Yad Vashem logo

Elimelech סולומון אבל Weinreb

Testimony
28 ביוני 2015. י"א בתמוז תשע"ה.
זהו ראיון עם מר אלימלך ויינרב.
‮נולדת כסולומון אבל ויינרב ב-‭Hague‬. או ליתר דיוק.‬
‮‭Scheveningen‬.‬
‮‭Scheveningen‬.‬
כן.
הולנד.
כן.
באוקטובר 1942.
מ-המ. כן.
זאת אומרת. ממש בשיא המלחמה.
אמצע. שיא המלחמה. כן.
בתקופת הגירוש.
כן. כן.
בוא נתחיל אבל בבקשה מהרקע של המשפחה.
שכמובן זה לא מזיכרונות אישיים.
אני יוצאת מנקודת הנחה שאת תקופת
המלחמה אתה לא זוכר בכלל. זאת אומרת כל.
לא. אה. רק. אה.
רק נקודות. כן? אבל.
באופן עקרוני כ.
לא. עקרוני לא.
כמעט כל מה.
לא.
שאתה עכשיו תתאר. זה ממה ששמעת מ.
כן. כן.
סיפורים. אז קודם כל הרקע של המשפחה.
המשפחה מדורי דורות בהולנד?
לא. ההורים. זה עוד.
האבא שלי הוא בא מ.
‮הוא נולד ב-‭Lemberg‬. אה.‬
‮‭Lvov‬.‬
‮ב. ‭Lvov‬. כן.‬
והאבא באלף ו.
הוא נולד ב-1910. ושחררו מהצבא.
היה. אבא שלו היה צריך להיות בצבא האוסטרי.
זה. אה. אה.
‮‭Lvov‬ זה היה אז גליציה. שזה היה חלק מהאימפריה.‬
חלק מאוסטריה.
האוסטרו-הונגרית.
אוסטרו-הונגרית. כן. כן. כן.
עד סוף מלחמת העולם הראשונה.
כן. אז. אה. החבר שלו אמר: "אם אתה שותה הרבה נפט.
אז הלב שלך לא יהיה טוב".
אז הוא שתה קצת יותר מדי נפט.
אה. טוב. אז שחררו אותו.
והוא היה חולה. אהה.
והוא נפטר די.
די צעיר. כן?
ו. אבל. אה. זהו. אבל הבא ב. הם הל.
‮עברו מ-‭Lemberg‬ ל-‭Vienna‬. ומ-‭Vienna‬ להולנד.‬
אבא ש.
ב.
אבא שלו עוד היה אז בחיים.
או שהוא למעשה.
כן. ה.
גדל כיתום?
כן. לא. לא. לא.
האבא שלי הוא נ.
האבא שלו נפטר באלף.
אה. זאת אומרת.
37'. אני חושב.
משהו כזה. 7'. 8'.
יש לי את זה באיזשהו מקום. לא יודע בדיוק.
30. בשנות ה-30. סוף.
רגע. מתי אבא שלך נולד?
10'.
ומתי אבא שלו.
אממ. שתה את הנפט?
שקראו אותו למלח.
ל. לצבא. זה נל.
במלחמת העולם הראשונה?
אה. כן. ברור. כן. כן.
אז. אממ. היגרו לא.
לא מסיבות של. אה.
לברוח מהצבא. אלא כדי לשפר את המצב?
לא. והוא לא היה בריא. הוא לא.
הוא לא יכול היה לשרת.
בגלל שהיה לו בעיות לב ו.
אבל ה. הסיבה שעזבו את.
‮אה. ‭Lvov‬. אה. היא.‬
היא מסיבות כלכליות או. הם לא גורשו?
לא גורשו. לא. הם רצו להיות רחוק מהזה.
והולנד היה ניטרלי בזמן הזה.
הולנד במלחמת העולם הראשונה הייתה.
אה. כן. ניטרלית. כן.
שמרה על ניטרליות. הגיעו.
והסיבות. כן.
אז הגיעו מתי להולנד?
ב. בזמן המלחמה?
אה. ב. אה. כן.
או במל. האמת אני לא יודע בדיוק. כן.
אבל זה ב. אה.
שהוא היה בן 5.
הם היו כבר בהולנד.
כן? אז זה.
אז זה ממש. אה.
כן.
בתחילת. אה.
אה. כן.
מלחמת העולם הראשונה. זה.
זה מצד אבא. איך קראו לאבא?
אהה. פר. פרדריק. אז.
אה. אפרים פישל.
כן. אה. האבא שלו?
לא. לא. שלך.
כן. אה. אה.
ומצד אמא?
כן. הם באו מרוסיה.
גם באותו תקופה. אה. אבל לבלגיה.
וגם להולנד. אה.
בבלגיה ואחר כך להולנד.
ושמה הם נפגשו. אהה.
איך קראו לאמא?
אה. גוטווירט. אסתר גוטווירט.
זאת אומרת. 2 המשפחות מהגרים מגליציה?
כן.
אה. ממה שאתה יודע.
הרי בהולנד היו יהודים כאלה של.
אה. מדורי דורות. אה.
כן.
בהולנד.
כן.
בהולנד זה היה משהו דומה לגרמניה של הווסטיודן והאוסטיודן.
היה משהו כזה בהולנד גם?
יותר ג.
לגבי המהגרים?
יותר גרוע.
זה היה בכלל.
היה חתוך. כן? ו.
זאת אומרת הפרדה בין הקהילות?
הפרדה. כן. לא היה.
חוץ. אה. מכמה. כן?
אבא שלי גם. הוא היה לו איזשהו קשר.
בגלל שהוא למד. אה.
בית ספר רגיל והיה איזשהו קשר.
אבל רוב לא היה. זה.
ואבא שלי גם דיבר הולנדית.
אה. פרפקט וגם גרמנית.
אז הוא היה בית ספר הולנדי בהולנד.
ואז למד הולנדית. אה.
אבל אלה היו קהילות נפרדות שלא התערבבו אחת עם השנייה?
לא. לא התערבבו. לא. לא התערבבו. לא.
ו. אממ. אה.
אתה יודע במה הסבא עסק?
זאת אומרת. במה התפרנ. ממה התפרנסו בהולנד?
אה. האבא של האבא.
זה כן. הסבא. הוא. אה.
היה מוכר דברי סיג.
סיגרים וכל מיני דברים. אה. אה. כאלה.
והאבא של האמא.
זאת אומרת הסבא השני.
‮הוא היה ‭diamonds‬.‬
הוא היה יהלומים.
הוא היה [משובש] (שפה זרה).
מלטש?
מלטש.
מלטש יהלומים.
כן. בדיוק.
וממה שאתה יודע. הייתה משפחה דתית?
זה ככה. ה.
מצד האמא. כן.
אה. מצד האבא. אז כל. אה. או גם.
אבל כל מה שבא להולנד.
כל החלק מהוויינרבים.
הם עזבו את הכל ברגע שהגיעו להולנד.
עזבו את הדת. הכוונה?
אה. כן. אהה.
חוץ מ. אה. סבא. ה.
זה האבא ש. ה.
האבא של האמא.
זאת אומרת. יש לי הסבא.
אבל אמא לא הייתה ויינרב.
אתה אומר שהוויינרב עזבו את הדת.
לא. לא. ה. ה.
אשתו. כן.
היה לו אישה.
אה. חוץ מהסבתא.
כן. כן. והסבתא שלו מצד האמא.
אז הסבא. הוא הביא אותו בחזרה.
והוא נהיה דתי ואסף אפילו בבית בסוכות.
בגיל 10. הוא הוריד חלק מהגג בסוכות.
וה. עצמאי ו. זה.
אתה יודע למה רוב המשפחה התרחקו מהדת?
הייתה איזו סיבה?
אה. כמו בצפון אפריקאים. שבאו לצרפת.
אה. פתאום יש. אה.
חופשי ועולם אחר ו.
אהה. אבל אתה יודע. אתה.
‮אתה אומר שהם באו מ-‭Lvov‬.‬
כן.
‮ו-‭Lvov‬ יחסית לאזור שם הייתה עיר.‬
אה. מודרנית יותר.
כן. כן.
עיר גדולה. עיר מפותחת.
כן. כן.
זה לא שהם הגיעו מאיזה כפר קטן ונידח.
לא. לא. לא. כן.
עיר אוניברסיטאית. זאת אומרת.
כן. כן.
יחסית הייתה עיר מתקדמת.
כן. הם היו כבר. ה.
ההורים. ההורים. הסבא של הסבתא כבר היו ככה משוחר.
נחשפו.
משוחרר. כן. כן.
נחשפו למודרניות.
רכבת משוחררת. ככה. כן.
ו. אה. הגיעו ל.
להולנד. אבא אמרנו היה בערך בן 5 או 6?
כן.
ואתה אומר שה.
האבא שלו כבר לא היה כל כך דתי.
כן.
ולכן הוא הלך.
כמו שאתה אמרת קודם. לבית ספר רגיל?
הוא הלך כל הזמן. הוא היה גם.
הוא למד כלכלה. הוא היה כלכלן והיה כלכלן ידוע.
אבל קודם כל.
כן. הוא היה בית ספר הולנדי. כן.
קודם כל מכיתה א' הוא הלך לבית ספר הולנדי. לא יהודי.
אבל היה. היה. לא היה יהו.
בית ספר לא. היה חוק שכולם הולכים לאותו בית ספר.
אבל ביום שישי ב.
בחורף היו מצלצלים בשביל התלמידים היהודיים ש. שילכו.
בזמן ה. לפני שבת. שיגיעו לשבת.
שחררו אותם.
כן.
שחררו אותם.
אותם לפני שבת. כן.
ובשבת הם לא היו צריכים ללכת לבית הספר?
לא. לא היו צריכים לבוא. לא.
אבל בדרך כלל זה היה ככה לגבי בית ספר עממי.
בתיכון כבר.
גם.
היה הסדר אחר.
זה לא. זה.
שהם היו צריכים ללכת.
אבל בלי לכתוב. זה. היה גם את זה?
לא. לא. הולנד היה חופשי.
וכל אחד הדת שלו.
איך שהוא. איך שהוא רוצה וזה חופשי.
וגם ה. המבחנים בבתי ספר אף פעם לא היה בזמן חג יהודי.
גם חישבו.
‮אתה יודע למה המשפחה התיישבה ב-‭Scheveningen‬?‬
בגלל שהיה קהילה. אוסטיודן.
בגלל זה. כן. בשביל להרגיש בבית. כן?
שכל הווינרבים ו [משובש]
‮וכל מה שהיה שייך היו ב-‭Scheveningen‬.‬
גם אלה שהיו פחות דתיים.
היו הולכים לבית הכנסת בשבתות?
אה. כן.
בית הכנסת היה גם קצת כמו איזה.
כן. אז.
מפגש חברתי?
כן. אז היה.
‮בית כנסת היה מחולק ב-‭Scheveningen‬.‬
היה בקרקס. כן?
בשבת לא היה קרקס.
אבל למטה היה הציונים. כן?
ולמעלה החסידים.
זאת אומרת. גם אצל האוסטיודן הייתה הפרדה.
ברור. כן.
בבית הכנסת בין ציונים לבין חסידים?
ברור. היו 2 יהודים.
2 יהודים. יש כבר הפרדה.
כן. יש. אה. 2 יהודים. 3 בתי כנסת.
כן.
אבל למה אי אפשר להיות גם.
אה. גם חסיד וגם ציוני? זה לא בהכרח סותר.
[משובש] (יידיש).
לא הסתדר ביחד?
לא.
אז המשפחה שלך לאיזה בית.
לאיזה מן בתי הכנסת הלכה?
הם. ב. בהתחלה.
אבא שלי בא עם אבא שלו ל.
זה. ואחר כך היה.
מה. ציוני?
היה לו חבר ציו. ציונים.
ואחר כך היה לו חברים מלמעלה.
של החסידים. הוא הלך לחסידים.
ומאז הכל התגלגל.
ובגיל 10. 11 הוא רצה להיות דתי.
והוא. הוא גם בישל לבד והוא עשה.
אחר כך הוא לא יכול לעשות קו.
קפה בבית. אבל.
אה. אז הוא יכול.
אתה. אתה יודע לאיזה חסידות.
אה. השתייכו החסידים שם?
אה. אנחנו רוז'ינרס.
מרוז'ין וויז'ניץ. שני הצדדים.
וקרוב לרבי. של שנינו.
שזה רוב ה.
[משובש]
רוב היהודים בבית הכנסת היו מ-2 חסידויות האלה?
לא. לא. ההורים שלי. לא.
ההורים שלי. אבא שלי היה רוז'ינר.
לא. אבא שלי היה צ'ורסטק.
ויזניץ'. אבא שלי היה ויזניץ.
והאמא שלי היה רוז'ין.
ושניהם קרוב ל. לרבי.
משפחה קרובה.
מ-המ. מ-המ.
אז אבא. אה.
הופך לדעתי בערך בגיל 10.
10. כן.
והמשפחה שלו הייתה ממש
חילונית או אפשר להגיד מסורתית. זאת אומרת.
לא. לא. מסורתי. מסורתי.
אה. שמרו כשר. שמרו שבת. אבל.
כן. כן. כן. איכשהו.
כן. כמו שעכשיו רוב. אה.
נגיד כמו. כמו כיפות סרוגות. או כמו.
אה. כן. אה.
כיפות קטנות. כן. כן. אה-הא.
ו. זאת אומרת שהיה כשר בבית ו.
ושמרו שבת. אבל לא בחומרה שאבא היה רגיל.
[משובש] (יידיש). קראו לזה. כן.
זה. היה. היה כשר.
הבשר היה כשר. אבל אכלו. אה.
ב. עם הקפה עוגיות ש.
אה. כן.
זה. היה יותר חופשי.
אז אבא למד בבית ספר רגיל.
ואחר כך. אה. אמרת שהוא למד כלכלה?
כן.
באוניברסיטה?
היה בית ספר מיוחד לכלכלה. כן. אחרי.
שזה כמו כמו אוניברסיטה.
כן. כמו אוניברסיטה. כן.
כמו שיש בלונדון ה.
כן.
‮‭London School of Economics‬.‬
כן. כן. כן. משהו כזה. כן.
אתה יודע למה דווקא כלכלה?
אהה. בגלל שאבא שלו.
שלו רצה. והוא רצה לעשות טוב לאבא שלו.
אז הוא עשה את זה.
זה אומר ש.
אני מניחה שמבחינה כלכלית היו במצב מספיק טוב
כדי שיוכלו להרשות לעצמם שהילד ילמד לימודים גבוהים.
אה. לא. היה בקושי. היה תמיד בקושי.
וה. אבל הם רצו שהבן יהיה מהחברה המודרני.
מו. אה. מואר ו.
אבא היה בן יחיד?
לא. היה אח עוד.
אחות אחר כך?
אח.
אח?
אח. כן.
אז אבא. אה.
למד כלכלה ונשאר. נשאר דתי. נכון?
כן. כן.
גם כשהוא למד.
כן. כן.
ובלימודים הוא בטוח נחשף ל.
כן. כן. לא. לא. כן.
לאנשים לא דתיים בכלל?
לא. כן. הוא. היה לו חברים לא דתיים ו. והגויים.
והכל. אבל הוא נשאר.
כן. דתי. תמיד. חרדי.
לא. לא בלבוש.
אבל אז לא היה בלבוש.
באצלו. אבל היה חרדי.
יש לך מושג איך הוא הכיר את אמא?
כן. הם היו.
אה. שכ. שילדים.
אז היו שכנים.
מ. ממול.
זאת אומרת. זה לא היה. זה לא היה שידוך?
אה. אה. לא. לא ש.
אז מה שהיה. האבא.
אולי אמא סיפרה את זה.
שהאמא שלה אמרה. אה. על הסבתא.
על האמא שלו: "אישה כזאת.
אה. אני הייתי רוצה במשפחה". אז הבן.
זאת אומרת. השידוך היה למעשה עם הסבתא?
כן. בדיוק.
מתי ההורים התחתנו?
35'. בלי להתחייב. אה?
בערך.
כן.
זאת אומרת. אה. כמה שנים לפני פרוץ המלחמה.
כן.
ואבא עבד ככלכלן?
אה. הוא היה. כן.
הוא היה מרצה. בבית ספר. כן.
בבית ספר ה. כן.
בבית ספר שהוא.
הוא. שהוא גמר. שהוא גמר.
במוסד שהוא למד. הוא הפך מרצה.
כן. רצו ש.
רצו שהוא יישאר ל. בשביל ללמד.
זאת אומרת שמבחינת פרנסה.
היה בסדר.
בסדר. לא משהו.
כן. היה. היה. לא.
לא משהו. אבל היה בסדר. כן.
כמה. כמה ילדים הייתם?
אה. 6.
כשאתה מספר 6?
אני לא. לא. אני מספר 4.
אז. אז לפני המלחמה היו 3 ילדים?
כן.
ואתה. אתה האחרון שנולד במלחמה.
כן. אה-הא.
זאת אומרת עד סוף המלחמה הייתם 4 ילדים.
לא. אני. כן. יש. אה. אחות.
שהיא נולדה מיד אחרי. ב-45'. מ-המ.
ו. כמובן אצלכם.
אה. היה בית דתי?
כן.
מה אתה יודע על קורות המשפחה מהרגע שפרצה המלחמה.
בהולנד זה היה במאי 1940?
רגע. בעברית קלה.
בבקשה. כן. קורות מלחמה?
המלחמה פרצה בהולנד במאי 1940.
כן.
מה. לפי מה שאתה יודע.
מה קרה עם המשפחה שלך בתקופה הזאת.
בשנתיים הראשונות של המלחמה?
אה. בהולנד היה עד ארבע.
סוף. נגיד. אמצע 41'. היה.
טוב. יהודים לא יכלו ללכת לזה.
למקומות מסוימים. אבל היה בסדר.
היה אפשר לחיות. כן?
רגע. קודם כל. אני מתארת לעצמי שדבר ראשון.
אבא לא יכול היה להיות יותר מרצה?
אה. כן. עד 41'.
ואחר כך הוא היה מהבית ספר במחתרת.
הוא לקח. אה. היו הרבה. אה.
תלמידים יהודים. והוא לימד אותם מטעם הבית ספר. ה.
זאת אומרת שהוא גם קיבל.
אה. איזשהו שכר. אה. אבל.
הוא קיבל איזשהו. כן.
כן. במלחמה.
בחשאי.
כן. כן.
‮המשפחה המשיכה לגור ב-‭Scheveningen‬?‬
כן. כן.
ו. אממ.
זה אומר שמבחינה כלכלית הם היו בסדר?
היו בסדר.
כי המשיכו לקבל משכורת.
כן. כן.
למרות שבאופן רשמי אבא סולק מהעבודה.
כן. אה-הא. כן.
ב-41'.
יש לך מושג.
אם אלה שאבא לימד.
הם כולם היו לא יהודים?
כי באיזשהו שלב עוד נתנו ליהודים.
אה. להמשיך ללמוד?
האמת. אני לא יודע. לא יודע. אה?
כי זה. זה. נשמע לי קצת מסוכן.
אה. זה לעשות משהו.
כנראה. כנראה היו גם.
לעשות משהו נגד השלטון.
ואתה אף פעם לא יודע מי.
מי מבין אלה שאתה מלמד. מי. מי מלשין.
כן. אבל אז ב. ב-42' או משהו הפסיקו את זה.
בגלל שבאמת מישהו הלשין. כן.
אה. הלשין מישהו?
כן. כן.
עשו משהו עם ההלשנה או שרק. אה. או שרק הפסיקו את העניין?
לא. זה. לא.
זה רק אמרו שכדאי להפסיק.
ש. לא לסכן אף אחד.
אז המשיכו לגור גם באותו בית.
כן.
וב-42' הפסיקו עם ה.
אבא הפסיק עם העבודה.
אבל באיזשהו שלב מתחילים. אה.
לגרש את. אה.
את יהודי. אה.
כן.
הפרובינציות. נקרא לזה.
כן. כן.
‮זאת אומרת. חוץ מ-‭Amsterdam‬.‬
כן.
כולם גורשו.
כן. כן.
‮או ל-‭Amsterdam‬ או ל.‬
‮או ל-‭Westerbork‬. אבל.‬
כן.
מה אתה יודע אבל על מה שקרה עם המשפחה
ככה ב-40'. 41'. 42'?
זה ככה. האח של אבא שלי ב-40'. אני חושב.
או 41'. הוא ה.
הוא היה הראשון שהגרמנים לקחו.
הוא היה. הוא היה רוכב אופניים.
אופניים בלי אור. בלילה ותפסו אותו ולא רצו לשחרר אותו.
‮ושלחו אותו ל-‭Bergen-Belsen‬. ושמה הוא.‬
‮אני חושב שהיה ‭Bergen-Belsen‬.‬
ושמה הוא. היה לו דלקת ריאות. כן?
אה. כן. כן.
זה לפי מה שהם אמרו.
כן. אה-הא. כן.
שזה באמת מאוד מוקדם.
כי את רוב היהודים לקחו קצת יותר מאוחר.
כן. כן. לא. הוא היה בין הראשונים שלקחו. כן.
כן. זה בגלל שתפסו אותו.
כן.
ומה עוד אתה יודע על המשפחה בשנים האלה?
איך. איך התנהלו?
אה. טוב. ה.
עד 42' הכל היה איכשהו אפשרי. כן.
מישהו מהאחים שלך כבר הלך לבית הספר?
אה. 2 אחיות. אה.
ובזמן המלחמה הלכו לבית הספר?
מילכה [משובש] היא.
היא נולדה בארבע.
אה. 37'. אז. היא.
לא. עוד לא.
אז לא הלכ. עוד לא הלכה ל. כן.
לא. אז הן עוד היו צעירות מדי.
כן. כן.
היו. אה. 2 אחיות. זאת אומרת.
ילדה מ. ב-37'. אתה אומר. ואחריה?
כן. ואחר. אחריה 38' או 9'.
לא יו. לא יודע. כן.
ואחר כך?
היה אח. אה. לא יודע.
‮שהוא נפטר. והוא ב-‭Westerbork‬. הוא נפטר.‬
ואחר כך אני. ואחות ב-45'. ואחד ב-49'. אה-הא.
אתה חושב. ממה שהבנת מהסיפורים.
שהם הצליחו לנהל אורח חיים.
אפשר לקרוא לזה.
במירכאות. לגמרי במירכאות.
אבל נורמלי. זאת אומרת הייתה איזושהי שגרת חיים?
לא. אה. לא. האבא שלי הוא.
אה. ילד רע. כמו הבן.
כמו כל המשפחה שלי.
ובא השכן. שקראו לו למחנה עבודה.
אה. שטיל.
לא יודע את השם פרטי שלו.
ואבא שלי היה.
שפת אם היה גרמנית.
אז הוא התקשר למשרד שרצו לקחת אותו.
ואז הוא אמר. שלא לקחת אותו.
בגלל שיש לו. אה.
אפשרות. אה. לנסוע.
לנסוע דרום אמריקה. וקיבלו את זה.
אז אבא שלי אמר למ.
למר שטיל לא להגיד לאף אחד. זאת אומרת.
הוא אמר את זה לכולם.
כן? ואז התחילו הבעיות.
זה היה מתי?
היה 42'.
אבל לפני 42' הייתה איזושהי.
לא. היה בסדר.
שגרת חיים. זאת אומרת. עוד. אה.
כן. היה. היה איכשהו.
אה. אבא עבד. הייתה פרנסה.
כן. כן. כן.
ההורים סיפרו פעם. איך. אה.
איך היה הקשר עם ההולנדים הלא יהודים?
היה טוב מאוד. כן.
לא. לא. הם לא חוו אנטישמיות?
לא. לפני המלחמה היה טוב מאוד. הקשר.
אמא הייתה עקרת בית?
אה. כן.
הייתה גם בבית.
אה. עוזרת. מטפלת?
אה. בטח. עוז.
לא. לא יודע. לא יודע. אה-הא.
אבל. אני מבינה של.
להורים היו חברים או קשרים גם עם. גם עם לא יהודים.
כן. כן. גם עם. גם עם לא יהודים.
כן. שאבא שלי מהעבודה.
‮אגב. הבית הספר הזה לכלכלה. זה היה ב-‭Scheveningen‬?‬
‮זה היה ב-‭Roterdam‬.‬
‮אז הוא נסע כל יום ל-‭Roterdam‬.‬
שזה לא ממש רחוק.
לא. זה. אה.
אבל. אה.
‮כשאנחנו אומרים ‭Roterdam‬.‬
אז ישר הדבר הראשון שחושבים עליו זה הפצצה הגדולה ב.
כן. כן. כן.
מאי 1940 כשחצי עיר נהרסה.
כן. כן.
אז הבניין הזה לא נהרס?
כנראה לא. אה-הא.
ו. הרי אחד הדברים הראשונים שלקחו
מהיהודים זה את האופניים.
מ-המ.
וגם את האפשרות.
אה. לנסוע ברכבת.
נכון.
‮אז אתה יודע איך אבא היה מגיע ל-‭Roterdam‬?‬
אז עד. אה. אבל זה היה עד ארבעים ו.
מה שאני זוכר מהסיפור.
עד התחלת 42' היה איכשהו אפשר להסתדר.
היה לאבא איזשהו אישור מיוחד.
אה. לנסוע ברכבת?
לא. לא יודע. לא יודע.
אבל ממה שאתה יודע. הוא נסע ברכבת כל יום.
אה. הוא נסע. עד 42' הוא נסע. כן.
זה לא מרחק של רכיבה על אופניים. נכון?
‮מ-‭Hague‬ ל-‭Roterdam‬. זה יותר מדי רחוק?‬
אני עשיתי את זה מלא פעמים.
אבל זה לא.
כמה. כמה קילומטר זה?
פפ. זה. ש. לא יודע.
‮שלושי. מ-‭Hague‬. לא יודע.‬
30. 40 קילומטר. משהו כזה. כן.
זה קצת הרבה לעשות את זה הלוך ושוב.
לא. זה חלק. זה. זה חלק.
כן. אבל. אבל הלוך ושוב.
כן. אה-הא. כן.
אבל זה. עשו את זה.
יש הרבה עד היום שעושים את זה. כן.
באופן יומיומי?
כן. ההולנדים והאופניים זה ככה.
אז עד 42' עוד איכשהו.
כן. היה. כן.
המשפחה הסתדרה. והיות שאבא.
אה. לימד ככה במחתרת מ.
כן.
מטעם המוסד הזה. אז. והיו לו הרבה.
אמרת. קשרים להולנדים.
היה לו גם איזה קשר למחתרת ההולנדית?
כן.
‮איפה. ב-‭Roterdam‬ או ב-‭Hague‬?‬
‮ב-‭Hague‬. ב-‭Hague‬. כן. כן.‬
‮כי ב-‭Roterdam‬ גם היה איזה תא רציני כזה של המחתרת.‬
‮כן. כן. אה-הא. לא. ב-‭Hague‬.‬
‮הוא היה ב-‭Hague‬.‬
ואחרי המר שטיל הזה.
זה בטח מה שאת לא רוצה לשאול.
אחרי מר שטיל הזה.
אז באו עוד לשאול.
לא. לא. רגע. אני אגיע לזה.
כן.
אין. אין.
אוי ואבוי.
שום בעיה עם זה.
כן. אני רוצה אבל לספר. כן.
לא. אנ. אני.
כן. בסדר.
בהחלט מוכנה לשמוע כל.
כן.
אני. אני רק רוצה. מה ששאלתי לגבי המחתרת.
זה. הרי בקיץ 42' התחיל גירוש מהרבה מקומות בהולנד.
כן. כן.
ואנשים שהיה להם קשר למחתרת.
אבל המח.
ירדו למחתרת או מצאו מסתור.
אה. זה ככה. המחתרת בהולנד.
אה. הולנד זה חלק.
בלי יער. ובלי מקום זה.
כן.
ועד שזה התעורר. עד שזה התעורר. לקח הרבה זמן.
והיה לא כל כך מחתרת.
היה מחתרת בשביל היהודים.
בשביל הרבה כסף. כן?
אה. מה ש. מה שאנחנו קוראים היום המחתרת בהולנד.
זה לא. לא.
נניח. פרטיזנים או משהו כזה.
כן. לא. כן. עשו דברים. אה. כן.
אלא התארגנויות של.
אה. להסתיר יהודים.
כן.
להסתיר צעירים הולנדים.
כן.
שהיו צריכים לצאת לעבודת כפייה.
כן. כן.
דברים כאלה. לא.
כן. כן. מ-המ.
לא מתכוונת לאיזה פעולות חבלה.
כן. כן. כן.
אה. גדולות נגד הגרמנים.
כן. כן. כן.
אז. ממה שאתה יודע.
הציעו לאבא שהמשפחה תוסתר באיזה מקום.
או שאבא חיפש איזשהו מחבוא למשפחה?
אה. ככה.
זה מאוד קשה להגיד.
בגלל שברגע שהוא התחיל עם המר שטיל וזה.
ובאו עוד אנשים. אז מהמשרד העבודה שמה.
רצו. אה. "אתה מדבר בטלפון?
אנחנו רוצים לראות גם מכתב מי ה. מי מאחורי זה".
משרד העבודה של הגרמנים?
מהו. של הולנד. ש. ש. ש.
כן. אבל הגרמנים.
שמי שניהל אותו היה הולנדי.
הכ. בהולנד. ה.
המספר החיילים הגרמנים בהולנד היה 10. אולי. כן?
זאת אומרת. הכמות של הצבא הגרמני בהולנד לא הייתה גדולה.
לא.
היה ממשל גרמני. אבל הרבה מהפקידות.
הרוב היה.
נשארה הולנדית.
נשאר הולנדי. כן.
אז מה ש.
מה שהיה זה שבשביל האדון
שטיל אבא התקשר למשרד העבודה הגרמני.
כן. כן. ו. אבל קיבלו.
דיבר עם ההולנדים שם ו.
כן. בגרמנית. וקיבלו אותו.
רק קיבלו את זה שהוא לא ייסע.
שהוא לא ילך למחנה עבודה.
והוא עשה את זה עוד 2. 3.
אז אח. אחר כך אמרו: "מי מאחורי זה?"
אז פה מתחילים הבעיות. בגלל שצריך מכתב.
אז היה לו מישהו.
הכיר מישהו שיש לו בית דפוס.
והוא המציא מהזה שלו שם של גנרל פון שומן.
גנרל שלא קיים. רק בדמיון שלו.
והוא הלך והוא חתם. והוא עשה.
"אני רוצה לתת מתנה לחבר שלי. גנרל פון שומן".
אז הבית דפוס. הוא עשה מכתבים בשביל ה.
זה הנאצי. עם ה. כן?
מה זאת אומרת לתת מתנה?
הוא אמר: "יש לי חבר בצבא.
ואני רוצה לתת לו מתנה.
תעשה לי מכתב. נייר מכתבים על השם הזה".
אה. זאת אומרת. בית הדפוס זה היה בית דפוס הולנדי.
הולנדי. כן.
אבא לא רצה לספר את האמת.
כן.
אז. אה. כמחווה לגנרל הזה.
הוא רצה לתת לו מתנה נייר מכתבים עם ה.
כן.
עם השם של הגנרל. עם הלוגו.
כן. אחר כך. אחר כך הוא הלך ל.
הוא שלח את האנשים עם המכתב. כן?
והוא חתם בעצמו.
"פון שומן". כן?
אה. טוב. אה.
הם קיבלו את זה.
והגרמנים קיבלו את זה עד 43'.
אצל הגרמנים יש שני דברים.
כן.
א'. הם מאוד מסודרים.
כן.
וב'. הם לא כל כך זזים ימינה ושמאלה.
הם חושבים ישר.
כן. נכון.
זאת אומרת. מה שאצלנו היום נוטים להגיד.
אם במונחים של היום.
הייתי מגדירה את אבא שלך.
אז הייתי אומרת שהוא חשב מחוץ לקופסה.
כן. חשב.
והגרמנים לגמרי חושבים בתוך הקופסה.
נכון. והם לא נכנסו ל.
‮מאוד ‭strict‬.‬
כן. הם לא נכנסו לקופסה של אבא שלי. כן.
אז. אז מה שהיה.
זה שאבא כתב מכתבים.
מכתבים.
בשם הגנרל.
הגנרל.
שלא היה. פון שומן.
כן. כן.
ו. אה. אמר ל.
להם ש. שמה?
שאנשים ש.
הם. הם על רשימה.
הם על רשימה בשביל לצאת ל.
להחליף גרמנים ויהודים בדרום אמריקה.
כי היו דברים כאלה.
כן. כן.
הייתה רשימה של יהודים שהיו מיועדים להחלפה.
כן. כן.
זה היה נניח בארץ ישראל. ב.
כן. כן.
במקומות כאלה.
כן.
אז. אה. מה שהוא אמר.
למעשה. זה שיש.
מכינים איזשהו דרכון.
כן. כן. כן.
קולקטיבי. דרכון קולקטיבי לרשימה הזאת
שהם יצאו לדרום אמריקה.
כדי להחליף שם את הגרמנים.
כן. כן.
רק סליחה על השאלה.
למה היה צריך להחליף גרמנים בדרום אמריקה?
לא הבנתי את זה מעולם. כן?
אני לא הבנתי.
אם הם לא רצו לבוא.
אז מה? אה. לא יודע.
עוד לא היה שם. לא היה שם שלטון.
אה. של בעלות הברית.
לא יודע.
חוץ מאולי המקום היחידי שאני יכולה לחשוב עליו. אהה.
שהיה בשלטון נאצי. זה סורינאם.
אם אני לא טועה. שהייתה מושבה הולנדית.
כן. הולנדית. כן. האמת.
אבל.
האמת. אין לי מושג.
אבל אני יודע שזה פעל.
והרוב הרשימות פעלו ככה גם. כן?
אז זה. אז אחר כך ה.
המשטרה הגרמנית. ב [משובש] (שפה זרה). הגרמנים. כן?
בהולנד. הם ראו את המכתב.
המכתבים. ורצו לדעת מי אבא שלי ומי הגנרל הזה.
וטוב. אז הוא אמר: "אני לא מכיר את הגנרל.
הוא תמיד שולח דרך מישהו". אה.
אבל לא היו מחשבים. ברוך השם.
בזמן הזה. והיה מלחמה.
אז היה אי אפשר. אה. טוב.
אז בסוף בכל זאת ראו שמשהו לא בסדר.
אז אמרו: "צריך להביא מישהו".
אז אבא שלי הלך למחתרת.
שהוא כבר הוא עזר אנשים אצל הגויים.
אז. אה. היה לו קשר עם המחתרת כבר.
אז הוא אמר שהוא צריך בן אדם שהוא יכול. אה.
להיות האיש קשר בין הגנרל ובינו. כן?
שלא היה גנרל ולא היה איש. שום דבר.
אז הם. הם מצאו מישהו. ו.
אז אבא שלי לימד אותו. אז.
אה. ותפסו אותו.
את האיש קשר הזה.
והאיש קשר היה מצוין. אבל בסוף הוא נשבר.
אבל מה היה התפקיד שלו. לא הבנתי?
הם רצו לדעת מי הגנרל שנותנים את הזה.
שהכל. ראו שמשהו לא. לא. לא טוב.
זאת אומרת. הם. היה צריך לספק איש קשר שהם יחקרו אותו.
ושהוא ישכנע אותם שהגנרל באמת קיים.
בדיוק. כן.
אה. וזה היה בחור הולנדי שהיה קשור למחתרת.
כן.
זה שמצאו אותו.
כן.
אבל שאלה אחת לפני.
כן.
אתה אמרת שהוא עזר לאנשים למצוא מקומות.
אה. להסתתר בהם.
כן.
ואתם עדיין. אה.
כל המשפחה הייתה בבית?
היינו. היינו בבית.
אנשים היו באו אלינו.
בגלל שאבא שלי היה לו את המכתבים.
הוא היה הזה עם הגנרל פון שומן.
אז אף אחד לא. כולם.
כל הגרמנים פחדו להג. לגעת בו.
אפילו שהוא היה יהודי. כן?
זאת אומרת שגם אבא באיזשהו שלב כבר חשב
שבזכות הגנרל הדמיוני הזה לא יגרשו אתכם?
לכן. לכן הוא לא הכניס אותכם למחבוא?
הוא לא חשב. בגלל אבא שלי.
הוא חשב רק לעזור הכי הרבה אנשים שהוא יכול.
והוא עזב אותנו ב.
בכלל לא חשב עלינו. אני חושב.
אבל הוא עזר הרבה.
והיה מחתרת. ואם לא.
אז היינו כבר יכולים לצאת ב-42'.
אה. למצוא מקום.
אבל הוא ראה.
זהו. לכן אני מתפעלת. כי.
לא. בגלל. כן.
כי היו 2 סיבות בדרך כלל שאנשים לא.
לא. מה שנקרא. ירדו למחתרת.
כן.
אחת זה שהם לא הבינו את גודל הסכנה.
כן. כן.
והסיבה השנייה זה שלא היו להם קשרים עם.
אה. אנשים במחתרת.
כן.
אבל אבא שלך. אני מבינה שכן הבין את גודל הסכנה.
כן.
וכן היו לו קשרים במחתרת.
והוא. הוא דיבר.
‮מכל החברה ב-‭Scheveningen‬ הוא‬
היה היחיד שדיבר הולנדית כמו שצריך.
וגם גרמנית כמו שצריך.
אז. אה. צ. היו צריכים אותו.
אז הוא לא רצה לעזוב אותם.
כשהוא ראה שהוא.
אולי אני יכול להציל את זה.
או אני יכול עוד משפחה הזאת. משפחה הזאת.
והוא באמת. הוא הציל הרבה אנשים.
ויש פה. שמה.
יש לי ארגז מלא מכתבים של אנשים. אה. יש.
אז. אבל בסוף.
רגע. מה. כל. רגע. כל אלה שהיו ברשימה.
‮אז כשגירשו את היהודים מ. מ-‭Scheveningen‬ ומ-‭Hague‬.‬
כן.
לא. לא גירשו אותם?
אלה שהיו ברשימה?
לא. אה. ח. כן. אה.
אבא שלי אמר למצוא מקום מסתור.
בגלל ששום רשימה לא עומדת. כן?
שיש. קיבלו [משובש]
אבל אחר כך זה.
זה היה רק בשביל האנשים שיש להם הרגשה שמשהו. אה. מאחוריו.
אבל הוא אמר ששום דבר לא שווה. "תמצאו לכם מקום".
אז הוא דאג עם המחתרת.
שיהיה להם גם את הזה. את ה.
ניירות מזויפים?
ניירות בשביל. גם התעודת זהות וגם בשביל האוכל.
בשביל גם צריך לאכול.
התלושים. כי. כי אז.
התלושים בשביל האוכל.
כי אז מה שהיה בהולנד זה שמזון קיבלו.
כן. רק בתלו. בתלושים.
בהקצבה עם תלושים.
כן.
אז עם המחתרת הוא דאג לאנשים.
זאת אומרת. היו כמה דברים.
א'. הוא הכניס אותם לרשימה הקולקטיבית הזאת.
כן. כן.
וב'. אה. דאג להם לתלושים.
כן.
למזון.
כן.
ו. אה.
עודד אותם למצוא מקומות. אה. מסתור.
כן. הוא אמר לא להישאר ב. הוא אמר לא ל.
לסמוך על זה. למצוא מקום. כן?
שזה רק במקרה שאולי. אה?
על כמה אנשים אנחנו מדברים ברשימה הזאת?
אה. ניצלו בסוף 600.
כן. בדרך הרשימה הזאת. אה.
היו 600 איש ברשימה?
לא היה. כמו הגנרל.
לא היה רשימה. כן?
היה. הכל היה. לא היה.
בגלל זה. אה. בסוף.
שראו שמשהו לא טוב.
אז תפסו את אבא שלי.
‮וחיבלו בו קשות ושלחו אותו ל-‭Westerbork‬.‬
שכבר אנחנו היינו. כן.
אז אולי זה לפני ה.
שנייה. אנ. אני רוצה.
כן. עוד לא הגענו. כן.
אני רוצה להבין עוד את האין רשימה.
כן.
אה.
ברור. אין רשימה. אי אפשר.
יש לך מושג. יש לך מושג כמה אנשים פנו לאבא?
כשאני אומרת. הרשימה. זה.
בוא נגיד. מה שהניירת שאבא ניהל.
כן.
יש לך מושג כמה. בשם.
אבל היה אסור.
בשם כמה אנשים הוא.
הוא פנה ל. כביכול. לגנרל?
אין לי. לא יודע.
אני רק יודע שיש לי מלא מכתבים. זה.
מאות אנשים.
כן. כן.
וחלק גדול מהאנשים האלה גם. אה.
אה. מצא מקומות. אה. מסתור?
אה. כן. ב. בסוף.
חלק אפילו בעזרת אבא.
כן. אז. אה. בסוף.
60% שהיו דרך הרשימה הזאת. 60% ניצלו.
שבהולנד רק 15% ניצלו.
וב. בתוך ה-15% זה.
בתוך זה הנישואים.
נישואי תערובת.
וזה הרבה בהולנד. כן?
וזה הרבה.
אגב. לא כל כך הרבה כמו ש. כמו שחשבו.
אה. כשבדקו את זה.
אז כמות נישואי התערובת.
‮שזה בעיקר ב-‭Amsterdam‬.‬
לא כל כך הרבה.
אה. טוב. אני.
יש איזה תפיסה כזאת שבהולנד היו הרבה נישואי תערובת.
לא. אני לא יודע. טוב.
אבל. אבל זה נכון שיחסית למערב אירופה.
כן.
אם אתה משווה למשל לצרפת.
כן.
בצרפת ניצלו הרבה יותר יהודים מאשר בהולנד.
כן. נכון. בהולנד ופולניה הם.
אה. אלופי. הם עומדים בראש. כן.
אז. אז אנשים. אה.
אנשים מצאו מקומות מסתור. אתם לא.
בשלב הזה גם זה השיא של ה.
זה השיא של הגירוש. זאת אומרת.
לא בהכרח. גם ל.
‮גם ל-‭Westerbork‬. ו. ול [משובש].‬
כן. כן.
אבל גם מגרשים.
‮מהערים האחרות מגרשים ל-‭Amsterdam‬.‬
כן. כן. כן.
אתה שאלת פעם את אבא.
למה אתם לא. לא עשיתם כלום?
כי אתה אומר שאבא ידע שזה לא יגן.
כן.
לעד.
כן. הוא רק רצה לתת לאנשים גב.
שהם יחשבו שברגע שבן אדם יש לו תקווה.
הוא יעשה משהו. אם. אין לי תקווה.
הוא לא יעשה כלום.
ומה שזה. זה הכל מה שהוא רצה. אה?
אבל מה שאני לא מצליחה להבין זה
איך לכם הוא לא מצא לילדים לפחות.
הא. כן. יש הרבה דברים שאני לא מבין גם.
שאלת אותו פעם?
הוא לא דיבר. רוב הדברים שאני יודע על המלחמה.
זה דרך אחרים. כן.
אבא לא דיבר על המלחמה בכלל?
אה. כמעט ולא. כמעט ולא.
ואמא?
אמא קצת יותר. אבל גם לא. טוב.
בסוף שתפסו את האיש קשר שתפסו אותו.
כן ושהוא נשבר. אז לקחו את אבא שלי.
זאת אומרת איש קשר אמר בסוף שזה אפקטיבי?
זה הכל לא.
לא תופס שילמו אותו בשביל שהוא יעשה את זה.
טוב. אז אחר לקחו את אבא שלי. ו.
אס אס?
שברו. כן ושברו אותו לחתיכות.
ושלחו אותנו כבר קודם שברגע שתפסו אותו.
‮אז שלחו אותנו ל-‭Westerbork‬.‬
קודם אתכם?
כן. ואחר כך הוא אחר כך חתיכות חתיכות של אבא שלי. כן.
והוא היה עוד. הוא היה במעצר.
כן.
ואתם הושלכתם כולכם?
כן.
ברגע שתפסו את אבא.
אתם לא באותו רגע.
אתה כבר נולדת אז?
כן כן.
לא. לא ברחתם?
לא. לא היה. בגלל ש.
אפילו 5 דקות אחרי.
אה?
5 דקות אחרי שתפסו אתכם.
אבל לא ידעו בגלל שהוא היה הרבה מדבר עם זה היה מדבר עם זה.
אז לפעמים הוא בא מאוחר שהיה גם קשה.
לא היה תחבורה. אבל היה קשה.
לא ידעתם שתפסו אותו?
‮כן. אז הגרמנים תפסו אותנו מיד ושלחו אותנו ל-‭Westerbork‬.‬
מתי זה היה?
43'. 4. משהו כזה.
זה. זה כבר אה. 3 אני חושב.
43'?
אני חושב שכן.
סוף 43'. סוף 43'?
זה לא. זה כל הרשימה היא בכ.
יחסית בשביל הולנד. לקח. טוב.
החזיק הרבה זמן. שברוב.
של רשימות בהולנד בתוך שבוע.
שבועיים היה בלף וזה החזיק הרבה זמן.
אתה חושב שגירשו אתכם
בשלב שכבר גירשו גם את כל היהודים מאמסטרדם?
לא.
ב. ב. נניח בראש השנה בערך של 43'.
משהו כזה. כבר כמעט כל יהודי אמסטרדם גורשו.
אה. כן.
אז נראה לך שזה היה בערך באותו זמן? כן?
אה. אני חושב שקצת אחר כך.
טוב. אבל הזה. האס אס שישב ב.
ב. במשטרה. ב.
[משובש]. בהאג. דבר ראשון שהוא עשה.
‮הוא לקח אותנו ל-‭Westerbork‬. כן?‬
זה תפקיד בגלל שסידרו אותו וזה בשביל גרמני מאוד קשה.
זה כבר היה נקמה.
כן.
קודם כל נקמה.
כן. אז אחר כך.
טוב. זה לא היה בתוך הרשימה שלך. נכון?
אין לי רשימה. אני באה בלי רשימה.
‮טוב. אז. אז הביאו את אבא שלי ל-‭Westerbork‬.‬
זה. והוא היה שמה בבית חולים.
ישר הגיע לבית חולים שם?
כן. שם. ורצו ברגע שהוא במצב.
התקין שהכל גדל בחזרה. לשלוח אותו הלאה.
מה. אה. ש. שברו לו.
שברו לו. הוא. הוא לא היה כל כך בריא אחר כך.
בסדר. אז עשו. הוא יש.
הרגליים. הוא פעל. והוא הלך. מהכל.
‮הוא הגיע ל-‭Westerbork‬ עם ידיים שבורות ורגלים שבורות?‬
אה. גם פה. צלעות.
היה. אה. וזהו. השיניים.
שיניים הלכו. ו.
כמו שאנחנו קוראים היום שבר כלי.
כן. כן. אז חיכו עד שרצו
לחכות עד שכל החתיכות יגדלו בחזרה ולשלוח אותו הלאה.
‮שרק שולחים בן אדם או בריא ל-‭Auschwitz‬. כן.‬
אני מתפלאת למה זה.
למה זה עניין אותם?
לא. זה. זה.
זה אחד הדברים שרק שלחו.
מישהו חולה. רק הולך שמתי שהוא בריא. ששמה שימות שמה.
כן. זה היה.
כן. אבל לפחות בהולנד היה.
טוב. אז ברגע שהוא היה קצת.
רצה. רצו היה בשביל לעלות לרכבת.
אז בא קצין מהמשטרה ההולנדית.
והוא אמר אה. ונה. תבוא.
שהוא היה באיטליה בצבא הגרמני.
ולא ידע את כל הסיפור.
והוא. אה. אה.
עזבו אותו. אבל אני יכול להשתמש בו.
הוא רצה כסף. הוא רצה כסף של יהודים.
ו. אז הוא הוציא את אבא שלי.
לא הבנתי את זה. עוד פעם.
כן.
קצין ההולנדי הזה.
כן. הוא היה באיטליה.
נפל מהטנק ולא יכול לשרת יותר. שלחו אותו בחזרה.
‮ושלחו אותו ל-‭Westerbork‬.‬
כן. ושלחו אותו שיסתכל על האנשים שיעלו לרכבת.
והוא שמה מצא את אבא שלי. שעולה.
הוא הכיר אותו?
כן. שהוא היה הוא היה עובד עם האס אס. עם המשטרה הגרמנית.
הוא היה הרבה רוב היה 2.
3 גרמנים והשאר היה הולנדים.
שעבדו עם הגרמנים. כן. בל.
הוא עבד. הוא היה מטעם הגרמנים. הקצין ההולנדי הזה.
כן. כן.
אבל לא הבנתי איך הוא הכיר את אבא.
בגלל כל הדברים האלה.
שבגלל שהוא עבד במשטרה.
עם האס אס. עם ה.
זאת אומרת. לאבא היו קשרים באס אס בהאג?
הוא לא. זה ה. זה ש.
מכתב בגלל הגנרל. והוא גם הוא עבד שם ה.
ההולנדי הזה עבד.
כן. והוא.
אבל אחר כך הוא נשלח לאיטליה?
כן.
ו. זאת אומרת. הוא הכיר את אבא מההתחלה מ-42'.
כן.
אחר כך הוא לא היה שם. לא ידע שזה.
לא ידע זה.
לא ידע שזה תרמית.
ואז ב-44' אני מניחה שזה היה כש.
כשהוא ראה שם את אבא. אז הוא זכר אותו.
כן. כן.
הוא זכר אותו מהאג.
והוא זכר שיש דברים עם יהודים וזה.
והוא ראה יהודים וכסף הולך ביחד.
איך. איך היה כאן כסף מעורב?
אה. בגלל שהיהודים בבלגיה.
שילמו שבבלגיה היה יחסית בסדר.
הם שילמו המחתרת ההולנדי וששילמו את המחתרת הבלגי.
ושישמעו את אבא שלי.
שיתן את האוכל בשביל ה. זה.
ואבא שלי לקח מכל אחד שיכול לשלם.
לקח 100 גולדן. שזה כמו היום 150 שקל או משהו כזה.
משהו. אבל עם הרבה אנשים.
אז הוא נתן.
הוא נתן את זה למקדמה לגרמנים ולמשטרה.
אז הם מקדמה.
אחר כך אחר כך יהיה לכם הרבה.
מה ש. מה שנקרא לשמן אותם.
כן. כן.
אז הוא חשב שהוא יוכל לעשות עסקים עם אבא?
אז הוא הוציא אותו מהרכבת.
גם אתם הייתם אמורים להיות על הרכבת או רק אבא?
לא רק אבא. ו.
למה. למה אתם נשארים?
לא. שהוא היה. הוא היה.
הוא היה מקרה מיוחד.
השטראף. שטראף גפאלן. כן?
שטראף זה עונשין.
אה-הא. זה. כן.
אז אתם למעשה נשארתם?
כן.
‮באופן תמוה נשארתם בתור עונש ב-‭Westerbork‬?‬
כן. כן. כמו כל היהודים. אנחנו נשארנו.
‮לא. כי היו ב-‭Westerbork‬ היו היהודים הוותיקים.‬
כן.
הם אלה ש.
שנשארו בעיקר יוצאי גרמניה.
כן. כן.
והיהודים הוותיקים גם ההולנדים.
כן.
ואלה שהיו מיועדים להחלפה.
כן. כן. כן.
היו שם מיוחסים. אבל.
כן.
אבל לא. לא מהסיבה של עונש.
לא. אבל לא יודע. הם נשארו.
ואנחנו נשארנו. כן?
אולי פחדו לנגוע בנו בכל זאת.
שבכל זאת פחדו מגנרל. שלא.
אולי הוא בכל זאת. כן.
אולי בכל זאת הוא יופיע יום אחד. כן.
אז אחר כך אז. אז.
הזה הוא לקח את אבא.
ממה שאתה יודע. אבא גם.
גם כשחקרו אותו הוא המשיך להגיד שיש גנרל?
ברור.
הוא לא. זה לא ברור כששוברים לך אה.
לא. לא. הוא אמר.
הוא אמר. הוא אמר. לא. זה ככה.
הוא אמר שאין בסוף.
אבל הם לא האמינו לו.
כן. שאי אפשר. כן?
מי. מי יש לו את הרעיון הזה.
אז לא האמינו. ו.
זאת אומרת.
הם פחדו.
בהתחלה אמרו שהוא משקר.
כי הוא אמר שיש גנרל.
גם אח.
אחר כך כשהוא אמר שאין גנרל.
אז גם אמרו שהוא משקר.
גם. כן.
אז הקצין ההולנדי הזה הוציא אותו מהרכבת.
כן. והוא רצה ש.
הוא היה בתוך הרכבת?
לא. היה צריך לעלות.
בתחתנה.
כן. הוא צריך לעלות.
הוא ראה את ה. שאנשים שעולים.
והוא רצה שהוא ימשיך את העבודה.
שהוא התחיל. אז אבא שלי הוא אמר.
ש. כנראה זה היה ב-44'. כן.
אבא שלי אמר שאי אפשר.
‮אנשים לא יאמינו לו אם המשפחה יושב ב-‭Westerbork‬.‬
‮אז הוציאו אותנו מ-‭Westerbork‬.‬
חזרנו לבית. ו.
אבל היה שמירה על הבית.
ובגלל איזשהו סיבה של אחות אחת הייתה חולה.
ואבא קיבל 2 אישורים בשביל לבקר את הבית חולים איפה שהאחות.
והם לא ידעו ש-2 האישורים. אז חשבו.
הוא נמצא. לא צריך לשמור את הבית שיהודי לא עוזב את המשפחה.
אז הוא נתן אישור אחד ולקחנו את הפקלאות והמחתרת.
ולקחו. לקחו אותנו למקום.
‮כמה זמן אתה חושב שהייתם ב-‭Westerbork‬?‬
‮אני לא זוכר את ‭Westerbork‬.‬
לא. לא שאלתי אם אתה זוכר.
שאלתי. כמה זמן אתה חושב שזה.
שנה אולי שנה.
שנה?
כן.
אז אתה זוכר איך קראו לקצין ההולנדי הזה?
אה. בולנד אבל אם זה בולנד באמת.
אבא שלי אמר בולנד. בשביל. אה.
לא. בלי בעיות עם המשפחה. כן.
ו.
ויש הרבה פעמים שהוא אמר שם.
שזה לא השם. כן.
‮ואתה יודע מה היה התפקיד של הקצין הזה ב-‭Westerbork‬?‬
‮לא. הוא לא היה ב-‭Westerbork‬.‬
שלחו אותו ל. לפקח.
אה. הוא רק על המשלוח הזה?
ש. ש. כן. זה ש.
לך לראות קצת מה הולך שמה עם.
אם הכל בסדר עם המשלוח?
כן. וש בדיוק אותו יום הוא אבא שלי היה זה.
המשלוחים שם היו תמיד בימי שלישי?
כן.
אז. אז הוא הוציא את אבא והוא זה שסידר לאבא.
כן.
את האישור קודם כל המשפחה לחזור.
ל. להאג.
מ-המ.
וגם אישור לאבא לבוא לבקר.
מ-המ.
זאת אומרת. אבא אמר לו.
אם אתה לקצין ההולנדי הזה.
אם אתה רוצה שאני אעבוד איתך.
כן.
להוציא כסף מהיהודים.
כן.
אז צריך קודם שאני אראה שהמשפחה שלי מסודרת.
לא. שהם לא יאמינו כסף.
כן. הם לא חושבים שמתחת לחץ. כן.
ואז החזירו אתכם לבית שלכם למעשה. עם השמירה?
אם אני זוכר. כן. כן.
כן. ואחרי כמה זמן.
אז הגרמ. ההולנדי.
ועוד חבר שלו. נאצים נאצים אמרו לאבא שלי.
אם אתה. יש לך קצת שכל. תעזוב עכשיו.
הם אמרו כן. תברח.
תברח. תברח.
ולהם אבא נתן בהתחלה את הדמי קדימה האלה של. אה. של הכסף?
כן. כן. כן. אבל הם אמרו.
הם ראו בכל זאת הם דיברו עם בן אדם.
אז גם היה להם משהו של בן אדם.
או שהם כבר זה היה סוף המלחמה.
כן זה גם. גם יכול להיות מאוד. כן.
כן. ואמרו לי. אבל תמיד חשב.
אולי אפשר להוציא עוד אחד.
או אולי הוציא עוד אחד.
אבל בסוף לקחו. לקחו אותו כמעט בכוח.
לקחו את ה.
מחתרת לקח אותנו החוצה.
רגע. גם. גם כשאתם הייתם כבר בהאג.
אז אבא. אבא עוד המשיך.
קצת.
איך הוא היה יכול היה לעזור ליהודים?
אה. בגלל שאנחנו היינו בהאג.
אז הוא נסע לאנטוורפן.
ושמה אה. הוא לקח קצת תי.
שהם היו קצינים קטנים והיו מרוצים עם קצת כסף.
אז היהודים נתנו לו קצת כסף. ו.
היהודים באנטוורפן?
באנטוורפן. שהם ידעו את כל הסיפור.
והכירו את אבא שלי מילדות. ו.
אנטוורפן. בשלב הזה כבר הייתה
משוחררת? זה היה בתקופה הזאת?
לא לא. לא. זה היה עוד א. אבל שמה.
כי הרי בבלגיה ודרום הולנד שוחררו.
כן. לא. לא. אבל זה היה.
זה היה עוד לפני זה.
אז הם נתנו. והם היו מרוצים מזה.
אבל ביום אחד הם אמרו תברח. לך.
אז הוא לחשוב אולי לא. אולי לא.
אבל אה. מחתרת באה לקחת אותנו.
אבל היהודים באנטוורפן שנתנו לאבא כסף.
אז הוא נתן את זה לקצינים ההולנדים ובתמורה ההולנדי
הזה שנקרא לו בולנד לצורך העניין והחבר הנאצי.
הם באמת שיחררו כמה יהודים?
לא. הם רצו רשימה.
אז אבא שלי לקח מדריך טלפון.
כל מה שהיה שם.
שהוא יודע שידע שהוא כבר הוא הלך.
הוא כבר בחוץ לארץ.
ונתן את השמות האלה.
והם לא בדקו. בגלל שאין אינטרנט. כן.
אז הם קיבלו את זה.
בסוף. לא. אף אחד לא נפגע מכל.
מכל הסיפור. הבלאגן הזה. אף אחד לא.
רגע. מה הייתה הרשימה.
מה הייתה צריכה להיות הרשימה?
אה. אה. רכבת מיוחדת לספרד.
אז למה. רגע. זה גם הייתה המצאה?
ברור.
אז זאת אומרת.
סליחה. את מדברת. לא יהודי. כן.
אני מנסה להבין את ה. את העניין.
מה שאבא אמר להם.
אני מארגן רכבת מיוחדת לספרד?
לא. כן. אני רוצה.
אתם. אתם תאפשרו את זה.
כן. כן. זה כן.
ואתם תקבל. תקבלו כסף.
אתם תקבלו כסף מכל האנשים האלה שנמצאים ברשימה.
כן. אז הם רצו רשימה.
האנשים האלה זה כבר אנשים
שהיו באנגליה או בארץ ישראל או בכל מיני מקומות.
וכבר שלחו אותם.
או שנשלחו כבר למזרח.
כן. אה-הא.
ועבור האנשים האלה. הוא השיג כסף מהיהודים באנטוורפן.
כן. ויש גם קצין גרמני באנטוורפן.
בגלל שאבא שלי הוא טעה שהוא לא ראה טוב.
היה לו ראייה לו כל כך טובה.
הוא טעה ב. בכתובת אחד.
והוא צלצל והקצין גרמני. פותח לו באנטוורפן.
אז הוא ראה מיד שזה יהודי אז תחכה רגע.
אה. אתה צריך כסף. תגיד כמה.
הוא. הוא נתן.
כן? קצין גרמני.
אה? טוב. זה היה הזקנים הישנים.
שעוד היה להם כבוד של ה.
אבל מעבר לזה שהוא הביא.
הוא הביא את הכסף מאנטוורפן ונתן להם.
כן.
בשלב הזה כבר לא הייתה אפשרות לעזור ליהודים אחרים.
אה. אני לא יודע.
כנראה היה כן. אם לא. ה?
לא היה. ה? אני לא יודע.
חלק מהכסף היה גם לכאלה שהיו במחתרת ל. לעזור?
זה תמיד היה ושיהיה להם.
ה. גם מקום שגם ההולנדים.
הם לא כל כך אהבו יהודים.
וזה גם לקחת משפחה יהודית.
זה לא. לא פשוט.
בדרך כלל הם לא לקחו משפחה שלמה לקחו.
כן. חלק לא.
אבל יש הרבה שעזבו.
אמרו עדיף את הגרמנים מלהישאר עוד אצל ההולנדים הזה.
כן. אבל סידרו את הכספים ה. כן?
זאת אומרת. למעשה.
זה ה.
אבא כבר אז לא היה בקשר ישיר עם יהודים.
אלא הוא היה מביא כסף מהיהודים באנטוורפן.
היה מביא כסף למחתרת בהולנד.
כן. כן.
בהאג.
כן. ו.
אתם הייתם.
סליחה. אבא שלי. סליחה.
אבא שלי כתב על המח.
3 כרכים ו.
אבל זה בהולנדית.
על התקופה הזאת.
על התקופה הזאת. כן.
וזה לא תורגם?
הא?
לא תורגם?
לא.
למה?
איך וויס נישט. לא יודע. מה.
אה. אתם הייתם ב-44' כנראה שוחררתם הביתה.
הייתם עם שמירה. אבל יכולתם להתקיים?
כן.
‮ובהתחלה אבא עוד היה ב-‭Westerbork‬. כשאתם חזרתם הביתה?‬
לא. לא. זה גם היה.
הוא יצא יחד אתכם.
והוא נסע עם.
עם הגרמנים. עם הגרמנים ועם ההולנדים.
לאן זה. שלא רצו.
אז הוא אמר. שב.
שבו פה עם החמור. כן.
הם ואני הולך. והוא נתן להם הלאה זה מקדמה.
ואמרת שבאיזשהו שלב כבר לא הייתה שמירה על הבית?
כן.
איך לא. לא כל כך הבנתי איך.
איך אבא הצליח. לנטרל את השמירה מהבית?
ש. אה.
גם המשטרה הוא הולנדי וגם הגרמני נתנו אישורים בשביל לצאת.
בגלל הבית החולים היה בשטח צבאי.
אחותך הייתה.
בב. בב.
בבית חולים?
בית חולים. כן.
בהאג?
כן. וזה היה ה.
[משובש] כבר נגד האנגלים.
כן. אז היה רק עם אישור מיוחד.
שאפשר היה להיכנס.
כן. אז אבא שלי.
אז גם נתנו אישור מיוחד לאשפז אותה כילדה יהודייה?
כן. כן.
וגם נתנו אישור לאבא לבוא לבקר?
כן. אז יום אחד.
אז גם הגרמנים נתנו לו אישור וגם ההולנדים.
כן. אז היה לו.
אז חשבו. ש.
הוא לא. הוא לא ישתמש באישור.
אז הוא לא יעזוב את הבת שלו. הוא לא ילך.
זאת אומרת שכל זמן שהבת שלו בבית חולים. אין סכנה.
אין סכנה שהוא.
שמישהו שמישהו מהמשפחה יברח.
יברח. כן.
ואבא באמת לא ניסה לסדר.
לפחות למישהו מכם. אתה היית?
לא. ביחד. כן.
האחים האחרים לא.
כל ה. כל הזמן היינו כולם ביחד.
‮אמרת שהאח נפטר ב-‭Westerbork‬?‬
כן.
הוא היה שם בבית החולים?
כן.
אז אתם הייתם ב.
בהאג אחר כך הייתם
3 ילדים שמהם אחת הייתה מאושפזת בבית חולים.
כן. כן. כן. מ-המ.
אני מניחה שאבא כבר הבין שצריך לדאוג לכם למסתור?
כן.
אז.
לא. אבל הוא לא עשה שום דבר. זה המחתרת עשה.
אם ה. אם היו אה.
היו סומכים על אבא.
אז לא היינו פה.
אז גם.
אז גם אז ב-44'הוא לא היה דואג לכם ל. לשרוד?
לא. הוא דאג ל.
לעזור לאנשים. ו.
מי שאתה יודע שדאג לכם מהמחתרת ההולנדית.
זה היה מישהו יהודי או הולנדי?
דורלכר. כן.
יהודי?
יהודי.
איך דורלכר?
דורלכר. הם אה.
נמצאים גם אני חושב.
אז אמרו לאבא. אוקיי. אה.
הם שלחו. הם שלחו אחד. לקחת אותנו.
ואבא לא בא איתכם?
כן. כן. אבל כן. אבל הוא.
אם זה שהם באו.
אז הלכנו כולם גם.
אבל לא ביחד. אחד קדימה ברכבת וחלק אחד אחורה.
לאן אה?
‮אה. ב- ‭Amersfoort‬ אני חושב פה באזור ‭Amersfoort‬.‬
אצל משפחה או איך.
האמת הכל בספרים. אבל מה שאני זוכר. אה. טוב.
ברגע שהגרמנים ידעו שהוא ברח. אז היה. כן?
וונטצה בכל. בכל מקום.
הוא היה מבוקש.
מאוד. כן. אז.
אה. הגענו. ל.
זה. זה הסיפור. אז.
אה. היינו באיזשהו משפחה.
אז הלכנו לאיזשהו משפחה.
וברגע ש. זה גם.
היו מלשנים בכל. הגענו לאיזה משפחה.
ופותחים את הדלת ואומרים לנו תעזבו מהר.
אז מה היה?
אז ידעו שאנחנו צריכים להגיע.
ושמה שמו. אה.
שוטר הולנדי. לא שוטר גרמני. שוטר הולנדי. כן?
והשוטר זה עד לא.
זה רק בסיפורים ככה.
השוטר הולנדי. הוא היה עם הבת שלו לקרמס.
לבית. אה. איך זה יום?
מרזח?
אה. לא. קרמס זה.
אה. לונה פארק כזה.
ואכלו גלידה. ומשהו הגלידה היה מקולקל.
והוא בדיוק אנחנו.
שאבא שלי צלצל. הוא היה.
בשירותים.
ב. בשירותים. ו.
כן. והלכנו הלאה.
ות דאגו לנו. ואנחנו.
שלח. שלחו אותנו ממקום למקום.
איך. איך ידעו שאתם צריכים להגיע דווקא למשפחה הזאת?
כנראה מישהו היה מלא אנשים.
זאת אומרת היה מלשין ב.
במחתרת שהוא קשור אליה.
מלשינים אה. כן. כן.
בכל מחתרת היו.
אה. כן.
אז הגעתם באותה עיר למשפחה אחרת?
לא יודע את העיר. אה.
לא יודע בדיוק. אני רק יודע שעזבו אותי יום אחד אצל משפחה.
שהיה לו 2 ילדים קטנים.
שככה לא. אבל יום אחד.
אבל זה מה שאני יודע.
‮אני חושב זה היה ‭Amersfoort‬ אבל אנ לא חותם על זה.‬
ושם הייתם בכל המשפחה ביחד?
ביחד. כן.
עד אה. עד סוף המלחמה?
לא. אחר כך.
אה. לא יודע בדיוק.
הלכנו. ל. אה.
איכר ו. שיש לו חוה.
אה. איך קוראים את המקום הזה וייקום. [?שם המקום פונטית?]
חור נידח באזור שמה.
ושמה היינו כ.
פליטים. אה.
כפליטים בלגים. וגי. וגיטרים. כן.
זאת אומרת. שם חייתם בגלוי?
אה. גלוי כן כמו פליטים. בל. בלגים.
פליטים בלגים שלא יודעים אה. מילה.
שלא אוכלים בשר. כן.
וגם. אוקיי. פלמית.
כן. זה כן. זה אותו דבר.
לא. זה דומה.
ואז היה עוד יותר דומה. כן. כן.
זאת אומרת.
אמא. אמא שלי היא נולדה בבלגיה גם. כן?
היא נולדה באנטוורפן. אז. אה.
זאת אומרת שאמא באמת יכולה הייתה להחשב כ.
כן. כן. כן.
אז חייתם?
היה לנו גם שם בלגי. אה. וילהלם ספירנה.
כן. זהשם. זה שמות בלגי גבוה.
גם היו ניירות מזויפים על השם הזה?
יש. הבת שלי. הבת שלי.
כן. כן. יש נייר.
הבת שלי. אני שמתי למעלה. כן. כן? כן.
וממה שאתה יודע. אמ.
חייתם שם אה.
בצורה סבירה עד השחרור כפליטים בלגים?
אה. כן. לא. לא.
זה קרה. פה זה מתחיל.
אני. ואני לא זוכר.
אולי היה משהו קודם. אני לא זוכר.
אבל אני יודע שהיה התקפה גרמנית.
אני לא יודע אם זה היה קודם או היה אחר כך.
אני לא זוכר. כן?
אני רק יודע ששמה אצל האיכר. התחלתי ללכת.
ושאני ביקרתי שמה אחרי איזה 20 שנה.
לא. 20 שנה. 10 שנים משהו כזה.
הריח של הפרות. זה.
הא. פה זה הבית שלי. זה.
זה היה מוכר.
כן. זה הבית.
וגם עכשיו שהלכתי לבקר לפני 3.
4 שנים. אז זה הריח.
כן. אז זה ריח שגדלתי בה.
שאני מניחה שזה. אבל בתוקף
לגבי כל חווה הולנדית שמגדלת פרות?
כן. כן. כן.
אה. יש לך מושג.
מה. מה היה הסיפור הכיסוי?
זאת אומרת. למה הם כאילו ברחו מ. מבלגיה?
היה בלאגן זה היה בלאגן.
אף אחד לא שואל.
קיבלנו את התעודת זהות. כן?
עם השם. כל אחד קיבל את ה. תעודת זהות שלו.
איך הוא הצליח. לא יודע.
אנחנו היינו רשומים ככה.
האזור שאתם הייתם בו היה אזור הדרומי שהשתחרר מהצפון?
לא. לא. לא. זה גבול.
כן.ו. האבא שלי שהוא הלך אהב לטייל.
והיה קצת. ככה אבא לא הלך לטייל.
אז הוא ראה מקומות.
הוא ראה איפה שיש. אה.
צבא גרמני. וזה. אז שבאו הקנדים.
אז הוא הראה להם איך להגיע מאחורה. כן?
שלא בדרך הכביש. אבל מאחורה. שהם לא ירגישו.
וטוב. זה כל הצבא הגרמני שהיה שמה.
שהרימו ידיים בלי שום. אה.
ה. התקופה האחרונה שלפני השחרור בהולנד.
באזורים שלא שוחררו ב.
כן.
בסתיו 44'. האזורים ששוחררו באפריל 45'.
החורף האחרון היה מאוד מאוד קשה.
נכון. כן.
לא ניכנס לזה. למה הגרמנים.
כן.
עשו מה שעשו.
כן.
ולקחו את כל האוכל.
כן.
ממש לא היה אוכל.
כן.
אז אצלכם ב. שאתם הייתם.
כן.
בכפר.
בחווה.
אז היה אוכל.
כן. היה אוכל כן.
ממה שאתה יודע לא היה מחסור לא היה רעב?
לא. לא שאני זוכר.
אני זוכר את האנשים.
את כולם. כן. זה אני זוכר. כן.
זה כבר. אבל. לא.
קיבלנו את האוכל רגיל. מה שאני זוכר.
יש איזה אוכל שעד היום
אם אתה נתקל בו אז מחזיר אותך לתקופה הזאת שם?
אה. לא. השמות של האוכל כן. אבל האוכל לא.
לא מה ש. שהאימא שלי עשה את האוכל.
היה. היה.
גרנו שמה למעלה מעל הפרות.
בגלל זה הריח של הפרות עד היום. כן.
אה. זאת אומרת אתם הייתם ברפת?
כן. היינו ברפת. כן.
אבל בגלוי. זאת אומרת הס.
כן. כן. וגם אבא שלי עזר את האיכר ו.
מבחינת מראה אפשר היה לחשוב שאתם באמת [משובש]?
כן אנחנו בלונדינים. כולם.
טוב. אני אין לי שערות.
אבל היינו בלונדינים כ.
כקטנים. אחר כך היא החליפה צבע לי יותר שחור.
אבל היינו כמו כל ילד.
וההורים?
לא. אבל אנחנו היינו כמו שהרבה גרמנים אמרו.
כן. תביא לנו את הילדים.
הם יכולים להיות איתנו בגרמניה.
אף אחד לא יפתח פה.
אבל דווקא מה ש.
מה שאני יודעת זה.
שכששלחו יהודים בעיקר ילדים ל. להסתתר.
אז. אז את הבלונדינים יותר
שלחו לצפון הולנד. ששם כולם בלונדינים.
כן. כולם בלונדינים.
ואת הכהים שלחו לדרום.
כן. שלחו לדרום נכון. כן.
אז אתכם לא שלחו ל. לדרום.
לא. לא.
להסתתר. למרות שההורים אני מבינה שלהורים
לא היה להם מראה יהודי.
לא. אבל היינו בלגים בכלל.
שאצל הבלגים זה בסדר.
אצל הבלגים זה בסדר גמור.
יש לך איזשהם זכרונות מהחווה הזאת.
אתה הסתובבת שם. אה.
חוץ מהריח של הפרות יש.
יש לך משהו לספר?
יש לי. יש לי שני תמונות. ואחד זה היה.
שהמטוסים הגרמנים או אנגלים. והיינו בתוך מרתף.
ופחדו שאני בוכה או משהו. ואמרו תסתכל.
יש שם מטוסים.
תסתכל. תסתכל. ויש קוקוק.
קוקו. אז ככה אני קוקו ככה אני לפחות שקט. כן?
ו. זה. זה אני זוכר.
ובשחרור שכולם היו ברחובות והיו הקנדים אצלנו.
הם באו עם ג'יפים וכל זה.
ואני עברתי את הכביש.
כמובן שעזבו אותי. וכמעט. אה.
דרסו אותי. אז בא חייל.
ולקח אותי וזה. וזה מה שיש לי מלחמה. זהו. זה.
זה הזיכרונות שלך מהמלחמה?
כן. כן. זה המלחמה.
ויש עוד אחד. אני לא יודע.
זה היה בתוך אה.
אותו משהו. ואנשים עם מדים.
ואני לא יודע לפני מה אחרי.
לא יודע שום דבר.
אבל זה. זה הזיכרונות ממש של המלחמה.
אמרת שאבא לא דיבר על המלחמה.
כן.
מאמא אתה שמעת קצת.
כן.
‮על החיים ב-‭Westerbork‬ חיים במסתור?‬
כן. כן. כן.
מה היא סיפרה?
אה. רק שלא שלחו אותנו.
בגלל שתמיד היא.
המטר וחצי שהיה. תמיד היה מסודר ויפה.
והיינו לבושים יפים. וככה היינו דוגמה.
והגרמנים אהבו את זה.
שזה הא. שזה מסודר.
אז בגלל זה אנחנו נשארנו.
לא שלחו אותנו מיד.
מה עוד אבל היא סיפרה על החיים במחנה?
אה. אה. טוב על. על האח שלי.
שה. הקומנדנט.
ה. ה.
המפקד המחנה.
המפקד. הוא היה דווקא בשביל גרמני היה מצוין.
הוא דאג לכל. והיה גם אפשר לעשות את החגים היהודים.
הכל פתוח. והוא.
בשביל החולים הוא נסע במיוחד עם האוטו שלו.
ל. לעיר.
הקרובה. בשביל לקנות תרופות.
וגם בשביל האח שלי.
אז הוא נסע במיוחד בשביל זה מה שחמקר קראו לו.
זה סיפרה.
אנחנו אומרים גמקר.
גמקר. כן גמה כן.
בטח גמ. כן. בהולנד חמקר וזה.
בגרמנית זה.
אני. זה גמ ג אבל אנחנו לצערי.
אנחנו. והוא היה.
אמרה שהוא היה בן אדם מאוד בשביל מחנה עם יהודים.
הוא היה מאוד בסדר.
ועל. על התקופה של המסתור?
אמא סיפרה משהו?
אה. כן. ש. לא.
גם לא הרבה. רק שאבא שלי.
שהוא אהב תנ"ך. כן?
הוא נתן הרצאות. תורה.
איפה?
ב. זהו. אנשים באו. השכנים?
‮לא. לא ב-‭Westerbork‬. במסתור.‬
‮ב-‭Amersfoort‬ או ב.‬
ב. ב. בוייקום [?שם המקום פונטית?].
בחווה?
איפה שבחווה. כן.
באו אנשים והוא דיבר על תורת נ"ך והוא לימד אותם אדון עולם.
ויגדל. וזה ואמר שזה לטינית. כן.
הסתמך על זה שאנשים.
אומר איזה. איזה.
איזה גרמני יודע מה זה? כן.
מעבר לזה. יש עוד משהו על תקופת המלחמה שאתה רוצה לספר?
אהה. אהה.
לא. רק אחרי המלחמה היה.
אבא שלי היה בחתיכות.
והאמא שלי. גם העצבים שברו.
אז רגע. נגמרה המלחמה.
שוחררתם על ידי הקנדים.
כן.
‮חזרתם ל-‭Scheveningen‬?‬
אהה. אה. חזרנו.
‮כן ל-‭Scheveningen‬. כן. ‭Belgischeplein‬.‬
‮הכתובת ‭Belgischeplein‬. עם רו. אין. כן.‬
ו. אהה.
לבית שלכם. אתם חזרתם?
לא. לא. לא.
או שאתם הייתם בדירה שכורה?
שם. לא. לא. דיר. דירה שכורה. כן.
אתם גם קודם. זאת אומרת.
הייתם בדירה שכורה. אז לא יכולתם לחזור הביתה.
כן.
וגם לא כל החפצים. כל הרכוש. לא היה כלום.
הכ. הכל. הכל הלך.
כן. הכל הלך. כן.
וכשאתם. אהה. חזרתם הביתה.
ה. האחיות הלכו לבית הספר? זאת אומרת ניסו.
הלכו לבית הספר. כן.
ואבא. אהה. חזר לעבודה או לא?
הוא היה במצב לא טוב. הוא. כן. לא.
הוא לא היה במצב. אהה.
כמה שנים הוא לא היה מצב טוב.
ואמא שלי נש.
זאת אומרת שהוא לא יכול היה לעבוד?
לא יכול לעבוד. לא. וגם אמא שלי נשברה ברגע אחת.
ושלחו אותנו למקום. אהה.
כן יתומים. אהה. בית יתומים.
אהה. שלא יכולנו להישאר בבית.
שאמא שלי לא יכלה בכלל.
דווקא אחרי המלחמה ה.
דווקא אחרי המלחמה.
ההורים שניהם.
הכל. הכל נשבר.
ההורים שניהם נשברו?
נשברו. כן. זה כנראה היה יותר מדי.
א. איך אתה מסביר את זה?
אה. כנראה זה היה יותר מדי הכל.
יש הרבה ב. פעמים שאחרי זה.
נשברים אחרי זה. שבגלל ש.
אנ. אני מניחה שגם. אהה.
התברר להם על כל מיני קרובי משפחה שלהם שהם. אהה. נספו.
אה. כן. כ. כי לא היו.
לא היו יותר קרובי משפחה.
צד אבא שלי בכלל. אין.
לא היה כלום. לא נשאר שום דבר. כן.
אבא אבל פיזית היה. אהה.
כן. הגרמנים.
אה. שברו אותו.
ו. הוא.
אהה. הוא היה אבא.
ו. אממ.
אתכם שלחו לבית יתומים יהודי?
אני חושב שכן. כן. כן.
לא. לא ל. לא לבית בירנבאום?
לא לא. אהה. לא. לא. אח.
‮אחר כך היינו ב-‭Den Dolder‬. כן.‬
בבירנ. אני חושב שהיה בירנבאום.
אני לא זוכר. היה רק זוכר אנשים שהיו שמה.
אבל מזה. אז לקחו אותנו.
ובאנו למקום זוועתי. שהטראומה שלי עד היום הזה. כן.
רגע. אתם. אתם הייתם אז כבר 4.
זה היה.
4 ילדים. נכון? זה אחרי שהאחות נולדה כבר?
כן. כן. ה. ה. אה.
כן. אבל איפה היא הייתה?
אני לא זוכר. אני לא.
רק ש. חושב ש.
או זוכר שהניעו.
עינו אותי במיוחד.
מה זאת אומרת?
הם עשו לי לא טוב.
והייתי ילד עקשן. ע.
עד היום. אני לא ילד.
אבל עקשן תמיד. כן.
אצל ההונ. אצל ההולנדים עקשנות זה בעיה.
ההולנדים הם די צייתנים. לא?
כן. אבל לא רציתי.
אני לא. אני לא יודע.
כנראה עשה לי בכל זאת גם הרבה.
המלחמה. ולא רציתי לשמוע.
והייתי נגד כולם ו.
רגע. אמרת שזה היה בית ילדים יהודי או לא?
האא. לא דתי.
אבל יהודי?
אני חושב שכן. כן.
כן. זה היה יהודי. כן.
ואז. אהה.
טוב. הסיפור ה. הזה.
אז נתנו לאכול 2 דברים שאני שונא.
עד היום הזה. זה אורז וגריסים.
כן?וקו. קודם כל.
לפני האורז והגריסים.
שה. הלכנו לטייל.
והיה חורף והיה קר מאוד.
ואני לא הלכתי מספיק מהר.
ולקחו אותי ושמו לי את הראש בתוך השלג. כן?
שהם היו. היו נאצים הולנדים ש.
אה. זה החינוך הנוקשה. ש.
לא. זה היה.
לפעמים היה מקובל אז.
הרגש. שלב. לא.
זה היה ממש אחרי המלחמה. אני לא יודע.
היה זוועה. אז אני כל בע.
באוכל. אחרי כל אוכל לקחו אותי עם האורז והגריסים.
אצל ההולנדים אין דבר כזה.
אם אתה לא אוכל את.
את מה שנתנו לך על הצלחת.
אז 2 אפשרויות. או שאתה נשאר ליד הצלחת עד שאתה מסיים.
או שבערב אתה מקבל עוד פעם את אותו דבר.
כן. טוב. אז שלחו אותי ו.
אותי ועוד אחד למרתף.
אז העכברים אכלו את זה.
ו.
עם הצלחת שלחו אותך שתסיים.
עם ה. עם ה. אה. כן.
אז זה ככה נתנו אותם.
וזה היה איתי חבר טוב. אה. עם העכברים.
ועכשיו לפני 5 שנים.
‮אה. הייתי ב-‭Zurich‬. עם ה.‬
עם החבר. עם חברים הולנדים.
וישבנו במסעדה יהודית.
ופתאום אני שומע מאחוריי: "אבל. זה אתה?"
אה. אבל זה היה.
זה. זה. זה אישה. אה.
בערך גיל שלי. שלא ראיתי אותה איזה 20 שנה.
אחרי זה פגשתי אותה. אה.
איזה. לפחות עש.
כן. בערך 20 שנה.
אז היא הזמינה אותנו לשבת. אבל.
אז אמרתי לה. יש 2 דברים לא לעשות בשבילי בשבת וזה.
לא אורז ולא גריסים.
אז. אז היא אמרה: "גם אתה היית שם?"
אבל ככה זה. גם היא הייתה שם.
אז זהו. אז אחר כך.
אז גם היא הייתה שמה.
וגם לא אוהבת אורז וגריסים. שזה מזכיר אותה.
זה. א. א.
אתה יודע באיזו עיר זה היה ה. בית הילדים האלה?
‮כן. אה. נו. ‭Noorderkwartier‬. כן.‬
איך? נורטבג?
‮‭Noorderkwartier‬ כן. זה על ה.‬
איפה זה?
על החוף. זה ב. איפה הים.
גם האחים שלך היו שם?
אה. יש לי רק אחיות.
ה.
האח אחד הוא נפטר.
ויש לי 4 אחיות היום.
אז.
3 אחיות. יש לי היום. כן.
אז ה. אממ.
2 האחיות הגדולות גם היו יחד איתך?
הם. כן. כן. כן.
והם סבלו. אהה.
סבלו בשבילי גם הרבה.
להן היה פחות קשה?
היה הרבה פחות. יותר. אה.
כנראה עברתי בכל זאת דברים לא.
לא. לא כל כך טובים.
ו. טוב. עד היום אני.
אבל כולם. ככה. ברוך השם זה מעלה.
אז היית שם כמה זמן לדעתך?
אהה. ש.
אולי חצי שנה. שנה. לא יודע.
‮אחר כך העבירו אותנו ל-‭Den Dolder‬. איפה בירנבאום.‬
אני חושב שזה בירנבאום.
אבל אני רק מכיר את חוק אצלו שהוא היה ראש ה.
הוא היה מנהל שמה.
יכול להיות שזה היה בית בירנבאום.
אבל שלא היו כל כך הרבה יהודים.
שהיו הרבה מקומות כזה.
אז שמה היה.
‮היה גם. היה ב-‭Apeldoorn‬.‬
היה בית ילדים גדול.
‮אה. לא. זה היה ב-‭Den Dolder‬.‬
‮וב-‭Den Dolder‬ זה היה איפה המלכה.‬
היה גרה השו. שו.
‮‭Soestdijk‬. אז. אה.‬
היה שמה. אהה. איך אומרים את זה?
‮שדה תעופה וה-‭prince‬ ברנהרד.‬
שאז היה ה.
הבעל של המלכה. והוא ניס.
הוא נסע שמה באיזה 200 קילומטר לשעה.
היה תמיד אוטו אדום.
היה לו תמיד. והוא אז זה היה הפחד של ה.
כל האזור. ן.
אז. היית.
ו. ורק. רקדתי עם ה. עם נסיכה.
שהלכתי לראות את ה. [משובש].
שהלכתי ל. ה.
הלכנו לחפש את הגדול.
הגדולות. כן. עם הזה.
את האחיות?
אחיות. כן. עם הכמה מהב.
בית הזה ו. אהה.
היה שמה הפסקה משהו וריקדו. רקדו. כן?
סביב. ו-2 [משובש] לא מה.
לא. למה.
אז פתאום זורקים. ה.
לוקחים אותי. אה. באמצע.
אז אמח. הם אמרו אחר כך.
‮אהה. "רקדת עם ‭princess‬ אירנה."‬
וזהו. אז זה.
ו. ובט.
אז היה מוזר למי שארגן.
בבית הילדים השני היה לך יותר טוב מאשר בראשון?
הר. לא. הם.
הם עשו ממני בן אדם מחדש. אפשר להגיד.
היה מאוד. היה מאוד טוב שמה. כן.
כמה שנים היית שם?
לא. סך הכל.
הכל נגמר בהתחלת 48'.
אז אבא שלי מצא בית והכל.
זה ה. היה.
ב. בבית הילדים השני גם האחיות שלך היו יחד איתך?
כן. כן. כן. וזה היה יהודי.
היה דתי. והיו זמירות.
והיו גם הרבה פליטים שבאו. אהה.
מבוגרים. והיה שם אווירה.
כן. כמו שה. זכרתי מהבית.
ובתקופה הזאת היית מבקר את ההורים?
או שלא ראית אותם בכלל?
בק. להגיד את האמת?
האבא שלי בגלל זה.
לא זכרתי אותו בכלל. כן?
שאבא שלי מיד היה חולה.
ואמא שלי. עוד ה.
שנה ומשהו היה איתנו.
אבא שלי בכלל. אז. אה.
הייתי בבית היתומים הראשון.
זה. ו. ותמיד זה עשו לי רע.
ויום אחד שמים. שמים אותי קדימה על הסוס הזה שה. זה.
הנדנדה?
אז בא. בא איש עם זקן.
ואומרים: "זה האבא שלך."
אז אמרתי טוב. בסדר. אבל זה באמת היה אבא שלי.
ו. אה. בזמן שהיית בבית הילדים.
את אמא. את אמא. אתה ראית?
לא. בבית הילדים לא ראינו אף אחד.
ובערך שנה לקח את הכל. אולי.
באיזה גיל אתה חושב שהיית פעם ראשונה ב. בבית ילדים?
האא. אה.
זה היה ב-45'.
או יותר מאוחר? ב-46'?
ב-46' או 7 הייתי.
זאת אומרת היית בן 4. 5?
בן 4 הייתי ש.
אני לא יודע. האמת.
אני לא זוכר מה קודם ומה אחר כך.
אבל אני יודע שהיינו ב.
ג. גרים בבלכי.
‮ב-‭Scheveningen‬. כן. אחרי המלחמה.‬
ומישהו שאל אותי: "מה הגיל שלך?"
ועשיתי לו ככה. שהייתי בן 4. זאת אומרת.
זה. אז עכשיו אני חושב שהיה לפני הזוועות האלה.
ובתחילת 48'.
כן.
אתם. אהה. חוזרים הביתה?
כן. חוזרים הביתה. כן.
גם שלושתכם וגם האחות הצעירה ש. שהייתה ממש קטנה?
כן. כן. כן.
ו. אממ. ממה מתקיימים?
אממ. הוא היה כלכלן והממשל נתן לו עבודה. וז.
זאת אומרת. הוא לא חזר לעבודה הקודמת?
לא. עשו אותו עצמאי.
שהוא ידע יותר מדי כנראה על
אנשים בזמן המלחמה. ורצו אותו רחוק.
מה זאת אומרת? ההולנדים?
כן. ההולנדים. שיש הרבה שהחליפו את הבגדים שלהם.
בגלל שהחצי הולנד היה משוחרר.
ואחר כך אלה שעבדו עם הגרמנים.
אחר כך עם הפטריוטים הגדולים ושרים וכל זה.
אז. אהה. אה. רצו שהוא יהיה עצמאי ורחוק. וזהו.
זאת אומרת לא.
לא מחובר לשלטון. אבל הוא עבד עבור ה.
הוא עבד. אה. זה.
המדינה?
והם. הם דאגו לו.
וזהו. אבל. אהה. רצו ש. גם.
זאת אומרת לשמור על שקט?
אמרו ש. אמרו ש. כן.
בכל זה אמרו שלא יפתח את הפה.
אמרו לו במפורש?
אמרו לו. אמרו לו.
זה במפורש. כן.
ואם לא. שיעשו לו רע.
ועשו לנו רע. אבל. אה.
אז ז. זהו. אני רציתי לשאול.
לפי מה שאני התרשמתי מאבא שלך הוא לא כל כך.
אהה. היה מאלה שהולכים בתלם.
ואם אמרו לו לשתוק אז הוא שתק.
לא. הוא לא שתק. שבסוף הוא כתב את הספר על המלחמה.
והוא ציין שם את.
את אלה שהיו משתפי פעולה?
אב. אבל. אהה. כן.
אבל ב. אבל כתוב ב. כמו. איך אומרים?
[משובש] (שפה זרה). הכל ספר.
וזה כתוב השמות. הם לא אמיתיות.
הוא כתב אותם ב.
אה. עם. אה. שם בדוי.
כן. בשם בדוי.
כן.
אבל מי שיודע. הוא יודע שזה הוא. כן.
נניח הראשי. הראשי תיבות היו נכונים. או.
גם משהו. כן.
האות הראשונה בכל שם הייתה נכונה או משהו כזה?
כן. אבל. מי ש.
מי שידע. הוא ידע גם ככה.
אבל הוא לא רצה להגיד את השמות.
אבל הסיפור הוא יצא ככה.
והיו הרבה ששיתפו פעולה.
ושהיו שרים אחר כך ב.
והוא ידע. הוא ידע הרבה עליהם.
יותר מדי ו.
ולא שתק. ואז מה קרה?
הוא. הוא שתק עד ש.
הוא שתק עד 60' ומשהו.
ואז הוא כתב את הספר. לא. אז לא.
אתה. אתה יודע.
קודם היה.
למה דווקא אז?
לא. היה. ההולנדים רצו לדעת מה קרה.
למה קרה בהולנד. שכל כך הרבה יהודים הלכו.
אז נתנו מישהו לעבוד על זה. כן?
והוא כתב. והוא גם כתב הלא.
אבא שלי. וחיינו.
אה. היה לנו ש.
חיים שקטים עד אז.
אבל פתאום ז.
ראו את השם שלו.
ולא יודע. הם קיבלו חום כולם.
מי?
זה. שאלו שפחדו שאבא שלי יפתח את הפה.
ואז הוא פתח את הפה. כן.
אז הוא כתב את הספר.
את הספר. כן.
וההולנדים הבינו על מי מדובר.
כן.
מי. מי משתפי הפעולה.
אה. כן. אבל. אה. הוציאו את הספר.
‮הספר הזה היה ‭best seller‬. שנה ומשהו.‬
אחר כך הממשל אמרו ל.
בגלל שיותר מדי אנשים היו מעורבים בו.
והיה. אהה. לא בריא.
ורצו. לא רצו. כן.
מה זה.
היה השיטות. לא.
זה היו שיטות. אה.
גרמנ. נאצים. בכל זאת.
זה אחרי המלחמה גם בהולנד.
מה זה אומר מבחינתכם?
מה. במה זה השפיע על החיים שלכם?
לא. הא. לא חושב שזה היה.
מבחינת פרנסה. אבא עדיין המשיך לעבוד. אה. באותה עבודה?
הוא המשיך לעבוד. כן.
ויש הרבה שקיבלו אותו דווקא יפה בגלל זה. כן?
ויש. שזהו. אז היה חברים ואויבים.
היה. היה.
אבל.
כמה. ונתנו ע.
נתנו לו עבודה. אבל לא מהממשל.
אויבים. אבל עשו משהו? או שרק. אה.
איימו. איימו. אהה.
שזה בעיקר ההולנדים ששיתפו פעולה?
כן. איימו. לא ע. לא עשו.
ככה כתבו מכתבים. ו.
כל מקום שהוא הלך. לכלכו אותו.
שמה?
אה.
שמה הם אמרו עליו?
אהה. שהוא פושע ושזה.
עשו לו. אמרו עליו דברים לא טובים. אבל טוב.
הכל. אה. התברר.
היה משפט והכל מתברר שא.
א. אבא שלי יצא נקי. כשר למהדרין. כן.
הוא ת. הוא תבע אותם.
או הם תבעו אותו?
אהה. לא הוא.
הוא לא תבע.
אני לא. לא חושב שהוא.
הם תבעו אותו. אבל והוא יצא נקי.
בכל ה. בכל הדברים הוא יצא ב-100% נקי.
הדברים האלה. אבל משפטים וזה.
זה דברים שעולים כסף.
זה. אהה.
לא. אבל הם.
זה לא עניין.
עשו את המשפטים. לא היה. והעורכי דין.
אבל הוא היה צריך לקחת עורך דין.
העורכי דין. העורכי דין היו אלו שקודם מחתרת.
החבר'ה שהוא הכיר במחתרת?
אז עשו אצלו. ה.
כן ש. שהם אמרו.
המחתרת אמרו אחרי המלחמה.
אם הוא אשם. אז גם אנחנו אשמים. אה.
שאנחנו גם עשינו דברים. אהה.
גם אמרנו שאנחנו נ.
ניתן כסף או משהו כזה.
אז זה גם היה. זה הכל המחתרת אז היה. אז הם. אה.
נתנו איזה 2 עורכי דין.
ויצא הכל. תמיד יצא. הכל בסדר.
אתה הגעת לגיל בית הספר.
כן.
ולמדת בבית ספר.
כן.
‮ב. ב-‭Scheveningen‬?‬
אהה. לא.
ב. אחר כך.
אהה. אנחנו נסענו לאינדונזיה.
כשזה עדיין הייתה מושבה הולנדית?
לא. זה. זה כבר לא היה מושבה.
אבל בכל זאת השפה היה הולנדית.
והיו בתי ספר הולנדים.
והיינו שמה 4 שנים.
מתי נסעתם לשם?
53'. 2.
3. לא יודע. אה. 2.
‮לפני כן. עד אז הייתם ב-‭Hague‬?‬
‮ב. בסכ. ב-‭Rotterdam‬. ב-‭Rotterdam‬ היינו.‬
‮אה. עברתם ל-‭Rotterdam‬ אחרי המלחמה?‬
‮כן. כן. אחרי המלחמה היה ב-‭Rotterdam‬. הממשל נתן ל.‬
‮נתנו לנו בית ב-‭Rotterdam‬.‬
ומבחינתך הייתה לך. אחרי שחזרת מבית הילדים.
‮אז הייתה לך ילדות רגילה ב. ב-‭Rotterdam‬?‬
אה. מבחינתי. כ. אה.
אני לא יודע מה זה רגילה.
אבל להגיד לך את האמת?
קשה לי. הרבה דברים קשה לי.
אבל אני חושב שאני מכל ה.
כל האלה שבאותו זמן.
שנולדו באותו הזמן. אני יותר בסדר.
ואחר כך ה.
ושכולם אותו דבר. הא?
המעבר לאינדונזיה לא היה לך קשה?
היה.
באמת?
זה. זה מקום מקסים.
כן. היה לי מאוד כיף שמה.
ו. אז. אה.
גם היה לי רק חברים אינדונזים.
לא הולנדים. והיה לי כיף.
איך אפשר היה לשמור שם על.
אה. חיי דת?
אה. טוב. אה.
כן. אז זה שעה יותר.
אה. טוב. קודם כל יש דגים. ירקות.
והיה קופסאות מאמריקה. אהה. מין. אה.
עוף. אה. מרק עוף עם ש. אז. אה. לשבת.
רק לשבת. קיבלנו כולם משהו כזה.
עוף. לכבוד שבת. כן?
אבל חוץ מזה לא.
לא. לא בשר. כן.
לא הייתה קהילה יהודית שם?
אהה. היו. היו איזה 4.
5 יה. יהודים.
אבל לא. לא דתי שום דבר.
ובר מצווה עשו לך שם?
לא. זה לפני הבר מצווה.
חזרנו בשביל הבר מצווה.
ואחר כך חזרנו בחזרה.
אז זה היה. זה.
זה ב. בסוגריים.
אז. אה. י.
האבא שלי הלך. הוא נ.
הוא עם מטוס. הלך נ. לאינדונזיה קודם. בשביל.
אה. ה. למקום שלנו.
מקום עבודה שלו. שיהיה הכל מסודר.
והאוניה שלנו היה. גם היה חלק. ה.
הטבח הראשי של האוניה היה יהודי.
והוא סידר. אהה. במטבח.
שיהיה לכם. אהה. כשר?
פינה. פינה וזהו.
אכלנו עם הילדים. כל המשפחה. כן?
וכשר והיה. ו.
והאמא שלי בדקה כל פעם.
והיה. כן. וד. אממ.
באינד. באינדונזיה אתם.
אה. אבא עבד ככלכלן?
כן. באוניברסיטה. הוא ה. הוא לא.
הוא באוניברסיטה. הוא היה.
אהה. מלמד שמה.
כן? ואז. אה. זה השוו.
שהאוניה היה לו. ק.
קודם עברנו זוועה איזשהו. אה.
לא יודע מה. כמו יונה.
אבל לא היה דג.
אה. סערה כזאת. כן.
כן. ו. אז האוניה.
משהו עם המנוע. לא היה בסדר.
הגענו 3 שבועות יותר מאוחר.
וזה היה ערב פסח. זה אני זוכר.
ו. אז היה לנו.
אה. כמה קופסאות מ.
מה. אוניה. עם בשר.
עם המרק עוף הזה.
אז הזרוע. עשו מ.
זרוע מזה. אז זה היה בחדר במלון.
ובא בחור. שם שלו היה אודי. אני זוכר.
הוא בא לנקות את החדר.
רואה את הזרוע. והוא זרק אותו מ. מהחלון.
ואנחנו חיפשנו אותו. ומצאנו עוד. לפני החתולים. כן?
ואחרי אינדונזיה אתם חוזרים להולנד?
חזרנו להולנד. ואחר כך אמרו שיש משהו בטורקיה.
שאבא שלי היה איזשהו אלוף. אה. כלכלן.
בכל זאת. ורצו. ואז אמרו יש.
אה. קהילה. אהה.
ספרדי גדולה. אבל אבא שלי
הוא לא ידע שיש יהודים בצפון אפריקה.
והוא חשב זה חסידים. כן?
אז הגענו לשמה.
למ. למה אבל הנדודים האלה?
למה. למה לא נשארתם בהולנד?
אהה. כנראה ה.
ההולנדים היה קשה להם ל. היה לעכל אותנו.
כנראה. היו. היו. תמיד היו בסדר.
ותמיד דאגו גם שאנחנו לא נשארים במקום.
זאת אומרת. הם פחדו ממה שאבא ידע?
כן. כן. כן. גם כן. הוא ידע.
אז כמה.
הוא ידע. י. י.
יש שמה ב. יש שמה דברים ש.
כמה זמן הייתם בטורקיה?
אהה. 3 שנ.
3 שנים. משהו כזה.
ואחר כך?
ואחר כך אז שלחו אותי.
לפני שאני אהיה גוי גמור.
שלחו אותי לישראל לישיבה.
ו. טוב. הייתי פה שנה וחצי.
ושחזרתי. אז הם היו בשווייץ.
אז באתי לשווייץ. הולנד.
ואחר כך חזרה שווייץ.
זאת אומרת ה. אממ.
המקום הקבוע של ההורים הפך להיות שווייץ?
כן. כן. ושמה הם ה. קבורים גם. כן.
‮ב-‭Zurich‬?‬
‮אה. כן. ב-‭Zurich‬. כן. מ-המ.‬
ו. אממ.
אתה ככה אחרי שהיית לא מעט שנים היהודי הנודד.
אז. אהה. החלטת לבד להגיע לישראל?
אה. כן. אז ככה אבא שלי הגיע.
והוא אמר: "זה פה מ. מצוין."
שהוא הגיע. שאני הגעתי.
אמר: "זה לא. לא כל כך מצוין."
אז הוא עזב. ואני כבר את ה.
של העבודה המכשירים והכל.
זה היה כבר בדרך. אז נשארתי פה.
אתה. אהה. למדת בשווייץ?
בשווייץ. כן.
למדת מה?
אה. אופטומטריה.
והתחתנת גם בשוויץ?
ב. לא. פה. לא ח.
התחתנתי בשוויץ. ועם הכתובה. הכל.
ואחר כך פה רצו. אה. ברבנות.
אז אמרו שצריך גם פה צריך משהו.
אז עשינו איזה משהו. אבל ב.
החתונה ב. היה בשווייץ. עם התמונות. כן.
אז. אה. הגעת.
אחרי החתונה. הגעת ב-69'.
כן.
לארץ?
לא. התחתנתי ב-70'. כן?
נסענו. האבא של ה.
של אשתי היה רב בשווייץ.
‮[משובש] ואבא שלי היה ב-‭Zurich‬.‬
אז זה לא כל כך זה. אז הת.
אה. התחתנו בשווייץ.
אז עלית ב-69' לארץ.
כן. כן.
נסעת כדי להתחתן.
כן.
ואחר כך חזרת לארץ.
כן.
והתיישבת בירושלים?
אה. כן. כן.
והייתי חצי שנה בחיפה. ו.
ומהמשפחה שלך עוד הגיעו לארץ? האחיות?
האחות אחת. שנולדה אחרי המלחמה.
שלא רצתה לבוא. אמרתי לה לבוא.
והיא לא רצתה לבוא.
ו. וילדים של האחיות. הם פה.
זאת אומרת. האחיות הגדולות.
אה. נשארו בשוויץ?
‮אה. לא. אה. ב. ב-‭Antwerpen‬. ואחד. אה.‬
‮עכשיו ב-‭Manchester‬. כן.‬
אממ. ואחד פה.
ו. אממ. בניגוד להרבה ניצולים אצלכם.
גם אחרי המלחמה. זאת הייתה תקופה לא כל כך.
אהה. לא כל כך קלה.
לא. אה. לא. אה.
זאת אומרת. גם מבחינת הקהילה היהודית למשל.
כן.
איך. אהה. איך התייחסו לאבא?
אה. זה ככה.
אבא שלי לא היה כל כך בריא ולא יכול
שהבית כנסת היה הליכה של. אהה.
מעל חצי שעה. ולא הלך הרבה.
ואנחנו הלכנו. כן. עם הנ. עם האחיות. כן.
אבל לא היו מאל.
מהיהודים שאבא בזמנו עזר להם.
כן. כן. הם באו לבקר.
שככה. אה. רצו. אה. להחזיר טובה?
לעזור?
אהה. אחרי המלחמה שלכם היה יותר קשה?
אהה. אממ. אה.
לא לעזור. אבל כולם היה קשה. כולם המ.
המשפחה הלך. כל א.
אחד עם הבעיות שלו. כן?
זה לא. אנחנו לא היינו היחידים. שכולם ה.
המשפחה. אצל האמא שלי זה דווקא עוד.
אהה. בסדר. שחצי ניצלו.
אה. איך זה שאתה היחיד מהמשפחה שעלית לארץ?
אה. לא מציונות.
סליחה. אה. פרנסה. לא היה לי. ע.
‮עבדתי בבלגיה. ב-‭Antwerpen‬.‬
‮וב-‭Antwerpen‬. כל היהודים הם י. עובדים ביהלומים.‬
אז אני הייתי כבר. אה. זרוק בצד.
אז העבודה לא הלך כל כך טוב.
ואבא שלי היה פה.
והוא אמר: "מצאתי לך מקום עבודה. אה. תבוא."
אז באתי. והוא הלך. אני נשארתי.
והיה לי עבודה. ואחר כך היה לי הרבה עבודה.
ואחר כך הבת שלי למדה זה.
ויש עוד בת אחת שלמדה אופטימטריה וזה. זהו.
זאת אומרת שאבא הגיע כן מסיבות של ציונות.
אהה.
שכנע אותך להגיע מסיבות של פרנסה.
לא. א. אנח. אנחנ. אנחנו. סליחה זה.
לא. אה. בית. לא ציונות.
בית. אה. ביהודים. אה. ביחד.
אבל אבא שלי אמר: "זה נראה כמו מחנה ריכוז גדול."
והוא לא יכול להישאר. פה מרגיש.
אה. אה. סגור. ו.
במשך השנים אבל הוא בא לבקר כאן?
אה. כן. הוא בא לבקר כאן.
מתי. אה. אבא נפטר?
ב-88'.
ואמא?
אהה. שנה וחצי אחרי זה. כן.
אז. אהה. אתה כאן הסתדרת.
כן.
והקמת משפחה.
כן. כן.
כמה. כמה ילדים?
אה. 5.
ונכדים?
אה. אהה. אולי היא יודעת.
אני לא יודע בדיוק. אהה.
אבל יש נכדים?
י. י. יש. כן. כן.
ומטריד אותך שיש אנשים שעדיין
חושבים על אבא דברים לא טובים.
זאת אומרת. מאוד חשוב לך לספר את הסיפור שלו.
אממ. אממ. פףף.
לא. אה. זה סוד ה. אז ככה.
זה מטריד אבל לא מט.
אהה. לא ממש.
שלכולם היה קשה. ולא צריך לשפוט אף אחד.
ולא רוצה. והא.
בכאן. כאן בארץ. אבל. אה.
יש מיוצאי הולנד ששומעים את השם שלך מעקמים את ה. את הפה?
הם עושים. כאילו לא מכירים אותי.
אז אני שואל אותם.
אתה הכרת את אבא שלי?
זאת אומרת אם מישהו מ. מסובב את הפנים.
כנראה.
אז אתה יודע.
אז אני. אני שואל אותו. קודם ה.
התביישתי. אבל אחר כך ה.
ה. הגיע גיל.
שאמא שלי אמרה: "יש גיל שלא.
אתה לא מתבייש משום דבר."
אז הגעתי לגיל הזה.
לא. אז אני שואל. הכ. הכרת?
אז. אהה. שמעתי.
אז על מה שמעת?
ממי? אבל זה. ה. טוב. זה הכל ב.
אחר כך חברים טובים עם כולם. כן?
זה היה. זה קרה.
זה זמן קשה לכולם.
והיה חיים ומוות.
אם הוא הציל אנשים. בסדר.
ויש אנשים שלא. הוא לא היה יכול להציל.
או שעשו דווקא נגד.
ואחר כך הם האשימו אותו. כן?
אה. זה היה מלחמה. וזה.
הוא לא עשה את המלחמה. הוא לא.
אהה. הביא את הנאצים להולנד.
וכל אחד חשב הכי טוב.
מה הוא. מה שהוא חשב.
ולפעמים כן הלך.
ולפעמים לא. אה.
זה קרה. אני לא רוצה.
אהה. אתה יודע יש.
אבל יש אנשים שאני לא במיוחד.
אני עושה סיבוב. אז. אה.
אני יכול להגיד. היה.
יכולתי לקבל פיצויים גדולים מהולנד.
והכל יצא ב.
ככה בדגל למעלה. עברתי את כל ה.
אז בא הרופא. וראיתי את הפרצוף של הרופא.
אז אמרתי אני מוותר על הכל.
למה?
ל. הפרצוף של הרופא. אני לא אהבתי.
זה הול. ההולנדי שאני לא אוהב.
זה אנשים. זהו. אז וי.
ויתרתי. אבל אני חושב שעשיתי טוב.
ו. אה.
שזה הולנדים חושבים שהם. אה.
אחר כך הם נקיים.
שנותנים לך כסף. כאלה הם.
ובארץ. אממ. היו לפעמים ממש התנכלויות מיהודים הולנדים?
או שרק כמו שאמרת.
ככה סובבו את הפנים?
אהה. ל. לא פעם אחת.
כן. כן. אבל זה הכל.
הכל עבר בשלום. שכל אחד זה לא הוא.
זה האבא שלו. כן? אז.
זאת אומרת. אין לך בעיה היום בשום מקום בארץ.
אה. להגיד את השם ו. בלי.
לא. לא. אבל זה ככה.
אם לא שואלים את השם.
אני לא אומר אותו.
עדיין זה קצת רגיש?
עדיין. אהה. אני לא רוצה לאנשים.
לעורר דברים. אני.
ה. הייתה לך.
אהה. חנות לאופטיקה כאן?
כן. כן.
ולא. לא תחת השם שלך?
ב. בבירור תחת השם שלי.
כן. לא. וזה בסדר והיה. כן.
היה בסדר. הכל היה בסדר.
לא. וידעו מי אני.
אבל בכל זאת. זה היו.
היה בסדר. זה לא.
אני לא. אני לא לוחם גדול.
וזה. כולם זה ההורים שלהם ו.
זאת אומרת. זה היום כבר רק הדור השני.
זה הדור השני. והרבה פעמים זה הכבוד של ההורים.
זה גדול. ג. גם לי. כן?
אבל בכל זאת אפשר להסתדר.
שגם הם יודעים שהזמן היה מאוד קשה. זה.
שלא היה מצד ההולנדי. הם אנטישמים.
והיה קשה לכולם. ו. וזהו. לא.
עוד משהו היית רוצה להוסיף.
אהה. לפני שאנחנו מסיימים?
אה. נראה. נראה רגע את הבת שלי.
יש עוד משהו. יש בת?
אה? אה?
להגיד. תגיד להם שיש הרבה אנשים שרואים אותך ברחוב וכן.
אהה. כן יודעים שהחיים שלהם ניצלו בזכות אבא שלך.
כן.
זאת אומרת י.
לא רק מסו. מעקמים את ה.
כן.
יש גם. יש גם את אלה ש.
יש גם הרבה שכן.
יש גם את אלה שעדיין. אהה. זכורים?
כן. כן. כן.
כן. הרבה.
יש פה.
יש הרבה.
יש פה. יש פה בגבעת אריה. יש בהרבה מקומות.
ו. הם זה. אומרים.
חלק הם פה עם המשפחה.
כן. זה האבא שלי. כן.
וזה. זה כן. י.
יש. אה. ברוך השם.
י. יש גם. יש.
זאת אומרת. יש כאלה שאבא בזמן לא עזר להם.
והם עדיין היום שומרים איתך על קשר?
אהה. בערך על קשר.
אנחנו מכירים. אנחנו שמחים לראות את ה.
אחד את השני.
ו. וזה ככה היה. אה.
הייתי בן. לא יודע.
‮אה. גרנו ב-‭Rotterdam‬. והלכנו לסוכות.‬
לא ידעתי על המלחמה. שום דבר.
לא ידעתי שהיה מלחמה.
לא ידעתי שאנחנו יהודים. אנחנו בשבת.
הם ב. והם [משובש].
אנחנו עושים בשבת. כן?
אנחנו אחרת קצת. כן?
אה. לא יודע. טוב. החיים היה חרדים.
אבל אנחנו לא. אני לא ידעתי.
טוב. אני בכלל עברתי.
לא יודע. ה.
הכל טראומה. טוב.
אז היינו באנטוו.
‮ב. או ‭Antwerpen‬ או ב-‭Brussels‬ אצל הסבא.‬
אני לא זוכר אם זה.
היינו בבית הכנסת. הייתי הילד היחיד.
זה אני כן זוכר.
לא היו ילדים. זאת אומרת. זה היה.
בגיל. בגיל שלך. אהה. היו מעט.
לא היו יל.
מאוד ילדים.
כן. לא היו. אז ב.
אז. אהה. מישהו שאל: "מי אתה?"
אז אמרתי ויינרב.
אבא שלי זה. הוא אומר: "מה?
אתה ויינרב? האבא שלך.
אבא שלך. אבא שלך.
ותבואו. תבואו.
תבואו. זה הבן של ויינרב."
אז זה. כן אז זה. זה כן.
הא. אז זה יש הדברים הטובים. כן.
אוקיי. תודה רבה.
על לא דבר.
בבקשה.
כן?
כן.
זה התמונה של הסבא של האבא שלי.
זאת אומרת. זה ה.
האבא של האמא שלו. כן?
קוראים לו מנחם מנדל. כן?
בבקשה.
פה בשמאל. זה התמונה של האבא שלי. קטן.
ועל ידו זה האח שלו. דוד צבי.
אה. שהוא.
במלחמה הוא נספה. הם לקחו אותו.
אוקיי.
כן. זה פה הסבא והסבתא שלי. כן? וה.
מצ. מצד אבא?
וה. מצד אבא. כן.
ו. כן.
אבא שלי והאח שלו. כן.
כן. שבערך שהם הגיע. הגיעו ל.
להולנד. כן. לפי ה. אממ.
טוב.
כן. זה.
אה. פה ה. זה ת.
תנועת הנוער ש.
היהודי הדתי חרדי. כן?
‮שב-‭Scheveningen‬. ובצד שמאל.‬
בקצה זה האבא שלי.
תנועת עזרא?
אה. כמו עזרא. כן.
עכשיו.
כן. זה. פה זה הסבתא שלי עם האחות השנייה.
אה. חנה. חנה לאה.
זאת.
חנק'ה. חנק'ה. כן.
סבתא מצד?
מצד. אהה. אמא.
כן. פה זה הסבא שלי.
זה האבא של האמא שלי.
היחיד [משובש]. בלגיה. שמה.
כן.
כן. פה זה ה.
האח. הדודות. אפשר להגיד הדודות?
לא יודע. זה האמא שלי.
בימין. העומדת.
שנייה מימין?
כן. שנייה. כן.
מימין וזה האמא שלי.
וזה אחיות ואח אחד.
דוד. כן. זה דודים ודודות. כן. ואח אחד.
בבקשה.
כן. פה בתמונה יש ה-3 דורות.
ה. היא.
הסבתא. זאת האמא של האמא. כן?
והאמא והאחות הגדולה שלי. כן.
פה בתמונה זה האח שלי. אהה.
דוד צבי. והאמא שלי. כן?
והאח שלי שהוא ב.
במלחמה הוא נפטר. או. אפשר להגיד.
‮ב-‭Westerbork‬?‬
‮היה חולה. ב-‭Westerbork‬. כן.‬
בבקשה.
כן. פה בתמונה זה האמא שלי.
ו-2 האחיות הגדולות.
אהה. כן. אה. מינקה.
הנקה בגוי. והנ.
מלפני המלחמה?
מל. אהה. לא. מיד אחרי.
אני חושב. הא.
מ. מיד אחרי המלחמה.
אוקיי.
כן. פה בתמונה זה אבא שלי.
אה. לפני המלחמה.
זה דרכון. זהו.
טוב. הוא יהודי. כן.
פה זה תמונה של ההורים שלי. כן?
זה האבא. כן?
אפרים פישל. כן?
ויהודי. והאמא אסתר.
גם זה אחרי המלחמה. כן.
אוקיי.
כן. זה פה ה. מין תעודה. כן?
של ה. של פליטים בתוך ה.
בזמן המלחמה. כן?
והשם ה. המזויף שלנו ב.
במלחמה. וילהם ספירנה. כן זה היה.
זאת אומרת. זה פליטים נוצרים מבלגיה?
מ. מ. מבלגיה. כן.
בבקשה.
כן. אז זה אחד מכל המכתבים.
יש לנו הרבה מכתבים ש. של ה.
שקיבלנו א. אחרי המלחמה.
שאנשים שניצלו. אה.
בגלל ה. הרשימה הזאת.
אוקיי.
כן. זה תמונה של המשפחה.
איפה שהיינו במלחמה. כן?
ואני שמה עומד ב.
באמצע. זה מ.
זה משפחת ויינברך.
‮ב-‭Wekerom‬ שם היינו כפליטים. כן.‬
טוב. אוקיי.
כן. ז. זה הבית של ה.
של המשפחת ויינברך.
איפה שהיינו במלחמה. וזה אנחנו
באחד החופשים ה. הראשונים שלי. כן?
זהו. מ-המ. כן.
‮זה בבית ספר ב-‭Rotterdam‬. כן?‬
וזה אחותי הקטנה. שנולדה אחריי. ו. ואני.
איך קוראים לה?
רות.
בבקשה.
כן. זה גם באותו בית ספר.
זה האחות היותר גדולה ממני.
‮ואני. ב-‭Rotterdam‬. כן.‬
שהשם שלה?
חנה. כן. כן.
זה תמונה עם. אה.
כל האחיות שלי. וכן. הגדולה.
יו.
מינקה. מינקה בי.
יהודי זה חנה.
מ. משמאל לימין.
מ. מ.
או מימין לשמאל?
כן. מימין לשמאל. זה מינקה הגדולה.
וחנק'ה. חנה. כן?
ה. הי.
התינוקת זה אחותי הקטנה.
שרלוט. ואני ורות.
כן הגדו. הזה שהיא.
אוקיי.
כן. זה. פה זה האיכר ויינברך.
והאבא שלי. כן. איפה שהיינו במלחמה. כן. ומדברים שם.
זה במקום שלהם. כן.
אוקיי.
כן. פה. אז פה זה הזוג ויינברך.
איפה שהיינו. ומאחורה זה הרפת.
איפה שגרנו. למעלה.
בבקשה.
כן. ופה זה. ה.
כל המשפחת. אה. ויינרב.
כן. כל הבנות שלי. אשתי.
ואני והבת הגדולה פה בימין.
ואחורה זה תהילה. ה.
לפני האחרונה. אהה. נעמי.
זה האחת מתאומות.
שתאומה אחת לא נמצאת פה במתמונה.
ומימי מהקטנה. בשמאל.
ואחות של אשתי שמה.
היא עומדת מאחוריה. מאחורה.
בבקשה.
כן. זה פה באמצע.
זה הח. חתונה שלי.
ועל יד זה אשתי יעל פנינה רוש.
מבית רוש. וזהו.
ולמעלה או למטה? איפה. הא?
אהה. ת. תעשה מה.
אה. כן. ת.
ולמעלה. מימין זה משפחת.
אהה. רשט. כן?
זה הבת הגדולה עם הילדים. כן?
ו. וב. ובשמאל למעלה זה החתונה של.
עדנה. אני חושב. ה.
התאומה השנייה. עם האחיו. אה. לא.
זה. סליחה. אני טועה.
לא רואה טוב. כן. אז טוב. אה.
פה למעלה זה ה.
אה. החתונה של.
אה. מימי. הקטנה.
וכל האחיות. שמה. אם אני רואה טוב. כן.
והילדים. גם הילדים. כן?
ופה ל. למטה זה נעמי אחת התאומות.
גם עם הילדים שלה.
ובצד. אהה.
ימין זה עדנה.
זה גם אחת התאומות.
עם בעלה. והבת הגדולה.
למטה זה מנחם ליברמן.
וה. מהבת שלי.
והילדים שלה. וזה. זה הילדים של. של.
אהה. תהילה. הלפני אחרונה. כן.
משפחה בת שישה ילדים ב-s Gravenhage'; קהילה יהודית בעיר; דת ואמונה; האב מורה בבית ספר עממי; הכיבוש הגרמני של הולנד ב-1940; הגבלות תנועה ב-1942; גירוש חלק מקרובי המשפחה; הפסקת עבודת האב כמורה; קשרי האב עם המחתרת ההולנדית; הכנת מקומות מסתור ליהודים בידי האב; הולדת העד; מעצר האב וחברי המחתרת האחרים; גירוש עם המשפחה ל-Westerbork ב-1943; מות האח; בריחת המשפחה מהמחנה בעזרת איש מחתרת; הסתתרות באזור Amersfoort אצל משפחה מקומית; נדודים; חיים כפליטים מבלגיה אצל משפחת איכר מקומי בזהות בדויה, מסמכים מזויפים על שם משפחת Willems Pirenne; שחרור בידי הצבא הקנדי; כניסה לבית ילדים יהודי; איחוד עם ההורים; מעבר לשווייץ; עלייה לישראל ב-1969.
details.fullDetails.itemId
11690460
details.fullDetails.firstName
Elimelech
אבל
סולומון
details.fullDetails.lastName
Weinreb
details.fullDetails.dob
10/1942
details.fullDetails.pob
'S Gravenhage, הולנד
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
28/06/2015
details.fullDetails.latestDate
28/06/2015
details.fullDetails.submitter
ויינרב אלימלך סולומון אבל
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
banner.documents.disclaimer