O.64.2/SCH - אוסף זאב שק

יוצר האוסף: זאב (וילהלם) שק נולד ב-Olomouc (צ'כוסלובקיה) בשנת 1920, היה פעיל בתנועת הנוער מכבי הצעיר ועבד בתור מורה לעברית בפראג. שק גורש לגטו Theresienstadt ב-19 באוקטובר 1943 ומשם גורש למחנות ריכוז. באביב 1945 שוחרר וחזר לפראג. זאב שק ייסד וניהל את "מפעל הדוקומנטציה" (Dokumentační Akce) בפראג. המפעל תיעד את גורל יהודי בוהמיה ומורביה בתקופת השואה ובעיקר את תולדות גטו Theresienstadt. זאב שק עלה לארץ ישראל והביא עמו את רוב התיעוד על אודות הגטו שאסף עד עלייתו ארצה בשנת 1947. לאחר הקמת המדינה כיהן שק בתור מזכיר בשגרירות ישראל בפראג בשנים 1953-1950 ובשנת 1956 בלונדון. בשנת 1960 כיהן בתור ראש מחלקת מערב אירופה במשרד החוץ. בשנת 1967 כיהן בתור שגריר ישראל ב-Wien. הוא הקים את מוזיאון בית טרזין בשנת 1975 והיה מנהלו הראשון. בשנת 1977 נשלח זאב שק לכהן בתור שגריר ישראל ב-Roma שבה נפטר ב-1978. תולדות האוסף: זאב שק היה חבר מרכז תנועת החלוץ שפעל במחתרת בגטו Theresienstadt החל מנובמבר 1943. שק וחבריו אספו תיעוד מגוון: מסמכי מינהלת הגטו, תוכניות פעולה במסגרת לגלית ובלתי לגלית, חומרי עזר לפעולות חינוך ותרבות ודוחות בנוגע לפעילויות אלה, פתקים, כרטיסי כניסה לאירועים, ציורים, רישומים ויצירות ספרות של סופרים ואמנים-חובבים. לקראת סוף 1943 פורסמה לראשונה גזירה האוסרת על איסוף תיעוד והחזקתו ללא אישור מיפקדת הגטו. בישיבת ועדת התרבות במחתרת הוחלט לבצע תוכנית איסוף מצומצמת בידי אנשי תנועת החלוץ. בטרם גירושו מהגטו באוקטובר 1944 מסר שק את האוסף לעליזה אהרמאן (Alice Ehrmann), לימים רעייתו, שלא הייתה בין המגורשים. הוא הורה לה לשמור על התיעוד ולהמשיך באיסוף מסמכים, ואכן קיימה עליזה אהרמאן את המשימה תוך הסתכנות עצמית. באביב 1945 הסתירה אהרמאן את התיעוד בשתי קופסאות בתוך חומת הגטו בשל סכנת חיסול הגטו. רק מספר מצומצם של אנשים ידעו על מקום המסתור. במאי 1945 שוחררה עליזה אהרמאן ולקחה עמה את התיעוד לפראג. זאב שק שרד את השואה ושב לפראג במאי 1945. הוא החליט לייסד מפעל דוקומנטציה על דעתם ובתמיכתם של ההנהלה העולמית של הסוכנות היהודית, הקונגרס העולמי היהודי והקהילה היהודית בפראג. זאב שק ניהל את המפעל מיולי 1945. בסיס התיעוד של המפעל היה החומר שאספו חברי תנועת החלוץ בגטו Theresienstadt. במסגרת מפעל הדוקומנטציה שבפראג נאסף תיעוד על אודות מינהלת הגטו, תיעוד של אסירים לשעבר ומסמכים המתעדים את גורל היהודים והקהילות בבוהמיה, מורביה וסלובקיה בתקופת השואה. עובדי המפעל העתיקו את רוב התיעוד המקורי שנאסף בגטו, והעבירו את ההעתקים לארכיון של הקהילה היהודית בפראג. המסמכים המקוריים שהיו בעלי עותקים כפולים ויותר חולקו בין מפעל הדוקומנטציה ובין הארכיון של הקהילה היהודית בפראג. ד"ר ה.ג. אדלר (H. G. Adler), שאסף תיעוד על גטו Theresienstadt לאחר המלחמה, צירף אותו לאוסף של הקהילה בפראג. אוסף אדלר נשאר בארכיון קהילת פראג. התיעוד המקורי על אודות פעולותיה של תנועת החלוץ בגטו Theresienstadt, נלקח בידי זאב שק יחד עם תיעוד מקורי אחר כשעזב את פראג לארץ ישראל בפברואר 1946. בעת הפלגתו באנייה לארץ ישראל פגש זאב שק את גרשום (גוסטב) שוקן העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ". שק סיפר לשוקן על אודות מבצע איסוף התיעוד בגטו Theresienstadt שניהלו חברי תנועת החלוץ. שוקן שהתרשם מהמבצע סייע לשק ליצור קשר עם ד"ר גיאורג הרליץ מנהל הארכיון הציוני המרכזי, שקיבל את האוסף לזמן קצר. משם הועבר האוסף לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבהר הצופים בירושלים. בשלב זה הוסיף זאב שק עוד תיעוד לאוסף. בשנת 1961 נבחרו מהאוסף מסמכים רלוונטיים לקראת הכנת משפט אייכמן. בנובמבר 1976 נמסר חלק מהתיעוד למשמרת קבע בארכיון יד ושם. חלק מהתיעוד החזותי (תצלומים, תמונות וכו') נשאר בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי וחלק אחר הועבר לבית טרזין. זאב שק המשיך לאסוף מסמכים שצורפו לתיעוד שמסר ליד ושם עד מותו בשנת 1978. אלמנתו עליזה שק הוסיפה עוד תיעוד, ולאחר מכן נסגר האוסף ולא נוסף עוד תיעוד חדש. בכלל האוסף תיעוד של מועצת הזקנים בגטו ובו אוסף של כ-500 פקודות-יום מדצמבר 1941 עד אפריל 1945, סקירות ודוחות שהוגשו למיפקדת הגטו, תיעוד של מחלקות המינהל העצמי על-פי תחומי הפעילות, מחקרים רפואיים, יצירות שיצרו אמנים בגטו, גיליונות עיתונים ופרסומים של אסירי הגטו. כמו כן, באוסף גם תיקי המחלקה לטיפול בנוער ובהם מאמרים בנושאי חינוך שכתבו מורים ומדריכים בגטו, עבודות וחיבורים שכתבו ילדים בגטו, דוחות של מפעל העזרה "יד תומכת", שירים, תווים, מחזות וסיפורים שכתבו אמנים שגורשו לגטו וביניהם פטר גינץ, אילזה ובר, ויקטור אולמן וקארל פליישמן.