השואה
מחקר ואוספים
הנצחה
חינוך והוראה מתוקשבת
מוזיאון ותערוכות
חסידי אומות העולם
עדות של שושנה חביב לבית קשלס, ילידת 1933 Sofia, בולגריה על קורותיה בתור ילדה ב-Sofia וב-Shumen
Testimony
00:00:38.560 00:00:41.660
הסיפור שסיפרת על הילדה.
00:00:41.660 00:00:46.280
הוא מתאר או מצביע על מה שהתרחש שם בשומאן ש.
00:00:46.280 00:00:48.890
שהאוכלוסייה הלא יהודית הייתה.
00:00:48.890 00:00:49.415
הטורקית.
00:00:49.415 00:00:50.195
הטורקית?
00:00:50.195 00:00:55.170
הילדים הטורקים בשבילנו היו השטן בכבודו ובעצמו.
00:00:55.170 00:00:55.785
למה?
00:00:55.785 00:00:56.895
לא יודעת למה.
00:00:56.895 00:00:58.440
מ-המ. כלומר הטורקים באופן
00:00:58.440 00:01:01.650
יחסי היו יותר אנטישמים מאשר הבולגרים?
00:01:01.650 00:01:04.450
תראי. הייתה שכונה יהודית.
00:01:04.790 00:01:07.500
ועל זה באותו.
00:01:07.500 00:01:11.820
באותו כיוון הייתה שכונה טורקית אבל אנחנו לא התעסקנו.
00:01:11.820 00:01:12.298
מ-המ.
00:01:12.298 00:01:13.190
איתם בכלל.
00:01:13.190 00:01:15.900
מ-המ. למה בעצם. אה.
00:01:15.900 00:01:19.530
היא הרי היא לא גנבה ממך את הלחם ורצה איתו.
00:01:19.530 00:01:22.200
היא הפילה אותו בכוונה בשביל להציק לי.
00:01:22.200 00:01:22.330
מ-המ.
00:01:22.330 00:01:24.165
ל. לתוך הנחל.
00:01:24.165 00:01:27.885
נשארנו בלי לחם יומיים. זצ. אז זהו.
00:01:27.885 00:01:29.970
לא סיפרתי מה היה לאימא שלי. לא סיפרתי.
00:01:29.970 00:01:32.490
אותה השארתי שוכבת על ה.
00:01:32.490 00:01:35.070
על הגשר. חשבתי שהרגתי אותה.
00:01:35.070 00:01:37.710
והתחלתי לבכות בגלל זה שנבהלתי
00:01:37.710 00:01:41.055
שהרגתי אותה מפני שאבא שלי אמר: "מה זה.
00:01:41.055 00:01:44.235
מה זה להרוג מישהו אחר? אסור".
00:01:44.235 00:01:47.910
כשאת חושבת היום על השנתיים האלה.
00:01:47.910 00:01:52.570
מה היו עוד. מה היה עיקר הקושי שלכם כמשפחה?
00:01:53.030 00:01:55.260
לי לא היה קושי.
00:01:55.260 00:01:57.315
אני אגיד לך. בגלל דבר אחד.
00:01:57.315 00:01:59.265
אני ידעתי שאני יהודייה.
00:01:59.265 00:02:02.730
ידעתי שאנחנו נתונים בלחץ.
00:02:02.730 00:02:05.495
אבל אני לא הרגשתי שאימא שלי. ס.
00:02:05.495 00:02:08.665
ואבא שלי עצרו אותי או קשרו אותי.
00:02:08.665 00:02:13.610
הם נתנו לי חופש להחליט בעצמי על סכנה.
00:02:14.420 00:02:16.800
ואני. אה. אפשר להגיד.
00:02:16.800 00:02:19.080
שהייתי יו. יוצאת ובאה.
00:02:19.080 00:02:21.465
באה ויוצאת ומביאה חדשות הביתה
00:02:21.465 00:02:24.000
כי אני לא הלכתי עם. עם סימן.
00:02:24.000 00:02:26.805
מ-המ. מותר היה לא ללכת עם טלאי?
00:02:26.805 00:02:29.830
אני הייתי קטנה. לא הייתי צריכה לענוד את זה.
00:02:29.830 00:02:34.011
אז עבורך זה היו שנתיים אחרות עם התמודדויות.
00:02:34.011 00:02:34.520
נכון.
00:02:34.520 00:02:36.935
אחרות. אבל לא משהו ש.
00:02:36.935 00:02:42.590
שזכור לך כמשהו קשה במיוחד או רע במיוחד?
00:02:42.590 00:02:43.895
להגיד לך משהו?
00:02:43.895 00:02:45.965
אני אהבתי את החופש שלי.
00:02:45.965 00:02:46.760
מ-המ.
00:02:46.760 00:02:48.485
כי זה. השומאן הזאת.
00:02:48.485 00:02:51.305
הייתה מקום כזה מקסים.
00:02:51.305 00:02:53.990
היום שאני חושבת על זה.
00:02:53.990 00:02:56.925
לא רק אני. כל הילדים. ילדים מה זה?
00:02:56.925 00:02:59.070
זה עם שאוהב חופש.
00:02:59.070 00:03:00.840
הוא אוהב לשוטט בכול מקום.
00:03:00.840 00:03:03.360
אוהב לשחק בכול מקום. לא ככה?
00:03:03.360 00:03:06.375
אבא אחרי תקופה מסוימת שוחרר מבית חולים.
00:03:06.375 00:03:06.510
כן.
00:03:06.510 00:03:07.050
וחזר הביתה?
00:03:07.050 00:03:08.340
כן. כן. כן.
00:03:08.340 00:03:13.845
אז זה כבר היה חצי רגיעה מפני שזה עוד לא נגמר.
00:03:13.845 00:03:17.320
זהו. ה. טוב.
00:03:17.320 00:03:19.390
את תנחי ואני אענה לך.
00:03:19.390 00:03:21.825
אבא. מה הוא עושה אחרי שהוא חוזר הביתה?
00:03:21.825 00:03:23.760
המשיך לעשות את מה שהוא עשה קודם.
00:03:23.760 00:03:25.110
עשה קודם.
00:03:25.110 00:03:26.700
קוראים לזה שוק שחור?
00:03:26.700 00:03:28.890
איך קוראים לזה? שהוא.
00:03:28.890 00:03:29.670
שוק שחור.
00:03:29.670 00:03:31.440
עוסק במסחר בניגוד למה שמותר?
00:03:31.440 00:03:33.150
לא. לא. לא. הוא המשיך לעשות את מה
00:03:33.150 00:03:35.370
שהוא בעץ. הוא עבד בעץ.
00:03:35.370 00:03:36.180
מ-המ.
00:03:36.180 00:03:38.580
שוק שחור. כמעט אני לא זכור לי.
00:03:38.580 00:03:41.580
כי מאוד שמרו שלא יהיה הדבר הזה.
00:03:41.580 00:03:44.250
היה לנו מאוד. אה.
00:03:44.250 00:03:48.330
אפשר להגיד שמאוד נעזרנו בכפריים.
00:03:48.330 00:03:48.900
מ-המ.
00:03:48.900 00:03:51.000
הם היו יורדים מההר עם. אה.
00:03:51.000 00:03:53.300
עם חמורים. עם סוסים. עם הכל.
00:03:53.300 00:03:56.660
עגלות לא היו להם כי גרמנים לקחו כמעט את כל ה.
00:03:56.660 00:03:59.245
איפה שהיה סוסים שזזו.
00:03:59.245 00:03:59.835
מ-המ.
00:03:59.835 00:04:02.355
ואוכל לאכול הם לקחו.
00:04:02.355 00:04:04.170
הם אהבו חמאה.
00:04:04.170 00:04:07.170
אהבו הרבה דברים הם אהבו. אז. אהה.
00:04:07.170 00:04:10.380
אז אתם אפשר להגיד משפחה.
00:04:10.380 00:04:15.780
שלמזלכם. החברה שאימא עבדה בה עזרה לכם לשרוד.
00:04:15.780 00:04:15.990
נכון.
00:04:15.990 00:04:19.305
את המצב הקשה שנקלעתם אליו.
00:04:19.305 00:04:25.500
אבא חזר הביתה. את אוהבת טבע ומרחבים.
00:04:25.500 00:04:27.285
ו. ו. משהו ב.
00:04:27.285 00:04:29.190
באופי שלך איפשר לך לעבור.
00:04:29.190 00:04:30.195
נכון. עד היום.
00:04:30.195 00:04:34.575
את זה. מ-המ. ואימא איך אימא התמודדה עם החיים האלה?
00:04:34.575 00:04:36.720
תראי. אם היה מישהו.
00:04:36.720 00:04:38.965
אני חושבת שהיא היה לה הכי קשה.
00:04:38.965 00:04:45.000
כי היא. היא פחדה אבל היא לא רצתה לעצור בעדי.
00:04:45.070 00:04:48.190
וכשאחותי קצת גדלה.
00:04:48.190 00:04:50.580
היא אומרת לי: "אולי תקחי את אחותך פעם
00:04:50.580 00:04:53.445
אחת לאחד הסיבובים שלך?"
00:04:53.445 00:04:58.845
הלכנו לאיזה גבעה ממול לקטוף פרחים. סך הכול.
00:04:58.845 00:05:04.260
בחייך. פרחים כאלה זה פרח אלמוות. כחול כזה יפה.
00:05:04.260 00:05:07.260
פתאום אנחנו רואים את השומר. אה.
00:05:07.260 00:05:10.175
יערות. והזהירו אותנו.
00:05:10.175 00:05:13.085
אמרו לנו שהוא אנטישמי שלא.
00:05:13.085 00:05:15.990
שלא נהיה בטווח עין אפילו איתו.
00:05:15.990 00:05:17.370
אבל הוא היה צריך.
00:05:17.370 00:05:18.750
בשביל להגיע למקום שלנו.
00:05:18.750 00:05:22.440
לרדת לגשרון. לעשות סיבוב ולעלות אלינו.
00:05:22.440 00:05:24.960
וידענו שהכוונה שלו אלינו.
00:05:24.960 00:05:26.510
התחלנו לרוץ.
00:05:26.510 00:05:32.420
תכננו תוך כדי ריצה לעשות מין דבר סיבוב ולהיכנס לאיזושהי
00:05:32.420 00:05:35.370
חצר של יהודים ומשמה להיכנס לעוד
00:05:35.370 00:05:38.445
חצר עם איזה פשפש פנימי של יהודים.
00:05:38.445 00:05:40.545
ל. להיעלם מהעין שלו.
00:05:40.545 00:05:46.950
ואחותי מסכנה נתקלה באיזה אבן ונפלה באמצע השביל.
00:05:46.950 00:05:49.320
א. אמרתי לה ככה.
00:05:49.320 00:05:54.795
לצ. לקחתי אותה מהיד מסכנה והיא רצה ופה הכול דיממה.
00:05:54.795 00:05:56.925
נכנסנו. באמת. לפי התוכנית.
00:05:56.925 00:05:59.220
זרקתי אותה מעבר לגדר.
00:05:59.220 00:06:01.695
החבר'ה שלנו תפסו אותה מהצד השני.
00:06:01.695 00:06:04.500
והשכנים שם שמו לה יוד.
00:06:04.500 00:06:06.450
אז היא. שסוף סוף ניצלנו.
00:06:06.450 00:06:10.425
אז היא באה הביתה ואומרת לאימא שלי בוכה.
00:06:10.425 00:06:13.770
מתאפקת לא: "אסור לי לבכות.
00:06:13.770 00:06:16.815
אבל תראי מה שמו לי. שמו לי יוד חו".
00:06:16.815 00:06:21.240
יוד חום זה שורף. אז. אה. תשמעי.
00:06:21.240 00:06:24.960
אנחנו היינו משוטטים. חבורה של משוטטים.
00:06:24.960 00:06:30.120
בוא נדבר על. אה. סוף המלחמה.
00:06:30.120 00:06:32.955
על הרוסים נכנסים לבולגריה.
00:06:32.955 00:06:38.100
הגרמנים נסוגים. ולאט לאט עבורכם גם כן.
00:06:38.100 00:06:39.240
עוד. עוד דבר אחד.
00:06:39.240 00:06:42.545
אם היינו צריכים לתקוע לנו איזה משהו.
00:06:42.545 00:06:45.260
יום אחד תבואו לבית הקפה.
00:06:45.260 00:06:50.170
מקבלים. אה. [משובש] (שפה זרה) מה זה?
00:06:50.170 00:06:54.540
זה פס ומשהו שאת לוקחת רזרבה כשאת נוסעת לאיזה מקום מהר.
00:06:54.540 00:06:57.900
נתנו לכל אחד מאיתנו כ. כזאת פיתה.
00:06:57.900 00:07:01.360
עובי כזה. קשה כמו אבן.
00:07:01.360 00:07:03.290
ועוד איזה משהו שאני לא זוכרת.
00:07:03.290 00:07:06.365
אני שואלת את אימא שלי: "בשביל מה אנחנו צריכים את זה?"
00:07:06.365 00:07:10.560
"אם אנחנו ניסע לאיזה מקום אחר. אז מה נאכל?"
00:07:10.990 00:07:16.550
זה כבר נראה לי לא כל כך מתאים לי למחשבות שלי.
00:07:16.550 00:07:19.715
אבל. אממ. היה מזל גדול.
00:07:19.715 00:07:28.260
כשבאו הרוסים התחלנו לשמוע את הפעם הראשונה ששמעתי יריות.
00:07:28.260 00:07:32.460
14 חתיכות של קטיושה.
00:07:32.460 00:07:34.395
טש. טש. טש. כזה.
00:07:34.395 00:07:36.510
קרוב. מעבר לדנובה.
00:07:36.510 00:07:39.090
כל פעם עוד ועוד ועוד.
00:07:39.090 00:07:42.450
ואנחנו. מה אנחנו מבינים במלחמות. בחייך?
00:07:42.450 00:07:48.630
עמדנו ככה ילדים: "תנו להם. תנו להם.
00:07:48.630 00:07:51.690
תנו להם." הגנרלים הגדולים.
00:07:51.690 00:07:54.045
"תנו להם עוד. תנו להם. תנו להם".
00:07:54.045 00:07:58.725
והמזל שלנו הוא היה מאוד מזל.
00:07:58.725 00:08:01.815
וזה היה הדבר שהכי פחדנו ממנו.
00:08:01.815 00:08:05.250
פחדנו ש. מהאוכלוסייה הגרמנית הבורחת.
00:08:05.250 00:08:07.635
שבזמן שהם בורחים אחורה.
00:08:07.635 00:08:09.645
מערבה. בתבוסה.
00:08:09.645 00:08:12.075
שהם לא התנכלו לנו.
00:08:12.075 00:08:15.015
לאזרחים. לכל אחד. הם לא עשו הבדל.
00:08:15.015 00:08:17.115
כל מי שהרגיז אותם.
00:08:17.115 00:08:19.245
זה לא חשוב אם יהודים או לא.
00:08:19.245 00:08:21.615
הם היו מובסים.
00:08:21.615 00:08:25.805
מתים לנוח אבל יחד עם זה השנאה עבדה אצלם.
00:08:25.805 00:08:28.325
פחדנו מזה יותר מכל דבר אחר.
00:08:28.325 00:08:32.820
אבל אז למזלנו הגיעו הרוסים ושמה יש
00:08:32.820 00:08:37.755
לי חוויות אחרות אבל חוויות של חופש. זהו.
00:08:37.755 00:08:39.705
הרוסים הגיעו.
00:08:39.705 00:08:42.180
מותר לכם לחזור לסופיה?
00:08:42.180 00:08:42.810
עוד לא.
00:08:42.810 00:08:43.740
עוד לא?
00:08:43.740 00:08:45.240
תכף אני אגיד לך למה.
00:08:45.240 00:08:46.560
למה?
00:08:46.560 00:08:49.410
זה נודע לי פה בארץ.
00:08:49.410 00:08:52.725
סלנג. סלנג של יהודים.
00:08:52.725 00:08:56.490
אה. מי שדיבר לדינו. כן?
00:08:56.490 00:09:01.470
מתי הבנות הברית התחילו להפציץ את סופיה?
00:09:01.470 00:09:06.360
מתי הם נכנסו למלחמה בצורה מאסיבית בשביל ל.
00:09:06.360 00:09:07.590
לדפוק קצת. אה.
00:09:07.590 00:09:09.945
את הגאווה עצמית של הגרמנים?
00:09:09.945 00:09:11.820
הרבה יותר מאוחר.
00:09:11.820 00:09:14.340
וכשהם נכנסו לתוך כל העניין הזה.
00:09:14.340 00:09:16.575
אנחנו מצד אחד פח.
00:09:16.575 00:09:22.210
שמחנו. מצד שני פחדנו לשמוח בגלל מה שאמרתי לך.
00:09:22.210 00:09:25.670
והיה שם מקרה. אני מצרפת אותו.
00:09:25.670 00:09:28.240
זה לא אני המצאתי. שה.
00:09:28.240 00:09:32.035
האוכלוסייה הבולגרית היה לו מותר ל.
00:09:32.035 00:09:37.070
היה מותר לכולם לברוח מהבית להרים. ליהודים לא.
00:09:37.070 00:09:38.880
אתם בבית. אז חפ.
00:09:38.880 00:09:40.935
למרות שהיהודים. אהה.
00:09:40.935 00:09:42.870
לא היו בסופיה כי הם גורשו.
00:09:42.870 00:09:45.630
אבל הם הפציצו לכל אורך ה. אהה.
00:09:45.630 00:09:50.160
כל מקום שהיה כדאי להם מבחינת המיקום והחשיבות.
00:09:50.160 00:09:50.460
מ-המ.
00:09:50.460 00:09:51.840
הם הפציצו לכל האורך.
00:09:51.840 00:09:52.935
זה לא רק בסופיה.
00:09:52.935 00:09:54.140
מ-המ.
00:09:54.140 00:09:55.800
אז מה הם היו צועקים?
00:09:55.800 00:09:58.635
"ש. שמע ישראל. באים".
00:09:58.635 00:10:03.195
אז. איפפ. נוצרים לא יודעים מה זה שמע ישראל.
00:10:03.195 00:10:05.610
"השמע ישראל באים" ברגע
00:10:05.610 00:10:07.320
שהם היו אומרים: "שמע ישראל באים".
00:10:07.320 00:10:10.490
סימן שיש התק. התקפה אווירית.
00:10:10.490 00:10:14.240
אז הם רצו. רצו להתחבא כמונו בכל מקום אפשרי.
00:10:14.240 00:10:16.760
זה בדיחה שנהפכת למציאות.
00:10:16.760 00:10:18.140
מה את רוצה שאני אגיד לך?
00:10:18.140 00:10:20.240
מתי אתם חוזרים הביתה?
00:10:20.240 00:10:24.680
אנחנו חזרנו. תכף אני אגיד לך. אה.
00:10:24.680 00:10:25.099
בית.
00:10:25.099 00:10:26.225
בסוף 44'.
00:10:26.225 00:10:28.970
כן. איפה שהוא. אם אני זוכרת נכון.
00:10:28.970 00:10:32.930
בספטמבר 44'. הרוסים נכנסים לבולגריה.
00:10:32.930 00:10:33.170
נכון.
00:10:33.170 00:10:35.180
זאת אומרת. לוקח לכם עוד חודשיים. 3.
00:10:35.180 00:10:35.360
כן.
00:10:35.360 00:10:35.930
לחזור הביתה.
00:10:35.930 00:10:36.260
נכון.
00:10:36.260 00:10:38.960
לסופיה. הבית שלכם עומד על תילו?
00:10:38.960 00:10:41.105
זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד לך.
00:10:41.105 00:10:46.990
אהה. סופיה שכבה. היא נחה.
00:10:46.990 00:10:49.230
היא הייתה מופצצת מכל הכיוונים.
00:10:49.230 00:10:53.265
הבית של הסבים שלי נשאר עומד.
00:10:53.265 00:10:55.305
ואז כל אחד. אה.
00:10:55.305 00:10:56.850
כל אחד מהמשפחה לקח.
00:10:56.850 00:10:58.260
אה. חדר. 2.
00:10:58.260 00:11:00.855
אני יודעת מה. בתוך החצר.
00:11:00.855 00:11:04.515
ואבא שלי נסע קודם ודא.
00:11:04.515 00:11:07.575
דאג לזה. לסייד את מה שנשאר.
00:11:07.575 00:11:12.570
והעירייה עשתה משהו מאוד חשוב. בשכל.
00:11:12.570 00:11:17.200
היא חילקה לכל האוכלוסייה. דבר ראשון זכוכיות.
00:11:17.480 00:11:21.875
שנ. 2 שכבות של זכוכיות לכל אחד לא היה מספיק.
00:11:21.875 00:11:24.365
חילקו זכוכית לכל אחד.
00:11:24.365 00:11:27.830
אחרי סיבוב שני. פעמיים.
00:11:27.830 00:11:31.730
כי אם אין לך זכוכית כפולה את יכולה למות במיטה ולא.
00:11:31.730 00:11:33.755
לא לקום. כזה קור יש.
00:11:33.755 00:11:36.035
והוא דאג לזה. לזכוכיות.
00:11:36.035 00:11:39.590
לסיוד וכל זה. וחזר לקחת אותנו.
00:11:39.590 00:11:43.625
ואז נכנסה לתמונה משפחה ש.
00:11:43.625 00:11:44.970
אחרת. קרובה לנו.
00:11:44.970 00:11:48.195
שלקחה לנו חדר אחד בלי לשאול רשות.
00:11:48.195 00:11:52.350
שחזרנו. מצאנו את עצמנו בחדר אחד ולא ב-2.
00:11:52.350 00:11:53.390
מ-המ.
00:11:53.390 00:11:54.630
אז אחר. אימא שלי אומרת: "אז
00:11:54.630 00:11:56.895
מה אתה רוצה שאני אריב עם אחותי?
00:11:56.895 00:12:00.780
אני צריכה להגיד תודה רבה על זה שאנחנו בחיים.
00:12:00.780 00:12:02.580
אני צריכה להגיד תודה רבה שהיא.
00:12:02.580 00:12:05.505
שהיא נתנה לי מקום לגור איתה שם".
00:12:05.505 00:12:09.010
אז ככה נשארנו בחדר אחד וזהו.
00:12:09.110 00:12:12.150
הסתיימה המלחמה מבחינתכם.
00:12:12.150 00:12:17.460
חזרתם הביתה. אבא מקים מחדש את העסק שלו?
00:12:17.460 00:12:19.200
נכון. נכון.
00:12:19.200 00:12:21.345
את חוזרת לבית הספר?
00:12:21.345 00:12:22.215
נכון.
00:12:22.215 00:12:26.850
כלומר החיים מתארגנים מחדש כמו שהיו לפני המלחמה?
00:12:26.850 00:12:28.560
אה. לא בדיוק.
00:12:28.560 00:12:29.610
אבל בלי הפחד.
00:12:29.610 00:12:29.989
מ-המ.
00:12:29.989 00:12:32.520
של הגרמנים. אבל אז היה.
00:12:32.520 00:12:34.995
היו דברים אחרים שלא.
00:12:34.995 00:12:37.395
לא חשבנו שהם יהיו. אבל הם היו.
00:12:37.395 00:12:42.450
אבא שלי חזר והוא רצה להמשיך בחנות שלו.
00:12:42.450 00:12:47.850
אז הבחור הזה שהשארנו לו את החנות.
00:12:47.850 00:12:48.420
מ-המ.
00:12:48.420 00:12:50.895
שהוא יהיה כאילו המחליף שלנו.
00:12:50.895 00:12:52.140
הוא היה נשוי ל.
00:12:52.140 00:12:56.625
אממ. בחורה שעבדה שמה הרבה שנים.
00:12:56.625 00:12:59.475
אבל הוא אימץ לעצמו את החנות.
00:12:59.475 00:13:03.345
שאבא שלי בא אז הוא אומר לו: "תשמע קשלס.
00:13:03.345 00:13:05.610
דבר נורא ואיום קרה פה.
00:13:05.610 00:13:09.030
אתה יודע? אל תשאל.
00:13:09.030 00:13:17.820
היו פה הפצצות" ואבא שלי מסתכל "והחנות נפגעה וכל ז.
00:13:17.820 00:13:19.170
ז. הויטרינה הלכה".
00:13:19.170 00:13:21.585
ואבא שלי. אממ. עומד ומסתכל.
00:13:21.585 00:13:24.225
הצבע. אותו צבע.
00:13:24.225 00:13:26.580
הוויטרינה. אותה הוויטרינה.
00:13:26.580 00:13:30.090
זאת אומרת. שמעבר לדברים האלה. מה יש?
00:13:30.090 00:13:33.420
בלוף. הוא אימץ לעצמו את כל החנות.
00:13:33.420 00:13:35.535
אז אנחנו התחלנו את הכול מא'.
00:13:35.535 00:13:36.435
מ-המ.
00:13:36.435 00:13:37.770
ואז לאבא שלי הלך
00:13:37.770 00:13:41.160
יותר לדבר אחר ששמה יכול להיות עוד יצירתי.
00:13:41.160 00:13:44.340
אז היה לו מפעל של צעצועים עם איזה.
00:13:44.340 00:13:47.620
אני חושבת איזה 20 איש שעבדו איתו.
00:13:47.620 00:13:51.095
ומאוד נהנו ממה שהם עשו.
00:13:51.095 00:13:56.630
והוא היה. הוא היה מרצה להם מידי פעם לפועלים.
00:13:56.630 00:13:58.460
שיהיה להם משהו של.
00:13:58.460 00:13:59.570
אה. של כיף.
00:13:59.570 00:14:00.024
מ-המ.
00:14:00.024 00:14:02.390
של טעם וזה. עכשיו בזכות זה
00:14:02.390 00:14:07.130
מה שהוא הרצה להם קיבלנו אישור מהפרטיה.
00:14:07.130 00:14:09.225
את יודעת מה זה פרטיה?
00:14:09.225 00:14:09.780
כן.
00:14:09.780 00:14:11.850
קיבלנו אישור. אה.
00:14:11.850 00:14:13.785
נניח נתנו לו אישור. לאבא שלי.
00:14:13.785 00:14:18.210
בגלל הפעילות התרבותית שלו. להוציא לארץ.
00:14:18.210 00:14:23.490
כשעלינו. להוציא מנוע של 3/4 כוח סוס.
00:14:23.490 00:14:26.580
את יודעת מה זה מנוע של 3/4 כוס. כוח סוס?
00:14:26.580 00:14:28.170
זה כמו תפוז.
00:14:28.170 00:14:32.355
אז עם המנוע הזה אנחנו התחלנו ל. לעבוד פה.
00:14:32.355 00:14:34.515
באיזה שנה עליתם ארצה?
00:14:34.515 00:14:36.945
אה. 49'. סוף מרץ.
00:14:36.945 00:14:39.720
מה בעצם גורם להורים שלך להחליט שהם.
00:14:39.720 00:14:40.130
האא.
00:14:40.130 00:14:42.675
רוצים לעזוב את הונג. אה. בולגריה?
00:14:42.675 00:14:49.040
אהה. אני חושבת שה. אני חושבת. אני לא בטוחה.
00:14:49.040 00:14:51.340
הייתה להם כוונה להגיע לפלשתינה.
00:14:51.340 00:14:56.335
אז התחילו ה. השליחים הראשונים להגיע מפה.
00:14:56.335 00:14:58.585
ואז בא בן גוריון לבקר.
00:14:58.585 00:15:03.210
וראיתי את הרעמה שלו לרגע שהוא חלף על יד הבית שלנו.
00:15:03.210 00:15:10.545
אז התחיל הכל אז כזה של הארגון ה. העלייה המסודרת.
00:15:10.545 00:15:12.390
בהתחלה הייתה עלייה לא.
00:15:12.390 00:15:13.059
מ-המ.
00:15:13.059 00:15:15.565
לא. אה. חוקית.
00:15:15.565 00:15:19.000
אז מי שהיה צעיר וחזק ברח.
00:15:19.000 00:15:21.715
הבן דוד שלי רצה לברוח דרך הדנובה.
00:15:21.715 00:15:25.345
דרך. אה. רומניה להגיע הנה בסוף הוא הגיע אחרינו.
00:15:25.345 00:15:29.800
כי תפסו אותו באמצע ואימא שלי שחררה אותו מהקלבוש.
00:15:29.800 00:15:32.680
היא שילמה את הכופר בשבילו.
00:15:32.680 00:15:37.900
אה. למעשה אפשר להגיד שאני.
00:15:37.900 00:15:41.030
שאני הכרעתי את הכף.
00:15:41.580 00:15:46.460
אז היו מארגנים כל מיני בריגדות.
00:15:46.460 00:15:49.410
אה. לשקם את ההריסות של סופיה.
00:15:49.410 00:15:52.830
ולכי תשקמי עיר שלמה מהפצצות.
00:15:52.830 00:15:55.455
י. את יכולה ל. לעשות דבר כזה בידיים של.
00:15:55.455 00:15:58.560
אה. תלמידים? את לא יכולה.
00:15:58.560 00:16:03.320
היו עושים בריגדות וסופי שבוע לעזור לכל מיני כפרים.
00:16:03.320 00:16:05.435
לתקן טרקטורים. לתקן מכוניות.
00:16:05.435 00:16:08.310
לא. יום אחד אמרנו: "כל מי
00:16:08.310 00:16:14.550
שנמצא בגימנסיה הזאת ביום זה וזה וזה יש בריגדה".
00:16:14.550 00:16:19.860
בריגדה זה יציאה לעבודה בשבת. ביום א'.
00:16:19.860 00:16:24.930
וצריכים לשקם שמה את כול האזור ההרוס הזה ואחר כך יהיה
00:16:24.930 00:16:26.940
שם קומבינת ספורט.
00:16:26.940 00:16:30.330
אה. בסדר. מה רע בקומבינת ספורט?
00:16:30.330 00:16:31.440
מאוד היינו שמחים.
00:16:31.440 00:16:33.660
מרוצים שיהיה קומבינת ספורט.
00:16:33.660 00:16:38.520
והגענו לשמה. ובא אחד כזה.
00:16:38.520 00:16:41.715
ג'אבר. בא ונותן לי מריצה.
00:16:41.715 00:16:46.480
בסדר. מריצה אני עבדתי פעם במריצה?
00:16:47.210 00:16:53.250
באתי הביתה. הייתי ת.
00:16:53.250 00:16:57.400
הכי צעירה בכיתה. ישר ל. לבית חולים.
00:16:57.400 00:17:01.370
אז בלילה שמעתי את ההורים שלי מדברים. אבא שלי.
00:17:01.370 00:17:06.275
אימא שלי שואלת אותו: "תגיד אתה רוצה 2 בנות או אחת?"
00:17:06.275 00:17:11.570
יאללה. למחרת היום הלכנו לשליח כמו. טוב.
00:17:11.570 00:17:16.610
ה. העלייה עצמה זה כבר משהו בפני עצמו. משהו מיוחד.
00:17:16.610 00:17:21.530
אז ב-1949 עליתם לישראל באונייה?
00:17:21.530 00:17:24.530
אה. אנחנו עלינו באונייה.
00:17:24.530 00:17:28.110
היו 3. אני חושבת.
00:17:28.110 00:17:32.510
3 שרוולים כאלה שמשמה אפשר היה לעלות.
00:17:32.510 00:17:36.110
חלק עלו דרך טריאסט.
00:17:36.110 00:17:40.265
חלק עלו מבורגס.
00:17:40.265 00:17:43.970
וחלק עלו על אונייה שיצאה ב.
00:17:43.970 00:17:46.310
במקורה אני חושבת מ. מ.
00:17:46.310 00:17:50.600
מרומניה. וצירפו אליה הבולגרים שעלו באיזה נמל בולגרי.
00:17:50.600 00:17:53.455
אנחנו יצאנו מבורגס.
00:17:53.455 00:17:56.010
הגעת לארץ. פחות או יותר.
00:17:56.010 00:17:57.795
בת 15. 16.
00:17:57.795 00:17:58.500
אה. משהו כזה.
00:17:58.500 00:17:58.953
משהו כזה.
00:17:58.953 00:18:00.120
כן.
00:18:00.120 00:18:05.925
ההורים הגיעו אחרי השלב של הקליטה. לאן הם הלכו?
00:18:05.925 00:18:09.930
דבר ראשון הגענו לחיפה. אמרו לנו.
00:18:09.930 00:18:14.295
ריססו אותנו ב-D.D.T שנהיה נקיים.
00:18:14.295 00:18:16.440
אחרי זה אמרו לנו: "שעתיים.
00:18:16.440 00:18:20.765
אם אתם רוצים. אתם יכולים לצאת לראות את הרחוב של חיפה.
00:18:20.765 00:18:23.015
אבל אחרי שעתיים תהיו פה.
00:18:23.015 00:18:28.400
כי אז אנחנו נוסעים במרוכז ברכבת למקום אחר שזה שם."
00:18:28.400 00:18:32.460
אז הגענו. הגענו לפרדס חנה.
00:18:32.460 00:18:33.030
מ-המ.
00:18:33.030 00:18:36.440
אבל לפני שהגענו לפרדס חנה כבר היה כמעט חושך.
00:18:36.440 00:18:41.570
אני מסתכלת ככה מבחוץ ואני אומרת לאימא שלי: "תסתכלי.
00:18:41.570 00:18:44.000
תסתכלי. תוציאי את הראש שלך רגע.
00:18:44.000 00:18:46.615
תראי יש פה. יש פה עצים.
00:18:46.615 00:18:50.400
אז סימן שאנחנו לא במדבר. זה כבר משהו".
00:18:50.400 00:18:54.030
הגענו לפרדס חנה. אני
00:18:54.030 00:18:58.305
חושבת זה היה משהו בסביבות חצות. לא זוכרת בדיוק.
00:18:58.305 00:19:01.350
ואז התחילו לחלק ציוד לכל אחד.
00:19:01.350 00:19:05.235
שמיכות. אה. קרשים למיטה וכולי וכולי וכולי.
00:19:05.235 00:19:09.100
התחיל מבול. ומה אנחנו רואים?
00:19:09.100 00:19:12.020
יש גם דברים יפים ודברים ומכוערים.
00:19:12.020 00:19:14.585
רואים שהפקיד שמה שיושב.
00:19:14.585 00:19:19.010
מחלק ציוד. קודם כל.
00:19:19.010 00:19:24.815
לאנשים שמדברים יידיש ואחרי זה לאנשים שמדברים גרמנית.
00:19:24.815 00:19:28.610
והיו שם משפחות עם תינוקות על הידיים והם עמדו בחוץ
00:19:28.610 00:19:31.960
והתחיל לרדת גשם ואין לך איפה להיות.
00:19:31.960 00:19:33.730
אתה פשוט מתקלח.
00:19:33.730 00:19:37.380
וחודש מרץ אפריל זה. זה לא.
00:19:37.380 00:19:39.065
אז הוא ניגש לפקיד.
00:19:39.065 00:19:40.790
פתח את הפה שלו בגרמנית.
00:19:40.790 00:19:42.605
אבא שלי ידע הרבה שפות.
00:19:42.605 00:19:46.565
הוא אומר: "תגיד. אתה. אתה לא מתבייש?
00:19:46.565 00:19:48.545
אנחנו ברחנו מה.
00:19:48.545 00:19:50.840
משמה ואתה עושה פה ההבדלים כאלו.
00:19:50.840 00:19:53.525
תסתכל כמה תינוקות מחכים בחוץ.
00:19:53.525 00:19:55.370
תיתן להם את ה.
00:19:55.370 00:19:57.770
את מה שמגיע להם ומהר".
00:19:57.770 00:20:03.590
בסוף החנפן הזה. אני לא יודעת מי הוא היה בכלל.
00:20:03.590 00:20:07.280
הוא הלך איתנו עד שלא נכנסנו לאוהל.
00:20:07.280 00:20:10.010
הוא לא עזב אותנו. זהו.
00:20:10.010 00:20:10.850
באיזו שנה.
00:20:10.850 00:20:13.235
והיו עוד הרבה דברים שאני לא יכולה להגיד לך.
00:20:13.235 00:20:14.090
שזה לא.
00:20:14.090 00:20:15.815
זה יותר מדי דברים.
00:20:15.815 00:20:18.835
באיזו שנה הגעת לבית קשת?
00:20:18.835 00:20:20.205
לא שמעתי. תוכ.
00:20:20.205 00:20:22.080
באיזו שנה הגעת לקיבוץ בית.
00:20:22.080 00:20:23.550
באותה שנה. באותה שנה.
00:20:23.550 00:20:25.830
כלומר הגעת במסגרת חברת נוער?
00:20:25.830 00:20:27.285
תכף אני אגיד לך.
00:20:27.285 00:20:33.260
אני. מה שאני יכולה להגיד לזכותה של פרדס חנה על התארגנות.
00:20:33.260 00:20:36.035
זה שלמחרת היום שהגענו.
00:20:36.035 00:20:39.980
כל אחד מאיתנו ידע באיזה כיתה שהוא. הוא לומד עברית.
00:20:39.980 00:20:41.990
כי לא ידענו עברית.
00:20:41.990 00:20:44.515
כל אחד. כיתה מתאימה לו.
00:20:44.515 00:20:46.650
ואז היה משהו יפייפיה.
00:20:46.650 00:20:48.285
זה אני. את מוכרחה לשמוע.
00:20:48.285 00:20:50.940
יום אחד בא שליח והוא אומר.
00:20:50.940 00:20:53.735
אה: "היום יש לכם שיעור.
00:20:53.735 00:20:56.030
אה. עוד מעט יבוא המורה".
00:20:56.030 00:21:02.685
בא אחד שר את כל השיעור שלו. שר.
00:21:02.685 00:21:04.545
אומר: "אני שר.
00:21:04.545 00:21:08.760
המקצוע שלי זה זמר באופרה של תל אביב.
00:21:08.760 00:21:11.745
אני אלמד אותכם בשירה".
00:21:11.745 00:21:13.800
ואז הוא שר לנו את ה. שי.
00:21:13.800 00:21:15.855
אה. שיר ערש.
00:21:15.855 00:21:17.505
את מכירה בטוח.
00:21:17.505 00:21:19.800
לא הבנו אף מילה.
00:21:19.800 00:21:22.635
לה. לה. לה. זה.
00:21:22.635 00:21:25.890
"מישהו הבין מה אני רציתי להגיד?"
00:21:25.890 00:21:28.690
אז עשיתי לו ככה.
00:21:28.790 00:21:33.030
אז. אה. ל. מ. אני לא יודעת מאיפה זה נשלף לי.
00:21:33.030 00:21:37.860
טוב. אחר כך ראיתי שנעלמים לי חבר'ה שלנו.
00:21:37.860 00:21:41.040
נעלמים לי מהכביש. שהיינו מטיילים בערב.
00:21:41.040 00:21:43.690
שאלתי: "לאן הם נעלמים. כולם. אחד אחד?"
00:21:43.690 00:21:46.370
אז אמרו יש. יש בארץ דבר
00:21:46.370 00:21:52.295
כזה שקוראים לו קיבוצים ושם עכשיו מארגנים נוער.
00:21:52.295 00:21:54.020
קבוצות. קבוצות. קבוצות.
00:21:54.020 00:21:57.030
דבר ראשון מלמדים עברית.
00:21:57.730 00:22:04.105
אז אני הולכת. וקיבלנו כסף לחודש ימים.
00:22:04.105 00:22:07.800
ואבא שלי התחיל לרוץ לחיפה לארגן לאנ.
00:22:07.800 00:22:10.080
איפה לגור בשבילנו וכולי וכולי.
00:22:10.080 00:22:13.670
אמרתי לו: "תחתום לי בבקשה.
00:22:13.670 00:22:18.830
אני רוצה ללכת לאחד הקיבוצים האלה לפחות ללמוד חצי שנה.
00:22:18.830 00:22:20.510
עד פתיחת שנת הלימודים.
00:22:20.510 00:22:23.585
קצת עברית אני לא יכולה ככה. בלי השפה".
00:22:23.585 00:22:27.340
אז הוא חתם. אז הוא חתם ואני פה.
00:22:27.340 00:22:31.800
ומה. מה היה באמצע הרבה דברים. אבל. אה.
00:22:31.800 00:22:34.665
אז את הגעת בעצם כבר בשנה הראשונה.
00:22:34.665 00:22:35.040
נכון.
00:22:35.040 00:22:36.375
להגעתך לארץ.
00:22:36.375 00:22:36.765
נכון.
00:22:36.765 00:22:37.950
לקיבוץ בית קשת.
00:22:37.950 00:22:41.100
ומאז עברו הרבה מאוד מים בירדן ואת פה?
00:22:41.100 00:22:46.350
נכון. אם היית שומעת
00:22:46.350 00:22:50.700
אחת הבנות שירדנו בכביש אחרי שטמטמנו את הנהג.
00:22:50.700 00:22:52.410
איפה זה בית קשת?
00:22:52.410 00:22:54.105
מוריד אותנו באמצע.
00:22:54.105 00:22:56.250
באמצע הקיץ. לא רואים כלום.
00:22:56.250 00:22:58.500
בית קשת הישנה הייתה למטה.
00:22:58.500 00:23:00.300
ואחת הבנות מסתכלת.
00:23:00.300 00:23:03.150
רואה את התבור וצועקת: "מה?
00:23:03.150 00:23:05.400
מה הם השתגעו? לשמה אנחנו צריכים להגיע.
00:23:05.400 00:23:06.735
אני חוזרת לאימא שלי".
00:23:06.735 00:23:08.700
אמרתי: "באיזה כסף את חוזרת?"
00:23:08.700 00:23:13.950
אז. אמרתי לה. הרבה דברים.
00:23:13.950 00:23:16.875
באיזה שנה היית ב.
00:23:16.875 00:23:18.435
כמו שאמרנו. בחורה.
00:23:18.435 00:23:21.090
אממ. באמצע גיל ההתבגרות.
00:23:21.090 00:23:24.405
אה. באיזה שנה הקמת משפחה?
00:23:24.405 00:23:30.375
אני התחתנתי עם יפרח אחרי ה. אחרי השירות.
00:23:30.375 00:23:31.183
מי.
00:23:31.183 00:23:32.355
יפרח היה מורה שלי.
00:23:32.355 00:23:33.225
מ-המ.
00:23:33.225 00:23:35.285
אז הוא היה צריך להמתין.
00:23:35.285 00:23:38.620
לגמור את בית הספר מפני שהוא בתור
00:23:38.620 00:23:41.290
מורה לא היה צריך להתעסק עם התלמידות.
00:23:41.290 00:23:42.340
מ-המ.
00:23:42.340 00:23:43.055
אז זהו.
00:23:43.055 00:23:45.180
אז אתם נשואים כבר כמה שנים?
00:23:45.180 00:23:45.870
60.
00:23:45.870 00:23:47.010
60 שנה. וב.
00:23:47.010 00:23:48.000
מספיק לך?
00:23:48.000 00:23:51.120
נהדר. וכמה ילדים יש לכם?
00:23:51.120 00:23:52.965
אה. 4 שלנו.
00:23:52.965 00:23:54.120
3 בנות ובן.
00:23:54.120 00:23:55.350
הוי.
00:23:55.350 00:23:56.265
נכדים?
00:23:56.265 00:23:56.880
סליחה?
00:23:56.880 00:23:58.020
נכדים?
00:23:58.020 00:24:00.030
נכדים יש 4 בנהריה.
00:24:00.030 00:24:01.950
את יכולה ל. לראות אותם פה.
00:24:01.950 00:24:05.115
עוד 2 גדולים בארצות הברית.
00:24:05.115 00:24:10.515
שהבת שלנו נישאה שם לאיזה. מארצות הברית.
00:24:10.515 00:24:13.500
ועוד 2 פה מאחורינו. וזהו.
00:24:13.500 00:24:15.670
8 נכדים.
00:24:15.680 00:24:20.805
את במשך השנים כאילו בחוויה האישית שלך.
00:24:20.805 00:24:24.285
את תופסת את עצמך כניצולת שואה או את.
00:24:24.285 00:24:29.910
אה. יש לך פשוט זכרונות ילדות שקרו בהם כל מיני דברים?
00:24:29.910 00:24:35.790
יש לי שפע זכרונות ילדות והתנסויות של ילד משיגס.
00:24:35.790 00:24:36.660
מ-המ.
00:24:36.660 00:24:37.410
ואני.
00:24:37.410 00:24:40.455
אני שואלת בקונטקסט של שואה או של. אה.
00:24:40.455 00:24:42.210
אני פחדתי מהגרמנים.
00:24:42.210 00:24:42.616
מ-המ.
00:24:42.616 00:24:46.330
את יודעת פעם ר. אני לא יכולה. ממש לא יכולה.
00:24:46.330 00:24:49.240
פעם ראיתי פה איזה 2.
00:24:49.240 00:24:53.120
3 ג'אברים כאלו. מטיילים.
00:24:53.190 00:24:59.420
והם אמרו לנו שהם באו לצימרים של בית קשת. אז היה צימרים.
00:25:00.140 00:25:03.135
ואמרו שהם מגרמניה וזה.
00:25:03.135 00:25:06.855
ביקשתי על המקום מיפרח שיהיה מתורגמן שלי.
00:25:06.855 00:25:09.000
כי אני לא יודעת טוב אנגלית.
00:25:09.000 00:25:11.925
אני מבינה אבל. טוב.
00:25:11.925 00:25:16.815
אז אמרתי: "יש לי שאלה אחת שאני רוצה לשאול אתכם.
00:25:16.815 00:25:18.825
אתם לא חייבים לי תשובה.
00:25:18.825 00:25:22.110
אבל אני לא יכולה לא לשאול.
00:25:22.110 00:25:26.595
איך קרה לכם. במדינה כמו שלכם.
00:25:26.595 00:25:28.110
שנתנה לעולם
00:25:28.110 00:25:32.615
כל כך הרבה סופרים וקומפוזיטורים ברמה בינלאומית.
00:25:32.615 00:25:37.040
איך מדינה כזאת תרבותית מגיעה לשפל המדרגה.
00:25:37.040 00:25:38.570
למה שאתם הגעתם.
00:25:38.570 00:25:44.685
להתעסק עם. עם כל מה שקשור בהבדלים בין גזע לגזע?
00:25:44.685 00:25:47.940
איך נתתם לדבר כזה לגדול?"
00:25:47.940 00:25:49.800
אמרתי: "מצידי.
00:25:49.800 00:25:52.390
אתם רואים את השער הזה".
00:25:53.870 00:25:55.905
המיקרופון.
00:25:55.905 00:25:59.250
הא. "אתם רואים את השער?
00:25:59.250 00:26:01.635
השער פה פתוח כל היום.
00:26:01.635 00:26:03.795
אתם באים לצימרים.
00:26:03.795 00:26:07.600
אנחנו יכולים לקבל אותכם כמו כל אחד אחר.
00:26:07.940 00:26:13.950
אבל את התשובה למה ששאלתי אתם תתנו לעצמכם. אני לא יכולה".
00:26:13.950 00:26:18.705
במה עסקת? מה היה תחום העיסוק שלך פה בקיבוץ?
00:26:18.705 00:26:25.160
אה. אני ידעתי מההתחלה שאני לא רוצה לעבוד במטבח.
00:26:25.160 00:26:27.260
לא רוצה לעבוד מחסן.
00:26:27.260 00:26:29.225
לא רוצה לעבוד במקום סגור.
00:26:29.225 00:26:30.545
אני רוצה להיות בחוץ.
00:26:30.545 00:26:33.650
אמרתי לך. שאני הייתי ילדת חוץ כול החיים שלי.
00:26:33.650 00:26:35.740
"אז איפה את רוצה?"
00:26:35.740 00:26:38.190
אמרתי: "טוב. איפה יש?"
00:26:38.190 00:26:41.520
"אם את רוצה את יכולה לעבוד בגן ירק".
00:26:41.520 00:26:47.250
קיבלנו מתנה. בית קשת קיבלה מתנה איזה 5.
00:26:47.250 00:26:49.315
6 דונם בהשקיה.
00:26:49.315 00:26:52.825
כי בית קשת לא היה מים אפילו לחפוף ראש.
00:26:52.825 00:26:55.380
והתחלתי לעבוד בגן ירק.
00:26:55.380 00:26:58.110
אבל אני שואלת רוב חייך. עבדת איפה?
00:26:58.110 00:26:59.445
לא. דווקא ב.
00:26:59.445 00:27:01.785
בגן ירק עבדתי שנתיים.
00:27:01.785 00:27:04.065
בצבא. בשירות. אה.
00:27:04.065 00:27:07.275
צבאי מלא. בפיקוד.
00:27:07.275 00:27:07.883
מ-המ.
00:27:07.883 00:27:11.700
אחרי זה תקופה קצרה מאוד בתורנויות.
00:27:11.700 00:27:12.780
רוב השנים ש. רוב השנים. עד שהגעת לבית קשת.
00:27:12.780 00:27:15.705
אני הייתי גננת 36 שנים.
00:27:15.705 00:27:17.010
כלומר. עבדת בחינוך?
00:27:17.010 00:27:17.415
כן.
00:27:17.415 00:27:18.120
בתנועה הקיבוצית.
00:27:18.120 00:27:22.785
כן. וזהו. זה היה קטע מאוד מעניין הדבר הזה.
00:27:22.785 00:27:24.435
יש מכל ה.
00:27:24.435 00:27:27.180
היה לי שער לזרוק את כל הדמיונות שלי.
00:27:27.180 00:27:30.090
את כל מה שראיתי ולא מצא חן בעיניי.
00:27:30.090 00:27:34.455
אוקיי. כן. חזרת מ. עשית. אה.
00:27:34.455 00:27:39.990
ביקרת בבולגריה בשנים האחרונות? למה?
00:27:39.990 00:27:42.765
אין לי מה לעשו. אין לי מה לעשות שם.
00:27:42.765 00:27:43.290
היום בולג.
00:27:43.290 00:27:46.750
המקום היחידי שהייתי כן מוכנה להיות שמה ולא הזדמן לי.
00:27:46.750 00:27:48.205
אני לא יכולה. אני כבר.
00:27:48.205 00:27:50.650
אה. חולה וקשה לי וזה.
00:27:50.650 00:27:54.250
זה להגיע ל. לאזור ההרים.
00:27:54.250 00:27:56.350
שלא ממש בסופיה.
00:27:56.350 00:28:02.090
יש מקום שקוראים לו רילה ומשמה סופיה קיבלה את כל המים שלה.
00:28:02.090 00:28:05.880
מים מגן העדן זה אפס לעומת מה שהיה שמה.
00:28:05.880 00:28:09.690
טבע. טבע. טבע זה האהבה שלי.
00:28:09.690 00:28:11.445
הנכדים. מישהו.
00:28:11.445 00:28:12.540
הבנ. אה. היר.
00:28:12.540 00:28:16.170
הבנות. הבן מישהו נסע לבולגריה?
00:28:16.170 00:28:18.315
לא. לא. תראי.
00:28:18.315 00:28:21.910
חברים טובים שהיו לי שמה לא נשארו כבר.
00:28:21.910 00:28:27.170
כל החבר'ה האלה שהיו חברים של אבא שלי כבר מזמן לא.
00:28:27.170 00:28:30.740
אה. עם הסופר הזה שאמרתי לך.
00:28:30.740 00:28:32.525
אני התכתבתי הרבה ש.
00:28:32.525 00:28:34.160
הרבה. הרבה זמן.
00:28:34.160 00:28:38.435
תיארתי לו כל מיני טיולים שהיה לנו לים המלח וכל.
00:28:38.435 00:28:39.950
איך ים המלח מס.
00:28:39.950 00:28:44.600
משתנה בצבעים שלו וזה לא צבעים מהעולם הזה.
00:28:44.600 00:28:47.435
זה. זה צבעים כמו מהגיהנום. זה נכון.
00:28:47.435 00:28:51.020
לפני שקילקלו אותו. אית.
00:28:51.020 00:28:53.620
איתו התכתבתי הרבה שנים.
00:28:53.620 00:28:56.220
למה לא חזרתי? אני אגיד לך.
00:28:56.220 00:29:02.880
אחת הסיבות. לא מצא חן בעיניי כול מה שקרה אחרי שהמלחמה.
00:29:02.880 00:29:07.470
אה. המדינה הזאת נלחמה על העצמאות שלה עם הטורקים שנים.
00:29:07.470 00:29:10.590
אחרי שסוף. סוף נגמרה המלחמה והם סוף.
00:29:10.590 00:29:12.555
סוף יכלו להרים ראש.
00:29:12.555 00:29:14.610
הם עשו דברים מגעילים.
00:29:14.610 00:29:17.670
בש. למה? בשם הפרטיה.
00:29:17.670 00:29:23.025
עשו למשל יום. מובילי לסופר הזה.
00:29:23.025 00:29:23.520
מ-המ.
00:29:23.520 00:29:27.855
נתנו לו מתנה דירה במקום קייט.
00:29:27.855 00:29:28.920
היו לך בעיות.
00:29:28.920 00:29:29.130
הלאה.
00:29:29.130 00:29:30.360
אידיאולוגיות עם הבולגרים.
00:29:30.360 00:29:33.930
הלאה. הבנאדם. ולקחו לו את הדירה
00:29:33.930 00:29:37.830
שלו שהוא עבד עליה והיה במרכז סופיה.
00:29:37.830 00:29:38.250
מ-המ.
00:29:38.250 00:29:41.055
לקחו לו את זה ולא קיבל את זה יותר.
00:29:41.055 00:29:45.340
ש. חלק מהדברים. זהו.
00:29:45.340 00:29:47.240
איך את רוצה לסכם את הראיון?
00:29:47.240 00:29:50.165
בואי תגידי משהו לדור של הנכדים.
00:29:50.165 00:29:52.310
ל. למי שיצפה בקלטת.
00:29:52.310 00:29:54.890
משהו על החוויה שלך.
00:29:54.890 00:29:58.910
אה. על הדרך שעשית.
00:29:58.910 00:30:00.560
נולדת שם בסופיה.
00:30:00.560 00:30:04.820
גורשתם לפרובינציה. חזרתם לעולם הקומוניסטי.
00:30:04.820 00:30:07.400
עליתם לארץ. בנית קיבוץ.
00:30:07.400 00:30:08.490
אפשר להגיד שאת.
00:30:08.490 00:30:11.715
אה. כל חייך היית חלוצה.
00:30:11.715 00:30:13.290
אני לא הייתי אף פעם חלוצה.
00:30:13.290 00:30:14.205
אז לא חלוצה.
00:30:14.205 00:30:14.618
לא.
00:30:14.618 00:30:15.075
אבל כאילו.
00:30:15.075 00:30:15.720
אני הייתי.
00:30:15.720 00:30:16.830
עשית דברים בעלי ערך.
00:30:16.830 00:30:18.300
אני הייתי אני.
00:30:18.300 00:30:20.340
זהו. בלי התוספות ה.
00:30:20.340 00:30:22.350
בלי התוספות. לגמרי צודקת.
00:30:22.350 00:30:23.310
זהו.
00:30:23.310 00:30:26.220
מה. מה. איך את רוצה לסכם את הראיון?
00:30:26.220 00:30:32.530
איך אני רוצה? אני זוכרת שפעם אחת נתנו לי. פעם.
00:30:32.530 00:30:33.850
לא פעם אחת. אבל פעם
00:30:33.850 00:30:40.270
אחת הזאת נתנו לי ביום השואה תס. לקרוא משהו.
00:30:40.270 00:30:42.220
ותמיד היו עושים. ל. ל.
00:30:42.220 00:30:44.915
ל. ל. ל. כולם הולכים הביתה.
00:30:44.915 00:30:48.910
ואני החזקתי את הנייר שנתנו לי ביד וסיפרתי
00:30:48.910 00:30:51.500
על הרכבת הזאת של יוון.
00:30:51.570 00:30:56.230
אני לא קראתי. לא סיפרתי מקריאה.
00:30:56.230 00:31:00.355
סיפרתי עם העיניים שלי באדמה ובכיתי.
00:31:00.355 00:31:02.890
וכל המועדון מ. מגדול עד קטן.
00:31:02.890 00:31:06.150
כל השוויצרים הגדולים והקטנים בכו.
00:31:06.150 00:31:10.680
אמרתי: "אני לא רוצה ש. אתם תבכו.
00:31:10.680 00:31:15.210
שסוף סוף יש לנו איפה להיות וזה הארץ שניתנה לנו.
00:31:15.210 00:31:16.815
האפשרות להיות בה.
00:31:16.815 00:31:18.900
אני הייתי רוצה שאתם תחשבו טוב.
00:31:18.900 00:31:21.000
טוב. טוב איך אתם רוצים שהיא תראה".
00:31:21.000 00:31:22.860
אותו סיפור שסיפרת.
00:31:22.860 00:31:25.080
האישה הזאת הייתה יווניה?
00:31:25.080 00:31:26.190
איזו אישה?
00:31:26.190 00:31:29.535
שהביאה. שבאה וסיפרה לכם מה קרה?
00:31:29.535 00:31:31.530
אני לא. עד היום לא יודעת מאיפה היא.
00:31:31.530 00:31:34.215
אני רק יודעת שהיא ברחה מאחד ה.
00:31:34.215 00:31:35.685
אחד המחנות. זהו.
00:31:35.685 00:31:38.250
לא מוכרת לי. לא יודעת מי זאת.
00:31:38.250 00:31:40.710
לסיום. אה.
00:31:40.710 00:31:42.480
יש לך עוד שבוע.
00:31:42.480 00:31:44.235
10 ימים. יום הולדת.
00:31:44.235 00:31:45.045
נכון.
00:31:45.045 00:31:47.370
מה את מאחלת לעצמך?
00:31:47.370 00:31:50.440
מה אני מאחלת לעצמי?
00:31:51.020 00:31:54.140
לראות את. אה. ישראל קצת יותר יפה
00:31:54.140 00:31:57.510
ממה שהיא מייצגת את עצמה היום.
00:31:57.890 00:31:59.985
כי אני שייכת ל.
00:31:59.985 00:32:03.300
לדור שאני מאוד בררנית בדברים האלה.
00:32:03.300 00:32:05.745
אני לא יכולה.
00:32:05.745 00:32:09.150
יש המון דברים שאני אוהבת בארץ הזאת ולא.
00:32:09.150 00:32:10.620
לא יגידו לי כלום.
00:32:10.620 00:32:13.335
אני אוהבת המדינה הזאת כמו שהיא.
00:32:13.335 00:32:15.630
אני לא מחפשת. אה. אה.
00:32:15.630 00:32:18.585
שמלות טפטה וכל הדברים האלה.
00:32:18.585 00:32:20.910
אבל אני חושבת. תראי.
00:32:20.910 00:32:22.770
היו לי חיילים. אה. אה.
00:32:22.770 00:32:24.870
4 חבר'ה שלנו היו בצבא.
00:32:24.870 00:32:27.635
ואחריהם כל מיני חניכים שלי היו שם.
00:32:27.635 00:32:30.110
ואני מעריכה את מה שכל
00:32:30.110 00:32:33.565
אחד מהם ניסה והצליח או לא הצליח לעשות.
00:32:33.565 00:32:36.915
אבל יש עוד הרבה דברים מה לשנות.
00:32:36.915 00:32:39.870
אני פעם שמעתי משהו.
00:32:39.870 00:32:42.120
חשבתי שאני הולכת למות.
00:32:42.120 00:32:44.970
אמרתי ליפרח: "ת.ס תסגור. אני לא רוצה לשמוע".
00:32:44.970 00:32:46.995
סתמתי את העינ. את האוזניים.
00:32:46.995 00:32:50.445
מישהו בתל אביב שאל: "חבר'ה.
00:32:50.445 00:32:53.025
מה. מה אתם חושבים?
00:32:53.025 00:32:54.810
מה יש במדינת ישראל?
00:32:54.810 00:32:56.340
מה יש לעשות פה?"
00:32:56.340 00:32:58.860
הוא אמר: "מה אכפת לי אני. מה אכפת לי".
00:32:58.860 00:33:01.335
את מכירה את זה? "מה אכפת לי אני.
00:33:01.335 00:33:04.455
פה תל אביב זה בבילון".
00:33:04.455 00:33:08.340
שיט. בבילון ועוד איזה מילה את יודעת.
00:33:08.340 00:33:11.625
שמתקשרת ל. לעיסוקים הנחמדים.
00:33:11.625 00:33:12.945
לא רוצה להגיד אותה.
00:33:12.945 00:33:14.340
אז אני לא רוצה את זה.
00:33:14.340 00:33:17.085
אני רוצה לטפח את הדברים הטובים.
00:33:17.085 00:33:17.415
מ-המ.
00:33:17.415 00:33:19.180
ויש.
00:33:20.480 00:33:23.325
שושנה. סוזנה.
00:33:23.325 00:33:26.040
אני יכולה להגיד משהו שלא. לא לדבר הזה?
00:33:26.040 00:33:26.580
רק רגע.
00:33:26.580 00:33:27.855
אם את מפחדת מזה.
00:33:27.855 00:33:30.060
אני לא מפחדת. אבל אני.
00:33:30.060 00:33:33.570
אחר כך אני אגיד לך.
00:33:33.570 00:33:37.035
אני אודה. אני מודה לך על הראיון הזה. תודה.
00:33:37.035 00:33:37.809
על מה תודה?
00:33:37.809 00:33:38.040
תודה לך.
00:33:38.040 00:33:40.230
לא קיבלה אפילו מים ממני.
00:33:40.230 00:33:42.070
סטופ. [כך במקור]
00:33:44.750 00:33:47.425
זאת המשפחה שלי.
00:33:47.425 00:33:52.055
התמונה המאושרת האחרונה לפני שפרצה המלחמה.
00:33:52.055 00:33:56.580
מימין זה אבא שלי. משה קשלס.
00:33:56.580 00:33:59.055
מאחור עם השיער הקצר.
00:33:59.055 00:34:01.755
זה ליקה. אימא שלי.
00:34:01.755 00:34:05.685
הבלונדית זה חמדה. אחותי הקטנה.
00:34:05.685 00:34:08.850
ומצד שמאל עם החולצה הלבנה.
00:34:08.850 00:34:12.255
זאת אני בכבודי ובעצמי.
00:34:12.255 00:34:17.820
זהו.
00:34:17.820 00:34:24.330
מימין למטה זה הבן שלי יותם.
00:34:24.330 00:34:27.930
על ידו יפרח. בעלי.
00:34:27.930 00:34:31.890
מעליו המחייכת מספר אחד.
00:34:31.890 00:34:35.110
אביגיל שגרה פה בבית קשת.
00:34:35.110 00:34:39.035
אה. השיער הבלונד הפזור זו עופרה.
00:34:39.035 00:34:42.275
בכורה שלנו. שהיום יש לה יומולדת.
00:34:42.275 00:34:44.015
מתחתיה זאת אני.
00:34:44.015 00:34:48.240
שושקה. וזאת המשפחה שלנו.
00:34:52.660 00:34:54.725
זאת. אה.
00:34:54.725 00:34:58.550
תמונה משפחתית בבית ילדים בשם בית התאנה.
00:34:58.550 00:35:00.635
יום הולדת. אה.
00:35:00.635 00:35:02.660
של שנה ליעל.
00:35:02.660 00:35:06.530
במרכז. יפרח. מימין.
00:35:06.530 00:35:10.410
עופרה הבכ. הבכורה מעליו.
00:35:10.420 00:35:18.360
והיפופו עם השיער השחור מצד שמאל בכניסה זאת אני.
00:35:19.210 00:35:23.630
ואביגיל עם השיער פזור.
00:35:23.630 00:35:26.390
אני מבינה שזה 4 הילדים שלך?
00:35:26.390 00:35:30.725
[כך במקור] שאלה קשה אתה שואל אותי.
00:35:30.725 00:35:40.365
תמונה זה ניסיון נואש שבנאדם עושה כל יום לעצור את הזמן.
00:35:40.365 00:35:44.320
ואני שמחה שיש לי הרבה כאלו.
00:35:44.360 00:35:49.380
לשמוח ולדאוג באותה צורה.
00:35:49.380 00:35:52.560
זה ניסיון. אבל זה ניסיון יפה.
00:35:52.560 00:35:58.870
מה שאני רואה פה. אממ. צוחקת עליי. הא?
עדות של שושנה חביב לבית קשלס, ילידת 1933 Sofia, בולגריה על קורותיה בתור ילדה ב-Sofia וב-Shumen
החיים לפני המלחמה; עבודת האב בתור סוחר; לימודים בבית ספר יהודי; לכידה בבית הספר בידי חיילי הוורמאכט (Wehrmacht- הצבא הגרמני); פתיחת בית ספר בבית הכנסת; גירוש היהודים לגטו; עזרה לאנשים בשילוח מיוון בתחנת הרכבת ב-Sofia; גירוש ל-Shumen ב-1942; עזרת הקהילה המקומית; איסור על עבודה; העברת האב לעבודת כפייה; שחרור בידי הצבא האדום בסוף 1944; שיבה ל- Sofia; ביזת הרכוש המשפחתי; עלייה עם המשפחה לישראל ב-1949; קליטה.
Resources.tabstitle.details
Resources.tabstitle.map
Resources.tabstitle.hierarchicaltree
details.fullDetails.itemId
10643017
details.fullDetails.firstName
שושנה
details.fullDetails.lastName
חביב
details.fullDetails.maidenName
קשלס
details.fullDetails.dob
1933
details.fullDetails.pob
Sofia, בולגריה
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
23/10/2013
details.fullDetails.latestDate
23/10/2013
details.fullDetails.submitter
חביב קשלס שושנה
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
details.fullDetails.subjects
details.fullDetails.dedication
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
banner.documents.disclaimer