חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

יאיר Serge Biran ברלינר

Testimony
היום יום ראשון י״ד הדר תשע״ז 12 במרץ 2017.
אני תמי כץ מראיינת מטעם יד ושם את מר יאיר בירן יליד פאריס צרפת 1940.
מר בירן יספר על ילדותו תחת הכיבוש הנאצי.
על מסתור בכפר אצל איכרים צרפתים נוצרים עד לשחרור ב 1944.
על שיבה וחיים בפאריס לאחר סיום המלחמה ועל עלייה לישראל ב1959.
בוקר טוב יאיר.
בוקר אור.
יאיר איפה ומתי נולדת?
נולדתי בפאריס באינדלסיטה בבית חולים הכי עתיק בפאריס הוטלדיו.
באיזה שנה?
בנובמבר 1940.
ובאיזה שם נולדת?
סרג ברלינר.
ממתי אתה יאיר? בירן.
תלוי איך מסתכלים על זה. עוד מהתנועה קראו לי יאיר.
התנועה בצרפת התנועה של השומר הצעיר קיבלת שם עברי? אתה בחרת את השם?
אני בחרתי את השם.
קשר ליאיר יאיר המיתולוגי.
גם. גם ידעתי עליו אבא שלי היה ציוני.
כשהיית בשומר הצעיר בחרת את השם.
נכון.
ממתי אתה בירן?
1963 או ארבע.
זאת אומרת מאז שעלית לארץ.
כן אחרי כמה שנים שיניתי שם.
אנחנו תכף נרצה לשמוע על המשפחה שלך.
אבל לפני כן מכיוון שאתה נולדת כבר ממש לתוך המלחמה גם כבר אחרי הכיבוש אני חושבת צרפתי.
נכון.
הגרמני שהיה במאי 1940 אני רוצה להתחיל עם הזכרון הראשון שלך מעצמך.
מה הזכרון הראשון הראשון אתה חושב שלך? איפה אתה רואה את עצמך?
בן כמה אתה? ומה רק תתאר את התמונה ואחר כך נחזור לזה יותר מאוחר.
יש לי זכרון שאני אפילו לא יודע עם הוא כל כך אמיתי אבל.
בכל זאת אני קטן במעון ילדים ליד פאריס עם ילדים קטנים אחרים.
זו התמונה הראשונה?
כן.
זה היה עוד שהיית במסתור או לדעתך זה כבר אחרי?
זה לפני.
זה עוד לפני?
לא. האמת היא שזה אני כבר לא בפאריס הרי את פאריס נאלצנו.
אנחנו נגיע לזה אבל התמונה היא כשהיית אצל האיכרים כבר?
זה לפני היה איזה שלב ביניים.
שלב בינים ומשם התמונה הראשונה שלך מעצמך.
כן.
טוב אנחנו עוד נגיע לזה אני רוצה בבקשה שנתחיל עם הרקע של המשפחה.
נתחיל אולי עם קודם כל אבא שלך והמשפחה שלו עד כמה שאתה יודע. איך קראו לאבא? שלך.
וולף ברלינר.
ואיפה הוא נולד?
בוורשה.
וורשה פולין.
כן.
אתה יודע מי היו ההורים שלו?
את השמות הפרטיים כרגע אני לא זוכר.
אתה יודע משהו עליהם? על הסבא וסבתא ברלינר מוורשה?
אני יודע שהם היו דתיים עדיין ושהם ניספו בשואה זה ברור.
איפה בגטו? או באחת המחנות?
לא לא ידוע לי.
אתה יודע במה עסק הסבא?
לא ממש.
לא ממש. ואבא היה היו לו אחים ואחיות?
היו לו ארבעה אחים ואחות אחת.
ואתה יודע את שמותיהם? הם שרדו האחים והאחות?
אף אחד מהם לא שרד.
אתה יודע אולי שמות שלהם? של האחים והאחיות.
לא.
אבל האחות אתה לא יודע.
לא זכור.
אבא סיפר על הילדות שלו בוורשה? אתה אומר בית דתי הוא הלך לחדר? אתה יודע.
הוא הלך לחדר.
ואיזה חינוך הוא קיבל אחר כך?
אני יודע שהוא התפקר באני יודע בגיל 18 או קצת.
עוד היה בוורשה בגיל.
עוד היה בוורשה.
והוא התפקר?
כן וגם האחים שלו.
והוא הלך המשיך ללמוד חינוך גבוה?
לא. לא. לא שום דבר הוא הלך ללמוד מקצוע.
מה?
בהתחלה כן תשמישי קדושה הוא עסק בכל מיני.
מה הוא היה צורף?
זה משהו בין צורף.
או סופר סתם? כותב.
לא לא סופר סתם הוא עשה כל מיני דברים קטנים כאלה.
זה עוד בוורשה?
זה עוד בוורשה.
באיזה שנה הוא הגיע לפאריס? לצרפת? ובאיזה נסיבות ממה שאתה יודע?
הגיע ב 1930.
כן.
וזה היה כנראה בגלל חוקי גרפסקי שהקשו על היהודים בפולין והמשבר הכלכלי שהיה.
כן ואז הוא היגר לצרפת?
הוא הגיע לצרפת עם שני אחים.
אה אז שניים מהאחים שלו הגיעו גם לצרפת וגם לא שרדו?
גם לא שרדו.
אתה יודע מי אלה היו שני האחים?
יש פה תמונות אבל את השמות אני לא ידע או לא זוכר.
אתה גם לא הכרת אותם כל כך.
לא הכרתי אותם.
כן זה מה שאני אומרת.
הם נלקחו ב 42 לאני לא זוכר עם זה פיטיוי או בונלארולן ואחר כך נשלחו ברכבות.
כן ואבא סיפר קצת על החיים שלו בפולין? אבא שלך שרד את המלחמה?
כן.
והוא היה מספר על הילדות בפולין?
אז יש כמה פרטים.
מה למשל?
כמה מהם אפילו מפתיעים.
כן.
הוא נולד ב 1906 זאת אומרת שהמלחמה פרצה הוא היה בן שמונה.
מלחמת העולם האשונה.
מלחמת עולם הראשונה.
הוא היה ילד בן שמונה כן.
והוא זוכר שהיהודים שמחו שהגרמנים מגיעים כובשים את ורשה.
בגלל שהם סבלו באותה תקופה הרבה יותר מהפולנים והרוסים כי זה היה חלק מהאימפריה הרוסית.
נכון.
אז אחד הדברים המשמעותיים שאני זוכר.
זו העובדה הזאת שבאותה תקופה גרמניה כאילו הייתה הרי היו חיליים וקצינים יהודים בצבא הגרמני.
נכון.
אחד הפרטים שהוא סיפר שגם כן ככה זה חקוק בזכרוני זה שהיה מאוד קשה היו חורפים קשים.
ושהוא סחב בגיל 10 או לא יודע מה שקים של תפוחי אדמה ברחוב הרבה יותר אני לא יודע.
אוקיי. אז כשהוא עזב את צרפת עם שני האחים.
את פולין.
סליחה את פולין. לצרפת אז הוא היה בחור צעיר בערך בן כמה?
24.
24 משהו כזה. הם הגיעו לפאריס כי היו להם שם קרובים? או מכרים?
זאת השאלה. אני לא יודע. אני זוכר שהיו לאבא שלי שני בני דודים באותו שם בפאריס.
האם אחד מהם שהיה יותר מבוגר בכמה שנים טובות הגיע לפניו יכול להיות. אף פעם לא חקרתי.
אוקיי וכשהוא הגיע לפאריס מה הוא עשה?
הוא עסק בייצור תיקים. המקצוע שנקרא מרוקנייה.
כמו רצען או מישהו שמתעסק עם עור.
ייצרן תיקים.
כן כן.
תיקים כאלה של נשים.
והוא עבד אצל מישהו בבית מלאכה או היה לו בית מלאכה משלו?
הוא למד את זה עוד בפולין לפני שעבר לצרפת.
כן.
ואני חושב שהוא התחיל די מהר להיות עצמאי.
עצמאי היה לו איזה בית מלאכה או חנות?
היה לו בית מלאכה ואחרי המלחמה זה היה איך לומר מקור ההכנסה שלנו.
אז בוא עכשיו יאיר בבקשה תספר על אמא ומשפחתה. איך קראו לאמא?
ברוניה זיטנר.
איפה היא נולדה?
גם בורשה.
אוקיי. ומי היו ההורים שלה?
מרדכי ועוד שם הסבתא אני כרגע לא זוכר.
הם גם ניספו?
הם עברו לצרפת ב 1930 עם אמא שלי הייתה בת 10 הם לא הכירו בכלל ברלינר.
אז רגע במה עסק עוד הסבא.
הוא היה חייט.
חייט.
שנידר.
בורשה גם?
כן.
והם גם היו משפחה דתית?
לא
לא מסורתית?
לא לא. הם לא דיברו יידיש אפילו הם דיברו פולנית.
והיה דוד את זה אני יודע כי אני הכרתי אותו היה דוד אחר שהיה חייט עילית.
דוד זאת אומרת אח של אחד הסבים? או הסבתות?
משהו כזה.
היה חייט עילית איפה בפאריס?
בפאריס.
איך קראו לו?
קראו לו זיטנר זה גם השם הפרטי לא זוכר כרגע.
אז לאמא היו אחים ואחיות?
שתי אחיות.
ואתה יודע את שמותיהן?
כן את השמות הצרפתים. הפולנים אני לא יודע. מרי קלוד ואלין.
והם שרדו את המלחמה?
כל השלוש שרדו את המלחמה.
והסבא וסבתא?
לא.
לא. אוקיי אז נגיע לזה שנדבר על המלחמה.
אמא סיפרה על הילדות שלה עד גיל 10 בורשה.
איזה חינוך היא קיבלה פולני אתה אומר שאתה לא כל כך יודע.
כן היא דיברה פולנית לא ידעה יידיש.
אז הם היגרו אמרת שוב במה עסק הסבא תזכיר לנו.
הוא היה חייט.
חייט נכון אז מדוע הם היגרו בשנת 30 אתה יודע?
אותה סיבה אותם הסיבות הכלכליות שאפילו שהייתה עליה פולנית לארץ.
והם גם להם היו אולי משפחה או מכרים כבר בפאריס? שהם באו לפאריס.
הדוד ההוא.
הדוד. אז כשההורים שלה ואמא מגיעים לפאריס היא הולכת כבר לבית ספר צרפתי?
נכון גם האחיות שלה.
אוקיי ובאיזה נסיבות הורים שלך נפגשו? היה ביניהם פער גילאים גדול?
13 שנה.
כי אתה אומר שאבא הגיע 24 והיא הגיע בת 10 משהו כזה.
נכון זה בערך כן.
אתה יודע את נסיבות המפגש ביניהם? שידוך?
מישהו הפגיש אותם אני לא חושב שהיה שם שדכן או שדכנית אבל חברים.
הכרויות.
כן.
ואתה יודע באיזה שנה הם נישאו?
הם נישאו עם אני לא טועה מצאתי משהו בפברואר 40.
אה אז ממש סמוך למלחמה ממש סמוך למלחמה.
במלחמה.
כן לא אבל עוד לא היה הכיבוש הגרמני.
לפני הכיבוש.
לפני הכיבוש במלחמה.
אבא שלי היה חייט.
אז מכך אני מסיקה שאתה הבן הבכור.
נכון.
נולדת נולדו עוד ילדים? או היית בן יחיד?
נולדה לי אחות ב 1953.
וואו הרבה שנים אחרי.
ושוב הפרש של 13 שנה.
אוקיי אז זה כבר הרבה שנים אחרי סוף המלחמה.
נכון.
ומה שמה של האחות?
רחל אוולין והיא כמובן קוראת לעצמה אוולין היא בקושי יודעת לא היא יודעת אבל היא לא משתמשת בכלל.
אז אני רוצה ההורים נישאו ממש לתוך המלחמה אבל אני רוצה לשאול אותך.
איפה לפני המלחמה באמת איפה הם גרו בפאריס? או במלחמה? עד שהסתתרתם או נלקחתם. איפה התגורו בפאריס?
אני חושב שאמא שלי גרה ברו דו קרדינאל למואה אצל ההורים שלה.
שזה רחוב שיורד ממונטאר סאן גנבייב לסיינה.
אוקיי והאמא שלך סיימה תיכון?
לא.
היא רכשה מקצוע? בצרפת?
אני יודע שיש לה תעודה שכתוב שהיא כובענית.
כובענית?
אבל.
היא לא עסקה בזה.
אני לא יודע עם ידעה או לא.
אבל אחרי שנישאו איפה הם התגוררו? הם שכרו דירה?
אחרי שהם נישאו.
כן.
לא לאבא שלי הייתה דירה שכורה.
כן באיזה אזור? גם כן במרכז של פאריס?
כן כן קרוב לכיכר רפובליק.
בשכירות?
כן כן הוא שכר את.
זאת אותה הדירה שגרתם אחרי המלחמה?
בהחלט.
אז תתאר לנו קצת. יש לך זכרונות מהדירה הזאת?
בוודאי כי גדלתי שם עד גיל 17 כן.
אז תתאר לנו את הדירה הזאת מה היה? כמה חדרים? איך היא היתה? דירה גדולה?
לא לא. אפשר לומר שזה שניים וחצי חדרים משהו כזה.
מטבח שירותים?
היו שירותים בפנים מטבח אבל מטבח קטן ממש כמו ובשלב מסויים אני זוכר שאבא שלי היה עוד איזה חדרון.
הוא התקין שם דבר שלא היה קודם מקלחת. פשוט הלכתי לבן פובליקן לחמאם אם אפשר לקרוא לזה.
בית מרחץ כאילו.
כן בית מרחץ.
ואיפה היה בית המלאכה שלו? גם בבניין או באזור אחר?
לא לא לא רחוק אפשר לומר רבע שעה הליכה ברגל אפילו פחות עם צעד יותר נמרץ.
יאיר איזו שפה דיברו איתך? באיזה שפה.
צרפתית.
זאת הייתה שפת האם. אבל ביניהם הם דיברו.
רוב הזמן הם דיברו צרפתית.
לא יידיש לא פולנית? אמא לא ידעה יידיש.
אז אם הם דיברו בשפה אחרת זה היה פולנית.
פולנית. ואבא מן הסתם ידע יידיש.
מה זה הוא דיבר זה היה שפת אם שלו.
הם ידעו עוד שפות? גרמנית? אנגלית?
אבא שלי ידע שוויצדויטש בתקופה שהוא היה בשוויץ.
מתי הוא היה בשוויץ?
במלחמה.
אוקיי אז תכף נגיע. במלחמת העולם השנייה כמובן. ומה עוד עברית ידעו?
אבא שלי ידע.
לשון קודש?
כן והוא לימד אותי את.
התפילות והסידור?
לא לא כבר לא לא היינו דתיים בבית אבל הוא אני זוכר שהיה לו ספר ללימוד עברית עם כריכה ירוקה.
ולמדתי את הצעדים הראשונים ממש מעט אבל משהו.
לפני המלחמה שההורים טוב זה ממש קצר כי הם נישאו ממש כמה חודשים לפני הכיבוש.
נכון.
כשהם הקימו בית משותף הם קיימו אורח חיים מסורתי?
הם שמרו על כשרות? ציינו שישי שבת? היו הולכים לבית כנסת?
לא.
היו מציינים את החגים? ממה שאתה יודע.
אני יודע על אחרי המלחמה.
אז לפני המלחמה? אחרי המלחמה ציינו את החגים?
בעיקר את פסח.
כן מה היה ליל סדר גם.
כן.
עם מצות.
עשינו סדר בבית.
היו מחליפים כלים גם?
לא.
לא ברמה כזאת.
לא לא.
וחגים אחרים כמו יום כיפור או ראש השנה?
טוב הם לא צמו ביום כיפור אבא שלי.
היו חילונים.
כן.
אתה זוכר הולכים לבית כנסת?
אז זהו אבא שלי לקח אותי פעמים שלוש אני לא זוכר בדיוק לבית כנסת.
אז יש לי קצת זכרונות מאיך זה נראה הרי בסך הכל לאזור המראה היו שם כבר כבר אז כמה בתי כנסת לא אחד.
כן זה אזור של יהודים גם.
כן.
אתה יודע אם היה להם לפני המלחמה קשר זיקה לציונות לתנועה הציונית?
אבא שלי היה ציוני.
אבל גם לפני המלחמה?
עוד בפולין.
עוד בפולין היה משתייך לאיזה שהוא ארגון ציוני?
הוא היה במפלגה או בארגון שיצחק גרינבוים היה שמה המנהיג.
זה הציונים הכללים לא?
ציונים הכללים בדיוק.
אוקיי. וגם בפאריס היה פעיל?
אז בפאריס לפני המלחמה אין לי מושג. אחרי המלחמה אני זוכר אותו קורא עיתון ביידיש שאונזרוורט.
והולך למפגשים פה ושם אבל זה תמיד היה משהו בין ציונים כללים למפא״י איך שהוא לא מוגדר באופן מוחלט.
אנחנו נדבר על הציונות שלך אחרי המלחמה אבל אמא גם הייתה פעילה במשהו ציוני?
לא אמא שלי היתה לגמרי אדישה לנושא הציוני.
הבנתי לא דובר אצלכם לפני המלחמה על האופציה לעלות לארץ ישראל או משהו כזה?
לפני המלחמה.
כבר הייתה מלחמת עולם.
לא אין כזה דבר בעצם.
לא אבא שלך לא שקל את זה כשהוא היגר לפאריס או לא שקל לעלות לארץ ישראל ממה שאתה יודע.
לא ידוע לי.
היה מישהו מהמשפחה בפולין או בצרפת שאכן עלה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם?
כן כן.
מי מי עלה?
הייתה זאת אומרת בת דודה של אבא שלי.
מה שמה היה אתה זוכר?
כן גוטה להבי מקיבוץ מרחביה.
אז הם עלו לפני המלחמה לארץ ישראל?
היא עלתה בגלל המכביה לא יודע של 36 משהו כזה.
היא באה מפולין כמתעמלת ספורטאית יהודיה. משם ביקרה בארץ התאהבה. חזרה לפולין וחזרה.
לארץ ישראל.
תוך זמן קצר התיישבה במרחביה.
בקיבוץ?
בקיבוץ. והיא פגשה אני לא יודע עם זה לפני או אחרי מישהו אחר שגם כן עלה ארצה.
כמובן שהכרתי את שניהם ואפילו זקלין הספיקה להכיר אותם אחת התמונות שראית זה אנחנו איתם.
אוקיי. היא היחידה שעלתה לארץ לפני המלחמה?
עכשיו היה בן דוד אחר.
ושמו? אם אתה זוכר.
צבי.
כן.
השם העברי כן. גם כן ברלינר שחי בתל אביב והיה פועל בתקופה שהיו יהודים פועלים.
כן פועלי בניין. אז אלה שניים אלה היו.
עבד בחמת זה מה שאני זוכר.
אוקיי ואתה כילד קטן.
אה ומהצד של אמא שלי הייתה דודה.
מי זאת?
אז היא נפטרה לפני 30 שנה.
ואתה זוכר את שמה?
סילה.
זאת הייתה דודה של אמא שלך?
אני חושב שכן.
והיא עלתה גם לארץ ישראל לפני המלחמה?
היא עלתה לפני המלחמה מאיזה סיבות אין לי מושג מפני שהמקרה שלה הוא כזה מעניין.
שלמרות שחייה בארץ עד שנפטרה כן. זה 30 40 שנה לא דיברה עיברית.
דיברה פולנית וצרפתית יידיש אולי? לא שמעתי אותה דוברת יידיש.
ההורים שלך היגרו לצרפת בשנות ה 30 הם היו מה שאנחנו מכנים אוסטיודן. כאילו המהגרים.
נכון.
איך הם סיפרו לפני המלחמה תכף נגיע למלחמה. הם סיפרו איך הם הרגישו בצרפת?
הם היו חסרי נתינות? מה היה הסטטוס שלהם?
לא.
הייתה להם אזרחות צרפתית? כי זה משמעותי.
לא הייתה להם אזרחות פולנית לשניהם.
פולנית אוקיי. ואיך הם הרגישו כמהגרים בצרפת? אמא שלך כבר הייתה צעירה יותר כשהיא הגיעה אז.
אבל הם הרגישו את ההבדל הזה שהם מהמזרח אוסטיודן לעומת היהודים הצרפתיים הוותיקים? הם דיברו על זה?
הם לא סיפרו על זה.
הקהילה החברתית שלהם הייתה של מהגרים? גם כן כמוהם מהמזרח?
בעיקר יהודים פולנים.
ועד 39 שפרצה המלחמה אבא שלך. כי אני מבינה שלאמא שלך לא כל כך הייתה משפחה בפולין.
הם היגרו לצרפת או שהייתה לה גם משפחה בפולין?
לא היו קרובים גם בפולין.
גם לאמא?
יש לה זאת אומרת הייתה בת דודה שזיטנר גם כן יש זה אחים וזה.
מהצד של ההורים שלה שהייתה בגטו ורשה עם ההורים שלה ואחותה.
אתה יודע שמות?
אני יודע שלה קראו גם כן ברוניה.
ברוניה כמו אמא שלך הם כנראה נקראות על שם אותה סבתא או משהו.
כנראה.
אבל מה שאני שואלת.
היא שרדה ממש בנס.
אה היא שרדה את הגטו?
היא שרדה כי לקחו את ההורים ואת אחותה.
כן. ואיך קראו להורים אתה יודע או לאחות?
חוץ משם המשפחה זיטנר אני לא יודע.
מה שאני רוצה לשאול יאיר עד 39 עד המלחמה האם ההורים שלך שמרו על קשר עם המשפחה בפולין?
כן.
אבא שלך נסעו לבקר למשל?
אבא שלי נסע לבקר.
כן.
חצה את גרמניה הנאצית ברכבת.
בשנות ה 30 כן.
בשנות ה 30 לדעת בדיוק איזה שנה אני לא יודע.
ברור. ברור. אז היו נוסעים נסעו עוד לבקר?
הוא נסע אני לא יודע עם הוא נסע יותר מפעם אחת אין לי מושג.
ולא באו לבקר אותם מן הסתם?
לא. תקופה כך כך שונה אנשים לא היו זזים
גם לא לכולם היו את האמצעים כמובן.
קודם כל כן.
אבל החיים שלהם בצרפת טוב למרות שהיו מהגרים מבחינת החברה הצרפתית הרגישו טוב? הרגישו שהם רצויים?
או שלפני המלחמה האם אתה יודע לפני המלחמה הם חוו בצרפת אנטישמיות מאיזה שהיא סוג?
האם דיברו על זה? אני מניחה שבפולין אולי כן כצעירים וילדים.
הם לא דיברו על זה כל כך או זאת אומרת כמעט שלא. אני יודע שאמא שלי ואחיותייה.
הרי הגיעו כילדות הלכו לבית ספר ואיך לומר עברו תהליך איך קוראים לזה של.
התבוללות?
של התבוללות מסויימת כן לפחות בקושי ידעו מה זה חגים יהודים.
זאת אומרת נטמעו בתרבות הצרפתית.
בדיוק.
ראו את עצמם כצרפתיות.
נכון.
מבחינת למשל הבישול אצל אמא שלך בבית זה היה בישול מזרח אירופאי כזה הגפילטפיש ודברים כאלה.
או כבר בישול צרפתי מקורי?
זה היה תמהיל מסויים.
תמהיל של השנים.
כי אני זוכר באמת גפילטפיש אם כי אני חושב שזה רק בסדר אני לא בטוח במאה אחוז.
הייתה בשלנית אמא?
כן לא רע.
היתה לה עזרה בבית? או היא עבדה? היא עקרת בית אני מבינה.
עקרת בית. טוב היא עזרה לאבא שלי אחר כך בעסקים וזה שהיא הלכה לפגוש לקוחות.
לגבות כספים אבל אחר כך גם אני עשיתי אותו דבר.
היה להם לפני המלחמה כמה שאתה יודע להורים כל אחד בנפרד או ביחד חברים צרפתים גויים?
יחסים קרובים חברות ממש צרפתיים לא יהודים?
לפני המלחמה. אני זוכר מקרה אחד עם אבא שלי.
שהיה לו או ספק או לקוח אני לא זוכר צרפתי בשם מסייה גום זה מה שאני זוכר והוא היה אנטישמי.
באמת?
זה הכי לא זה מהדברים הפרדוקסלים שיש בצרפת במיוחד.
איך זה בא לידי ביטוי האנטישמיות שלו?
שהוא שמר על קשר עם אבא שלי אני לא יודע אני זוכר שביקרתי בבית שלהם שלו אני יודע לא זוכר.
היה לו קשר עם אבא שלך אבל במה בא לידי ביטוי האנטישמיות שלו?
אני יודע שהיו לו.
הערות?
הערות או ביטויים אנטישמים.
אבל מעבר לזה הם ציינו אם הם חוו משהו?
אגב מישהו מהמשפחה מפולין או מצרפת היגר גם מעבר לים נגיד לאמריקה או דרום אמריקה?
אחרי המלחמה אחת מבנות הדוד אחות של גוטה ממרחביה ושל צבי מ.
תל אביב?
קריית שלום אם מכירה.
תל אביב.
שכונת פועלים בזמנו.
כן בוודאי.
אחות אחת שלהם שרדה הם היו נדמה לי איזה 11 אחים ואחיות במשפחה.
אתה יודע מה שמה של האחות ששרדה?
ידעתי אבל שכחתי.
לא נורא. והיא היגרה לדרום אמריקה? או אמריקה?
לא לארצות הברית.
לארצות הברית.
אחרי המלחמה ואני זוכר שהיא ביקרה אולי גם בצרפת אבל בכל אופן הדודה ההיא גם כן ביקרה בפאריס.
היא ביקרה בארץ ואני זוכר את זה והיא נפטרה כמובן.
אוקיי. ההורים שלך הגיעו בשנות ה 30 ואתה כבר הזכרת שאת עלייתו של היטלר והנאצים לשלטון ב 33.
ואתה אפילו סיפרת שאבא שנסע לפולין עבר דרך גרמניה.
הנאצית נכון.
אז אני מניחה שהם היו מודעים למה שקורה סביבם. אתה יודע בדיעבד מכיוון שהם היו גם צרפת.
גם גובלת בגרמניה ומכיוון שהם היו מודעים למה שקורה האם הם הרגישו בטוחים בצרפת?
לפני המלחמה העובדה שהשכנה קורא רודפים את היהודים.
הגיעו גם הרבה יהודים מגרמניה בשנים האלה לצרפת ולפאריס שברחו או עזבו.
לאבא שלי היה זאת אומרת זוג ידידים.
כן שהגיעו.
יהודים גרמנים ואני עוד זוכר את שמם.
איך קראו להם?
מאייר אני אמרנו מאיר כן כי צרפתית.
הם באו לפאריס?
הם היו בפאריס אבל אין לי מושג מתי הם הגיעו איך.
אבל אתה חושב שהורים הרגישו בטוחים בצרפת שזה סיפור שקורה בגרמניה והם פה בצרפת.
אני חושב שבאיזה שהוא מקום הם היו חלק מהאשליה ואי הידיעה של מערב אירופה מה קורה?
מה עתיד לקרות גם. מפני שאם אני סיפרתי את הסיפור של אבא שלי.
במלחמת עולם הראשונה כשהיהודים שמחו שהגרמנים באים לורשה אז.
כן אז הם לא דמיינו מה הולך לקרות.
הם לא דמיינו בדיוק.
עד כדי כך הם היו מעורים גם אם אתה יודע אם הם היו מעורים בשנות ה 30 גם פוליטית בצרפת?
הם היו חברים באיזה ארגון אתה יודע לפעמים יהודים הם בונדיסטים סוציאליסטים.
אני יודע.
קומוניסטים כל מיני.
אמא שלי בוודאי שלא היא הייתה נערה.
ואבא שלי הוא היה בחוגים ציוניים לא כל כך התערב במה שקורה בצרפת.
הוא גם לא קיבל אזרחות הוא לא יכול היה להצביע.
אז זה מאוד משמעותי במלחמה הנושא הזה של אזרחות עד שלב מסויים שזה כבר לא משחק תפקיד.
אוקיי. אז לפני שנדבר באמת על המלחמה על האירועים יאיר. עוד משהו שאולי אתה יודע ורוצה לספר.
על השנים של לפני המלחמה שאתה יודע בדיעבד כמובן כי עוד לא נולדת על המשפחות.
או עוד משהו שאתה זוכר רוצה לספר עליו לפני המלחמה? איזה שהם.
לא לא דברים מדוייקים אני זאת אומרת יש לי תמונות של אבא ואמא שלי לפני המלחמה ובמצבים שונים.
בפאריס ממה שאתה יודע הם גם נהנו אני מדברת לפני המלחמה.
כמה שאתה יודע בכל זאת הייתה בירת התרבות כמעט בתקופה הזאת העולמית בכלל.
כן כן.
נהנו מחיי תרבות הם היו מאלה שגם יוצאים נגיד לאופרה לתיאטרון או לקונצרטים קולנוע היה כזה דבר?
או שעסוקים בפרנסה?
לפני המלחמה אין לי מושג. אחרי המלחמה אני יודע שאמא שלי אהבה לצאת לבלות לתיאטרון לקולנוע.
הם היו נוסעים לפני המלחמה מתוך מה שסיפרו לי לחופשה?
לחופשות. יש תמונות אבל את יודעת ליד פאריס של אז ואני זוכר את זה עוד מהילדות והנעורים.
היו כמה מקומות כמה האתרים ששם אנשים הלכו להתרחץ בסיין.
או במארם או באחד הנהרות והתמונות האלה לא ברור לי אם זה שפת הים או שפת הסיינה או יש כמה תמונות.
ואחרי המלחמה היו יוצאים לחופשות?
אחרי המלחמה כן.
טוב אז אנחנו אחד בספטמבר 39 הגרמנים פולשים לפולין כובשים את פולין.
ובעקבות זאת באופן פורמלי מתחילה מלחמת העולם השנייה. צרפת נכנסת למלחמה.
2נכון.
ממה שסיפרו לך עוד לפני הכיבוש הגרמני.
מה קורה ברגע שמתחילה המלחמה העולמית אצלכם יש איזה שינוי בבית?
הם עוד לא היו נשואים.
נכון.
הם הכירו בערך במחצית השניה של 39 אין לי מושג.
אז מבחינתם עדיין אמנם יש מלחמה בעולם אבל מבחינתם חייהם מתנהלים כרגיל בינתים בפאריס.
כן.
ובשנת במאי 40 אחרי שהם נישאו כבר?
טוב אז יש שלב מוקדם יותר.
מוקדם יותר. אז בוא ספר.
אז השלב שאני לא יודע בדיוק מתי זה היה אבל ממשלת פולין הגולה בלונדון.
כן.
קראה לאזרחים פולנים בצרפת להתנדב למלחמה.
כן. שיקורסקי וכולי. הגנרל שיקורסקי
ואבא שלי החליט שהוא מתנדב.
לצבא הפולני בצרפת.
כן היה מפגש זה סיפור.
זה ב 39? כן?
השאלה בדיוק באיזה חודש אין לי מושג.
אוקיי.
אבל בכל אופן הוא סיפר לנו.
כן.
שהוא נפגש עם בני דודים עם השני אחים שלו.
זאת אומרת הוא הגיע לפולין? במסגרת הצבא?
לא לא לא.
זה הכל בצרפת.
הכל בצרפת.
אה אוקיי.
פולין כבר כבושה אין בכלל אין מה לדבר.
אוקיי זה כבר אחרי הכיבוש?
זה אחרי כיבוש פולין.
אחרי ספטמבר.
בפגישה הזאת אבא שלי מכריז שהוא מתנדב.
אה הבנתי הוא מודיע למשפחה שהוא החליט להתנדב.
לקרובים לגברים שימי לב.
וזה לפני שהוא התחתן?
כן כנראה.
אוקיי.
כן כן.
אוקיי ואז מה קורה?
וכולם אומרים לו. מה פתאום מה אתה מתנדב זה לא מלחמה שלנו.
את יודעת אני יודע קצת אני גם היסטוריון בעצם למדתי היסטוריה.
וג׳קלין מתמחה בהיסטוריה של יהדות זמננו.
ג׳קלין רעייתך רק שנסביר למי שצופה.
כן נכון. אז הוא היחיד שמחליט לעשות את זה.
מתוך מה? מניעים פטריוטים? להילחם בגרמניה הנאצית? מה מה מניע אותו אתה יודע?
אף פעם לא הסביר בדיוק. אני יכול רק לנחש.
לא יודע הייתה לו אולי ראייה יותר מפוקחת אין לי מושג זאת אומרת.
לא אגיד אין לי מושג ירוק אבל בכל מקרה שולחים את המתנדבים זאת אומרת יש תהליך גיוס.
שולחים אותם למערב צרפת למה המלחמה במזרח.
להתאמן להתכונן אה כן מה הייתה הבחירה שלו? הרי הוא לא היה צרפתי הוא לא יכל להתנדב לצבא הצרפתי.
כנראה אני לא יודע. אני יודע על מלחמת העולם הראשונה שאנשים התנדבו לצבא צרפת.
כולל אבא של דודים שלי ושקיבל אזרחות צרפתית.
אה יכול להיות שזה היה אחד השיקולים שלו גם שאם הוא.
לא לא כי באותה תקופה ממשלת צרפת כבר הפסיקה לתת אזרחות למהגרים יהודים.
היה אבל גם ליגיון הזרים לא?
או לגיון הזרים או לצבא הפולני. אז הוא אמר את הפולנים אני מכיר הוא גם כבר לא היה צעיר בן 33.
לגיון הזרים זה חייל קשה זאת אומרת זה לא.
אז זה זהו הוא התנדב שם הוא אומר בפלוגה שלו היו שני יהודים.
הוא והרופא הפלוגתי.
ואת הרופא הפלוגתי הכרתי אחרי המלחמה כי שניהם.
איך קראו לו?
קופל שם יהודי יש לי אפילו תעודה שלו באיזה שהוא מקום.
הם נשלחו למערב צרפת להתאמן וזה להתארגן.
אחר כך הוא קיבל איזה חופשה ואז הוא מתחתן עם אמא שלי ואחרי זה שולחים אותם לחזית המזרחית.
זאת אומרת לחזית בעצם צבא צרפת היה מאורגן בשתי חזיתות כאילו מזרח וצפון.
צפון זה מול בלגיה ומזרח זה מול גרמניה. ושם היה קו מאזינו המפורסם.
נכון.
אבל אבא שלי לא היה בקו מאזינו הוא היה ביחידה זאת אומרת באוגדה שלמה של פולנים.
היו שלוש אוגדות של פולנים באותה תקופה בצרפת.
באזור אפינל. זה מהדברים שהוא סיפר זאת אומרת בהרי הווז מול.
אחר כך שהגרמנים עקפו את כל האגף המזרחי עברו בין שתי הצבאות.
מה שהפתיע את הצרפתים שלא כל כך חשבו חשבו במתכונת של מלחמת העולם הראשונה.
אבל בוא אנחנו לא נכנס לכל.
לא לא ברור.
הסיפור ההיסטורי.
קראתי על זה הרבה.
כן אני מניחה אז מה קרה איתו?
אז הוא אומר ש.
היו להם אני יודע קרבות נסיגה או משהו כזה בין השאר הקצינים הפולנים אמרו צריך לחתוך עצים.
בשביל לאורך הכבישים בשביל לחסום את הטנקים הגרמנים וקציני הקישור הצרפתים אמרו מה פתאום.
אל תגיעו בעצים שלנו זה מראה את הטיפשות. טוב בקיצור היה מצב.
שכל האוגדה שלו הגיעה לגבול שוויץ.
שזה לא רחוק משם בזל וזה קרוב אז לא יודע בדיוק באיזה נקודה אבל נכנסו לשוויץ.
אה נכנסו לשוויץ.
כל האוגדה הזאת וכמובן שפירקו את נשקם אבל נתנו להם להיכנס.
ונשאר בשוויץ כל תקופת המלחמה?
אז הוא נשאר בשוויץ מ. כן מאי יוני אני לא יודע את התאריך המדויק 40 עד נובמבר דצמבר משהו כזה ב 45.
כל המלחמה בקיצור. אפילו אחרי המלחמה.
לא לא המלחמה הסתיימה רק במאי 45.
אבל אתה אומר נובמבר דצמבר 45.
44.
אה 44.
טעיתי יכול להיות.
אה אוקיי. אבל בכל אופן עד אחרי השחרור של צרפת.
נכון.
ברור. אוקיי אנחנו ובאיזה מקום בשוויץ הוא היה? אתה יודע?
יש לי תעודות של ה.
מה הוא עשה בתקופה הזאת?
כל החיילים האלה הכניסו אותם למחנות של הצבא השוויצי ואמרו להם.
טוב אתם אורחים שלנו אבל אתם צריכים לעבוד בשביל להרוויח את לחמכם.
אז הם היו כמו מחנה פליטים בעצם? מין מחנה כזה? אז הם עבדו בשביל הצבא השוויצי? השוויצרי?
בשביל שוויץ בכלל.
במה עבדו?
כל מיני.
כל התקופה הזאת.
חטבו עצים יש לי תמונות.
החיילים האלה לא היו רק בהכרח חיילים יהודים היו גם.
בפלוגה שלו היו רק.
שניים.
כל השאר זה איזה מאה או משהו.
אז הוא לא במייליה של פליטים יהודים או משהו כזה.
נכון.
הוא עדיין מילייה של פולנים בשוויץ.
בשוויץ בדיוק.
אנחנו נחזור אליו.
בסדר.
הוא מתוך מה שאתה מתאר הוא התחתן והשאיר אישה הרה.
בדיוק.
וביוני 44.
כן.
הצבא הגרמני פולש וכובש את פאריס.
זה התחיל במאי לא משנה.
אבל הכיבוש היה ביוני?
הוא השלים את הכיבוש כן נכון.
השלמת הכיבוש ותזכיר לנו אתה נולד באיזה חודש?
נובמבר.
נובמבר כמה חודשים אחרי.
תספר מה עובר על אמא בעצם היא נשארת רק התחתנה בעלה יוצא לחזית היא בהריון.
היא חוזרת להורים שלה.
להורים שלה והם דואגים לפרנסתה?
יכול להיות שהיא עשתה משהו אין לי מושג.
אוקי. עכשיו.
אבל היא הייתה צריכה להניק תינוק.
ממה שאתה יודע בדיעבד מה קורה עם הכיבוש הגרמני? מה קורה להם בזמן הכיבוש הגרמני?
בחודשים הראשונים?
אני חושב.
היו עליהם הגבלות?
הכוכב הצהוב המפורסם.
הטלאי.
הטלאי הצהוב כן.
אבל לא תנועה אולי? דברים כאלה? הסבא במה עסק בפאריס? הסבא חייט.
חייט המשיך להיות חייט.
וכשהגיעו הגרמנים היה לו עסק משלו? או עבד בשביל מישהו הסבא?
הוא עבד בבית אני חושב.
בבית. והכשהגיעו הגרמנים למיטב ידיעתך הוא המשיך לעבוד? או שהיו איזה בעיות?
לא ידוע לי.
בקיצור אמא יולדת בנובמבר לבד והיא יולדת עדיין בבית חולים.
ואין הגבלות כאישה יהודיה בינתיים ממה שאתה יודע.
יש אפילו איזה משהו איזה פרט מפתיע.
כן.
שאני לא יודע להסביר אותו.
כן שבאיזה שהוא שלב יותר מאוחר לא מייד כן היא הולכת אני לא יודע להסביר את זה.
היא הולכת לרשויות אני יודע לעירייה המקומית או משהו כזה ומכריזה עלי.
על הולדתך.
על הולדתי ואני מקבל אזרחות צרפתית מתוקף היותי.
יליד.
יליד צרפת.
ועשו לך גם ברית? ממה שאתה יודע?
עשו לי ברית אני פשוט יכול לראות.
לא אבל זה משמעותי אחר כך אנחנו נגיע לזה.
איך ומה את זה אני לא יודע.
זה במלחמה זה יכול להיות מאוד משמעותי ילד במסתור.
נכון.
אז אנחנו נחזור לזה אחר כך אבל מה שאני שואלת היא גם נותנת לך שם צרפתי והכל.
אה כן הייתה התייעצות הדודה שלי מרי קלוד הייתה בסביבה לפני שהיא ברחה עם בעלה.
בעצם זה היה קודם אהוב ליבה לא משנה ברחה לספרד.
אה הם הצליחו להימלט לספרד?
כן ואחר כך למרוקו והתנדבו לצבא הצרפתי החופשי.
אוקיי בכל אופן.
החבר שלה הוא בעלה לא יודע מתי.
בעלה לעתיד.
הם התחתנו באיזה שהוא שלב והוא כבר היה צרפתי כי אבא שלו נלחם במלחמת העולם הראשונה.
אוקיי אז נחזור אלייך ולאמא.
יש לה תינוק ואמא סיפרה איך עוברים השנים הראשונות בפאריס תחת כיבוש גרמני? איזה הגבלות?
לא.
אם היה מחסור במזון?
לא סיפרה אף פעם.
הפצצות? או דברים.
אני כילד קטן לא היה לי מושג.
ברור.
שאני יכול או צריך לשאול.
אוקיי. אבל ברור בדיעבד ממה שאתה כן יודע איך הם הרי עד 42 היהודים נרדפו.
בוא נאמר עוד דבר נזכיר את הענין ההיסטורי שצרפת בהתחלה חולקה בעצם.
יש לנו את האזור הצפוני בעיקר שכבוש על ידי הגרמנים ומה שקראו צרפת החופשית. ממשלת וישי.
האזור החופשי צרפת החופשית זה מושג אחר.
האזור החופשי המרשל פטן נכון ששולט.
הם שקלו עם אתה יודע בדיעבד הרבה יהודים ברחו מפאריס דרומה. הם גם ניסו ברחו אתה יודע משהו?
לא ידוע לי.
יש כאלה שברחו וחזרו. יש כאלה שהצליחו להגיע.
נכון נכון נכון.
יש כאלה כמו שאתה אומר שהגיעו גם לספרד לשוויץ אבל אין לך מושג עם הסבא וסבתא אמא תינוק ניסו?
לא אין לי מושג מה הם חשבו ותכננו.
אוקיי. מה מתוך מה שאתה יודע מה הייתה השתלשלות העניינים?
כי אתה אומר שאתה לא יודע בשנתיים הראשונות ב 42 צרפת כולה כבר היא תחת כיבוש צרפתי.
אין כבר ממשלת וישי ומתחילים לאסוף גם את היהודים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית רשימות וכדומה.
נכון.
קודם כל קודם כל היהודים הלא נתינים.
הזרים.
בדיוק אבל ממה שאתה יודע המשפחה אצלכם רק היא הייתה עם התינוק אצל סבא וסבתא או עוד אחות?
את יודעת על שתי האחיות טוב אני יודע שהאחות השנייה היה לה חבר.
זה מה שסיפרת שברחו לצרפת.
שברחו אחר כך לספרד.
ואחר כך למרוקו.
אבל מתי זה היה בדיוק אני לא יודע.
והאחות השנייה?
והאחות השנייה שהייתה יותר קטנה אין לי מושג בדיוק מה קרה לה.
היא לא שרדה?
היא שרדה אבל זה סיפור עצוב.
אתה רוצה לספר?
כן.
איך קראו לה רק תזכיר לנו.
אלין.
אלין. מה קרה איתה?
היה לה חבר צרפתי גוי ממשפחה מיוחסת היא הייתה מאוד יפה יכלה להיות כוכב קולנוע.
כוכבת.
כן כוכבת קולנוע. גם אמא שלי רק האמצעית לא היתה יפה לא משנה שתי אחיות היו יפות.
אז בסוף המלחמה כשהיא קיוותה שהוא התחתן איתה ההורים שלו אמרו לא בא בחשבון.
כי היא יהודיה?
כן ואז בעצם היא יצאה מדעתה והגיעה.
לבית חולים לחולי נפש?
כן.
בצרפת?
צרפת לא היה למקום אחר.
וזה בעצם הציל אותה במובן מסויים? לא נגעו בבתי חולים או שכמו ש.
זה אחרי המלחמה בסוף המלחמה.
אה בסוף המלחמה זה קרה חשבתי שזה בתקופת המלחמה.
לא לא בסוף המלחמה.
אז היא היתה כל השנים מאושפזת?
כן עד לפני לא יודע 12 שנה או משהו כזה נפטרה ואז חיפשו אותי בתור יורש.
פתאום לא יודע המון שנים לא ידעתי על קיומה בכלל.
לא דיברו עליה במשפחה.
לא עוד סוד משפחתי.
הבנתי. הבנתי.
יאיר אני רוצה לשאול עם לסבא וסבתא למשפחה ממה שאתה יודע בדיעבד.
ובמיוחד עכשיו שזה תקופת מלחמה האם היה להם קשר לקהילה היהודית?
האם הם נעזרו? היו הרי אירגונים בקהילה היהודית מאוד התארגנה.
בנסיונות לעזור ליהודים תחת הכיבוש הגרמני ארגונים שונים.
כן.
יש גם ארגון על והיו גם ארגונים שאחר כך טיפלו בילדים כמו הוזה וכולי הם נעזרו?
היה להם קשר עם הקהילה? כי המשפחה של סבא וסבתא מצד אמא אמרת היו.
מתבוללים.
מתבוללים אתה השתמשת במילה.
אבל הם בכל זאת נעזרים עכשיו בתקופת המלחמה ממה שאתה יודע באיזה שהוא ארגונים יהודים?
לא אין לי מושג.
אז מה קורה לאמא ולסבא וסבתא בהמשך?
טוב.
ממה שאתה יודע בדיעבד.
16 ביולי 42.
כן עד אז אתם בבית בדירה אצל סבא וסבתא. ואז מתחילים לאסוף את היהודים.
כן באותו לילה יש כן ויש יהודים שניצלו באותו לילה כי לא פתחו כי.
כי ברחו. כי הסתתרו. כי השוער אמרו שאין פה יהודים.
אבל היו כאלה שכן אמרו הנה בקומה הזאת ופה ושם.
אז מה קורה איתכם?
מה קורה איתנו? לוקחים את סבא וסבתא שלי.
רגע. מגיעים הגסטאפו מגיע המשטרה הצרפתית.
לא המשטרה הצרפתית.
ולוקחים את סבא וסבתא ולא את אמא והתינוק בשלב הזה?
הסיפור שסופר לי בעיקר על ידי הדודה מרי קלוד זה שאיזה שוטר אמר לאמא שלי תקחי את התינוק ותסתלקי.
מישהו שהציל אותה ככה משהו כזה.
תכף נמשיך איתכם. בוא ממה שאתה יודע בדיעבד ספר מה אתה יודע.
מה קרה לסבא וסבתא ברגע שהם נעצרים בקיץ 42 על ידי המשטרה הצרפתית.
נשלחו היו בוולדיוו המפורסם כן באצטדיון החורף.
כן. איפה שאספו את היהודים
כן. כן.
בפאריס ומה אתה יודע מעבר לזה?
יונה היתה שם.
ומעבר לזה?
נשלחו לדראנסי.
היו בדראנסי.
ואחר כך.
לאוושויץ.
אוושויץ.
ואתה יודע היום בדיעבד מתי הגיעו באיזה טרנספורט ומה קרה?
אני יודע לפי הספר של סרז קלרספלד.
קלרספלד אהאה.
שגם הור סרז במקרה.
נכון נכון. אז הם הגיעו ב 42 כבר לאוושויץ או יותר מאוחר 43.
לא לא 42.
ב 42 הם הגיעו.
זה היה קצר מאוד אני חושב ש.
אתה כמובן לא זוכר אותם כי היית בערך בן שנתיים כשהם נלקחו.
כן הייתי בן 20 חודש.
אפילו לא שנתיים.
נכון.
אמא סיפרה לך אי פעם עליהם? על ההורים? על הסבא וסבתא משהו? עליהם על האישיות שלהם?
לא.
ממה שאתה יודע מה קורה אתה אומר שממה ששמעת השוטר איזה שהוא שוטר אמר לאמא.
קחי את התינוק ותסתלקי. ומה אתה יודע מה היא עושה? לאן היא מסתלקת? מה איך מה התרחשות?
אני יודע שהיא הסתלקה.
זה ברור לך.
אני יודע שכנראה אולי באמת ארגון יהודי עזר לה והסתיר אותי במעון ילדים.
אוקיי. רק אותך? זאת אומרת היא גם נמצאת במעון?
הילדים הרי טיפלו בדרך כלל בנפרד. לא כולם היו.
איפה היה המעון הזה?
אני יודע שזה ולדשוברוז.
ולד.
ולה דו שוברוז עמק הנחל שוברוז.
אוקיי. זה היה מעון בכלל של ילדים צרפתים?
לא יודע.
אז היא קודם כל שמה אותך שם. אתה ילד.
יש כמה תמונות משם.
כן אתה בערך בן שנתיים אפילו לא שנתיים.
נכון.
וכמה זמן אתה לא זוכר שום דבר מזה נכון?
אני זוכר תמונה אחת אמרתי לך.
אוקיי. שם מתחיל הזכרון קצת.
כן.
וכמה זמן היית שם? בערך?
זאת השאלה. חצי שנה יותר לא יודע.
והיא בדיעבד. כי אתה לא יודע או זוכר היא הייתה באה לראות אותך?
היה לה קשר? איפה היא הייתה בחצי שנה הזאת?
יכול להיות שהיא באה לבקר אותי כי יש איזה שהיא תמונה.
שזה יתכן. אבל עד כמה שידוע לי הסתתרה בכל מיני ערי שדה.
וממה שאתה יודע שהיא מפקידה אותך שם בבית הילדים אתה בשם שלך האמיתי או שנותנים לך איזה שם.
לא יודע.
אתה לא יודע.
לא יודע. אחר כך אני מגיע לאיכרים האלה.
אוקיי אז בוא תספר. אתה לא זוכר את המעבר שהגעת לשם.
לא.
ואתה זוכר את עצמך שמה אבל?
זוכר את עצמי שם.
בוא תספר מי הם ואיפה זה בדיוק? זה כפר? ממש כפר?
זה ממש כפר די קטן.
כמה רחוק מפאריס?
אני חושב ש 80 קילומטר משהו כזה.
דרום? צפון?
דרומה.
דרומה.
לכיוון הלואר כן.
זה אזור שטוח?
כן.
וזה אזור חקלאי זה כפר?
אזור חקלאי.
מה מגדלים שמה? יש שמה משקים אני מבינה?
אני חושב שאחד הגידולים שמה היה חיטה אבל הרבה יותר אני לא יודע.
זה כפר קטן או זה חווה?
לאן שאתה נשלחת זאת חווה או זה משקים קטנים כמו שאנחנו מכירים בכפר ממה שאתה יודע?
זה משקים. אבל זה טיפוסי. חצר עם כל מיני מבנים מסביב המגורים והמתבן וכל מיני.
אוקיי. אז קודם כל מי המשפחה שאתה הגעת אליה אתה יודע?
לא יודע.
איך קראו להם? עד היום אתה לא יודע?
לא כי אף פעם לא דאגתי לזה ולא הייתי.
אז אתה לא יודע עם זה היה זוג עם ילדים?
אני זוכר שמות שני בנים.
איך קראו ל.
אמיל ואלבר שמות הכי נפוצים.
ואיך קראו להורים אתה זוכר?
לא.
גם לא.
לא.
אתה זוכר את הגילאים בערך? הם היו אנשים כבר מבוגרים או הזוג הזה באיזה גיל לדעתך היום?
כשאתה חושב בני כמה הם היו?
אני חושב שהם היו בני 40 פלוס.
והאמיל ואלבר היו גדולים ממך?
כן.
כבר היו גדולים.
כן כן כבר היו גדולים.
היו שני בנים רק?
כנראה שהיו ילדים אחרים אני זוכר רק שניים.
מה היה להם במשק? בעלי חיים גם? פרות?
בעלי חיים אבל להגיד בדיוק בבטחון איזה בעלי חיים.
לא. ואתה זוכר את הבית עצמו?
את החצר את הגגות כן פחות או יותר אבל אני לא זוכר איפה ישנתי.
ואתה מסתתר שמים אותך לבד בלי אמא? היא לא איתך במסתור?
לא לא בלי אמא.
אתה לבד. תראה זה בעצם השנים הראשונות שלך כילד משם.
נכון.
אתה זוכר מה אתה קולט בשבילך הם ההורים שלך?
או אתה מבין מהר מאוד שלא? אתה זוכר איך עוברת הילדות המוגדרת?
אני חושב שהבנתי שהם לא ההורים שלה שלי.
איך הם התייחסו אלייך? זה שנים ממש שנים צעירות איך הם מתייחסים אתה זוכר?
אני לא זוכר באופן שוב באופן מדוייק. אני יודע שאחרי שאבא שלי לקח אותי משם.
ושחזרתי לפאריס אמרו שלא נתנו לי מספיק חלב לשתות שאני סובל.
דווקא במשק? זה לא נתנו לך מספיק חלב?
תראי אני לא יודע עם היו להם פרות מניבות אין לי מושג.
אבל אני רוצה להבין כי ממה שאתה יודע בדיעבד הזוג האיכרים האלה שלקחו אותך זה היה עבור תשלום?
יכול להיות.
או שמנסיבות הומניסטיות או הם היו אולי קשורים במחתרת? ברזיסטאנס? יש לך מושג?
אין לי מושג.
מה המוטיבציה שלהם.
אין לי מושג.
לקחת ילד יהודי הרי אם הם יתפסו זה סכנת.
לא תמיד הם ידעו.
שזה ילד יהודי?
אני יודע את זה מהקריאה הרבה שלי.
נכון. אבל מצד שני אתה נימול אז זה שאלה.
את יודעת שחלק מהאנשים לא ידעו איך נראה.
בסדר אבל אני אומרת זה סכנה בכל מקרה אם הם יתפסו זה סכנת חיים.
שאלה של חיים ומוות גם להם ולילדים שלהם. אז הם.
בצרפת זה היה פחות מחמיר מאשר בפולין ובמקומות כאלה.
אוקיי ובכל זאת..
אני זוכר אבל זה גם כדאי להזכיר שהלכתי לכנסיה יחד איתם.
ואתה כאילו לומד את כל הדברים. הם קתולים נכון? מן הסתם.
קתולים.
אז אתה חושב את עצמך לילד צרפתי קתולי? לומד את התפילות? את החגים?
אני לא יודע עם אני חושב בתקופה הזאת.
אבל מבחינתך.
מה שאני זוכר זה תמונות זאת אומרת עובדות מסויימות למשל העובדה שנכנסים לכנסיה ויש שם איזה.
אגן.
אגן קטן שלוקחים מים.
ומצתלבים.
ואני לא זוכר עכשיו אבל עשיתי את זה כן.
אתה זוכר תפילות גם?
עכשיו תפילות לא. אבל אני זוכר שישבתי על ספסל וראיתי את הכומר בסוף שמה ליד ארון הברית בעצם שלהם.
וזה שבסוף הוא היה היו אוספים תרומות. אני זוכר כמה דברים כאלה.
היו לך שם חברים כילד קטן? צעצועים? חברים? משהו?
לא יודע.
אתה יודע עם בדיעבד כמובן אחרי שנים עם הסתירו שם בכפר עוד ילדים יהודים?
לא יודע.
לא יודע. ואתה לא יודע עם היה קשר למחתרת לרזיסטאנס?
לא יודע זה אזור אגב שבגלל הקרבה לפאריס וכל זה לא היה שם משהו רזיסטאנס.
אוקיי. בתקופה שאתה שם אמא מסתתרת במקום אחר אני מבינה?
הסתובבה בכל מיני מקומות.
היא באה לראות אותך כשהיית שמה? אתה לא יודע?
לא זוכר.
אתה לא זוכר.
אני חושב שהיא לא הסתכנה.
אז בעצם אף אחד. ידעו שאתה שם היא ידעה שאתה שם אבל לא היה שום מגע ואתה בעצם.
אתה זכרת את אמא לפני המלחמה? היה לך זכרון ממנה כאילו.
לא לא זוכר.
ואיך אתה זוכר אם הם הענישו אותך או היו גם עונשים? או משמעת איך גידלו אותך שמה?
כן משמעת אבל זה לא היה משטר קשה הייתי זוכר.
אבל אתה בשבילך לא ידעת משהו אחר? זה מה יש בשבילך.
נכון.
כל עולמך אני מבינה. אתה לא יודע אתה היית צעיר מדי ללכת לגן? או שגם לא רצו שולחים ל.
בכפר כזה אין בכלל גן.
הסתובבו חיילים גרמנים באזור? יש לך זכרון מחייל גרמני?נכון יש כינוי גנאי שהצרפתים מכנים.
ליבוש.
ליבוש אתה זוכר?
אני זוכר את זה יותר מהתקופה שאחרי המלחמה מה שאז.
שמה אתה זוכר איזה סיטואציה שמחביאים אותך כי חיילים גרמנים מגיעים או.
לא זוכר.
מחפשים כי אנחנו מכירים סיפורים כאלה שהגרמנים מחפשים את הילדים או בכלל מסתתרים.
אבל אתה לא זוכר איזה סיטואציה שמחביאים אותך.
לא לא.
אתה בכלל לא מודע כמובן שאתה ילד יהודי ושיש סיבה שיחביאו אותך.
נכון.
אתה זוכר משהו של מתח משהו שבשבילך כילד זה נרגיש חוויה יותר קשה שם?
החוויה הקשה זה בסוף.
בסוף.
זאת אומרת לא לא אני צריך להסביר זה ביולי 44.
כשמה שנקרא חייל החלוץ האמריקאי מתקרב לשם בכוונה.
אבל רק שנייה יאיר. עד יולי 44 הרי הנחיתה בנורמנדי הייתה כבר ביוני 44.
נכון.
אבל עד אז לפני כן באזור שאתם הייתם לא היו הפצצות? או דברים אחרים כשאתה זוכר כילד קטן?
לא היו הפצצות כי זה לא מקומות ששווים את זה.
אבל אתה זוכר אם בכלל כילד קטן עד לאותו שחרור או התקרבות לשחרור.
היית מודע כילד בן שלוש ארבע בכלל למילה מלחמה? שיש מלחמה?
אני לא מדברת בעולם בכלל הרי מלחמה עולמית אבל אפילו שם אתה זוכר שדיברו?
ששמעת את המבוגרים? שיש משהו.
יכול להיות ששמעתי משהו אבל אני לא זוכר.
אז מה קורה ביולי 44 עם האמריקאים?
האמריקאים מגיעים לאזור בכוונה לחתוך את הצבא הגרמני זאת אומרת דרום צרפת וצפון שזה יהיה.
והם מגיעים לאזור אני זוכר את ירי התותחים או הטנקים. אני zוכר שברחנו מהחווה.
ששכבנו באיזה תעלה שאני נורא פחדתי את זה אני כן זוכר ואת יודעת במקרים קיצוניים.
זה מאוד מלחיץ.
כן זה מגיע גם פיזית.
אבל הייתם באזור בשדות או.
נכון.
עד אז אני גם רוצה לשאול אם כילד שמה כי אתה אומר שאחר כך היו טענות שלא נתנו לך מספיק אוכל.
אתה זוכר עצמך שחווית מצב של מחסור. רעב כילד קטן?
אני לא זוכר.
טוב.
אז הפסקה?
אז ההפגזות האמריקאיות שזאת אומרת זה כבר משהו קצת יותר טראומתי.
ואני מניחה שלא הבנת כל כך מי נגד מי גם.
בוודאי.
אז זה היתה תקופה שהייתם בורחים מהבית אני מבינה או שהיתם גם בכפר אחר או?
לא לא הסיפור הוא של ההסתתרות שם בתעלה ההיא וזה כנראה לא היה הרבה אולי 24 שעות.
אם זה יולי אני מניחה שסביב אוגוסט כבר שוחררתם? לא? כמו פאריס?
לא לא זה.
לקח עוד זמן?
לא לא זה לא לקח כל כך הרבה זמן כי אני זוכר אני לא יכול לספור את הימים.
אבל בוא תספר על השיחרור.
כשחזרנו לחווה וראיתי שהרעפים נפלו לחצר שחלונות התנפצו היה הרס מסויים.
והגשר שהיה על הלואן שעובר לאורך הכפר גשר אבן כבר איננו.
ואתה זוכר שראית חיילים בשלב הבא?
לא זוכר.
אז אנחנו מדברים עכשיו על השחרור?
כן אחרי זה כבר אין גרמנים באזור.
ובשחרור אבל אתה לא זוכר שראית בכלל גרמנים גם? כילד חיילים גרמנים?
יכול להיות שיש לי משהו ואני אסביר לך למה.
ב 1980 נסעתי עם אישתי הראשונה והילדים או שזה היה קודם?
אה עם הבן שלי אז זה אחר כך. נסעתי בפעם הראשונה. לא חשוב באחת הנסיעות שהייתי צריך לחצות את גרמניה.
הגעתי לאזור הגבול כן ועמדו שם שני חיילים זנדארמים גרמנים וממש הרגשתי שאני מתחלחל ו.
משהו עלה.
כן.
אז יכול להיות שהיה כן.
הד.
הדהד משהו מהילדות.
נכון.
כן אבל אתה לא זוכר במודע.
נכון.
סיטואציות כאלה ואני מבינה שגם שאלת הנימולות אף פעם לא עלתה בחווה או במקומות אחרים.
אוקיי אז הדבר הבא אתה זוכר שאתה רואה אליכם בכפר באזור עברו גם חיילים אנגלים או בריטים או אחרים?
לא זוכר.
אבל אתה זוכר שדיברו על השחרור? אתה בערך ילד אפילו לא בן ארבע.
לא ממש זוכר שיחות.
אתה זוכר שמחה? או שבכפר יוצאים אנשים?
לא זוכר.
אז מה הדבר הבא שבאים לקחת אותך?
הדבר הבא זה כנראה בתחילת דצמבר 44 שאבא שלי אחרי שברח משוויץ פחות או יותר.
כי הוא ניסה כבר פעם קודמת אבל השוויצים כבר שמרו פחות על הגבול.
כי הם הבינו שהגרמנים הולכים להפסיד.
אז הוא חזר לפאריס. פגש כנראה את אמא שלי ובא לקחת אותי מהאיכרים.
אוקיי אז עכשיו שאלה ראשונה שלי בהקשר הזה.
האם בדיעבד אתה יודע בזמן השהות שלו בשוויץ בכל זאת זה היה תקופה של חמש שנים כמעט נכון? ארבע.
ארבע וחצי שנים כן.
היה לו איזה שהוא מושג עליכם? הוא ידע משהו? איפה אתה? איפה אישתו?
בהתחלה.
היו לו איזה ידיעות? אני מדברת אחרי 42 אחרי שכבר לקחו.
אחרי 42.
עד 42 היתה עוד תכתובת או משהו? היה מכתבים?
היה משהו אני לא זוכר מי שלח חבילה למי.
זאת אומרת אמא שלך ידעה שהוא בשוויץ?
כן.
זה כן. והא ידע שנולד לו תינוק אני מניחה.
נכון.
אוקיי למרות שהוא לא ראה אותו אף פעם.
נכון.
אז עכשיו הוא גם מצליח למצוא את אמא שלך אחרי המלחמה.
נכון.
והם עכשיו באים לקחת הוא בא לקחת את התינוק את הילד.
נכון.
אתה בכלל.
ואני לא מכיר אותו. מי זה האיש הזה.
אמרו לך אחרי המלחמה שאתה בכלל יהודי ושיש לך הורים והם יבואו אולי או לא יבואו?
הצרפתים מדברים איתך? אתה חושב אתה זוכר אם קראת להם אבא ואמא? לצרפתים? לאיכרים?
לא זוכר.
לא זוכר. אז פתאום מופיע איש זר ואומר שהוא אבא שלך?
נכון.
זה גם יכול להיות שוק לא נורמלי.
זה היה.
זה היה שוק?
כי אמרתי מי זה לא מכיר אותו מה אני צריך ללכת איתו.
זה דבר מאוד קשה פתאום משהו שאתה לא יודע ואני מניחה שזה גם קשה הפוך לאבא שלך שגם לא הכיר אותך.
נכון.
שצריך לקחת. והוא במקום לקח או זה רק היתה הכנה לקראת?
אני לא יודע עם זה לקח יום או יותר מה שאני יודע אבא שלי היה חובב צילום הוא צילם בתים בכפר.
והוא צילם אותי ליד איזה בית עתיק מאיזה שער של בית או של חווה מהמאה 18 או ה 17 אני לא יודע.
טוב אז בשלב מסויים הוא לוקח אותך מה לפאריס? וגם אתה זוכר את המפגש עם אמא?
אתה ודאי לא זכרת גם אותה? גם לך היא היתה אישה זרה האמא?
זה היה פחות. זה היה פחות חריף אני לא זוכר בדיוק גם.
אתה זוכר אם היה לך קשה גם לעזוב את הצרפתים?
לא אני לא זוכר.
זה מה שהכרת מה שהתרגלת.
לא זוכר.
אוקיי. אז בוא נדבר בקצרה חוזרים לפאריס אחרי המלחמה איך הם משקמים את החיים שלהם?
קודם כל הדירה נשמרה להם כי זו היתה דירה שכורה?
הדירה היתה היו שם פולשים שהתמקמו בדירה.
ונשאר משהו מהריהוט שלהם? הדברים שלהם?
את זה אני לא יודע אני יודע שלקח להם זמן אבל אבא שלי כן מצא את בית המלאכה שלו.
אוקיי.
ושזה היה זה היה בניין שפעם נקרא הוטל פחטיטוביה אם את שמעת פעם את הביטוי הזה.
לא.
שזה בדרך כלל בית של איש אצולה או בורגנות גבוהה שזה בעצם מן ארמון קטן.
אבל זה חולק לכל מיני יחידות. והיו חדרים עם ארבע מטר או יותר גובה ארבע וחצי אולי.
ובחלק חילקו את זה באמצע אז היו חדרים עם דווקא נמוכים אבל זה היה רק חלק קטן.
והיתה לי מיטה ליד החלון וזה היה בית המלאכה גם.
זה היה ביחד.
אז אני זוכר שהייתי הולך לא היתה ממש מרפסת אבל היה משהו מברזל.
מעקה.
מעקה מברזל והייתי מסתכל החוצה. ואני זוכר אנשים שהלכו ברחוב גברים בדרך כלל.
מרימים את בדלי הסיגריות בשביל לעשות סיגריות מחדש.
זה היה המצב אחרי המלחמה.
כן תראי איזה תמונה נחרטה בזכרוני.
עכשיו יאיר איך שהוא הם משקמים את החיים. אבא חוזר לעבוד עם התיקים אני מבינה לבסס את העסק.
אתה כבר ילד בן חמש שש אנחנו מתקדמים.
אני הולך לגן נקרא לזה גן. גן ציבורי לא גן חובה.
צרפתי גן ציבורי כן.
צרפתי. ואני זוכר אפילו איפה.
ההורים קלטו אחרי המלחמה שהם איבדו גם. אבא איבד אני מבינה את המשפחה בפולין את הורים שלו.
אמא שלך איבדה את הורים שלה אתה חושב שכשילד הרגשת איזה אבל עצבות בבית?
סיפרו לך כשאתה מתבגר בצרפת. באיזה שלב כילד לא היית מודע למלחמה ושהיית ילד במלחמה.
שניספו הסבים והסבתות וקרובי משפחה מתי את מתוודע בעצם לסיפור הגדול? ולסיפור הפרטי?
לסיפור של השואה בכלל של היהודים ולסיפור הפרטי. זה כבר בשלב הרבה יותר מאוחר?
כן לקח זמן
בבית דיברו על זה? ההורים היו מדברים על זה? היו מספרים לך?
תראי אחד הדברים.
או שלא דיברו?
בדרך כלל לא דיברו על זה.
על המלחמה לא דיברו?
לא רק לא היה שלב שאני לא יודע בדיוק לתערך.
שאבא שלי סיפר זכרונות אז חלק ממה שסיפרתי זה לפי מה שהוא סיפר.
כן אבל הוא גם סיפר לך כילד שהיו לך סבא וסבתא שנספו במחנה השמדה כמו אוושויץ שהיו שם תאי גזים.
לא לא.
שהיו שם קרימטוריום.
לא לא.
זה נודע לך בגיל הרבה יותר מבוגר אני מבינה.
בהחלט.
מתי כשאתה הולך לתנועה? אז דברים יותר מתחילים להתבהר?
את יודעת אפילו טוב זה היה נושא.
טאבו?
מאוד עמום אני מניח שבאיזה שהוא שלב זאת אומרת התוודעתי לעובדה שהיה שהייתה שואה ודברים כאלה.
בבית הספר הצרפתי כשאתה הולך נגיד אחר כך לחטיבה או מה שנקרא תיכון לומדים על המלחמה.
מדברים על המלחמה. מדברים על היהודים או זה לא גם נושא שכל כך אם אתה זוכר כבר?
אם אני לא טועה בשיעורי ההיסטוריה עצרו בשנת 1939.
מעניין. זה מאוד מעניין.
כן זה מאוד מעניין בהחלט גם אני שמתי לב יותר מאוחר.
ואין לכם אחרי המלחמה אין ביטוי גם בבית לחיים יהודים? או קצת יותר?
כן חגגנו פסח.
אז אתה כבר מודע.
הלכתי לבית כנסת פעמים שלוש עם אבא שלי.
אז אתה כבר מודע ליהדות שכחת גם את התפילות ומה שהיית כילד שכביכול ילד צרפתי נוצרי בכפר.
נכון.
ואיך אתה מגיע לשומר הצעיר כי אבא שלך מחדש פעילות ציונית?
הוא מתוך האבא או מתוך חברה שלך אתה מגיע?
אבא שלי רצה לעלות ארצה.
אה הוא כן רצה?
אמא שלי לא רצתה לשמוע זה ההבדל בין שני ה.
והוא דוחף אותך לתנועת נוער ציונית? או שזה בא מתוך חברים מתוך.
זה בא גם מתוך חברים בכיתה שלי.
באיזה גיל אתה הולך לשומר הצעיר? לקן בפאריס? בתיכון כבר או לפני?
כן בתיכון כי התחילו בדרך כלל מגיל 12.
ומה אתה זוכר בפעילות? היה לכם קן? על מה דיברו?
עכשיו היה ניסיון ראשון שזה 54 או משהו כזה.
בן כמה אתה אז?
13 וחצי לא חשוב.
חגגו לך גם בר מצווה?
לא אני זוכר שהלכתי לשיעורי דת היה שם איזה רב וזה לא סתם מקום זה ליסה שרלמנג.
זה מוסד היסטורי בפאריס זה יותר מ 200 שנה תיכון ממלכתי. עוד מימי נאפוליאון.
הלכתי לכמה שיעורים למדתי את חודשי השנה למדתי עוד משהו.
וזהו?
ואמרתי זה לא מעניין אותי.
אוקיי אז תספר לנו קצת על הפעילות בשומר הצעיר. מה מדברים על.
עכשיו השומר הצעיר זה סיפור באיך נקרא לזה לא בהמשכים אני יודע.
יש פרק ראשון שאני שם כמה חודשים ואני יוצא איתם.
למחנה קיץ?
מחנה חורף לא קיץ. מחנה חורף בהרי הוורוז מעניין שזה שוב.
ודווקא זה אני מתלהב מהעובדה שאנחנו יש פעילות בחוץ פעילות גופנית ודברים כאלה.
אני זוכר מסע שהלכנו היינו אמורים ללכת יום שלם כאילו.
אבל למעשה גם כל הלילה אחריו גם כן הלכנו כי הלכנו לאיבוד.
אוקיי ואחר כך יש תקופה שנייה?
ואחר כך אבא או אמא לא זוכר. ההורים לא רוצים שאני אלך באופן קבוע.
בגלל שזה שמאל סוציאליסטים?
לא לא בגלל שאני צריך ללמוד. אני צריך להיות תלמיד טוב.
אז בשלב מסויים פשוט חוזר אחר כך?
אחר כך יש איזה פרק שאני מגיע לאיחוד הבונים ואני יוצא איתם למחנה קיץ.
אני עוד זוכר זוג של מדריכים שהיו פה בארץ שפגשנו שנים אחר כך.
וזה גם כן לא מחזיק הרבה זמן היה להם קן במקום אחר לא משנה אני חוזר לתנועה רק בסוף 56.
ונעשה פעיל?
אחרי מבצע סיני המפורסם.
אז באמת דילגנו על 48 הקמת המדינה אתה זוכר חגגו? חגגתם? יש לך איזה זכרון? קמה מדינת ישראל.
תתארי לעצמך אותי בן שבע וחצי.
כן אבל אתה זוכר משהו?
אני זוכר דבר אחד. שהייתי אצל בת דודה של אבא שלי שהיה לה בית באזור דופיינה באלפים.
ושהרדיו שידר דברים ידעתי שיש קרבות בפלסטינה.
אתה מדבר על מלחמת העצמאות כבר.
מלחמת העצמאות.
עכשיו אז אנחנו נתקדם נחזור נקפוץ לשומר הצעיר. אני רק דילגתי על משהו שרציתי בכל זאת לשאול.
בזמן המלחמה אתה הייתה מוסתר ואמרת שאמא הסתתרה בכל מיני מקומות.
היא אי פעם סיפרה לך איך היא שרדה כאישה צעירה?
לא.
איפה הסתתרה מה עשתה במלחמה?
לא.
אף פעם אתה לא יודע את הפרטים עד היום.
עד היום.
מי הציל אותה?
לא יודע.
ולא שמרה גם קשר לא שמר אני מבינה שהורים גם לא שמרו קשר עם משפחת האיכרים אחרי המלחמה.
נכון.
כי יש אנשים שהוכרו כחסידי אומות עולם.
נכון נכון.
אתה אף פעם לא פגשת אותם שוב? לא ראית אותם? בכל זאת עלית רק בגיל באיזה גיל עלית לארץ?
18.
18 אז לא חיפשת אותם? לא היה קשר? מהרגע שאבא הוציא אותך.
נכון אני ניסיתי לחפש את הכפר.
כן.
כמובן אז הייתי מוצא גם.
כן.
ב 86 או שמונה אני לא זוכר עשיתי איזה מסע עם הבן שלי לכבוד הבר מצווה שלו.
שורשים?
כן.
מעיין. סוג של.
קשור יותר לבר מצווה מאשר. וחיפשתי שם באזור מכיוון שהיה לי כל כך מעט ידע מזהה.
לא הצלחת?
לא מצאתי את הכפר.
הבנתי. אז נחזור אלייך ואנחנו נתקדם בקפיצות 58 עם הגרעין של שומר הצעיר.
אתה עולה לארץ ההורים עדיין בצרפת כשאתה עולה.
שתיהם.
ואתה מגיע לקיבוץ אני מבינה.
כן.
לחורשים אנחנו.
זה ינואר 59 אני מגיע לחורשים.
ששם היה הגרעין שלכם.
ורואה את כל הסלעים והעצים הצעירים ששתלו.
שהיום הם מקסימים.
אני יודע.
אוקיי כמה שנים היית בקיבוץ?
שמונה שנים.
קודם כל איך קיבלו אותך קיבלו אתכם הצברים פה? בקיבוץ.
האמת שהתמיד חשתי שהצברים לא הבינו מה זה עולים מחו״ל.
אה אתם עזבתם את צרפת עזבתם את החיים הטובים שיש שם. מה פתאום ודה גול הוא איש גדול.
בדיוק זה שנה לפני זה הוא קיבל את השלטון. תפס את השלטון לא משנה.
ואני אומר להם מה פתאום דה גול הוא איש ימין פה שם מעניין השומר הצעיר ורצינו לאכול חסה.
כן.
אז הם אמרו הצרפתים האלה שפנים אוכלי עשבים.
בקיצור הייתה חוסר הבנה והייתה התנשאות שלהם? של הצברים.
במידה מידה מסויימת אבל בכל זאת זה לא היה קשה זאת אומרת היו פרטים כאלה.
ובמה עסקת בקיבוץ? עד שעזבת?
הלכתי להכשרה שלחו את הקבוצה שלי ליקום. היינו שם איזה ארבעה חודשים ללמוד עברית להתחיל לעבוד.
אבל מה בקיבוץ עבדת?
עכשיו בקיבוץ עבדתי בתחילה בלול.
כן.
איזה שלוש שנים וחצי משהו כזה ואחר כך אותו מספר שנים בגידול בננות.
ומתי התחתנת עוד שהיית בקיבוץ? לא. אז בשלב מסויים החלטת לעזוב את הקיבוץ.
בשלב מסויים.
אבל בקצרה בסדר?
כן כן החברה שלי זאת אומרת שהיכרתי בקיבוץ מהגרעין עזבה כבר את הקיבוץ.
ובמלחמת ששת הימים. קצת לפני בעצם היא באה לבקר אותי במפתיע כי ניתקנו.
והיא אמרה שהיא רוצה להתחתן איתי.
ועקב כך עזבתי אחרי מלחמת ששת הימים.
לאן עברת?
תל אביב רמת אביב.
ורק בכמה מילים אז התחתנת באיזה שנה? בפעם הראשונה.
67.
והשם של רעייתך היתה.
ניקול דריפוס או דרייפוס אבל לא מהמשפחה של אלפרד.
ומתי נולדו הילדים ותאמר את שמותיהם.
אדווה נולדה ב 69 נעמי ב 72 ואלעד ב 73.
ובמהלך השנים אחרי שעזבת את הקיבוץ ממש רק בכמה מילים במה עסקת?
הייתי עיתונאי בעיתון בצרפתי לא בצרפתית שהופיע בארץ.
איך קראו לו?
לה פורמסיון דה ישראל ואחר כך לגורנאל לישראל.
ואחרי שמונה שנים עזבתי בשביל שגרירות צרפת.
במה עסקת?
מחלקת העיתונות הייתי שם מתרגם מקשר עם עיתונאים.
וכל השנים עבדת בשגרירות הצרפת.
30 שנה.
יפה. אני מבינה שגם נישאת בשנית.
עכשיו התגרשנו ב 86 ופגשתי את ג׳קלין רעייתי הנוכחית ב 96.
ג׳קלין לבית?
הלל.
ונישאת באיזה שנה? בשנית.
ב 97.
ההורים אני מבינה נשארו בצרפת אתה הזכרת שנולדה לך.
אמא שלי נפטרה ב 1960.
אתה הזכרת גם ש ב 53 נולדה אחות.
נכון.
ואבא והאחות אחר כך גם עלו לארץ או נשארו בצרפת?
ב 69 הם עלו ארצה.
הם עלו לארץ אוקיי.
תחילת שנות ה 60 לא אני אתחיל קודם שנות ה 50 בשנות ה 50 אתה עוד היית מאוד צעיר.
אבל והיית עדיין בצרפת היה בארץ הוויכוח המאוד סוער בנושא של השילומים הפיצויים מגרמניה.
זה משהו שזכור לך או היית צעיר מדי לויכוח הזה?
הייתי צעיר מדי אבל.
בשומר הצעיר דיברו על זה? הרי הם התנגדו מפ״ם התנגדו.
אז אני מספר שבשנה שקשרנו קשרים דיפלומטים עם גרמניה המערבית.
כן.
הלכתי עם אישתי הראשונה להפגין נגד בתל אביב.
אוקיי. והאם אתה זוכר את השנים זה כבר שנות ה 60.
כן.
שתפסו את אייכמן וכבר היית בארץ לדעתי. משפט אייכמן זכור לך?
אני כתבתי על זה אפילו.
כן? כעיתונאי? נכחת גם במשפט?
לא. לא. עבדתי בלול הפכתי זבל.
אבל עקבת? עקבת אחרי המשפט?
כן. לקחנו איזה טרנזיסטור בעבודה ואני שמעתי חלק מהדיונים.
אתה זוכר מה זה עשה לך? כבר היית בחור צעיר. אתה זוכר מה עבר לך בזמן המשפט?
אני זוכר. תראי. ודאי שזה עניין אותי.
אבל מה שיותר משמעותי זה כשלקחתי שניים מהילדים שלי לצרפת וביקרתי במחנה.
דראנסי?
לא. לא צריך להתבלבל שטרוטוף. כי יש שטרוטוף ויש טוטהוף.
לא יש שסטרסוב ויש שטוטהוף אתה מדבר בצרפת אבל?
בצרפת.
אה סליחה אז בלבלתי כי יש.
יש לזה שם שני אבל שטרוטהוף באלזס באלזס שם גם כן היו יהודים אבל לא רק יהודים לא רק יהודים.
והייתי עם שני הילדים שלי והלכנו וראינו תמונות.
כי יש את מחנה שטוטהוף באזור דנציג.
נכון נכון.
אתה לא מדבר על זה.
לא לא לא אני מדבר על אלזס זה שזה אזור המוצא של אבא של אישתי הראשונה.
וראיתי תמונות של יהודים ויהודיות.
וזה היה בשבילך כבר ההתמודדות.
זה את רואה קשה.
ולילדים סיפרת כשהם היו קטנים? על המשפחה? על מה שקרה? הית מדבר על זה?
סיפרתי מידי פעם כן. הם יודעים חלק.
מתי קלטת את העניין הזה שניצלת? ושזה לא מובן מאליו. ילד קטן. ילד יהודי בצרפת.
לצערנו הרבה ניספו. מתי קלטת את העניין הזה והיום בפרספקטיבה איך אתה רואה את ההצלה הזאת שלך?
זה עניין של מזל? גורל? יד אלוהים? נס משמיים? או תושיה של? איך אתה רואה את ההצלה שלך היום?
שכל כך לא מובנת מאליה.
טוב היה לי מזל שזה היה בצרפת.
ואתה חושב שזה עניין של מזל או גורל? או אתה מייחס את זה לזה שזה באמת לצרפתים?
אתה רואה את הענין הזה כמי שהציל אותך זה הצרפתים?
אני חושב רוב יהודי צרפת וזה גם מופיע בספר. היו צרפתים שעזרו.
אלה שניצלו?
זאת אומרת היו אחרים.
היו אחרים שהיו משטרה והסגירו והמיליציה.
וכל מיני כן.
והיו כאלה שסיכנו את חייהם והסתירו.
גם.
איך אתה מסביר את ההבדל הזה בתוך אותו עם שאחד מתנהג כך שהוא יסגיר יהודים.
בעבור בצע כסף או בגלל אנטישמיות? ולעומת זאת אחד יסכן את חייו להציל ילד יהודי.
איך אתה מסביר את ההבדל הזה?
זאת נקודה שג׳קלין אישתי השנייה עסקה בו. למדה אצל יהודה באוואר וגם הייתה לימדה וזה.
איך אתה רואה את זה?
אני רואה את זה כמשהו שחבוי בנפש האנושית.
אז ההבדל הוא עניין של הבדל של אופי או תוצאה של חינוך שונה? או איך?
יש מהכל. האופי זה ברור שהוא ממלא תפקיד מרכזי.
והיום איך אתה מתייחס באמת לצרפתים במלחמת העולם השנייה?
כי מצד אחד ממשלת וישי שיתפה פעולה ועשתה את העבודה גם לגרמנים.
נכון נכון.
בתקופה ההיא. איך אתה היום רואה את הצרפתים בהקשר הזה?
רגשות מעורבים אין מה אני למשל לא אהבתי את הנשיא זאק שיראק אבל הוא עשה גסטה שאף אחד לא עשה קודם.
בקבלת אחראיות?
בהצהרה המפורסמת זה היה אפרופו 16 ביולי שהוא אמר שצרפת הייתה אחראית.
זאת אומרת הוא לקח אחראיות בשם העם הצרפתי. הרבתה לנסוע עוד לצרפת אחר כך?
אין מנוס מה שנקרא חלק מהמשפחה. בני דודים.
אגב בשנים שגדלת בצרפת אחרי המלחמה אני קצת רגע לדקה חוזרת. חווית אנטישמיות בבית ספר ציבורי?
כן. כן.
הייתה אנטישמיות אחרי המלחמה?
כן כן.
באיזה אופן זה בא לביטוי?
זה אפשר להתחיל מזה שבבניין שגרנו בפאריס ברו טורן בקומת הקרקע הייתה מכולת קטנה.
ואני זוכר תקרית שאמא שלי נכנסה שם לקנות משהו אני לא יודע.
והחנוונית אמרה אתם היהודים לכו לפלסטינה.
מה אתה אומר.
זה לפני 48 אגב בבית הספר היה לי חבר היה לי חבר לא סתם. עשינו ביחיד כל מיני.
חבר חבר.
כן בתחילת התיכון שפעם אחת הוא אומר לי תראי היהודים זה אבל אתה אחר קלאסי קלאסי קלאסי קלאסי.
דברים מהסוג הזה.
והיו עוד כן היו עוד מקרים כאלה.
במהלך החיים שלך וגם היום אתה חולם על הילדות? יש לך איזה דברים שחוזרים בחלומות?
לפעמים לפעמים כן.
מה חוזר בחלומות? גם על תקופת המלחמה?
יש תקרית שהיא אחרי המלחמה שאני לא יודע בדיוק איפה לשים אותה איפה להכניס אותה.
הייתי עם אמא שלי בדרום מערב צרפת מדרום לבורדו ליד הים איזור של יערות של אורנים שם מאוד מפורסם.
לילונד ואנחנו מטיילים שם. אני לא יודע עם אמא שלי הייתה עם מישהו אני לא זוכר לא יודע בדיוק מי.
לא אבא שלי לא אבא שלי ויש ילדים כנראה קצת יותר גדולים ממני שמשחקים במלחמה משחקים במלחמה.
והיו שם גם ערמות של פגזים מהתקופה שהגרמנים בנו את חומת האוקיאנוס האטלנטי.
ומשמיעים קולות נפץ וזה ואני פוחד נורא ורץ לאמא שלי והיא אדישה.
זה בחלום?
לא זה תקרית אמיתית אבל זה חוזר בחלומות מדי פעם.
התקרית אכן התרחשה וזה היה חוזר אלייך בחלומות.
נכון.
היום ממרום גילך אתה מרגיש שאותה ילדות שהיא קצת במובן מסויים.
תקן אותי עם אני מגדירה אותה לא נכון. היא גם קצת מבחינת חור שחור נכון?
כן.
השנים האלה שהיית במסתור.
אתה מרגיש שזה עיצב. השפיע. עיצב את זהותך את השקפת העולם שלך האופן שגידלת את ילדך?
יש לזה יש קשר בין סרז הקטן שהיה במסתור ועברת מלחמה כמו שעבר בלי להכיר את ההורים האמיתיים שלו.
שמופיעים למזלו מופיעיים בסוף.
נכון.
וזה לבין יאיר של היום? יש קשר? זה השפיע?
יש קשר.
אתה יכול לשים את האצבע באופן? אתה מרגיש שזה עיצב את האישיות? היה בך כעס על הורים?
על אמא שלי היה לי.
מה? על זה שהיא.
על התקרית ההיא וכנראה עוד קצת דברים כאלה ש.
אבל גם על נגיד שנים ששמו אותך במסתור? חוית חווית נטישה מבחינתך באופן.
אני לא יכול לומר שאז חשתי את זה ככה. היום אני מודע לזה שהיה בזה משהו.
למרות שכמבוגר אתה מבין שבעצם היא הצילה אותך בזה שהיא.
נכון נכון.
שזה מן סתירה. פרדוקס כזה אבל שאלתי ואני רוצה שאתה תאמר אם אתה יכול להצביע על הילדות הזאת.
או החור הזה או איך החור השחור הזה או איך שתגדיר אותו. האם הוא עיצב. השפיע את זהותו של יאיר היום?
באיזה אופן אתה חושב היה לו השלכה השפעה?
אני חושב שהרגישות שלי לנושא הגורל היהודי זה נובע משם.
משמה. טוב אנחנו לקראת סיום. יש עוד משהו יאיר שלא נגענו בו והיית עוד רוצה לומר.
או משהו שצץ בזכרון שאתה עוד רוצה לספר לפני שנסיים?
טוב יש נקודה שאני רוצה באמת להעלות זה מותה של אמא שלי.
אחרי שעליתי ארצה והיא נפרדה ממני אבא שלי כמובן בתחנת הרכבת גרדוליו שזה לכיוון מרסיי.
קרה כנראה משהו בבית שהם אף פעם לא סיפרו במיוחד אבא שלי לא סיפר.
שגיליתי רק בדיעבד שבאיזה שהוא שלב הייתה לה דיפרסיה קשה.
והיא התחילה לצעוק שהגרמנים באו לקחת את הבן שלה.
העזיבה שלי כאילו.
מן פוסט טראומה כזאת.
כן.
אחרי שהיא פעם אחת כביכול איבדה אותך או הייתה צריכה להיפרד ממך. היא הייתה ניצולת שואה.
איזה תקופה שהייתה כן זה היתה תקופה שהיתה לי אחות גם בבית.
וזה מעניין כי האחות נולדה אחרי המלחמה.
נכון.
הרגשת הבדל בין ילד של מלחמה לבין האחות שנולדה אחרי? או היא הרגישה משהו שאתם חוויתם משהו.
זה דברים שאני הרגשתי יותר מאוחר לא אז. אז סיפרו לי שאושפזה כמה זמן. כמה שבועות כנראה.
ואחר כך חזרה הביתה וזה היה בתחילת שנת 60 בפברואר אני חושב 60.
שהיא הלכה להכין לעצמה כוס תה במטבח וזה היה כיריים גז.
הייתה לה כותונת לילה מנילון שהיא התלקחה ונכוותה קשות. אושפזה ואני הייתי בחופשה רגילה מהצבא.
שזה ארבע ימים משהו כזה אז לא ידעו איפה לאתר אותי ורק שחזרתי למרחביה שם הייתי במחלקת נח״ל.
חיכו לי ואמרו לי אתה צריך לחזור לצרפת בדחיפות.
הספקת לראות אותה עוד? היא כבר היא נפטרה.
ארגנו את זה תוך 24 שעות נחתתי בפאריס בלילה היה לי בכיס לירה שטרלינג.
לא היה לי כסף ואמרתי לנהג המונית תראה זה מה שיש לי אתה יכול לקחת אותי לדודה שלי.
ואז כמובן שהיא שילמה ולמחרת הייתה לוויה.
אז ממה שאתה אומר יאיר זה באמת אמא שלך סיפור של ניצולת שואה שסחבה איתה את המטענים.
נכון.
אבל שאלה קצת קשה. המוות שלה אתה חושב שזה היה תאונה או התאבדות?
אני נוטה לתאונה אבל תמיד יש ספק אני יודע שאבא שלי רץ אליה למטבח אני רואה את תמונת הדירה.
ומנסה לכבות את ה כנראה כיבה כן אבל כבר מאוחר מדי עם כריות עם לא יודע מה.
כמה קשה ועצוב אבל אתה אומר גם שגדלת הם שתקו?
היא לא דיברה על היא איבדה הרי את ההורים שלה ואחות אחת בכלל יצאה מדעתה.
נכון ולא סיפרו עליה כלום.
גם אבא שלך איבד בעצם את משפחתו. אתה נסעת אי פעם למחנות גם בפולין?
נסעתי עם זקלין לפני שלוש שנים החלטתי שאני חייב. לא לכל.
ברור זה ברור.
לאוושויץ.
ששם ניספו הסבא וסבתא שלך. אני מבינה משני הצדדים? או אתה לא יודע מפולין?
ההורים של זאת אומרת הסבים שהיו בוורשה אין לי מושג.
אתה לא יודע מה עלה בגורלם.
כי חלק מהם נשלחו לטרבלינקה או מקומות אחרים.
נכון נכון הם הרבה מוורשה נשלחו לטרבלינקה או ניספו בגטו.
או ניספו בגטו גם זה נכון.
כן אז זה חוויות קשות. עוד משהו שרצית לספר יאיר?
טוב יש לי חשש מודע שעלול לקרות עוד פעם איזה איזה אסון גדול.
ובמהלך השנים בארץ הנושא גם כעיתונאי אני מבינה שכל הנושא של השואה זה נושא שהעסיק אותך?
קראת? ראית סרטים? זה משהו שהתעסקת בו גם?
כן. אבל בדרך כלל לא כתבתי על זה.
אוקיי. אז אולי לסיום בוא תאמר משהו לילדים שלך ולנכדים שלך על סמך.
דבר אליהם תסיים עם משהו שאתה רוצה לומר להם על סמך נסיון החיים שלך.
מה היית רוצה לאחל להם או לומר להם לסיום הראיון?
איך נאמר בשיר? מה צריך בן אדם סך הכל אהבה אהבה כל הזמן.
וזה מה שאני מאחל להם שידעו לאהוב ולשמוח.
יפה אמן.
אני רוצה יאיר להודות לך מאוד בשמי להודות לך בשם יד ושם ששיתפת אותנו.
לאחל לך ולג׳קלין הרבה בריאות ואריכות ימים והרבה נחת מהמשפחות.
יש לי שאלה נוספת אני לא יודע עם זה.
בזמן הקלטה? או אתה רוצה ש.
אחרי.
סבא שלי במדים של הצבא הפולני אחרי מלחמת העולם הראשונה.
אבא של?
אבא של אמא שלי.
ושמו?
רגע. מרדכי מוטקה זיטנר.
אדלה זיטנר אמא של אמא שלי זאת אומרת סבתא שלי.
אבא שלי וולף ברלינר במדי הצבא הפולני בצרפת מדי הצבא הפולני בצרפת.
לדבר? אני כתינוק מצד שמאל ואני עם אמא שלי ברוניה לבית זיטנר ברלינר כשהייתי תינוק גם כן.
אמא שלי מחזיקה אותי בזרועותיה ואני תינוק זהו 1941 כנראה.
אני במעון הילדים בבלטשוברייז אני כנראה בן שנתיים וחצי.
שלושת הילדים שלי שהם עוד היו באמת צעירים אדווה זאת שעומדת באמצע היא הבכורה.
נעמי מימין היא השנייה ואלעד הכי קטן משמאל.
והיום יש לך?
והיום יש לי שני נכדים שהם הבנים של אדווה.
ושמם?
שמם איתמר ואליחי.
אני וזקלין בחתונתנו ב 1997 היינו צעירים ויפים
עדותו של יאיר בירן יליד 1940 Paris צרפת על קורותיו ב-Paris, ב-Vallee de Chevreuse ובמסתור באזור Montargis גיוס האב לצבא הפולני בצרפת; מעבר האב עם היחידה הפולנית לשוויץ ב-1940; ילדות ב-Paris תחת הכיבוש הגרמני; מעבר עם האם לבית הסב והסבתא; גירוש הסב והסבתא למחנה Drancy ב-1941; בריחה עם האם; מעבר לבית ילדים ב-Vallee de Chevreuse; במסתור אצל זוג איכרים צרפתי קתולי באזור Montargis; הפגזות; שחרור בידי בעלות הברית ב-1944; שיבת האב משוויץ; שיבה להורים ב-Paris; החיים לאחר המלחמה; עלייה לישראל ב-1959; החיים בישראל.
מספר פריט
12833377
שם פרטי
Serge
יאיר
שם משפחה
Biran
בירן
ברלינר
תאריך לידה
21/11/1940
מקום לידה
Paris, צרפת
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
12/03/2017
תקופת החומר עד
12/03/2017
מוסר החומר
בירן ברלינר יאיר סרז'
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו