חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של צבי הרמן רוזנבאום, יליד 1937 Amsterdam, הולנד על קורותיו במסתורים ב-Driebergen ובבתי המשפחות Beson ו-Kleibrink ב-Amsterdam

Testimony
null
null
null
היום יום שני. י"ג טבת תשע"ד. 16 בדצמבר 2013.
אני תמי כץ מראיינת מטעם יד ושם את
מר צבי רוזנבאום יליד אמסטרדם. הולנד 1934.
מר רוזנבאום באו יספר לנו על החיים
תחת ה [כך במקור] כיבוש הנאצי החל מ 1940.
על הסתרתו אצל משפחות הולנדיות נוצריות
באמסטרדם החל מ-1943 ועד לסיום המלחמה 1945.
על חייו בהולנד בבית ילדים יהודי לאחר סיום המלחמה ועד
לעליה לישראל ב-1949. בוקר טוב צבי.
בוקר טוב.
צבי. באיזה שם נולדת?
אה. שמי היה הרמן.
הרמן רוזנבאום.
רוזנבאום.
ואיפה ומתי נולדת?
אני נולדתי באמסטרדם ב-1937. ב-20 במרץ.
מ-המ. הדירה שגרתם בה כשנולדת באמסטרדם.
יש לך זיכרון ממנה? אתה זוכר משהו?
אה.
איך נראתה הדירה?
מהדירה הראשונה איפה שנולדתי לא.
אבל אנחנו עברנו לדירה יותר מאוחר ה.
ב. שהייתי בגיל 3 לדירה החדשה ומשם כבר כן יש לי זיכרונות.
ז. כן? איך נראתה הדירה החדשה? איפה היא הייתה? במרכז? ב.
לא. הדירה החדשה הייתה ברובע דרום אמסטרדם.
מ-המ.
שזה למעשה היה הרובע המודרני של אמסטרדם. ש.
מ-המ.
אהה. שם הייתה דירה.
בתוך בית עם קומות?
היינ. אה. כן. אנחנו גרנו בקומה שלישית.
מ-המ.
קומה רביעית היה ה.
אה. אטלייה. המקום עבודה של אבא שלי.
מ-המ. ו. אה. הדירה עצמה. אתה זוכר איך היא נראתה?
כן.
אתה יכול קצת לתאר?
הייתה דירה גדולה. היה ל. אהה.
היה חדר. אה. ש. חדר מגורים. חדר שינה של ההורים.
מ-המ.
ולי היה. כביכול חדר שלי.
גם חדר גדול. שלמעשה שימש להם כחדר אוכל או.
מ-המ.
דברים כאלה.
זה ממה שאתה יודע.
זאת דירה שהייתה בבעלות המשפחה. או בשכירות?
אה. אני ב. לא יכול לדעת אבל.
לפי מה שכשהייתי אצל משפחות נוצריות.
ש. כשראיתי שהם גרו בשכירות.
מ-המ.
שפעם בחודש היה בא בעל הבית.
בית.
לגבות כסף. כל זה. אצלנו זה לא היה.
אז ההנחה שלי היא שהבית.
היה בבעלות.
בבעלותנו.
מ-המ. הזיכרון הראשון שלך מעצמך בכלל.
מה אתה רואה כשאתה רואה את עצמך בפעם הראשונה?
איפה אתה רואה את עצמך?
אתה זוכר איזשהו תמונה מסוימת של איזה זיכרון ראשון?
אה. כן. את זה עדיין עוד בדירה הראשונה. הראשונה.
מ-המ.
אנחנו גרנו ברחוב במרכז אמסטרדם.
ושהיינו הולכים לטייל היינו מגיעים עד לרייקסמוזיאום.
המוזיאון הכללי. והבניין הזה נחרט לי בזיכרוני.
כן.
זאת אומרת. כשחזרתי לאמסטרדם
אני יכולתי לשחזר. עוד הפעם.
לשחזר. זה היה אחד הזיכרונות הראשונים.
הזיכרונות הראשונים.
כן.
שם גרנו בדירה קטנה מאוד. אהה.
ב. גבוהה. אבל פרט לזה. אין לי כמעט זיכרונות.
אני יודע איך הלכתי לטייל עם האימא שלי במשך היום.
מ-המ.
והיינו שם יושבים ושם היה איזה פארק קטן.
כן. זיכרונות מההורים יש? אתה עוד זו.
כן.
זה כן. אז אוקיי. אנחנו תכף נגיע לזה.
אז. אה. בוא נשמע בהרחבה קצת
על המשפחה ועל הרקע של המשפחה.
נתחיל עם אבא שלך.
תוכל לומר בבקשה מה היה שמו?
האם אתה יודע איפה הוא נולד?
אם אתה יודע מי היו הוריו?
קצת על הרקע של אבא ומשפחתו.
אה.
שם. קודם כל.
קודם כל השם שלו היה מוזס רוזנבאום.
מ-המ.
הוא נולד. אהה.
בעיירה או באיזשהו ישוב קטן במחוז של קרקוב. בפולין.
אה. הוא היה אוס. מה שאנחנו קוראים אוסטיודן.
כן כן.
כן. הוא בא מקראקוב. אבא.
מ. מאזור של קרקוב.
של קרקוב.
זה לא מהעיר אלא.
כן.
אהה.
מ-המ.
שוב פעם. זה לא. אמנם.
לא מזיכרון. אבל זה מ.
מ-המ.
תיעוד של המכון לתיעוד ההולנדי שדרך יד ושם.
מ-המ.
אני יכולתי לעקוב אחרי זה.
לעקוב אחרי זה. אז הוא בא מ.
ואתה יודע משהו על המשפחה שלו?
עכשיו. אני.
על ההורים שלו?
אני יודע ככה שהיו לו ש. 6 אחים ואחות.
על ההורים שלו אני לא יודע.
אבל מה שקרה שאח אחד נשאר בחיים.
רק אח אחד נשאר בחיים.
כל יתר המשפחה לא נשארה.
נספתה.
ו.
השם של האח?
האח היה סלומון.
כן.
והוא הגיע לארץ בארב. אה.
57' בעלייה של גומולקה מפולין.
אה-הא.
הוא גר בקטוביץ'.
הבנתי.
הוא ג. בצ.
אתה יודע אולי איך קראו לס.
בכלל. מה היה השמות של הסבא וסבתא?
לא.
אפילו לא. את השמות? או.
גם. כי מה שקרה דוד שלי הגיע מ. 57'.
57'.
זה שהייתי.
כן.
כביכול צריך ממנו לקבלת את האינפורמציה.
מציה.
הוא דיבר רק פולנית.
נית.
אפילו לא יידיש.
מ-המ.
זאת אומרת.
אז.
ולא יכולנו לדבר.
והוא אחרי כחצי שנה או משהו כזה היגר לארצות הברית.
מ-המ. אז. אה.
אתה לא יודע אפילו איך קראו לס. לסבא וסבתא?
אין לי מושג. לא את האחים והאחיות.
אחיות. של אבא.
של אבא שלי. וג. גם לא את הסבא וסבתא.
לא את השמות. אין לך גם מושג במה עסקו?
זה כן. זה דרך איזה קרובה.
אה. איז. גם כן.
בת דודה של האבא שלי. שהיא חיה פה.
מ-המ.
הם התעסקו בעסקי בשר.
מ-המ.
הוא. ו.
מ-המ.
זה היה העיסוק שלו.
שלהם.
יותר מזה אני.
הם היו יהודים ל. אממ. מה שהספ.
הספקת ללמוד או לחקור.
הם היו יהודים דתיים? אורתודוקסים?
אממ. בואי נגיד ככה.
לפי דעתי ממה שני התרשמתי.
הם אולי לא היו אורתודוקסים.
אבל בגלל ההתעסקות בבשר.
כשר.
הכשר אז הם.
לפ. אהה. היו מסור. זאת אומרת. מסורתיים.
מסורתי.
הלכו לבי. אני יודע שהדוד שלי הלך לבית כנסת.
ג. אני גם בתור ילד.
כן.
אבא שלי לקח אותי לבית כנסת.
אותך לבית כנסת.
כל יום שבת.
אתה יודע משהו על הרקע ההשכלתי של אבא שלך?
יש לך מושג אם הוא.
הוא.
למד?
אני גם כן. זה משהו שנול.
נודע לי. אה.
עוד יותר מאוחר. הוא למד חייטות.
מ-המ.
ועכשיו. אי [כך במקור] השכלה פורמלית היה לו. אני לא יודע.
אני יודע שהוא למד חייטות ו.
מ-המ.
בהולנד. הוא התעסק בזה ברמה די גבוהה.
הוא היה חייט. אתה יודע את ה.
את. את תראי את מה ש.
אתה יודע את ה. את נסיבות הגעתו לפ. הולנד?
אהה. כן.
זה כבר היה אחרי שהוא התחתן?
לא. לא.
עוד לפני.
הם התחתנו בהולנד.
אוקיי.
עכשיו. אה.
איך. אתה יודע את הנסיבות?
אני אגיד לך. כשנגיע משפחה של אמי. כן.
כן.
יש לי פה בן דוד שהוא.
תיכף נגיע לדבר עליהם.
נגיע עליהם. אבל דרכו למדתי שאבא שלי
עבד אצל הסבא שלי מצד אימי.
מ-המ.
כי גם הוא התעסק בחייטות.
הבנתי.
ו.
כך הכיר.
וההערכה שלי ששם הם הכירו.
הכירו.
אבל הם התחתנו בהולנד. ואת זה אני יוד.
ויש לך מושג מתי או איך הוא הגיע להולנד? אבא שלך?
אני לא יודע. אני מני. אני יכול להניח.
מ-המ.
זה שוב פעם. אה. קשור.
כי אני אמרתי שהוא עבד אצל הסבא.
סבא.
השני שלי.
מ-המ.
כבר שלושת ילדיו. זאת אומרת.
אימי. אהה. אח אחד ועוד אחות.
כן.
כולם עזבו את גרמניה לפני המלחמה.
מ-המ.
עכשיו.
אנחנו תכף נדבר עליהם.
אז זהו. נדבר עליהם.
אבל אתה לא יודע מתי אבא שלך הגיע להולנד.
אה. אין לי. בכל זאת הם התחתנו בהולנד. זה אני יודע.
כן.
ואיפשהו ב-34'. 35'.
כן. אז אתה.
כי אין לי כרגע עותק של התעודת נישואין.
אין.
שלהם. אבל.
כן.
היה לי בזמנו.
אבל ממה שאתה מבין.
אבא שלך היה היחיד מבני משפחתו שעזב את פולין.
כן.
והגיע להולנד.
כן. כל היתר.
בסופו של דבר. כל היתר נשארו בפולין.
והוא. אה.
כן.
ממה שאתה יודע.
ממה שאני ידוע.
ו. והוא היחידי שהגיע.
כן.
מה שנקרא אוסטיודן.
כן.
כן. מ-המ. אז בואו נשמע בבקשה
על אימא שלך. ועל המשפחה שלה.
איפה היא נולדה? מה היה שמה?
ובאמת על הרקע של המשפחה.
אוקיי. אימא שלי נולדה בברלין.
מה היה שמה?
אה. רוזה וייסברוט רוזנבאום.
מ-המ. היא נולדה בברלין?
היא נולדה בברלין.
מ-המ.
אה.
איך קראו להורים שלה?
אה. אני יודע שהסבא שלי.
הינ. קר. קראו. אי. איזק. או יצחק.
יצחק וייסברוט.
וייסברוט. עכשיו. סבתא שלי אני לא יודע.
מ-המ.
הם. אה. גרו בגרמניה.
כמו שאמרתי. ש.
שלושת האחים עזבו את. אה. גרמניה.
אימי להולנד. עם אבי כנראה.
ועכשיו. אחות אחת.
אתה יכול רק ל. אם אתה יודע שמות. אם אתה מוכן.
כן.
לציין גם את השמות.
עכשיו. אחות אחת בשם מרגוט. אה.
וייסברוט. היא התחתנה עם מישהו והם יר.
י. נסעו לברזיל.
מ-המ. עוד לפני המלחמה?
עוד לפני המלחמה. ב.
מ-המ.
ב. בדיוק גם כן.
וגם. אה. אח. השלישי. הוא היה אח.
הוא הגיע לפלשתינה אז. לישראל.
בשנות ה. סוף שנות ה-30. 37'. 8.
ושמו?
שמו ז'ק.
זאת אומרת. היה לך דוד פה.
דוד. היה לי פה. הוא.
בפלשתינה.
לקראת סוף הסיפור אנחנו נחזור אליו.
בסדר.
שהוא. הוא יחזור לתמונה בסוף ה. כשאני.
אוקיי. אז. אז 2 האחים של אימא עזבו את הו.
כן.
את. אה. גרמניה והולנד.
כן.
ואימא נשארה בהולנד. נסעה ל.
כן.
ואת הסבתא אתה לא יודע. את.
עכשיו. הסבא והסבתא היו בגרמניה. אני.
את יודע אם הם היו גם אוסט.
הם גם במקור מפולין.
אה. אה. לא. הם.
או שהם היו דורות בגרמניה?
הם. דורות מגרמניה.
אבל. אני. מה שקרה. מכיוון שהם מברלין.
יום אחד אני הייתי. אה.
אורח באיזשהו מקום והיה שר יוסף בורג.
מ-המ.
הוא ביקר שם. והוא שאל אותי.
אה. שאלה. איפה.
אז אני סיפרתי שהאימא שלי מברלין.
אז הוא אומר: "הא. הם כולם באו מפולין".
מ-המ.
חשבתי שזה מאוד חכם.
אבל אחרי שקראתי את. אה.
רקוויאם גרמני. הבנתי שכל יהודי פרוסיה למעשה מוצאם מפולין.
לין. כן.
זאת אומרת.
נכון.
המשפחה חשבה את עצמה. הייתה מגרמניה.
איך זה שהוא. אה. דורות מלפני זה.
לפני זה.
כנראה. כנראה שהגיעו מפולין.
כנראה היו גם אוסטיודן. אבל אתה לא יודע.
את זה אני לא יודע. מה שאני כן יודע.
הם עזבו את גרמניה בעקבות עליית הנאצים?
אני מניח שכן.
כי זה בסוף שנות ה-30.
30.
עכשיו. מה של מה שאני כן יודע.
שהסבא שלי נתפס והיה שם בדכאו.
אה-הא. אותו.
הוא. תפסו אותו והוא ישב בדכאו.
מ-המ.
עכשיו. מה שקרה.
מכיוון שהיה לו בת בברזיל ואנחנו מדברים
בסוף ה-30 היא סידרה לו. אהה.
שחרור.
אה. ויזה להגיע לברזיל.
והמשפח. זאת אומרת.
הסבא וסבתא אז.
מצד אימי הגיעו לברזיל.
לפני. אה. המלחמה.
לפני המלחמה.
מ-המ.
והם חיו כל המלחמה.
הסבא שלי נפטר בסאו פאולו ב-46'.
אה-הא.
והסבתא ב-48'. הם נפטרו. זאת אומרת אח.
זאת אומרת. שאתה לא הכרת אותם.
לא הכרתי. היה לי קשר מכתבים איתם קצר.
אבל מכיוון שהם כתבו גרמנית.
ואני גרמנית לא ידעתי אז.
מ-המ.
כי אמרו לי.
אבל ידעת ש.
אני ידעתי.
אז בעצם כשאתה. מל. אה.
יש לי גם. כ. תמונות. אה. תמונות.
כן.
קיבלתי תמונות שלהם מברזיל.
זאת אומרת. שאתה. כשנולדת בהולנד.
כן.
להורים. אז כבר. אה. אה.
לא הכרת משום צד סבא וסבתא?
לא.
ובעצם. אה. שאתה נולדת ובש. ש.
שנות ילדות הראשונות עוד לפני המלחמה בעצם
לא הייתה ממש משפחה בהולנד. נכון?
לא היה לנו שום משפחה.
שום משפחה. כי או היו בפולין.
או בגרמניה.
או היגרו. או גרמניה.
גרמניה או.
ברזיל.
ברזיל. כן.
ופלשתינה.
בדיוק. לא היה לנו משפ.
אבל לא היה בכלל משפחה.
לא היה משפחה.
ב. אממ. כן.
עכשיו אתה אומר שאביך עסק בחייטות.
כן.
עבד אצל הסבא. אתה אומר.
כ. כנראה. כנראה.
כי אני לא יודע. אני רק יודע מהבן דוד שלי.
דוד שלי. ואחרי. שהוא יודע שלסבא היה.
עס.
עסק גדול של חייטות.
של חייטות.
אז ההערכה שלי שהוא הכיר.
בברלין או בהולנד?
בברלין. בברלין.
בברלין. זאת אומרת שהסבא הגיע.
האימא ואבא כנראה נפגשו שם בברלין.
בברלין.
זו ההערכה שלי.
ויכול להיות שברחו מהמשטר הנאצי להולנד.
כן.
כמו ש. ואתה יודע במה אבא עסק בהולנד?
אבא שלי?
כן. הוא היה חייט?
הוא היה חייט. כן. לא סתם חייט.
היה. היה לו למעלה אטלייה.
היו לו 3. 4 חייטים שעבדו אצלו.
מ-המ. מ-המ.
ו.
מה. בגדי גברים? או.
הוא היה מומחה דווקא ל.
נשים?
לחליפות נשים.
מ-המ.
אבל הם עשו בעיקר גם כן.
אה. חליפות גברים.
מ-המ.
אה.
ואימא. היה לה איזשהו מקצוע? היא גם הייתה תופרת?
היא. לא תופרת. היא ניהלה את הצד ה.
אדמיניסטרטיבי?
ה. אדמיניסטרטיבי.
הביזנס של העסק.
זה אני יודע. כי אני עוד לא הבנתי מה זה.
אבל אני ראיתי ש.
עם הספרים שלה. אחר כך למדתי קצת הנהלת חשבונות.
בונות.
אז עשיתי את הקשר. היא ניהלה.
את הקשר. ניהלה את העסק.
משכורות לעובדים. והיא.
מ-המ. אז ממה שאתה מבין.
אה. לפני המלחמה.
העסק היה עסק משגשג?
אהה. כן.
כן. הם גם חיים.
אנחנו חיינו ברמה.
רמת חיים גבוהה.
גבוהה ואני. עכשיו.
רק אני רוצה לחזור שלא היה לי משפחה.
אהה. היה ל. היה לנו ו. זוג חברים טובים מאוד.
של ההורים?
של ההורים. ש.
מה שמם?
אה. משפחת בירסנק.
מ-המ.
אה. הם. אה. היו משפחה ו.
בסוף הסיפור היא תחזור כי היא תיהפ. תיהפך לאפוטרופסית שלי.
הבנתי. אז הם היו קצת.
בעצם. כמו המשפחה בשבילך.
הם. כן. כן.
כילד קטן. למרות שלא הייתה קרבת דם.
לא.
בכל זאת זה היה ה.
הם היו חברים טובים.
אוקיי. הבית. אה.
אנחנו מדברים עוד קצת כמה שנים לפני המלחמה.
כן. כן עוד לפני.
ההורים בעצם היגרו. כנראה. מגרמניה.
כן.
אה. אתה לא יודע הרבה על החיים שלהם בגרמניה.
לא.
או על החיים של אימא שגדלה.
נולדה בברלין. ג.
חיו קצת כבר תחת אולי.
אה. המשטר הנאצי. אתה לא יודע.
הם. הם השאירו איזה מכתבים.
יומנים משהו. ההורים?
לא.
לא. שום דבר שתיעדו משהו?
מה שקרה. אבא שלי היה צלם חובב.
מ-המ.
והיה לו הרבה מאוד חומר. שאני.
באיזה שהוא שלב אחרי המלחמה ניסיתי ל.
לא לבד. הייתי עם המשפחה הזאת שקודם הזכרתי.
מ-המ.
רציתי לעלות למעלה לברר הם נשארו איזה תמונות.
אבל הם לא נתנו לי לעלות לברר.
מ-המ. הבנתי.
אם נשאר משהו. זאת אומרת. לא.
הבנתי. כן. אבל א. אתה נולדת ב-37'.
כן.
אה. ואתה אומר שאת.
מה שאתה יודע. אז המצב הכלכלי היה טוב.
היה. הייתה עזרה בבית?
הייתה לך אומנת או מטפלת?
לא. לא היה לנו עזרה.
אבל היה פעם בשבוע בא מישהו שמנ.
מ-המ.
שמנקה את הבניין ואת הש. עם כל הבעיות בשטיחים.
אבל אמ. אימא. אימא עזרה לאבא בעסק.
אבל היא זאת שגידלה אותך?
כן.
ואתה הולך גם לגן ילדים או משהו כזה?
הו. כן. אני. אה. עכשיו. הגן ילדים.
בהולנד. מה שאני כמובן לא ידעתי כבר. התחילה מלחמה.
כן.
שזה רק. אה. של היהודים.
יהודים.
זה היה לא כל כך רחוק.
אני. אה. הלכתי ברגל רק.
גן ילדים זה לא דומה למה שהיה פה.
זה היה כמו כיתת לימוד.
אה-הא.
קראנו לזה בית ספר ל. לילדים קטנים.
אה. אני הלכתי לשם לגן ילדים.
הול. אה. ליהודי אתה אומר כבר.
זה. כן.
הבנתי.
כיוון שלא נתנו לילדים.
לילדים יהודים.
אה. ללמוד אצל בתי ספר נוצרים.
אנחנו מיד נגיע למלחמה.
כי באמת היית ילד מאוד קטן.
כן.
כשפרצה המלחמה. אבל ממה שאתה יודע קצת על הווי החיים.
על אורח החיים אצלכם בבית.
אה. זה. אתה אומר שאתה זוכר שאבא הלך לבית כנסת.
זה היה אורח חיים יהודי?
זה היה בית קשה?
אה. ציינו את שישי שבת.
חגים. אתה יודע משהו קצת על זה?
בוא נגיד ככה. הבית לא היה כשר.
מ-המ.
לא היה כשר.
בשבתות. אה. אבא שלי הלך לבית כנסת.
לפעמים. לפעמים גם האימא שלי. אבל בדרך כלל.
איזה בית כנסת?
היה לא רחוק. אה. אני עוד.
אה. זה נקרא בדרום אמסטרדם.
כן.
הרחוב שגרתי זה ואלסטראט.
מ-המ.
והיה בית כנסת שנקרא בלאקסטראט.
מ-המ.
בית כנסת. אה. אה. שה.
אחר כך הפך להיות מוזיאון להתנגדות הולנדית. יכ.
מ-המ.
היום אני לא יודע מה שיש שם.
מ-המ.
הוא היה בית כנסת. אה. אשכנזי.
זי.
גדול.
כן. כי הן היו על אשכנזים לא הפור. לא ה.
לא.
הפורטוגזים או ה.
החברים שלנו באמת היו. הבעל היה.
ממוצא.
ממו. מוצא. אה. פורטוגזי.
כן.
ו.
וגם לא הייתם. לא גרתם קרוב למה שנקרא הרובע היהודי.
לא. ה.
או האיזור היהודי. איפה שבאתם.
בואי נגיד ככה. הרובע היהודי היה במרכז אמסטרדם.
אמסטרדם.
אנחנו גר. אבל ג.
באזור שלנו גרו הרבה מאוד יהודים.
מאוד יהודים.
ה. בעלי המעמד היותר גבוה.
כי אלה היו כולם.
זה היה רובע חדיש לגמרי.
מ-המ.
זה רובע שנבנתה 10 או 15 שנה לפני זה.
כן. אז אתה אומר שאתה זוכר שהלכו לבית כנסת לפעמים בשבת?
ב. לא. כל שבת.
כל שבת.
הלכנו לבית כנסת אבל אנחנו לא היה כשרות.
אבא שלי לא הלך עם. אה.
כובע או משהו כזה פרט לבית כנסת בש.
אתה זוכר אם ציינו גם בבית נגיד בשבת.
שישי שבת נגיד.
אני.
הדלקת נרות. קידוש?
לא. הדלקת נרות. קידוש לא היה.
אני יודע שאכלנו גפילטע פיש בשבת.
כן. כי היה מס. באו ממסורת.
אה. פולנית. גרמנית.
לא. לא. המזל שלי. שאימא שלי הייתה מגרמניה.
מניה. כן. כן.
ודג לא היה מתוק. בואי נגיד ככה.
הבנתי. כן. ו.
אבל. אה. אה. את אומרת.
שהיה יום שישי בערב. כן.
ארוחה. שבת. אה.
לא. לא עבדו.
מ-המ. זאת אומרת. היה. בית המלאכה היה סגור.
היה סגור.
מ-המ.
העובדים. אה. הם הגיעו באמת מ. מהרובע היהו.
העובדים היו יהודים?
היו יהודים ו.
אה. הם הגיעו באמת מהרובע היהודי כנראה ו.
והקליינטים היו?
ממה שאתה יודע גם יהודים?
אה. אני מניח.
אה. שרובם היו יהודים.
כן.
כיוון שהם. אנחנו.
האזור.
נבוא אחר כך במלחמה.
מ-המ.
ואז. אה. אני. הגי.
מאיפה אני חושב שהם. אה. כן היו יהודים.
הבנתי. ו.
כי דיברו. לא דיברו הולנדית. בואי ככה.
אוקיי. עכשיו ה. אממ. חגים. משהו מזה זכור לך?
חגגו את החגים?
ציינו? יש לך זיכרון של פסח.
לא. לא.
לפני המלחמה?
לא פסח. לא. אה. אה. מקום.
אין לך זיכ. אין לך זיכרון?
המקום. הזיכרון היחידי שיש לי זה פעם אחת מיום כיפורים.
מ-המ.
שאני בבוקר קיבלתי איזה ביצה קשה וזהו. והם לא אכלו.
אכלו. הם צמו?
הם צמו. אני לא ידעת. הם לא סיפרו לי מה.
כן.
כל העסק. הזה. אני יודע שזה יום מיוחד.
קיבלתי איזה ביצה קשה בבוקר. לא הכינו שום.
מ-המ.
אז זה. אב. זה אני זוכר.
אז. אז.
יום אחד. אבל פרט לזה שום. אה. חגים.
אתה לא זוכר. אבל סביר להניח.
אתה אומר שציינו את החגים.
אני מניח.
נגיד. פסח. אתה.
אין לך זיכרון מליל סדיר או משהו כזה?
לא. לא היה ליל סדר. אני לא. לא זוכר.
לא היה. או שאתה לא זוכר? אתה חושב?
לא. לא היה ליל סדר.
זה אני יכ. כמה שאני.
אני לא זוכר ש. ש.
כר. שהיה. היה.
ליל סדר הייתי זוכר.
זוכר. כן.
אפילו זה 3. 4. הייתי זוכר.
אבל יכול להיות שזה כבר היה לתוך המלחמה.
אז אולי זה היה ב.
לא. אנחנו לא. בואי נגיד ככה.
אנחנו עוד אפילו. אה.
אני חושב בשנה הראשונה של מלחמה.
אנחנו עוד שלחנו חבילות ל.
לפלשתינה. לאח.
מ-המ.
אני לא יודע. אה.
אז לפני.
אני יודע ששלחנו חבילות לחוץ לארץ.
הבנתי.
לא סיפרו לי לאן. למה. אבל. אה.
זה היה בי.
לא היה לנו. לא היה לנו חוסר באוכל.
אוקיי.
לפחות ב. בוודאי שלא עד 40'.
לא. עד שעזבנו את הבית. לא היה משהו עם אוכל.
טוב. אנחנו תיכף נגיע לזה.
אבל. אה. ממה שאתה זוכר את הווי החיים עוד לפני המלחמה.
כן.
זה היה בית גם. אה.
של תרבות. קר. היו עיתונים?
לא.
קראו ספרים? מוזיקה?
הו. זה בדיוק לא היה לא הי.
עיתון יומי. היה של אבא של. פרט לזה. בעצ.
הולנדי?
הולנדי.
מ-המ. או משהו ב.
לא היה רדיו.
כן.
לא היה מוזיקה.
מ-המ.
לא היה ספרות.
הם היו יוצאים. נגיד הם היו יוצאים ל.
לתיאטרון או לקולנוע.
עכשיו ככה.
או דברים כאלה?
מזמן לזמן כנראה שיצאו כיוון ש.
הביאו אותי למשפחה של החברים שלהם וישנתי שם בלילה.
אה. הם היו הבייביסיטר שלך.
הם היו כאילו בייביסיטר ואני מניח שהם יצאו.
מ-המ.
אני. זאת אומרת. אף על פי שהיית.
היה. אמרתי משפחה ברמה גבוהה.
לא היה רדיו.
מ-המ.
ולא מוזיקה.
אף אחד לא ניגן או.
לא ניגן.
אני. בהמשך אני יודע מפעם הראשונה איפה ששמעתי נגינה.
נה. כן.
יבואו אחר כך ו.
כן. אתה לא זוכר למשל. אה.
כילד מאוד. קטן. לפני המלחמה משהו כמו קולנוע?
לא.
זה לא היה משהו.
רגע. לא. אני כן זוכר.
לא קולנוע שיצאנו לקולנוע.
אלא היו לנו חברים.
מ-המ.
שלאבא שלי שהם גם יוצאי פולין והם גרו מעבר לרחוב.
מ-המ.
ואבא שלי. כמו שאמרתי היה צלם חובב.
והחבר השני היה גם צלם חובב.
אבל הוא גם התעסק עם סרטי קולנוע.
מ-המ.
ולבן שלו. שהיה בערך בגיל שלי.
מ-המ.
שאני פגשתי איתו הרבה יותר מאוחר כאן בחזרה בארץ.
מ-המ.
והבן ואני. אז ה. הוא היה אצלו בבית.
זה היה מעבר לרחוב.
כן.
היו מקרינים לנו סרטי מיקי מאוס. או דברים כאלה. לילדים.
אה. לילדים. כן. כן.
ומה שאני לא ידעתי אז.
שהאבא של החבר שלי. כן.
היינו ש. בני 3. 4 אבל הלכנו ביחד לגן ילדים.
מ-המ.
אה. שהוא הסריט סרט עלינו.
ורואים אותנו שם הולכים בשלג וכל מיני דברים.
אה-הא.
עכשיו. אני לא ידעתי על קיום הסרט עד ש באיזשהו מ.
פגשתי פה בארץ את החבר שהוא.
אולי תאמר את השם.
אה. יוסף אופסטפלט.
כן.
קראו להם משפחת אופסטפלט.
כן.
יוסף אופסטפלט.
מ-המ.
והוא סיפר לי שאבא שלו הכניס את הסרט הזה ב.
בתוך הגינה. חפר אותו בתוך הגינה.
הסתיר אותו.
הסתיר אותו בתוך הגינה באיזשהו חפירה.
מ-המ.
ואחרי המלחמה הוא הציל אותו. הוא נשאר בחיים.
הוא היה במחתרת שם גם.
מ-המ.
ויוסף הזה הקרין לי את הסרט הזה.
אז הס. מה אתה אומר.
ואני נראה שם. אה. איתו ועם עוד.
אהה. חברה שהיא היום בירושלים קוראים לה חווה דינר.
מ-המ.
היא היום פעילה בארגון עולי הולנד בירושלים.
מ-המ.
ואנחנו שלושתינו נראים שם בסרט הזה.
גם ההורים נראים שמה?
לא.
רק אתם הילדים.
רק אנחנו. רק שלושת הילדים נראים שם.
זה ודאי מרגש לראות פתאום סרט.
זה היה מאוד מרגש.
סרט מהילדות.
זה היה ב. בערך בשנות ה-80.
90. שאני ראיתי את הסרט הזה.
הבנתי.
ולא ידעתי.
לא ידעת על קיומו. כן.
לא ידעתי על קיום הסרט הזה.
כן.
הוא הסריט לי אז את הסרט הזה.
כן. צבי. באיזו שפה דיברתם בבית?
אני. איתי דיברו רק הולנדית. ביניהם דיברו גרמנית.
גרמנית? אז. אה. יש להניח.
פולנית לא. אימא שלי ודאי לא ידעה פולנית.
לא ידעה. כן. אבל יש להניח שאבא היה דובר גם יידיש.
לא. הם לא דיברו יידיש.
אבל אני אומרת שאבא אולי ידע יידיש.
לא. אני חושב שלא.
כי כאשר דוד שלי הגיע ב-57' לארץ.
הוא לא ידע יידיש?
הם לא דיברו יידיש. ולא גרמנית. ולא יידיש.
מ-המ.
רק פולנית.
מ-המ. אז ביניהם הם דיברו גרמנית.
דיברו גרמנית.
ואיתך הולנדית.
ואיתי הולנדית.
ואתה הבנת גרמנית. אבל?
לא.
לא הבנת.
אני הבנתי פה ושם איזה מילה. אבל.
מ-המ.
זה השפה שדיברו ביניהם.
הולנדית.
אני לא. איתי דיברו רק הולנדית.
כן. אבל מגיל מאוד צעיר.
כן.
אה. עוד לפני המלחמה.
אף על פי שלא הייתם משפחה דתית.
יש. פח. מסורתית אולי.
היית מודע לזה שאתה ילד. שאתה יהודי.
או חשבת לעצמך כהולנדי. כילד הולנדי?
לא. הייתי מודע שאנחנו יהודים.
היית מודע לזה.
כן.
מה עוד. איזשהו זיכרונות ילדות.
משהו שזכור לך מלפני המלחמה?
הייתם נוסעים לטייל?
לנופש? חופש?
כן. אני לא. רק לטייל בסביבות אמסטרדם.
אמסטרדם.
מחוץ לאמסטרדם לא יצאנו.
האבא לא נסע אף פעם לראות את המשפחה בפולין.
ממה שאתה יודע? לבקר?
אני מז. לא. כי.
לפני המלחמה כמובן.
אם ניקח בחשבון שגם לפני המלחמה.
שנות ה-30 דרך גרמניה אי אפשר היה לנסוע.
שר היה לנסוע. כן.
בתור יהודי.
כן.
ולא נסע.
כן.
אני מניח ש.
היו יהודים. הרי.
שגרו בגרמניה. אבל יכול להיות שאבא כבר.
אה. אה. אבא כבר לא היה שם
כשגירשו את היהודים האוסטיודן.
לא.
ל. מגרמניה לפה.
זה ב-38'.
8. בדיוק.
כן. לא. לא הם כבר לא היו שם.
לפני ליל הבדולח והוא. הם כבר לא היו שם.
לא היו שם.
אבל אתה לא יודע. לא שמעת שהוא היה נוסע או משהו.
לא.
כשהוא היה בהולנד. לראות את.
אנחנו נסענו. זאת אומרת.
היה לאימא שלי בן דוד.
מ-המ.
שאני צ. אה. אה. את השם שלו.
אני לא זוכר כרגע.
מ-המ.
הוא היה ל. הוא היה עורך דין. דרך אגב.
אני לא יודע אם בהולנד. אם הוא התעסק עם זה.
מ-המ.
והיה לו אוטו.
מ-המ.
אז לפעמים נסענו ל. ליערות מסביב לאמסטרדם.
מ-המ.
אבל לא.
לא מעבר לזה. יש עוד.
אה. לפני המלחמה זיכרונות ילדות?
משהו שצץ לך מלפני המלחמה?
לא. אהה.
אה. משהו שאתה זוכר מה.
עם ההורים שבילית יחד?
היו לך צעצועים? משחקים?
צעצועים. כן. היו לי הרבה.
אתה זוכר. אה?
אני זוכר רק יום אחד שאני זרקתי את כולם מהחלון.
אנחנו היינו בקומה שלישית.
מ-המ.
הייתי ילד בן שנתיים.
זרקתי את כולם מהחלון.
אחר כך השכנים באו והביאו אותם חזרה.
השכנים כולם היו יהודים?
אה. אני לא.
או שהיו גם ההולנדים.
אה. לא יהודים? גויים.
אני מניח ש. ששמה גם הולנדים.
אני יודע שהשכנים מתחתינו היו יהודים.
מ-המ.
הייתה שם איזה אישה מבוגרת שח.
אה. הייתה נכה.
מ-המ.
ועם אה. בת שלה או משהו כזה והם נעלמו מהר מאוד.
זאת אומרת. כנראה שהגרמנים אספו אותם עוד מקודם.
טוב. ה. מה שאני שואלת.
האם היה לך. אם אתה זוכר גם. אה.
שאת. אה. אתה כבר הלכת לגן שזה היה כבר במלחמה.
כן.
אבל היה לפני כן.
היו להורים לדעתך גם חברים לא
יהודים או אתה היית משחק עם הולנדים לא יהודים?
לא.
היה איזה שהוא מגע?
לא. ה. כל הילדים.
כמה שאני יודע. היו ממשפחות יהודיות.
יהודיות.
ומ. ההורים היו אז זמן קצר יחסית בהולנד לפני שפרצה המלחמה?
כן. כן.
נכון? משהו כמו אולי 5 שנים או משהו כזה.
מ. אני מניח בסביבות 34'. 5.
שלושים ו. חמש. כן.
זה.
אז לא הרבו. הרבה.
אה. הרבה שנים.
אבל. אהה. אהה.
דרך אג.
יש איזשהו עדות לתחושה של אנטישמיות לפני המלחמה?
אתה חושב שהם סבלו בהולנד?
אהה.
לא בגרמניה.
הם לא. אני. אי. יש לי מקרה אחד של אנטישמיות.
אני לא יודע אם זה היה לפני או אחרי מלחמה.
אבל אני רוצה עוד להזכיר.
כן.
הרובע שאנחנו גרנו.
למעשה זה אותו הרובע שגרה גם אנה פרנק.
מ-המ.
לפני שהם ברחו מהבית.
כן.
והיו שם. אהה. היו. אה.
כל הרובע הזה היו הרבה מאוד יהודים.
יהודים.
כמו שאמרתי.
כן.
מ. מצב כלכלי סביר.
המשפחה שלך הכירה את המשפחה של אנה פרנק?
לא. לא.
הרי גם הם הגיעו מגרמניה.
אה. המשפחה מגרמניה. אבל.
הם הגיעו מגרמניה. מפרנ. מפרקפורט הם הגיעו.
כן. אבל.
לא. לא. לא.
לא הכרת.
לא היה היה שום קשר.
כן. אבל. לא הכרת.
רק בתור קוריוז אני מזכיר את זה.
כן. כן. אני מבינה. אבל אני אומרת.
אממ. אתה לא יודע.
זה לא משהו שאתה זוכר מהבית.
אה. תחושה של אנטישמיות.
היה פעם אחת שנתקלתי.
לפי דעתך הם הרגישו.
הם הרגישו נוח בהולנד?
ההורים?
אני חושב שכן.
כן. ומכיו.
כי אני נסעתי. זאת אומרת. מ.
האימא שלי בעיקר. כן.
זאת אומרת בתוך העיר.
קניות וסידורים וזה. נסענו באופ חוקי.
היה להם קשר יותר הדוק גם לק. לקהילה היהודית?
למוסדות של הקהילה. לארגונים שלה. הרי היו ב.
אני. קשה לי להגיד. אבל אני מניח שדרך הבית כנסת.
שלא היה רחוק מה. אצלנו. אני מניח ש.
אבל אתה לא יודע אם היה לאבא איזה תפקיד או משהו כזה?
לא. בקהילה לא היה לו תפקיד.
או אם תרמו לארגוני. אה. צדקה.
זה אני לא יכול לדעת.
לארגונים סוציאליים. אתה לא יודע.
אני מניח ש. תראי.
אני יודע שהם. אה. שלחו ל. לישראל.
הם שלחו. זאת אומרת.
חבילות כי אני ראיתי בבית.
כן.
קונים מצרכים ושולחים אותם בדואר.
כן.
אני. אבל פרט לזה.
א. אני שאלתי על ה.
על החגים ואתה אמרת שאתה זוכר יום כיפור.
פרט ליום כיפור אני לא זוכר.
ואתה זוכר. אבל פרט ליום כיפור נגיד סוכות. סוכה.
לא.
או פורים. או חנוכה.
אהה. סוכ. אני. יש חג אחד שאני זוכר.
כן. לפני המלחמה.
זה היה בבית כנסת לא. ב. ב לפני המלחמה.
כן.
כנ. כן. זה לפני המלחמה.
שהיינו בבית כנסת ו.
הבית כנסת היה מנהג שכל
אלה בעלי התפקידים לבשו איזה חלוק לבן.
זה אולי יום כיפור. הקיטל?
לא. לא. לא. זה כל הזמן.
לא?
ואני זוכר זה. אפילו אחרי המלחמה שביקרתי שם.
מ-המ.
בשבת ונכנסנו. אז בא מישהו גם עם חלוק לבן.
אבל מה שקרה. ראיתי אותם יום.
הם תופסים מוטות של זכוכית.
מ-המ.
ומסתובבים מסביב לבמה.
מ-המ.
הרבה פעמים. ואני לא זכרתי טקס כזה פה בישראל באף מקום.
עד שיום אחד ביקרתי אצל איזה
קרובים יותר רחוקים שאחר כך נספר.
והייתי בסוכות. יש חג שהם הולכים. אה.
עם. אה.
עם לולבים מסביב לזה.
כן.
ואז הבנתי. שב. שמה אין לולבים.
אה. במקום 4 המינים.
ובמקום 4 המינים. הם הסתובבו עם המקלות זכוכית.
מקלות. אה-הא.
וזה לקח לי.
אה-הא. זה היה סימבולי.
הרבה הרבה שנים להבין מה הטקס הזה היה.
שראית.
זה נשאר לי בזיכרון.
אז זה היה כנראה סוכות.
זה היה בסוף סוכות.
באיך קוראים לזה? אה. ש. אהה.
שמ. אה.
שמחת שוא.
בית השואבה.
שמחת בית השואבה. כנראה.
אבל אתה זוכר. אה.
לא זוכר סוכה או משהו כזה?
לא. לא היה לנו. לא.
פורים. חנוכה.
לא.
משהו כזה. גם לא זכור לך.
אפילו.
נגיד הדלקת נרות.
לא.
או דברים כאלה? לא זכור לך?
לא. לא היה לנו.
לא. לא זכור לך.
לא זכור לי.
לא זכור לך.
גם ביום שישי לא הדליקו נרות.
כן. כן. אממ. אם הזכרת את הדוד בפלשתינה. ו.
כן.
אה. ההורים שלך ממה שאתה מבין.
או זה. היה זיקה לציונות?
אתה חושב שהם היו קשורים באיזשהו ארגון?
הם. אה. אפשר להגיד שהם היו ציונים במובן מסוים?
אה. אני. תראי.
הייתה למשל. אתה זוכר.
קופה של הקרן הקיימת?
לא לא הייתה קופה של הקרן הקיימת.
הדוד הזה של אימא. שעלה לפלשתינה.
כן.
אה. אימא לא. ההורים לא חשבו לעלות לפלשתינה?
תראי. עדי. אה.
לא הצלחתי לדבר איתו כי.
אהה. הסוף אצ. איתו לא כל כך. אה. סימפטי.
אוקיי.
אבל זה אנחנו נסכם.
נגיע לזה.
לג. אחרי המלחמה.
אז אתה לא יודע אם האימא עצמה הייתה גם ציונית?
אני מניח שלא.
או אבא. אם היה.
אני מניח שלא.
ו.
כי. אה. גם האחות השנייה שהלכה לברזיל.
ברזיל.
גם זה יכלו להגיע לפלשתינה.
אז זה מה שאני רוצה לשאול.
עכשיו. ה.
חוץ. חוץ מה. \דוד שהיה בפלשתינה.
הדוד. דרך אגב. הוא היה.
אהה. הוא היה סטודנט לרפואה.
אה-הא. איפה? בגרמניה?
בברלין. בברלין.
בברלין. מ-המ. הדוד הזה. אה.
חוץ ממנו הייתה עוד משפחה בפלשתינה או הוא היחידי?
לא. הייתה.
מישהו עוד היגר ל.
אה. לפלשתינה לפני המלחמה?
יש. לא. זה. זה כבר. יש משפחה של אשתו של הדוד.
כן.
שהיא. אחרי. אחרי המלחמה.
אה-הא.
אני אספר על. אה. זה. אבל.
כן. אבל חוץ ממנה. הם לא היה עוד משפחה?
לא. לא. לא.
וחוץ מהדודה שהיגרה לברזיל.
ואחר כך בעקבות זאת סבא וסבתא.
היו מהמשפחה עוד שהיגרו לפני המלחמה?
זה אני לא. לא.
לא.
לא. היו 3 ילדים.
לא. אבל נגיד במשפחה היותר.
לא. זה אני לא יכול לדעת.
אתה לא יודע. עכשיו. אתה.
אתה באמת אומר שהיה. לאימא שלך.
כן.
אם ניקח אותה מצד אחד.
היה לה את. אה. הדוד.
טת האח שלה שבפלשתינה.
ואת אחותה וההורים שלה.
כן.
אחר כך בברזיל.
ברזיל.
אין. אה. עדויות או משהו שהם רצו להגר גם לברזיל?
אין.
לא חשבו על זה. או שאולי היה מאוחר מדי?
אני מניח שהיה מאוחר מדי כי ממאי 40'.
כן. כבר אי אפשר.
הכל היה סגור.
טוב. אנחנו. אתה מדבר כבר על הכיבוש.
כן.
אבל אני מדברת. כולם עוד היגרו לפני כן אז. אה.
לא. לא. לא. לא. אין. היה.
אתה לא יודע משהו.
תראי. הם חיו במצב כלכלי.
אתה זוכר.
סביר.
אבל את.
ואני מניח שמה שקרה שהולנד במלחמת עולם הראשונה.
הייתה ניטרלית.
הייתה ניטרלית. כן. ואז כנראה
שהם חשבו שגם במלחמת העולם השנייה זה יעבוד.
לא תהיה בעיה. הם חשבו.
זה ההנחה שלי. כמובן לא יכול לוודא את זה. אבל.
כן. אבל מכיוון שהיה לך דוד בפלשתינה.
אז אתה כילד קטן ידעת על פלשתינה וארץ ישראל.
לא אני. לא. לא ידעתי.
לא ידעת?
זה נודע לי שוב פעם אחרי המלחמה.
אה-הא.
אני יודע שהם שלחו חבילות. אני לא ידעתי שהיו בפלשתינה.
אבל אתה לא זוכר סיפורים על פלשתינה. על ארץ ישראל?
לא. שום דבר.
לא היה לך מודעות לזה.
לא סיפרו לי. לא סיפרו לי שום דבר.
לא סיפרו לך.
הדבר היחידי יודע שהם שלחו חבילות. אה. עם מזון.
כן. לא. חשבתי שאולי.
אה. מכתבים.
לא.
ואז אולי קצת ידעת מה קורה בארץ. מפה.
אני חושב שהם לא רצו.
רצו להרחיק את המלחמה ממני בוא נגיד ככה.
כן. כן. אז. אה.
אנחנו. אה. נתקדם קודם כל.
39' אתה עוד היית ילד קטן בן שנתיים.
אבל. אבל בשלושים. ס. 1 בספטמבר 39'.
בעצם פרצה מלחמת העולם השנייה. לא בהולנד עדיין.
לא. בהולנד זה במאי 40'. זה במאי 40'.
נכון. אבל אני מדברת על הפלישה של הגרמנים.
לא. זה.
פולין. לא היה שום מודעות לדברים האלה.
לא. לי לא היה שום מודעות.
לך לא. אני מניחה שלהם היו.
כי לאבא הייתה משפחה.
כן. אבל אמרתי לך. שרדיו לא היה בבית.
כן.
אני הו. אני. יש לי היום הרגשה שבכוונה לא הייתה.
מ-המ.
לא רצו לשמוע.
לשמוע. כן.
כנראה את כל החדשות.
כי אני מניחה שאבא שהשאיר משפחה בפולין.
וודאי היה מודע לזה שעכשיו הגרמנים פלשו גם. אה.
בטוח.
לפולין. אז לפני שאנחנו מגיעים למאי.
אני יודע עוד משהו לפני המלחמה.
כן.
אה. בן דוד שלו.
רק שם.
היו לו. אה.
אם את.
לבן דוד שלו היה. אה.
משפ. ג'ורג' ליבר.
ליברפרוינד. אחר כך ליבר.
והיה לו עוד. אה. אח. מרטין ליברפרוינד.
איפה הם היו?
אז זה מעניין. עכשיו. הג'ורג' ליברפרוינד.
עוד לפני המלחמה. כן. הא.
אה. הוא סיפר לי את זה כמובן הרבה יותר מאוחר.
זה בן דוד של אבא?
בן דוד של אבא ברח דרך סין. הגיע לארצות הברית.
מ-המ.
ומה שמסתבר שאבא שלי שלח לו כסף.
מ-המ.
אני לא ידעתי מזה. אבל כמה שנים.
הוא נפטר בתשעים ומשהו בניו יורק.
אני יום אחד. אני הייתי בקשר איתו.
מ-המ.
מקבל איזה מכתב "אני רוצה לשלוח לך כסף.
אבא שלך הלווה לי כסף.
בשביל. כשאני ברחתי מפולין".
מ-המ.
"אני רוצים להחזיר לך את הכסף".
אמרתי לו: "סליחה. אל תחזיר לי שום דבר".
"לא. אני רוצה". אז החזיר לי.
שלח לי איזה צ'ק סמלי.
מזה אני יודע שאבא שלי עזר. זה עוד לפני המלחמה.
עזר להם.
זה עוד לפני 39'.
כן. כן. אני מבינה.
האח השני גם ברח. אבל ברח לרוסיה.
מ-המ.
והוא. אה. בזמן המלחמת העולם השניה ברוסיה.
והוא ה. ש. בתור. הוא היה עורך דין.
מ-המ. מה שמו היה?
אה. מרטין. הראשון היה כימאי.
מ-המ.
הוא לא עבד בכימאי.
בארצות הברית הוא היה קבלן שם מה שהוא עבד.
מ-המ.
האח השני הוא היה ב. ב.
בממשלה של. אהה. אנ.
גולה של פולין ברוסיה. של. אה.
שיקורסקי.
שיקורסקי. כן.
כן. גנרל שיקורסקי.
ואחרי המלחמה ב-46' שהרוסים נכנסו
אצלו למשרד אמרו: "עכשיו אתה אויב
שלנו" ועד ש-56' ישב בגולאג איזשהו ברוסיה.
מ-המ.
אני אחר כך. הוא השתחרר גם ב-57' באותו הזה ש.
ה. עם העליית גומ. גומולקה.
הוא לא עלה ל. הוא עלה ד[כך במקור] לארץ אבל הוא
היגר מיד לארצות הברית כי אח שלו היה שם.
שלו היה שם. כן. אז זה מה. אז הם סיפרו.
זה מה ש.
הם סיפרו שאבא עזר להם.
כן.
שאבא שלך עזר לזה שהגיע.
לא. הוא. לא. לא. לשני לא. לראשון.
לזה שהגיע לארצות הברית.
כן. הוא עזר גם לו.
מ-המ.
זאת אומרת. עכשיו. אה. עכשיו מבחינת מזון.
אני יודע שהיה לנו ארון משהו בגודל כזה שם. שהיה מלא מזון.
מ-המ.
עם הכל מה שאת רוצה. זאת אומרת.
הם אגרו.
לא ידוע. אגרו מזון. ואני יודע.
אני זוכר שאימא שלי. את יודעת.
לוקחים את זכוכיות בצנצנות זכוכית. מבשלים ואח"כ סוגרים.
היא הכינה. זאת אומרת. מזון עד 42'.
שימורים. שימורים.
שימורים. הכינה שימורים.
אגב. אבא שלך היה. אה.
היה במלחמת. השתתף
במלחמת העולם הראשונה? או הוא היה צעיר מדי?
לא. הוא. רגע. הוא נולד ב-1906. או ש. 6.
אז הוא היה צעיר מדי.
אז הוא היה צעיר מדי.
אז הוא היה צעיר מדי.
הוא נולד 6. ואימא שלי ב-1907.
כן. אז הוא היה צעיר מדי. אוקיי. עוד משהו לפני
שאתה זוכר את הכיבוש הגרמני במאי 1940?
לא. לא.
יש עוד משהו מהילדות המוקדמת שזכור לך?
לא.
חוויות עם ההורים או משהו?
לא. לא.
מ-המ. היית בן יחיד?
כן.
אוקיי. מאי 1940.
הולנד נכבשת על ידי גרמניה.
משהו מזה זכור לך?
כן.
השינוי שחל בחיים.
אהה.
למרות שזה. אתה אומר.
עוד לא השפיע בשנה הראשונה על החיים שלכם.
בואי נגיד ככה. אה. מכיוון שאבא שלי היה עצמאי.
זה בשנה הראשונה מעט מאוד השפיע.
אתה יודע. איך שהיה הכיבוש.
כן.
היו אנשים שעוד הצליחו להימלט ממש טרם הכיבוש לאנגליה.
כולל המלכה.
כן.
אממ. וילהלמינה. כן ו.
כן. לא. לא. לא. לא.
אה. היו כאלה שהצליחו להימלט לשוויץ. היו כאלה ש.
אני דבר היחידי שאני זוכר מהתחלת המלחמה
הייתה איזו הפגזה מאוד קשה של האנגלים.
כנראה. לא של הגרמנים.
מ-המ.
על שדה התעופה באמסטרדם. אהה.
מ-המ. אה. היו גם. אה.
לצערנו תופעות אפילו של התאבדויות ודברים כאלה.
לא. תראי. א. ת.
אבא שלי בתור בעל מקצוע.
עכשיו. אני יודע. ב.
ב. זה אמנם קצת יותר מאוחר מ-40'.
מ-המ.
הוא למעשה בתור. אה.
הרי גרמנים לא יכלו לגרש את כל היהודים
בהולנד במכה אחת. אז הם.
זה גם התחיל.
חילקו לבעלי תפקידים ולחיוניים.
אבל זה כבר התחיל יותר ב-42'.
יותר מאוחר. זאת אומרת. אני
כן. אני רוצה את ה.
ב-40' אנחנו. זאת אומרת.
אני לא הרגשתי אני. שום דבר.
אתה זוכר. אה. שאומרים.
אה. לא. דבר אחד. כן.
אני זוכר אני יום אחד מטייל עם אימא שלי ברחוב.
מזג אוויר מאוד יפה.
והיא אומרת לי: "אתה יודע. עכשיו יש מלחמה".
אימא סיפרה לך.
אימא סיפרה יש מלחמה. מה זה מלחמה?
מ-המ.
מה שאני כן זוכר ואני לא יודע אם זה מטיול לזה.
מ-המ.
או מטיול אחר כך. אנחנו חזרנו ברגל.
כי יהודים אסור היה להם כבר ל. לעלות על חשמליות.
עכשיו. אני לא יודע אם זה מיד ב-40' הוא יותר מאוחר.
יותר מאוחר קצת.
אבל אני יודע שחזרנו ברגל ובשדרה.
לפני זה אני זוכר.
שיירה של מכוניות גרמנים.
משאיות צבאיות גרמניות שבאמצע ישבו אזרחים.
ובקצה ישבו שורה של חיילים גרמנים עם נשק.
זה פעם ראשונה שראית חיילים? גרמנים?
אה. לא. ראיתי עוד גם לפני זה. כי ב.
אנחנו גרנו בדירה פינתית שגם הייתה שדרה.
מ-המ.
והם עשו שם מצעדים.
מ-המ.
אז דרך החלון ראיתי מצעדים של גרמנים.
מ-המ.
זה כן. אבל. עכשיו. אהה.
אז כשאתה רואה את ה.
השיירה הזאת נסעה.
מ-המ.
ל. אה. תחנת רכבת של אמסטרדם דרום.
עכשיו. מה זה היה. מה זה. אחר כך. אה.
יכולתי ל. לקח זה.
זה אנשים שהם אספו.
התחילו לאסוף.
זה שהתחילו לאסוף.
אז כנראה קצת יותר מאוחר.
אבל. אה. כשהיית רואה אפילו מהבית את החיילים הגרמנים.
זה משהו שכילד הרשים אותך או פחדת מזה? מהם?
לא. אני. בהתחלה לא פחדתי.
לא פחדת.
לא. לא פחדתי.
כן.
כי הלכנו. בהתחלה גם לא היו כוכבים.
אתה מדבר על הטלאי?
על הטלאי. לא היה.
לא היה בהתחלה.
זאת אומרת. שאנחנו הלכנו.
לא. לא הפ.
לא. לא היה בעיה כזאת.
לא היה פחד.
כי מה שקרה וזה קרה כן ב-40'.
שבמקום ללכת לקנות את כל הדברים ל. ב. ל. ל. בשכונות שלנו.
הייתה אימא שלי צריכה לנסוע לשוק היהודי ברובע היהודי.
מ-המ. באמסטרדם.
כן. באמסטרדם.
מ-המ.
כי יצאו כבר צווים שאסור לקנות. כן.
אסור לקנות.
אז. זאת אומרת. ואנחנו הסתובבנו. לא. לא לא היה ככה.
אז מתחילות להיות גם הגבלות לאט לאט.
כן. ה.
שאי אפשר לנסוע בתחבורה הציבורית.
ואי אפשר להסתובב במקומות ציבוריים.
כן.
ושעות מסוימות של קניות וחרם על עסקים יהודים.
כן. כן.
ודברים כאלה. אממ. אתה הולך. אתה אומר לגן יהודי?
כן.
אתה מודע לזה שזה גן יהודי. ואסור לך?
לא. אז אני לא ידעתי שהוא יהודי כי
השירים שלמדנו היו שירים הולנדים.
כן.
ו.
א. אבא שלך ידע. ממה שאתה זוכר. את התפילות?
לשון קודש? ידע את ה.
והוא לא יודע יידי. אני יודע שהוא יודע להתפלל.
אז הוא ידע אולי לשון קודש?
אני כן. אני מניח שכן. כי.
אבל אתה לא הכרת שום דבר מהעברית או לא?
אני. לא. כי אני. הוא היה לו את הסידור ביד.
כן.
אני לא ידעתי מה זה. ראיתי.
אבל. אה. בגן היהודי היה את זוכר.
מה?
בגן היהודי שאמרת שזה היה קצת יותר כמו.
לא. לא למדנו שום דבר יהודי.
יהודי. שום דבר יהודי.
אני יודע שזה יהודי כי ממישהי אחר.
שכנה שלי שגרה גם שם בסביבה.
שהיא יותר. יותר מבוגרת.
סיפרה לי ש.
מ-המ.
זה. זה היה הגן הילדים.
והחיילים הגרמנים אי פעם נכנסים אליכם הביתה?
לא.
לא. אין מצב שנכנסים אליכם.
זה. זה. לא. לא נכנסו.
לא בשלב הזה.
לא בשלב הזה.
לא. לא. לא נכסנו.
והעסק של אבא המשיך לעבוד?
עכשיו ככה. עס. עכשיו.
זאת אומר. ת המפעל חייט. החייטות ה.
בהתחלה המשיך לעבוד.
בית מלאכה לתפירה. נכון?
כן. עכשיו. הת. המשיך לעבוד.
אבל קרה משהו שכל יום.
לא כל יום. אלא. הפועלים כבר לא הגיעו.
לא יכלו להגיע.
לא שלא יכ. כנראה שאספו אותם ושלחו אותם ל.
לקחו אותם. זה הפועלים שעבדו אצל אבא.
ש. כן. אז הוא עבד בסוף לבד.
לבד. אבל הקליינטים שלו היו גם לא יהודים. אני מניחה.
אני מניח שכן.
כן.
אני לא דיברתי איתם.
אתה הרגשת כילד קטן שהולך לגן.
א.
ו. ואימא סיפרה לך שיש מלחמה.
הרגשת אצל ההורים איזשהו שינוי.
אתה זוכר? איזה מתח? הת. התנהגות?
לא. אה. רק איסוף של המזון.
לא. אבל מה שקרה.
יום אחד אני חוזר מהגן.
מ-המ.
ואני רואה שכל האנשים.
אהה. תופרים טלאי צהוב.
מ-המ.
אבל על המעיל שלי לא תפרו.
עכשיו. אני הייתי בן 5.
אני רוצה להיות כמו המבוגרים.
כמו כולם.
אז אני נעלבתי שלכולם תופרים כזה דבר ולי לא תופרים.
אותך קיפחו.
ואותי קיפחו.
אתה הבנת שזה סוג של סימון?
אז. באותו הרגע.
כבר ידעתי שיהודים חייבים ללכת עם הטלאי.
עם טלאי.
עם הטלאי הזה.
מ-המ. ואימא הסבירה לך? על הטלאי?
לא. הסבירה לי. לא הסבירו לי שום דבר.
בכלל. היו מסבירים דברים או לא כל כך הסבירו?
לא. לא הסבירו שום דבר.
דבר. כי זה היה תקופה אחרת.
או שרצו להגן על ילדים או שבכלל לא היה מקובל. אה.
רצו. כן. כנראה שרצו להרחיק אותי.
לגונן.
מכל הדברים האלה. לא. לא הסבירו לי שום דר.
אבל אתה זוכר שהרגשת אצלם שינוי.
אני אמרתי מבחינת.
בהתנהגות של ההורים. אה.
אה. היו ב. אה. זאת אומרת. מבחינת. אה.
כמו שאמרתי. אגירת המזון ו.
כי אני ידעתי. כי עכשיו כבר שיש מלחמה.
כן.
ו.
אבל איזשהו.
אבל היה עוד משהו.
יום אחד אבא שלי בא הביתה עם ארגז ענקי עם גז.
אה. עם. אה. עם קש בפנים.
מ-המ.
כי עדיין היה חשמל והיה גז. לא היה בעיה.
אבל שמא. אם לא יהיה גז או חשמל שאפשר שם.
להבעיר.
להביא לך. לפחות. לחמם את.
להעביר.
זה היה צריך. כביכול.
לא השתמשו בזה בחיים שלהם. לא השתמשו.
זאת אומרת שהוא איכשהו התארגן. אה.
היה מודעות שזו מלחמה וצריך להתארגן וזה.
אה. אז. אה. זוכר עוד דברים מהגן עצמו?
עכשיו. אני עוד מישהו זוכר מהתקופה הזאת.
כן.
כמו שאמרתי לך. הח. אה.
ה. החברים של ההורים שלי.
עכשיו. הם התחתנו באותו הזמן.
יום אחד. אה. באים.
באים הביתה אלינו שולחים לאבא שלי צילינדר כזה גבוה.
היה לו כובע רגיל כמו שכולם אז הלכו את זה.
עכשיו. מה שהסתדר שהחברים האלה התחתנו
בבית כנסת הפורטוגזי.
מ-המ.
ואנחנו. אה. הוא היה בתור.
אה. שם. אז.
קיבל. היה. שם נכנסו רק עם צילינדרים.
כן. זה היה הלבוש.
ואנחנו היינו שם הולכים ואני זוכר.
הוא היה השושבין. כן.
הוא היה השושבין. אז הוא.
מ-המ.
אז אני זוכר את הביקור שם ב.
בבית כנסת.
בית הכנסת הפורטוגזי.
וזה כבר תחת הכיבוש הגרמני?
זה כבר תחת הכיבוש הגרמני.
אבל כנראה בהתחלת הזה.
עוד איפשרו.
איפש. כן.
עוד היה. עוד. אה. התפללו. עוד. אה.
כן. היו. הכל.
אה. אנחנו יודעים שבסביבות 41' הוקם ה.
מה שקוראים היוצראט. היוצראט.
כן. יוצראט. כן.
היודנראט באמסטרדם.
כן.
שקראו לזה יוצראט.
אתה יודע בדיעבד. אתה היית ילד.
אבל אתה יודע בדיעבד אם ההורים היו קשורים?
היה קשר ליוצראט?
תראי. אב. אבא שלי. אני. אה.
באיזשהו שלב הרי הוא הפסיק לעבוד כי אסור אז שיהיו. אה.
עסקים יהודיים.
עסקים יהודיים.
אז רגע. השתלטו?
הוא הלך לעבוד.
השתלטו על זה? או סגר פשוט.
לא. סגר.
כן.
לא השתלטו על זה.
כי זה היה בית פרטי למעשה קומה רביעית.
כן.
לא השתלטו על זה. הוא סגר את העסק.
כן.
והלך לעבוד כעובד שכיר באיזשהו מפעל שחייטות.
אני לא יודע אם הם עבדו בשביל הגרמנים
או לא. אבל אני יודע שהוא עבד שם.
גרמנים. אצל יהודים?
אה.ה היו. לא יהודים. לא אצל יהו.
אני לא יודע מי היה בעל הבית.
אבל זה היה בתוך מרכז העיר.
מ-המ.
יום אחד לקח אותי לשם כי היה.
חגגו לו יום הולדת שמה. היהודים.
והוא עוד יכול היה ללכת לעבוד.
כן. אבל הוא כנראה קיבל דחי.
הרי מה קרה באמסטרדם?
כל הזמן. אה. "אתה חיוני. אתה מקבל". ל. חילקו את זה.
מי שהיה חיוני.
כי מי שהיה חיוני ואת זה שולחים. זה לא שולחים.
אז עד 42' אני מניח שהיה לו את זה שהוא חיוני.
כן.
כי הוא עובד שם במפעל לחייטות.
ואימא הייתה בבית איתך?
אימא הייתה כל הזמן בבית.
כן. זאת אומרת. עד שאתם עוזבים את הבית.
עוד הלכת לגן היהודי?
כן.
או שבשלב מסוים.
ה. עכשיו.
גם לא היה גן יהודי? הוא סגר.
אה. ב. מה שקרה. מה שקרה.
יום אחד אני בבית.
אני באותו יום לא הלכתי לגן מאיזושהי סיבה.
אתה כבר מדבר על. על. על עזיבת הבית?
עוד. עוד לא. עוד לא.
עוד לא. כי אני רוצה עוד לשאול עוד כמה שאלות לפני כן.
אוקיי.
אז. אה. אה.
מה שכן קרה. יום אחד באים 2
אנשים אלינו הביתה ומדברים הולנדית.
והם לא כמו אחרים.
כלומר.
אני לא ידעתי מי הם.
אחר כך אני אספר לך מי הם. שיסת.
מי הם היו. אוקיי. אוקיי.
אבל. אה. האנשים האלה.
מה זאת אומרת?
אני פגשתי אותם אחר כך עוד פעם.
אוקיי. אז תיכף נגיע.
עכשיו זה.
תכף נגיע.
כן. נגיע אליהם יותר מאוחר.
היו עוד דברים שלא יודעת
אם אתה כילד קטן זוכר או היית מודע.
אבל היה כבר ב-41' שתפסו.
עוד לפני שהיו המש.
אה. אספו את כל היהודים.
ועוד לפני הטרנספורטים של יהודים.
כן.
היו. אה. התחילו לאסוף. אה. צעירים.
כן.
אה. בחורים צעירים יהודים מהרובע היהודי.
לשלוח אותם למחנות עבודה.
אני מ. מכיר את הסיפור.
ואז היה פרץ של אלימות. ו.
אה. כן.
שלחו אותם לבוכנוואלד. ול.
לא. למטהאוזן.
מטהאוזן. חלק בוכנוואלד וחלק למטהאוזן.
לא. אני מכיר את הסיפור טוב. אבל לא מאז.
אז לא. לא היה.
לא אני. אני מכיר את הסיפור טוב מאוד.
והיה השביתה של ה. גדולה. של פברואר.
כן בפברואר 41'. כן.
נכון. לא זוכר משהו מזה? לא שמעת.
אני לא. לא זוכר שום דבר משם.
אני מכיר. אה. יש לי ספרות על זה.
אני מניחה שההורים היו מודעים לכל הדברים.
אני מניח שכן כי הייתה שביתה.
וחשמליות לא עבדו. זה.
כן.
לא. לא סיפרו לי שום דבר.
אני אחר כך. אה. חקרתי וכל זה.
יש לי ספרות שלמה על הנושא ואני מכיר.
כן. כן. אתה יודע את זה בדיעבד.
אני מכיר את זה בדיעבד.
אבל זה מה שהיא שואלת. אתה לא זוכרת הדים לדברים האלה?
לא.
ממה שאתה אומר. די.
גוננו עלייך. ניסו כמה שיותר.
כן.
להרחיק אותך מ. מלדעת.
אתה ילד. אתה אומר בן 5 בערך.
אז אני בן 5. משהו כזה.
אוקיי. אז בוא תמשיך ברצף שלכם. מה קורה?
כן. אז אני אמרתי שהיו 2 אנשים ואני המשכתי ללכת לגן כרגיל.
אתה אומר. באו לבקר אתכם 2 אנשים?
2 אנשים שדיברו הולנדית.
פעם ראשונה אני מבין מה שמדברים בבית.
אה. כי ההורים מה דיברו. גרמנית?
דיברו גרמנית. וכל אלה שבאו.
אם זה עם אבא שלי כנראה שדיברו פולנית.
כן. מי.
בכלל לא.
מ-המ.
וגרמנית זה יכולתי להבחין ולא הבנתי כלום.
כן.
קיצור. יום אחד אני חוזר מהגן ואני רואה כולם מורידים את ה.
טלאי?
הטלאים.
זה עם ה. מה היה? יודה. אה בפנים גוד?
כן. יוד. י.
יוד.
יהודי. יוד.
כן.
וכולם מורידים את הטלאים.
לא אמרו לי כלום. אבל הכינו לכל אחד.
אה. היה לנו. צריך.
זה אני כן יודע. בהתחלת המלחמה.
היה העברה מהיו. אה.
יוצראט?
יוצראט. מה.
כן. ועד היהודי.
ועד היהודי שכל משפחה חייב להכין לכל אדם שק.
רוקסאק. כן.
רוקסאק עם כל הדברים. וזה היה מוכן בבית.
ומה היה בתוך הזה?
היו. ה. הם כתבו בדיוק מה צריך להיות ככה לבנים.
ככה מגבות. ככה מ.
שמיכות זה. זה לא יהיו מוכנים.
אתה ידעת את זה וההורים הסבירו משהו לגבי זה?
לא הסבירו. אני יודע יום אחד.
אבא שלי הרי היה חייט.
יום אחד בערב הוא בא.
הוא מודד לי. אנחנו.
אני מכין לך ואני כבר.
חלי. אה. חליפה.
מה מסתבר? הוא הכין לי חליפה לחורף.
מ-המ.
כי הוא ידע אז ש. איפה שזה.
כן.
והכינו לי. אני הייתי בגיל 5 חליפה.
הכל. עם הבד. ה. זה.
אני הספקתי עוד למדוד את החליפה.
יותר לא ראיתי אותה.
מ-המ.
בקיצור באים ה. אה.
אני באה הביתה. מורידים את כל הטלאים.
ב-20:00 בערב. מופיע אחד מ-2 האנשים האלה.
וזה מה שאני רשמתי את השם שלו.
שלו.
קלמנס בסון. אני עוד לא ידעתי את השם.
היום אתה יודע ששמו היה קלמנס בסון.
ידעתי את זה ביותר מאוחר.
יותר מאוחר.
אבל. ו. לקח אותנו בשעה 20:00
בערב לתחנת הרכבת בדרום אמסטרדם. כבר.
לקח אותנו זה אתה ואבא ואימא.
אני. כן.
עם אותו הרוקסאק שהכנתם?
כן. אבל בלי הטלאים ואנחנו.
אסור היה לנו להיות ברחוב.
כן.
וזה אני ידעתי. שב-20:00 בערב לא יוצאים.
היה עוצר.
היה עוצר מבחי. רק ליהודים כמובן.
כן. מ-המ.
אז בלי הטלאים האלה.
עכשיו. נכון שהרובע שאנחנו גרנו לא היה מרכז העיר.
כי בדרך כלל לא הסתובבו שם גרמנים הרבה אבל. הגענו ב.
ברכבת ואז נסענו לכפר. זה היה.
הסבירו לך משהו?
אה. כן. אז כבר ודאי הסבירו לי.
מה הסבירו לילד הקטן?
אה. זה היה אר. 42'.
כן.
זאת אומרת. תחילת חו.
קיץ 42'. מאי-יוני 42'.
מ-המ.
הסבירו לי קודם כל שאסור לי להגיד שאני יהודי
והסבירו שאנחנו. שהגרמנים רוצים. אה.
שאותנו. לקחת אותנו לעבודה או למשהו.
זה מה שחשבו.
ואנחנו בורחים.
כן.
וזה. אתה אסור לך לדבר.
וכשהגענו לשם אמרו: "כשישאלו מי האימא שלך.
אתה. הצביע על בעלת הבית.
לא על האימא שלך".
מ-המ.
"אתה תצביע על בעלת הבית".
אתה זוכר אצלך איזשהו מתח?
פחד? זה. מהיציאה הזאת מהבית?
או בגלל שהיית עם ההורים.
לא. אני לא. לא.
אז הרגשת בטוח?
בגלל ש. אני הייתי בן 5.
כן.
5 אז. אז האבא שלי היה אדם.
אה. גבוה ו. זה.
מ-המ.
אני לא פחדתי.
מ-המ.
דרך אגב. היה. תקרית.
עוד כשהייתי בבית. תקרית אנטישמית אחת.
אז תספ.
כשאני שיחקתי ברחוב.
מ-המ.
פתאום באו 2 או 3 בחורים צעירים.
תפסו אותי. לא הרביצו אבל סיבבו אותי ככה פה. אני.
בגלל שהיית ילד יהודי?
כן. ידעו ש. הבינו.
היו אצלכם. אה. היו. אם. אתה יודע.
אז לא ידעת אולי. הרי היו גם את ההולנדים.
המפלגה הנאצית ההולנד.
כן.
‮ה-‭N.S.B‬. היו אצלכם גם ברחוב.‬
‮בשכונה. אנשים כאלה? מה-‭N.S.B‬?‬
כנראה שהיו. אני לא יודע.
מ-המ.
אה. יותר מאוחר אני יודע דה.
איפה שהייתי במחבוא אני יודע מהם אבל.
מ-המ.
פה לא.
אוקיי. אנחנו הגענו לכפר שם בלילה.
איפה נמצא הכפר הזה?
במרכז הולנד. ב.
איך קוראים לכפר?
נקרא דריברחן.
כן. במרכז של.
במחוז של אוטרכט.
כן.
אוטרכט זה במרכז.
מ-המ.
הולנד. אני שם. אה.
למי הגעתם שם? לאיזה משפחה הולנדית?
הו. עכשיו. אנחנו גרנו.
מה זה? חווה?
היה ככה. אנחנו לא גרנו במרכז הכפר.
זה היה בקצה הכפר.
מתחנת הרכבת הלכנו. הייתה חורשה.
כן.
אני לא יכול להגיד יער.
שם אמנם קראו יער וזה. זה חורשה גדולה.
מ-המ.
בקצה החורשה היו 2 בתים בלבד.
אחד שאנחנו היינו.
הבית שאתם הייתם היה ריק?
לא.
או גרה שמה משפחה?
שם. גרה משפחה. אנחנו היינו אצלהם.עכשיו. ב. עכשיו.
למטה. היה אורווה שהחזיקו סוסי פוני.
מ-המ.
כי בעל הבית. הג'וב שלו היה. אה.
עגלון שהוא היה מוביל חתונות ולוויות וכל מיני דברים כאלה.
איך קראו. אתה יודע אולי איך קראו?
לא. אין לי מושג איך קוראים להם.
איך קראו למשפחה?
אין לי מושג.
משפחה הולנדית נוצרית.
הולנדית נוצרית.
ואיך שהגענו לשם.
ואתה זוכר אותם. אבל?
אני זוכר אות. מעט מאוד. אבל אני ניסיתי.
אנשים מבוגרים? עם ילדים?
כן. היו. היו להם.
אה. כמה ילדים.
הייתה ילדה אחת שהייתה קצת יותר מבוגרת ממני ש. התחברתי.
אני הייתי עדיין בן 5.
ותכף אני אחזור. עכשיו. אה.
בית גדול.
זה הבית. היה עוד משפ. הם. זאת אומרת. היו ככה.
אה. היה סלון. היה מטבח. חדר אוכל בתוך מ.
מסדרון. ו-2 חדרים בצד.
מ-המ.
ועוד חדר אחד שהם ישנו.
מ-המ.
ובחדר אחד היה עוד משפחה עם אבא.
בן. אבא. אימא ובן.
אה. מישהו בגיל 16.
גם משפחה שהסתתרה?
הסתתרה גם כן.
גם יהודים?
גם יהודים.
מ-המ.
ותפסו אותנו ביחד אחר כך. זה כעבור שנה.
כן.
ואנחנו. היה לנו חדר אחד.
אוקיי.
עכשיו. עכשיו. אתם באים לשם.
רק. כן.
בסיוע המחתרת.
כן. אותו אדם הזה. אחר כך הסתבר.
היה איש של המחתרת.
איש מחתרת.
אז הוא דואג. דואגים להסתיר אותכם?
אתם באים בזהות בדויה?
עם מסמכים מזויפים?
אה. לא.
או אתם מסתתרים ואתם לא יוצאים?
ברגע זה לא נתנו לי שום שם אחר.
שום דבר. אנחנו רק מסתתרים.
אז לא יצאתם?
א. אז זהו בדיוק הנקודה.
ו. אני היה מותר לי לשחק בחוץ כי. כי היה שם יער.
ההורים?
ההורים. אה. היאימא שלי לא יצאה בכלל.
האבא שלי בלילה. אה.
הוא ועוד השני וזה היינו הולכים ב-21:00. 22:00 בלילה
לעשות איזה טיול ב. שם.
כן.
עכשיו. היה עוד בית אחד אמרתי.
ששם גם כן אותו הדבר.
למטה היה מין אורווה.
אבל היא הייתה ריקה לגמרי.
ולמעלה גרה גם משפחה שהיא ידעה מי אנחנו.
מ-המ.
עכשיו. אז.
היא ידעה שאתם יהודים?
היא ידעה שאנחנו יהודים.
אה-הא. זה ש.
אלה היו 2 המשפחות היחידות בסביבה הזו.
היה להם גם משק שמה?
ה. הם. הם היה להם משק.
מה שנקרא משק עזר היום.
עזר. כן.
כי הוא. זה לא היה עבודה של. אבל עכשיו.
אבא שלי באיזשהו שלב.
התחיל לעבוד במשק שלו.
אה-הא.
ביום. הרי הוא ישב כל יום וזה.
היו בעלי חיים?
לא. בעלי חיים ל.
השני היה לו בעלי חיים.
היו לו. אה. שפנים קצת ותרנגולות.
ולזה?
זה לא. זה. אה. גן ח. אה. ירקות או משהו.
גן ירקות.
והוא. אבא שלי הלך שם לעבוד במשך היום.
מ-המ.
יותר מאוחר הלך לעבוד.
זה היה. ממה שאתה יודע. זה שילמו להם?
זה אין לי מושג.
מ-המ.
יכול להיות.
ואתה לא יודע גם איך קוראים להם.
לא.
למשפחות האלה.
ל. להם הם שילמו. לא אנחנו.
יכול להיות שכן שילמנו כי אבא שלי.
אבל הם היו צרי.
אני יודע. הרי. אחרי המלחמה עוד
קיבלתי כספים שהיה לו. שהחרימו לו.
מ-המ.
זאת אומרת.
החרימו לו כספים מהבנקים ודברים כאלה.
כן. כן. כן.
אגב. לפני שעזבתם.
אני רוצה לשאול. הסתירו דברים? נגיד תכשיטים?
כן.
יודאיקה. הסתירו?
לא. יודאיקה לא היה. אה. אבא שלי.
חלק גדול מהתכשיטים לא ראיתי בחזרה. הסתירו אצל אנשים.
חברים. הולנדים?
אצל הולנדים.
מ-המ. אבל לא.
לא. לא. הולנ. אחד היה.
מ-המ.
הולנדי. הוא היה פעם במשטרת הולנד.
הוא היה חבר של אבא שלי.
הוא התעסק גם עם צילום כנראה.
מ-המ.
היה חבר טוב ואבא שלי הסתיר אצלו את הדברים.
תכשיטים.
תכשיטים של האימא שלי ועוד כמה דברים.
כסף.
וסט של מצלמות לייקה.
מ. אה-הא.
אה. זה הסתירו.
אבל לא. לא החביאו בדירה עצמה דברים?
לא. בדירה עצמה שום דבר.
אתה זוכר גם את הרגע שעזבתם את הדירה?
כן. כן. ו.
הייתה לך תחושה שכאילו נוסעים לחופש
ונחזור עוד? אתה זוכר כילד?
תראי. זה היה 20:00 בערב.
אני לא ידעתי שאנחנו.
אני יודע שאנחנו עוזבים את הכל ונוסעים.
לא היה לי הרגשה של חופש. כי.
כן. אבל לא הייתה. לא הייתה.
הייתה גם הרגשה דרמטית שיותר לבית לא תחזור?
לא.
זה לא.
תראי. הייתי צעיר מדי כנראה ש.
לקחת מש. צעצוע. משהו היה איתך מהבית?
לא. שום דבר.
שום דבר אישי מהבית.
שום צעצועים לא.
בגדים כן דאגו לי להביא.
אבל צעצועים שום דבר.
אוקיי. עכשיו. אתה נמצא שמה ב.
אתם נמצאים שם בכפר.
כן. רק. אה.
מוס. מסתררים.
האדם שהביא אותנו הוא ב.
קלמנס?
קלמנס הזה.
כן.
בעצם הוא חזר עוד פעם אחת לבדוק שהכל בסדר.
בסדר.
ואז גיליתי משהו מעניין.
מסתבר שלמשפחה הזאת היה עוגב.
מ-המ.
העוגב שעבד עם פדלים.
מ-המ. בוודאי.
והבסון הזה.
ידע לנגן?
התיישב. לא סתם הוא ידע לנגן.
הוא ניגן שם משהו.
וזה פעם הראשונה שאני שומע מנגנים.
מ-המ.
זה הכלי הראשון בחיים שלי בכלל שאני שומע מה שמנגנים.
כן.
עכשיו. אוקיי. זה נגמר.
יכול להיות ש.
אה. נגמר. עכשיו.
יכול להיות שהוא היה כומר?
הוא לא היה כומר אבל אני אחזור בהמשך הסיפור מה הוא כן היה.
היה. אוקיי. עכשיו. אתם.
הוא לא. הוא לא היה כומר. הם היו בכלל.
אה. פרוטסטנטים קלוויניסטים.
כן. אבל יכול להיות כומר ב.
לא. אבל זה אני אחזור בזמן ה.
כן.
זה מה שהוא שהוא כן עשה.
אתם מסתתרים שמה.
כן.
אתה מבין. אה.
כל הזמן מסבירים לך ש. אתם מסתתרים.
כן.
שאסור לך לספר שאתה יהודי.
כן. כן.
אה. אבל ההורים איתך.
ההורים איתי. כן.
ההורים איתך. עד כמה היה מגע עם המשפחה שאירחה אותכם?
אהה.
אמרת שהיו שם עוד ילדים.
אנחנו אכלנו שם. את הארוחות אכלנו איתם.
יחד איתם.
כן. לא אכלנו לבד.
זאת אומרת. כל החבורה.
הם סיפקו את האוכל. והכ.
הם סיפקו את כל האוכל.
אוכל. והכל.
אהה.
מה אימא שלך עשתה בתקופה הזו?
אני מ. אה. עכשיו. אני
שיחקתי כל היום בחוץ. אימא שלי כמעט.
עם הילדים? עם הילדים גם?
בהתחלה לא.
אה-הא.
מה שקרה. אמרו לי: "אתה קטן מדי".
אה. לא. היו 2 ילדים.
גדולים יותר.
אהה. ילדה שהייתה שנתיים-שלוש יותר.
מ-המ.
עוד איזה ילד יותר גדול.
ומי השני היה בן 16.
היו איזה 3. 4 ילדים שם.
והם היו.
ולא ר. לא רצו שאני אשחק איתם כי אני הייתי קטן.
אבל הם היו מודעים לזה שאתה יהודי?
כן. לא. חלק מ. ההוא. אה. השני גם היה יהודי.
הזה בן 16 היה יהודי.
אבל. אבל.
הם היו מודעים. כן.
וזה ס.
אני מניח. הם בהתחלה לא רצו.
אמרו לי: "כשתהיה בן 6.
אתה מותר לך לשחק איתנו".
כן. אבל. אה.
בהתחלה לא. לא שי.
יש פה איזשהו.
הסתובבתי לבד ביער. כל היום הסתו.
יש איזשהו סיכון שמישהו מהילד.
בכל זאת ילדים יכולים גם להסגיר. ל. ל.
הו. אז מה.
זה. זה מאוד.
בסופו של דבר מה שקרה.
זה מאוד מסוכן.
זה.
אני מתפלאת שלא שמרו שמה על ה. אה.
זה בסופו של דבר מה שקרה.
אתה לא הולך אבל לשום מסגרת.
לא. לא. לא אני בתוך היער הזה.
אה. אוקיי.
באמצע היער יש איזה אגם יפה.
זה תקופה של. אה. קיץ אתה אומר.
זה בהתחלה קיץ.
עכשיו במקרה ב-42'.
3 כנראה שחורף לא היה הכי חזק.
כמה זמן הייתם שם?
קרוב לשנה.
אה. זה הרבה זמן.
כן.
וב. בתוך השנה הזאת.
כן. שנה למעשה.
שנה. ההורים עוד מסבירים דברים?
לא. אה. ההורים כמעט לא דיברו איתי.
מ-המ.
לא דיברו איתי כמעט. אני הייתי בא לאכול
ולשון בלילה. ביום אני הסתובבתי כבר.
משוטט?
משוטט בשטח שם.
אף אחד לא מדבר איתי.
אני משוטט לבד ביער.
אבל בחורף?
אה. אה. גם כן למעשה. כי זה לא היה.
חורף כנראה אותה שנה לא היה קשה במ.
קשה במיוחד. והייתי לבוש טוב. ואני.
מ-המ. אבל אף אחד גם לא מלמד אותך?
שום דבר לא מלמד.
לא מושיב אותך ללמוד. או.
שום דבר. שום דבר.
עוד לא ידעת לקרוא ולכתוב? או שום דבר.
לא. לא ידעתי לקרוא.
וזה. בדיעבד אני חושב עכשיו.
זה לא הגיוני היה. אבל.
זה. נסיבות. כן.
לא. לא אימא שלי הייתה מאוד עצבנית. זה אני יודע.
אז אתה יודע שהייתה מתוחה מאוד.
הייתה מאוד מתוחה. מאוד.
הגיעו לשם גרמנים? עד.
עד. עד. נגיע לרגע שתופסים אתכם.
לא הגיע. לא. לא. לא. לא הגיע אף אחד.
אבל עד אז. לא היה מצב שהגיעו.
לא. כי זה היה מבודד לגמרי.
עכשיו. אתה כילד קטן בן 6.
היית מודע בכלל שיש מלחמה בעולם?
אז כבר ידעתי.
כי הרי אנחנו מדברים כבר על. אה. 42'.
לא. למה אני ידעתי?
ארבעים וש. 41'. כבר. אה.
אפילו מלחמה בין ברית המועצות וגרמניה.
לא. למה אני ידעתי?
כי. ה. לא. אסור היה לשמוע רדיו הרי.
מ-המ.
ו.
בסתר היו שומעים?
בסתר היו שומעים.
‮מה. את ה-‭B.B.C‬?‬
‮את ה-‭B.B‬. אני. כנראה ה-‭B.B.C‬.‬
‮י. היו שם 2. או ‭B.B.C‬. או תחנה הולנדית גם דרך ה-‭B.B.C‬.‬
עכשיו. ו. איך היה עוד פטנט לשמוע. לא דרך רדיו. אה.
קריסטל. אממ. קריסטל מאוד קטן.
זה תוך איזה שפופרת.
היו צריכים לחפש את התדרים.
כ. כן.
וזה היה עם אוזניות.
מ-המ. וכך שמעו.
אני בתור ילד. עם הילדה.
היינו משחקים כאילו. את יודעת.
עם קופסאות פח. בגיל 5. 6.
כל הדברים ש.
אבל אני ידעתי ש. אה.
ששומעים רדיו. לשמוע מה קורה בעולם הגדול.
ובמלחמה. אוקיי. רק רגע. צבי.
עדות של צבי הרמן רוזנבאום, יליד 1937 Amsterdam, הולנד על קורותיו במסתורים ב-Driebergen ובבתי המשפחות Beson ו-Kleibrink ב-Amsterdam החיים ב-Amsterdam בעת הכיבוש הגרמני ב-1940; מציאת מסתור עם ההורים ב-Driebergen בעזרת איש המחתרת ההולנדית Clemens Beson ב-1942; מעצר בעקבות הלשנה; גירוש לבית הילדים "בקרש" ב-Amsterdam ב-1943; בריחה בסיוע המחתרת ומציאת מסתור בבית משפחת Beson ב-Amsterdam; בריחה ומציאת מסתור בבית משפחת Kleibrink ב-1944; השחרור בידי הצבא הקנדי ב-1945; מעבר לבית הילדים היהודי ב-Laren; החיים בבית הילדים; עלייה לישראל ב-1949; קליטה.
מספר פריט
10669365
שם פרטי
הרמן
צבי
שם משפחה
רוזנבאום
תאריך לידה
20/03/1937
מקום לידה
Amsterdam, הולנד
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
16/12/2013
תקופת החומר עד
16/12/2013
מוסר החומר
רוזנבאום הרמן צבי
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני