חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של הנס יוחנן עזריאל, יליד 1924 Berlin, גרמניה על קורותיו בגרמניה, בדנמרק ועלייה לארץ-ישראל ב-1939

Testimony
null
null
היום יום חמישי. י"ח אב תשע"ד. 14 באוגוסט 2014.
שמי רותי גיל ואני מראיינת מטעם יד ושם את
מר עזריאל יוחנן. יליד ברלין גרמניה. 1924.
על ילדותו בגרמניה הנאצית ועל בריחתו לדנמרק.
בוקר טוב לך. יוחנן.
בוקר טוב גם לך.
נולדת בברלין בתקופה מאוד סוערת לגרמניה.
אינפלציה קשה אחרי המלחמה.
כן.
מלחמת העולם הראשונה.
אה. ספר לנו בבקשה על המשפחה שלך. שם אביך?
דוד שור עזריאל.
כן.
האימא שלי. הלנה עזריאל. נולדה פישר.
אממ. אני נולדתי ב-2 לאוקטובר.
לבית. אהה.
אמיד כביכול. ובגיל 5 ב.
הייתה אינפלציה גדולה בברלין.
והאבא שלי ירד מנכסיו. המשפחה נפרדה.
והכניסו אותי למוסד ילדים בגיל 5 וחצי.
בעיר על יד ברלין שנקראת פוטסדאם.
ושמה נשארתי עד גיל 6.
וכביכול אומצתי על ידי המשפחה של הסבא שלי.
שגם אימא שלי עברה לגור אצלם.
‮משפחה מאוד אמידה שגרו בווילה בברלין ‭west‬.‬
וגדלתי איתם עד לרגע שעם הסבתא.
ועם הסבא סבתא.
ועם אימי נפרד מאבי.
אחותי.
סליחה. אתה אומר שהמשפחה נפרדה.
כן.
ב-1929.
ההורים נפרדו?
אה. רגע. רגע. עכשיו שאלת אותי. אממ.
כן. כי אי. אמרת שהם נפרדו ואז נכנסת לבית ילדים.
כן.
נכון?
אבל רק למשך ש. 5 חודשים.
אה-הא.
ומשמה עברתי ל. אה.
לסבא.
ל. לווילה. זה וילה.
כן.
זה. של סבא שלי.
מה. מה סבא היה.
סבא שלי.
מה היה העיסוק שלו?
הוא היה בעל חברה של
ארכיטקטורה פנים וצבעות יוקרתית בברלין.
הוא היה ארכיטקט בעצמו?
לא. לא. הוא היה איש עסקים.
מ-המ.
וכ. כנראה. אממ. לפי זה מה שאני ז.
זוכר. עם הרבה כסף.
מ-המ.
עשיר.
ואביך. מה היה העיסוק שלו?
אבי. אבי. אבי המשיך אחרי ש.
אה. העסק הגדול התמוטט.
המשיך בייצור פרוות ועיבוד פרוות בבית.
במפעל קטן שהוא ניהל.
וגם גר שמה. ב [משובש] (גרמנית) 76. קרוב למרכז ה.
ברלין. והתראתי רק עם האבא שלי ועם אחותי בשבתות.
אה-הא. אז גרת אצל הסבא עם האימא?
כן.
ואחותך נשארה עם האבא?
אחותי הלכ. אה. מס. הייתה במשפחה מאומצת.
אה-הא.
מאמצת.
כן.
אני לא יודע מה היחס ה. בדיוק.
‮אם זה היה. ‭foster home‬ כמו שאומרים ב.‬
כן.
וכל שבת היינו מתראים עם אבי. ואז. אה.
נהייתי 6. זה היה בגיל. בשנת 39'-40'.
ורשמו אותי לבית ספר יסודי בברלין.
שהוא היה בדיוק ממולי.
ב [משובש] (גרמנית) 9.
ואחרי כמה זמן. אה. התנועות של הנאצים עלו.
כל בוקר בהתחלת השיעור היינו קמים
וצועקים הייל היטלר בכניסת המורה.
ואפילו רשמו אותי לתנועה שנקרא.
לא כ. אני לא זוכר. אאוס. אה.
תנועה של. של אנשים מחוץ לארץ.
שאחר כך גירשו אותנו גם מהתנועה הזאת.
כי התברר שזה לא י. ליהודים.
בבית ספר הזה הייתי עד גיל 10.
‮באזור יוקרתי בברלין. בברלין ‭west‬.‬
שסיימתי את הבית ספר היסודי עברתי לגימנסיה
[משובש] (גרמנית) זה היה נקרא.
אה. היו לי חיים. אה. טובים מאוד.
היו עוד יהודים בכיתה?
בכיתה היה עוד יהודי אחד.
כן. סימון קראו לו.
שלא מזמן גיליתי אותו דרך העיתון הגרמני שמקבלים אותו פה.
שאלתי. מי מכיר?
אז קיבלתי תשובה. והוא היה בן של וטרינר.
והתברר שהוא שרד את כל השואה בגרמניה.
שהלקוחות של אביו.
שהם היו איכרים על פי רוב. החביאו אותו.
מ-המ.
ודרך העיתון גיליתי אותו ו. אה.
הרמתי אליו טלפון.
הוא גר ב. ב. באמריקה.
הוא הגיע לאמריקה ושירת בצבא האמריקאי ב.
בתור וטרינר. האבא שלו.
האבא.
וגם הוא התגייס אחר כך לצבא האמריקאי.
מ-המ.
אבל זה דרך אגב.
כן.
אממ.
עכשיו.
ב. כן?
אתה מספר שאתה כבר למדת כשגרמניה הייתה נאצית. זאת אומרת.
בהחלט.
ו. והיטלר כבר היה הפיהרר.
נכון.
איך התייחסו אליך בתור יהודי?
עד שלא היכי. אותי בבית ספר.
הכו אותי בבית ספר. אז.
אה. הכל היה רגיל. אבל עם אותו הבחור הזה.
סימון. אני זוכר שגמרנו את השיעורים.
הלכנו הביתה. היינו גרים די בקרבה.
אז כמה נאצים רצו אחרינו והרביצו לנו.
זה היה בעצם המפגש היחידי שפגעו בי באלימות.
אה-הא. פעם אחת?
סליחה?
פעם אחת?
פעם אחת.
פעם אחת.
כן.
וכמובן שב. אה. מתי זה היה?
ב-40'. או 39'.
הייתי צריך לעזוב את הבית ספר הנוצרי. הגימנסיה.
ועברתי לגימנסיה יהודית.
שהיה נקרא ד"ר לאונורה גולדשמידט. שזה היה.
היו 2 ב. 2 בתי ספר. אה.
גבוהים בברלין ליהודים.
בגרונוולד. אה. זה שכונה יוקרה.
כן.
אה. גדלתי בבית הסבא שלי.
הייתה לנו מניה. לסבא.
לגן החיות בברלין [משובש] (גרמנית).
ואת כל האחרי הצוהריים שלי ביליתי שמה.
אהה. במגרש משחקים.
בערב המשפחה באה לגן החיות.
שהיה. הוא מאוד מפואר.
היה לו מקום. אה. של בתי קפה. וקפלה למוזיקה.
וכל יום איזה קפלה אחרת הופיעה וניגנה.
ברקע היה אגם עם פלמינגו.
עם ציפורים יפים. וניגנו.
וככה קיבלתי את התרבות.
אה. התזמורות שהופיעו. כל מיני.
מהצבא. מהפילהרמונית. ואני לא יודע.
מהקאמרית. וככה קיבלתי קצת.
אה. קיבלתי גם מהתרבות.
עכשיו. היה מותר ליהודים.
אה. ללכת לגן חיות?
לשבת בבית קפה?
יום אחד הופיע שלט גדול לפני גן חיות.
לכלבים וליהודים הכניסה אסורה.
אסורה.
ומאז נגמר.
מתי זה היה?
ב.
שלושים ו?
39' הסוף.
לפני זה היה מותר?
כן. בטח. אני. אני לא.
יכול להיות שזה היה 38'. לא זכור לי.
אה. כרגע. בינתיים. אה.
מתנהלת גם. אה. אה. מ. איזה מין. אה.
תחקיר. מה קרה בעצם עם המניות האלה.
אה. לסבא שלי.
והוא היה איש עשיר. אז הוא קנה מניה.
ולמניה היה זכות ל-5 כרטיסים כניסה חינם.
אז ככה שאני ביליתי.
ובערבים באמת באו המשפחה והצטרפו.
וזה היה מקום מאוד מפואר.
זה עד היום מקום מפואר מאוד.
נכון. וה. היו לך שם חברים?
כן. אה. היינו במגרש משחקים נפגשים.
הייתה לי עוד מכירה אחת שגם עלתה לישראל באותו הזמן.
ושיחקנו כדור והתעמלות על מכשירים.
ודרך אגב. הלכנו גם להנות מגן החיות.
אני. עד היום אני. אה. זוכר את כל המופעים. אה.
של המנהלים של ה.
של החיות. שהם היו מאמנים את החיות.
אה-הא.
ובכל.
כמו קרקס.
כן. ובכל. בכל. אה. אה. מקום בשעות מ. מ.
מסוימות היה האכלת החיות.
וזה תמיד היה מופע.
זה היה שמה למשל. אהה. פיל ים.
זה [משובש] (גרמנית) בגרמנית.
שנתנו לו את ההרינגים. והמ.
המאמן עלה עליו מאחורנית ונתן לו את הדגי מלוח מה. מהפה.
אחר כך כמובן היה הצגה אצל השימפנזים ואצל אריות.
אה. האכלה שלהם.
ואחרי גמר המשחקים הלכתי לפגוש את ההורים שלי או את ה.
אה. אימא וסבתא.
הייתי גר הרי רק איתם.
למסעדה. ושמה שמענו את הקונצרטים ו.
עד שיום אחד זה נפסק.
נפסק.
אז כמו שאמרתי. הייתי צריך לעזוב את הגימנסיה.
לאט לאט. אני עוד. אה. יש לי כמה.
שאלות אליי.
דברים לשמוע. כן.
אממ. ב-1936 התקיימה האולימפיאדה.
כן.
ואתם השתתפתם באיזשהם.
אה. אירועים. מופעים של האולימפיאדה?
אה. לא. הדבר היחידי מה שזכור לי. אהה.
ראשית כל. יהודים לא השתתפו.
וכאשר הרץ הידוע ייסה אוונס.
אוונס. כן.
אהה. ניצח. אז הוא לא כיבד אותו בלחיצת יד. אלא.
כן.
אני לא יודע בדיוק איך הוא.
הוא י.
בירך אותו על הזכייה. או אם בכלל.
לא. הוא יצא בכעס.
הוא רץ 10.2 שניות ל-100 מטר.
נכון. הייתה. אממ.
קופצת גובה אחת יהודייה.
אבל ברגע האחרון לא אפשרו לה. אה. להשתתף.
אה. אני זוכר את זה שהיו כמה חברים של
מכבי שהיו צריכים להשתתף ולא השתתפו. כן.
נכון. גם שחייניות.
שחייניות יהודיות גם כן היו כמה.
ובאמת אז. אה. היה הנושא של.
אה. להתאמן בבריכה.
וכדי שאנשים בכל זאת יבואו וישתתפו באולימפיאדה.
אז הם אמרו שהם מ.
מאפשרים ליהודים להתאמן בבריכות שחייה.
זאת אומרת שבעצם קודם לכן היה אסור.
כן. אבל אני זוכר דבר אחד.
שאני השתתפתי בקבוצת. אה. ספורט.
אה. בברלין. הייתה שמה בריכת שחייה ובוקס.
אז אני למדתי להתבוקסס.
כן?
כן.
זה עזר לך?
לא.
עזר לך?
התבוקססתי אף פעם.
אף פעם?
יותר מאוחר.
לא. עכשיו. אתה מספר על דברים יפים.
על דברים של תרבות.
מוזיקה. חיות. מופעי חיות.
מה עם. אה. תהלוכות. מצעדים?
היית עד לדברים האלה?
כאשר אדולף היטלר נאם בווילהלם פלאץ ויצא למרפסת.
אז אני. היהודי הקטן.
עמדתי בין אלפים וצעקתי הייל היטלר.
הרמתי את היד וצעקתי הייל היטלר.
ובכל המסדרים הצבאיים שעברו על [משובש] (גרמנית).
זה הלך מה [משובש] (גרמנית) עד
ל [משובש] (גרמנית) זה. אה. על. אה.
מאוד ארוך של כמה קילומטרים.
וכל המסדרים הצבאיים עברו שמה.
והלכתי לראות את זה.
שזה היה בטירגארטן ברלין.
אני בכלל הסתובבתי הרבה בברלין עם אופניים.
קיבלתי אופניים. אז זה היה כבר. אה.
התחלה של אופניים עם הילוכים. אז בכלל.
אה. הייתי מפונק.
היה. היה לי חיים מאוד טובים.
את הסבא שפה בתמו.
בתמונה אני אהבתי מאוד.
הם בעצם גידלו אותי.
וגם האימא שלי הייתה גרה אצלם.
אבל איך.
הי.
איך. אנחנו נחזור לזה.
אממ. איך הרגשת כשראית את כל המצעדים האלה עם.
עם הדגלים. עם הלפידים. עם ה.
אחרי ש.
עם הארגון הזה?
אחרי שהייתי צריך לעזוב את הבית ספר ה.
אה. את הגימנסיה הגרמנית.
עברתי לבית ספר יהודי ונסעתי כל יום מהמגורים שלנו בפ. פ.
[משובש] (גרמנית) לגרונוולד.
זה קצת פרבר של ברלין עם יערות. ובבוקר.
ונסעתי על האופניים.
ובבוקר. עברתי כל בוקר דרך [משובש] (גרמנית).
ובליל הבדולח ראיתי את הבית
כנסת בוער ואת ספרי הקודש על הרצפה.
אבל לא ידעתי מה זה.
המשכתי לנסוע לבית ספר.
ושלחו אותי הביתה.
וכמובן שראיתי אחר כך ברחובות ברלין את הנאצים
‮של ה-‭S.A‬ בחולצות החומות.‬
לשבור את החלונות של החנויות של היהודים.
היה בקרבת ג.
מגורינו בקורפירסטנדאם היו חנויות ענק של יהודים. אה.
היה גם. ורטהיים נדמה לי גם היה בבעלות יהודית.
ומאז. אה. הייתי צריך. אה.
לשמור ממכות ומ. בכל מקום היה כתוב. אה.
אל תקנה אצל היהודי ו [משובש] (גרמנית).
ושברו את השמשות. וכבר לא היו חיים.
ה. היו לכם. אה. מכרים שסבלו ממש בליל הבדולח?
שנלקחו למחנה ריכוז או ש.
אה. האבא שלי.
או שנרצחו אפילו?
הוא לא היה גר איתנו.
הוא כמה פעמים.
אה. נלקח לחקירה.
הא. מה ששכחתי לספר. אני בעצם ספרדי.
האבא שלי הוא ספרדי.
כביכול הוא אמר שהוא נתין טורקי.
והוא הלך עם.
עם הסיכה של טורקיה בתוך הדש של החליפה שלו.
מ-המ.
והייתה לו.
מתי הוא הגיע מטורקיה?
הוא לא הגיע מטורקיה.
הוא ספרדי. טורקי. יהודי.
נולד בווינה. אה.
הוצאתי לך פה את שושלת ה. אה. איך או.
איך אומרים? את ה [משובש] (שפה זרה).
את הש.
את העץ משפחה.
עץ המשפחה. כן.
שהוא חוזר עד 1492. עד גירוש ספרד.
הא. מ. בגירוש ספרד הם הגיעו לטורקיה?
בגירוש ספרד הם הגיעו לטורקיה.
ואחר כך לבלגרד. ואחר כך לווינה.
האבא שלי היה. נולד בווינה.
והסבא וסבתא שלי גם כן.
הדור הקודם היה בבלגרד.
ועד גירוש ספרד יש לי את כל.
מ-המ.
תיעוד.
שושלת. כן.
כן. אפשר אחר כך לצלם את זה.
כן.
זה פה מונח.
אז הוא נחשב נתין טורקיה?
הטורקים. כמו היום אצל השכן שלנו.
הם לא היו בעד היהודים.
יש לי ספר שלם של גברת גוטשטאט.
שהיא תיעדה את היהדות.
לא רק את היהדות.
אלא טורקים שהגיעו מטורקיה לעשות מסחר בגרמניה.
או ב. באירופה. הם סחרו ב. בבשמים.
בטבק. בשטיחים. וזה היה ענף שלהם.
כן.
וזה כבר בהתחלת ה-1900.
אה. הגיעו היהודים. ה. זאת אומרת.
בתחילת המאה. כן.
הנתינים הטורקים האוריינטליים.
כן.
הגיעו לאירופה והתיישבו שמה ועבדו במסחר.
אביך. איזה שפות הוא דיבר. אתה יודע?
אה. האבא שלי.
הוא דיבר גרמנית.
מה שאני יודע. מובן.
אה. אני לא יודע עד ש.
אם הוא דיבר טורקית.
ל.
בכל אופן. הוא נ.
הוא היה היושב ראש של הקהילה הספרדית בברלין.
מ-המ.
של היהודים. וליהודים האלה.
היה להם בית כנסת קטן.
דירתי. ושם נ. נהייתי גם בבר מ. בר מצווה. באותו.
אה-הא.
הבית כנסת. כן.
כן.
אה. עם הו. סבא וסבתא שלי הלכתי לבית כנסת הרגיל. של ה.
אשכנזים.
אשכנזים.
כן. זה היה בית ספר. אה.
בית כנסת רגיל אורתודוקסי או רפורמי?
זה שאלה קשה בשבילי.
לא. אתה יכול להיז.
בכל אופן.
אם האימא.
נהייתי בר מצווה שמה.
אם האימא ישבה איתכם.
זה היה רפורמי או קונסרבטיבי.
אם האימא ישבה יחד איתכם.
לא זוכר.
לא זוכר. טוב.
בכל אופן. זה היה בית כנסת.
כן.
קטן משפ. כזה. אה. בשביל. אה.
כמה מאות. אה. יהודים ספרדים שהיו בברלין.
מאות?
הם הקימו את זה מאיזה תרומה.
בתוך דירה. והפכו את זה לבית כנסת מכובד מאוד.
מ-המ.
הרב. היו קוראים לו אביגדור. אני עוד זוכר.
ואתה עלית לתורה.
עליתי לתורה.
בנוסח ספרדי?
כן. כן.
וכמובן הקראתי את הקטע שלי שכבר שכחתי.
והייתה לי חגיגה של בר מצווה. ב. מ. מאוד.
מקום מאוד יפה עם הרבה מוזמנים.
אז. אה. בעצם. אה.
הסיפור שלי בגרמניה נגמר עם הגירוש מה.
לאט לאט. לאט לאט.
אנחנו עוד לא גומרים את זה כל כך מהר.
הא. בבקשה.
אה. תראה. אתה בעצם. לפי מה שאתה מתאר.
הייתם די בתוך בועה. אה. מבחינת ה. אה.
לעומת יהודים אחרים. שהרגישו אולי בצורה יותר.
אה. קיצונית את ההשפעה של הנאציזם על החיים שלהם.
אנחנו יודעים למשל שעובדי מדינה פוטרו. שופטים. מורים.
זה הכל בא באופן הדרגתי.
כן.
הם ה. החמירו כל הזמן.
נכון.
זה התחיל עם זה שלעוזרת נוצרייה היה אסור לעבוד בבית יהודי.
נכון.
אז לקחו את העוזרת מהבית של הסבא שלי.
כן.
ואז. אני זוכר.
כל צוהריים נסענו למסעדת קמפינסקי.
שזה מסעדת יוקרה.
ואכלנו צוהריים. כי כבר לא.
במלון?
בישלו ב.
במלון?
כן. זה היה אז רק מסעדה. זה עוד לא.
הא.
היום זה מלון.
היום זה מלון.
שאני נוסע אליו.
כן.
בעוד שבוע וחצי.
אני עושה סגירת מעגל.
לוקח את החתן שלי ו-2 נכדים. ואנחנו נוסעים לברלין.
ל. כן. לקמפינסקי. יפה.
יפה. כן.
כן.
אה. מין דחף.
עכשיו. כן.
יש לי דחף. יש.
להגיע לשם. אבל חוקי נירנברג נקבעו כבר ב-35'.
והם הגבילו את החיים.
בהחלט.
של היהודים בצורה מאוד קיצונית. מאוד קיצונית.
אז אחותי. היא הייתה.
איך זה. איך זה השפיע על החיים שלכם?
אולי הייתי חי בבועה.
כי אני בעצם. אה. לפני שההשפעה החזקה הגיעה.
אז. אה. כבר לא הייתי.
אה.
ה. היו. היודנשטרן כבר. אה.
עוד לא הג. הגיע אליי.
אה. אז זאת אומרת. עוד לא היה לכם. אה. טלאי.
לא היה. לא.
כוכב.
רק היו כל מיני סימנים. עשו פה ועשו שמה.
ואחותי עזבה ב-39'. ואני עזבתי.
לאן היא עזבה?
לאמריקה.
אה-הא. אה. הייתה לכם משפחה?
אה. היא התחתנה.
ולבעלה היה משפחה שנתן להם אפידייויט.
אפידייויט. כן.
כן. והיא דאגה שאני ארשם לתנועת נוער.
ועם התנועת נוער אני הגעתי להכשרה החקלאית.
ההכשרה החקלאית הייתה נקראת גוט וינקל. על יד ארקנר.
הייתה חווה גדולה. מנוהלת על ידי גוי.
והייתה שם ההכשרה של מבוגרים.
בין 16 ל-18. והייתה הכשרה של. אה. נוער.
אני הצטרפתי להכשרה של נוער. ו.
מה עשית שם בדיוק?
אממ. היו כל מיני עבודות.
אבל אני אחרי כל מיני עבודות היה להם בית חרושת לקונסרבים.
היו להם ש. שדות של אספרגוס ושל תות שדה.
כמובן שהיה להם סוסים.
ואני מההתחלה אהבתי מאוד סוסים. וביקשתי להיות עגלון.
ו. אבל רק הייתי עגלון משנה.
כי הייתי צעיר. אז היה לי לפעמים מותר לקחת את המושכות.
מ-המ.
או בזמן שהיו. שעשינו. אה. קולטיב. ניקוי בערוגות.
אז היה לי מותר להוביל את הסוס בתוך הערוגות.
כן.
אה. ואני עוד זוכר את הסוס.
קראו לה לוטה. סוס קטן שחור. ו.
כמה זמן היית בחווה?
בחווה הייתי 6 חודשים.
שהיה לי המזל.
המלחמה התחילה באוגוסט 36'?
ספטמבר.
ספטמבר?
39'.
ובדצמבר עזבתי כבר את ההכשרה.
מ-המ.
עם העזרה של עליית נוער ותנועה דנית של. אה.
נשים. איזה פרייהייט ליגה.
שהם ארגנו לנו מקומות אצל איכרים דנים.
אני עוד זוכר בגוט וינקל.
אה. בלילה שפרצה המלחמה.
והזרקורים הענק שהצטלבו בשמיים נגד מטוסים.
אני עוד לא יודע אם היו כבר הפצצות.
אבל המלחמה התחילה.
ובדצמבר עזבתי מגוט וינקל לדנמרק.
בדצמבר 39'?
כן.
כן.
ו.
ה. אם אתה מסכם את הילדות שלך וחלק מהנערות שלך בגרמניה.
מה. מה אתה לוקח איתך?
אתה אומר ששמעת מוזיקה.
שקיבלת מהתרבות. שאתה.
רק חיים טובים.
כן?
לא היו לי חיים רעים.
ולא נתקלת ב.
רק פעם אחת. אה. רק מה שאתה רואה מ.
באופן חיצוני. ששברו את ה. את החלונות ושרפו.
כן.
את הבית כנסת. אבל זה.
אבל מה למשל?
הייתי צעיר מדי.
כן.
לתפוס את זה.
אה-הא. מה למשל עם הנאומים של היטלר?
עם האיומים שלו. אה. להשמיד את.
אה. את היהודים וכך הלאה. בזמן שאתה ידעת.
זה לא היה רק היטלר.
זה היה אדון גבלס. זה היה גרינג.
כן.
זה היה.
בסדר. אבל.
אה. היה השטירמר. הפלקטים ברחוב.
של רוזנברג. כן.
עם היהודים עם ה. עם הקריקטורות.
כן.
עם האף הגדול. א.
איך. איך. איך זה השפי. אמנם היית.
זה הפחיד.
מאוד צעיר.
זה הפחיד.
אבל איך זה השפיע עלייך?
זה הפחיד. זה הלחיץ והפחיד.
אתה ראית בכלל איזה קשר בין הפרופגנדה
הזאת ובין היהודים בשר ודם. כמו שהכרת אותם?
אני רק יודע שאת האבא שלי עצרו כמה פעמים.
כן. הוא נלקח ל.
ואני נפגשתי עם הזה בבית ספר.
ואני נפגשתי עם זה שסילקו אותנו מגן החיות.
ואחר כך כבר עזבתי את הגרמנים.
הוא גם נעצר. אבא שלך?
כן. כמה פעמים באורניינבורג.
מ-המ.
כי גם הוא היה. אהה.
על.
פעיל ב. ב. בקהילה הספרדית ו.
אה-הא.
והטורקים לא עזרו כלום.
הם כבר היו כמו ארדואן היום.
כן. נו תר.
הם לא נתנו.
הם היו.
הם למשל.
היו בני ברית.
כ. במלחמת העולם הראשונה?
כן.
14'-18'.
כן.
הם היו בני ברית.
אבל גם. אה. עכשיו.
הם אספו את הדרכונים הטורקים של האנשים ואמרו צריכים
להחליף אותם.
אז כבר לא החזירו להם.
אלא נתנו להם דרכון ללא נתינות.
אה-הא.
ואני כבר יצאתי בתור ילד ללא נתינות.
כן.
עם דרכון ללא נתינות.
כן. אבל. אממ.
הייתה איזה אשמה ספציפית שהאשימו את אבא
שלך כשלקחו אותו ל. למחנה באורניינבורג?
כי הוא היה ראש קהילה.
והוא היה במסחר.
כן.
וכמו של. את כל היהודים עצרו מזמן מזמן.
מ-המ.
הוא. במפעל שלו הוא דווקא עבד עבור הוורמאכט.
כן?
הוא תפר בגדים. בגדי פרווה לטייסים ה. הגרמנים.
ומה. מה.
מה קרה לו בסופו של דבר.
בס.
לאבא שלך?
לקחו אותו לריגה וירו בו.
מ-המ.
הוא ב-43'. לקחו כש.
את רוב היהודים לקחו מברלין ב-43'.
כן. סבא שלך?
סבא שלי נפטר ב-36'. לפני ה. לפני הפוגרומים.
אה-הא. אז הוא.
ואז ש.
נחסך ממנו.
אז היינו צריכים לעבור מדירה לדירה.
בסופו של דבר עברנו לדירה שהיה פעם משרד של סבא שלי.
ושמה גרתי עד הימים האחרונים.
ומשמה לקחו את האימא ואת הסבתא שלי למחנות.
אותי. אני נפרדתי מהם באנהאלטר באנהוף ומאז לא ראיתי אותם.
עם רגש שאתה. לא יודע. כ.
אתה נוסע. לא שאתה נפרד.
כן. אתה יודע לאיזה מחנה הם נלקחו?
כן. לטרזיינשטט ואושוויץ.
אה-הא.
כן.
אז. אהה. איפה היינו? בדנמרק?
כן. זאת אומרת.
עכשיו אתה עם קבוצה אחרי ההכשרה.
אחרי ההכשרה. נכון?
לא אחרי השואה. בזמן ה.
אחרי ההכשרה.
היי. היית בהכשרה.
אה. הייתי בהכשרה.
מספר. איזה פרק זמן.
ומ. הארגון של נשים דניות.
כן.
הם סידרו מקומות אצל איכרים.
כן.
כביכול היינו צריכים הלאה. אה.
לקבל התמחות בחקלאות. ובדצמבר 39'.
עזבתם את גרמניה.
עזבנו את גרמניה לדנמרק.
כן. איך? באיזה אופן?
ישר עם עליית נוער דרך ה. עם רכבת.
עם רכבת.
לדנמרק.
רכבת רגילה?
כן.
כן.
בתור קבוצה.
כן.
היה לנו מותר לקחת מזוודה ושלחו לנו מזוודות.
אוקיי. כן. היה לך משהו אישי במזוודה ש.
מזכרת. תמונות או דב. או.
היו לי כל מיני דברים שב. באורך ה.
הימים הלכו לי לאיבוד.
היה לי ספר תורה קטן שיש לי עד היום ו.
אתם ניהלתם אורח חיים דתי?
לא.
לא.
לא.
אבל ביקרתם בבית כנסת?
כל יום שישי הרבה ו.
כן.
לא ב. אצל הספרדים. אצל.
אצל האשכנזים.
הרפורמים.
וחגים חגגתם?
כן. גם וגם.
אה-הא.
גם כריסמס וגם ויינוקה.
כן.
ככה זה היה נקרא.
‮חנוכה ‭tree‬?‬
כן. חנוכה ווי. ויינאכטן.
כמו שבארצות הברית. כן.
וכשרות?
לא.
לא. מ-המ. כן.
אם כן. אממ. התחושה שלך. של הנסיעה. זו הייתה
הקלה שעוזבים את גרמניה הנאצית לקראת.
אה. נסיעה לדנמרק?
או משהו. אה. כבד. עצוב לעזוב את ה.
לא.
אימא והסבתא?
בתור ילד כזה צעיר לא היה לי שום רגש. אה. רע.
אה. הרי לא ידענו מהעתיד.
אז מה יכולנו לחוש?
מ-המ.
אה. המשך. לעלות לפלשתינה.
מ-המ.
זה הכל ב.
כן.
בלי תחושות.
עכשיו. לגבי הנושא של פלשתינה.
המשפחה של הסבא הייתה ציונית?
הסבא כבר נפטר. הוא לא. בכלל לא ציונים.
כן. לא. אבל.
לא. לא.
לא היה ציוני?
לא.
מתי. איפה שמעת פעם ראשונה את השם פלשתינה?
כאשר א. אחותי עזבה לאמריקה ב-38'.
כן.
היא דאגה לרשום אותי לתנועת נוער.
כן.
למיינקה שטראסה. זה היה.
שמה היה מוסד של. אה.
בן אדם [משובש] היה שם בן אדם ידוע.
גרזון נדמה לי. שהוא ארגן את כל העליות נוער.
כן.
ואחרי ש.
הייתה. הייתה פעילה. רחה פריאר.
רחה פריאר. היא הייתה פעילה כבר יותר מאוחר
עם העליות. ועם הוויזות.
כן. נכון.
עם האפידייויטים.
נכון.
עם ה. אה. סרטיפיקטים.
וזה אחר כך. אה. אחרי דנמרק אז היא שחררה אותנו.
זאת אומרת. היא סידרה את העלייה.
אה-הא. זאת אומרת.
היא הייתה נוכחת.
אה. פעילה. פגשתם אותה גם?
לא. אני לא חושב ש.
אולי פעם אחר כך.
אחרי שנים פגשתי אותה.
אה. העיקר באנו לדנמרק ועבדתי אצל האיכרים.
כמובן שמה היה לי ממש היכרות עם החקלאות.
אפשר להגיד משהו?
הווילה עם [משובש] (שפה זרה). [כך במקור].
איפה הפסקנו. בדנמרק?
דנמרק. כשהיית ב. אצל איכרים.
כן. אז. אה.
הגענו מגרמניה לדנמרק בחורף כבד מאוד.
ולקופנהגן. וזה היה אחד החורפים הקשים.
שהים האוסטרי זה נדמה לי.
היה קפוא. ולא יכולנו לעבור בין האי. בין ה.
הארץ של קופנהגן.
בין ה. זה חצי אי.
לאי פין. יש אי שהיום יש קשר אליו.
והיינו צריכים לטוס. במ.
מ. מטוסים קטנים.
כן.
הטיסו כל פעם כמה חבר'ה למרכז.
אה. לבית ספר בניבורג.
זה עיר. אה. בי. העיר השנייה ב. באי פין.
העיר הראשית זה אודנסה.
ושמה חילקו אותנו לר. לאיכרים.
בדנמרק יש כל מיני איכרים.
כמו בכל המדינות.
יש יותר אמידים. יותר גדולים.
יותר קטנים. יש עם רפת גדולה.
כן.
יש עם רפת קטנה. ואני הגעתי לאיכר קטן.
שבדנית זה נקרא [משובש] (דנית).
זה איש בית כביכול. שהיה לו אדמות. אה.
מעט. היה לו סך הכל 6 פרות.
2 סוסים. והחקלאות בדנמרק היא מאוד מקובלת.
מאוד מתקדמת הייתה אז כבר.
אמנם אצלו עוד לא הייתה לו מכונת חליבה.
אבל היה לו מכל. היה לו גם עופות.
ועבדתי בכל העובדות. בכל העבודות.
היית אצלו לבד או עם חבר?
הייתי לבד. זאת הייתה משפחה.
סבא. סבתא. בן ואישה. ו-2 ילדים קטנים.
הילדים היו. אחד היה בגיל 5 ואחד היה בגיל 7.
ואני הייתי בגיל 14.
עם הילדים התחברתי ואהבתי אותם.
שנים.
אנחנו. אמנם סך הכל רק הייתי 9 חודשים אצלם.
נשארתי בקשר איתם.
עליתי ארצה. גמרתי את הצבא ואת כל ה.
צה"ל ואת הצבא הבריטי. והזמנתי אותם ארצה.
כן.
הם באו לבקר אותנו. גם ההורים.
אחרי שההורים נפט.
או חלק. האבא נפטר.
אז גם הילדים.
והילדים עם הילדים.
אה. ממש משפחה.
אבל עבודה היה עבודה.
עבדתי את כל העבודות של חקלאות.
אכלת איתם?
אכלתי איתם. הם.
האימא באה בלילות הקרים.
שמה לי לבנה חמה לרגליים.
והתנהגו אליי כמו בן.
אבל אצלם כולם עובדים.
מ-המ.
בבוקר ב-05:00 לרפת. אחר כך לשדות.
אחר כך. אה. לדייש. אחר כך. אה.
סדר עבודה של איכר.
הם היו קתולים?
מה הם היו?
קתולים?
קתולים. כן.
היו הולכים ביום ראשון לכנסייה?
כן. האישה נסעה. אה.
הם גם מאורגנים. יש להם ארגונים של נשים.
והאישה הלכה ל.
זה ארץ מסודרת.
הם. אה. ארץ נהדרת.
כן?
כן.
ואיך. אה. איך הרגשת ביום ראשון?
היית בכל זאת יוצא דופן. אה.
לא היה יום ראשון. אצל איכר אין.
הא. הם המשיכו לעבוד.
אז עובדים פחות.
אז רק האימא נסעה לכנסייה?
כן. האימא נסעה עם ה.
הכל באופניים בדנמרק.
כן.
וכל רק. רק לאיכרים עשירים היה לו אוטו.
אה-הא.
אבל לו לא היה אוטו. לשכן שלי.
חבר שהיה גר בחצר של.
אה. שכן. אז היה להם כבר אוטו.
איך. איך התאקלמת עם השפה?
למדתי דנית.
זה היה מהיר?
כן. הסתדרתי איתם. הם לא דיברו גרמנית.
הם לא דיברו כלום.
מ-המ.
ובאפריל הגיעו הגרמנים. כבשו את דנמרק.
נכון. אפריל 40'.
עכשיו. בזמן שאתה נמצא שם. אז. אה.
פולין כבר נכבשת.
נכבשה. ועוד מדינות קטנות באירופה.
שמעתם משהו מכל ההתרחשות הזו?
לא.
לא?
רק כשהגרמנים באו. אה.
שוב הפסקנו ללמוד בבית ספר של ה. של הדנים.
היו לנו חוגים שמה.
אבל כמובן לא יכולנו להשתמש יותר בשירותים של ה.
של הממשלה. אז האישה שהייתה מארגנת של הליגה הזאת לחופש.
כן.
עשתה את החוגים בבית.
ופעמיים בשבוע היינו נפגשים אצלם.
אצלה בבית. ולימדו אותנו עברית.
וקצת התקדמות ב. בידע הכללי.
אה-הא. ואז נפגשת עם החברים?
עם החברים מכל הסביבה.
כן.
כולם באו מהאיכרים שלהם.
מ-המ. כן. אה. מה קורה בחגים?
היה אז. אה. פורים? פסח?
לא זוכר כלום על זה.
לא? לא חגגתם ביחד?
לא. לא. לא. לא.
לא חגגנו חגים.
ושוב פעם ה. הנרייטה סאלד ארגנה את העליית נוער.
וזה היה נדמה לי.
אנחנו עלינו לפני שהגרמנים עשו את ה.
אסרו את כל היהודים.
זה. זה היה קצת.
אני לא זוכר מתי זה היה.
זה היה קצת.
שהם ברחו לשוודיה ול.
נכון. זה היה קצת.
עם סירות. סירות מנוע.
נכון.
מי שיכול.
נכון.
אני לא יודע אם זה היה קודם או אחר כך.
זה היה יותר מאוחר.
סירה עומדת ביד ושם.
כן.
סירת. אה.
[משובש]
הם עברו מדנמרק. אה.
לשוודיה עם סירת מטושים מ. משוטים.
משוטים. אה. יש גם. אה.
סירת משוטים ב.
בכניסה לחוף הכרמל.
אה. בכניסה לתחנת הרכבת.
ב. בעתלית אולי.
בכניסה לתחנת הרכבת.
לתחנת הרכבת של חוף הכרמל.
יש שמה כיכר. ובכיכר יש סירת משוטים. זה כיכר דנמרק.
אז כנראה הרבה זמן לא נסעתי ברכבת.
כן. שמה זה נמצא.
נלך להסתכל.
כן. לא. זה. זה היה מבצע יחיד במינו.
כן.
יחיד במינו.
העיקר. אה.
אה. כשהגרמנים הגיעו לדנמרק.
אממ. הייתה איזה פאניקה?
לא. לא. הם. אה. כאשר התחילו לרדוף את היהודים.
אז המלך קון כריסטיאן רכב על סוסו דרך העיר עם מגן דוד.
ככה ידוע לי.
כן.
ושוב פעם. אהה.
התמזל לי המזל ויצאתי עם עליית הנוער באמצע המלחמה.
שוב פעם באישור של הגרמנים.
שוב פעם עם דרכון.
והיינו הקבוצה האחרונה.
כי כל אירופה כבר הייתה סגורה. קודם.
נכון.
היו עוד עלייה אחת שטסו דרך הולנד לארץ.
אבל כל השמיים וכל אירופה הייתה כבר תפוסה.
אז עשינו עלייה מדנמרק לשוודיה. משוודיה לפינלנד.
מפינלנד ללנינגרד. מלנינגרד 4 ימים ברכבת לאודסה.
מאודסה לאיסטנבול.
ומאיסטנבול עם האוריינט אקספרס לביירות.
ועם האוטובוס לראש הנקרה.
ונחתנו בארץ ב-30 לדצמבר 1940.
ונחתנו פה בבית ה. זה.
זה מה שהיום בית חולים הכרמל הישן.
כן.
שמה נחתנו.
למחרת באו אוטובוסים וחילקו אותנו לקיבוצים.
הקבוצה התחלקה לפי תנועות הנוער.
כ. כמה הייתם.
או לאן שיצאו ו.
כמה הייתם אז בערך?
מה?
כמה אנשים. כמ.
היינו 50 בכל הטרנספורט.
כן. ומי היה אחראי עליכם?
אה. היו מההכשרה.
זה היה נקרא [משובש] (שפה זרה) הכשרה. אה. ב.
בני 20 היה. אני לא זוכר את שמם.
זה היו. אה. בחורים מארץ ישראל או מאירופה?
לא יודע אם. אהה. הם היו גם כנראה. פשוט יותר מבוגרים.
אה-הא.
היה אחד שהיה מנהל הקבוצה.
יכול להיות שהוא היה קודם בארץ כבר.
מ-המ. במשך התקופה שאתה היית בדנמרק.
היה לך קשר מכתבים עם אימא שלך והסבתא?
לא. כבר היה מלחמה. רק היו. אה.
דרך הצלב האדום?
אה. לא. עד.
לא.
הגיעו.
אז היית בעצם מנותק מאז שהגעת לדנמרק.
כן. הייתי מנותק לגמרי.
היית מנותק.
כן.
ולא היה לך שום מידע.
שום מידע.
על המשפחה?
שום דבר.
מ-המ.
וטוב. הגענו למשמר העמק.
כן.
חילקו את הקבוצה ל-2.
וחיינו חיי קיבוץ של שנות ה-40'.
הזיתים וריבה של תפוח.
קליפות תפוזים. לא עם סוכר.
רצית להמתיק את הקפה.
לקחת כף של [משובש] (שפה זרה).
מ-המ.
לתוך התה. כדי להמתיק אותו.
כן.
הקיבוצניקים. 50% היה להם אולקוס.
קיבלו עוף ואנחנו יצא לנו עיניים.
קיבלנו כוסברה. קוסקוס. עם. אני יודע.
עם זה. בבוקר עמד לחם וזיתים על
השולחן. ואולי לפעמים חתיכה.
בימי שישי קיבלנו חתיכת חלווה בגודל של 4 על 2.
ואם רצינו עוד היינו צריכים להתחנף למחלקת.
ועבדנו קשה.
כן.
אני בכל אופן.
כן. איפה?
כי הייתי עגלון.
מ-המ.
אז שמה גם כן נהפכתי לעגלון.
כן.
אז במקום ללמוד אחרי הצוהריים.
לא למדת. לא למדת אחר הצוהריים?
למדתי. אבל עבדתי.
במקום לעבוד עד 12:00-13:00.
עבדתי עד 15:00 עם הסוסים.
אה-הא.
עבדתי 8 שעות קשה. אז באתי לכיתה.
ונרדמת?
שמתי את הראש על השולחן.
ונרדמת.
לא למדתי כלום.
כן. איך. איך היה המפגש עם.
עם האוכל הארץ ישראלי לעומת אוכל אירופאי?
העיקר שאכלת.
תה בלי סוכר.
אוכל פשוט. לחם עם מרגרינה.
אני יודע. מה שנתנו. ואו.
אוכל פשוט ר. מהקיבוצים.
אבל 50% של הקיבוץ היה להם כבר אולקוס.
אז הם קיבלו דיאטה.
אוכל דיאטה. אז הם קיבלו עוף. אה. ו.
ואתם לא קיבלתם בשר?
אנחנו לא קיבלנו. לא.
אבל ישבנו באותו החדר האוכל.
כן.
טוב. היו לנו שולחנות של הנוער.
איך. איך הקיבוצניקים.
אה. קלטו אותכם?
היו לנו 2 מדריכים טובים.
אחת הייתה אמה לוין.
אשתו של חזן. חבר כנסת.
היא הייתה המורה שלנו. והיה לנו.
כל פעם התחלפו המורים.
אבל אני לא.
זה היו אחראים על הקבוצה.
מ-המ. הייתה איזה רגישות ל.
לעניין הזה שאתם בכל זאת.
אה. בני נוער צעירים.
באתם בלי משפחה.
אולי אתם מתגעגעים. אולי.
היו לנו מדריכים. הדריכו אותנו.
היה לנו. וזה בכלל היה הרי קיבוץ מפ"ם.
כן.
זה היה הקומוניסטים. עם הקומונה. אממ.
בין המרחביה ומשמר העמק זה היו.
פה היה חזן ופה היה מאיר.
נכון.
אז אחרי שנתיים.
יערי. יערי.
אמרתי מספיק. לקחתי 5 חבר'ה.
ארגנתי אותם. נסענו לחיפה והתגייסנו לצבא הבריטי.
מ-המ.
‮אמנם התנועה הקיבוצית וכולם רצו שנתגייס ל-‭Buffs‬.‬
לחיל רגלים. אבל אנחנו התגייסנו לפלוגות ההובלה.
הייתם בגיל 16.
שמונה. אה. ב-16 עליתי.
אה. בגיל ה. כן. קצת פחות.
מיל. מילאו לי.
כן.
התגייסנו. לקחתי. ארגנתי כמה. חבר'ה.
אני עוד זוכר. נסענו לחיפה.
נשבענו לקינג ג'ורג' וזהו.
4 שנים צבא הבריטי.
התחלנו בארץ. הגענו לאלכסנדריה.
אה. למדתי ב. קודם. אה.
למדנו לנהוג בחולון.
מה שהיה נקרא אגרובנק.
והגענו לאלכסנדריה. או קודם לאיסמעיליה.
היה שמה מחנה מעבר.
בתור קבוצה של נהגים חדשים.
הצטרפנו לפלוגה. והפלוגה הי.
ב. לגמרי של יהודים.
‮‭Palestine‬ עם זהו.‬
מ-המ.
‮היה לנו ‭Palestine‬ על הכתפיים.‬
והיינו צריכים לעלות על אונייה למלטה.
וכיוון ששמי עזריאל.
היה. על אונייה אחת היה מקום ל-30 מקומות בלבד.
זאת הייתה אוניית משא.
‮אז אמרו מאות ‭a‬ עד אות ‭k‬.‬
אתם 15 אנשים. אתם עולים על האונייה הזאת.
‮האחרים עולים על האונייה מובילת גיסות. ‭troop carrier‬.‬
זאת הייתה הובלה למלטה.
עלינו על האוניות.
הסבירו לנו שמתקיפים את ה.
את השיירות מהאוויר או מהצוללות.
כאשר יש אזעקה מצוללות.
אנחנו צריכים לעלות על הסיפון.
אם יש התקפה ממטוסים. צריכים לרדת.
נסענו 5 ימים. כל פעם הייתה אזעקה הו-אה. הו-אה.
האוניות הא. האנגליות סביב לשיירות עם.
‮אה. זה כ. אוניות שקוראים להם ‭destroyer‬.‬
הגענו למלטה. הודיעו לנו שכל הפלוגה שלנו טבעו.
באונייה. שהיו באונייה.
‮הא. ‭troop carrier‬.‬
‮עם ה-‭troop carrier‬.‬
וואו.
יש להם.
אז זאת אומרת. מ. מתוך כמה?
אתם הייתם 15 על האונייה הזאת.
א. כן. אנחנו היינו 15 כשבאנו למלא.
אה. פלוגה שלמה של 300.
אה-הא. וכ. כמה טבעו?
‮הב. ורק בגלל זה שאני מ-‭a‬ עד ‭k‬ הגעתי על האונייה.‬
מ-המ.
אז כל ה-300 טבעו.
טבעו.
עם האונייה. מתוכם ניצלו 150. ה-150 אחרים.
‮יש להם אנדרטה בהר הרצל של ה-‭462 RASC‬.‬
אז ניצלתי רק בגלל שקוראים לי עזריאל.
כן.
אז הגענו למלטה.
ומשמה עשיתי את כל המלחמה של הצבא הבריטי.
קודם מלטה במצור הייתה או.
היה אוכל קשה להשיג.
זאת אומרת. אפילו בצבא.
כן.
אכלנו ביסקוויטים ובולביף ו. אה.
כן.
ואחר כך. בפלישה של אירופה.
הפלוגה שלנו נסעה ממלטה לאירופה.
ירדנו בסיציליה ולאט. ובמשך 4 שנים השירות.
עברתי את כל איטליה למעלה. למטה.
איפה שהפלוגה חנתה. פעם בנאפולי.
פעם בפירנצה. ופעם באורטונה א מארה.
אה. עד. עד לשחרור.
היו שם קרבות קשים מאוד. באיטליה.
הקרבות לא נגעו לנו בפלוגת הובלה.
אה-הא.
זה הנה. פלוגת הובלה.
אה-הא.
נסעת לקדימה וחזרת.
כן.
אחורה. הובלת ציוד. קיבלת ציוד.
הובלת תותחים.
כן.
תותחים. א. אנחנו עבדנו מהנמלים.
האוניות הגיעו לאספקה. ל. למרכזי האספקה.
אז ככה שירתי 4 שנים בצבא הבריטי.
ולא חשבתי על ההורים.
לא חשבתי על כלום.
לא ידעתי חיים. לא חיים. שום דבר.
עכשיו. במשך 4 השנים היית רק באיטליה או גם במקומות אחרים?
ממלטה קודם את זה כמ. כמה חודשים.
לאיטליה.
‮במלטה. עד ש. ע. עד שבא ה-‭invasion‬ לאיטליה.‬
כן. הפלישה.
אז ירדנו בסיציליה.
ושירתי בכל איטליה עם הפלוגה הזאת.
במשך 4 שנים.
כן.
עדות של הנס יוחנן עזריאל, יליד 1924 Berlin, גרמניה על קורותיו בגרמניה, בדנמרק ועלייה לארץ-ישראל ב-1939 בן למשפחה אמידה שומרת מסורת בגרמניה; פרידת ההורים בעת משבר ב-1929; החיים עם האם בבית הסב; אירועי "ליל הבדולח"; שריפת בית הכנסת וניתוץ חנויות ב-1938; בריחת האחות לארצות הברית ב-1939; החיים ב"הכשרה חקלאית" כשישה חודשים; מעצר האב; גירוש האב ל-Riga ורציחתו ב-1943; גירוש האם והסבתא ל-Theresienstadt ומשם ל-Auschwitz ורציחתן במחנה; בריחה לדנמרק; החיים בחווה; עבודה בחקלאיות במסגרת של ארגון עליית הנוער ב-1939; לימוד עברית; הכיבוש הגרמני ובריחה מדנמרק; עלייה לארץ-ישראל ב-1939; קליטה; שירות בצבא הבריטי כארבע שנים.
מספר פריט
11085257
שם פרטי
הנס
יוחנן
שם משפחה
עזריאל
תאריך לידה
1924
מקום לידה
Berlin, גרמניה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
14/08/2014
תקופת החומר עד
14/08/2014
מוסר החומר
עזריאל הנס יוחנן
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני