00:30:34.000
אני לא זוכר. פרטים כאלה לא זכור לי.
00:30:34.000 00:30:36.500
אבל אני בטוח שלא הסתובבתי רעב.
00:30:36.500 00:30:38.300
לא הסתובבת רעב?
00:30:38.300 00:30:46.600
לא. לא ואבא היה מבשל ואני זוכר שאמרו שהוא מבשל יותר טוב מאמא מפני שהוא פחות חסכוני.
00:30:47.600 00:30:51.200
כנראה שהיא הייתה. היא הייתה חסכונית.
00:30:51.200 00:30:54.900
חסכונית אני יודע במה?
00:30:54.900 00:30:58.900
אז הוא היה יותר לארג' משהו כזה.
00:30:58.900 00:31:01.900
בתוך תקופת המלחמה.
00:31:01.900 00:31:04.800
בתוך תקופת המלחמה. עדיין לפני הגטו.
00:31:04.800 00:31:12.993
אתה מדבר על אקציות ואתה ידעת. הבנת את ההקשר? הסבירו לך? מה אתה יודע על זה?
00:31:12.993 00:31:14.400
הנה אני הולך לספר לך.
00:31:14.400 00:31:16.900
אקציה אחת באים אלינו.
00:31:16.900 00:31:22.400
הם הולכים מדירה לדירה ושם אנחנו נמצאים.
00:31:22.400 00:31:25.500
כבר נמצא פטר בניומין.
00:31:25.500 00:31:33.900
הבת דודה של אבא בתור אמא ואני ואני אחרים כבר אינם.
00:31:33.900 00:31:37.800
והגרמני אומר. אנחנו אומרים לו.
00:31:37.800 00:31:43.200
הם אומרים לו שאבא בעבודה והוא אומר.
00:31:43.200 00:31:44.500
לא מעניין אותי אתם יורדים.
00:31:44.500 00:31:49.200
ואנחנו יורדים ובכל קומה יש
00:31:49.200 00:31:55.000
שני חיילים עומדים עם רובים ואנחנו יורדים למטה.
00:31:55.000 00:31:58.000
עומדים ברחוב זמן מסוים.
00:31:58.000 00:32:01.600
אספו מספיק אנשים. לוקחים אותנו.
00:32:01.600 00:32:04.000
לוקחים אותנו לכיוון של.
00:32:04.000 00:32:12.250
לכיוון של שוק העיר. מקום רחב.
00:32:12.250 00:32:18.100
שם אנחנו באים ובדרך יש הרבה אנשים כבר.
00:32:18.100 00:32:22.000
הולכים הרבה אנשים שבאים מכל מיני מקומות. מובילים אותנו.
00:32:22.000 00:32:27.850
מגיעים לשם. אומרים לנו לשבת. לא לזוז.
00:32:27.850 00:32:32.300
ובדרך יש מכות וזה ואני מנסה לא.
00:32:32.300 00:32:37.300
מנסה לא לשמוע ולא להסתכל הצידה.
00:32:37.900 00:32:41.300
אנחנו מגיעים ויושבים שם.
00:32:41.300 00:32:49.500
יושבים שם ומחכים ומחכים.
00:32:49.500 00:32:54.100
אני יודע שעה שעתיים. אני לא יודע כמה זמן ושם כל הזמן מכות
00:32:54.100 00:33:01.200
ואז אבא חוזר מהעבודה והוא רואה שאנחנו לא שם.
00:33:01.200 00:33:10.400
עכשיו יש לו תעודה שהוא עובד אז הוא הולך לשוק והוא הולך לקצין הגרמני ואומר לו. תראה.
00:33:10.400 00:33:13.880
אני לקחו לי את האישה והילדים.
00:33:13.880 00:33:15.100
אז הוא אומר לו.
00:33:15.100 00:33:21.200
עוף לי מהעיניים משהו כזה ואבא שלי מבין מה שהוא רוצה להבין.
00:33:21.200 00:33:23.400
קח את האישה ותלך מפה.
00:33:23.400 00:33:28.556
אז הוא עושה סיבוב. הוא מסתובב. הולך.
00:33:28.556 00:33:34.100
מוצא אותנו אומר לנו תבואו ואנחנו הולכים יחד איתו ובניומין
00:33:34.100 00:33:42.000
נשאר ואנחנו חוזרים הביתה. אנחנו חוזרים הביתה.
00:33:42.000 00:33:46.800
חוזרים הביתה ובערב אבא שואל אותם.
00:33:46.800 00:33:49.700
את השכנים מספר לשכנים.
00:33:49.700 00:33:57.900
אז הוא פתאום מבין מה הוא אמר לו. בקיצור נשארנו בנס.
00:33:58.700 00:34:02.000
אחר כך הייתה עוד אקציה.
00:34:02.000 00:34:05.500
הארציה הזו. כל פעם הייתה האקציה. זאת אומרת. אקציה זה אקשן.
00:34:05.500 00:34:10.900
עכשיו כל פעם את את מבינה על מה אני מדבר.
00:34:10.900 00:34:16.700
זאת אומרת הם אספו אנשים. את ה.
00:34:16.700 00:34:19.100
מה שהם היו צריכים לעשות בשביל לשלוח אותם ל.
00:34:20.100 00:34:28.600
אז לא ידענו בדיוק ויש
00:34:28.600 00:34:37.400
אקציה ואקציה צריכה להסתיים בשעה 2 ושוב פעם הם הולכים ושוב פעם אנחנו שם.
00:34:37.400 00:34:39.550
היה אסור לגשת לחלון. אסור לגשת לחלון.
00:34:39.550 00:34:44.600
אסור לצאת. כל האחרים.
00:34:44.600 00:34:47.800
כל כל מי שאסור לו לצאת מהבית.
00:34:47.800 00:34:49.700
אסור לו להסתכל דרך החלון.
00:34:49.700 00:34:54.800
אנחנו יושבים בבית ואני זוכר מישהו צועק.
00:34:54.800 00:34:58.100
מישהו צועק שמע ישראל.
00:35:01.900 00:35:29.000
כנראה מישהו ברח. מפני ששמעו את ה. על אבני ה ומישהו
00:35:29.000 00:35:32.000
ירה כנראה וזהו והיה שקט.
00:35:32.000 00:35:41.100
אתה
00:35:41.100 00:35:42.500
יכול לזכור
00:35:42.500 00:35:43.900
מה אתה הבנת?
00:35:43.900 00:35:51.600
כן. כן זה הבנתי.
00:35:51.600 00:35:59.700
כמו אם היריה שירו קודם לכן.
00:35:59.700 00:36:00.500
כן. כן. כן. כן.
00:36:00.500 00:36:00.766
זאת אומרת.
00:36:00.766 00:36:03.200
כן. זה לקח לי זמן. לא.
00:36:03.200 00:36:05.900
זה לא ידעתי. לא ידעתי.
00:36:05.900 00:36:09.500
ראיתי את המתח ודיברתי על ה.
00:36:09.500 00:36:13.300
אבל אחר כך התברר לי מה היה.
00:36:13.300 00:36:15.400
הם לא אמרו לנו.
00:36:15.400 00:36:16.900
אבל הבנתי מכל ה.
00:36:16.900 00:36:22.300
הבנתי מהדיבורים מפה ושם שפשוט הרגו אותם.
00:36:22.300 00:36:26.100
פשוט הרגו אותם. לא נתנו לנו בהתחלה לרדת למטה.
00:36:26.100 00:36:30.500
אחר כך אנחנו אמרנו נרד למטה מפני שזה היה ליד פחי אשפה.
00:36:30.500 00:36:33.700
ירו בהם. אז כן.
00:36:33.700 00:36:35.200
אז הבנתי מה קרה.
00:36:35.200 00:36:37.600
בשלב הזה כבר ידעתי.
00:36:37.600 00:36:41.700
הבנתי שזה. כששמעתי את הצעקות שמע ישראל.
00:36:41.700 00:36:48.699
אתה אמרת קודם. היינו ילדים והיה את הכיף של הילדים.
00:36:48.699 00:36:49.780
כן.
00:36:49.780 00:36:51.200
ואתה אומר גם ידעתי.
00:36:51.200 00:36:51.650
כן.
00:36:51.650 00:36:53.600
איך אתה מתייחס לשני.
00:36:53.600 00:36:56.000
זה שני דברים סותרים.
00:36:56.000 00:37:00.900
זה קצוות. איך זה יושב אחד עם השני בהבנה שלך היום?
00:37:00.900 00:37:05.000
אצל ילדים. אצלי זה היה כן. כן.
00:37:05.000 00:37:12.300
היה פה בשם באמצע המלחמה שהיו כל מיני פסקי זמן.
00:37:12.300 00:37:18.500
זאת אומרת איזה הפסקה איזה זה. אין בעיה.
00:37:18.500 00:37:21.800
אני אספר לך אחר כך.
00:37:21.800 00:37:24.900
אם אנחנו הולכים לפי כרונולוגיה.
00:37:24.900 00:37:28.267
אנחנו רחוקים מזה. אבל אפילו ב-44.
00:37:28.267 00:37:34.100
כן. היה לי. כן.
00:37:34.100 00:37:36.000
בסדר גמור. אפילו הלכתי לראות סרט.
00:37:36.000 00:37:42.450
סרט גרמני על איך ילד מתגייס לחיל האוויר.
00:37:42.450 00:37:48.800
היה בקולנוע. בסרט. אבל זה אחר כך.
00:37:48.800 00:37:56.300
טוב. בכל אופן. אני עכשיו. כן.
00:37:56.300 00:38:03.400
אבא שואל אותי אם אני רוצה פרוסת לחם. אני אומר לו כן.
00:38:03.400 00:38:12.600
הוא שם מרגרינה. מבקש שישים מרגרינה.
00:38:12.600 00:38:15.350
אחר כך אני מבקש גם ואחרי שהוא שם.
00:38:15.350 00:38:18.150
אני אומר לו. אני רוצה גם ריבה.
00:38:18.150 00:38:28.700
אז הוא שם גם ריבה ואחר כך נתן לי פליק ואני זוכר מצויין שאני ידעתי.
00:38:28.700 00:38:33.400
זה היה באותה אקציה אחרי.
00:38:33.400 00:38:39.200
זאת אומרת ידעתי שהפליק הגיע לי מפני שניג'סתי.
00:38:41.300 00:38:44.600
תיזהר לא לנג'ס במצב כזה.
00:38:44.600 00:38:53.700
במצב כזה תפסיק לבלבל את המוח וזה בסדר. זה הגיע לי.
00:38:53.700 00:39:01.100
זה הגיע לי וזה הפעם היחידה שאבא הרים עליי יד ואחרי זה.
00:39:01.100 00:39:06.200
אחרי זה. אחרי איזה שעתיים או משהו כזה הוא בא לבקש סליחה.
00:39:06.200 00:39:16.100
אתה
00:39:16.100 00:39:16.500
הזכרת
00:39:16.500 00:39:19.100
שאמא עזבה עם אחותך.
00:39:19.100 00:39:19.800
כן.
00:39:19.800 00:39:24.900
אתה זוכר את המומנט אתה זוכר אם אמרו לך משהו על זה?
00:39:24.900 00:39:26.900
געגועים לאמא?
00:39:26.900 00:39:32.000
אני מתאר לעצמי הייתה חסרה לי.
00:39:32.000 00:39:35.400
כן. בטח. זה אני.
00:39:35.400 00:39:37.000
זה אחר כך אני.
00:39:37.000 00:39:38.500
כמה שהיא הייתה חסרה לי.
00:39:38.500 00:39:40.500
זה אני ראיתי אחר כך.
00:39:40.500 00:39:44.900
אולי נהיה מהר קצת. לא? זה בסדר?
00:39:44.900 00:39:48.471
תדבר. תספר. כן. הכל בסדר.
00:39:48.471 00:39:53.362
כן. אז בטח שהייתה חסרה. בטח הייתה חסרה.
00:39:53.362 00:39:56.600
אבל לא שהשתגעתי. זאת אומרת.
00:39:56.600 00:40:01.700
זה בהזדמנות אחרת. היה. היה.
00:40:05.900 00:40:09.350
אחר כך עברנו לגטו.
00:40:09.350 00:40:13.100
גטו זה היה באמת צפוף.
00:40:22.400 00:40:33.000
ראיתי שם. אני זוכר שהלכנו יום אחד. הלכנו לבית כנסת.
00:40:33.000 00:40:36.100
שם ראיתי איזה יהודי שירו בו.
00:40:36.100 00:40:41.800
הוא נשאר בחיים. אבל היה לו איזה חיוורון בפנים.
00:40:41.800 00:40:44.600
כנראה שהיה פגוע. אני לא יודע.
00:40:44.600 00:40:51.800
זה אני זוכר אותו את האיש הזה.
00:40:54.000 00:40:56.700
פה ושם היה היה צפוף.
00:40:56.700 00:41:00.200
אמא הייתה מגיעה מזמן לזמן לבקר.
00:41:00.200 00:41:09.100
זה התאפשר להיכנס ולצאת מהגטו?
00:41:09.100 00:41:09.500
לא.
00:41:09.500 00:41:10.663
אז איך.
00:41:10.663 00:41:14.000
הייתה מתגנבת באיזה שהיא צורה. היא ידעה מה לעשות.
00:41:14.000 00:41:19.000
היא הייתה. בעניינים האלה היא ידעה להסתדר.
00:41:19.000 00:41:23.200
היא ידעה להסתדר עם המלחמה ועם כל ה.
00:41:23.200 00:41:28.200
ידעה להסתדר. מה שאבא שלי לא ידע.
00:41:28.200 00:41:32.200
ויום אחד היא חוזרת.
00:41:32.200 00:41:39.400
זה יום שישי והיא נכנסת לתוך השבת והיא באה.
00:41:39.400 00:41:43.800
עכשיו לפני זה כבר אבא הסתובב.
00:41:43.800 00:41:46.800
הסתובב. מפני שהיא הייתה צריכה לבוא והיא לא באה.
00:41:46.800 00:41:55.600
הוא פשוט דאג לה ואז היא באה והוא מתחיל לצעוק על איך שהיא מחללת את השבת.
00:41:55.600 00:42:01.900
איך היא עושה לו דבר כזה ואני אומר לעצמי.
00:42:01.900 00:42:07.800
זה בסך הכל מפני שהוא דאג לה ואמא שותקת.
00:42:07.800 00:42:11.100
לא אומרת מילה אחת. מילה אחת.
00:42:11.100 00:42:14.400
הוא צועק. צועק. צעק. גמר לצעוק.
00:42:14.400 00:42:18.900
אוקיי. נגמר ואז זהו חוזרים רגיל.
00:42:18.900 00:42:21.200
אבל אני זוכר את זה.
00:42:21.200 00:42:29.250
אני זוכר את זה והאמת היא שהיום כשאני חושב על זה. אני חושב ש.
00:42:29.250 00:42:31.900
עכשיו אני חושב כאדם מבוגר.
00:42:31.900 00:42:37.100
שאבא בעצם. בעצם אבא ידע בעצם.
00:42:37.100 00:42:43.400
הוא לא הלך להתחפש והוא לא הלך לקחת ניירות מפני שהפולנית שלו
00:42:43.400 00:42:51.500
לא הייתה מספיק טובה וחוץ מזה אפשר להוריד לו את המכנסיים.
00:42:52.000 00:43:01.783
אז בעצם אין לו צ'אנס ופה אימי כבר לקחה את הבת שהייתה מאוד אהובה. היא הייתה בעצם.
00:43:01.783 00:43:05.450
הייתה הבת שלו זאת אומרת הוא מאוד פינק אותה.
00:43:05.450 00:43:09.300
איתי הלך לבית כנסת והלך לחדר.
00:43:09.300 00:43:12.700
אבל עם הבת שלו זה היה משהו אחר.
00:43:12.700 00:43:15.100
היא גם הייתה יותר קטנה
00:43:15.100 00:43:27.800
ופה מדברים גם לקחת גם אותי.
00:43:27.800 00:43:28.800
זאת אומרת הוא גם ישאר לבד.
00:43:28.800 00:43:31.300
אז זאת אומרת הייתה לו סיבה לכעוס.
00:43:31.300 00:43:37.100
בסיטואציה הזאת אמא באה כדי לדבר איך לקחת אותך?
00:43:37.100 00:43:39.541
אני לא יודע. זה היה.
00:43:39.541 00:43:41.000
לא דיברו איתי על זה.
00:43:41.000 00:43:43.994
אבל התהווה הרעיון להוציא אותך?
00:43:43.994 00:43:54.400
כן. כן. דיברה על זה משהו אבל זה לעניינים של הגדולים זה לא שייך לי.
00:43:54.400 00:44:00.650
זאת אומרת לא התייחסתי לזה פה ושם שמעתי משהו.
00:44:00.650 00:44:05.200
whatever אני או עם אמא או עם אבא. בסדר.
00:44:06.000 00:44:09.000
ואז היא לקחה אותי.
00:44:09.000 00:44:11.200
אני לא זוכר מזה שום דבר.
00:44:11.200 00:44:14.850
לא זוכר איך נפרדתי מאבא. לא זוכר.
00:44:14.850 00:44:23.900
והיא לקחה אותי לקרקוב ושם ושם היא שמה אותי באיזה איזה מקומות.
00:44:23.900 00:44:26.600
אני לא יודע. הייתי ישן בחנות.
00:44:26.600 00:44:28.500
הייתי ישן אצל אנשים.
00:44:28.500 00:44:31.900
כל לילה. כל לילה שני מקום אחר.
00:44:31.900 00:44:34.800
לבד?
00:44:34.800 00:44:37.800
לבד או עם אמא.
00:44:37.800 00:44:42.100
לבד עוד מעט אצל מישהו אצל אמא אבל מישהי.
00:44:42.100 00:44:44.200
אמא שמה אותי שם.
00:44:45.600 00:44:50.000
ואז יום אחד היינו בחנות.
00:44:50.000 00:44:53.500
היינו באיזה חנות. לא יודע של מי זה.
00:44:53.500 00:45:03.200
לא יודע מה זה ואמא היא התחילה לבכות ואמרה שלקחו את אבא וכנראה לא נראה אותו.
00:45:05.100 00:45:10.700
ולקחו אותו. אחר כך התברר לי שלקחו אותו לבלזץ.
00:45:10.700 00:45:12.800
אף אחד לא חזר משם.
00:45:12.800 00:45:17.000
זה היה מחנה השמדה.
00:45:19.100 00:45:27.100
זה אני זוכר. אני זוכר גם כשניסיתי לנחם אותה.
00:45:30.000 00:45:34.000
לא תפסתי כל כך שלא נראה אותו.
00:45:34.000 00:45:40.400
לא תפסתי והיא
00:45:40.400 00:45:45.500
בכתה מאוד.
00:45:45.500 00:45:50.600
אני צריך עוד דקה.
00:45:50.600 00:45:57.260
כן.
00:45:57.260 00:46:02.400
לא זוכר שום דבר.
00:46:02.400 00:46:06.500
איך נפרדתי מאבא בטח הייתה פרידה.
00:46:06.500 00:46:08.000
לא זוכר שום דבר.
00:46:08.000 00:46:10.200
גם איך הגעתי לקרקוב.
00:46:10.200 00:46:12.400
לא זוכר. לא זוכר.
00:46:12.400 00:46:17.100
אתה זוכר עם אמא הנחתה אותך.
00:46:17.100 00:46:21.100
הרי עכשיו אתה היית אמור להיות בעצם בזהות בדויה.
00:46:21.100 00:46:26.100
בשלב זה. אני לא זוכר גם את זה.
00:46:26.100 00:46:27.500
לא זוכר גם את זה.
00:46:27.500 00:46:28.600
לא זוכר שום דבר.
00:46:28.600 00:46:38.000
אבל בשלב מסויים היא הכניסה אותי לגטו קרקוב.
00:46:40.300 00:46:43.100
כי נגמרו לה המקומות.
00:46:43.100 00:46:45.100
זה מה שאני מניח.
00:46:45.100 00:46:54.500
זאת אומרת היה לה איזה מקומות פה ושם שזה היה הכל כזה לא רציני. אז בסוף.
00:46:54.500 00:47:01.400
היה שם מישהו בגטו בשבילך?
00:47:01.400 00:47:02.100
כן. כן. כן.
00:47:02.100 00:47:02.700
מי?
00:47:02.700 00:47:10.650
הייתה שם הלה וכבר הייתה לה ילדה.
00:47:10.650 00:47:13.700
להלה כבר הייתה ילדה.
00:47:15.200 00:47:21.550
בעלה היה שם. מוניאק.
00:47:21.550 00:47:26.500
היה שם השותף של אבי רומק אשכנזי.
00:47:26.500 00:47:29.525
הבן דוד של אבי.
00:47:29.525 00:47:34.550
הייתה שם אשתו יטי.
00:47:34.550 00:47:39.700
שראיתי את התמונה שלה.
00:47:39.700 00:47:44.300
לא מוצלחת ואחת כך ראינו מוצלחת ובן דודי.
00:47:44.300 00:47:46.650
זאת אומרת הבן שלהם סאלק.
00:47:46.650 00:47:56.850
שבהמשך הם יהיו הרבה איתי ושם הייתי.
00:47:56.850 00:48:03.500
זה היה ככה. זה היה חדרים חדרים שם מלא
00:48:03.500 00:48:13.000
מזרונים על הרצפה עם ריח של פשפשים.
00:48:13.000 00:48:22.200
יש. יש כזה דבר. כן.
00:48:22.200 00:48:28.000
הזנחה טוטאלית איך שהוא והאוכל היו שם איזה מרק.
00:48:28.000 00:48:36.500
נתנו איזה מרק. לא נעים.
00:48:36.500 00:48:41.400
ועדיין אני זוכר הייתה שם גם הסבתא
00:48:41.400 00:48:47.300
של הלה שהייתה אישה בגיל 80 או משהו כזה.
00:48:47.300 00:48:51.200
זקנה. זקנה והיא הייתה כנראה.
00:48:51.200 00:48:55.700
היא הייתה בקומה שלי והיא נפלה
00:48:55.700 00:49:03.400
וזה הצחיק אותי נורא איך שהיא נפלה ואז.
00:49:03.400 00:49:09.900
פתאום אני רואה הלה עולה בריצה ועוזרת לסבתא שלה
00:49:09.900 00:49:18.700
והיא יורדת עליי כסאח שאני צוחק וזה בסדר.
00:49:18.700 00:49:21.100
אני נשארתי עם זה. בסדר.
00:49:21.100 00:49:25.600
זה אני חושב פעם היחידה שאני.
00:49:25.600 00:49:28.400
אני חושב שצחקתי בגטו.
00:49:28.400 00:49:31.400
שמשהו זכור לי. היה כזה.
00:49:31.400 00:49:36.200
כזה אווירה. אתה סוגר
00:49:36.200 00:49:42.200
אתה סוגר את עצמך וזהו. איך שהוא אתה.
00:49:42.200 00:49:47.800
מה זה הקומה שלך?
00:49:47.800 00:49:51.400
למה הכוונה? קומה? היא הייתה בקומה שלך אתה מתכוון.
00:49:51.400 00:49:53.900
כן. זה היה קומה שלישית אני חושב.
00:49:53.900 00:49:58.200
קומה שניה או קומה שלישית. היו חדרים.
00:49:58.200 00:49:59.974
בית קומות. קומה שלישית.
00:49:59.974 00:50:04.200
בית קומות. בית קומות אולי קומה שלישית אולי קומה שניה.
00:50:04.200 00:50:06.300
אני לא יודע. אבל בכל אופן.
00:50:06.300 00:50:09.700
בקומה שלי הייתה והיא נפלה והלה באה בריצה. הלה באה בריצה איך שהוא.
00:50:09.700 00:50:18.300
אני קיבלתי מנה ואני זוכר את זה מצויין.
00:50:18.300 00:50:21.400
אבל אני גם זוכר שצחקתי.
00:50:21.400 00:50:27.600
כן. ילדים צוחקים ואני חושב שזה.
00:50:27.600 00:50:30.100
אני לא זוכר ששיחקתי פעם בחדר שם.
00:50:30.100 00:50:32.000
אני לא יודע. לא בכל אופן היה לי כזה.
00:50:32.000 00:50:36.800
הייתי כזה סגור. סגור. סגור.
00:50:36.800 00:50:38.700
לא לא מתעניין בשום דבר.
00:50:38.700 00:50:40.600
איך שהוא מנסה לשרוד. איך שהוא.
00:50:40.600 00:50:49.650
עד שיום אחד אמרו לי אמא תחכה לך בחוץ.
00:50:49.650 00:50:53.075
הייתי שם איזה חודשיים. שלושה.
00:50:53.075 00:50:58.600
אני לא זוכר כמה הייתי בגטו והייתי צריך להסתלק.
00:50:58.600 00:51:00.800
עכשיו היה צריך. ככה.
00:51:00.800 00:51:09.900
קודם כל לקחו אותי לספר שיעשה לי קרחת והספר עשה לי קרחת ואמר לי.
00:51:09.900 00:51:18.300
תשמע כל כך הרבה כינים בראש אחד מזמן לא ראיתי ואני הרגשתי כאילו ניצחתי בכדורגל. זאת אומרת.
00:51:18.300 00:51:22.100
יעני הכי הרבה כינים.
00:51:22.100 00:51:28.900
כן. הייתי גאה בעצמי איך שהוא.
00:51:28.900 00:51:32.300
בכל זאת מה שהוא כן היה לי.
00:51:32.300 00:51:35.400
טוב אז הם הסבירו לי שאני.
00:51:35.400 00:51:39.400
יש עגלה שהיא יוצאת מהשער.
00:51:39.400 00:51:45.200
אז פותחים לעגלה לצאת מהשער. שאני אצמד מאחור.
00:51:45.200 00:51:50.800
אצמד מאחורי העגלה עד שהיא תצא ואז שאני אלך
00:51:50.800 00:51:58.100
שמאלה ישר עד הפינה וככה זה היה.
00:51:58.100 00:52:02.000
זאת אומרת. יצאתי. זה היה בערב אני חושב שבע.
00:52:02.000 00:52:04.100
שמונה בערב. היה חושך.
00:52:04.100 00:52:11.500
היה חושך ויצאתי ועד שהגעתי לאמא.
00:52:11.500 00:52:21.633
שהגעתי לאמא שחיכתה לי מחוץ לגטו בפינה של הרחוב והיא לקחה אותי.
00:52:21.633 00:52:26.200
לקחה אותי למקום אחד מחוץ לעיר.
00:52:26.200 00:52:31.200
למחרת היום או כעבור יומיים. אני לא יודע.
00:52:31.200 00:52:35.000
היא לקחה אותי לאיזה מקום והיו שם
00:52:35.000 00:52:41.200
פרחים יפים וכזה מקום שנראה גן עדן ממש.
00:52:41.200 00:52:44.600
אבל הם לא הסכימו לקחת אותי.
00:52:44.600 00:52:49.600
לא הסכימו וזה היה נראה לי כאילו הפסדתי פה.
00:52:51.500 00:53:01.200
אני זוכר אפילו את שמות הפרחים ברדקי. תאומים?
00:53:01.200 00:53:03.200
יכול להיות יש איזה פרח?
00:53:03.200 00:53:08.600
לא חשוב. אני. עד עד היום אני רואה את הפרחים האלה הם לא כל כך נפוצים בארץ.
00:53:08.600 00:53:11.200
בכל אופן זה נשאר לי.
00:53:11.200 00:53:12.850
זה נשאר לי בראש.
00:53:12.850 00:53:17.800
טוב. כעבור כמה ימים היא לקחה אותי לכפר
00:53:17.800 00:53:26.000
שאז קראו לו פרוקוצים וזה כבר צמוד לקרקוב.
00:53:26.000 00:53:30.600
היום הוא חלק מהעיר. הלכתי לחפש.
00:53:30.600 00:53:40.100
היום זה חלק מהעיר ושם היינו ושם היא לקחה אותי למשפחה פולנית.
00:53:40.100 00:53:43.700
שתי פולניות. אמא ובת.
00:53:43.700 00:53:49.914
בת הייתה בת 18. הן היו.
00:53:49.914 00:53:54.200
האמא הייתה נשואה לקצין פולני.
00:53:55.700 00:53:58.900
אני חושב שהוא היה סגן אלוף
00:53:58.900 00:54:08.200
והוא נעלם בספטמבר 39.
00:54:08.200 00:54:12.000
הוא לא חזר והן לא שמעו עליו כלום.
00:54:12.000 00:54:19.400
לא שמעו עליו כלום ואצלם הייתי שמונה חודשים.
00:54:19.400 00:54:24.800
בערך מינואר עד אוגוסט תחילת ספטמבר.
00:54:24.800 00:54:29.900
אני לא יודע בדיוק תאריכים. 1943.
00:54:35.800 00:54:46.400
זה בית קטן. בית קטן עם גינה גדולה. בעצם שטח.
00:54:46.400 00:54:49.100
שטח דיי גדול. אני לא יודע.
00:54:49.100 00:54:55.300
כמה דונמים. הייתה תחנת משטרה לא רחוקה.
00:54:59.100 00:55:08.600
אני הייתי כל הזמן בחדר אחד שזה היה כמו שירותים ומחסן.
00:55:08.600 00:55:15.100
כזה חדר אחד והיה שם אטלס.
00:55:17.400 00:55:23.200
אז היה לי הזדמנות ללמוד את האטלס.
00:55:23.300 00:55:27.500
למרות שאף פעם לא ראיתי אטלס. אבל הבנתי שזה.
00:55:27.500 00:55:35.900
עכשיו הפולניות היו קונות עיתון.
00:55:35.900 00:55:39.000
התחילו לקנות עיתון בשלב מסוים.
00:55:39.000 00:55:42.100
בשלב מסוים ב-43 התחילו לקנות עיתון.
00:55:42.100 00:55:50.000
כאשר הגרמנים גילו את הקבר האחים של קטין.
00:55:51.200 00:55:59.500
כשהגרמנים גילו את קבר אחים הם התחילו להוציא את האנשים מהקבר. בדרך כלל הם.
00:55:59.500 00:56:03.600
הם כנראה היו הרבה חיילים שהיה להם את הדיסקית.
00:56:03.600 00:56:07.500
את הדיסקיות ואז היו מפרסמים בעיתון.
00:56:07.500 00:56:10.900
כל יום היה רשימה של אנשים
00:56:10.900 00:56:17.800
שזיהו יום קודם ובגלל זה הן קנו את העיתון בשביל לדעת.
00:56:17.800 00:56:24.350
בשביל לבדוק אם הבעל ישנו או איננו .
00:56:24.350 00:56:26.100
זה אתה הבנת אז?
00:56:26.100 00:56:27.900
כן. כן.
00:56:27.900 00:56:34.000
אתה היית במקום הזה במסתור או בזהות בדויה?
00:56:34.000 00:56:35.600
לא. אני הייתי במסתור.
00:56:35.600 00:56:37.100
אתה. זאת אומרת.
00:56:37.100 00:56:40.600
אסור היה לאף אחד לראות אותי.
00:56:40.600 00:56:46.400
אסור היה לאף אחד לראות אותי וכל הזמן הייתי שם או תחת מיטה.
00:56:46.400 00:56:51.600
אתה הזכרת קודם שאמא הייתה בעלת תושיה
00:56:51.600 00:56:57.500
ואנשים שהיא לקחה אותך אליהם זה אנשים שהכירה קודם?
00:56:57.500 00:56:58.950
יש לך מושג?
00:56:58.950 00:56:59.344
לא.
00:56:59.344 00:57:04.100
כשאתה הגעת לאמא ולבת הזאת אתה מעולם לא ראית אותם קודם.
00:57:04.100 00:57:08.100
לא. לא. והן גויות.
00:57:09.900 00:57:17.000
זאת אומרת זה לא בית יהודי ולא רק זה.
00:57:17.000 00:57:26.900
אלא גם הן היו רבות ביניהם מזמן לזמן ואז הן היו מקללות אחת את השניה.
00:57:27.100 00:57:33.000
מקללות בגסות ודופקות בדלתות
00:57:33.000 00:57:38.900
ואני הייתי נכנס לפחד אימים שהן הולכות.
00:57:38.900 00:57:42.600
שאחת מהן הולכת למשטרה ומוסרת אותי.
00:57:42.600 00:57:48.400
איך הן התייחסו אליך?
00:57:48.400 00:57:58.300
בעצם נחמד. נחמד. זאת אומרת לא בחמימות היהודית אולי.
00:57:58.300 00:58:03.150
אבל בסדר גמור. בסדר גמור. שום תלונה.
00:58:03.150 00:58:10.900
אבל המריבות האלה זה היה מפוצץ אותי והן גם היו מזהירות אותי.
00:58:10.900 00:58:13.500
שאני אזהר שלא מישהו.
00:58:13.500 00:58:17.600
לא יראה אותי מהחלון שאני לא אסתובב. שאני.
00:58:17.600 00:58:22.300
מזמן לזמן היה בא איזה שכן לשאול משהו וזה.
00:58:22.300 00:58:28.450
או שהיא הייתה מדברת דרך החלון עם שכנה.
00:58:28.450 00:58:36.000
ויום אחד היא מדברת מהחלון עם השכנה
00:58:36.500 00:58:43.600
והשכנה מספרת לה שהעוצר הורידו אותו משעה 7 לשעה
00:58:43.600 00:58:53.092
6 והשכנה אומרת משהו זאת אומרת.
00:58:53.092 00:58:57.800
לא. הבעלת הבית אומרת משהו שעכשיו יהיה בעיה לבת שלה
00:58:57.800 00:59:02.750
לחזור מהאוניברסיטה ואני לא יודע מה קרה לי.
00:59:02.750 00:59:08.200
אני מוחא כפיים מפני שאמא תבוא יותר מוקדם.
00:59:08.900 00:59:12.100
אל תשאלי אותי איפה ההיגיון שם.
00:59:12.100 00:59:18.300
מחיתי כפיים. לא ראו מי מוחא כפיים. לא ראו שום דבר.
00:59:18.300 00:59:21.100
אבל כשנגמרת השיחה וההיא הולכת.
00:59:21.100 00:59:29.400
אז היא חוזרת אליי ואומרת לי תשמע היא בטח שואלת את עצמה מי שם מוחא כפיים.
00:59:30.200 00:59:35.200
והן גם אומרות לי שאת כל היהודים שתפסו
00:59:35.200 00:59:41.600
אז נתנו להם לחפור לעצמם קבר.
00:59:41.600 00:59:46.700
בור. אחר כך ירו בהם וזרקו אותם לתוך הבור ואני
00:59:46.700 00:59:52.700
כל הלילה עם החלום הזה ובמשך הזמן אני לומד.
00:59:52.700 00:59:58.700
שאני נכנס לחלום כזה אני מנסה לזוז ואיך
00:59:58.700 01:00:03.300
שהוא אני מתעורר ובפעם אחת
01:00:03.300 01:00:08.700
אני כנראה עובר מחלום לחלום ואז אני אומר לעצמי רגע זה כבר לא חלום.
01:00:08.700 01:00:10.950
זה כבר יצאתי מהחלום.
01:00:10.950 01:00:19.700
בקיצור אני הייתי פחד מוות שם ואני גם לא ידעתי מה זה למות.
01:00:19.700 01:00:21.100
אבל ידעתי שזה דבר נורא.
01:00:21.100 01:00:26.157
יורים בך. אתה נופל לתוך הבור.
01:00:26.157 01:00:31.000
לא. אין לך מושג על מה מדובר אבל זה מפחיד נורא.
01:00:31.100 01:00:37.800
היה קשה מאוד. קשה מאוד והייתי יורד על עצמי.
01:00:37.800 01:00:43.800
לא למחוא כפיים לפני שבודקים.
01:00:44.200 01:00:47.700
כל דבר לפני שאתה אומר תבדוק קודם.
01:00:47.700 01:00:52.500
תבדוק. אין חוכמות פה. תבדוק.
01:00:52.500 01:01:00.800
איזה עוד ההסתגלויות היית צריך במצב הזה?
01:01:00.800 01:01:04.400
מה? גם עניינית. זאת אומרת האם היו מטלות שהיית
01:01:04.400 01:01:08.700
צריך למלא וגם בכלל מערכת של הסתגלויות פנימיות.
01:01:08.700 01:01:15.100
צריך לשמוע מה שאומרים לך.
01:01:15.100 01:01:20.800
ומה שכן היה לי אטלס והיה לי את העיתון.
01:01:20.800 01:01:23.500
העיתון מלא שקרים זה הנאצים.
01:01:23.500 01:01:29.100
fake news זה אלף בית שלהם.
01:01:29.100 01:01:32.400
אבל היה לי אטלס ויכולתי לראות.
01:01:32.400 01:01:36.600
יכולתי לראות לפי השמות. ולפי ה.
01:01:36.600 01:01:45.929
איך שהוא לצייר לעצמי מפה איפה נמצא הצבא הרוסי וידעתי כבר שסטלינגרד נפלה.
01:01:45.929 01:01:54.500
זה הם הודיעו שסטלינגרד נפלה הם הודיעו. ינואר 43.
01:01:55.900 01:02:03.200
זאת אומרת נפלה זאת אומרת שהגרמנים הוכו ואיך שהוא זה היה פעם ראשונה שהם קיבלו מכה.
01:02:03.200 01:02:05.700
אז איך שהוא הם הודיעו על זה.
01:02:05.700 01:02:07.875
אבל אחר כך הם שיקרו כל הזמן.
01:02:07.875 01:02:10.100
אז הייתי לפי המפה.
01:02:10.100 01:02:14.900
הייתי מצייר לעצמי בשביל לראות ואני עד היום זוכר שמות של כל מיני
01:02:14.900 01:02:22.800
מקומות איפה שהיו קרבות מאז שהייתי מנסה לראות מה הולך.
01:02:24.600 01:02:31.100
אמא הייתה מגיעה פעם בשבועיים שלושה והייתה משלמת לפולניות
01:02:31.100 01:02:41.200
וכן הייתה יושבת איתי ופשוט
01:02:41.200 01:02:48.600
אני הייתי יושב בחיקה ובאיזה שהוא מקום מקבל את החום לשבועיים.
01:02:48.600 01:02:58.400
נורא רציתי שהיא תבוא וחיכיתי לה ואם חיכיתי לה ביום
01:02:58.400 01:03:02.800
מסוים והיא לא הגיעה אז לפעמים הייתי
01:03:02.800 01:03:09.000
מתרגז ופעם
01:03:09.000 01:03:14.700
אחת אפילו קיללתי אותה.
01:03:15.800 01:03:21.700
שנים אחר כך היה לי את זה על המצפון.
01:03:23.300 01:03:26.500
עניין של כבד אביך ואמך.
01:03:26.500 01:03:35.850
זה היה משהו קשה. ממש קשה.
01:03:35.850 01:03:39.700
אבל היא הייתה תמיד מספרת סיפורים אז היא הייתה מספרת.
01:03:39.700 01:03:42.100
שני סיפורים אני זוכר.
01:03:42.100 01:03:43.400
סיפור אחד שהיא סיפרה.
01:03:43.400 01:03:47.300
איך שהיא באה ברגל מקראקוב
01:03:47.300 01:03:53.600
והיא הלכה עם מישהו שהיה גבוה ממנה.
01:03:53.600 01:03:58.000
היא הייתה קטנה והוא היה עושה צעדים גדולים והיא הייתה צריכה
01:03:58.000 01:04:03.500
לרוץ בשביל לשמור איתו על קצב והייתה מדגימה לי וצחקנו.
01:04:03.500 01:04:08.300
איך שהיא רצה אחריו ואיך שהוא עושה עם הפסיעות הגדולות.
01:04:08.300 01:04:12.300
זה סיפור אחד. סיפור שני. סיפרה לי.
01:04:12.300 01:04:14.150
זה מה שאני זוכר.
01:04:14.150 01:04:17.300
היה יהודי בשם קורניצר.
01:04:17.300 01:04:22.300
הרב קורניצר שהיה לו אזרחות הונגרית.
01:04:22.300 01:04:27.000
אזרחים הונגרים גם יהודים.
01:04:27.000 01:04:32.700
גרו איפה שהם רצו ואף אחד לא נגע בהם מפני
01:04:32.700 01:04:39.300
שהונגריה הייתה לצד הגרמנים ומהונגריה לא שלחו אף אחד למחנות.
01:04:39.300 01:04:42.850
באותו שלב. התחילו רק ב-44.
01:04:42.850 01:04:47.100
באמצע 44. באותו שלב 43.
01:04:47.100 01:04:48.800
אף אחד לא נגע בהם.
01:04:48.800 01:04:53.900
קורניצר היה גר בעיר וכנראה שאצלו הוא החביא
01:04:53.900 01:05:00.600
יהודים ואימי הולכת אליו הביתה והיא מספרת איך שהיא עולה לקומה ראשונה.
01:05:00.600 01:05:08.200
קומה שנייה ושם הוא גר וכשהיא מגיעה לקומה השנייה היא מחליטה. לא.
01:05:08.200 01:05:13.800
היא עולה עוד קומה ואחר כך יורדת ויוצאת מהבניין.
01:05:15.200 01:05:26.100
זה מה שאמרה לה האינטואיציה ואחר כך התברר באמת שהם נכנסו אליו הביתה.
01:05:26.100 01:05:29.100
מצאו אצלו. מצאו שהוא מחביא שם יהודים
01:05:29.100 01:05:39.000
ולקחו משם מי שהיה והשאירו אנשי גסטאפו בפנים וכל מי שדפק בדלת.
01:05:39.000 01:05:43.900
תפסו אותו והיא סיפרה לי איך שהיה לה מזל.
01:05:43.900 01:05:50.329
איך שהיה לה מזל. זה סיפור שלה.
01:05:50.329 01:05:52.400
וכן. זה הלך ככה.
01:05:52.400 01:05:56.400
מפעם לפעם חיכיתי לה נורא.
01:05:56.400 01:06:00.800
שהייתי צריך את קצת להתחמם קצת להרגיש טוב.
01:06:00.800 01:06:04.800
בשלב מסוים. שלב מסוים.
01:06:04.900 01:06:11.100
היא הביאה לשם. הביאה אליי את יטי.
01:06:11.100 01:06:16.100
יטי אישתו של. זאת שהתמונה שלה לא הייתה כל כך.
01:06:16.100 01:06:19.800
היא אשתו של בן דוד
01:06:19.800 01:06:26.400
של אבי שהיה גם שותף שלו לעסקים.
01:06:26.400 01:06:35.000
של אבי והיא הביאה אותה.
01:06:35.000 01:06:41.700
זה התברר לי. זה התברר לי בשנים האחרונות.
01:06:41.700 01:06:47.900
יטי עם הבן שלה היו מוחבאים אצל מישהו.
01:06:47.900 01:06:54.400
הבן שלה היה ילד פרובלמטי.
01:06:54.400 01:07:05.843
מה?
01:07:05.843 01:07:06.200
אתה רוצה לעצור?
01:07:06.200 01:07:21.700
ויטי
01:07:21.700 01:07:22.100
באה
01:07:22.100 01:07:24.300
לחיות איתי מפני ש.
01:07:24.300 01:07:29.700
לפני שאנחנו עוברים להונגריה.
01:07:29.700 01:07:37.100
הייתה דרך של ההברחה שאימי הייתה בקיאה בזה והייתה מעורבת בזה.
01:07:37.100 01:07:42.100
מעבירים יהודים מפולניה להונגריה.
01:07:42.100 01:07:46.400
זה צריך לעבור את סלובקיה וצריך להגיע להונגריה.
01:07:46.400 01:07:49.800
מפני שהונגריה היה שקט לא עשו לאף אחד שום דבר.
01:07:49.800 01:07:58.000
אז היה צריך להגיע להונגריה והיו מבריחי גבול שהתעסקו עם זה והיה צריך להכין את זה.
01:07:58.000 01:08:00.500
צריך להכין את זה.
01:08:00.500 01:08:05.950
בין השאר היה צריך להכין בשבילי בגדי ילדה
01:08:05.950 01:08:13.200
מפני שהייתי צריך לנסוע ברכבת מקרקוב עד הגבול.
01:08:13.200 01:08:16.600
עד עיירה על יד הגבול והיה צריך לתפור לי
01:08:16.600 01:08:21.800
בגדי ילדה כדי שאני אהיה לבוש כילדה שלא יוכלו להוריד לי את המכנסיים.
01:08:21.800 01:08:27.300
זאת אומרת שלא יהיה ויטי
01:08:27.300 01:08:37.100
הייתה תופרת אז היא באה לשם בשביל לתפור לי בגדים.
01:08:37.100 01:08:40.500
עכשיו יטי אמרה לי.
01:08:40.500 01:08:47.100
היא אמרה לי שהיא דיברה על הפולניות והיא אמרה שאם
01:08:47.100 01:08:52.800
הדברים היו הפוכים והיא
01:08:52.800 01:08:58.800
הייתה צריכה לקחת צ'אנס כזה ולהחביא פולנים.
01:08:58.800 01:09:05.800
היא מסופקת אם הייתה עושה את זה והיא אמרה לי את זה באמצע המלחמה שאנחנו שם.
01:09:05.800 01:09:08.900
זה תשובה להרבה אנשים
01:09:10.000 01:09:19.700
והפולניות אני מבין אותם מפני שהם היו רגילים לרמת חיים של קצין צבא.
01:09:19.700 01:09:25.400
קצין בצבא קבע ופה פתאום אין כלום ואין. אין שום דבר.
01:09:25.400 01:09:32.100
שום דבר. אין ביטוח לאומי ואין בטיח ואין עזרה סוציאלית. כלום.
01:09:32.100 01:09:36.900
והבת רצתה ללמוד באוניברסיטה.
01:09:36.900 01:09:41.350
זאת אומרת היא הייתה רשומה ללמוד באוניברסיטה.
01:09:41.350 01:09:45.000
כך שצריך כסף בשביל הדברים האלה.
01:09:45.000 01:09:53.600
הבת רוצה לחיות והיא כל כך רוצה לחיות שיום אחד.
01:09:53.600 01:09:56.400
זה עוד לפני שיטי הגיעה.
01:09:56.400 01:09:57.900
עוד לפני שיטי הגיעה.
01:09:57.900 01:09:59.600
פה קפצתי על משהו.
01:09:59.600 01:10:03.200
לפני שיטי הגיעה. יום אחד אני.
01:10:03.200 01:10:06.509
אני מסובב בדירה מפני שאף אחד איננו.
01:10:06.509 01:10:08.800
פתאום אני שומע דפיקות בדלת.
01:10:08.800 01:10:14.500
זאת אומרת מישהו פותח את הדלת ואני מהר מאוד.
01:10:14.500 01:10:18.600
יש שם ספה ואני קופץ מתחת לספה
01:10:19.000 01:10:26.800
ושוכב מתחת לספה ונכנסת הבת עם חייל גרמני.
01:10:28.300 01:10:33.500
הם מדברים פולנית. מדברים פולנית.
01:10:33.500 01:10:42.800
שהיום אני מבין שהוא היה כנראה משלזיה זה אומר ששם איזורים שלמים הם סיפחו לגרמניה.
01:10:42.800 01:10:45.450
כל מי שישנו מתגייס לצבא
01:10:45.450 01:10:55.800
והם ניגשים לספה איפה שאני מתחת לה והוא מוריד את הנעליים.
01:10:55.800 01:11:03.100
מגפיים. ואני רואה. המגפיים הם מול האף שלי ואני רואה בדיוק.
01:11:03.100 01:11:06.900
פה יש משהו על המגפיים.
01:11:06.900 01:11:11.000
כזה משהו בולט פעם שאף פעם לא ראיתי את זה אחר כך על המגפיים.
01:11:11.000 01:11:16.600
כנראה מגפיים צבאיות גרמניות והוא מספר לה שהוא
01:11:16.600 01:11:27.000
בן 38 ואני עושה חשבון בן כמה אבא שלי והם מדברים מפטפטים קצת.
01:11:28.800 01:11:33.300
מה שבא אחר כך האמת היא שאני לא יודע עד היום.
01:11:33.300 01:11:36.000
זאת אומרת שבכל זאת לא הבנתי מה קורה.
01:11:36.000 01:11:45.100
אבל הספה התחילה לזוז קצת והם צוחקים ואחר כך.
01:11:45.100 01:11:47.900
אחר כך הם קמים והולכים.
01:11:47.900 01:11:50.100
זאת אומרת זה נגמר.
01:11:50.100 01:11:52.300
אבל אני שם בפחד מוות.
01:11:52.300 01:11:57.650
פחד מוות שיגלו אותי.
01:11:57.650 01:12:05.900
זה היה דבר נורא. דבר נורא. אני.
01:12:05.900 01:12:10.100
אני מבין שהבחורה היא חשבה שאני מוחבא שם.
01:12:10.100 01:12:14.900
אבל כשאף אחד לא היה בבית הייתי מרשה לעצמי קצת להסתובב.
01:12:15.700 01:12:21.700
ואחר כך הם הולכים ואני יוצא וחוזר למקומי.
01:12:21.700 01:12:24.200
אין אף אחד לא מספר כמובן.
01:12:24.200 01:12:27.500
אני לא מספר לאף אחד. כן.
01:12:27.500 01:12:34.900
אתה קשרת את זה בעובדה שהיא עד כדי כך רצתה ללמוד.
01:12:34.900 01:12:37.000
לא אני. אני.
01:12:37.000 01:12:37.880
או לחיות.
01:12:37.880 01:12:40.200
תראי. אבא שלה היה חייל.
01:12:40.200 01:12:40.720
כן.
01:12:40.720 01:12:46.200
אבא שלה היה חייל והוא נעלם לה בגיל 16 או 15.
01:12:46.200 01:12:48.800
אני לא יודע 43.
01:12:48.800 01:12:52.000
ארבע שנים קודם 18.
01:12:52.000 01:12:58.300
אז 14-15. אבא היה חסר. אז זה חייל.
01:12:58.300 01:13:04.500
חייל מדבר פולנית אז באיזשהו מקום היא יכלה לקבל חיבוק מחייל. זאת אומרת.
01:13:04.500 01:13:09.650
היום אני ככה מפרש את זה. אז.
01:13:09.650 01:13:18.500
זה היה נראה לי שהיא עשתה משהו לא אחראי היום אני רואה את זה פחות.
01:13:18.500 01:13:20.600
היום אני צוחק מכל.
01:13:20.600 01:13:22.900
הסיטואציה הזאת ממש מצחיקה.
01:13:22.900 01:13:26.600
אבל אז זה היה משהו נורא.
01:13:26.600 01:13:39.100
משהו איום ונורא. פחד מוות והמגפיים ישר מול האף שלי.
01:13:39.100 01:13:41.600
בכל אופן לחזור בחזרה.
01:13:41.600 01:13:51.100
יטי שם והיא תופרת לי באמת את הבגדים ובערך בספטמבר 43.
01:13:51.100 01:13:57.000
בסביבות ספטמבר 43. אמא באה ולוקחת אותי.
01:13:57.700 01:14:03.500
לוקחת אותי משם אנחנו נוסעים ברכבת
01:14:03.500 01:14:11.700
לגבול ואני כל הזמן חושב על עצמי.
01:14:11.700 01:14:16.800
איך אני. איך אני מדבר בתור ילדה ולא בתור ילד.
01:14:16.800 01:14:20.400
שאני לא אתבלבל פה בין זכר לנקבה.
01:14:20.400 01:14:26.200
בן זכר לנקבה ואני כל הזמן צמוד לאמא ומתכונן
01:14:26.200 01:14:32.800
ולענות וככה וככה והם עשו לי גם זה תספורת של ילדה.
01:14:32.800 01:14:42.200
הכל היה כזה ואנחנו מגיעים למקום שזה שם נגמר.
01:14:42.200 01:14:45.300
נגמרת הרכבת. הרכבת עוצרת
01:14:45.300 01:14:53.950
ואני יורד עם אמא ואמא אומרת לי תשמע יש פה שתי נשים.
01:14:53.950 01:14:57.300
שאני רואה אותם פעם ראשונה.
01:14:57.300 01:15:01.800
אלה קרובות משפחה. לאצקה וקוקה.
01:15:01.800 01:15:07.000
שתיהן משפחה.
01:15:07.000 01:15:13.800
שתיהן משפחה והם יטפלו בי.
01:15:13.800 01:15:21.300
יטפלו בי מהיום ואמא חוזרת לרכבת.
01:15:21.300 01:15:24.000
אני יודע לאן. אני בכל אופן לא רואה.
01:15:24.000 01:15:28.100
אני הולך אחרי שתי הנשים האלה. אני הולך איתם.
01:15:28.100 01:15:34.600
הבחורה בת 16 משהו כזה ואמא שלה 40.
01:15:34.600 01:15:38.100
אני יודע ואני הולך איתן.
01:15:38.100 01:15:40.000
אני הולך איתן לתוך היער.
01:15:40.000 01:15:43.100
אנחנו מתקרבים יש שם שדה.
01:15:43.100 01:15:46.700
נוף יפה מאוד. יפה מאוד.
01:15:46.700 01:15:54.878
באמת ירוק הכל יפה ועצים ביער יפה.
01:15:54.878 01:16:00.300
אנחנו נכנסים לתוך היער.
01:16:00.300 01:16:04.300
הן כבר מובילות וזהו זה היה.
01:16:04.300 01:16:07.814
זה היה שלום לאמא.
01:16:07.814 01:16:09.300
זה היה שלום לאמא.
01:16:09.300 01:16:18.700
אמא הייתה צריכה לבוא אחרי שבועיים ואז היא הולכת ברחוב
01:16:18.700 01:16:28.400
והקונסיירז מכירה אותה ומתחילה לצעוק שהיא יהודיה ובא
01:16:28.400 01:16:37.600
שוטר ואמא שלי הולכת עם השוטר ומציעה לו סכום כסף.
01:16:37.600 01:16:44.700
מדברת איתו יפה והם מסכמים שלמחרת היום היא תביא לו את הכסף.
01:16:46.900 01:16:55.000
למחרת היום הם יפגשו והיא תביא לו את הכסף ובאמת אמא אחר כך מתייעצת
01:16:55.000 01:17:03.200
עם אנשים כנראה עם הלה ואולי עם רומר שהיה באותו זמן באיזה מחנה.
01:17:03.200 01:17:09.800
בשדה התעופה של קרקוב והיא מתייעצת.
01:17:09.800 01:17:14.229
מה עושים והם אומרים לה אל תלכי.
01:17:14.229 01:17:18.100
אל תלכי והיא אומרת אם אני לא הולכת.
01:17:18.100 01:17:21.000
הוא אף פעם לא יעזור ליהודי
01:17:21.600 01:17:30.500
וכנראה לאמא יש גם איזה ביטחון בזה שבסך הכל היא הרי תצא מכל העסק הזה.
01:17:30.500 01:17:32.800
כמו שהיא עשתה עם קורניצר היא יצאה.
01:17:32.800 01:17:40.000
סומכת על ה והיא סומכת על זה שבאמת שאם השוטר.
01:17:40.000 01:17:42.300
זה ההסבר שלי עכשיו.
01:17:42.300 01:17:47.200
עם השוטר היא מצאה שפה משותפת ככה שאין בעיה.
01:17:47.200 01:17:49.600
אבל למחרת היום השוטר אומר לה.
01:17:49.600 01:17:57.100
תשמעי. היא הלכה. האישה הלכה למשטרה ושאלה אם הביאו אותה.
01:17:57.100 01:18:04.100
הביאו הנה יהודייה ואז הוא קיבל על הראש והוא אמר בסדר.
01:18:04.100 01:18:05.400
מחר אני מביא אותה.
01:18:05.400 01:18:07.900
אז הביא לי אותה מחר.
01:18:08.000 01:18:17.900
מי יודע מה היא עברה שם אצל המנוולים של הגסטאפו. מי יודע.
01:18:19.000 01:18:28.000
והביאו אותה. הביאו אותה אחר כך לפלשוב ושם היו מוציאים להורג כל מיני אנשים
01:18:28.000 01:18:38.500
שתפסו אותם וגם הביאו אותה ובעלה של הלה שאז בפלאשוב הוא אמר לי שהוא היה נוכח.
01:19:08.200 01:19:15.300
אחרי המלחמה. רומק הלך למשטרה להתלונן על ה.
01:19:15.300 01:19:19.200
גם הלך להרביץ לה אני יודע.
01:19:20.300 01:19:23.100
המשטרה לא עשו לה כלום.
01:19:23.100 01:19:25.400
לא עשו לה כלום.
01:19:25.400 01:19:34.800
לא רק לא עשו לה כלום אלא גם הלה איימו בטלפון אם מישהו ידע שהיא העידה אז.
01:19:37.800 01:19:46.000
וב-61 אני במונטריאול. חילופי סטודנטים לכלכלה.
01:19:46.000 01:19:51.500
אני עובד שם באיזה מפעל ויש שם חוג של
01:19:51.500 01:19:59.900
פולנים ובחוג הפולנים יש גם חברה של אימי והיא כמובן מביאה אותי גם.
01:19:59.900 01:20:05.900
כן. שבת הם נפגשים ואני ניפגש גם ואז היא מציגה אותי
01:20:05.900 01:20:12.500
לפני כולם ואחד גולדמן או גולדברג.
01:20:12.500 01:20:16.500
אני לא זוכר. אומר.
01:20:16.500 01:20:18.950
אני מכיר את המקרה.
01:20:18.950 01:20:21.000
אני מכיר את המקרה.
01:20:21.000 01:20:28.300
אני הייתי במשטרת קרקוב אחרי המלחמה והמקרה הזה. כן.
01:20:28.300 01:20:34.300
המקרה הזה עורר ויכוח בינו ובין הפולנים.
01:20:34.300 01:20:43.200
שהפולנים אומרים כל מה שקרה פה בזמן המלחמה הוא באחריות הגרמנים אין לנו שום קשר לזה.
01:20:44.600 01:20:49.971
אין לנו שום קשר לזה וזהו.
01:20:49.971 01:20:52.000
אז היה שם ויכוח.
01:20:52.000 01:20:59.100
היה שם עוד איזה יהודים במשטרה שדיברו על זה ובזה נגמר העניין.
01:20:59.100 01:21:02.320
הפולנים עמדו על כך. עמדו על כך.
01:21:02.320 01:21:06.900
שכל מה שהיה פה בזמן המלחמה זה אחריות הגרמנים.
01:21:06.900 01:21:12.200
הם לא אחראים בשום צורה. זהו. זה הסיפור.
01:21:12.200 01:21:15.400
הסיפור ששמעתי מכלי ראשון.
01:21:15.400 01:21:18.700
אני לא יודע איפה הוא האיש הזה היה.
01:21:18.700 01:21:21.500
הוא בטח היה בצד השני עם הרוסים או.
01:21:21.500 01:21:22.700
לא יודע. איש צעיר.
01:21:22.700 01:21:24.600
המידע בעצם על מה קרה לאמא.
01:21:24.600 01:21:31.100
מתי נודע לך על הדבר הזה?
01:21:31.100 01:21:35.100
כן.
01:21:35.100 01:21:38.800
קודם כל לא אמרו לי בדיוק.
01:21:38.800 01:21:45.600
לא אמרו לי בדיוק ואני נשארתי עם הרגשה שאמא תגיע. אמא תגיע.
01:21:45.600 01:21:54.100
גם הייתי צריך אותה והאמת היא שאחרי המלחמה הלה אמרה לי.
01:21:54.100 01:22:00.400
שראיתי את הלה אחרי המלחמה היא אמרה לי שהיא לא ידעה פרטים מפני שבעלה עוד לא חזר.
01:22:00.400 01:22:05.300
בעלה היה האיש הזה שאמר לי שהוא היה בפלשוב.
01:22:05.300 01:22:09.500
כך שאני לא יודע ובאופן.
01:22:09.500 01:22:10.600
כשהוא אמר לי את זה.
01:22:10.600 01:22:15.400
זה היה כשהייתי בן 50. הייתי באיזה מסיבה.
01:22:15.400 01:22:20.500
הייתי באיזה מסיבה של מישהי שהייתה בת 80
01:22:20.500 01:22:26.700
והוא ניגש אליי באמצע.
01:22:26.700 01:22:28.600
משך אותי הצידה ואמר לי.
01:22:28.600 01:22:29.900
תשמע אני רציתי להגיד לך.
01:22:29.900 01:22:34.600
הייתי שם וזה וזה וזה וזה רק אז נודע לי באופן סופי.
01:22:34.600 01:22:37.200
אבל אני עד שנות העשרים שלי.
01:22:37.200 01:22:41.900
הייתה לי תמיד איזה תקווה שהיא בכל זאת איך שהוא תבוא.
01:22:41.900 01:22:44.300
מפני שהייתי זקוק לה.
01:22:44.300 01:22:51.400
בעצם בתקופה הזאת עד סוף המלחמה עד שפגשת את הלה.
01:22:51.400 01:22:56.225
היית בציפייה שאמא חוזרת.
01:22:56.225 01:22:56.563
כן. כן. כן.
01:22:56.563 01:22:56.882
זה היה ברור שזה.
01:22:56.882 01:23:01.400
איך שהוא. משהו. גם אף אחד לא ידע בדיוק.
01:23:01.400 01:23:06.800
זאת אומרת. יטי שבאה לקחת אותי. זה אחר כך.
01:23:06.800 01:23:09.400
זה אחר כך נגיע לזה. כן.
01:23:09.400 01:23:13.500
אף אחד לא ידע בדיוק עד אחרי המלחמה ואף אחד לא ידע
01:23:13.500 01:23:18.300
וגם בעצם אף אחד לא ידע עד שהאיש הזה חזר מהמחנות.
01:23:18.300 01:23:27.600
אבל אבל אף אחד לא דאג להגיד לי שום דבר עד שכנראה זה לחץ עליו.
01:23:27.600 01:23:33.200
איך זה שלא אמרתי לו ואז הוא בא אליי.
01:23:33.200 01:23:34.425
אבל זה היה באמת.
01:23:34.425 01:23:37.300
אני לא הגבתי. בכלל לא הגבתי לזה.
01:23:37.300 01:23:46.700
שזה היה גם כן עוד אחד מהדברים מהסימפטומים של שום דבר לפני שאתה עושה. רק שאתה גומר.
01:23:46.700 01:23:51.600
אתה עצרת את הכל וכשאתה מוכן לשחרר את זה.
01:23:51.600 01:23:52.900
זה כבר עבר זמנו.
01:23:52.900 01:23:56.600
את מבינה. זה החיים שלי.
01:23:56.600 01:24:04.100
כן. הרבה דברים ככה. הרבה דברים ככה.
01:24:04.100 01:24:08.500
אני עוצר אותם ועד שאני גמרתי לסדר אותם.
01:24:08.500 01:24:12.200
שזה אפשר לדבר כבר עבר הזמן.
01:24:12.200 01:24:15.100
זה מאז?
01:24:15.100 01:24:19.500
בשום אופן לא.
01:24:19.500 01:24:20.856
זה אחד הדברים.
01:24:20.856 01:24:25.100
אסור למחוא כפיים. אסור למחוא כפיים.
01:24:28.900 01:24:37.000
כן. טוב. אני. הולכים.
01:24:37.000 01:24:39.300
הולכים צריך לעבור את הגבול.
01:24:39.300 01:24:44.200
צריך ללכת. אני שמונה חודשים הייתי סגור. אין.
01:24:44.200 01:24:46.200
מישהו סחבו אותי על הגב.
01:24:46.200 01:24:52.300
אחד המדריכים שם סחב אותי על הגב כל הדרך. כל הדרך.
01:24:52.300 01:24:55.768
מדובר בקבוצה שהתאספה? ושתי קרובות המשפחה הם מפולין?
01:24:55.768 01:25:02.400
היו שם קבוצה. קבוצה. כולם יהודים פולנים.
01:25:02.400 01:25:05.900
אני לא יודע מי היו המדריכים.
01:25:05.900 01:25:08.500
אני לא יודע אם היו יהודים או לא יהודים.
01:25:08.500 01:25:11.700
אני חושב שכן מפני שלא היו סומכים על פולנים.
01:25:11.700 01:25:21.300
כך שאני מתאר לעצמי הכל היה מאורגן על ידי יהודים ואימי היא הייתה מעורבת בזה בצורה.
01:25:21.300 01:25:22.400
מפני שהיא ידעה לסדר את זה.
01:25:22.400 01:25:24.300
היא עשתה את כל זה.
01:25:24.300 01:25:26.900
ושאלת אותי. שאלת אותי לפני זה.
01:25:26.900 01:25:29.400
שאלת אותי איך היא התפרנסה.
01:25:29.400 01:25:35.200
היא הייתה מקשרת בין כל מיני אנשים מכל מיני מקומות.
01:25:35.200 01:25:38.900
להביא כסף. להוציא כסף.
01:25:38.900 01:25:41.200
לתת כסף. לשים כסף.
01:25:41.200 01:25:46.200
היא הייתה זאת שהייתה מסדרת את זה את כל הדברים. למכור. לתת וזה.
01:25:46.200 01:25:49.900
היא הייתה עושה כל הדברים האלה.
01:25:49.900 01:25:53.100
אז היא גם מתפרנסת.
01:25:53.100 01:25:55.900
זאת אומרת נשאר אצלה כסף. נשאר אצלה כסף.
01:25:55.900 01:26:01.833
אבא שלך היה סוחר אמרת לא כל כך והיא הייתה המעכרית.
01:26:01.833 01:26:04.900
היא הייתה מסתדרת. עובדה שהיא אחרי 10 דקות.
01:26:04.900 01:26:09.600
היא סדרה עם השוטר שישחרר אותה למחרת היום. שהיא דיברה איתו.
01:26:09.600 01:26:13.150
אתה מדבר עם בן אדם בשפה שלו.
01:26:13.150 01:26:17.200
היא דיברה בשפה שלו באינטונציה שלו.
01:26:17.200 01:26:20.600
כמו שמדברים. כמו שמדברים אנשים נחמדים.
01:26:20.600 01:26:23.100
אז מה פתאום שהוא יעצור אותה?
01:26:23.100 01:26:28.000
היא אמרה. היא אמרה. עוד יקבל כסף.
01:26:28.000 01:26:34.900
כשהיא לקחה אותך לגבול.
01:26:34.900 01:26:38.000
היא הסבירה לך שאתה עובר למדינה אחרת?
01:26:38.000 01:26:41.100
אתה יודע מה ידעת בעצם?
01:26:41.100 01:26:44.851
מה? איזה הכנות נעשו מלבד הפיזי?
01:26:44.851 01:26:49.900
משהו ש. בסוף נגיע להונגריה.
01:26:49.900 01:26:54.200
אבל זה ידעתי לפני זה שאיך שהוא אני אגיע להונגריה.
01:26:54.200 01:26:56.000
איך. איך זה יהיה?
01:26:56.000 01:27:00.400
שום דבר. תסמוך קצת תלך עם מי שאתה הולך וזהו. הדרכה?
01:27:00.400 01:27:03.900
מה הדרכה?
01:27:03.900 01:27:08.500
לא. זה לא היה בקלפים ככה לא נהגו.
01:27:08.500 01:27:12.300
ככה לא נהגו. זה לא כמו היום.
01:27:12.300 01:27:14.500
אומרים לילד קח את האוטובוס.
01:27:14.500 01:27:15.700
אתה יורד בתחנה השלישית ואתה.
01:27:15.700 01:27:17.900
שום. אתה לא אומר שום דבר.
01:27:17.900 01:27:26.500
זה הכל בסיכון גבוה וגם אתה לא רוצה שמישהו ישאל אחר כך את השאלות ויוציאו ממנו את התשובות.
01:27:26.500 01:27:29.500
אז אתה לא אומר הרבה. אתה אומר.
01:27:29.500 01:27:33.900
אתה יודע שאתה צריך לסמוך על מי שאתה הולך איתו ולדעת שזה יהיה בסדר.
01:27:33.900 01:27:37.800
ככה אתה הולך. לא כמו היום.
01:27:37.800 01:27:44.500
שזה לסמוך. בתקופה ההיא זה לא הדבר הכי מובן מאליו. זאת אומרת.
01:27:44.500 01:27:46.000
זה נכון. זה נכון.
01:27:46.000 01:27:51.900
אבל מצד שני אתה חייב לסמוך מפני שעל הגרמנים אתה בטח לא יכול לסמוך.
01:27:51.900 01:27:58.298
אבל אתה
01:27:58.298 01:28:01.250
לא ידעת לאן אתה מגיע. זאת אומרת לא ידעת שיש יעד בסוף הדרך הזאת. יש בית שמחכה או מישהו.
01:28:01.250 01:28:05.800
כלום. כלום. נגיע להונגריה. נהיה בהונגריה.
01:28:05.800 01:28:12.200
בהונגריה יהיה בסדר. אוקיי. בהונגריה יהיה בסדר.
01:28:12.200 01:28:21.700
אז עברנו לסלובקיה ומצאתי את עצמי. משפחה יהודית.
01:28:24.000 01:28:32.200
ארוחת שבת ויש מרק עוף.
01:28:32.500 01:28:42.300
חלות. כמו בבית. באיזה כפר לא רחוק מהגבול. לא יודע. סלובקיה.
01:28:42.300 01:28:49.300
באותו הזמן רוב היהודים שלחו אותם באמת.
01:28:49.300 01:28:54.150
מכרו אותם לגרמנים תמורת כסף בעצם.
01:28:54.150 01:29:02.700
אבל אלה שהיו נחוצים לכלכלה כמו רופאים. מהנדסים.
01:29:02.700 01:29:07.600
כל מיני אנשים שיכלו לקבל הודעה שהם נחוצים לכלכלה.
01:29:07.600 01:29:11.700
נשארו לגור איפה שהם גרו כרגיל.
01:29:11.700 01:29:15.250
עם המשפחה שלהם. הכל כרגיל.
01:29:15.250 01:29:24.800
הכל כרגיל עד קיץ 44 בערך. אפילו יותר.
01:29:24.800 01:29:30.900
עד שהגרמנים נכנסו לסלובקיה אולי באוגוסט 44.
01:29:30.900 01:29:34.600
אני את הפרטים בדיוק. אני לא יודע.
01:29:34.600 01:29:39.450
כשהייתה שם התקוממות. עד ההתקוממות.
01:29:39.450 01:29:43.700
אז אנשים גרו כרגיל.
01:29:43.700 01:29:48.500
חיו חיים רגילים לגמרי. זהו.
01:29:48.500 01:29:52.400
ואני זוכר. עם הבנות שלו אני מתווכח.
01:29:52.400 01:29:56.200
מפני שכן בפולנית אומרים
01:29:56.200 01:30:04.800
טאק ובסלובקית אומרים אנו ואני אומר להם לא אומרים אנו אומרים טאק.
01:30:04.800 01:30:06.800
אני עוד לא מבין.
01:30:06.800 01:30:10.300
שאני נמצא במדינה ששם מדברים בשפה אחרת.
01:30:10.300 01:30:14.025
היא קרובה מאוד לפולנית ואתה מבין.
01:30:14.025 01:30:16.000
אבל אני עוד לא מבין את זה. אני לא מבין.
01:30:16.000 01:30:18.000
זאת אומרת זה נראה לי דומה.
01:30:18.000 01:30:22.700
זאת אומרת אבל. אבל זה אני זוכר.
01:30:22.700 01:30:30.700
זה אני זוכר מהביקור אצל היהודי הזה וכמובן שאני מתפעל מאוד שיש פה ארוחת שבת כרגיל.
01:30:30.700 01:30:34.399
כרגיל יושבים ליד השולחן.
01:30:34.399 01:30:44.600
משם לקחו אותנו ל. משם נסענו הלאה.
01:30:44.600 01:30:47.100
איך שהעבירו אותנו. אני לא זוכר את הפרטים.
01:30:47.100 01:30:52.300
אבל אני זוכר שהגענו לעיר בשם קושיצה שהייתה.
01:30:52.300 01:30:55.000
גבול עבר קרוב לעיר הזאת.
01:30:55.000 01:30:57.700
העיר הזאת כבר הייתה בהונגריה.
01:30:57.700 01:31:01.200
אנחנו עברנו את זה. עברנו את זה בלילה.
01:31:01.200 01:31:07.000
עברנו את זה בלילה יחד עם קוקה ולאצקה ועוד קבוצה של אנשים עברנו את הגבול.
01:31:07.000 01:31:12.300
הגענו לקושיצה. עלינו על רכבת ונסענו לבודפשט.
01:31:14.700 01:31:21.100
ובבודפשט קוקה ולאצקה מסרו אותי.
01:31:21.100 01:31:22.800
הייתי איתם כל הזמן.
01:31:22.800 01:31:31.700
הם מסרו אותי לגברת בשם שוויצר והיא לקחה
01:31:31.700 01:31:34.900
אותי לדירה שלה או שהם הביאו אותי לדירה שלה.
01:31:34.900 01:31:41.200
הייתה דירה יפה. ספטמבר 43.
01:31:41.200 01:31:44.300
הייתה הדירה יפה. אישה כנראה.
01:31:44.300 01:31:51.000
אמרו לי שהיה לה בן שהיה כתב בארץ.
01:31:51.300 01:31:54.099
היה איזה כתב בשם שוויצר?
01:31:54.099 01:31:58.800
אני לא יודע. מישהו אמר לי את זה אחר כך שהוא היה בן שלה או שכן או שלא.
01:31:58.800 01:32:03.600
אחרי כמה ימים היא העבירה אותי לוואץ.
01:32:03.600 01:32:07.400
וואץ זה עיירה שנמצאת
01:32:07.400 01:32:14.750
איזה 30 קילומטר מבודפשט איפה שהדנובה.
01:32:14.750 01:32:18.400
יש שם כיפוף. הדנובה
01:32:18.400 01:32:24.600
הולכת ככה ואחר כך הולכת ככה לכיוון אוסטריה לכיוון וינה אז אחרי הכיפוף.
01:32:24.600 01:32:28.500
היא בכיפוף. בכל אופן היא על הדנובה.
01:32:28.500 01:32:38.100
על הדנובה ושם היה מוסד. בית יתומים פולני.
01:32:38.100 01:32:40.500
ככה זה נקרא פולני.
01:32:40.500 01:32:44.300
כל היהודים. כל הילדים יהודים פולנים.
01:32:44.300 01:32:49.650
כל הילדים יהודים פולנים לכל אחד יש שם פולני.
01:32:49.650 01:32:52.500
כל אחד יש שם פולני.
01:32:52.500 01:33:00.800
לי קראו אדם שנקובסקי ואגב לא.
01:33:00.800 01:33:03.800
אמרתי לכם שבדרך מפולניה.
01:33:03.800 01:33:10.200
עד הרכבת בפולניה כשנסעתי הייתי לאונורה וולסקה.
01:33:10.200 01:33:14.800
זאת אומרת. בכיף. אבל אתה צריך לדעת מי אתה.
01:33:14.800 01:33:18.100
אתה צריך לדעת. וזהו.
01:33:18.100 01:33:21.200
כל הילדים. היה שם.
01:33:21.200 01:33:24.100
היה שם עוד ילד אחד שהיה צריך להיות אח שלי.
01:33:24.100 01:33:25.700
הוא לא היה אח שלי.
01:33:25.700 01:33:29.500
יאנק שנקובסקי. הוא לא היה אח שלי.
01:33:29.500 01:33:30.800
הוא היה אח של ריבק.
01:33:30.800 01:33:34.800
אבל לכולם היו שמות מזויפים.
01:33:34.800 01:33:45.250
כולם שמות פולניים. האחראי על המוסד היה אחד בשם קובלסקי. שהיה גוי פולני.
01:33:45.250 01:33:49.200
אמרו עליו שהוא כומר אמרו עליו שהיה קצין צבא.
01:33:49.200 01:33:52.200
אני לא יודע והיה שם עוד.
01:33:52.200 01:33:56.200
עוד יהודי בשם ברטקובסקי
01:33:56.500 01:34:06.500
שהוא היה בעצם כאילו המנהל היהודי.
01:34:06.500 01:34:10.000
זאת אומרת המנהל בעצם היה קובלסקי.
01:34:10.000 01:34:14.200
היו שם איזה 100 ילדים. בכל הגילים.
01:34:14.200 01:34:21.880
לא כל
01:34:21.880 01:34:25.867
כך ברור לי למה בעצם אתם בזהות בדויה.
01:34:25.867 01:34:26.191
כי אנחנו מדברים על 43.
01:34:26.191 01:34:26.495
כן.
01:34:26.495 01:34:26.795
אתה יודע למה הייתם הזהות בדויה?
01:34:26.795 01:34:27.600
אני חושב שזה בגדול.
01:34:27.600 01:34:35.700
זה מה שבטוח בטוח. יכול להיות.
01:34:35.700 01:34:41.650
יכול להיות שהונגרים לא היו מקבלים ילדים יהודים.
01:34:41.650 01:34:43.500
לא היו מקבלים יהודים.
01:34:43.500 01:34:49.450
כפליטים היו כן מוכנים לקבל ילדים פולנים כפליטים.
01:34:49.450 01:34:53.087
אולי זאת הסיבה. זה מתקבל על הדעת.
01:34:53.087 01:34:56.300
מפני שהגרמנים בטח היו אומרים מה אתם פה מקבלים יהודים. מה?
01:34:56.300 01:35:00.300
אז יהודים לא. אבל ילדים פולנים כן.
01:35:00.300 01:35:02.500
אז אני חושב שזה היה.
01:35:02.500 01:35:04.800
זה היה. זה נשמע לי יותר הגיוני.
01:35:04.800 01:35:06.800
נשמע לי יותר הגיוני.
01:35:06.800 01:35:12.900
ואחרי זמן מסוים מופיע לשם גם
01:35:12.900 01:35:21.200
גרף ומיד לוקחים אותי
01:35:21.200 01:35:24.850
מפני שאני יודע את כל בירות העולם בעל פה.
01:35:24.850 01:35:31.600
מהאטלס אני יודע. אז הוא שאל אותי כל מיני בירות ואני אומר
01:35:31.600 01:35:38.000
לו כמובן ואז הוא אומר.
01:35:38.000 01:35:41.200
הוא אחרי כמה ימים שהוא מסלק.
01:35:41.200 01:35:44.900
זה היה כנראה ברנדוט. הוא היה.
01:35:44.900 01:35:51.600
הוא היה ראש הצלב האדום השוודי או הסגן.
01:35:51.600 01:35:54.200
או סגן היושב ראש הצלב האדום.
01:35:54.200 01:35:55.700
עכשיו הוא הסתובב שם. כן.
01:35:55.700 01:36:00.700
בכל אופן קיבלתי אטלס והייתי מאוד גאה בזה.
01:36:00.700 01:36:09.000
גם מהרוזן עצמו. זהו.
01:36:09.000 01:36:18.000
הייתי שם. הייתי שם עד אפריל 44.
01:36:18.000 01:36:21.200
אתה יכול קצת להרחיב.
01:36:21.200 01:36:24.100
מה היה שם בעצם במקום?
01:36:24.100 01:36:32.400
למדנו. היו הצגות. הכל היה בפולנית עד כמה שזכור לי.
01:36:32.400 01:36:41.800
כמה שזכור לי. כולם יהודים חוץ מקובלסקי.
01:36:41.800 01:36:47.100
המדריכים הם גם יהודים?
01:36:47.100 01:36:47.300
יהודים. יהודים.
01:36:47.300 01:36:54.222
והתכנים שלמדתם הם תכנים כלליים. לא קשורים ביהדות בכלל?
01:36:54.222 01:36:55.342
לא יכול לענות על זה.
01:36:55.342 01:36:59.700
לא יכול לענות על זה.
01:36:59.700 01:37:07.200
בנים. בנות. מה תנאי המגורים אם אתה זוכר?
01:37:07.200 01:37:09.100
רעב? לא רעב?
01:37:09.100 01:37:14.375
לא. לא. לא רעב. לא רעב.
01:37:14.375 01:37:22.600
אני זוכר שהיה. היה לנו חצר והיה שם חצרן בשם הירשפלד
01:37:22.600 01:37:32.500
ואני החלטתי שהירשפלד ורוזוולט זה קרובי משפחה ואמרנו להירשפלד.
01:37:32.500 01:37:41.300
שמענו שהוא יהודי. אז אמרנו להירשפלד מה הגרמנים עשו בפולניה והירשפלד אמר.
01:37:41.300 01:37:44.700
פה זה לא יכול להיות.
01:37:49.800 01:37:53.400
האמת היא שהירשפלד הזה.
01:37:53.400 01:37:58.000
בסוף הירשפלד כמובן גמר באושוויץ.
01:37:58.000 01:38:02.800
אגב אני מבין למה הוא אמר לא יכול להיות.
01:38:02.800 01:38:09.900
מפני שאם עד 1944 שום דבר לא היה לא קרה בהונגריה.
01:38:09.900 01:38:11.200
אז מה פתאום שעכשיו יקרה?
01:38:11.200 01:38:14.500
היגיון בריא.
01:38:14.700 01:38:16.800
הבן שלו.
01:38:16.800 01:38:22.300
הבן שלו היה במונקטאבו שזה.
01:38:22.300 01:38:28.600
שזה היה חיל עזר הונגרי.
01:38:29.500 01:38:36.478
חיל העזר הונגרי של יהודים.
01:38:36.478 01:38:40.100
רק יהודים היו במונקאטאבו ושלחו אותם לחזית הרוסית.
01:38:40.100 01:38:47.100
בלי נשק. הם היו חופרים את התעלות והיום מנקים מה שהיה צריך לעשות.
01:38:47.100 01:38:55.500
כל עבודה שחורה זה הם היו והבן שלו היה במונקטאבו כזה ואיך שהוא ניצל הוא גם הגיע לארץ.
01:38:55.500 01:39:00.300
הגיע לארץ ואני חושב שהילדים שלו.
01:39:00.300 01:39:03.600
הנכדים שלו התחתנו עם משפחת יעקובוביץ.
01:39:03.600 01:39:09.100
הדוד שלי אחד. משלושת הדודים בחיפה.
01:39:09.100 01:39:12.400
אז ככה אני ידעתי.
01:39:12.400 01:39:18.700
פתאום מצאתי מישהו. אבל הוא לא ראה יותר את אבא שלו מפני שאבא שלו באמת.
01:39:18.700 01:39:23.663
אבא שלו ועם כל המשפחה. הוא לבד ניצל.
01:39:23.663 01:39:26.300
אבל איפה הייתי?
01:39:26.300 01:39:28.600
כן. אז המוסד הזה.
01:39:28.600 01:39:32.200
אני לא יכול להגיד על הרבה על המוסד הזה.
01:39:36.600 01:39:40.100
היו ילדים בכל מיני גילאים.
01:39:40.100 01:39:45.600
כל מיני גילאים. לא הייתי כל כך חברתי.
01:39:45.600 01:39:56.200
לא הייתי כל כך חברתי והיו ילדים שקראו לי בשמות.
01:39:59.500 01:40:01.600
זה לא היה נורא.
01:40:01.600 01:40:03.700
זאת אומרת לא הייתי רגיל לזה.
01:40:03.700 01:40:05.000
לא הייתי רגיל לזה.
01:40:05.000 01:40:07.900
אבל בסדר. לא היה נורא. לא.
01:40:07.900 01:40:14.800
לא היה חרם או משהו כזה ולא היה משהו. יכול להיות שההתלבטות.
01:40:14.800 01:40:18.000
התבלטות אולי. אני לא יודע.
01:40:18.000 01:40:23.100
לא יודע. ושהציגו אותי בפניה הרוזן.
01:40:23.100 01:40:24.300
אני לא יודע. אולי. לא יודע. לא יודע.
01:40:24.300 01:40:26.395
אתה היית בבידוד שמונה חודשים קודם לכן.
01:40:26.395 01:40:34.989
אה. אולי זה היה לזה. כן.
01:40:34.989 01:40:39.100
מבחינת התנהגות. כן. כן. זה בטח.
01:40:39.100 01:40:43.800
גם לא היה לי כושר גופני זאת אומרת עד ש. לא יכולתי לרוץ.
01:40:43.800 01:40:45.300
זה לקח לי זמן.
01:40:45.300 01:40:53.500
לא הייתי מודע למגבלות שלי ובטח היו שם מגבלות ומספיק מגבלות בשביל לבלוט בשטח לרעה.
01:40:53.500 01:40:59.100
כן. כן. מתקבל על הדעת. מתקבל על הדעת.
01:40:59.100 01:41:05.200
אתם קיימתם איזה שהם טקסים דתיים נוצרים בשביל החזות?
01:41:05.200 01:41:06.899
הלכתם לכנסיה?
01:41:06.899 01:41:17.050
לא זכור לי. לא זכור לי.
01:41:17.050 01:41:22.900
היה הבדל גדול.
01:41:22.900 01:41:29.700
סלובקיה והונגריה לא היו רק קתולים היו שם גם כל מיני.
01:41:29.700 01:41:35.700
היו שם כל מיני בניגוד לפולניה שזה רק קתולי ושום דבר אחר
01:41:35.700 01:41:41.800
לא ושם יש שם כל מיני ולכן יש שם יותר סובלנות וגם פחות דתיות.
01:41:41.800 01:41:45.800
פחות דתיות ואתה מרגיש את זה.
01:41:45.800 01:41:48.800
זאת אומרת אתה מרגיש את זה.
01:41:48.800 01:41:52.800
לא כולם צריכים להופיע בכנסייה ביום ראשון.
01:41:52.800 01:41:59.900
זה יותר איזי. כך שלקחת אותנו לכנסיה. לא זוכר.
01:41:59.900 01:42:05.500
בכל אופן יום אחד.
01:42:05.500 01:42:13.900
יום אחד באפריל 1944 מופיעה יטי וסאלק.
01:42:16.000 01:42:21.117
הבן שלה וייטי שהייתה איתי אצל ה.
01:42:21.117 01:42:25.800
מופיעה יטי וסאלק ויטי אומרת לי. תשמע.
01:42:25.800 01:42:35.800
הגרמנים נכנסו להונגריה וצריך להסתלק מפה ואתה
01:42:35.800 01:42:47.800
תבוא איתי ואנחנו נראה מה אנחנו יכולים לעשות ואני אומר לה אוקיי ואני הולך איתה.
01:42:47.800 01:42:49.400
והיא לוקחת אותי ואף אחד לא.
01:42:49.400 01:42:50.600
אף אחד לא אומר.
01:42:50.600 01:42:52.100
מה פתאום את לוקחת?
01:42:52.100 01:42:55.500
אין לך אישור. זה לא היה הנוהל.
01:42:55.500 01:43:00.600
זאת אומרת הנוהל היה עם מישהו בא ולוקח את הילד והילד הולך איתו. אז הלך.
01:43:01.700 01:43:04.400
אף אחד לא אומר. רגע. בואו.
01:43:04.400 01:43:08.200
אולי נדבר קודם. אף אחד לא דיבר איתי קודם.
01:43:08.200 01:43:13.100
שום דבר לא והיא לוקחת אותי ואני. אני מוכרח לומר.
01:43:13.100 01:43:18.600
היא לוקחת אותי ואני הולך איתה ואנחנו נוסעים לבודפשט בשביל לראות מה עושים הלאה.
01:43:18.600 01:43:28.300
ואני מוכרח לומר הילדים שנשארו במוסד הזה עברו את המלחמה בחלק.
01:43:28.300 01:43:30.100
לא עשו להם כלום.
01:43:30.100 01:43:33.100
נגמרה המלחמה כולם הגיעו לארץ.
01:43:33.100 01:43:42.600
כנראה קיבלו סרטיפיקטים די מהר והסתדרו וכמה מהם פגשתי אחר כך בירושלים.
01:43:42.600 01:43:48.900
פגשתי אחר כך בירושלים ובאמת זה היה.
01:43:48.900 01:43:52.950
מה שאני אחר כך עברתי אוי ואבוי.
01:43:52.950 01:43:56.600
אבל זה אומר שאתה.
01:43:56.600 01:44:00.500
הגורל זה משהו שאתה משחק אותה.
01:44:00.500 01:44:02.500
אתה לא יודע מה אתה לא יודע מי.
01:44:02.500 01:44:04.400
כמובן שהיא לא התכוונה שיהיו.
01:44:04.400 01:44:11.300
בכל אופן אנחנו נסענו לבודפשט. בבודפשט היא מצאה.
01:44:11.300 01:44:17.500
היא רצתה לנסוע לרומניה ולאצקה וקוקה באמת ברחו לרומניה.
01:44:17.500 01:44:24.575
ברומניה שם הייתה. הייתה כבר אז על בסיס של נותרה.
01:44:24.575 01:44:27.600
לא לגמרי לצד הגרמני. זאת אומרת.
01:44:27.600 01:44:35.600
והונגריה כמובן הם נכנסו פה. אבל היא הצליחה.
01:44:35.600 01:44:40.840
היא היה לה מספיק כסף בשביל לנסוע לסלובקיה.
01:44:40.840 01:44:46.200
להבריח לסלובקיה. בסלובקיה עדיין היה שקט.
01:44:47.200 01:44:52.500
ואנחנו עברנו וככה. יום אחד מצאנו את עצמנו.
01:44:52.500 01:44:56.600
עברנו את הגבול עם מישהו לקח אותנו בשביל כסף כמובן.
01:44:56.600 01:45:00.000
לקח אותנו ועברנו את הגבול.
01:45:00.000 01:45:02.900
מצאנו את עצמנו בסלובקיה.
01:45:02.900 01:45:09.200
האיש הביא אותנו לעיירה בשם קופינה ואמר לנו.
01:45:09.200 01:45:14.500
זאת עיירת גבול ואתם תיזהרו מפני שאנשים מאוד
01:45:14.500 01:45:21.549
חשדנים והדבר הכי קטן והם קוראים למשטרה. אז תיזהרו.
01:45:21.549 01:45:27.600
הוא משאיר אותנו לפנות בוקר לא רחוק מתחנת הרכבת. אומר לנו.
01:45:27.600 01:45:34.400
אל תלכו לתחנה עד שקרוב מאוד מתי שיש רכבת שזה בסביבות אחרי הצהריים.
01:45:34.400 01:45:41.150
טוב. יום חם. יום חם. מים לא היו.
01:45:41.150 01:45:43.200
אני לא זוכר בדיוק.
01:45:43.200 01:45:47.550
בכל אופן בא לסאלק בא לשתות מים.
01:45:47.550 01:45:52.200
ילד בן 7. מה?
01:45:53.000 01:45:58.600
אז הוא ביקש מים ובסוף והיא ראתה.
01:45:58.600 01:46:03.100
הוא אמר אין לך מים?
01:46:03.100 01:46:05.900
אז לפחות וינקו שזה יין.
01:46:05.900 01:46:09.300
טוב היא ראתה שהיא לא יוצאת מזה.
01:46:09.300 01:46:10.733
אמרה טוב. בסדר. היא לקחה את הצ'אנס.
01:46:10.733 01:46:16.474
עלינו לתחנת הרכבת ששם היה
01:46:16.474 01:46:22.600
איזה מזנון או משהו כזה והיא הזמינה איזה שהוא משהו לשתות.
01:46:22.600 01:46:27.000
שתי דקות באים שוטרים. איפה התעודות?
01:46:27.100 01:46:30.567
ולוקחים אותנו ישר לבית סוהר.
01:46:30.567 01:46:32.300
בעיר הזאת יש בית סוהר.
01:46:32.300 01:46:34.200
בית סוהר של פושעים.
01:46:34.200 01:46:42.700
אז לוקחים אותנו לבית סוהר ואנחנו מקבלים תא.
01:46:42.900 01:46:47.400
יטי. סאלק ואני והיא מתחילה שם. סאלק איך אתה.
01:46:47.400 01:46:56.000
תראה בגללך וזה וזה אבל אני מסתכל.
01:46:56.000 01:46:58.000
יש שם המון שמות.
01:46:58.000 01:47:01.800
מסתבר הפושעים כותבים את השמות שלהם.
01:47:01.800 01:47:05.500
גם שמות פולניים. אני שם לב יש שמות פולנים.
01:47:05.500 01:47:08.400
זהו חגיגה. יש לי מה לעשות.
01:47:08.400 01:47:14.417
לא היו לכם ניירות?
01:47:14.417 01:47:17.200
אני לא זוכר. אני חושב שהיו או לא היו.
01:47:17.200 01:47:19.500
בכל אופן לקחו אותנו.
01:47:19.500 01:47:26.820
השאלה אם לקחו אתכם כיהודים. היה ברור שאתם יהודים או שהייתה?
01:47:26.820 01:47:29.358
אתה יודע משהו על זה? או מבריחי גבול? מה ידוע לך?
01:47:29.358 01:47:36.000
מה שהיה. לא היה לנו ניירות.
01:47:36.000 01:47:39.400
זאת אומרת צריך ויזה לסלובקיה. צריך. אין לנו.
01:47:39.400 01:47:42.500
שום תעודה. שום תעודה מקומית אין לנו.
01:47:42.500 01:47:46.067
אין לנו שום תעודה מקומית.
01:47:46.067 01:47:50.317
בגלל זה אני שואלת אם הדגש בעצם הוא על העדר תעודות או שקולטים שאתם יהודים?
01:47:50.317 01:47:53.400
עיירת גבול. לא. לא. לא. לא הורידו לנו את המכנסיים.
01:47:53.400 01:47:58.000
אבל אני חושב שהיה ברור להם מי מסתובב שם על הגבול?
01:47:58.000 01:48:06.199
יהודים. מה. זאת אומרת לא היה מישהו אחר בוער לו לברוח גבולות. להבריח גבולות.
01:48:06.199 01:48:07.664
בכל אופן לוקחים אותה.
01:48:07.664 01:48:11.800
חקרו אותה שם קצת. דיברו לא יפה.
01:48:11.800 01:48:15.600
הם אמרו לה. שאלו אותה בת כמה היא.
01:48:15.600 01:48:21.099
אמרה 36. אמרו לה לא היה לך מספיק. לא נחמדים.
01:48:21.099 01:48:30.700
וכעבור יום הם לוקחים אותנו חזרה לגבול ההונגרי.
01:48:31.200 01:48:33.800
והם לוקחים אותנו חזרה.
01:48:33.800 01:48:36.200
אנחנו נוסעים ברכבת עם שני שוטרים.
01:48:36.200 01:48:45.700
זה שלוש תחנות נוסעים ויורדים והדודה אומרת להם.
01:48:45.700 01:48:48.700
אתם לא צריכים להביא אותנו. לתת אותנו להונגרים.
01:48:48.700 01:48:52.100
אתם תשאירו אותנו על הגבול אנחנו נעבור לבד.
01:48:52.100 01:48:57.800
אין שום בעיה אנחנו והיא אומנית בשביל לדבר והיא שום דבר.
01:48:57.800 01:49:01.000
היא מדברת פולנית מדברת קצת גרמנית.
01:49:01.000 01:49:02.900
איך שהוא הם מבינים מה שהיא אומרת.
01:49:02.900 01:49:05.500
אבל אני חושב שאין להם הוראות באמת.
01:49:05.500 01:49:08.100
לתת לנו. להעביר אותנו את הגבול.
01:49:08.100 01:49:10.900
אז הם אומרים לנו.
01:49:10.900 01:49:14.900
זה שם קדימה. אנחנו מתחילים ללכת.
01:49:14.900 01:49:16.800
ברגע שרואים שהם הולכים לשם.
01:49:16.800 01:49:21.100
אנחנו מתחילים ללכת לשם ואנחנו הולכים.
01:49:21.100 01:49:30.500
הולכים עד שאנחנו מגיעים רואים איזה בית ומתבן ואנחנו דופקים על הדלת והיא אומרת
01:49:30.500 01:49:40.022
להם שאיחרנו את הרכבת ואם אנחנו יכולים לישון פה במתבן והאיש אומר
01:49:40.022 01:49:47.100
בסדר ונותן לנו לישון במתבן והוא אומר לנו
01:49:47.100 01:49:51.080
שרכבת בבוקר יוצאת בשעה 6
01:49:51.080 01:49:58.600
משהו כזה וכשמחשיך 9.
01:49:58.600 01:50:05.467
10 בלילה. הוא מופיע עם פנס ואיש במדים.
01:50:05.467 01:50:11.400
איש במדים ואנחנו אומרים זה הסוף.
01:50:11.400 01:50:12.600
מסתבר זה הבן שלו.
01:50:12.600 01:50:22.000
הוא קצין בצבא הסלובקי והבן שלו בא לישון אז הוא רצה להראות לו שיש לו פה אורחים.
01:50:22.000 01:50:27.000
אז זהו בסדר. אמרו לנו לילה טוב.
01:50:27.000 01:50:29.650
הלכו. רצה להראות לו.
01:50:29.650 01:50:35.100
והם הלכו לישון ולמחרת בבוקר אנחנו קמים מוקדם.
01:50:35.100 01:50:39.000
אנחנו הולכים לכיוון תחנת הרכבת. זה לא רחוק.
01:50:39.000 01:50:47.200
אנחנו מגיעים לתחנה והדודה קונה איזה כרטיסים.
01:50:47.200 01:50:53.600
אני לא יודע בדיוק איך היא מצליחה לסדר אבל עובדה ואנחנו עולים לרכבת.
01:50:53.600 01:51:00.100
אנחנו עולים על הרכבת ויושבים שם שני השוטרים של אתמול.
01:51:00.100 01:51:05.000
שני השוטרים של אתמול והיא אומרת להם.
01:51:05.000 01:51:06.000
אתם לא ראיתם אותנו.
01:51:06.000 01:51:11.300
אתם לא ראיתם אותנו והיא למשוך אותנו.
01:51:11.300 01:51:18.600
עכשיו הרכבות שם זה רכבות ישנות נושנות בין קרון לקרון
01:51:18.600 01:51:26.100
יש מעבר אבל פה ופה אתה צריך לשים ככה ככה שתהיה מוגן לשני הצדדים.
01:51:26.100 01:51:30.100
אתה צריך לשים את זה ולשים ככה שיהיה לך.
01:51:30.100 01:51:36.800
אחרת אתה יכול ליפול פה ואנחנו מהר הולכים מהר. מהר.
01:51:36.800 01:51:40.500
מגיעים לקרון הראשון או לא הראשון.
01:51:40.500 01:51:45.900
הקצין יושב. אז הדודה אומרת לקצין.
01:51:45.900 01:51:51.300
תגיד למישהו בקופינה מהיהודים שאנחנו בתחנת
01:51:51.300 01:51:59.467
המשטרה והיא מסובבת אותנו מהר כדי ש.
01:51:59.467 01:52:07.900
הראש שלה עובד. כדי שהשוטרים לא יראו שאנחנו דיברנו עם הקצין ואנחנו חוזרים חזרה לקרון.
01:52:07.900 01:52:10.300
שם כבר השוטרים הלכו לאט לאט.
01:52:10.300 01:52:14.200
הם סגרו את זה משני הצדדים. הם הלכו.
01:52:14.200 01:52:17.200
אין לנו לאן לברוח.
01:52:18.900 01:52:30.500
אנחנו חוזרים חזרה לתחנת הרכבת ולקופינה אז חוזרים חזרה לבית הסוהר. לא טוב.
01:52:30.500 01:52:36.800
טוב. עובר יום יומיים. יום שישי.
01:52:36.800 01:52:47.200
יום שישי מגיע ומנהל הכלא נכנס אלינו ושואל אם אנחנו מרוצים ואם
01:52:47.200 01:52:54.700
אנחנו מקבלים יחס בסדר ואנחנו אומרים כן ואז הולך ואחר כך
01:52:54.700 01:53:02.600
לפנות ערב ביום שישי אז אנחנו מקבלים ארוחה חגיגית יהודית קלאסית.
01:53:02.600 01:53:11.200
מישהו שם. כבר איך שהוא נודע ליהודים או שהקצין עשה את זה או שמישהו.
01:53:11.200 01:53:12.400
לא יודע עד היום.
01:53:12.400 01:53:21.644
לא יודע. יהודים טובים אירגנו ארוחה וקיבלנו ארוחה ואכלנו ונרגענו.
01:53:21.644 01:53:25.900
זאת אומרת. היינו מוכנים כבר לוקחים אותנו. מוסרים אותנו.
01:53:25.900 01:53:29.800
ואחרי כמה ימים לוקחים אותנו.
01:53:29.800 01:53:33.850
לוקחים אותנו למחנה נובקי.
01:53:33.850 01:53:41.400
המחנה הראשון שכנראה רשמתי שם וזה מחנה עבודה של יהודים.
01:53:41.400 01:53:51.000
מחנה עבודה שמשם מזמן לזמן שולחים אנשים לאושוויץ אבל לא באופן קבוע ואנשים יושבים שם.
01:53:51.000 01:53:52.100
יש שם כמה מחנות.
01:53:52.100 01:53:58.000
אנחנו במחנה מספר שלוש ויש שם נגריה ענקית
01:53:58.000 01:54:04.100
ששם עושים עגלות ועוד כל מיני דברים שעושים בשביל הצבא.
01:54:04.100 01:54:06.300
אני לא יודע בשביל מי.
01:54:06.300 01:54:10.800
חיים יהודים מאורגנים.
01:54:13.000 01:54:20.200
מפקד המחנה הזה שאנחנו באותו צריף יחד איתו.
01:54:20.200 01:54:29.250
צריך להיזכר בשמו. מפני שהוא איש בולט אחרי המלחמה בסלובקיה.
01:54:29.250 01:54:35.850
יוראי שפיצר. הוא מפקד מחנה 3.
01:54:35.850 01:54:42.250
בחור נחמד ואינטליגנטי וחכם. איש צעיר.
01:54:42.250 01:54:48.300
טוב אנחנו שם התנאים לא תנאים. זאת אומרת.
01:54:48.300 01:54:56.600
שירותים למשל זה כזה עגול ואוי ואבוי אם היית נופל בפנים.
01:54:56.600 01:55:01.300
זאת אומרת תנאים. אבל אפשר לחיות.
01:55:01.300 01:55:03.900
ילדים. יש בית ספר.
01:55:03.900 01:55:06.400
יש מוזיקה. יש בית ספר.
01:55:06.400 01:55:08.400
מוזיקה. כן. הכל בסדר.
01:55:08.400 01:55:15.200
יוראי קומוניסט והוא מסביר
01:55:15.200 01:55:19.500
לי מה זה קומוניזם ואני מיד צמוד לגדולים.
01:55:19.500 01:55:27.800
אני תמיד מחפש חברה של גדולים ויש לי שם והם מספרים ומשחקים כדורגל.
01:55:27.800 01:55:33.200
כיף ויטי אומרת.
01:55:33.200 01:55:38.300
זה לא עסק לשבת במקום כזה והיא.
01:55:38.300 01:55:40.100
לוקח לה חודש. שישה שבועות.
01:55:40.100 01:55:43.200
אני לא יודע כמה ואנחנו בורחים משם.
01:55:43.200 01:55:53.200
היום.
01:55:53.200 01:55:53.500
י"א
01:55:53.500 01:55:55.223
בתשרי. תשע"ט.
01:55:55.223 01:56:02.600
20 בספטמבר 2018. אנו ממשיכים לראיין את דוד יעקובוביץ בביתו.
01:56:02.600 01:56:11.500
בהרצליה. פעם שעברה אנחנו סיימנו את נובוקי ואני אשמח אם תוכל קצת להרחיב.
01:56:11.500 01:56:15.800
כן. המחנה הזה היה יחסית.
01:56:15.800 01:56:20.300
זה היה מחנה אפילו הייתי אומר נח. זאת אומרת לא.
01:56:20.300 01:56:27.700
לא הרגו ולא. בסל הכל הסלובקים היו אחראים אז היו שוטרים בכניסה למחנה.
01:56:27.700 01:56:30.500
היה השוטר בכניסה למחנה.
01:56:30.500 01:56:36.700
אבל בעצם בין המחנות אפשר היה ללכת ואחרי העבודה אנשים היו חופשיים.
01:56:36.700 01:56:39.800
אני הלכתי שם לבית ספר. היה בית ספר.
01:56:39.800 01:56:42.500
מוזיקה ראשונה אני שמעתי שם.
01:56:42.500 01:56:48.200
היו תקליטים זאת אומרת והצעירים היו מאורגנים איך שהוא. הצעירים.
01:56:48.200 01:56:51.965
הצעירים זה נערים הכוונה? או צעירים ילדים?
01:56:51.965 01:56:56.700
צעירים זה חבר'ה 16 פלוס.
01:56:56.700 01:57:01.900
18 פלוס והם אפילו.
01:57:01.900 01:57:04.500
אני מבין שאפילו התאמנו שם.
01:57:04.500 01:57:06.900
אני לא יודע בדיוק במה. אבל.כן.
01:57:06.900 01:57:10.100
אתה מזכיר את השומרים.
01:57:10.100 01:57:11.500
אתה יודע מי הם היו?
01:57:11.500 01:57:13.300
לא. אין לי. משטרה.
01:57:13.300 01:57:17.000
משטרה סלובקית לא גרמנים.
01:57:17.000 01:57:19.000
זה מה שאני זוכר.
01:57:19.000 01:57:24.300
אתה אומר מוזיקה. תקליטים.
01:57:24.300 01:57:25.900
האם היו גם מסגרות. מקהלה?
01:57:25.900 01:57:32.100
לא. לא זכור לי מקהלה. אבל היה.
01:57:32.100 01:57:35.900
היה שיעור זאת אומרת מוזיקה.
01:57:35.900 01:57:39.400
פעם ראשונה ששמעתי מוזיקה. אני זוכר מה.
01:57:39.400 01:57:44.399
רבל שמעתי שם פעם ראשונה זה מצא חן בעיניי.
01:57:44.399 01:57:48.900
כן? אתה יכול לתאר שגרת יום במקום הזה?
01:57:48.900 01:57:52.300
לא. היה בית ספר. בדיוק לא. לא.
01:57:52.300 01:57:52.843
ואתה היית. עם מי גרת בעצם?
01:57:52.843 01:58:03.700
זה היה צריף.
01:58:03.700 01:58:06.700
הייתה הדודה.
01:58:06.700 01:58:09.300
יטי והבן דוד ואני.
01:58:09.300 01:58:14.700
אני חושב שזה היה חדר יותר גדול של הרבה אנשים היו שם.
01:58:14.700 01:58:16.000
אבל אני לא זוכר בדיוק.
01:58:16.000 01:58:21.700
אתה לא זוכר את תנאי החיים מבחינת איפה אכלתם?
01:58:21.700 01:58:23.200
שמירה על היגיינה?
01:58:23.200 01:58:24.720
הדברים האלו.
01:58:24.720 01:58:27.100
שמירה על הגיינה. את השירותים אני זוכר.
01:58:27.100 01:58:34.900
זה היה בור ומסביב היה קרשים וכן זה היה לא נעים.
01:58:34.900 01:58:43.500
אתה הזכרת בתיאור קודם את הגאווה לכינים. כשיצאת מהגטו.
01:58:43.500 01:58:44.800
כן.
01:58:44.800 01:58:49.300
האם גם פה זה היה מצב דומה או שהצליחו לשמור יותר?
01:58:49.300 01:58:54.800
לא. לא. לא. לא זכור לי כינים. היו תמיד.
01:58:54.800 01:58:59.300
לכל אורך המלחמה היו לי כינים אבל לא בכמויות.
01:58:59.300 01:59:04.300
לא בכמויות כן. כי ניקיון היה קשה לשמור.
01:59:04.300 01:59:07.300
לא עשית מקלחת כל יום. גם בכלל.
01:59:07.300 01:59:08.600
גם לא כל יום שני.
01:59:08.600 01:59:10.500
אני לא זוכר בכלל עם הייתה מקלחת.
01:59:10.500 01:59:14.600
מקסימום התרחצו. אני יודע.
01:59:14.600 01:59:20.500
מתוך איזה כלי. משהו כזה.
01:59:20.500 01:59:21.287
אז לא נזקקת לשירותי מרפאה.
01:59:21.287 01:59:28.500
לא. לא. לא. האמת
01:59:28.500 01:59:31.900
היא שכמעט כל המלחמה לא זוכר שהייתי חולה.
01:59:31.900 01:59:33.300
זאת אומרת הייתי חולה
01:59:33.300 01:59:41.500
רק שהייתי יכול להרשות לעצמי כשזה היה בזקופנה כשהיה רופא צמוד. ככה זה היה.
01:59:41.500 01:59:49.000
ככה זה היה וכשהייתי שם חלק גדול מהזמן ביליתי בבית חולים
01:59:49.000 01:59:52.200
כל המחלות של הילדות עברתי שם באמת
01:59:52.200 01:59:57.000
ואיפה שלא יכולתי להרשות לעצמי אז לא יכולתי להרשות לעצמי. ככה זה היה.
01:59:57.000 01:59:59.770
ככה אתה מפרש את זה?
01:59:59.770 02:00:00.000
כן. כן. כן.
02:00:00.000 02:00:08.500
כן? אז אתה יכול להגדיר אם זאת תקופה שהייתה בחוויה האישית שלך.
02:00:08.500 02:00:10.900
איך הייתה מגדיר אותה?
02:00:10.900 02:00:18.700
אני זוכר את זה לטובה מפני שהיו לי שיחות ארוכות עם יוראי שפיצר.
02:00:18.700 02:00:20.560
שהיה מפקד המחנה. מחנה 3.
02:00:20.560 02:00:28.600
הוא היה קומוניסט אבל קומוניסט באידיאולוגיה שלו.
02:00:28.600 02:00:31.000
אדם שחיפש את הטוב.
02:00:31.000 02:00:36.800
בחור נחמד ונבון. בסדר.
02:00:36.800 02:00:44.500
היה כיף לדבר איתו ותמיד כשהייתי ילד באותה תקופה חיפשתי חברה של גדולים.
02:00:44.500 02:00:47.000
לא כל כך חברה של ילדים.
02:00:47.000 02:00:51.000
הפער. בכל אופן פער גילאים גדול.
02:00:51.000 02:01:03.500
כן.
02:01:03.500 02:01:03.800
כן.
02:01:03.800 02:01:04.200
אז איזה יחס נוצר בניכם שבו הוא מדבר איתך על רעיונות. היית מסוגל לקלוט דברים כאלה?
02:01:04.200 02:01:13.600
כן. כן. ממש יחס למבוגר. טוב זה גם התקופה והסביבה הכל דרש.
02:01:13.600 02:01:15.900
זאת אומרת צריך להתייחס כמבוגר.
02:01:15.900 02:01:24.700
במבוגר וזה הבנתי עוד כשאמא אמרה שאבא לקחו אותו שזהו נגמר הילדות.
02:01:31.200 02:01:34.400
כן. להמשיך?
02:01:34.400 02:01:39.300
כן. אז יטי מצאה איזה דרך לברוח משם.
02:01:39.300 02:01:44.100
לא היה כל כך קשה מפני שלא הייתה שמירה הדוקה על היציאה.
02:01:44.100 02:01:47.800
על היציאות מהמחנה ואני לא זוכר בדיוק.
02:01:47.800 02:01:50.100
אבל הגענו לעיירה בשם ניטרה.
02:01:50.100 02:01:58.000
עיר בעצם עיר במערב סלובקיה.
02:01:58.000 02:02:04.000
במערב סלובקיה איך שהוא היא חיפשה דירה בסוף.
02:02:04.000 02:02:09.100
בסוף העיירה כמעט בחוץ
02:02:09.600 02:02:16.200
ומיד תפרה לי בגדי ילדה מפני ששני בנים.
02:02:16.200 02:02:19.900
להסתובב עם שני בנים שאפשר להוריד להם את המכנסיים. היא לא רצתה.
02:02:19.900 02:02:24.100
לפחות אחד. עם סאלק אי אפשר היה לסדר הרבה.
02:02:24.100 02:02:28.100
אז חזרתי להיות לאונורה
02:02:28.100 02:02:32.800
ואז הלכתי בגדי ילדה
02:02:32.800 02:02:38.200
והיינו בתור פליטים פולנים.
02:02:38.200 02:02:41.000
פליטים פולנים לא יהודים.
02:02:41.000 02:02:49.200
פולנים ובשלב מסוים היה צריך לעבור בדיקה רפואית בשביל איזה.
02:02:49.200 02:02:54.800
תעודה אני לא יודע ואז הייתה בעיה. מה עושים?
02:02:54.800 02:02:57.600
מפני שהרופא מיד היה רואה שזאת ילדה.
02:02:57.600 02:02:59.400
שזה ילד ולא ילדה.
02:02:59.400 02:03:07.500
זאת אומרת בלי להוריד לך את המכנסיים ואז הדודה אמרה יש לה רעיון.
02:03:07.500 02:03:14.300
היא אמרה לרופא שלאונורה זה שם של בן ואני חזרתי להיות בן בשביל
02:03:14.300 02:03:23.400
הבדיקה הזאת וכן התבדחנו אחר כך והרופא קיבל את זה.
02:03:23.400 02:03:26.100
אכפת לו קוראים לה ככה.
02:03:26.100 02:03:29.280
קוראים לה ככה. זהו. הצלחנו.
02:03:29.280 02:03:33.300
אבל היא. הראש שלה עבד כל הזמן. הראש שלה עבד.
02:03:33.300 02:03:37.200
אתה לא זוכר כלום על הבריחה עצמה?
02:03:37.200 02:03:46.400
לא. לא זוכר. לא זוכר.
02:03:46.400 02:03:46.700
והניירות שלכם. ניירות שכבר היו. אתה לא מודע להתנהלות. אוקיי.
02:03:46.700 02:03:52.800
לא. לא הייתי מפני שהיא סדרה את זה ואיך היא סידרה ניירות. הכל מזוייף.
02:03:52.800 02:03:56.100
זאת אומרת היום קוראים לך ככה.
02:03:56.100 02:03:57.300
מחר קוראים לך אחרת.
02:03:57.300 02:04:00.000
אין שום משמעות. אין שום משמעות.
02:04:00.000 02:04:02.900
אין שום משמעות למילים. שום משמעות.
02:04:04.100 02:04:12.200
וזהו אז היינו שם איזה תקופה מסויימת ואז הייתה
02:04:12.200 02:04:17.000
התקוממות בסלובקיה שנכנס הצבא
02:04:17.000 02:04:22.700
הגרמני והתחיל להיות לא טוב מפני שכל.
02:04:22.700 02:04:31.200
שארית היהודים התחילו לשלוח ובכלל הגרמנים נכנסו ובעצם עד אז הגרמנים לא נכנסו לסלובקיה.
02:04:31.200 02:04:33.800
סלובקיה הייתה מדינה עצמאית.
02:04:35.000 02:04:40.300
שיתפה פעולה עם הנאצים אבל הייתה היא הייתה מדינה עצמאית.
02:04:40.300 02:04:46.700
ואז יטי החליטה שצריך לברוח
02:04:46.700 02:04:53.700
חזרה להונגריה מפני שהיא שמעה שהצבא הרוסי כבר הולך לכבוש את בודפשט בעצם.
02:04:53.700 02:05:03.000
אז צריך לברוח ולחזור חזרה וזה היה ריסק רציני.
02:05:03.000 02:05:06.000
סיכון רציני והיא הלכה.
02:05:06.000 02:05:08.900
מצאה איזה מישהו שצריך.
02:05:08.900 02:05:18.400
שאמור להעביר אותנו ונסענו
02:05:18.400 02:05:21.700
עד איזה תחנה ליד הגבול ושם ירדנו.
02:05:21.700 02:05:29.200
זה כבר הכרנו איך עושים את זה ואז התחלנו ללכת לכיוון הגבול ההונגרי.
02:05:29.200 02:05:35.200
בשתיים בלילה בשדה תירס
02:05:35.200 02:05:44.000
מי שהיה צריך להעביר אותנו נעלם והשאיר אותנו ככה.
02:05:44.000 02:05:53.000
אז ישבנו שם בשדה התירס ולפנות בוקר. התחיל להאיר היום.
02:05:53.000 02:06:00.500
שמענו יריות ופתאום חיילים
02:06:00.500 02:06:10.800
הופיעו ואמרו לנו לקום ואמרו לנו שהם כמעט הרגו אותנו מפני שהם בעצם צדו ארנבות.
02:06:10.800 02:06:14.300
אבל זה היה. מה שקוראים.
02:06:14.300 02:06:16.900
מה שקראו אז לינקו ואגרדה.
02:06:16.900 02:06:26.800
לינקה היה מנהיג סלובקי ולינקו ואגרדה קראו.
02:06:26.800 02:06:32.300
למשמר. לתנועה. כן.
02:06:32.300 02:06:39.700
למשמר. כן. אז אם היו מלינקו ואגרדה והם תפסו ארנבות.
02:06:39.700 02:06:42.500
הם ירו בארנבות. טוב.
02:06:42.500 02:06:47.900
אתה מוצא בשדה תירס אישה עם שני ילדים.
02:06:48.600 02:06:52.900
סלובקית היא לא יודעת כמו שצריך.
02:06:52.900 02:06:55.100
היא לא יודעת סלובקית כמו שצריך.
02:06:55.100 02:06:58.000
אז זה ברור מעורר חשד.
02:06:58.000 02:07:01.700
לקחו אותנו למקום מסוים איפה ששם היה
02:07:01.700 02:07:09.900
קצין והקצין אמר תשאל אותה שאלות והיא התחילה לספר לו שהוא לא.
02:07:09.900 02:07:12.400
שהוא יתן לנו ללכת.
02:07:12.400 02:07:15.000
אישה עם ילדים. בטח יש לו גם כן ילדים.
02:07:15.000 02:07:22.000
אישה בבית ואז הוא היכה אותה.
02:07:22.000 02:07:24.600
הוא היכה אותה בפנים.
02:07:24.600 02:07:35.350
סאלק צרח. צרח ואני הייתי מאובן
02:07:35.350 02:07:43.300
והאיש עצר ואמר זה לא ילד שלך והיא
02:07:43.300 02:07:50.400
אמרה נכון ופתאום האיש הזה גילה מה ששלמה המלך גילה.
02:07:50.400 02:07:58.000
של מי באמת הילד ואיך שהוא פתאום
02:07:58.000 02:08:06.800
אין יותר מכות וככה איך שהוא השתנה מצב רוח.
02:08:06.800 02:08:13.200
השתנה מצב הרוח. פחות תוקפנים והיא מספרת.
02:08:13.200 02:08:15.300
היא מדברת כל הזמן וזה וזה.
02:08:15.300 02:08:19.900
לו זה הרבה והם אמרו לנו.
02:08:19.900 02:08:21.400
אוקיי עכשיו אתם הולכים איתנו.
02:08:21.400 02:08:27.700
אבל האווירה היא אחרת ויטי כבר אומרת להם שהארנבות שהם תפסו. באמת הרבה.
02:08:27.700 02:08:34.900
שזה הכל בזכותנו ואנחנו מתחילים ללכת והולכים.
02:08:34.900 02:08:37.775
צריכים ללכת עד המשאית שלהם.
02:08:37.775 02:08:42.900
אני יודע והולכים ויטי כל הזמן מדברת.
02:08:42.900 02:08:44.800
יש לכם ילדים. המלחמה עוד מעט נגמרת.
02:08:44.800 02:08:51.700
תנו לנו ללכת ואנחנו נחזור חזרה להונגריה. סיפורים.
02:08:51.700 02:09:00.800
ואחד הסמלים אומר. אחד הסמלים אומר.
02:09:00.800 02:09:08.700
אני לא יכול. אנחנו לא יכולים לתת לכם ללכת והיא שואלת למה?
02:09:08.700 02:09:18.400
והוא אומר בגלל שאתם הרגתם את ישו וזה אני זוכר. יטי כבר לא יודעת מה לענות.
02:09:18.400 02:09:19.400
גם אני לא יודע.
02:09:19.400 02:09:22.100
אבל אני זוכר שיטי לא יודע.
02:09:22.100 02:09:28.900
על זה היא לא עונה יותר ונשארה בשקט וככה הלכנו עד המשאית
02:09:28.900 02:09:36.100
ומשם לקחו אותנו לניטרה איפה שהיה המטה של הלינקו וגארדה.
02:09:36.100 02:09:41.350
במרתף היה שם. היו שם עוד כמה יהודים שתפסו אותם.
02:09:41.350 02:09:44.200
בילינו שם כמה ימים.
02:09:44.200 02:09:48.100
היה ברור לנו שזה הסוף.
02:09:48.100 02:09:54.700
שאנחנו הולכים לאושוויץ מפני שכל היהודים שתפסו אותם אחרי המרד.
02:09:54.700 02:09:56.000
כל מי שתפסו אותם.
02:09:56.000 02:10:00.300
שלחו אותם לאושוויץ ואז הביאו אותנו למחנה.
02:10:00.300 02:10:04.800
אחרי כמה ימים העבירו אותנו למקום בשם סרט.
02:10:04.800 02:10:13.360
זה היה מחנה סרט ושם זה היה מחנה עם שמירה של אס.
02:10:13.360 02:10:22.600
אס. של אס.אר שזה אותו דבר ושם היינו כמה ימים.
02:10:22.600 02:10:25.650
אני לא יודע כמה.
02:10:25.650 02:10:35.500
אני לא יודע כמה ויום אחד העירו אותנו בלילה.
02:10:35.500 02:10:39.950
סידרו אותנו ליד פסי רכבת.
02:10:39.950 02:10:45.000
זה היה. היו שם קרונות רכבת. סידרו אותנו.
02:10:45.000 02:10:52.500
ישבנו שם בלילה מחכים
02:10:52.500 02:10:57.600
לעלות על הקרונות ואז יטי אומרת לנו.
02:10:57.600 02:11:06.300
כשאני אקרא לכם. תבואו והיא קמה ואומרת.
02:11:06.300 02:11:09.200
אומרת אני אישה גרמניה.
02:11:09.200 02:11:18.900
אף אחד לא רוצה לשמוע אותי ואדוני מוכרח לעזור לי ואני אישה מסכנה והתחתנתי
02:11:18.900 02:11:23.200
שם עם היהודי הזה ורק צרות יש לי מזה והיא
02:11:23.200 02:11:30.300
שם ואני מפה ואני משם ומדברת על כל הצרות שיש לה.
02:11:30.300 02:11:32.800
כל הצרות. בלי הפסקה. היא מדברת.
02:11:32.800 02:11:40.100
מדברת גרמנית מדברת כל הזמן וזה וזה וזה וזה והוא אומר. טוב.
02:11:40.100 02:11:49.500
תלכו הצידה. תלכו הצידה וזהו ואנחנו
02:11:49.500 02:11:54.200
הולכים הצידה ואומרים לנו ללכת לשם ובינתיים
02:11:54.200 02:12:00.200
אנשים עולים על הרכבת ונוסעים אנחנו נשארים ובעצם למחרת היום.
02:12:00.200 02:12:09.900
למחרת היום. הם שמים אותה במטבח האס.אס בתור מלצרית לאנשי אס.אס.
02:12:09.900 02:12:18.900
יש להם חדר אוכל שלהם ואנחנו נשארים כצוות קבוע של המחנה ויש שם צוות קבוע.
02:12:18.900 02:12:23.000
יש שם צוות קבוע של זה שאחראי על החשמל
02:12:23.000 02:12:29.100
ואחראי על זה יש שם יהודים שמתמצאים ואנחנו נשארים שם.
02:12:29.100 02:12:35.500
טוב זה באמת היה. כן. כן.
02:12:35.500 02:12:39.600
אישה יוצאת דופן.
02:12:39.600 02:12:41.614
כן. כן.
02:12:41.614 02:12:46.900
ברגע שהיה צריך היא ידעה מה לעשות. ברגע שצריך והיה לה.
02:12:46.900 02:12:55.300
היה לה אומץ במצבים האלה. במצבים האלה.
02:12:55.300 02:13:03.719
ברשותך. לפני שנתקדם. אתה ככה ציינת את המרד וזה איזור איפה שאתם הייתם בניטרה.
02:13:03.719 02:13:05.499
זה כן אזור שבו הייתה הרבה פעילות.
02:13:05.499 02:13:07.670
לא זוכר.
02:13:07.670 02:13:09.300
ככל הידוע לי. אתה זוכר משהו?
02:13:09.300 02:13:09.800
שום דבר.
02:13:09.800 02:13:11.300
שום דבר. אז מה?
02:13:11.300 02:13:15.184
איפה חייתם? ממה התקיימתם?
02:13:15.184 02:13:17.200
הייתה שם איזה דירה.
02:13:17.200 02:13:20.600
הייתה שם דירה. ליטי היה קצת.
02:13:20.600 02:13:22.800
נשארו לה קצת יהלומים
02:13:22.800 02:13:31.550
וקצת דולרים שהייתה פה ושם והייתה.
02:13:31.550 02:13:39.900
הייתה מחזיקה אותם במקום צנוע והייתם מוציאה אותם מזמן לזמן שהייתה צריכה כסף.
02:13:39.900 02:13:43.100
בעצם הייתם שם תקופה קצרה?
02:13:43.100 02:13:48.400
כן. אני חושב שזה משהו כמו חודש אולי בניטרה.
02:13:48.400 02:13:52.300
אז אתם הייתם בבית. בדירה הזאת?
02:13:52.300 02:13:54.400
בבית. איזה בית. היה לנו חדר.
02:13:54.400 02:13:58.733
לא היה כל כך קשה להשיג חדר.
02:13:58.733 02:13:59.700
לא חשדו. לא היה מצב שבו נחשדתם כיהודים?
02:13:59.700 02:14:04.800
לא. לא אנחנו היינו פולנים.
02:14:04.800 02:14:08.050
עד בעצם לאותו רגע שנתפסתם ששם.
02:14:08.050 02:14:10.900
כן היינו פולנים עם תעודות.
02:14:10.900 02:14:12.700
היינו פולנים עם תעודות.
02:14:12.700 02:14:17.200
תעודות מי שהיה בודק אותם. אני לא יודע.
02:14:17.200 02:14:21.020
אבל היה לנו תעודות כפולנים. לא הייתה.
02:14:21.020 02:14:24.200
אני לא הרגשתי חשדנות של כלפי אולי אתם.
02:14:24.200 02:14:26.900
לא. לא הרגשתי את זה. פולנים זה פולנים.
02:14:26.900 02:14:29.600
ומה אתם עשיתם? הילדים? אתם נמצאים שלושתכם בבית כל הזמן?
02:14:29.600 02:14:34.800
כן. כן. אולי הסתובבנו בחוץ.
02:14:34.800 02:14:36.700
לא. לא זכור לי משהו מיוחד.
02:14:36.700 02:14:38.200
לא זכור לי משהו מיוחד.
02:14:38.200 02:14:43.800
מה זה אומר להיות אנשי צוות?
02:14:43.800 02:14:45.400
איזה תנאים? איפה חייתם?
02:14:45.400 02:14:53.600
צריפים. צריפים. תנאים נוחים. אוכל בסדר.
02:14:53.600 02:15:00.600
אוכל בסדר היא עובדת במטבח של האס.אס אז הייתה לפעמים אפילו מביאה שניצל.
02:15:00.600 02:15:06.500
זאת אומרת לא היו מדקדקים איתה.
02:15:06.500 02:15:11.000
אישה גרמניה. אז כן. לפעמים.
02:15:11.000 02:15:18.450
יום אחד שנינו. סאלק ואני מצאנו בקבוק יין.
02:15:18.450 02:15:21.800
בקבוק יין תוצרת עצמית. בקבוק יין.
02:15:21.800 02:15:32.200
אז שתינו והשתכרנו והיינו שמחים והיא הרביצה לנו כשחזרה מהעבודה. היא הרביצה לנו.
02:15:32.200 02:15:34.400
מה זה הרביצה לנו.
02:15:34.400 02:15:40.500
עד שנרדמנו המשכנו עם זה והיה לי שם חבר שעד היום.
02:15:40.500 02:15:44.600
עד היום אני בקשר כלשהו איתו.
02:15:44.600 02:15:51.100
שאבא שלו היה אחראי על החשמל במחנה.
02:15:51.100 02:15:57.067
היה מהנדס חשמל אז בזכות זה נשארה המשפחה שלו.
02:15:57.067 02:16:00.100
זאת אומרת אמא שלו והוא והוא היה בגילי.
02:16:00.100 02:16:05.700
בגילי שיחקנו יחד ובסך הכל היינו עסוקים.
02:16:05.700 02:16:10.400
זאת אומרת עסוקים מה שיש שם. אני לא יודע.
02:16:10.400 02:16:16.200
אתה עושה משהו. גרנו לבד.
02:16:16.200 02:16:17.900
זאת אומרת הצוות הקבוע היה מקום לחוד.
02:16:17.900 02:16:23.800
אחרי זמן מסוים. היא השיגה.
02:16:23.800 02:16:33.600
היא השיגה מהגרמנים שאנחנו נוכל לחיות גם מחוץ למחנה ועברנו לסרט לעיירה. אחרי איזה חודש.
02:16:33.600 02:16:37.660
חודשיים. כל זה היה באוקטובר.
02:16:37.660 02:16:45.350
נובמבר 44 ואנחנו עכשיו אנחנו אולי דצמבר.ינואר 45.
02:16:45.350 02:16:49.700
אני לא יכול בדיוק לשים.
02:16:49.700 02:17:01.400
הייתה שם משפחה. משפחה עם שמונה ילדים משהו כזה.
02:17:01.400 02:17:05.100
רובם כבר גדולים. כמה מהם היו נכים.
02:17:05.100 02:17:13.000
נכות מלידה. זאת אומרת גמדים.
02:17:13.400 02:17:17.500
בן אחד היה בסדר והוא היה בצבא.
02:17:17.500 02:17:23.100
הוא היה בא לבקר וכמה בנות היו באמת
02:17:23.100 02:17:29.700
קטנות כאלה והיה שם אולם אחד גדול ושם היו שם איזה עשרה אנשים.
02:17:29.700 02:17:35.100
עשר מיטות אחת ליד השניה וגם אנחנו שם והיינו חופשיים.
02:17:35.100 02:17:38.400
זאת אומרת אין מה לעשות.
02:17:42.800 02:17:48.200
אנחנו היינו מסתובבים. מסתובבים והיה
02:17:48.200 02:17:54.400
שם המון action מפני שהחזית היא התקרבה הרוסים הפציצו את העיירה.
02:17:54.400 02:18:00.400
זאת אומרת פגעו במשאית גרמנית שהתפוצצה באמצע העיירה.
02:18:00.400 02:18:04.300
היו כל מיני דברים שנשארו.
02:18:04.300 02:18:11.700
אחר כך היו המפציצים האמריקאיים שהיו נוסעים 40 במכה.
02:18:11.700 02:18:14.400
נוסעים 40 גבוה מאוד.
02:18:14.400 02:18:19.100
גבוה מאוד שהייתה אזעקה כמובן.
02:18:19.100 02:18:21.700
הם נסעו כנראה לכיוון של רומניה.
02:18:21.700 02:18:26.800
אני יודע. שזה היה גם כן משהו לראות והם היו גם זורקים
02:18:26.800 02:18:32.200
מהשמיים איזה סלילים של נייר כסף כזה.
02:18:32.200 02:18:39.900
כנראה לבלבל את המכ"ם הגרמני והיה צבא גרמני.
02:18:39.900 02:18:43.200
הצבא הגרמני שעבר טנקים. תותחים.
02:18:43.200 02:18:46.500
הרבה חיילים שהולכים עם סוסים.
02:18:46.500 02:18:49.500
עם סוסים הולכים ברגל.
02:18:49.500 02:18:54.250
הולכים ברגל. לא שרים.
02:18:54.250 02:19:00.300
לא שרים מה שהיה מנוגד לגמרי למה שאני זוכר
02:19:00.300 02:19:03.000
מקרקוב כשהייתי ילד אז
02:19:03.000 02:19:09.400
הם היו תמיד הולכים ושרים ואני אפילו זוכר חלק מהשירים האלה. זאת אומרת את המנגינות.
02:19:09.400 02:19:11.900
כן? אתה יכול לשיר משהו?
02:19:11.900 02:19:15.600
כרגע לא. כרגע לא.
02:19:15.600 02:19:20.200
כרגע לא. אבל אני זוכר.
02:19:25.800 02:19:36.100
כן. בעצם היינו בחופש מהמלחמה והסתובבנו עם הילדים של הכפר.
02:19:36.100 02:19:41.267
בית ספר כנראה לא היה. כיף.
02:19:41.267 02:19:46.800
כיף והלכנו לשדות שם
02:19:46.800 02:19:51.300
היה לגרמנים היה טנק.הביאו טנק והם היו יורים לתוך הטנק.
02:19:51.300 02:19:56.900
היה להם איזה נשק נגד טנקים.
02:19:56.900 02:20:02.200
אז הם היו יורים ואנחנו היינו מסתכלים.
02:20:02.200 02:20:04.800
איך זה הולך ואחר כך היינו בודקים את החור.
02:20:04.800 02:20:08.000
איזה חור הם עשו כשהגרמנים היו מסתלקים.
02:20:08.000 02:20:16.500
אחר כך. אחר כך היו הפצצות אז הגרמנים שמו תותח נגד
02:20:16.500 02:20:27.589
מטוסים אצל השכנים ואנחנו ידענו עכשיו יש פה תותח אז בטח הרוסים יפציצו.
02:20:27.589 02:20:35.400
אז אנשים הלכו לדבר עם הגרמנים ואני אמרתי לעצמי לא יכול להיות. אבל הגרמנים הזיזו.
02:20:35.400 02:20:38.700
הזיזו את התותח ואנחנו היינו.
02:20:38.700 02:20:42.600
כשהייתה אזעקה אז היה בתוך החצר.
02:20:42.600 02:20:46.900
היה איזה חור כזה והיינו מתכסים שם עם
02:20:46.900 02:20:54.900
שמיכות פוך ואמרו ששמיכות פוך לא מעבירות.
02:20:54.900 02:21:00.000
לא יודע. אבל בכל אופן זה מה שאמרו ואנחנו היינו מכוסים שמיכות
02:21:00.000 02:21:07.600
פוך בתוך החפירה הזאת איפה שישבנו נגד פצצות.
02:21:07.600 02:21:12.403
לא מעבירות מה?
02:21:12.403 02:21:13.351
לא מעבירות פצצות.
02:21:13.351 02:21:13.651
אה. שדרכן. זה חסינים.
02:21:13.651 02:21:16.100
אני לא יודע. אני לא יודע זה היה רק קטנה.
02:21:16.100 02:21:21.275
מה זה היה. אבל אני זוכר שהיינו נאמנים לזה.
02:21:21.275 02:21:23.000
כל מיני פרטים קטנים.
02:21:23.000 02:21:30.500
אני זוכר היה שם זוג שרב כל הזמן והלכתי לאישה ואמרתי לה למה את לא מתגרשת?
02:21:30.500 02:21:33.400
והיא אמרה והיא אמרה.
02:21:33.400 02:21:35.400
בזמן המלחמה לא מתגרשים.
02:21:35.400 02:21:38.400
אולי אחר כך יהיה שינוי.
02:21:38.400 02:21:40.500
גם את זה אני זוכר.
02:21:40.500 02:21:47.200
וזהו. בקיצר היינו בחופש ויום אחד
02:21:47.200 02:21:51.400
זה מרץ אולי אפריל.
02:21:51.400 02:21:54.200
אני לא יודע. החזית מתקרבת מאוד.
02:21:54.200 02:21:59.900
מתקרבת מאוד ואז יטי חוזרת מהעבודה ואומרת.
02:21:59.900 02:22:04.000
תראו מחר אנחנו מצטרפים לכולם
02:22:04.000 02:22:12.200
ונוסעים ואנחנו הולכים חזרה למחנה.
02:22:12.200 02:22:19.050
עולים על רכבת משא. יחד עם הצוות הקבוע של המחנה ואנחנו נוסעים.
02:22:19.050 02:22:28.500
עכשיו אני מוכרח לומר התנאים ברכבת הזאת לא היו התנאים אני חושב של אנשים שנסעו לאושוויץ.
02:22:28.500 02:22:32.400
זאת אומרת החיילים הגרמנים דיברו איתנו.
02:22:32.400 02:22:37.500
דיברו איתנו. היו צעירים מאוד.
02:22:37.500 02:22:46.600
היו צעירים מאוד. החיילים הגרמנים ששמרו על הרכבת ולא היו מכות או משהו כזה.
02:22:46.600 02:22:52.000
לא היה יותר מידי צפיפות בתוך הקרונות.
02:22:52.000 02:22:55.050
היה צפוף אבל לא יותר מידי
02:22:55.050 02:23:03.300
ונסענו ונסענו ועד היום אני לא מבין למה היא לא ברחה.
02:23:03.300 02:23:05.100
למה היא לא ברחה. אולי.
02:23:05.100 02:23:09.700
עד היום אני לא יודע מה התשובה למה אנחנו לא ברחנו.
02:23:09.700 02:23:15.400
היינו צריכים להסתתר עוד כמה ימים והרוסים היו מגיעים ופתאום אנחנו פה עולים
02:23:15.400 02:23:24.330
על הרכבת שבסופו של דבר שומרים עלינו גרמנים והגרמנים זה הגרמנים.
02:23:24.330 02:23:28.000
מה הם עושים עם היהודים אנחנו יודעים.
02:23:28.200 02:23:30.600
לא יודע מה זה היה.
02:23:30.600 02:23:32.500
לא יודע מה זה היה. לא יודע.
02:23:32.500 02:23:38.800
בעצם אתם לכאורה גרמנים אבל בפועל אתה מדבר על גירוש.
02:23:38.800 02:23:41.400
גירוש של היהודים לאן?
02:23:41.400 02:23:48.300
אם אני מבינה נכון. אתה מדבר על רכבת גירוש שלוקחים את היהודים ממחנה סרט לאן?
02:23:48.300 02:23:51.500
זה הסוף. אנשים שנשארו בסוף.
02:23:51.500 02:23:53.800
לאן לוקחים אתכם?
02:23:53.800 02:23:55.400
לאן לוקחים אותם? אנחנו עוד לא יודעים.
02:23:55.400 02:24:01.200
אבל אתם בעצם נמצאים באיזה שהוא מצב שהוא מוזר.
02:24:01.200 02:24:03.100
כי אתם לכאורה גרמנים.
02:24:03.100 02:24:04.700
באיזה זהות היית עכשיו?
02:24:04.700 02:24:09.600
אני. האמת היא שליטי יהיה פנצ׳ר אחד.
02:24:09.600 02:24:12.600
היא ניסתה בשלב מסוים.
02:24:12.600 02:24:14.500
לא ברור לי בשביל מה.
02:24:14.500 02:24:23.800
היא ניסתה לשחד את אהובתו של מפקד המחנה.
02:24:23.800 02:24:26.300
מפקד המחנה היה ברונר.
02:24:26.300 02:24:30.250
היה פושע מלחמה ידוע.
02:24:30.250 02:24:36.400
לא יודע. זה נדפק באיזה שהיא צורה.
02:24:36.400 02:24:37.170
לשחד אותה למה?
02:24:37.170 02:24:39.600
לא יודע. לא יודע. אבל עצם הניסיון.
02:24:39.600 02:24:40.900
אני לא יודע בדיוק.
02:24:40.900 02:24:45.300
יכול להיות שהוא. לא יודע. לא יודע.
02:24:45.300 02:24:47.400
אבל איך זה השפיע? אתם עדיין הייתם?
02:24:47.400 02:24:53.050
זה לא שנחשפה הזהות שלכם או ש.
02:24:53.050 02:24:56.600
אתם חייתם כאילו הכל בסדר.
02:24:56.600 02:24:56.750
כן.
02:24:56.750 02:24:59.308
אתה מתאר אין פחד מהגרמנים.
02:24:59.308 02:25:00.500
אתה תיארת קודם הרבה פחד. תחושות של פחד.
02:25:00.500 02:25:03.500
אין פחד. היו באים לדבר עם יטי. היא דיברה גרמנית.
02:25:03.500 02:25:07.800
היו חיילים. חיילים. ורמאכט.
02:25:07.800 02:25:11.700
היו באים מדברים עם יטי בשביל לשמוע בן אדם מדבר בשפתם.
02:25:11.700 02:25:13.100
כן.
02:25:13.100 02:25:14.200
כן. היו מדברים איתה.
02:25:14.200 02:25:16.000
ופתאום אתם מוחזרים להיות אסירים בעצם.
02:25:16.000 02:25:19.500
כן. כן. כן. אין לי תשובה לזה.
02:25:19.500 02:25:22.500
לא יודע. לא יודע. זה אחד ה. לא יודע.
02:25:22.500 02:25:26.500
אנחנו נוסעים ואנחנו לא יודעים לאן אנחנו נוסעים.
02:25:26.500 02:25:35.800
אנחנו מגיעים לג'ילינה ושם אנחנו בתחנה של המסעות.
02:25:35.800 02:25:38.100
יש שם תחנה גדולה למסעות.
02:25:38.100 02:25:46.000
אנחנו עומדים שם ועוברים מעלינו מטוסים ואנשים אומרים נו שיפציצו.
02:25:46.000 02:25:51.600
נגמור פה לפחות. נגמור מאמריקאים יותר טוב מאשר מהגרמנים.
02:25:51.600 02:25:53.000
לא יודעים לאן אנחנו הולכים.
02:25:53.000 02:25:56.150
לא יודעים. אף אחד לא אומר לנו.
02:25:56.150 02:26:04.700
אנחנו עומדים שם כמה ימים ויטי הולכת ואומרת הילד.
02:26:04.700 02:26:08.800
הילדים צריכים להתאוורר קצת מהנסיעה וזה.
02:26:08.800 02:26:11.600
אולי אני יכולה לעשות איתם סיבוב.
02:26:11.600 02:26:16.518
היא הולכת לדבר עם הגרמנים והם אומרים.
02:26:16.518 02:26:18.300
תקחי אחד תשאירי אחד.
02:26:18.300 02:26:21.600
אז היא לוקחת את סאלק והולכת.
02:26:21.600 02:26:22.600
ברור לי שהיא הלכה.
02:26:22.600 02:26:30.000
זאת אומרת היא הלכה ואני מתחיל להתארגן.
02:26:30.000 02:26:35.600
אני מתחיל להתארגן ובאמת אני מתחיל להתארגן ואני מרגיש.
02:26:35.600 02:26:37.900
אני כבר בן 9.
02:26:37.900 02:26:41.400
שאני יכול לקחת אחריות.
02:26:41.400 02:26:52.950
ועוד איזה שעה ועוד שעה עוברת ויטי חוזרת ואני אומר לה. למה חזרת?
02:26:52.950 02:26:59.500
והיא אומרת לי. אחרי כל עץ ראיתי את התמונה של אמא שלך.
02:27:10.300 02:27:13.300
זה מה שהיא אמרה.
02:27:22.000 02:27:28.400
כן. ואנחנו המשכנו עוד איזה כמה ימים.
02:27:28.400 02:27:31.800
עוד עצירות והגענו לטרזינשטאט.
02:27:31.800 02:27:40.100
אתה הזכרת קודם. אמרת ידענו על אושוויץ.
02:27:40.100 02:27:43.900
חשבנו. קודם לכן אמרת.
02:27:43.900 02:27:46.500
חשבנו שיקחו אותנו כבר לאושוויץ?
02:27:46.500 02:27:50.400
ידעתם מה זה אמר השם הזה?
02:27:50.400 02:27:51.799
מה היו השמועות?
02:27:51.799 02:27:56.400
אנחנו ידענו. אושוויץ אתה הולך לגזים.
02:27:56.400 02:27:59.799
ידעתם?
02:27:59.799 02:28:03.100
כן. רגע אני ימשיך לספר לך.
02:28:03.100 02:28:09.100
הגענו לטרזינשטאט ושם דבר ראשון אומרים לנו.
02:28:09.100 02:28:16.299
הולכים למקלחת. מורידים אותנו מהרכבת והולכים למקלחת.
02:28:16.299 02:28:20.200
כולם יהודים בסביבה אנחנו לא רואים גרמנים
02:28:20.200 02:28:27.150
ואני עוד אומר לעצמי אולי אני אשאל אותם ואני אומר לעצמי אולי הם ישקרו.
02:28:27.150 02:28:33.400
זאת אומרת אין מה לשאול ואנחנו עושים
02:28:33.400 02:28:38.800
איזה התייעצות בינינו ואנחנו אומרים אנחנו לא נפרדים.
02:28:38.800 02:28:44.900
לא נפרדים והם אומרים זה לנשים וזה לגברים.
02:28:44.900 02:28:47.857
הילדים גדולים. אנחנו אומרים לא מעניין.
02:28:47.857 02:28:50.742
הם אומרים אבל הילדים גדולים.
02:28:50.742 02:28:52.200
זה מקלחת של נשים.
02:28:52.200 02:28:58.100
אנחנו אומרים בסדר ואנחנו מתעקשים והם אומרים.
02:28:58.100 02:29:01.400
תלכו ואנחנו הולכים ונכנסים.
02:29:01.400 02:29:04.700
אנחנו נכנסים על בסיס של זה הסוף.
02:29:04.700 02:29:08.300
אבל המקלחת
02:29:08.300 02:29:14.700
עובדת ומלא נשים ערומות.
02:29:14.700 02:29:22.500
אוי ואבוי. זה היה באמת וזה הכל כזה. מפה לפה.
02:29:22.500 02:29:27.400
נורא ואיום. כן. עברנו את זה איך שהוא.
02:29:27.400 02:29:29.300
אבל זה היה קשה.
02:29:29.300 02:29:35.500
באמת היה קשה הבושה והמבוכה.
02:29:35.500 02:29:40.889
אז זה באמת מתקשר לשאלה הקודמת על ה.
02:29:40.889 02:29:46.100
ממש לדעת פרטי פרטים שמקלחת יכולה גם להביא לסוף.
02:29:46.100 02:29:47.400
זאת אומרת היו ממש.
02:29:47.400 02:29:52.250
אצל הגרמנים. כן. אצל הגרמנים מקלחת זה היה גזים.
02:29:52.250 02:29:56.600
זה אנחנו ידענו. זה אנחנו ידענו.
02:29:58.800 02:30:02.400
כן.
02:30:02.400 02:30:04.700
ואחר כך במחנה.
02:30:04.700 02:30:07.800
אז היינו כמה ימים במחנה.
02:30:07.800 02:30:16.600
זה מחנה ענק טרזינשטאט ואחרי כמה ימים הדודה
02:30:16.600 02:30:21.700
מצאה שיש שם בית יתומים וששם
02:30:21.700 02:30:29.300
יחס יחסית הגון בבית היתומים אז היא העבירה אותי לשם.
02:30:29.300 02:30:31.729
אותך?
02:30:31.729 02:30:32.312
כן.
02:30:32.312 02:30:34.200
בן כמה היה סאלק? מה ההפרש בניכם?
02:30:34.200 02:30:39.100
סאלק היה בן 7 אני הייתי בן 9. קרוב ל 10.
02:30:39.100 02:30:48.400
כמעט 10 ועברתי לבית היתומים.
02:30:48.400 02:30:50.800
אני לא זוכר מזה הרבה.
02:30:50.800 02:30:53.500
זאת אומרת היה כזה איכס.
02:30:53.500 02:30:59.200
מה שאני כן זוכר שיום אחד.
02:30:59.200 02:31:05.300
יום אחד אמרו לנו שיהודי דנמרק נוסעים. נוסעים לשוודיה.
02:31:05.300 02:31:12.300
ברנדוטי הגיע עם אוטובוסים לבנים.
02:31:12.300 02:31:18.500
צלב אדום ובאו לקחת את האנשים האלה ואנחנו. זה היה.
02:31:18.500 02:31:24.500
זה היה שם איפה שהאיזור המסדרים של המחנה.
02:31:24.500 02:31:27.400
טרזינשטאט זה מחנה צבאי.
02:31:27.400 02:31:32.600
אז שם זה היה
02:31:32.600 02:31:37.600
ושם היו אוטובוסים ואנחנו עמדו בצד והסתכלנו וראינו את מה ש.
02:31:37.600 02:31:41.100
שראינו את השוודים שהם נראו לנו.
02:31:41.100 02:31:44.200
זאת אומרת. הם באו ממקום אחר. לא מתחת.
02:31:44.200 02:31:46.800
בדיבורים הגרמנים שווים עם שווים.
02:31:46.800 02:31:49.000
זה אנחנו לא ראינו דבר כזה.
02:31:49.000 02:31:52.100
זאת אומרת. כן. זה היה משהו.
02:31:52.100 02:31:54.600
זה היה משהו והאוטובוסים נסעו. לקחו אותם. נסעו.
02:31:54.600 02:32:01.100
זה נתן לנו תקווה וגם אנחנו קיבלנו
02:32:01.100 02:32:10.800
איזה קופסאות חלב משומר וסוכר.
02:32:10.800 02:32:17.500
סוכר. חתיכות סוכר.
02:32:17.500 02:32:25.600
הצלב האדום שלח את זה וחילק את זה בין אנשים וזה הגיע אלינו.
02:32:25.600 02:32:34.200
זה הגיע. אני שמרתי את הקופסה שלי שאמרתי מפני שהיא באה מחוץ לאזור הגרמני. זאת אומרת.
02:32:34.200 02:32:39.778
זה היה משהו כזה כמו קמע. כמו קמע.
02:32:39.778 02:32:46.600
כן וככה זה היה עד שיום אחד ב-7 למאי בשעה 10 בלילה.
02:32:46.600 02:32:50.500
הודיעו לנו שהרוסים הגיעו.
02:32:50.500 02:32:56.500
7 למאי. כך שאני בסך הכל הייתי שם זמן קצר. חודש אולי.
02:32:56.500 02:32:58.400
אולי קצת יותר. אה כן.
02:32:58.400 02:33:01.300
אני כן זוכר הגיעו.
02:33:01.300 02:33:04.900
הגיעו רכבות. זה דבר נורא.
02:33:04.900 02:33:10.500
הגיעו רכבות של אנשים שהוציאו אותם מכל מיני מחנות.
02:33:10.500 02:33:18.400
חלק מהרכבות האלה גם הופצצו על ידי האמריקאים וירדו משם אנשים.
02:33:18.900 02:33:24.700
ירדו משם אנשים. שלדים.
02:33:29.500 02:33:34.400
שלדים. נורא. פשוט נורא היה ואנחנו עמדנו שם.
02:33:34.400 02:33:42.567
רכבות עמדו ככה ואנחנו משני הצדדים ולראות את זה.
02:33:42.567 02:33:48.600
ואנחנו זרקנו להם. אנשים זרקו להם מהסוכר
02:33:48.600 02:33:57.700
הזה ועל כל חתיכת סוכר הם נלחמו כמו חיות.
02:33:57.700 02:34:00.100
אני מבין בסך הכל.
02:34:00.100 02:34:02.600
אבל רק לראות את זה.
02:34:04.000 02:34:11.100
חלק תמכו אחד בשני מפני שלא יכלו ללכת. שלדים.
02:34:11.100 02:34:18.400
אתה זוכר איך תושבי הגטו קיבלו אותם?
02:34:18.400 02:34:22.050
הם השתדלו. הם השתדלו.
02:34:22.050 02:34:29.500
בכל זאת אנחנו היינו יחסית והיה לנו גם כמה חודשים שאושוויץ כבר נכבשה.
02:34:29.500 02:34:33.000
כך שלא היה. לא היה לאן לנסוע.
02:34:33.000 02:34:35.400
זאת אומרת. רק המחנה.
02:34:35.400 02:34:38.000
והביאו עוד אנשים ועוד אנשים.
02:34:38.000 02:34:44.300
אבל לא היה לאן לנסוע והיה לנו גם את הצלב האדום שנתן לנו הרגשה.
02:34:44.300 02:34:51.400
שנתן לנו הרגשה שבכל זאת מישהו פה שם לב. מישהו שם לב.
02:34:51.400 02:34:54.500
מישהו התערב לטובתינו. משהו.
02:34:54.500 02:35:00.000
זה היה איזה תקווה. היה איזה תקווה.
02:35:00.000 02:35:04.600
אתם גם היית מעודכנים ממש מה קורה?
02:35:04.600 02:35:09.400
זאת אומרת הייתה ממש תחושה שזה ימים אחרונים או שזה?
02:35:09.400 02:35:16.700
כן. כן. כן. לא להגיד בדיוק אבל אנחנו
02:35:16.700 02:35:25.800
ראינו אנחנו היינו בסרט וראינו את הצבא הגרמני נסוג בתנאים לא תנאים.
02:35:28.500 02:35:40.149
סיפרו לי שהיה גנרל גרמני שמעד בצד וחילק סיגריות לחיילים. לחיילים הגרמנים.
02:35:40.149 02:35:46.900
אחר כך. יום אחד בא לסרט יחידה של צבא הונגריה.
02:35:46.900 02:35:51.900
צבא הונגרי על הסוסים
02:35:51.900 02:35:57.650
ועל ה והם תפסו איזור שהיה שוק העיר.
02:35:57.650 02:36:03.400
הם השתלטו על אזור שוק העיר והקצינים ירדו כנראה
02:36:03.400 02:36:13.000
לקבל איזה הוראות והחיילים התחילו לזרוק אחד על השני את גללי הסוסים.
02:36:13.000 02:36:17.800
כזה בלאגן. כזה בלאגן לראות.
02:36:17.800 02:36:20.000
זאת אומרת ידעת שזה.
02:36:20.000 02:36:21.800
היה ברור לי שזה.
02:36:21.800 02:36:26.100
אי אפשר לעשות עם החיילים האלה שום דבר ושהחיילים האלה.
02:36:26.100 02:36:31.808
זה לא והורכמאט שהלכו היו אנשים בני 40.
02:36:31.808 02:36:33.500
50. לא אנשים צעירים.
02:36:33.500 02:36:37.100
אתה מדבר מי שזרק הם חיילים הונגרים.
02:36:37.100 02:36:38.500
הונגרים זרקו על הגרמנים?
02:36:38.500 02:36:40.400
אחד על השני.
02:36:40.400 02:36:41.500
אחד על השני. אז אתה אומר זה כבר מצב של.
02:36:41.500 02:36:46.900
כן. זה כבר לא צבא. זה כבר לא צבא.
02:36:46.900 02:36:50.300
ככה. ככה זה היה. זאת אומרת. ראינו.
02:36:50.300 02:36:54.000
ידענו שהסוף קרוב הרי היינו בסרט.
02:36:54.000 02:36:56.700
ידענו שהחזית מאוד קרובה.
02:36:56.700 02:37:01.800
מאוד קרובה. כן. אז ידענו שזה יגמר.
02:37:01.800 02:37:11.350
ידענו שזה יגמר וגם היחס הזה של האס.אס אלינו בזמן הנסיעה.
02:37:11.350 02:37:18.100
בטח ליטי. ליטי בטח הם צחקו איתה וזה.
02:37:18.100 02:37:20.800
אז זה לא היה. הם ידעו שהפסידו.
02:37:20.800 02:37:25.400
הם ידעו שהפסידו.
02:37:28.100 02:37:31.046
עדיין היו מנוולים.
02:37:31.046 02:37:34.300
עדיין היו מנוולים. היו כאלה. אבל. אבל.
02:37:34.300 02:37:40.700
לא ניסו בדיוק ההפך להתחנף נגיד.
02:37:40.700 02:37:42.900
זה לא היה תופעה כזאת?
02:37:42.900 02:37:49.200
לא. לא. אבל היה לי קרוב משפחה שהיה בצעדת
02:37:49.200 02:37:56.600
מוות ובשלב מסויים הוא ראה שאין להם.
02:37:56.600 02:38:01.700
שאת התפוחי אדמה מהמרק. הקאפוס גונבים.
02:38:01.700 02:38:09.800
זאת אומרת שהם נשארים רק עם המים אז הוא הלך למישהו אחראי.
02:38:09.800 02:38:12.600
לקח חוצפה והלך למי שאחראי ואמר לו.
02:38:12.600 02:38:15.200
תשמע אם לא תדאג שיהיה לנו משהו.
02:38:15.200 02:38:16.600
אנחנו לא נחזיק מעמד.
02:38:16.600 02:38:19.800
אז הוא עשה משהו מפני שאחר כך היו.
02:38:19.800 02:38:23.200
אבל לפני שהוא ברח.
02:38:23.200 02:38:26.000
לפני שהוא ברח. הוא הלך.
02:38:26.000 02:38:28.100
הוא חיפש אותו ואמר לו תראה.
02:38:28.100 02:38:30.700
עכשיו אנחנו מתחלפים בתפקידים.
02:38:30.700 02:38:35.400
כן. זאת אומרת. הם היו מודעים.
02:38:35.400 02:38:38.200
הם היו מודעים. הם היו מודעים.
02:38:38.200 02:38:44.500
אז בחודש הזה שאתם הייתם פחות או יותר.
02:38:44.500 02:38:50.000
מה בעצם. אתה זוכר משהו ממה שקרה שם?
02:38:50.000 02:38:52.538
איך טיפלו בכם? איך חילקו אתכם?
02:38:52.538 02:38:56.600
האם דאגו לאיזה שגרת יום? מה היה?
02:38:56.600 02:38:58.100
הייתה איזה שגרת יום.
02:38:58.100 02:39:00.700
אבל אני הייתי out.
02:39:00.700 02:39:04.462
אני הייתי out עם כל ה.
02:39:04.462 02:39:07.600
תראי היה לי חופש גדול.
02:39:07.600 02:39:13.900
יכול להסתובב שם עם הפרחחים של של סרט. הולך בשדות.
02:39:13.900 02:39:23.800
אני יודע. אוסף את מה שזורקים ומנסה לדעת איזה מטוסים אלה ואלה. חגיגה.
02:39:23.800 02:39:27.700
אפילו הלכתי לסרט. אפילו הלכתי לסרט.
02:39:27.700 02:39:34.100
זה הסרט הראשון שבעצם ראיתי בסרט.
02:39:34.100 02:39:41.700
הסרט על בחור גרמני שמתגייס לחיל האוויר.
02:39:42.000 02:39:47.817
זה הסרט הראשון שראיתי.
02:39:47.817 02:39:53.200
מחופש. מחופש כזה פתאום תוקעים אותי.
02:39:53.200 02:40:00.700
אני יודע ועוד עם הפחד הזה של המקלחת.
02:40:01.600 02:40:06.000
כן. זה קצת כזה היה.
02:40:08.700 02:40:16.500
את הנסיעה של אנשי דנמרק אני זוכר.
02:40:16.500 02:40:18.600
זה עשה עלי רושם עצום.
02:40:18.600 02:40:22.500
זה היה תקווה גם כמו שהם.
02:40:22.500 02:40:24.800
אולי גם בשבילנו יגיעו אוטובוסים.
02:40:24.800 02:40:30.000
מי היו בבית היתומים אתה זוכר? מאיפה היו?
02:40:30.000 02:40:35.400
בעיקר. בעיקר ילדים מסלובקיה.
02:40:35.400 02:40:39.600
מצ'כיה או סלובקיה. שתפסו אותם מאוחר יותר.
02:40:39.600 02:40:46.400
מאוחר יותר אחרי אחרי שהרכבות לאושוויץ הופסקו.
02:40:46.400 02:40:49.279
אושוויץ אני חושב שבנובמבר.
02:40:49.279 02:40:53.200
דצמבר הייתה הרכבת האחרונה לאושוויץ. משהו כזה.
02:40:53.200 02:41:00.361
אז את השפה אתה כבר דיברת טוב?
02:41:00.361 02:41:00.523
כן.
02:41:00.523 02:41:00.900
סלובקית. צ'כית. מה דיברת?
02:41:00.900 02:41:05.200
סלובקית. צ'כית קרובה. סלובקית. כן דיברתי שוטף.
02:41:05.200 02:41:12.000
אז כבר ידעת כמה שפות בשלב הזה? נכון?
02:41:12.000 02:41:15.500
כן. אבל כילד אתה יודע שפה.
02:41:15.500 02:41:22.600
השפה שלמדת אחרונה היא זו שאתה יודע את האחרים קצת פחות.
02:41:22.600 02:41:26.707
שפת האם היא?
02:41:26.707 02:41:30.000
שפת האם. אני חושב שזה או פולנית או יידיש.
02:41:30.000 02:41:33.000
אני לא יודע. לפי אמא זה פולנית.
02:41:33.000 02:41:34.520
לפי אבא זה יידיש.
02:41:34.520 02:41:41.800
משהו כזה. נדבר אחרי המלחמה?
02:41:41.800 02:41:47.600
ברגע שהשתחררתם היה אפשר לצאת?
02:41:47.600 02:41:49.100
כן. כן.
02:41:49.100 02:41:54.000
מיד אפשר היה לצאת. הרוסים הסתובבו במחנה.
02:41:54.000 02:41:56.800
כעבור כמה ימים הגיעו גם צרפתים.
02:41:56.800 02:42:00.500
אחר כך אני חושב הגיעו גם איזה אמריקאים.
02:42:00.500 02:42:04.200
זה היה קרוב מאוד למקום איפה שהם נפגשו כולם.
02:42:04.200 02:42:09.300
אתם הייתם שם כשפרצו המחלות? והיה הסגר?
02:42:09.300 02:42:10.900
כן. כן. כן. כן.
02:42:10.900 02:42:11.298
זאת אומרת היה הסגר ונשארתם אחרי? או שהצלחתם לצאת לפני?
02:42:11.298 02:42:16.200
היה הסגר. אני לא זוכר שהיה הסגר.
02:42:16.200 02:42:19.800
אבל אני זוכר שהיה מחלת טיפוס.
02:42:19.800 02:42:29.380
זאת הייתה אחת הסיבות שיטי החליטה להסתלק מהר. להסתלק מהר. כן.
02:42:29.380 02:42:32.300
אחרי כמה ימים היא לקחה אותי
02:42:32.300 02:42:38.200
מהמוסד והיא דיברה
02:42:38.200 02:42:43.500
עם איזה נהג רוסי אנחנו הלכנו חזרה לפולניה.
02:42:43.500 02:42:48.200
זה היה אקסיומה. אתה חוזר חזרה הביתה בשביל לראות
02:42:48.200 02:42:53.900
מה נשאר ולא הייתה תחבורה ציבורית.
02:42:53.900 02:42:55.900
לא היו רכבות. לא היו אוטובוסים.
02:42:55.900 02:43:00.600
בעצם לא היו מכוניות גם מפני שהרוסים החרימו את הכל.
02:43:00.600 02:43:05.600
אז לכיוון פולניה רק יכולת לנסוע עם הרוסים
02:43:05.600 02:43:13.600
ולא היה כל כך קשה לשכנע נהג רוסי לקחת אישה וילדים.
02:43:13.600 02:43:16.100
אישה וילדים שהוא לא ראה אישה וילדים.
02:43:16.100 02:43:19.600
את אישתו ואת הילדים שלו כבר כמה שנים.
02:43:19.600 02:43:22.500
אז הוא היה נחמד.
02:43:22.500 02:43:27.500
זה גם אחרי המלחמה אז היו לוקחים.
02:43:27.500 02:43:33.600
בכל אופן היא שכנעה אותו ואנחנו עלינו על משאית.
02:43:33.600 02:43:42.700
משאית. אני חושב שהיו שם עוד אנשים ונסענו. נסענו.
02:43:42.900 02:43:47.900
והנסיעה התחילה. אני יודע. אחרי איזה 20.
02:43:47.900 02:43:58.500
30 קילומטר אנחנו נוסעים מזרחה והכביש מלא שבויים גרמנים שהולכים.
02:43:58.500 02:44:09.300
הולכים ברגל. הולכים והם מנסים להתלות על המשאית.
02:44:09.300 02:44:14.400
במקום ללכת והמשאית מאיטה מאוד.
02:44:14.400 02:44:19.600
כדי לא לדרוס אותם והם על הכביש ובצידי הכביש
02:44:19.600 02:44:28.800
ואני מתחיל לחשוש קצת מפני שיש המון ופה ושם בצד.
02:44:28.800 02:44:31.100
מרחק של כמה מאות מטרים.
02:44:31.100 02:44:35.700
100 מטר 200 אני רואה קוזאקים נוסעים.
02:44:35.700 02:44:39.300
חיילים נוסעים על סוסים זה השמירה.
02:44:39.300 02:44:42.900
אבל בעיקר נתנו להם ללכת.
02:44:42.900 02:44:44.500
לא הייתה להם אפשרות לברוח.
02:44:44.500 02:44:48.100
אף אחד לא היה נותן להם לברוח.
02:44:48.100 02:44:57.500
והם מנסים להתלות ואחד הציע לי עט פליקן. עט פליקן.
02:44:57.500 02:45:06.500
כנראה שזה הייתה עט טובה לפני המלחמה והייתי מרביץ להם ככה על היד עד שעזבו.
02:45:06.500 02:45:09.400
הייתי מרביץ להם על היד עד שעזבו.
02:45:09.400 02:45:12.750
אבל לא חזק. הייתי מרביץ להם על היד.
02:45:12.750 02:45:17.633
אבל לעבור את כל זה וקצת חששתי.
02:45:17.633 02:45:19.600
הם היו כל כך הרבה.
02:45:19.600 02:45:23.700
זה נמשך קילומטרים. נמשך קילומטרים.
02:45:23.700 02:45:29.000
המחזה הזה של הולכים. הולכים מזרחה. הולכים.
02:45:29.000 02:45:33.700
היית בעמדת כוח.
02:45:33.700 02:45:38.500
כן. אבל אני חושב שמצד אחד.
02:45:38.500 02:45:39.900
מצד שני פחדתי מהם.
02:45:39.900 02:45:44.600
בסך הכל הם היו מבחינת הכמות שלהם.
02:45:44.600 02:45:48.900
אין להם. לא היה להם שום בעיה להשתלט על משאית כזאת.
02:45:48.900 02:45:52.400
המונים הולכים. הולכים לאורך קילומטרים ואנחנו מאיטים.
02:45:52.400 02:46:00.400
זאת אומרת. מאוד מאיטים בשביל לא לדרוס. כן.
02:46:00.400 02:46:04.600
לא. לא הרגשתי הרגשת. במבט לאחור.
02:46:04.600 02:46:12.600
כי זה היה באמת משהו שראיתי אתה מת. אתה רואה אתה.
02:46:12.600 02:46:20.100
אתה רואה איך שהתחלפו התפקידים. כן.
02:46:20.100 02:46:23.800
הם הולכים ברגל ומי יודע איפה עד הם היו צריכים ללכת
02:46:23.800 02:46:30.600
וכמה מהם נשארו בחיים בכלל כשהם גמרו את כל הליכה הזאת. מי יודע.
02:46:31.000 02:46:34.862
אז ככה נסענו. נסענו.
02:46:34.862 02:46:38.200
עברנו את בירנאו. אני זוכר שזה עיר.
02:46:38.200 02:46:42.600
שם היה קרב רציני ושם היו פגרי סוסים
02:46:42.600 02:46:49.600
שעדיין לא קברו אותם ואני זוכר סוס אחד עם הרגליים למעלה.
02:46:49.600 02:46:59.800
סוס הרוג עם הרגליים למעלה שזה באמת מחזה נורא ואחר כך הגענו עד ברטיסלבה.
02:47:00.000 02:47:08.750
ברטיסלבה הלכנו לחפש איפה יש איזה משהו יהודי.
02:47:08.750 02:47:19.200
וריאק שוב מצאנו. מצאנו ושם אמרו לנו ללכת לאיזה מקום ליד הדנובה.
02:47:19.200 02:47:29.700
ממש צמוד לדנובה. שזה היה שם כמה בתים שהיו בידי הגרמנים וגרמנים כמובן הסתלקו ושם
02:47:29.700 02:47:34.900
היו מזרונים ומיטות אמרו שנלך לשם ואנחנו היינו בין הראשונים
02:47:34.900 02:47:41.900
שם והיה שם וליד
02:47:41.900 02:47:46.000
זה עבר כביש והייתה צומת.
02:47:46.000 02:47:52.200
הייתה צומת שהייתה מאוישת על ידי משטרה צבאית רוסית.
02:47:52.200 02:47:58.100
24 שעות והם היו בודקים ניירות. לא בודקים ניירות.
02:47:58.100 02:48:06.900
לא יודע ואנחנו תפסנו לנו איזה חדר ויטי הכניסה עוד איזה
02:48:06.900 02:48:15.900
אישה ויטי אמרה שאנחנו נקרא לאישה הזאת סבתא ובאו שם.
02:48:15.900 02:48:26.200
התחילו לבוא עוד בנות ממחנות עבודה. השתחררו.
02:48:26.400 02:48:32.800
ואז יטי אמרה להם להיזהר מאוד שהחיילים רוסים לא יראו.
02:48:32.800 02:48:39.200
לא יראו אותם נכנסים לתוך הבית שיעשו סיבוב או משהו.
02:48:39.200 02:48:43.100
למה?
02:48:43.100 02:48:46.900
הנה עוד מעט זה יגיע.
02:48:46.900 02:48:55.000
וכעבור כמה ימים. כנראה שהבנות לא נזהרו ואז באו שלושה רוסים.
02:48:55.000 02:48:58.800
שלושה חיילים רוסים. אמרו הם רוצים לשכב
02:48:58.800 02:49:03.600
עם הבחורות ואני זוכר שלא הבנתי מה יהיה להם מזה. מה יש להם מזה?
02:49:03.600 02:49:11.050
אבל הם ביקשו לשכב עם הבחורות.
02:49:11.050 02:49:19.000
זה המינוח שהם השתמשו בו והבנות אמרו להם שהן יהודיות.
02:49:19.000 02:49:25.500
שזה לא עשה עליהם רושם ואז הם אמרו להם.
02:49:25.500 02:49:34.100
איך שהוא הם אמרו להם שילכו לחדר שלנו ויטי אמרה לנו.
02:49:34.100 02:49:36.600
אחד שוכב פה ואחד שוכב פה
02:49:36.600 02:49:39.100
אם מישהו מתקרב למיטה אתם צועקים
02:49:39.100 02:49:47.600
ואחד נכנס לחדר ואנחנו צעקנו והוא אמר בבושקה.
02:49:47.600 02:49:55.900
בבושקה וילדים נחמדים וזה וזה ועזב אותנו. אבל בינתיים הבנות.
02:49:55.900 02:50:02.800
כשהם נכנסו לחדר שלנו אז הבנו סגרו את הדלת. סגרו את הדלת.
02:50:02.800 02:50:09.256
אבל הם העיפו שם את מה שהיה צריך להעיף ואז הבנו צעקו. צעקה אדירה.
02:50:09.256 02:50:15.900
צעקה אדירה והמשמר שהיה
02:50:15.900 02:50:19.500
בצומת שמע והם צעקו משהו.
02:50:19.500 02:50:23.000
שאלו. צעקו. לא קיבלו תשובה. הם ירו.
02:50:23.000 02:50:33.000
ירו באוויר ואז הרוסים נעלמו ויותר לא ראינו אותם ואחר כך כמובן הבנות כבר נזהרו.
02:50:33.000 02:50:42.500
ואחרי כמה ימים כולל יום אחד שבו אני פגשתי את יוראי שפיצר שהיה מפקד המחנה.
02:50:42.500 02:50:51.200
פגשתי אותו במדים ופגשתי אותו ברחוב אז הוא הזמין אותי אליו הביתה. זאת אומרת.
02:50:51.200 02:50:52.800
לקח אותי אליו הביתה.
02:50:52.800 02:51:02.750
הייתה לו חברה והם הכינו ארוחה ובערב הוא החזיר אותי חזרה. כן. היה נחמד.
02:51:02.750 02:51:09.600
ומשם נסענו. משם נסענו לפולניה.
02:51:09.600 02:51:13.400
נסענו. זאת אומרת. כבר עברו.
02:51:13.400 02:51:19.800
עבר כבר זמן אבל הרכבת הייתה נוסעת עד הגשר
02:51:19.800 02:51:26.200
הבא שכמובן פוצץ על ידי הגרמנים ואז אתה יורד מהרכבת ואז יש לך.
02:51:26.200 02:51:30.100
אתה הולך עוד קצת ויש לך איזה גשר צר.
02:51:30.100 02:51:34.600
גשר זמני רק להולכי רגל.
02:51:34.600 02:51:39.800
שאתה עובר לצד השני ושם אתה מחכה לרכבת שתבוא מהצד השני.
02:51:39.800 02:51:42.600
ככה זה היה כמה.
02:51:42.600 02:51:44.600
אני יודע. פעם פעמיים. אני לא זוכר.
02:51:44.600 02:51:49.700
שזה הלך ככה הנסיעה הזאת עד שהגענו לאיזה מקום שלא היה לאן
02:51:49.700 02:51:57.700
ללכת ואז היא חיפשה טרמפ ומצאנו
02:51:57.700 02:52:00.550
טרמפ והגענו לקראקוב.
02:52:00.550 02:52:02.900
ירדנו לקראקוב.
02:52:02.900 02:52:10.200
ירדנו לקראקוב ומיד כשירדנו
02:52:10.200 02:52:19.700
אנשים קצת באו והיא שאלה איפה יש פה המשרד היהודי ואנשים התחילו להגיד כן.
02:52:19.700 02:52:25.700
היהודים התחילו לחזור. אז איך שהוא הסתלקנו משם ואיך שהוא הגענו.
02:52:25.700 02:52:34.900
איך שהוא הגענו ושם באמת באזור הזה של המקום הזה. איפה שהיה.
02:52:34.900 02:52:41.300
איפה שהיהודים היו מתאספים. איך שהם נראו.
02:52:41.300 02:52:53.040
מאיפה הם באו. כולם חיפשו והיה שם לוח ואנשים כתבו על הלוחות.
02:52:53.040 02:52:55.700
זה היה די קשה לראות.
02:52:55.700 02:53:00.200
אתם גם חיפשתם?
02:53:00.200 02:53:02.500
כן. בטח. בטח בעלה של יטי.
02:53:02.500 02:53:04.300
יטי חיפשה את בעלה.
02:53:04.300 02:53:08.300
אם הוא בכלל נשאר בחיים.
02:53:10.100 02:53:14.100
לא ידענו כלום. אבל אחרי כמה ימים מצאנו את הלה
02:53:14.100 02:53:21.600
שהיא נשארה בעיר עם הבת והיא גרה בבית יפה.
02:53:21.600 02:53:23.500
היה לה דירה יפה.
02:53:23.500 02:53:27.800
אנחנו הצטרפנו והלה ויטי
02:53:27.800 02:53:36.200
חיפשו את הבעלים. כן.
02:53:37.300 02:53:42.000
בינתיים אנחנו ראינו אפילו הצגה שם.
02:53:47.600 02:53:56.700
הצגה של מישהו שר שירים יהודים של התקופה.
02:53:56.700 02:54:06.300
אתה כבר ידעת שאבא לא יבוא ועל אמא גם כבר ידעת?
02:54:06.300 02:54:12.100
עוד לא. כי אמרנו בפעם שעברה בעצם נודע לך יותר מאוחר.
02:54:12.100 02:54:13.600
הרבה יותר מאוחר.
02:54:13.600 02:54:17.740
זאת אומרת. חיפשת את אמא? את אחותך?
02:54:17.740 02:54:19.300
כן. כן. חיפשתי. חיכיתי. קיוויתי. קיוויתי.
02:54:19.300 02:54:22.538
את אחותך. ידעת משהו?
02:54:22.538 02:54:26.250
לא. לא. לא בשלב זה לא.
02:54:26.250 02:54:28.400
בשלב זה זה היה כל.
02:54:28.400 02:54:35.200
איזה מצב של התאוששות נפשית מכל העסק הזה איך שהוא לתפוס כיוון.
02:54:35.200 02:54:38.800
לתפוס כיוון והייתה שם.
02:54:38.800 02:54:42.400
הייתה שם אחות של בעלה של.
02:54:42.400 02:54:47.246
אחות בעלה של הלה שהיא איבדה בת. זאת אומרת.
02:54:47.246 02:54:53.300
מהגרמנים והיא לא הייתה מסוגלת להתאושש.
02:54:53.500 02:54:56.000
בכתה שם כל הזמן.
02:54:56.000 02:54:58.450
בכתה שם כל הזמן. היה נורא לראות את זה.
02:54:58.450 02:55:07.600
ואז נודע
02:55:07.600 02:55:13.400
גם ליטי וגם להלה ששני הבעלים נשארו בחיים.
02:55:13.400 02:55:16.200
שני הבעלים נשארו בחיים.
02:55:16.200 02:55:18.000
כל אחד ממקום אחר.
02:55:18.000 02:55:24.500
איך שהוא ואז יטי מסרה
02:55:24.500 02:55:33.500
אותי לקבוצה של קיכלר.
02:55:33.500 02:55:41.700
זאת אומרת. היה מישהו במשרד בקרקוב שהיה אוסף ילדים והיה מעביר אותם לזקופנה.
02:55:41.700 02:55:45.500
אז גם אני עברתי לשם.
02:55:46.100 02:55:52.900
טוב. זקופנה זה היה משהו אחר לגמרי. משהו אחר לגמרי.
02:55:52.900 02:55:55.979
אתה זוכר מתי עברת לשם?
02:55:55.979 02:55:56.200
בבקשה.
02:55:56.200 02:55:58.586
אתה זוכר מתי העבירו אותך לשם?
02:55:58.586 02:56:05.500
זה היה צריך להיות יולי או אוגוסט 45.
02:56:06.000 02:56:14.400
אני לא יודע כמה זמן הסתובבנו שם אצל הלה ואני לא יודע כמה זמן. יולי. אוגוסט.
02:56:21.600 02:56:28.300
כן. יטי ברגע שנודע
02:56:28.300 02:56:36.350
לה שבעלה ניצל אז באיזה שהוא מקום כל העולם שלה השתנה.
02:56:36.350 02:56:44.000
מפני שכשהייתה לבד. אז הייתה לבד והייתה חופשית לעשות מה שהיא
02:56:44.000 02:56:51.500
מבינה שצריך לעשות וברגע שבעלה נמצא בסביבה אז הוא בעל הבית.
02:56:51.500 02:57:00.200
הוא בעל הבית ואני נזכר כשהיינו בסרט.
02:57:00.200 02:57:04.500
אז אני זוכר פעם אחת דיברנו על
02:57:04.500 02:57:11.900
זה והיא אמרה והיא דיברה על זה איך שהיא עשתה את זה.
02:57:11.900 02:57:16.700
איך שהיא קמה ואמרה לקצין הזה והיא אמרה.
02:57:16.700 02:57:21.200
אח. אם רומק היה רואה את זה ואני זוכר.
02:57:21.200 02:57:24.700
זה נשאר אצלי. מפני כילד בן 10.
02:57:24.700 02:57:26.900
אמרתי לעצמי מה זה צריך להיות. זאת אומרת.
02:57:26.900 02:57:29.700
אם הייתה אומרת תראה.
02:57:29.700 02:57:32.600
תראה איזה נהדרת אני הייתי.
02:57:32.600 02:57:38.900
מה שאני עשיתי או תתחילו להיות נחמדים אליי מפני שתראו מה שאני עשיתי בשבילכם.
02:57:38.900 02:57:44.814
זה הייתי מבין. אבל מה זה אח. אם רומק היה.
02:57:44.814 02:57:53.700
אבל זה היה בעצם אמת אחת גדולה שהיא איך שהוא הייתה תחת פיקוד.
02:57:53.700 02:58:00.500
של רומק. אם הוא ישנו היא תחת פיקוד ורומק לא צריך אותי.
02:58:00.500 02:58:05.667
לא צריך תוספות למשפחה.
02:58:05.667 02:58:08.300
מספיק שהוא צריך לדאוג למשפחה שלו.
02:58:08.300 02:58:13.400
אז היא חזרה לתפקיד של לפני המלחמה וזה מסביר את העזיבה שלך לילדי קיכלר.
02:58:13.400 02:58:18.000
נכון והיא הייתה.
02:58:18.000 02:58:24.425
לא ברור אפילו ניסיתי לברר אחר כך.
02:58:24.425 02:58:28.300
מפני שהיא הייתה מאומצת והייתה
02:58:28.300 02:58:35.400
תופרת ורומק
02:58:35.400 02:58:39.100
היה סוכן נסיעות ביזנסמן.
02:58:39.100 02:58:43.000
זאת אומרת באיזה שהוא מקום היא הסתכלה עליו מלמטה.
02:58:43.000 02:58:45.000
ככה אני מפרש את זה.
02:58:45.000 02:58:47.700
אבל היא הייתה מאוד.
02:58:47.700 02:58:49.900
במובן זה שהיא ידעה.
02:58:49.900 02:58:56.300
ידעה מאוד להסתדר ברמה מסויימת בצורה נהדרת היא עשתה את זה.
02:58:56.300 02:59:04.800
עובדה שנשארנו בחיים בכל העסק הזה וחבר
02:59:04.800 02:59:13.700
שלי מאוד מתלהב מזה והוא נזכר באיזה ספר שהוא קרא.
02:59:13.700 02:59:19.300
על איזה רב טוראי אמריקאי שהיה בשבי היפני
02:59:19.300 02:59:26.600
והוא ידע גם כן להסתדר והיה מנהל מחנה שלם ומתעסק עם היפנים.
02:59:26.600 02:59:31.800
עושה את הכל וברגע שנגמרה המלחמה הוא הפך להיות חזרה
02:59:31.800 02:59:35.200
הרב טוראי המסכן וכל הקצינים הגבוהים
02:59:35.200 02:59:39.600
שכולם חיפשו את העזרה שלו מפני שהם לא ידעו לדבר עם היפנים.
02:59:39.600 02:59:42.300
הוא כן ידע. זה הסיפור.
02:59:42.300 02:59:49.300
זה הסיפור.הוא מאוד רצה שנכתוב ספר עליה בגלל ה.
02:59:49.300 02:59:53.900
איפה זה השאיר אותך?
02:59:53.900 02:59:58.400
ההחלטה הזאת? זה הייתה הפתעה?
02:59:58.400 03:00:04.700
לא. לא. לא. בדרך שאני לא יודע.
03:00:04.700 03:00:07.200
ילד בן 10 אם הבנתי מה שהולך פה.
03:00:07.200 03:00:11.200
אבל תמיד הייתה לי הרגשה שאני אצל אחרים.
03:00:11.200 03:00:13.400
אני תמיד על בסיס זמני.
03:00:13.400 03:00:17.300
זאת אומרת. אני צריך לקחת את זה בחשבון.
03:00:17.800 03:00:21.500
כן. אני צריך לקחת את זה בחשבון.
03:00:37.000 03:00:43.000
כן. בשלב זה. טוב. אוקיי.
03:00:43.000 03:00:52.400
אנחנו בזקופנה עכשיו. אז אני לא אקפוץ למקום אחר.
03:00:52.400 03:00:55.300
מה אתה רוצה להגיד?
03:00:55.300 03:01:03.500
מהעניין הזה.
03:01:03.500 03:01:07.100
אני בשלב מסוים הייתי עם אחותי.
03:01:07.100 03:01:11.200
אחר כך אני הגעתי לאחותי ואצל אחותי.
03:01:11.200 03:01:14.200
זה מה שאחותי אומרת.
03:01:14.200 03:01:19.600
שמי שאימץ אותה אמר לי שאני אשאר אצלו
03:01:19.600 03:01:26.500
ושהוא יגדל את שנינו ואני לא זוכר את זה.
03:01:26.500 03:01:28.900
היא אומרת שהיא הייתה נוכחת.
03:01:28.900 03:01:37.700
אני לא זוכר את זה ואני מפרש את זה שאני לא האמנתי לאנשים.
03:01:37.700 03:01:44.300
לא האמנתי למילים ולכן
03:01:44.300 03:01:48.400
אם לא היה מאחורי זה משהו רגשי כדי לחזק את המילים.
03:01:48.400 03:01:51.900
אז לא האמנתי. לא האמנתי לשום דבר.
03:01:55.000 03:02:01.400
ככה שזה העניין הזה של להיות אצל אנשים אחרים.
03:02:11.800 03:02:15.499
כן. אבל נחזור לזקופנה.
03:02:19.100 03:02:25.700
מקום נחמד מאוד. אוויר.
03:02:25.700 03:02:30.100
מזג אוויר. חברים טובים.
03:02:30.100 03:02:36.600
מדריכים נהדרים. היה לי מעט קשר עם לנה עצמה.
03:02:36.600 03:02:42.500
מעט קשר איתה. היא גם הייתה עסוקה
03:02:42.500 03:02:50.657
מאוד להביא כסף ולהביא בגדים ולדאוג לנו באיזה שהיא צורה.
03:02:50.657 03:02:55.300
כך שלא היה לי הרבה קשר אבל עם המדריכה שלי היה לי ועם
03:02:55.300 03:03:05.100
המורים והיה שם ניסיון שלהם ללמד אותנו מהר מאוד להשלים את.
03:03:05.100 03:03:10.100
כל אחד כמה כיתות שהוא הפסיד בזמן המלחמה.
03:03:10.100 03:03:13.100
אתה הגעת?
03:03:13.100 03:03:15.000
כולכם נסעתם ביחד?
03:03:15.000 03:03:15.655
בבקשה?
03:03:15.655 03:03:20.500
כולכם נסעתם ביחד לזקופנה או חילקו אתכם לקבוצות איך זה נעשה?
03:03:20.500 03:03:22.600
לא. כל פעם שהם אספו ארבעה.
03:03:22.600 03:03:25.000
חמישה ילדים אז שלחו אותם.
03:03:25.000 03:03:28.600
אז אני באתי אני חושב שהיו עם עוד שניים.
03:03:28.600 03:03:31.400
כל פעם היו מצטרפים עוד. אני חושב.
03:03:31.400 03:03:32.600
אבל כבר היו אז.
03:03:32.600 03:03:34.400
כבר היו שם. כבר היו שם.
03:03:34.400 03:03:38.000
ולאיזה כיתה אתה צורפת או על איזה מסגרת גיל?
03:03:38.000 03:03:40.400
אני הייתי בינוניים.
03:03:40.400 03:03:42.600
היו קטנים. בינוניים וגדולים.
03:03:42.600 03:03:50.600
אני הייתי בינוניים 9 עד 11 משהו כזה או 12 משהו.
03:03:50.600 03:03:52.280
8 עד 12 אולי.
03:03:52.280 03:03:55.500
משהו כזה. אני לא יודע בדיוק הגדרות איך עבדו.
03:03:55.500 03:04:00.000
ונאספו שם ילדים מכל מיני.
03:04:00.000 03:04:02.300
שעברו את המלחמה בכל מיני דרכים.
03:04:02.300 03:04:05.800
כל מיני דרכים. כל מיני דרכים. כן.
03:04:05.800 03:04:10.400
אתם דיברתם? איך שהוא דיברו על התקופה הזאת?
03:04:10.400 03:04:11.500
ניסו לעבד את זה?
03:04:11.500 03:04:13.600
לתמוך? לשקם?
03:04:13.600 03:04:20.600
לא. היה ניסיון להסתכל קדימה. להסתכל קדימה.
03:04:20.600 03:04:25.500
ולמדנו שם. למדנו שם.
03:04:25.500 03:04:29.000
זאת אומרת. כל מה שהיה חסר חמש כיתות או כמה כל אחד.
03:04:29.000 03:04:32.900
למשל בגילי הייתי צריך להגיע לכיתה ה'.
03:04:32.900 03:04:35.900
הייתי בן 10. אז היה צריך להשלים.
03:04:35.900 03:04:39.200
אז היינו כיתה והיינו צריכים להשלים.
03:04:44.000 03:04:47.850
היה מצב רוח טוב.
03:04:47.850 03:04:57.650
אופטימי לגמרי. אמביציה ועבדנו.
03:04:57.650 03:05:01.300
אני חושב שאחרי חודשיים או שלושה.
03:05:01.300 03:05:04.100
חודשיים או שלושה עשו לנו בחינה.
03:05:04.100 03:05:11.200
עשו לנו בחינה ועשרים ילדים עברו.
03:05:11.200 03:05:16.900
גם אני. 20 ילדים עברו והגיעו לרמה של הכיתה שלהם.
03:05:16.900 03:05:24.000
היו שם ילדים שהיו אצל הפרטיזנים ביערות. אני לא.
03:05:24.000 03:05:28.800
אבל גם כן בית ספר לא היה. זהו.
03:05:28.800 03:05:31.400
אז שלחו אותנו לבית ספר.
03:05:31.400 03:05:33.700
שלחו אותי לבית ספר רגיל.
03:05:33.700 03:05:39.500
אומץ לא רגיל מצד הפולנים.
03:05:39.500 03:05:44.200
זאת אומרת הנהלת אגף החינוך של זקופה.
03:05:44.200 03:05:50.100
אני לא יודע איך לקרוא לזה ומצד לנה קיכלר אבל הם לקחו צ'אנס.
03:05:50.100 03:05:51.800
הם לקחו את הצ׳אנס הזה.
03:05:51.800 03:05:56.576
למה מצד הפולנים זה אומץ? איפה אתה רואה?
03:05:56.576 03:06:00.750
מה. לקחת ילדים יתומים להכניס לכיתה.
03:06:00.750 03:06:05.700
יהודים אחרי המלחמה. אחרי כל מה שדיברו על היהודים.
03:06:05.700 03:06:10.400
אז זה בדיוק מה שאני מנסה להבין. מאיפה? מה איתם?
03:06:10.400 03:06:15.800
כי מה קרה בעצם אחרי המלחמה מבחינת התפיסה של
03:06:15.800 03:06:22.400
הפולנים זה אומץ כי הם היו צריכים להתמודד עם הציבור או כי.
03:06:22.400 03:06:27.500
מה היה אם אתה יכול להגיד וכמה בעצם מתוך הילדים הצטרפו לבית הספר?
03:06:27.500 03:06:29.060
בבקשה?
03:06:29.060 03:06:30.500
כמה מתוככם הייתם בבית הספר?
03:06:30.500 03:06:32.233
איזה 20.
03:06:32.233 03:06:36.100
כל מי שעבר. זאת אומרת.
03:06:36.100 03:06:39.200
לא הקבוצה שלך הצטרפו לכל מיני.
03:06:39.200 03:06:42.200
כל מיני. כל מיני. כל מיני גילאים.
03:06:42.200 03:06:48.200
מי שעבר את המבחן של התוצאה שלו הלך לבית ספר.
03:06:48.200 03:06:51.800
קיבל תרמיל והלך לבית ספר.
03:06:51.800 03:07:01.900
אני חושב שהאוכלוסייה הפולנית הייתה מורעלת על ידי תעמולה אנטישמית. תעמולה אנטישמית.
03:07:01.900 03:07:10.700
גם ככה הנצרות בפולניה לא אהבה יהודים. הכמרים.
03:07:10.700 03:07:16.600
בכלל הייתה אווירה אנטישמית אבל המלחמה עשתה את זה הרבה יותר.
03:07:16.600 03:07:20.900
אז היו פולנים שבאמת השתתפו ועזרו.
03:07:20.900 03:07:26.000
היו. אבל הרוב. או שהיה אדיש או שהיה נגד.
03:07:26.000 03:07:34.650
כך שמבחינה זאת היה אומץ. היה אומץ.
03:07:34.650 03:07:39.800
אבל אלה היו קומוניסטים.
03:07:39.800 03:07:46.100
זה אומר בכל זאת היה להם הרגשה הם היו פחות נוצרים פחות מהצד הזה.
03:07:46.100 03:07:50.600
היו יותר פתוחים. זה לא נוצרים של.
03:07:50.600 03:07:52.700
זה לא קומוניסטים של סטלין.
03:07:52.700 03:07:56.200
זה קומוניסטים של אידאולוגיה. של שוויון.
03:07:56.200 03:08:04.199
אבל אתם הרגשתם אנטישמיות מהילדים?
03:08:04.199 03:08:13.500
אנחנו חטפנו מכות ואחרי עשרה ימים אנחנו הרמנו ידיים.
03:08:13.500 03:08:20.900
זאת אומרת איך שהגעתם כבר היה בו במקום. לא.
03:08:20.900 03:08:24.800
לא יודע. זה כן.
03:08:24.800 03:08:27.100
לא אפשרו לכם ללמוד. זה מה שאני שואלת.
03:08:27.100 03:08:32.600
היכו אותנו בהפסקות. היכו אותנו בהפסקות.
03:08:32.600 03:08:37.200
גם בזמן השיעורים ובהפסקות ולא היה.
03:08:37.200 03:08:42.000
פה ושם היו גם ילדים שניסו לעזור. לא היו הרבה.
03:08:42.000 03:08:48.440
אי אפשר היה להמשיך.
03:08:48.440 03:08:56.740
אבל השנאה ליהודים באמת התעמולה הגרמנית זה.
03:08:56.740 03:09:03.500
היהודים היו כלום וזה איך שהוא נכנס לאנשים לראש.
03:09:03.500 03:09:11.000
איך אתם הגבתם שהיכו אתכם?
03:09:11.000 03:09:17.500
לא היה טעם להחזיר מפני שהיינו מעטים מידי. זאת אומרת.
03:09:17.500 03:09:22.300
זה לא שיכולנו להתארגן מפני ששניים.
03:09:22.300 03:09:24.500
שלושה לכל כיתה. מה? אין לך מה.
03:09:24.500 03:09:28.600
זה דברים שדיברו עליהם אבל בבית?
03:09:28.600 03:09:34.700
על העניין הזה של איך להגיב? מה לעשות?
03:09:34.700 03:09:35.200
לא. לא. לא.
03:09:35.200 03:09:35.600
לא הכינו אתכם לזה?
03:09:35.600 03:09:40.400
לא. לא. לא. אני גם לא חושב שהכינו את הכיתות.
03:09:40.400 03:09:43.500
ניסו. עשו ניסיון. עשו ניסיון.
03:09:43.500 03:09:45.700
אני חושב שפשוט עשו ניסיון.
03:09:45.700 03:09:47.400
לקחו אומץ ועשו ניסיון. בלי להכין.
03:09:47.400 03:09:52.200
בלי לעשות שום דבר וזהו.
03:09:52.200 03:09:54.700
חזרנו חזרה והמשכנו האלה. זאת אומרת.
03:09:54.700 03:09:57.558
אנחנו לא. המשכנו הלאה.
03:09:57.558 03:10:04.000
המשכנו הלאה והאווירה היתה.
03:10:04.000 03:10:09.700
תשים את מה שהיה מאחור תלך קדימה. תלך קדימה. תלמד.
03:10:09.700 03:10:11.632
מה היה מסומן בקדימה הזה שלכם?
03:10:11.632 03:10:18.100
תלמד. קודם כל. תלמד.
03:10:18.100 03:10:22.100
בשלב זה לא היה ברור באמת.
03:10:22.100 03:10:24.100
בשלב זה לפחות לי באופן אישי.
03:10:24.100 03:10:26.900
אולי אני אשאר בפולניה.
03:10:26.900 03:10:29.650
אני לא יודע. לא היה ברור.
03:10:29.650 03:10:34.900
לא היה ברור אבל בשלב מסוים ירו עלינו
03:10:34.900 03:10:41.600
וברבקה ששם היה עוד מוסד כזה.
03:10:41.600 03:10:45.800
גם עליהם ירו ובעצם משם היו צריכים לסלק
03:10:45.800 03:10:53.100
אותם וגם לנה קיבלה מכות ברכבת.
03:10:53.100 03:10:56.800
זאת אומרת. היה ברור שאין.
03:10:56.800 03:11:02.700
פתאום התברר לי שאין עתיד בפולניה.
03:11:02.700 03:11:05.600
אין עתיד בפולניה ואז.
03:11:05.600 03:11:11.484
אתה אומר התברר לי.
03:11:11.484 03:11:13.700
אני מנסה גם להבין אם הייתה איזה שהיא אווירה כללית כזאת. עם איזה שהיא כוונה.
03:11:13.700 03:11:16.400
אתה יודע מה אנחנו נעשה?
03:11:16.400 03:11:19.400
אנחנו קבוצה גדולה מה אנחנו רוצים?
03:11:19.400 03:11:21.400
שום דבר לא.
03:11:21.400 03:11:23.307
ציונות לא הייתה שם?
03:11:23.307 03:11:30.300
וההנהלה לא דיברה מילה אחת על זה מפני שההנהלה
03:11:30.300 03:11:37.700
ידעה שממשלת פולניה נגד זה שהיהודים יעזבו ובזה נגמר העניין.
03:11:37.700 03:11:46.400
אז אם אתה רוצה לעזוב אז לא תעזוב אופן לגאלי ואתה לא מחפש צרות. אז אתה שותק.
03:11:46.400 03:11:49.800
אז הם לא אמרו מילה. לא אמרו מילה.
03:11:49.800 03:11:57.443
כך למרות שהיו תכניות די מיידיות שהיא לוקחת את כל המקום הזה ומעבירה אותם למקום אחר.
03:11:57.443 03:12:00.300
היא לא אמרה כלום ואני כמובן לא ידעתי כלום.
03:12:00.300 03:12:01.600
אני סך הכל בן 10.
03:12:01.600 03:12:05.400
אבל אני כותב ליטי ואני אומר ליטי.
03:12:05.400 03:12:07.800
תשמעי אין פה. יורים עלינו.
03:12:07.800 03:12:09.600
אין פה מה לעשות. תוציאי אותי מפה.
03:12:09.600 03:12:14.500
אתה זוכר את האירוע הזה של הירי?
03:12:14.500 03:12:16.000
מתי זה היה? מה היה שם?
03:12:16.000 03:12:21.100
זה היה בלילה. בלילה ירו. פגעו בבית.
03:12:21.100 03:12:27.000
אבל לא ניסו לתקוף את הבית ולמחרת היום
03:12:27.000 03:12:33.200
באו מקרקוב ובא מישהו עם אנשים.
03:12:33.200 03:12:39.200
עם נשק ומצחיק אבל לו קראו זיונס.
03:12:39.200 03:12:42.500
שזה ארנב בפולנית. באמת.
03:12:42.500 03:12:44.100
זה שהיה מפקד עליהם.
03:12:44.100 03:12:49.000
זה היה מצחיק וקיבלנו גם שמירה של פולנים.
03:12:49.000 03:12:54.700
של הצבא הפולני שאנחנו לא כל כך סמכנו עליהם.
03:12:54.700 03:12:57.433
אבל הייתה שמירה. הייתה שמירה.
03:12:57.433 03:13:02.100
צבא פולני ואנחנו המשכנו כרגיל.
03:13:02.100 03:13:05.700
הכל כרגיל הולך כרגיל ואף אחד לא מדבר על זה.
03:13:05.700 03:13:11.200
לא מדברים יותר מידי ואני כותב ליטי וכעבור זמן
03:13:11.200 03:13:18.100
מסויים יטי שולחת אחייניתה והיא באה לקחת אותי.
03:13:18.100 03:13:24.600
לקחת אותי ובינתיים גם המדריכה שלי עזבה. המדריכה שלי עזבה.
03:13:24.600 03:13:29.300
בדרך לארץ והיה לי.
03:13:29.300 03:13:31.567
איתה היה לי קשר.
03:13:31.567 03:13:41.200
איתה היה לי קשר אז היה לי אבדה כשהיא הלכה. אז ככה.
03:13:41.200 03:13:44.171
בכל אופן כתבתי ליטי.
03:13:44.171 03:13:48.600
באה אחייניתה ולקחה אותי ואז אם מישהו בא לקחת אותך.
03:13:48.600 03:13:52.200
הלכת ואף אחד לא התערב.
03:13:52.200 03:13:57.360
והיא לקחה אותי לטשין.
03:13:57.360 03:14:00.900
היא ישבה בטשין בצד הצ'כי.
03:14:00.900 03:14:09.100
טשין זה עיירת גבול בין פולניה לצכ'וסלובקיה
03:14:09.100 03:14:19.200
ויש שם נהר באמצע ויש גשר והגשר הוא בעצם מה שמפריד בין הצד הפולני לצד הצ'כי.
03:14:19.200 03:14:21.300
יותר מזה לא בדקו שם. אם בדקו.
03:14:21.300 03:14:24.800
בדקו את התעודות של האחיינית.
03:14:24.800 03:14:32.200
לא של ילד ועברתי לגור אצל יטי שהיה לה דירה
03:14:32.200 03:14:40.500
יפה בטשין שהייתה שייכת פעם לאיזה פוקס דויטשה כנראה או גרמני אמיתי.
03:14:40.500 03:14:43.200
כנראה שזה לא היה גרמני אמיתי.
03:14:43.200 03:14:49.000
דירה יפה ושם היו שם גם
03:14:49.000 03:14:58.000
האחייניות שלה והייתה יטי והיה סאלק ואני הצטרפתי.
03:14:58.400 03:15:01.100
אחרי כמה ימים היא שלחה.
03:15:01.100 03:15:03.400
כמה ימים או כמה שבועות. אני פה לא.
03:15:03.400 03:15:07.000
כל זה היה בפברואר.
03:15:07.000 03:15:14.900
אני חושב 46. משהו כזה.
03:15:18.100 03:15:23.600
והיא שלחה אותי עם עם אחייניתה לפרשוב.
03:15:23.600 03:15:26.600
בעלה לא היה שם?
03:15:26.600 03:15:30.300
לא. הוא עוד לא הגיע. הוא נשאר בגרמניה.
03:15:30.300 03:15:36.000
הוא היה צריך זמן בשביל להתאושש ואחרי שהוא התאושש קצת.
03:15:36.000 03:15:38.300
הוא התחיל לעסוק בשוק שחור.
03:15:38.300 03:15:43.400
כן. אני לא יודע.
03:15:43.400 03:15:50.400
בשלב זה. אני חושב שבשלב זה אחרי חצי שנה אחרי המלחמה הוא כבר התעסק בשוק שחור.
03:15:50.400 03:15:55.500
אני מתאר לעצמי. אבל לקח לו כמה חודשים בשביל להתאושש.
03:15:57.200 03:16:02.000
טוב נסעתי ברכבת לפרשוב.
03:16:02.000 03:16:05.300
כבר נסענו ברכבת זה כבר 46.
03:16:05.300 03:16:07.400
רכבת נוסעת לכל האורך.
03:16:07.400 03:16:13.900
זה בסדר. כבר מתוקן מה שצריך לתקן הגענו לפרשוב ומצאתי את אחותי.
03:16:13.900 03:16:17.300
באמת ילדה יפה. נבונה. כיף.
03:16:17.300 03:16:18.725
אבל מה? איך קורה כל הדבר?
03:16:18.725 03:16:21.700
למה?
03:16:21.700 03:16:26.200
ידעת שהיא שם או מה בעצם מביא אותך לנסיעה הזאת?
03:16:26.200 03:16:29.700
יטי. היא הרי ידעה למי היא מסרה אותי.
03:16:29.700 03:16:35.600
אז היא כנראה התקשרה עם המשפחה איך שהוא. אני לא יודע בדיוק.
03:16:35.600 03:16:44.025
למי היא מסרה את אחותך?
03:16:44.025 03:16:44.310
כן.
03:16:44.310 03:16:44.610
כלומר יטי גם מסרה את אחותך.
03:16:44.610 03:16:49.300
יטי מסרה את אחותי למשפחת גלדמן. אז היא אחרי מלחמה. היא חיפשה את גלדמן שהיה איש אמיד.
03:16:49.300 03:16:54.100
אחראי על משהו שם עצים. אני. משהו.
03:16:54.100 03:17:02.100
אז היא כנראה לא התקשתה למצוא אותו ואז היא אמרה לו כנראה שהיא שולחת אותי.
03:17:02.100 03:17:06.000
אני לא יודע בדיוק איך היא עשתה את זה ואז היא שלחה אותי.
03:17:06.000 03:17:08.700
באתי לשם מצאתי אותה.
03:17:08.700 03:17:17.000
מצאתי את המשפחה אמא ואבא והצטלמנו. הלכנו להצטלם.
03:17:17.000 03:17:20.300
יש תמונה בין התמונות.
03:17:20.400 03:17:26.600
הייתי שם יום. יומיים ושם באמת הגלדמן הציע.
03:17:26.600 03:17:29.100
אחותי אומרת שהוא הציע.
03:17:29.100 03:17:30.700
אני לא זוכר שום דבר מזה.
03:17:30.700 03:17:33.450
לא זוכר שום דבר
03:17:33.450 03:17:44.100
וחזרתי חזרה ליטי ואחרי זמן מסוים היא מסרה אותי.
03:17:44.100 03:17:46.700
היא מסרה אותי לאגודת ישראל.
03:17:46.700 03:17:56.200
הכסף היה אצל הדתיים היה שם ועד ההצלה והם
03:17:56.200 03:18:02.200
במיוחד התעסקו עם למצוא ילדים והיה להם כסף
03:18:02.200 03:18:12.900
והם אספו ילדים באזור ברטיסלבה בשביל לשלוח אותם למערב אירופה.
03:18:13.300 03:18:22.100
והיא שלחה אותי לברטיסלבה ושם עם עוד קבוצה של ילדים.
03:18:22.400 03:18:26.900
הצטרפתי לקבוצה של ילדים ואנחנו
03:18:26.900 03:18:35.600
נסענו לפריז איזה 30 ילדים.
03:18:35.600 03:18:39.852
איזה הקשר? מה היעד? מה?
03:18:39.852 03:18:50.100
היעד בסופו של דבר היה צריך להיות פלסטינה.
03:18:50.100 03:18:54.800
אני מנסה להבין מתי זה נולד?
03:18:54.800 03:18:58.990
ואיך זה נולדה היציאה לפלסטינה? כמה היית שותף להחלטה הזאת?
03:18:58.990 03:19:03.800
אבל זה. זה. זה לא ברור לגמרי זה.
03:19:03.800 03:19:05.100
לא ברור. בשלב זה.
03:19:05.100 03:19:09.100
בשלב זה מסתלקים מאירופה המזרחית.
03:19:09.100 03:19:12.100
בשלב זה מסתלקים מאירופה המזרחית.
03:19:12.100 03:19:19.400
מפולניה איפה שיורים עליך ואתה נוסע הלאה.
03:19:19.400 03:19:26.300
נוסע הלאה שבסוף הכוונה היא בסוף להגיע אבל.
03:19:26.300 03:19:33.500
אתה היית. הדבר הזה היה ידוע לך או שאתה ממשיך להשלח.
03:19:33.500 03:19:37.900
יטי דיברה על זה שאתם תגיעו לארץ ישראל?
03:19:37.900 03:19:41.900
שאתם תיפגשו? משהו מאורגן או שאתה ככה.
03:19:41.900 03:19:44.000
לוקחים אותך ומזיזים אותך ממקום למקום.
03:19:44.000 03:19:48.700
יותר לוקחים אותך ממקום למקום.
03:19:53.400 03:20:03.600
הגענו לפריז ומפריז לאקסלבן
03:20:03.600 03:20:14.250
שזאת עיירה קטנה קרוב לגבול השוויצרי ושם.
03:20:14.250 03:20:23.600
זאת עיירת נופש ויש שם בתי מלון שאף אחד לא משתמש בהם.
03:20:23.600 03:20:25.600
שאף אחד לא מגיע זה אחרי המלחמה.
03:20:25.600 03:20:31.400
כנראה שהצליחו לשכור איזה מקום כזה
03:20:31.400 03:20:37.536
בזול והיינו שם איזה 50.
03:20:37.536 03:20:47.100
80 ילדים. רובם באו מרוסיה. זאת אומרת.
03:20:47.100 03:20:48.700
היו בזמן המלחמה ברוסיה.
03:20:48.700 03:20:51.700
היה להם איזה הורה או שניים.
03:20:51.700 03:20:53.400
היו גם ילדים בלי.
03:20:53.400 03:20:57.600
היה שם ילד אחד שלדעתי היה גרמני.
03:20:57.800 03:21:04.600
כל ההתנהגות שלו ההתנהלות שלו הייתה של גוי.
03:21:07.800 03:21:12.000
לא יודע. אבל הוא היה חלק.
03:21:12.000 03:21:16.400
הוא היה חלק מהקבוצה הזאת.
03:21:16.400 03:21:22.700
היו שם כל מיני ילדים שאספו אותם. אספו.
03:21:22.700 03:21:27.100
שחלק מהם אני משערת שהיו במנזרים.
03:21:27.100 03:21:29.700
כן. היו גם במנזרים.
03:21:29.700 03:21:30.302
קיבלו חינוך.
03:21:30.302 03:21:32.280
היו גם במנזרים.
03:21:32.280 03:21:39.500
גם אצל לנה קיכלר בזקופנה היו ילדות אפילו בקבוצה
03:21:39.500 03:21:47.300
שלי שרצו ללכת לכנסיה מפני שהיו רגילים. כן.
03:21:47.300 03:21:53.900
איך אתה קיבלת את כל הוריאציות האלה של ילדים ש.
03:21:53.900 03:21:57.500
טוב. גם ה.
03:21:57.500 03:22:00.500
דברים שונים ממקומות שונים.
03:22:00.500 03:22:03.100
איך אתה קיבלת את הדברים האלו?
03:22:03.100 03:22:08.900
ברגיל. לא מופתע. לא מופתע.
03:22:08.900 03:22:15.500
זה שיקף לך איזה משהו על החיים שלך במלחמה?
03:22:15.500 03:22:21.200
שיקף את הסביבה שלי בזמן המלחמה כל מיני.
03:22:21.200 03:22:26.100
כל מיני אנשים. אתה לא מופתע משום דבר.
03:22:26.100 03:22:28.800
זאת אומרת. זה בטח לא.
03:22:28.800 03:22:30.300
שמישהו בא מפה ומשם.
03:22:30.300 03:22:34.600
אבל מה הוא עבר.
03:22:34.600 03:22:36.300
לא מאיפה הוא בא.
03:22:36.300 03:22:37.400
כמו מה הוא עבר.
03:22:37.400 03:22:43.100
זה דברים שאני מניחה לא ידעת קודם.
03:22:43.100 03:22:49.100
זה בעצם חשיפה ראשונה וזה קצת אולי מראה לך משהו על איך אתה עברת.
03:22:49.100 03:22:52.900
האם מצבך היה טוב יותר פחות טוב זה משנה בכלל?
03:22:52.900 03:23:00.200
לא. כל אחד יש לו סיפור אחר וזה לא משנה.
03:23:00.200 03:23:05.000
היה לי מעניין. היה לי מעניין.
03:23:05.000 03:23:11.625
היה בחור אחד שסיפר לי איך שאמא שלו שמה אותו אצל מישהו ואמרה לו.
03:23:11.625 03:23:19.600
אני באה לקחת אותך חזרה והוא האמין לה והוא היה שם באיזה שהוא מקום. בחצר.
03:23:19.600 03:23:28.600
באיזה צריף בתוך חצר ששם היו באים מביאים לו אוכל פעם ביום וזהו.
03:23:28.600 03:23:32.600
זה מה שהיה והוא היה עם ספר אחד שהוא למד אותו בעל פה.
03:23:32.600 03:23:34.700
אבל מה שמצא חן בעיני.
03:23:34.700 03:23:41.900
היה זה שאמא שלו אמרה לו שהיא תבוא לקחת אותו והיא באמת באה לקחת אותו אחרי המלחמה.
03:23:41.900 03:23:44.000
אבא כבר לא היה.
03:23:44.000 03:23:52.100
אבל אמא באה לקחת אותו ובאיזה מקום זה התקשר עם התקווה שלי. עם התקווה שלי.
03:23:52.100 03:23:57.400
אני עכשיו חושב. אפילו בשנות העשרים שלי עדיין איך שהוא חשבתי.
03:23:57.400 03:24:01.300
אולי היא בכל זאת איך שהוא הצליחה לעשות את זה.
03:24:01.300 03:24:07.900
כן. הייתה חסרה לי. כן.
03:24:09.100 03:24:18.100
כן. אז הגענו לאקסלבן ושם היינו באיזה וילה.
03:24:18.100 03:24:22.300
באמת וילה עם איזה 10. 15 חדרים.
03:24:22.300 03:24:30.700
חצר יפה והמדריכים היו חסידים של הרבי מגור.
03:24:30.700 03:24:40.000
שהם היו בזמן המלחמה בלודג' ושם הגטו חוסל בסוף בסוף ואיך שהוא הם הצליחו לשרוד.
03:24:40.000 03:24:48.899
בחורים מאוד מאוד מסורים. מאוד מסורים.
03:24:48.900 03:24:55.000
ולימדו אותנו. החזירו אותנו חזרה
03:24:55.000 03:25:01.300
ואני באתי מבית דתי כך שלא הייתה לי בעיה גדולה.
03:25:01.300 03:25:04.300
היו שם ילדים שהם לא ידעו הרבה.
03:25:04.300 03:25:06.900
כך שלי לא הייתה בעיה.
03:25:06.900 03:25:11.400
הייתה לך אמונה?
03:25:11.400 03:25:13.500
כי פעם שעברה שדיברנו.
03:25:13.500 03:25:18.900
אמרת. אלוהים. משהו כזה. במלחמה קרה משהו?
03:25:18.900 03:25:24.400
אומנם אתה מאוד. היית מאוד צעיר ועד כמה מתעסקים עם תיאולוגיה בגיל הזה.
03:25:24.400 03:25:29.000
אבל איך אתה. איך פגשת חזרה את התכנים האלו?
03:25:29.000 03:25:32.500
קיבלתי אותם. קיבלתי אותם. זאת אומרת.
03:25:32.500 03:25:37.800
הייתי מוכן מפני שבאיזה שהוא מקום הכרתי
03:25:37.800 03:25:44.700
את זה מהבית והמדריכים היו נחמדים וקיבלתי את זה ככה.
03:25:44.700 03:25:50.400
קיבלתי את זה. בהחלט קיבלתי את זה.
03:25:50.400 03:25:54.400
יחד עם זה. זה לא מיד. אבל במשך הזמן.
03:25:54.400 03:26:03.900
מה שגרם לי אחר כך להתפקר מה שקוראים במרכאות זה היה שאמא תמיד שידרה לי שזה לא כל כך נורא.
03:26:03.900 03:26:11.500
אבא שידר לי שזה ואם על זה יש מיתה ועל זה יש כריתה ועל זה יש חנק ועל זה יש.
03:26:11.500 03:26:20.400
לא בדיוק אבל היה חמור וחייבים לשמור על כל תג ואמא אמרה.
03:26:20.400 03:26:23.875
שידרה משהו ש take it easy.
03:26:23.875 03:26:29.700
אז זה בעצם מה שאני חושב שגרם לי בסוף לעזוב את זה.
03:26:29.700 03:26:31.100
אבל גם אמרתי לעצמי.
03:26:31.100 03:26:33.800
לא היה אלוהים. באמת לא היה.
03:26:33.800 03:26:41.379
אין מה לדבר שהוא לא היה שלא יספרו סיפורים. שלא יספרו סיפורים.
03:26:41.379 03:26:43.600
יש להם היום. הם הצליחו באמת.
03:26:43.600 03:26:50.100
הדתיים הצליחו לבנות איזה סיפור שם שלפעמים הוא לא מסתכל.
03:26:50.100 03:26:54.400
לפעמים הוא כנראה עסוק. אני יודע.
03:26:57.500 03:26:59.900
היום הם מדברים ככה.
03:26:59.900 03:27:03.600
הם אומרים לך שיש תקופות כאלה.
03:27:04.800 03:27:08.900
כן אז זה היה בבלגיה.
03:27:08.900 03:27:15.299
סליחה. סליחה. סליחה. אני עדיין בצרפת. אני עדיין באקסלבן.
03:27:15.299 03:27:17.357
כן.
03:27:17.357 03:27:23.900
ואפשר היה לנוח שם ואפשר. מקום יפה.
03:27:23.900 03:27:26.400
מקום יפה מאוד.
03:27:29.400 03:27:34.200
לא שונה מזקופנה במובן הזה שזה עיירת נופש.
03:27:34.200 03:27:40.900
עיירת נופש. עם עבר איזה צרפתי זה קצת אחר.
03:27:40.900 03:27:46.300
הייתם בתוך החיים שלכם?
03:27:46.300 03:27:48.900
לא למדתם בחוץ. אני שואלת?
03:27:48.900 03:27:52.500
יצאתם לבית ספר בחוץ או הכל התנהל.
03:27:52.500 03:27:54.700
לא. לא. הכל התנהל. כן.
03:27:54.700 03:28:03.900
הכל התנהל שם כשעיקר הלימודים זה תורה וכיוון שאני היה לי.
03:28:03.900 03:28:13.989
אני בוגר חדר. אז לא היה לי בעיה להתחבר לזה ואחרי זמן קצר עברתי לישיבה.
03:28:13.989 03:28:20.000
יש שם ישיבה. ישיבת חכמי צרפת שזה עוד קיים מלפני המלחמה.
03:28:20.000 03:28:21.800
היה שם לפני המלחמה.
03:28:21.800 03:28:26.200
אז אני הלכתי לישיבה הזאת הייתי בין
03:28:26.200 03:28:32.800
הילדים הכי צעירים שם והייתי שם.
03:28:32.800 03:28:39.500
הילדים חלק דיברו. חלק למדו בצרפתית. חלק יידיש.
03:28:39.500 03:28:45.000
יידיש וצרפתית ככה למדו. למדו רק גמרא.
03:28:45.000 03:28:52.000
ראש הישיבה היה יהודי מאוד מכובד הרב
03:28:52.000 03:29:01.150
חייקין. כן. היה בסדר.
03:29:01.150 03:29:05.500
שיחקתי כדורגל עם החבר'ה. כן.
03:29:16.100 03:29:20.600
עד שיום אחד הגיע מדריך ואמר.
03:29:20.600 03:29:24.600
אני אוסף חבר'ה בשביל לנסוע לבלגיה.
03:29:24.600 03:29:32.400
תראי. זה אחרי המלחמה. הכל פתוח.
03:29:32.400 03:29:38.380
אבל למה? לאיזה צורך? לנסוע לבלגיה למה?
03:29:38.380 03:29:40.700
יש שם מוסד שהוא יותר טוב.
03:29:40.700 03:29:44.300
האמת היא שיש שם מוסד שהוא יותר טוב.
03:29:44.300 03:29:51.800
הוא רצה יותר את הילדים לקחת מהמקום. מהמלון איפה שהיינו.
03:29:51.800 03:29:56.500
מהישיבה הייתי היחיד בעצם שהלך.
03:29:56.500 03:30:04.200
הייתי בין הילדים הבודדים שעבר לישיבה הזאת.
03:30:04.200 03:30:05.500
אז עברתי. נסעתי יחד איתו.
03:30:05.500 03:30:10.700
הגענו לאנטוורפן
03:30:13.300 03:30:17.900
ואנטוורפן באותו זמן הייתה כבר.
03:30:17.900 03:30:21.800
הייתה עיר כאילו לא הייתה שם מלחמה.
03:30:21.800 03:30:27.300
עיר עשירה היה להם את קונגו.
03:30:27.300 03:30:32.500
הנמל היה פתוח. רוטרדם הופצצה
03:30:32.500 03:30:38.200
כך שבעצם זה היה הנמל העיקרי של אירופה באותו זמן.
03:30:38.200 03:30:44.200
עדיין לא שיקמו את רוטרדם שלא לדבר על
03:30:44.200 03:30:51.400
נמלים אחרים. המבורג בכלל הייתה.
03:30:51.400 03:31:00.650
ויש שם בעיר הזאת יהודים עשירים מיהלומים. בכל מיני עסקים.
03:31:00.650 03:31:05.800
כאשר מקום מסודר. אומנם 24
03:31:05.800 03:31:12.200
מיטות בחדר אחד גדול כל אחד יש לו מיטה וארון קטן ליד.
03:31:12.200 03:31:22.300
24 ילדים ישנים. חלק עושים במיטה בגיל 12 עדיין. בגלל הבעיות.
03:31:23.200 03:31:27.600
ככה שזה לפעמים לא נוח.
03:31:27.600 03:31:31.500
אבל מקום מסודר. צמוד לבית ספר.
03:31:31.500 03:31:38.800
לבית ספר שבו מלמדים לפי תוכנית לימודים בלגית. כל המורים.
03:31:38.800 03:31:46.200
כל המורים למקצועות הלא דתיים. הלא דתיים.
03:31:46.200 03:31:50.500
הם כולם בלגים גויים לא יהודים.
03:31:50.500 03:31:55.200
מערכת חינוך בלגית. אחרי שגומרים את בית הספר.
03:31:55.200 03:32:00.020
יש באותן הכיתות לומדים גמרא.
03:32:00.020 03:32:11.000
לומדים חומש לומדים על ידי מורים יהודים כמובן וזה בית ספר אורתודוקסי.
03:32:11.400 03:32:20.600
קיים עד היום. מקום מצויין בשביל ללמוד. בשביל להתקדם.
03:32:21.000 03:32:25.600
שם הייתי שנה וחצי עד.
03:32:25.600 03:32:31.700
שנה וחצי עד
03:32:34.300 03:32:39.000
אוקטובר 48.
03:32:39.000 03:32:45.101
ומה קרה אז?
03:32:45.101 03:32:52.100
ואז נסענו לארץ. זה כבר המדינה הייתה קיימת.
03:32:52.100 03:32:58.653
ואיך מתהווה העניין הזה? מאיפה? בבלגיה זה התחיל?
03:32:58.653 03:33:00.600
מישהו. מישהו. לא יודע.
03:33:00.600 03:33:04.200
מישהו בא ואמר אני נוסע. לוקח קבוצה איתי.
03:33:04.200 03:33:13.100
לוקח קבוצה איתי ונוסע ואז בין הילדים הפולנים הרבה הצטרפו. אני ביניהם.
03:33:13.100 03:33:20.338
מה ידעת על פלסטינה שכבר הפכה לארץ ישראל?
03:33:20.338 03:33:23.200
היה לי. היה לי. הייתי בהתכתבות עם.
03:33:23.200 03:33:26.700
הדודים?
03:33:26.700 03:33:27.600
בבקשה?
03:33:27.600 03:33:29.899
עם הדודים?
03:33:29.899 03:33:31.400
אני חושב.
03:33:31.400 03:33:36.500
לא בטוח. אבל עם בת דודה של אבא שישבה בירושלים.
03:33:36.500 03:33:41.200
גברת בר הילל. הזכרתי אותה. הייתי בקשר.
03:33:41.200 03:33:50.100
היא כתבה לי פולנית אני כתבתי לה ביידיש ואולי גם הייתי בקשר עם אחד הדודים.
03:33:50.100 03:33:53.550
אני לא בטוח. היו לי שלושה דודים בארץ.
03:33:53.550 03:34:04.134
וזהו. נסענו למרסיי. נסענו
03:34:04.134 03:34:12.500
ברכבת למרסיי וברכבת נסעו איתנו חיילים אלג'ירים שנסעו חזרה למרסיי בשביל
03:34:12.500 03:34:22.550
להשתחרר ולנסוע לאלג'יריה ואני עוד השווצתי שם שאני נוסע לארץ להילחם.
03:34:22.550 03:34:28.000
אני בסך הכל בן 13 ואחד החיילים האלג'ירים אמר לי.
03:34:28.000 03:34:36.800
אני מיד מראה לך מה זה מלחמה והוא קם ולמזלי הסמל שלו ישב על ידו ואמר לו עזוב.
03:34:36.800 03:34:38.900
בחייך אתה רוצה להתעסק עם ילדים?
03:34:38.900 03:34:46.900
אבל אני אחר כך הסתלקתי משם ויותר לא התקרבתי לחבר'ה האלה.
03:34:46.900 03:34:50.900
ומשם נסענו.
03:34:50.900 03:34:57.300
היינו צריכים לנסוע באוניה אבל כנראה משהו לא היה ונסענו במטוס.
03:34:57.300 03:35:05.100
במטוס דקוטה נסענו. 30 ילדים עם איזה אנשים מהסוכנות.
03:35:05.100 03:35:12.100
נסענו לאיטליה עצרנו בצד אחד של המגף האיטלקי ובצד השני
03:35:12.100 03:35:21.300
של המגף האיטלקי ששם ישנו ולמחרת היום טסנו לחיפה. הגענו בנובמבר 48.
03:35:21.300 03:35:24.900
מי חיכה לך פה?
03:35:24.900 03:35:27.899
בעצם לאן היית אמור להצטרף?
03:35:27.899 03:35:29.500
להמשיך עם המסגרת הזאת?
03:35:29.500 03:35:31.500
כן. להמשיך עם המסגרת הזאת.
03:35:31.500 03:35:35.300
בר מצווה חגגו לך?
03:35:35.300 03:35:42.300
כן. כן. כן. הר מצווה חגגו לי יפה מאוד שזה היה. זה המשפחות העשירות.
03:35:42.300 03:35:48.100
קודם כל לקחו אותי לכלבו יפה.
03:35:48.100 03:35:49.700
לחנות כלבו גדולה באנטוורפן.
03:35:49.700 03:35:59.350
ומלאה כל טוב. הלבישו אותי מכף רגל ועד ואחר כך לקחו אותי לצלם.
03:35:59.350 03:36:02.500
צילום ישנו
03:36:02.500 03:36:05.900
שם ואחר כך עשו לי
03:36:05.900 03:36:13.500
מסיבה והייתי צריך להגיד איזה משהו בתורה.
03:36:13.500 03:36:17.600
משהו. כן. זה היה באמת.
03:36:17.600 03:36:23.500
דאגו לנו יפה מאוד ועוד לפני
03:36:23.500 03:36:31.900
שנסענו מישהו נתן לכל אחד מהילדים 5 דולרים ומזוודה שגם הוא קנה.
03:36:31.900 03:36:36.899
כך שבאמת היינו מסודרים. היינו מסודרים.
03:36:36.899 03:36:42.100
לאן הייתם אמורים פה להגיע או שלאן הגעתם בפועל.
03:36:42.100 03:36:49.100
הגענו למחנה העולים בקרית שמואל.
03:36:49.100 03:36:52.100
צמוד לשדה התעופה קרוב מאוד.
03:36:52.100 03:36:59.900
זה של חיפה ואחרי כמה ימים שלחו אותי.
03:36:59.900 03:37:07.900
שלחו אותי לכרכור. שם היה מחנה של עליית הנוער.
03:37:09.200 03:37:13.900
פה כבר היה בלאגן. בכרכור היה בלאגן.
03:37:13.900 03:37:24.933
היו שם ילדים יותר גדולים שהתחצפו ועשו מה שהם רצו והיה
03:37:24.933 03:37:30.300
שם רופא שהיה גם רופא בלגיון הזרים אז
03:37:30.300 03:37:37.500
הוא היחיד שהיה להם כבוד אליו מפני שמישהו שם התחצף והוא היכה אותו.
03:37:37.500 03:37:40.900
כך שהיה הכבוד אליו. הוא ככה היה קשה.
03:37:40.900 03:37:48.800
היה קשה עם הילדים האלה ומשם שלחו אותי לישיבה בירושלים והייתי בישיבה.
03:37:48.800 03:37:56.300
היינו איזה 20 מהקבוצה שלנו רובם היה להם אח.
03:37:56.300 03:38:00.150
היה להם הורה. היה להם הורה.
03:38:00.150 03:38:03.000
לא. חלק לא היה להם. חלק.
03:38:03.000 03:38:11.400
והחבר'ה התחילו להתפזר. אני דיברתי עם קרובת משפחה שלי.
03:38:11.400 03:38:15.500
בר הילל בירושלים והיא הכירה
03:38:15.500 03:38:21.700
את מנהל עליית הנוער באותו זמן והיא אמרה לו.
03:38:21.700 03:38:26.400
מה עושים מפני שהוא רוצה ללמוד בבית ספר ולא בישיבה.
03:38:26.400 03:38:29.600
אני לפני זה דיברתי בישיבה שמלמדים.
03:38:29.600 03:38:35.700
באתי מבית ספר ואני רוצה ללמוד משהו מעבר לגמרא.
03:38:35.700 03:38:39.000
מעבר לגמרא כל היום והם בסך הכל.
03:38:39.000 03:38:44.000
הם נתנו לי מישהו שילמד אותי את לוח הכפל.
03:38:44.200 03:38:47.600
זה הייתה האווירה שם.
03:38:47.600 03:38:50.750
זה הייתה האווירה שם וזה לא רציתי.
03:38:50.750 03:38:55.300
אז היא דיברה איתו שהכסף שהוא נותן.
03:38:55.300 03:39:00.200
הוא אמר לה מה שאני נותן לישיבה אני מוכן לתת
03:39:00.200 03:39:07.600
למוסד אחר עם מוכן לקבל אותו ואז היא דיברה עם מנהל בית ספר שהיה מוכן.
03:39:07.600 03:39:12.100
אם אני אקח שיעורים באנגלית. שיעורים פרטיים באנגלית.
03:39:12.100 03:39:20.250
אז הוא מוכן לקבל אותי על בסיס ניסיוני
03:39:20.250 03:39:27.600
ולאותו בית ספר הייתה פנימייה וככה עברתי לפנימיה
03:39:27.600 03:39:34.100
של בית הספר ועל בסיס ניסיוני אבל זה עבר בסדר.
03:39:34.100 03:39:37.000
למדתי שם ארבע שנים עד שגמרתי תיכון.
03:39:37.000 03:39:43.800
אז עברת. חזרת לעולם החילוני בעצם?
03:39:43.800 03:39:46.100
זה היה בית ספר דתי.
03:39:46.100 03:39:47.500
זה היה בית ספר דתי.
03:39:47.500 03:39:48.063
אה. בית ספר דתי.
03:39:48.063 03:39:49.600
זה היה בית ספר דתי.
03:39:49.600 03:39:51.800
רק לנערים רק לנערים.
03:39:51.800 03:39:57.800
זה היה על יד סמינר למורים אבל לסמינר לא הלכתי.
03:39:57.800 03:40:03.200
אז התגייסת לצבא בסוף הלימודים?
03:40:03.200 03:40:11.900
כן. כן. ניסיתי להתקבל לעתודה אקדמאית לא הלך. אז הלכתי לצבא.
03:40:11.900 03:40:16.200
איפה שירתתה?
03:40:16.200 03:40:18.250
גבעתי.
03:40:18.250 03:40:21.700
אז כל התיכונים הלכו.
03:40:21.700 03:40:27.000
באותו זמן הייתה פעם ראשונה שכל התיכוניסטים הלכו
03:40:27.000 03:40:32.700
לגבעתי או גולני או שריון בלי. כן. גם אני.
03:40:32.700 03:40:37.100
עכשיו אני מבינה למה.
03:40:37.100 03:40:42.000
אתה המשכת. זאת אומרת.
03:40:42.000 03:40:46.288
מסלול חיים חילוני בכל אופן?
03:40:46.288 03:40:49.600
בצבא זה מה שקרה? נישאת אחרי הצבא?
03:40:49.600 03:40:51.300
התחתנת?
03:40:51.300 03:40:54.600
התחתנתי. אחרי הצבא נסעתי.
03:40:54.600 03:41:03.299
אחרי הצבא הלכתי לאוניברסיטה גמרתי תואר שני ואז נסעתי לאמריקה.
03:41:03.299 03:41:07.545
באיזה תחום התעסקת?
03:41:07.545 03:41:15.500
כלכלה וגיאוגרפיה. כלכלה. גיאוגרפיה לא היה מה לעשות אז כלכלה. עבדתי בבנק ישראל.
03:41:18.100 03:41:26.500
כן. בכיף. היה לי חיים טובים והיה לי סיכות זה יותר מרוב נדודים.
03:41:26.500 03:41:35.500
הייתי צריך לעשות עוד משהו אז נסעתי לאמריקה ושם עבדתי. שם עבדתי.
03:41:35.500 03:41:43.400
עבדתי חלק מהמשלחת הכלכלית.
03:41:43.400 03:41:46.667
המשלחת הכלכלית.
03:41:46.667 03:41:54.900
כשעבדתי בבנק ישראל הייתי זמן מסוים מזכיר של ועדת חקירה
03:41:54.900 03:42:04.800
ממשלתית שבראשה עמד נבנצהל שהיה אחר כך מבקר המדינה. אישיות.
03:42:04.800 03:42:08.291
המבקר השני אם אני לא טועה.
03:42:08.291 03:42:18.200
כן. ועם המלצה שלו על המקום נתנו לי עבודה במשלחת
03:42:18.200 03:42:23.700
הכלכלית כך שעבדתי שם כמה
03:42:23.700 03:42:33.300
שנים וגם התחתנתי שם עם בחורה מקומית ואחר כך חזרתי לארץ.
03:42:33.300 03:42:35.300
אחרי 5 שנים חזרתי לארץ.
03:42:35.300 03:42:38.300
מתי אחותך הגיעה לארץ?
03:42:38.300 03:42:40.500
רק ב-69.
03:42:40.500 03:42:43.800
ואת הדודים אתה פגשת?
03:42:43.800 03:42:45.300
כן. כן. בטח.
03:42:45.300 03:42:49.900
אז קיבלת קצת מידע על המשפחה של אבא?
03:42:49.900 03:42:56.800
כן. כן. שלא ידעתי.
03:42:56.800 03:42:58.400
שלא ידעתי. כן בטח.
03:42:58.400 03:43:00.300
הייתי בקשר איתם כל הזמן.
03:43:00.300 03:43:02.200
חופשים הייתי מבלה אצלם.
03:43:02.200 03:43:04.500
חופשים הייתי מבלה אצלם.
03:43:04.500 03:43:09.200
הייתי עובד גם בחופש בשביל להתפרנס.
03:43:09.200 03:43:12.600
מבחינת תחושה של שייכות.
03:43:12.600 03:43:14.400
הייתה איזה שהיא?
03:43:14.400 03:43:18.400
למי הייתה? לארץ?
03:43:18.400 03:43:20.600
לארץ בטח.
03:43:20.600 03:43:21.200
כן?
03:43:21.200 03:43:23.867
לארץ בטח. כל הזמן.
03:43:23.867 03:43:26.700
כל הזמן שהייתי באמריקה בטח.
03:43:26.700 03:43:31.500
יטי חזרו לארץ?
03:43:31.500 03:43:35.340
לא. לא. הם נסעו לאמריקה.
03:43:35.340 03:43:35.882
אז הם לא הגיעו?
03:43:35.882 03:43:37.800
לא הגיעו. בכלל לא הגיעו הנה.
03:43:37.800 03:43:40.000
בעלה הגיע הנה כמה פעמים.
03:43:40.000 03:43:41.100
הוא דווקא הוא רצה.
03:43:41.100 03:43:43.100
הוא רוצה להתארגן פה.
03:43:43.100 03:43:51.000
הוא רצה ואפילו הוא קנה מכונות לתעשיית גרביים והביא את המכונות.
03:43:51.000 03:43:54.800
אבל אז התברר לו שהוא יצטרך לעבוד. זאת אומרת.
03:43:54.800 03:44:02.200
הוא לא יכול למסור את זה למישהו שיעבוד אלא והוא לא היה מסוגל לזה.
03:44:02.200 03:44:03.400
לא היה מסוגל לזה.
03:44:03.400 03:44:05.500
אז הוא מכר את המכונות.
03:44:05.500 03:44:11.900
מכר את המכונות למישהו והוא חזר לגרמניה והוא נסע לאמריקה.
03:44:11.900 03:44:15.400
אתה פגשת אותם בהמשך החיים?
03:44:15.400 03:44:18.600
כן בטח. כשהייתי באמריקה פגשתי אותם.
03:44:18.600 03:44:20.944
אמריקה גדולה.
03:44:20.944 03:44:23.200
לא. כולם בניו יורק. כולם בניו יורק.
03:44:23.200 03:44:26.500
והלה הגיעה לארץ?
03:44:26.500 03:44:28.700
הלה הגיעה לארץ. כן.
03:44:28.700 03:44:37.000
הגיעה לארץ וכן היו לה פה עוד שני ילדים.
03:44:37.000 03:44:43.800
היא הגיעה עם בת אחת והייתה לה עוד בת ובן. כן.
03:44:43.800 03:44:49.000
אז אני שואלת שוב ככה.
03:44:49.000 03:44:55.600
השייכות היא לארץ. אבל יש איזה שהיא מסגרת יותר מצומצמת שאליה אתה מרגיש שייך?
03:44:55.600 03:45:01.000
זאת שאלה טובה. לחברים שלי.
03:45:01.000 03:45:03.500
אם כבר אז חברים.
03:45:03.500 03:45:04.164
שהיו אז.
03:45:04.164 03:45:08.400
חברים. חברים מהאוניברסיטה. חברים מהאוניברסיטה.
03:45:08.400 03:45:11.600
כולם ילידי הארץ. לא.
03:45:11.600 03:45:13.575
היו כמה גם שכן.
03:45:13.575 03:45:15.600
היו כמה גם חבר'ה שבאו מאירופה.
03:45:15.600 03:45:23.900
אבל זה היה יותר חברים מהאוניברסיטה שגרתי איתם בשיכון הסטודנטים.
03:45:23.900 03:45:26.000
דברים כאלה.
03:45:26.000 03:45:29.500
הם כאילו ביססו איזה שהיא משפחה ראשונה.
03:45:29.500 03:45:30.900
אם אני מבינה טוב.
03:45:30.900 03:45:35.100
זו הייתה המסגרת הראשונה שאליה הרגשת שייך?
03:45:35.100 03:45:37.200
משהו כזה. משהו כזה.
03:45:37.200 03:45:40.600
ובהמשך?
03:45:40.600 03:45:42.400
הייתה עוד. יש.
03:45:42.400 03:45:44.900
כאילו אני מבינה שחזרת לארץ.
03:45:44.900 03:45:46.800
האם נוצרה עוד מסגרת משפחתית?
03:45:46.800 03:45:52.100
כשאחותי הגיעה.
03:45:52.800 03:45:59.700
אבל אנחנו מכירים מ-68.
03:45:59.700 03:46:05.435
למה אתה מתייחס?
03:46:05.435 03:46:08.400
אתה ובת הזוג הנוכחית שלך.
03:46:08.400 03:46:10.600
כן.
03:46:10.600 03:46:11.100
ששמה?
03:46:11.100 03:46:14.000
ששמה אילנה יערי.
03:46:14.000 03:46:16.550
אוקיי. ש.
03:46:16.550 03:46:23.100
שאנחנו מכירים מפני שהיא הייתה נשואה.
03:46:23.100 03:46:26.200
בעלה היה איתי במילואים.
03:46:26.200 03:46:32.800
ככה אנחנו מכירים. ככה היכרנו ובעצם אחרי שאשתי עזבה
03:46:32.800 03:46:41.500
וחזרה לארצות הברית אז הייתי מגיע לפה לעיתים.
03:46:41.500 03:46:46.000
גרתי לא רחוק והייתי מגיע לפה לעיתים לכוס קפה
03:46:46.000 03:46:53.700
ולשיחה וכן
03:46:53.700 03:46:56.600
זה היה חברות. זאת הייתה חברות.
03:46:56.600 03:47:02.300
ואז נוצרה המסגרת המשפחתית?
03:47:02.300 03:47:05.300
אני מנסה כאילו. כשהגענו.
03:47:05.300 03:47:08.200
כשדיברנו בפעם הראשונה אמרת.
03:47:08.200 03:47:10.900
אולי לא צילמנו. אבל אמרת.
03:47:10.900 03:47:13.000
זה לא עזב אותי.
03:47:13.000 03:47:18.400
התקופה של המלחמה לא עזבה אותי והשאלות אלו קשורות לזה באמת.
03:47:18.400 03:47:20.700
לתחושה של לאן אתה שייך?
03:47:20.700 03:47:28.400
ומה בעצם מוצק אצלך בפנים בהקשר של הנדודים שאתה עברת.
03:47:28.400 03:47:32.000
בהקשר של לעזוב נקודה ועוד נקודה.
03:47:32.000 03:47:33.900
אמרת מילים אין להם חשיבות.
03:47:33.900 03:47:42.800
אני לא מאמין למילים ומצד שני איפה זה נמצא המלחמה בתוכך היום?
03:47:42.800 03:47:44.800
שלו עזב אותך?
03:47:44.800 03:47:48.500
יש כל מיני דברים שנשארו. ספיחים.
03:47:48.500 03:47:55.300
יש ספיחים שנשארו. אני כן מאמין במילים. אני כן מאמין.
03:47:55.300 03:48:01.500
אנשים מדברים. היום היינו אצל רופא וזה רופא שאתה יכול לסמוך עליו 100%.
03:48:01.500 03:48:04.400
בעיניים עצומות. הוא. אתה גומר.
03:48:04.400 03:48:07.700
יצאת משם והבנת בדיוק איפה.
03:48:07.700 03:48:13.400
לפני מה אתה עומד ומה צריך לעשות. אז ככה שבטח.
03:48:13.400 03:48:20.600
אני מאמין לאנשים אני כבר יודע להבחין פלוס מינוס. כמובן פלוס מינוס.
03:48:22.100 03:48:27.500
אבל יש איזה פחד מהגרמנים שיבואו.
03:48:27.500 03:48:33.200
שיש לזה צורות אחרות של צרה אחרת. אבל יש.
03:48:33.200 03:48:37.500
ישנו תמיד החשש הזה שהם יבואו.
03:48:37.500 03:48:40.300
הם יבואו. זאת אומרת.
03:48:40.300 03:48:42.200
אין איזה ביטחון כזה.
03:48:42.200 03:48:44.500
זה יכול לקרות עוד פעם.
03:48:44.500 03:48:46.200
יכול לקרות עוד פעם.
03:48:46.200 03:48:52.400
לא בצורה כזאת בצורה אחרת אבל זה יכול לקרות עוד פעם. כן.
03:48:52.400 03:48:56.800
זה ליווה אותך לאורך השנים
03:48:56.800 03:49:03.200
או שהצלחת לחיות חיים פחות יותר מנותקים מהדבר הזה?
03:49:03.200 03:49:06.800
כן. זה ישנו. אבל זה לא.
03:49:06.800 03:49:14.000
זה לא במקום איפה שזה היה ב-45 וזה גם לא איפה שזה היה ב-48.
03:49:14.000 03:49:20.200
שבכל זאת היה קשה להאמין לכל הגויים באירופה. הרי הם כולם.
03:49:20.200 03:49:24.100
הם כולם שיתפו פעולה עם הנאצים שלא יספרו סיפורים.
03:49:24.100 03:49:27.100
כולם. חוץ מהבודדים אחד מאלף.
03:49:27.100 03:49:31.100
אבל כל האחרים שיתפו פעולה עם הנאצים.
03:49:31.100 03:49:33.900
אז אין לך מה לסמוך שם. זאת אומרת.
03:49:33.900 03:49:42.750
לא היה מה לסמוך שם ולכן באתי לארץ. כן.
03:49:42.750 03:49:46.900
היום העולם הוא קצת שונה באמת. אנשים מדברים אחרת.
03:49:46.900 03:49:49.900
אנשים קשה להם להבין בכלל איך זה היה מה שהיה.
03:49:49.900 03:49:54.200
אבל אני יודע שזה היה ואני יודע שזה יכול להיות עוד פעם.
03:49:54.200 03:49:58.500
אתה סיפרת את הסיפור שלך לאנשים?
03:49:58.500 03:50:01.700
לאורך השנים מצאת לנכון?
03:50:01.700 03:50:03.500
רצית? שאלו אותך?
03:50:03.500 03:50:06.800
לא. רק אחרי. לא. לא.
03:50:06.800 03:50:12.064
לא דיברתי על זה הרבה אבל אחרי שגמרתי. זאת אומרת.
03:50:12.064 03:50:19.600
יצאתי לפנסיה בעידודה של אילנה כתבתי.
03:50:19.600 03:50:26.600
כתבתי זכרונות די מפורטים ובסך הכל כל מה שסיפרתי פה כתוב שם
03:50:26.600 03:50:33.200
פלוס מינוס כך שכתבתי וזה הקל עליי.
03:50:33.200 03:50:40.200
זאת אומרת. קודם כל הייתי צריך להתבונן בפני עצמי וזה עזר לי.
03:50:40.200 03:50:46.300
עזר לי הסתכל על עצמי ולהבין מה?
03:50:46.300 03:50:51.456
ויש דברים שנשארו. יש דברים שנשארו.
03:50:51.456 03:50:55.400
יש איזה פחד מסוים שנשאר.
03:50:55.400 03:50:59.200
שנשאר. לפעמים בחלומות. סיוטים.
03:50:59.200 03:51:05.400
פעם בחודש משהו כזה
03:51:07.000 03:51:11.000
אני מתעורר ולא שקט. אי שקט.
03:51:11.000 03:51:14.400
ואתה יודע שזה שייך לזה?
03:51:14.400 03:51:15.500
שייך לזה. שייך לזה.
03:51:15.500 03:51:24.100
אני חושבת שעשינו את הדרך.
03:51:24.100 03:51:33.200
יש איזה משהו שלא שאלתי והיית רוצה להתייחס אליו או איך היית רוצה לסכם את הראיון הזה?
03:51:33.200 03:51:43.100
כרגע. כרגע לא. כרגע לא.
03:51:43.100 03:51:46.300
זאת אומרת. אני בטוח שיש משהו להגיד.
03:51:46.300 03:51:52.700
אני בטוח שיש משהו להגיד אבל כרגע לא איך שהוא התרוקנתי.
03:51:52.700 03:52:00.000
משהו כזה ואני צריך לנוח. משהו כזה.
03:52:00.000 03:52:02.357
בסדר.
03:52:02.357 03:52:04.600
אז אני מאוד מאוד מודה לך על הזמן הזה שהקדשת לנו. תודה.
03:52:04.600 03:52:08.500
זה היה טוב.
03:52:08.500 03:52:18.200
האישה הזאת
03:52:18.200 03:52:20.800
אמא שלי קוראים
03:52:20.800 03:52:29.700
לה לאה מהבית לנדאו והכינוי שלה היה לייקה והיא נספתה
03:52:29.700 03:52:33.750
בשואה בפלאשוב
03:52:33.750 03:52:40.940
ב-1943 וזה אבא שלי.
03:52:40.940 03:52:43.000
הגבר זה אבא שלי.
03:52:43.000 03:52:46.500
זאת תמונה מלפני המלחמה שהיה לו זקן.
03:52:46.500 03:52:51.000
בזמן המלחמה הוא הוריד את הזקן.
03:52:51.000 03:53:00.500
קוראים לו יהושע שייעה יעקובוביץ והוא נספה בבלזץ. במחנה בלזץ.
03:53:00.500 03:53:10.800
כן.
03:53:10.800 03:53:11.800
אנשים האלה.
03:53:11.800 03:53:13.900
הראשונה היא אימי.
03:53:13.900 03:53:22.900
לאה לייקה לנדאו. השניה היא שולמית אשכנזי שאחר כך.
03:53:22.900 03:53:30.200
אחרי שהיא התחתנה קראו לה שולמית בר הילל והיא חיה בירושלים עד גיל
03:53:30.200 03:53:36.800
84 והשלישית זה הלה גבריאלוביץ שהיא גם כן
03:53:36.800 03:53:45.600
היא הצליחה לשרוד את המלחמה והיא חיה בירושלים עוד הרבה זמן.
03:53:45.600 03:53:55.200
אלה שתי
03:53:55.200 03:53:57.500
תמונות שלי מגיל צעיר מאוד.
03:53:57.500 03:53:59.100
שנה וכמה חודשים.
03:53:59.100 03:54:09.100
כנראה בקרקוב בשנת 35-36 משהו כזה.
03:54:09.100 03:54:18.500
זאת
03:54:18.500 03:54:19.400
תמונה משנת
03:54:19.400 03:54:24.300
38 באזור נופש.
03:54:24.300 03:54:27.700
בעיירת נופש. כנראה קריניצה.
03:54:27.700 03:54:30.900
לא בטוח. זאת אמא שלי.
03:54:30.900 03:54:38.600
היא מחזיקה אותי. מחזיקה את אחותי
03:54:38.600 03:54:48.500
באמצע וילדה אחת בלונדינית שאני לא יודע מי היא היא כנראה הבת של מי שצילמה את התמונה.
03:54:48.500 03:54:59.000
זאתי יטי אשכנזי.
03:55:01.700 03:55:04.200
צילום של אחרי המלחמה.
03:55:04.200 03:55:14.200
זאת
03:55:14.200 03:55:14.600
תמונה
03:55:14.600 03:55:18.000
מפרשוב ב-1946
03:55:18.000 03:55:27.500
ישנה שם אחיינית של יטי ולידה אני ולידי אחותי.
03:55:27.500 03:55:33.500
אחותי כרגע היא נקראת יהודית פרידמן
03:55:33.500 03:55:40.200
ולידה גברת גלדמן שאימצה אותה.
03:55:40.200 03:55:42.413
איפה זה מצולם?
03:55:42.413 03:55:44.600
בפרשוב ב-1946.
03:55:44.600 03:55:49.597
זאת התמונה מצד שמאל. כן? עכשיו התמונה מצד ימין.
03:55:49.597 03:55:57.678
בצד ימין זאת תמונה מאקסלבן מ-1946.
03:55:57.678 03:55:59.200
47. אני לא יודע בדיוק.
03:55:59.200 03:56:03.800
זה אני עם שני
03:56:03.800 03:56:12.699
חברים הניק ורובל ושמואל שאני לא זוכר את שם משפחתו.
03:56:12.699 03:56:15.695
איפה אתה בתמונה?
03:56:15.695 03:56:17.200
אני בתמונה בצד ימין.
03:56:17.200 03:56:27.100
תמונה מזקופנה
03:56:27.100 03:56:32.950
מ-1945 ומצולם שם.
03:56:32.950 03:56:41.300
מצולם שם. הגבוה הזה לונק לאון ולידו.
03:56:41.300 03:56:49.200
זאת אומרת מתחתיו זה קובה ואני מיד מימינו.
03:56:49.200 03:56:50.650
משמאלו.
03:56:50.650 03:56:55.100
משמאלו. סליחה. משמאלו ואת כל השמות האחרים אני לא מכיר.
03:56:55.100 03:56:58.850
אז איפה אתה בתמונה?
03:56:58.850 03:56:59.900
אני ליד קובה.
03:56:59.900 03:57:02.150
כן. אבל איפה זה? שני מצד שמאל.
03:57:02.150 03:57:04.900
שני מצד שמאל.
03:57:04.900 03:57:13.600
זה עוד
03:57:13.600 03:57:19.800
תמונה מקיבוץ לוחמי הגטאות ששם התאספנו
03:57:19.800 03:57:29.600
כל החבר'ה מזקופנה שנשארו עדיין וזה אני וזה קובה.
03:57:29.600 03:57:41.500
זו
03:57:41.500 03:57:42.000
תמונה
03:57:42.000 03:57:44.000
של המשפחה שלי
03:57:44.000 03:57:47.200
אני נמצא בצד ימין הראשון.
03:57:47.200 03:57:54.300
אילנה נמצאת לפני אחרונה בצד ימין.
03:57:56.100 03:58:04.100
מצד שמאל. כן. השניה בצד שמאל וכל
03:58:04.100 03:58:12.200
האחרים הם ילדים שלה והנכדים שלה של אילנה אבל זה גם המשפחה שלי
עדות של דוד יעקובוביץ יליד 1935 Krakow פולין על קורותיו ב-Krakow, ב-Tarnów, ב-Košice, ב-Budapest, ב-Vác ועוד
קורות המשפחה ב-Krakow; האב דתי, האם חילונית; עליית הדודים לארץ ישראל בשנות העשרים וסירוב האב; פרוץ המלחמה בספטמבר 1939; בריחת האב עם האחות הצעירה וחזרתם; מעבר למשפחת האב ב-Tarnów ב-1940; לכידת שני בני משפחה שהגיעו מברית המועצות ורציחתם בידי הגרמנים; עבודת האב בעבור הגרמנים בבית חרושת; אקציה; עזיבת האם והאחות ל-Krakow; אקציה; לקיחה עם בת משפחה; שחרור בידי האב שהיה בעל ניירות עבודה; גירוש לגטו Krakow; ביקורי האם; הברחה מהגטו בידי האם; הסתתרות; הכנסה לגטו Krakow לחברת משפחה למשך מספר חודשים; בריחה מהגטו; העברה למסתור בבית שתי גויות מינואר עד ספטמבר 1943; מידע על לכידת האב ורציחתו; בריחה להונגריה ומשם לסלובקיה; מגורים בבית משפחה; מעבר ל-Košice; מעבר ל-Budapest; מעבר לבית יתומים ב-Vác עד אפריל 1944; הגעת חברת האם והעברה ל-Budapest; הברחת הגבול לסלובקיה; הגעה ל-Krupina; לכידה; העברה לבית כלא; העברה ל-Nováky; בריחה מהמחנה; ניסיון הברחת גבול, לכידה והעברה ל-Nitra ול-Sered באוקטובר–נובמבר 1944; סלקציה; יציאה למגורים ב-Sered; העברה ל-Terezin; שחרור במאי 1945; חזרה ל-Krakow; הצטרפות לילדי לנה קיכלר ב-Zakopane; עלייה לארץ ישראל ב-1948; קליטה ושיקום.
LOADING MORE ITEMS....
פרטים
מפה
עץ היררכי
מספר פריט
13353124
שם פרטי
דוד
שם משפחה
Jakubowicz
תאריך לידה
20/06/1935
מקום לידה
Krakow, פולין
אופי החומר
עדות
מספר תיק
14383
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
17/09/2018
תקופת החומר עד
20/09/2018
מוסר החומר
יעקובוביץ דוד
מקור
כן
מספר העמודים/מסגרות
75
מקום מסירת העדות
ישראל
סוג עדות
וידאו
נושאים