חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של ראובן קובלינר, יליד 1925 Neisse, גרמניה על קורותיו באזור Breslau, העברה במסגרת מבצע הקינדרטרנספורט לאנגליה, בסקוטלנד ובשורות הבריגדה היהודית

Testimony
null
null
התאריך היום. י"ח בסיוון תשע"ד. 16 ביוני.
אלף תשע מאות. 2014.
ראיון עם מר ראובן קובלינר. יליד נייסה גרמניה. 1925.
הראיון נערך על ידי נאווה גיבורי מטעם יד ושם ומתקיים בביתו.
ראובן באיזה שם נולדת?
באיזה שם? מר. אה. ריכרד מקס מ. מאיר קובלינר.
באיזה תאריך נולדת?
7.3.25.
איפה נולדת?
אני נולדתי בנייסה.
עיר קטנה מ-35 תושב. אה. אלף תושבים.
שהייתה תחת שלטון.
בבקשה?
נייסה הייתה תחת שלטון?
אה. נחה. אה.
נייסה היה בתחת שלטון של. אה. גרמניה.
כלומר אתה נולדת בגרמניה 1925.
כשאתה אומר נייסה באיזה אזור גאוגרפי של גרמניה זה היה?
זה באוברשלייזן קרוב לגבול צ'כיה. פולניה.
מה שהיום נמצא תחת שלטון.
היום זה נמצא בתחת שלטון של פולניה.
של פולין. שלושים וחמש. 35 אלף תושבים.
כמה יהודים חיו שם בערך?
לא יודע. לא רוצה. אבל.
מעט. הרבה?
היה בית כנסת. היה רב. היה.
אהה. קנטור. לא יודע איך קוראים לזה בעברית.
המשפחה שלך ממ. ממה שאתה יודע דיברה
גרמנית כמה דורות או שהאזור הזה עבר בין. אה.
מה שאני יודע ד.
דיברו גרמנית ושמרו על זה לדבר גרמנית. אה. טהור.
ההורים שלך גם נולדו בנייסה?
לא. אה.
אימא שלי. אה. נולדה בגלייביץ.
זה גם כן באזור.
אותו. אותה סביבה.
ואבא שלי אני לא יודע.
גלייביץ עיר גדולה מאוד.
עיר. אה. יותר גדול.
תעשייתית ו. ב. אבא אתה לא יודע.
לא.
איך קראו לאבא שלך?
אלפונקס קובלינר.
ולאימא?
רוזה קובלינר.
לפני קובלינר איך היא נקראה?
אהה. רוזה גרונטה.
גרונטה. במה אבא שלך עסק?
ממה הוא התפרנס?
היה לנו בית במרכז העיר
ושמה היה חנות של בגדים. לנשים וגברים.
זאת הייתה פרנסה טובה באותם ימים?
כן.
כלומר הייתם משפחה מסודרת מבחינה כלכלית?
כן. היה לנו. אהה. די. אה.
דירה גדולה של 6. 7 חדרים.
ועוז. עוזרות.
לי היה. אהה. עוזר. עוזרת לי.
רק בשבילי בגלל לא היו ילדים י.
עוד יהודים בכמויות בנייסה. הייתי רוב הזמן עם ה.
מה שקראו [משובש] (שפה זרה).
ו. היה. לא היה. לא היה לי הרבה חב.
אה. לא היה לי הרבה חברים. 1. 2.
כמה ילדים הייתם בבית?
בהתחלה אני זוכר עד 35' היינו 3.
3.
אה. כן.
אתה היית?
הקטן ביותר ו-2 אחים.
איך קראו לאחים שלך?
האחים. המבוגר מרדכי קובלינר והשני 5 שנים יותר.
אה. צעיר. אהה. חי. גונטר קובלינר.
אמרת בהתחלה היינו 3.
למה אמרת בהתחלה?
למה התכוונת?
התכוונתי היה לי עוד.
אה. אחות.
מ-המ.
לפני והיא נה. היא מתה ב. תור.
תינוקת?
אה. תינוקת בתוך העגלה. כן.
אז הייתם 3 אחים שאני מבינה
שהיו ביניכם הבדלים גדולים בגיל.
ואתה היית הבן הצעיר ואיזה חינוך קיבלתם? חינוך יהודי?
חינוך. אה. איך אתה מתאר את החינוך בבית?
את הגישה.
אה. יש. אה. חינוך. אהה. די ליברלי.
מ-המ.
ורק לאחים הם היו בהש.
השפעה של הרב. של ה.
קהילה.
אה. קהילה והם הפכו לדתיים.
ה. אימא שלי בכלל לא היה דתי.
אבא שלי שמר על ה.
אממ. על ה. אה. כללים. לא אכל.
אה. טריפה ודברים האלה.
ואז. אה. נדמה לי לא שמר על כשרות.
אתה הספקת. יליד 25'.
בוודאי הספקת ללכת לבית הספר בגרמניה?
בית ספר יהודי?
בית ספר. אה. ציבורי?
בבית ספר הייתי בהתחלה בית ספר. כללי.
מ-המ.
עד. אה. 37'. ואחר כך כבר אי אפשר היה להיות שמה.
אמרו להורים כבר לא מקבלים אותי.
אנחנו עוד מעט נדבר על באמת עליית
המשטר הנאצי וכל השינויים שגרמניה עוברת.
אני בשלב הזה רוצה קצת יותר להבין את הרקע שלך.
את המקור. את המשפחה.
אז אני מבינה שמשפחה מסורתית במידה.
הדת לא הייתה. אה. מאוד בפרונט.
ציונות הייתה בבית?
אימא של. שלי היה ציוני.
היא הייתה חברה של ויצ"ו ואבא שלי הוא היה בדיוק הפוך.
הוא היה ממ. אה. גרמני לפי. אה. דעתי הוא היה.
הוא השתתף במלחמה העולם. אהה.
‮הראשונה וחזר שמה עם ‭shell shock‬ הביתה וסבל מזה.‬
אהה. לפעמים ב. גם עוד בבית.
והיה לו טיפול ו. אבל היו דבר. אה.
לפע. אה. היו גם כן ב.
זמנים. איפה הכל היה נורמלי.
מ-המ. איפה הוא היה במלחמת העולם הראשונה?
באיזה חזית? באיזה אזור?
ורדון.
מ-המ. אה. על גבול צרפת.
צרפת. כן.
אמרת קודם שלא היו לך הרבה חברים או ש.
לא היה לי הרבה חברים בגלל לא היו הרבה משפחות.
כן. זאת לא. זאת הייתה כנראה קהילה מאוד קטנה.
כן.
בבית מישהו מהאחים היה שייך לאיזה תנועת נוער.
לאיזשהו ארגון ציוני?
מה שאני זוכר היה ברית הנוער. היו האחים.
אני הלכתי להבונים ו.
אבל גם כן הגילים היה מאוד שונים.
מס. קטן. עד. אה. יותר מבוגר.
רוב המכרים של המשפחה היו יהודים?
רוב הי. המכרים הם היו יהודים.
מה שאני זוכר וגם מה שהיה לפני זה. לא יודע.
בגלל אני יודע עד 32'.
אהה. אני שיחקתי עם הבן של [משובש] (גרמנית) של העיר.
אחרי 32'.
מה. מה זה [משובש] (גרמנית). מה פירוש המילה?
זה תובע כללי.
אה. של המש.
של המ. של המשטרה.
שהוא כמובן גרמני [משובש].
כן. כן. גרמני ו.
זה היה אחד הבתים ה.
היו. הטובים ב. בעיר. כן.
אז בעצם אמרת כאן שעד 32' החיים היו להיות יהודי.
להיות גרמני זה לא היה נושא.
נושא וגם אני הייתי עוד מאוד קטן ולא זוכר הרבה.
שנת 33' היטלר עולה לשלטון.
המפלגה הנאצית עולה לשלטון.
ואני מתארת לעצמי שזה באופן הדרגתי גם מגיע פוג.
אליכם. משפיע על החיים שלכם.
במישור העסקי. אבא מחזיק חנות בגדים במרכז העיר.
יש בעיות עם המצב הכלכלי בעקבות השינויים הפוליטיים?
בוודאי.
זה עשו שמה שמירה לפני החנות ואמרו לא לקנות אצל היהודים.
בערך מאיזה שלב זה מתחיל?
ממש מההתחלה או יותר מאוחר.
אני חושב. אה. 33'. 34'.
כלומר מהתחלה.
כן.
מ-המ.
בגלל זה אימא שלי דרש זה הבנים יוצאים החו. אה.
יכולים לצאת החוצה ל.
ב-35' כבר היה עלייה של האחים שלי.
אז רגע. אז כששאלתי קודם על ציונות.
אמרת חברות בתנועת נוער וכולי.
ואתה אומר שב-35' למעשה מאוד מוקדם.
כבר עולים 2 אחים ארצה?
כן.
למה?
למה? בגלל. אה. אימא שלי היה ציוני.
מ-המ.
היה קשר עם בובה.
עם מה?
בובה הוא היה מפורסם. כתב.
תעזור לי. בובה מי זה?
כן. זה היה מ. פרסונה מקובל ב.
אישיות ידועה?
איש ציוני ו.
הוא היה תושב גרמניה?
הוא היה תושב גרמני.
והוא היה פעיל באחד מהתנועות הציוניות?
פעיל בציוני. בציונות.
ומה הקשר שלו אליכם? אל אימא?
כל פעם. אהה. לא רצו זה הוא ב. בזמן הזה.
בזמן הוא בא לתת הרצאות בויצ"ו ולא רצו זה. הוא הולך למלון.
לנו היו הרבה חדרים וכל פעם הוא היה אצלנו.
אז אני שואלת אם לדעתך היום בדיעבד אימא קראה את המפה
והבינה שצריך לעזוב את גרמניה
או שבאמת הם היו בתנועה הציונית ופשוט נמשכו לפלשתינה?
אה. לא. אימא שלי קראה את הפ. המפה.
מ-המ.
אבא שלי לא בדיוק הפוך.
הוא הלך עם ה. הוא קיבל במלחמה את הצלב ה.
ברזל.
הברזל. עם זה הוא הלך.
הוא אמר: "לי לא יקרה.
אני הייתי חייל ולחמתי בשביל גרמניה".
היה שלב שאימא רצתה שכולכם תעלו ארצה?
בבקשה?
היה שלב שאימא רצתה שאולי כולכם תעזבו ותעלו ארצה?
ב-36' אימא נסעה לביקור. אהה. האחים.
ולי כבר היה דוד כאן בנתניה.
רופא. גונטר. אח שלה.
והוא אמר לה ת. תישארי כאן.
הוא כבר יבוא עם הילד הקטן אבל אבא שלי לא רצה לשמוע על זה.
אז בעצם אתה מספר על מציאות משפחתית שלפחות
אימא הבינה שצריך לעזוב את גרמניה והיה לה פתרון.
היה לה פה אח והיו לה פה 2 בנים.
והדרך הייתה פתוחה בפניה והיא הייתה פה.
חוץ מבני המשפחה שתיארת.
הכרתם סביבכם עוד אנשים שעזבו את גרמניה?
כן. היה. בנייס היה משפחת לידרמן.
מ-המ.
הם היו כמה קרוב. אני לא יודע. עזבו את גרמניה.
אז בוא נחזור לעיר.
ל. לארץ.
אז בוא נחזור ל. נייסה.
אתה אומר יש חנות. צריך לשמור שלא יהיה. יהיו פגיע.
שלא תהיה בריונות. שלא תהיה פגיעה. שלא יהיה אש.
פגיעה בחנות. ש. שאנשים יכנסו. יכנסו ויכלו לקנות.
באמת. אתם מציבים שם שמירה?
לא. לא ידוע לי.
כשאתה אומר שיש קריאה לאנשים לא להיכנס לחנות.
איך זה משפיע על אבא?
אנשים לא נכנסים?
אנשים נסעו בדלת האחורנית.
ה. רוב ה. אנשים היו. באו מהכפרים.
מסביב. נייסה.
היו הרבה כפרים ונייסה היה המקום איפה היה שוק.
השוק היה בשבת.
הבית כנסת היה ריק בגלל כל היהודים עבדו בשבת.
שבת זה היה ה. הפרנסה ובגלל ל.
ל. לאנשים בתוך הכפרים רק.
אה. באו בשבת.
אז אתה מצ. מתאר שמצד
אחד אנשים כן מגיעים לחנות. באים לעשות קניות.
ימי שוק בשבת.
מצד שני יש שם בריונות של. אה. צעירים נאצים. צעירים או.
היה כתוב על החלון ראווה על הכן.
לא לקנות אצל יהודים.
חרם היה.
כן. כן.
ומי שם את השלט?
הנאצים בעצמם?
נכון. נאצים עצמם. כן.
זה מפחיד? זה מעורר דאגה?
בן אדם מתרגל לכל דבר.
יש תנועות של היטלר יוגנד אצלכם?
כן.
איך כילד הם נראים לך?
היטלר יוגנד היו לי ב. כיתה.
שמה אני ישבתי על ה [משובש] (גרמנית).
מה זה [משובש] (גרמנית)?
אני ישבתי שמה לבד.
הכיתה היה 50 ילדים.
אבל אני קיבלתי. אה. אה. מקום לבד.
בכלל אף אחד לא רצה לשבת איתי.
זאת הייתה הסיבה שאף אחד לא רצה לשבת איתך או ש.
לא. ה.
זאת הייתה איזו הנחיה מלמעלה?
אם זה היה הנחי. אני לא יכול. אהה.
מה הרגשת?
מתרגלים.
היית יכול לבוא הביתה ולהגיד לאבא
ולאימא אני יושב לבד. אני.
הם ידעו. שמה עוד איך.
איך המ. המורה עשה סדר.
היה לו מקל.
מי שלא היה ב. בסדר. קיבל על היד 2 או 3.
ואתה?
גם כן הקיפו אותי. הוא לא שאל מי אשם.
הוא לקח את ה. איך אומר. המרכז והרביץ.
אתה מספר על זה עכשיו בסוג של.
אה. מספר. איך זה קרה.
אבל באותם ימים שאתה ילד יחידי.
יהודי יחידי בכיתה. זה בטח משקל כבד על הכתפיים.
הא. היה ככה. אני הרבה. הייתי הרבה חולה.
היום אני מבין למה אני הייתי בהרבה חולה.
לא רציתי ללכת לבית ספר.
אמרתי להורים: "כואב לי שמה.
כואב לי שמה. כואב לי האוזניים".
אבל גם כן. גם כן היה נכון.
לפ. לפעמים היה נכון.
ורופא בא לבית. אני לא הצלחתי ללכת לרופא.
אנחנו. אצלנו היה מספיק כמו הכסף.
זה רופא יכול לבוא לבית.
מה. באותה תקופה אני אומרת.
יש. אה. מעשה בריונות. יש קריאה לחרם.
יש פרובוקציות. בוודאי כאלה או אחרות.
מה באותם ימים. בכל זאת.
אתה זוכר שגם להורים קשה עם זה שהם מרגישים ש.
שהחיים שלהם הופכים להיות. קשים?
אני זוכר רק פעם אחת.
זה היה בזמן הזה.
זה קראו את [משובש] זה
היו צריכים למכור את החנות וגם הבית ב.
אה. בזה וקבעו מחיר.
כשאתה אומר היו צריכים.
למה אתה מתכוון?
שחייבו אותם?
קיבלו הודעה.
קיבלו הודעה וחיפשו מי שמוכן לקנות.
כלומר השלטונות או המשטר?
המשטר. מה שאני יודע. המשטר.
זאת אומרת זה לא שאבא החליט למכור את החנות.
זה שהוא קיבל פקודה ל.
לא. לא. למכור את החנות.
הוא מכר ואחר כך את. אה.
את הכסף שמו על. על הבנק?
לא ההורים. המשטר סגור.
זה היה על שם המשפחה. אבל.
אבא לא יכל לגעת בזה.
הקונטו היה. לא היה אפשר למשוך מזה כסף.
והבית?
כן. ביחד עם הבית היה.
החנות היה בתוך הבית.
אז לאן אתם עוברים?
לא. אנחנו היינו ב. ב. בתוך. אה.
דירה. לא היינו גרים בבית.
אנחנו היינו בדירה של. אה.
3 קומות. 2 צדדים זה 6 משפחות.
חייתם בשכירות?
בשכירות. כן.
אז בעצם לקחו מאבא את העסק שלו.
נכון.
כלומר יש איזושהי הידרדרות או הסלמה.
משהו לא טוב קורה.
זה היה 37'. משהו כזה.
עד 37' אנחנו יודעים על חוקי נירנברג.
אנחנו יודעים על. אה.
נכון. היה גרינשפן וכל ה.
גרינשפן זה כבר 38'.
כן. אבל זה היה.
ו. אנחנו יודעים.
בזמן.
שהתהליך הוא לא טוב.
שאנשים רוצים לברוח מגרמניה.
שאנשים מחפשים דרך לצאת.
אבא נשאר עד הסוף דבק בתחושה שזה הבית שלו?
אני לא יודע אם אז.
הם ניסו אבל לקבל כבר.
אה. יכול להיות.
היו צריכים לקבל קפיטליסטן סרטיפיקטים.
מ-המ.
כן. זה היה סכום כסף.
מהבנק כבר לא היה אפשר למשוך את הכסף.
לא היה מספיק כסף.
והאחים לא יכלו?
לא. הם. אה. ב. בקיבוצים היה מצב קשה מאוד.
זאת אומרת. יכול להיות שאבא כבר התפקח ויכול
להיות שאבא כבר הבין.
אבל המציאות הייתה בלתי אפשרית. לעזוב.
העזיבה הייתה בלתי אפשרית.
אתה ממשיך ללכת לבית הספר?
או גם הפרק הזה מסתיים?
לא. עד 37' הלכתי. ב. לא. 36' הלכתי.
37' עברתי לוורוצלב לבית ספר יהודי.
שאז נקראה?
אנגה.
ברסלאו.
בר. אה. בברסלאו היו 2 והשני היה דתי והש.
אחד היה. אה. אהה. פרוגרסיבי.
ואתה הלכת לפרוגרסיבי.
כן. פרוגרסיבי.
ממה אגב ההורים מתפרנסים בתקופה הזאת?
לא.
רק מחסכונות. רק מכס.
רק מחסכונות. מה שאני יודע.
התחושה שהאנטישמיות גואה בגרמניה.
ככה אתה זוכר את זה או שזה עדיין נראה בסדר?
טוב. אני זוכר כל הזמן. אהה. ברחוב.
כן. אהה.
ברסלאו עיר גדולה.
נכון.
מרגישים את זה יותר מאשר בנייסה?
הרבה פחות.
פחות.
כן. אפילו היו שמה הרבה יהודים.
מה ההסבר שלך לזה שבברסלאו פחות מרגישים את ה.
בכל אופן ככה זה.
כן.
עדיין יש שם או לא עדיין יש שם בתי ספר יהודים.
גם. גם כבר בברסלאו ב-37'.
8' התחילו. 7'.
להגיד. רחוב הזה אסור ללכת ליהודים או לקנות.
ברחוב הזה אסור ליהודים.
זה היה המרכז. מרכז של. אהה. ברסלאו.
היו לי קרובים בברסלאו והצטרכתי ללכת מסביב.
כלומר יש חוקים מפורשים איפה מותר ליהודים ללכת. איפה אסור.
ללכת ולא.
ושוב. אני מצטערת שאני כל פעם חוזרת לאותה שאלה.
הדברים האלה קורים. יש איזשהו תהליך שמתקדם.
תהליך לרעה שמתפתח. איז.
איז. חוויה נלווית לזה.
איזה הרגשה נלווית לזה?
זה משפיע עליכם או שאתם מקבלים את זה?
פחד. אה. בזמן הזה. אני קיבלתי פחד.
אני נסעתי כל שבוע עם הרכבת הביתה
וסיפרתי שמה. מה קורה.
ואני ראיתי גם כן בבית. כן.
זה לא. כבר לא נורמלי.
ואנחנו. היה לנו היו הרבה עזרות.
עכשיו יש רק מבשלת.
כבר עם מישהו מנקה ולאבא
אין מה לעשות כבר ו. וזהו.
והתחלת. והיה לי פחד.
התחלתי פחד. קיבלתי פחד.
כשאתה אומר פחד. פחד ממה?
אתה יכול להסביר מה הפחיד אותך?
לנסוע ברכבת שמישהו יפגע בך?
כן.
זאת אומרת דברים כאלה קרו?
כן.
של מה. איך זה מתרחש?
מה. מה אתה זוכר סיפורים ששמעת?
שמה. אמרו: "אתה בוודאי יהודי". כן.
זאת אומרת. אם הוא אמר כן. הרביצו לו.
ואם. אה. שאלו אותו לראות
את הניירות היה. אה. אה. י. כן. י.
חותמת.
חותמת של יה. זה. הוא יהודי.
עליך. אפשר היה לראות בתפיסה שלך שאתה יהודי?
כלומר כשאתה אומר ראו שהוא יהודי.
איך רואים שאתה יהודי אם אתה לא יהודי מסורתי?
לא יודע. אם להגיד את האמת.
אבל הם ידעו.
אבל יכול להיות. ההתנגדות שלי היה.
[משובש].
אני זוכר ביום ה.
ה. אה. קריסטל.
מ-המ.
נאכט. אני הלכתי בחוץ.
זה אני יכול לספר אחר כך אם את שואלת. אהה.
אחת אמרה לי: זה זה [משובש] (שפה זרה)".
כן. זה מ. את מבינה?
לא.
זה. אממ.
לאט לאט.
זה קורה לכם בצדק.
מ-המ. כלומר היא לא הכירה אותך?
הוא לא הכיר לי על ה.
על הרחוב ואני הלך.
יכול להיות אני לא הלכתי בבגדי היטלר יוגנד או מה אני יודע.
או שאולי כמו שניסית לומר זה
כבר היה איזה פחד שמובנה בתנועות. בהתנהגות?
כן. אני. אני ניסיתי ככה.
היה לי פחד. נורא.
ברסלאו אמרת שקודם המצב שם היה יחסית יותר טוב.
כן.
בוא באמת נדבר על. אה. ליל הבדולח.
אה. מה שמתרחש בליל הבדולח מבחינתכם בברסלאו
זאת הפתעה מוחלטת או שכבר היו לזה סימנים?
בשבילי זה היה הפתעה מוחלטת.
וגם כן איפה נקרא. אה. גרתי אני חושב גם כן.
דבר ראשון מה שאני זוכר זה 02:00 בלילה מישהו דופק על הדלת.
רוצה להיכנס. ובע. בעל הבית פותח את ה.
אגב. סליחה. לא שאלתי איפה גרתם בברסלאו?
אצל קרובי משפחה?
לא. אני גרתי במשפחה בפנסיון.
אמ. אמרו: "זה גסטפו. וצריך לבוא".
אה. קראו את זה שוצפט. זה ביטחון.
כן. ה. ב. בחוץ יש.
אה. מה האנשים אה. עושים?
כל מיני דברים צריכים לשמור עלייך.
והוא הלך. בבוקר. אני קמתי בשביל ללכת לבית ספר.
בית ספר היה בערך 4 דקות במקרה.
איפה אני גרתי.
זה היה על יד הבית כנסת הגדול.
הלכתי וראיתי כבר תכף עשן גדול עולה מכיוון זה.
רצתי לשמה לראות. ו.
ראיתי הרבה אנשים והבית כנסת בוער.
מהאנשים. הרבה אנשים.
אחד המורים שלי יצא ואמר לי: "תלך יש.
ב. ישר הביתה.
נשלח לך הודעה מה יהיה אחר כך".
זה היה מן פחד גדול.
רצתי הביתה. היה לי גם כן דודה מי שהיה גרה על אותו רחוב.
זה מה שאני עשיתי.
רצתי לדודה שלי. אמ.
אחות של האימא שלי.
וש. שאלתי מה קורה?
היא אמרה: "כן. יש שמה פוגרום וצלצלתי כבר להורים".
וסיפרה לי. זה אצלכם בנייסה כל הדירה [משובש].
בלילה באו נכנסו וס. ושברו את הכל בדירה.
ואני הייתי. שאלתי "מה קורה להורים?"
אמרה: "כן. אבא שלך לקחו לבוכנוואלד". זה מחנה.
ריכוז.
כן. הלכתי בחזרה. איפה אני גרתי.
והיא אמרה לי עוד: "אל תיס. אל תיס.
אימא שלי אמרה אל תבוא הביתה בכלל.
תישאר בבר. בברסלאו".
שמה סיפרתי את ה.
לבעלת הבית איפה אני גרתי.
ושלחו את האנשים לבוכנוואלד.
היא לא ידעה מזה בכלל.
בכלל לא היה קשר.
אני הלכתי על המרפסת של הבית בגלל היה בזמן.
אני ראיתי שמה כל ה.
הרבה חנויות שבורות ומשטרה ואנשים וזה.
ראיתי את האוטואים מובילים יהודים דתיים וזה. על זה.
אוטו. אה. זה בגרמנית קראו לזה [משובש] (גרמנית).
זה היה ה. זה האוטו משטרה.
מי שהשתמשו נגד. אה. נגד הפגנות. ול.
הם היו מלא עם יהודים ולקחו אותם באיזשהו מקום.
אני הייתי על ורנדה כזאת יכולתי לראות את הכל.
ובמקום אחד היה שם אישה זק.
די זקנה עם מקל.
והיא התחילה לצעוק על הגרמנים.
ואחד מהאוטואים עמד.
אה. מהמשטרה. ירד. לקח.
היה להם מקלות מגומי.
נתנו לה כמה מכות. זרקו אותה על האוטו ונסעו.
זה מה שאני זוכר מיום אחרי ליל הבדולח.
למזלי לא באו שמה לדירה וגם לא ל.
אהה. לדודה שלי לדירה לשבור.
כלומר מה שאתה אומר שבאותו יום של הליל הבדולח.
או באותו יום. אחרי.
כן. אספו יהודים בברסלאו. העמיסו אותם על משאיות.
לקחו לבוכנוואלד או למקום אחר?
לא. זה אני לא יודע לאן.
גם נשים גם גב. לא רק גברים.
לא. גברים. רק גברים.
רק גברים. גברים ועוד ה.
עד ש. עד 60.
כן. כי אני באמת יודעת שעצרו רק גברים.
אבל לא הבנתי. חשבתי שאתה אומר ש.
לא. לא רק הגברים.
ואם במקרה.
מ-16.
עד?
עד 60.
רובם שוחררו תוך זמן קצר או תוך כמה חודשים?
אהה. אבא שלי
היה לפני יום הולדת 60 ואימא שלי
נסעה לבוכנוואלד ואמרה: "יש לו כבר יום הולדת.
למה 60. למה צריכה". והצליח להוציא אותו.
‮אבל הוא קיבל התקפה מהמלחמה מה. אה. ‭shell shock‬.‬
לא דיבר מילה יותר.
הביאו אותו בברסלאו הוא היה בית חולים יהודי.
בבית חולים אחר לא היה מקבל אותו. הכניסו אותו שמה.
ושמה הוא נפטר באפריל בשנה. בשנה הזאת.
זאת אומרת באפריל 39'.
ואני כבר. אני הייתי כבר באנגליה.
אני זוכר עוד.
בזמן אני ביקרתי ואימא שלי בנייסה.
הלכנו קצת לטייל ו.
נפגשנו עם משפחת אדלר.
זה הם היו שכנים מעבר הכביש.
ודיברו והם אמר.
הם אמרו: "אנחנו יוצאים. יש לנו מישהו באמריקה".
אז אימא שלי אומר: "אני גם כן רשמתי את הילד שלי. אהה.
בשביל לצאת וה.
הבנים שלי מנסים לקבל סרטיפיקט ל. לבוא לישראל".
זה היה חיים ומרדכי והם.
הם אמרו: "למה את הילד לשלוח?"
לקינדר טרנספורט.
כן. והוא אומר.
אימא שלי אמרה: "מה שיותר מהר. זה יותר טוב".
אני הסכמתי איתה בגלל היה לי כל הזמן פחד.
כלומר אימא מטפלת בלהוציא אתכם מגרמניה.
כן.
איפה היא שומעת על האפשרות ל. לעבור לאנגליה?
הדוד שלי. אח של אבא שלי הוא עבד.
עבד בברסלאו ב. אה.
איך. איך קוראים את זה?
זה המיינדה. אהה.
המשרד.
המשרד של הקהילה והוא טילפן לאימא שלי.
יש אפשרות להולנד או ל. אנגליה.
זה אימא שלי אמרה.
מה שיותר מהר.
מ-המ.
אני. אני מקבלת את הרושם שאימא שלך הייתה אישה עם. אהה.
הייתה אישה חזק מאוד.
עם מבט מאוד. כן. ובעלת תושייה ו. ו.
כן.
אז אתה מצטרף לקבוצה שעוזבת את גרמניה כדי להגיע לאנגליה.
כן.
באיזה חודש?
אה. פברואר.
כלומר ליל הבדולח.
אנחנו יודעים שמדובר בנובמבר 38'.
ממש 4 חודשים פחות או יותר אחרי זה. או 3 אפילו.
דצמבר. ינואר. פברואר אתה כבר עוזב את ברסלאו. איך זה נעשה?
בבקשה?
באיזה אופן אתה. ברכבת. ב?
ברכבת.
דרך הולנד?
כן. זה היה טרנספורט כל הרכבת היה מלא ילדים.
אפילו מהבית ספר שלי.
פברואר שלושי. אה. 39'.
אתה יליד. אהה. 25'.
אתה נער בן 13. 14 משהו כזה.
13. ובמרץ אני כבר 14.
אה. במרץ. אז למעשה היית בן 14?
אהה. כן. כבר קרוב ל-14.
קרוב ל-14. הבנת אתה.
הבנת אז שכל מה שקורה זה מבצע של הצלה?
הבנת שמדובר פה ממש בסכנת חיים. להישאר בגרמניה.
כן. כן.
ושההורים שולחים אתכם כדי להינצל?
כן.
מ-המ.
אתה היית בין הקבוצות של הילדים הגדולים יותר או שהיו.
היו גדולים ברכבת. היו.
אה. אה. כל מיני. כן.
היו מי שכבר עובדים כל מיני ברכבת.
ומהכיתה שלי. ומהגיל שלי. הכל.
מה היו התוכניות של אימא. להצטרף אליך?
אהה. לא. היא אמרה. היא מנסה.
זה האחים שלי.
את הסרטיפיקט.
יש לך זיכרונות מהנסיעה ברכבת הזאת?
כן.
מה אתה זוכר?
אני זוכר עוד. קודם כל היה לי טוב כבר ברכבת.
מה שאני רציתי. שהרכבת כבר יסע.
אימא שלי לא היה הרבה זמן על הרציף.
הייתי הולכת ואני כבר רציתי את הרכבת.
כבר נוסע. התחיל הרכבת לנסוע היה לי הקלה קצת.
אנחנו נסענו לברלין. שמה היו האוטובוסים. הביאו אותי.
הביאו אותנו כולנו ל. אני לא יודע.
במקום גדול עם הרבה מזרונים ואמרו לנו ללכת ל.
ואנחנו יצאנו אני חושב עם אוטו באחת עשרה.
משהו כזה והיינו שמה באחת. שתיים.
זה הביאו לנו משהו לאכול וגם כן לקחנו.
אה. לקחנו לנסיעה קצת אוכל.
אכלנו וישנו שמה לילה ובבוקר
נסענו שוב לתחנת רכבת אחרת.
ו. היו עוד יותר אנשים. מי שעלו.
מי ש. מי שהיו בטרנספורט.
ילדים. יותר מבוגרים.
אני חשבתי הכל אנחנו.
אהה. מה שיותר מהר לצ. לצאת.
אני זוכר עוד על ה.
תחנת רכבת היה שמה אבא עם ילד.
הוא רץ אחרי המנהלת של ה. אה.
טרנספורט והוא דיבר איתה בגרמנית:
"תיקחו גם את הילד שלי".
היא אמרה: "אבל הוא לא ברשימה.
אני לא יכול לקחת אותו וכל הטרנספורט בסכנה".
"אבל זה הילד שלי".
זה היה טרגדיה. זה לא יצא לי על הראש.
נסענו והגענו פתאום זה הרכבת עמד.
מה קרה? אחד הילדים.
זה היה ילדה שם את ה [משובש] (שפה זרה) על ה.
אה. לסכנה בשביל להעמיד את הרכבת ולהעמיד את הרכבת.
התחילו ריצות. רצות. במ.
במ. במקרה נפגשתי איתה במקום אחר.
אז אחר כך נסענו הלאה ושוב הרכבת עמד ובחוץ ב.
אה. החלון. אני ישבתי על יד החלון.
היו נאצים ויצאה.
ופתאום אחד ה. הזה הוא אומר: "מה אתה צוחק?"
אני קיבלתי שוק.
תראה זה עוד ילד. הוא כנראה צחק עליו.
הוא נכנס לקרון. הוא אמר: "אני מוציא אותך מכאן".
זה היו ר. רגעים מאוד קשים.
אני. אני רואה שאפילו עכשיו.
כשאתה משחזר את זה לאחור.
החוויה הזו של מתח נוראי.
כן. לא היה. היה מאוד. מאוד קשה.
כאילו היית כל הזמן.
המזל היה.
מפוחד שלא תצאו מגרמניה.
כן. ה. המזל היה.
רכבת נתן צפצוף הקטר והוא רוצה לנסוע הלאה.
אז הוא יצא החוצה.
היה. היה כולנו יותר טוב.
צעק. צעקנו על הילד הזה.
זה לא עושה שטויות כאלה.
נסענו. נסענו ופתאום ראינו זה למה ראינו רכבת עשה
סיבוב כזה ובאמצע הסיבוב הזה היה עמוד
וזה היה הגבול גרמניה. הולנד.
והתחילו רכבת לעבור את העמוד.
התחילו הק. הקרונות לצעוק.
הוא ראה את ה. התחילו לצעוק. או-אה.
רעש גדול ומה ש. התקדם. כל הרכבת עשה רעש כזה.
אני לא יודע מה הנהג חשב על הרעש.
על הקטר או מי שהיה אחראי כזה.
כולנו היינו כל כך מבסוטים לעזוב את גרמניה.
ירד לי אבן מהלב.
אנחנו בהולנד. הגענו לאמסטרדם.
ראיתי שמה היה מהיהודים פעם הביאו לנו לשתות קקאו. נש.
נתנו להם נשיקות.
היינו כל כך התרגשה.
הרגשה היה כל כך טובה.
רק הוא כבר הולנד ועלינו על האונייה.
לפני שעלינו. המנהל של ה.
של הטרנספורט אמר: "בבוקר.
יגיעו להביא לכם תה. אני מביא לכם.
‮מגיע תה תגידו להם ‭Thank you‬.‬
בגלל אתם הגעתם לאנגליה".
באמת. הגענו וחיכינו באונייה. זה כבר. המנועים.
זה פעם ראשונה בחיים שלי.
זה אני ראיתי אונייה.
בעיניי זה לא היה אוטובוס. לא היו עוד טקסים.
זה היה [משובש] (שפה זרה) זה היה סוס עם עגלה.
זה אני למדתי בוורוצלב.
האוטובוס ו. דברים האלה. כן.
נסענו והתחילה האונייה צריך לנסוע.
אני חושב ישנתי טוב מאוד על האונייה.
ממש טוב. לא חשבתי על בית.
ישנתי מצוין. זה מה שאני זוכר.
בבוקר קמתי ואני יצאתי על הסיפון.
השאירו שם. אני רוצה לראות.
וראיתי מרחוק בובי וידעתי שזה בובי. זה שוטר אנגלי.
רצתי בחזרה: "חבר'ה. אנחנו באנגליה. אני ראיתי בובי".
בגרמנ. בגרמניה כל שוטר היה פחד.
ירדנו. יש לי עוד את הכרטיס במספר יש לי. קיבלתי חתום.
נכנסנו לקחו אותנו ללונדון ובלונדון
זה היה [משובש] (אנגלית) גדול ושמה
היו 2 אומנים יהודים מפורסמים.
אם אני שומע את השם שמה אני זוכר על כי. אה.
על כינור. עשו מוזיקה.
נתנו לנו קפ. תה ולאכול.
איך היינו מבסוטה פעם אחת נסענו פה
‮‭underground‬ היו שמה בחיים שלנו לא ראינו דבר כזה.‬
לא ראינו. אה. מדרגות. אממ.
נעות?
כן. אנחנו יצאנו. עלינו למעלה ושוב ירדנו
ואז עלינו למעלה [משובש] (שפה זרה).
ממש אפשר לראות לפי ההתרגשות שלך שכאילו
10 שנים של. אה. דיכוי.
של פחד. של לחיות במצב מתמיד של פחד.
כאילו הכל התפרק פתאום ברגע שהגעתם לאנגליה.
כן. כן.
אני לא אשכח את זה לאנגליה.
אני אנגלי היום.
גם כן יש לי פספורט אנגלי.
הייתי בצבא בבריגדה.
שמה הביאו אותנו ל.
מחנה. אה. איסוף.
במחנה איסוף. אה.
להפתעתי מה שאני זוכר ראינו מה זה כל הילדים.
היינו. אה. רכבת מלאה.
כנראה היו הורים ובאו קרובו.
קרובים. לקחו אותם בנמל או באיזשהו מקום אחר.
לא שמתי לב. אני הייתי עסוק בדברים אחרים וראיתי
ב בערך 500 ילדים.
והתחילו לשאול: "מה אתם רוצים לעשות?"
הגיע תור. ש. אה.
אמרו. להפתעתי.
ללכת לאמריקה.
להישאר באנגליה אני חשבתי כולם רוצים ללכת לארץ ישראל.
אחר כך כמה באו אליי ואימא שלי אמרה לי עוד אחד ה.
המשפטים האחרונים: "אל תשכח.
יש לך 2 אחים בארץ ישראל. תנסה להגיע אליהם".
אמרתי אני רוצה לפלשתינה.
אז היה מישהו שמה.
אה. עליית הנוער.
היה שמה מישהו אחראי עליית הנוער.
יש לי עוד חבר כאן בקיבוץ.
הוא הגיע לאנגליה לפני זה מאוסטריה ואותו
דבר הוא אמר לו תיקח אותו לשמה.
לשמה שמה יש מיטה ואני. אנחנו נדאג לך.
זהו הגעתי לוויטינגג'אם.
אני לא יודע אם את שמעת על וויטינגג'אם.
זהו אחוזה שלו בלפור.
אה. כן. בסקוטלנד.
בסקוטלנד בסוף אני הייתי מהראשונים את. אה.
את ה. אחר כך.
ב. ב-7 במרץ הייתי שמה.
אחר כך הייתי כבר שמה.
איזה יופי. שמה הבראתי.
התחלת לתאר את החווה הזו בסקוטלנד?
בוא תספר מה אתה זוכר.
כן. הגענו זה היה פארק.
אבל לא פארק מסודר.
‮פארק. אהה. ‭nature park‬. עם נח.‬
נהר קטן. עם דגים בפנים. 2 קילומטר אורך.
מסביב היה חומה. היה לנו חופש שמה.
שמה קיבלתי.
הייתי ביחד עם ילדים פעם ראשונה בחיים עם הרבה ילדים.
בסוף היינו 180 ילדים.
אני הייתי כנראה לא המוצלח ביותר.
וכנראה העבר שלי. אני הייתי אחד הצעירים ביותר.
היה לי שמה מזל. זה אחד המדריכים.
האיכרים לקח אותי בחסותה ונתן לי הרבה.
אבל ה. היה לי זמן טוב וגם כן בזמן ה.
איכשהו לא מצאתי קשר עם.
אה. לא זה ה. אה. מה. מהיתר ילדים.
איכשהו היה. אה. היה בגלל הייתי קטן מדי.
הם כולם היו יותר מבוגרים ממני.
לא ה. לא היה.
ואני למה אני נותן דוגמה.
אנחנו קרה. אה. יצאנו לכדורגל. היה אפשר ללכת ל.
עשו 2. היו. עשו 2. אהה. קבוצות.
כל פעם יוצא אני האחרון. לא רק אני.
היו עוד כמה יוצאי דופן.
לקחו אותם לשחק כדורגל אבל הם לא היו כל כך חשובים.
אני הבנתי את זה. כן. בתור ילד כבר.
אבל לא היה לי פחד.
דיברו איתי כן.
אוכל. מה. חמאה כבר מזמן לא ראיתי.
כן. מה. מה שקיבלנו שמה. אני זוכר.
עוד קיבלנו בדיקה של רופאים.
‮רופא הסתכל עליי. הוא אמר‭: "Dear me. dear me"‬.‬
עד היום הזה זוכר.
שאלתי מה זה? זה טוב או רע?
לא רצו לספר לי.
אבל קיבלנו שמה בגדים בגלל מה שהיה מותר לקחת החוצה.
יש לי עוד את הרשימה. לא יאומן.
קיבלנו הכל מ. נעליים.
‮‭rubber boots‬. עד למעלה מעיל. משהו.‬
‮ה-‭comitee‬ באדינבורג. היהודים כסף זרם שמה שמאלה וימינה.‬
היה שם רב. היה שמה חלק ה.
דתי. חלק חילוני.
2 חל. 2. ארוחת. אהה.
2 אולמות של לאכול. חיים משוגעים.
בשבילי היה חי.
מה שהיה לי לפני זה מה שאני קיבלתי עכשיו משהו.
בחדר. הסתדרתי טוב עם אחד. אה. עם הזה.
חבר מש. כאן בקיבוץ.
הייתי איתו ביחד בחדר.
הוא שנה יו. יותר מבוגר ממ. אוקיי.
עדות של ראובן קובלינר, יליד 1925 Neisse, גרמניה על קורותיו באזור Breslau, העברה במסגרת מבצע הקינדרטרנספורט לאנגליה, בסקוטלנד ובשורות הבריגדה היהודית החיים בקהילה היהודית באזור Breslau; בעלות האב על חנות; עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933; קריאה לחרם על החנות; סגירת החנות על-פי צו ממשלתי; חקיקה אנטי יהודית; עליית אחים לארץ-ישראל ב-1935; ביקור האם בארץ-ישראל; סירוב האב לעלות לארץ-ישראל; סילוק מבית הספר ב-1937; אירועי "ליל הבדולח"; גירוש האב למחנה Buchenwald; העברה במסגרת מבצע הקינדרטרנספורט (Kindertransport - משלוח ילדים) לאנגליה בפברואר 1939; החיים ב"הכשרה ציונית" בחוות "בלפור" בסקוטלנד; גירוש האם למחנות ב-Riga; התנדבות לשורות הבריגדה היהודית ב-1944; שיבה לאנגליה ב-1946; עלייה לישראל ב-1948; השתתפות בייסוד קיבוץ יסעור.
מספר פריט
11026193
שם פרטי
ראובן
שם משפחה
קובלינר
תאריך לידה
1925
מקום לידה
Neisse, גרמניה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
16/06/2014
תקופת החומר עד
16/06/2014
מוסר החומר
קובלינר ראובן
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני