חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדותו של יוסף אתאלי יליד 1939 רובע Aubervilliers ב־Paris, צרפת על קורותיו ב Constantine, אלג'יר

Testimony
null
null
היום כ"ג באלול תשע"ג. 29.8.2013.
ואני טובה אלוני מראיינת את מר אתאלי יוסף בביתו.
שברובע היהודי בירושלים.
יוסף נולד בפריז באוברוויליה. בשנת 1939.
אה. בית המשפחה שכן בדראנסי.
פריז. ובתקופת המלחמה היה באלג'יר.
עלה ארצה בשנת 1960.
כן.
זה אתה.
כן. שלום.
יוסף. אה. בוקר טוב.
בוקר טוב.
יוסף. אתה נולדת בשנת 1939.
אז היית לגמרי תינוק ש.
שהיו כל ה. כשהתחילה המלחמה. שהיה ה. אה. כיבוש הגרמני.
אז אני מבינה ש. אז אתה יודע מה?
נתחיל. אה. את הריאיון ב. באיזה שאלה שלי.
מה. מה זיכרון הילדות הראשון שלך?
ממתי אתה יוסף. שקראו לך גם פייר.
ז'אן פייר.
ז'אן פייר. ממתי ז'אן פייר זוכר את עצמו?
ואפילו שזה יהיה הבזק.
אה. הבזק כנראה בגיל שנתיים או 3.
שהיינו פליטים בבית של הסבתא בקונסטנטין באלג'יריה.
והיו מביאים. אה.
פליטים מצרפת?
פליטים מצרפת. הגענו ולא היה לנו בית שם.
אז קיבלו אותנו יפה אצל הסבתא. לא.
לא בבית מלון 5 כוכבים. אלא בבית צנוע.
והצטופפנו שם. מזרונים וכן הלאה.
ובכל יום חמישי היו מביאים לסבתא סלים של
פירות מפרדסים שכנראה היו שייכים פעם למשפחה.
פעם המשפחה הייתה מאוד עשירה. ודברים הידרדרו קצת.
אבל נשארו כמה פרדסים בבעלות המשפחה.
כלומר. הסבתא. שהייתה אלמנה. ובכל יום חמישי.
הסבתא זו אימא של אבא?
אימא של אבא.
כן.
ובכל יום חמישי היה בא איזה איכר שכנראה
היה משלם בפירות על ה. על ה. על הקרקע.
והיה מביא לה סלים גדולים מאוד שמאוד הרשימו אותי.
בעונה הזו. זה היה. אה. שסק.
וסבתא רצתה לשמור את השסק הזה מיום חמישי
לשבת והייתה מסתירה אותם מתחת למיטות.
אבל. אה. זה לא נעלם מעיניי. וכאשר הגדולים. אה.
הפכו גב. אני השחלתי את עצמי מתחת למיטות.
והתחלתי לזלול שמה שסק.
עד היום הזה אני מאוד אוהב שסק.
אה. אוהב? כי חשבת שזה.
מאוד אוהב. מאוד אוהב שסק.
בדיוק זה גמילה משסק. אוכל כל כך הרבה.
וכמובן קצת כעסו עליי. אבל.
אה. הייתי מאוד חביב. מאוד אהוב על כולם.
הבן הבכור של השושלת. אה. ממשיך השם אתאלי.
כן.
היחיד למעשה. אז. אה. סלחו לי. זה ההבזק הראשון.
כן. אז בוא גם נתרכז בשם אתאלי.
אתאלי. כמו שאתה אומר.
השם אתאלי על פי הס.
מה מקורו?
מחקר שעשינו. ועל פי מה ש. אה. בית התפוצות אומר.
השם אתאלי. כמו השם אתאל.
אתאל?
אתאל. יש גם יהודים בשם אתאל.
או מאלג'יר או מתוניס.
מתוניס. אני.
‮שגם כותבים את זה ‭a‬.‬
‮‭t. t. l‬. ולנו יש ‭i‬ נוסף. אתאלי.‬
אה. זה בא מאיזושהי. אה.
פרובינציה בקטלוניה. ב. ב.
במזרח ספרד. ליד ברצלונה.
יש שמה מקום שנקרא לקורופיה.
ושם יש. אה. כנראה עיירה או עיר בשם אתאל.
ומהיהודים. מ. מ. בשם אתאל או אתאלי.
יצאו מהמקום הזה. וכנהוג אצל היהודים הרבה פעמים.
קראו להם על שם. אה. מקור. אה.
מקום.
מגוריהם מ. מאיפה הם היו.
על פי אותה מסורת. אה. אבותינו. אממ. עזבו את ספרד.
לא בגירוש ספרד. ב-1492.
אלא 100 שנה לפני כן. ב-1391.
היה גם אינקוויזיציה ורדיפות וקשות ליהודים.
באזור הזה. הנוצרים כבר שלטו.
ולכן. אה. הם עזבו. והיהודים שעזבו אז את קטלוניה.
הגיעו או לאיטליה או לאלג'יריה.
מין הסתם. אה. אבותיי הגיעו לאלג'יריה. ולעיר קונסטנטין.
דרך אגב. כל מי שמכונה בשם אתאלי. מקורו מקונסטנטין.
מ-המ.
גם אם הוא גר במקום אחר.
גם אם הוא התגלגל לתוניס וכו׳. וכולם.
כי אני מכירה אתאל מתוניס.
כן.
כן.
אתאל תוניס. אבל אתאלי.
כולם מקונסטנטין במקור. ו.
זה ה-י' הזה? האתאלי?
מה?
זה ההבדל בין אתאל לאתאלי?
כן. כן.
זה ה. זה שזה בא.
כן. כן.
מקונסטנטין?
כן.
כן. מעניין. טוב. אממ. יוסף. תספר לי בבקשה על הורייך.
תתחיל בשמות שלהם ובשמות של אחים שלך. אם יש לך.
אבי מורי. שמה. שמו. אה.
בלועזית. בצרפתית ג'ורג'. ג'ורג'.
אממ. ובעברית אליעזר.
אה. הוא. אה. התייתם. אה.
די צעיר. אביו. אה. שהיה מתורגמן וכולי.
חלה ו. ונפטר בגיל די צעיר.
והוא גדל אם כן אצל אימא.
אותה סבתא שהיינו שם. אה. ב. בזמן המלחמה.
והדודים כמובן עזרו לגדל את ה. את הילדים ו.
א. אביך נולד בקונסטנטין?
כן. וודאי.
כן.
כן. ו. ואז. בגלל. אה.
שאז היהודים היו כבר אזרחי צרפת.
אה. רובם ככולם. גם אלה שכמו במשפחת אבי היו מסורתיים.
שומרי מצוות. קלה כחמורה וכולי.
אה. לא התנגדו בכלל ל. למודרנה.
ל. ל. להפיכתם לאזרחי צרפת.
לגיוסם לצבא במלחמת העולם הראשונה.
למשל. אה. ו. וללימודים אקדמיים.
ההפך. זה היה משאת נפשם של כל אימא יהודייה.
גם אם היא הייתה עם
כיסוי ראש ולבוש מסורתי וכולי וכולי. רצו שה.
הי. הבנים יהיו דוקטורים ו. ו. ועורכי דין ו.
ו. ויצליחו. וכולי וכולי.
אז הייתה מאוד אמביציה.
השאיפה. השאיפה למצוינות.
והשאיפה להצלחה בלימודים וב. שהייתה גם אישית.
אבל גם כדי להוכיח שהיהודים לא נופלים באיכותם ובחוכמתם מ.
מאף אחד אחר. אה.
גרמה לכך שלאחר סיום הבגרות. סיום לימודי התיכון.
אבי יצא לפריז ללמוד רוקחות בבית הספר לרוקחות של הסורבון.
של הפקולטה ב. בפריז.
שם הוא עשה 5 שנים בלימודים. עבד בכל חופשה.
בחופשות הגדולות לפחות. הוא היה חוזר הביתה.
אממ. היו לו 3 אחיות ואח.
והמשפחה הייתה מאוד מגובשת. מאוד אוהבת.
ו. אה. ככה עברו. אה. הלימודים שלו.
אה. כמובן שכאשר. אה.
מתנתקים מהקהילה. מהחמה. מהתלמוד תורה.
מהרבנים וכולי וכולי.
אני מניח שהדבר משפיע על.
אה. אורח החיים היהודי.
כי נהיים. אממ. מתנהגים. תוך שמירת. אה.
זהות יהודית. אה. לא מה. אבל מעולם לא התכחש.
ההפך. היה יהודי מאוד גאה.
אבל. אה. כמובן באורח החיים היומיומי.
ענייני שבת וכולי וכולי. אני לא בטוח. אה.
שזה היה נשמר כמו שהיה.
זה. זה מה שתרמה פריז.
באלג'יריה.
ל.
זה מה ש.
כן.
כן. זה. התחילו להזדהות עם הצרפתים.
מ-המ. כן.
לא לחלוטין. למשל. נושא של נישואי תערובת היה טאבו לחלוטין.
לא היה בא בחשבון. כן?
אה. לא בדור הזה. אחר כך זה הידרדר.
אה. אבל. אה. מצוות. אה. קידוש.
שבת. פ. אה. פסח. אה. יום כיפור וכולי. כמובן.
מאוד מאוד חשוב. אבל לא. אולי לא כ. לא. לא כל היתר. אממ.
אז בעצם עד שהוא נסע לפריז. אז. אה.
במה התבטאה ה. אה. אז.
אז. אז הוא. אז הוא עסק בלימודי קודש יותר?
כן. למד בתיכון. כן.
תיכון. והיה גם חיידר?
אבל בכל שבוע.
היה מוסד כזה.
בכל שבוע היה מוסד.
בקונסטנטין? כן.
קראו לזה אליאנס. אני לא יודע אם זה היה.
אליאנס.
מאליאנס הזה.
כן.
היה מקום. זה אליאנס. שבכל ש.
היה יום בשבוע שהיו הולכים ללמוד תורה ב.
בהנחיית הרבנים המקומיים ו.
אז זה היה החיידר של שם?
כן.
כן.
אפשר לומר. כן. עם. אה. גם עם.
עם שיטות של החדר. לא. אולי לא.
אבא אישית לא. אבל אולי קצת לפני זה. כן?
שתלמיד. אה. לא ממושמע.
היה מקבל על קצות האצבעות?
מקבל על קצות האצבעות.
כן.
לפעמים על כף הרגל גם.
אם זה היה חמור. כן? ו.
היו דרגות. כן.
כן. אה. וככה ו. ו. והוא. הוא אהב.
כל. כל חייו הוא מאוד הזדהה עם.
אה. עם לימוד היהדות וכולי.
גם שלח אותי אחר כך בפריז ל.
לתלמוד תורה כשהייתי בן 10 או משהו כזה. כן?
אז זה קראו לזה לימודי תלמוד תורה באליאנס?
קראו לזה אליאנס.
אליאנס.
אתה.
כן.
אתה הולך לאליאנס. אתה. אה.
ובוא.
א.
בוא נעבור קצת לאימא.
כן. אה. נחזור אחר כך לאבא. כי יש לי אירוע.
כן. ברור. לאבא זה הסיפור שלכם. כן?
אז. אה. אז הוא אתאלי. הוא ממשיך השושלת.
מ-המ.
אם כן. אה. בשושלת הזאת של. אה.
אתאלי. אה. ש. שלנו. היה הוא ואחיו.
הוא ואחיו פרנו. אבנר.
ו. ובדור שלי אני הבן היחיד למעשה.
כי לאבנר היו 4 בנות.
אה.
ו.
אז אתה היחיד שנושא את השם.
ואני נוש. היחיד שנושא את השם אתאלי. ואחר כך. ברוך השם.
יש לך ב.
הדור הבא יש עוד.
כן.
אה. אימא נולדה גם באלג'יר. אה. בקונסטנטין. למש.
מה שמה של אימא?
למשפחת אלוש.
שמה פרנסין. בצרפ. ב. פרנסין. עליזה. השם היהודי.
ושם הנעורים שלה אלוש.
גם משפחה. שם משפחה מאוד ידוע בקונסטנטין.
אבל גם במקומות אחרים.
זה לא בלעדי לקונסטנטין. יש.
כמו אתאלי?
כמו אתאלי. כן. אלוש. יש אלוש ב.
בתוניס להרבה. יש אלוש בכל מיני מקומות אחרים.
אה. בכל אופן. היא הייתה בת למשפחת אלוש.
וגם היא עברה את אותו מסלול.
גדלה בבית. אומנם בבית שלה היה קצת יותר מודרני.
אה. אימא. אימא שלה. אסתר. אה.
גדלה בעיר הבירה אלג'יר ששם זה בכלל מאוד. אה.
אירופאי. מאוד מודרני.
קרוב. קרוב. יותר קרוב לצרפת. כן?
ובנעוריה היא הייתה רוכבת על סוסים.
דבר שלא היה שומעים כזה דבר בקונסטנטין.
שנערה יהודייה רוכבת על סוסים.
זה לא. לא ייעשה. כן?
ו. ובכלל. אה. הייתה. האווירה הייתה מאוד.
אה. של פתיחות מאוד גדולה.
אבא שלה גוייס. אבא של.
אבא ואימא שלה התחתנו ב-1907. וב-1914.
הסבא והסבתא שלך.
כן.
מצד אימא?
מצד אימא.
כן.
פרוספר ואסתר אלוש. התחתנו ב-1907.
ב-1914. אחרי 7 שנות נישואים.
הסבא גויס למלחמת העולם הראשונה כחייל צרפתי.
והוא שירת כמו בני. כל בני הקהילה האלה
של קונסטנטין. בגאווה גדולה.
זה לא ש. המשפחה של אשתי ברוסיה.
כל הבנים ניסו להתחמק מהצבא. כן?
אצל. אה. אצל הסבא של אשתי. הם. אה. 5 אחים. הכריזו על
עצמם שכל אחד שהוא בן יחיד. ולאחד קראו.
שלא ייקחו אותם.
ולאחד קראו.
כן. אבל בוא. בוא. בוא נלך.
עם שתיים. ולאחד גם.
לסיפור שלך.
אצלנו.
כן.
היו מתנדבים לצבא הצרפתי.
כן.
כי הם היו פטריוטים גדולים.
זה שהם קיבלו את האזרחות.
זה היה עבורם.
כן.
כבוד והזדהות מאוד גדולה.
אחוז היהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה
לעומת אחוז שלהם באוכלוסייה. הוא פי 4. כן?
אה. ואם כן סבא שלי נלחם.
נפל בשבי. נלחם ב. באזור הבלקנים.
נפל בשבי. הצליח לברוח.
קיבל על זה אות הצטיינות. והגיע איכשהו לסלוניקי.
אה. וכשהוא חזר. אה. מהמלחמה. אז. אה. אם כן.
אה. אה. גידל את משפחתו ו-2.
בן. בן בכור ו-2 בנות.
ואימא. כאשר גמרה את התיכון. אה.
יצאה גם ל. ל. לצרפת. לא לפריז.
לאקס אן פרובנס. אה. מקום מאוד יפה ב.
בפרובנס. בדרום צרפת.
עם אוניברסיטה מאוד ידועה מזה מאות שנים.
והיא למדה שם פילוסופיה.
חבר ל. לספסל הלימודים שלה היה אלברט קאמי. שהייתה.
כן.
מאוד ידוע.
וכשהיא גמרה את הלימודי הפילוסופיה.
חזרה לעיר קונסטנטין. הדבר התפרסם בעיתון.
ז. זה היה נהוג שכש.
חוזרים.
מישהו מבני. מבני קונסטנטין קיבל איזה תואר אקדמי בצרפת.
זה היה כתוב בעיתון שפלוני או פלונית חזר.
‮ויש לו עכשיו דוקטורט או ‭M.A‬. או משהו כזה וכולי.‬
היה. כן. היה. בקונסטנטין הייתה הקהילה היהודית. זה היה. אה.
הייתה קהילה יהודית.
אה.
מאוד חזקה.
חמה. וסגורה?
מאוד חמה. מאוד מגובשת.
כן.
ומסביבה צרפתים. מה שנקרא פייה נואר.
הרגליים השחורות. צרפתים לא יהודים. כן?
שהיו. אה. ש. שצרפת. ממ.
ממשלת צרפת שלחה אותם כדי לשמור על
הצרפתיות של אלג'יריה כנגד.
אה. האוכלוסייה הערבית.
המוסלמית.
כן. ואלה היו בדרך כלל מאוד אנטישמים.
מ-המ.
מאוד אנטישמים.
איך קראו להם? פיי.
בצרפתית.
פייר זה רגליים? נכון?
פייר זה רג. רגל.
נואר.
נואר זה.
שחור.
שחור.
כן.
רגל שחור. כן? קראו לזה ככה.
אז מה. זה היה מין משטרה צרפתית כזאת?
לא.
או לא?
לא. לא. אזרחים היו. אה. אנשים רגילים.
עובדים. אה. והרבה מאוד ב. בצבא. ב.
במנהל. היו שם. הם. כל הסממנים.
אז. אז הם. הם בדקו את הפטריוטיות הצרפתית כאילו? זה.
אה. אה. לא קשור. היהודים היו.
על היהודים.
מאוד פטריוטים. כן?
כן.
אבל. אבל הגויים. שהיו לא פחות פטריוטים.
כנראה. לא יודע. אבל היו מאוד אנטישמים.
הם ראו. הם כעסו מאוד שממשלת צרפת נתנה אזרחות ליהודים.
כן.
כי סך הכל היהודים הם.
הם קראו לזה [משובש] (שפה זרה) נתינים.
מ-המ.
כן? הם. אהה. ראית ב.
הם די דומים לערבים למעשה. כן?
בלבוש. בשפה שהם דיברו.
הם דיברו יידיש. אה. אפ. צפון אפריקאי. כן?
יהודית ע. יהודית ערבית. כן?
שפה שהייתה מורכבת מהרבה מאוד ערבית.
עברית וארמית. כן?
אז זאת הייתה שפה.
מ-המ.
שהם. הם דיברו. אחר כך. בדור של ההורים שלי.
או סבא וסבתא מצד אימא. דיברו ר. רק צרפתית.
אבל בבית וביניהם דיברו לפעמים גם ב. בשפה הזאת.
אז הגויים הצרפתים מאוד כעסו על זה.
והם היו מאוד אנטישמים. זה.
ובמה זה התבטא האנטישמיות?
זה התבטא ב. ב. בכל מיני. ב. ב.
בעיתונות שהסיתה לאנטישמיות. אה.
לניסיון להדיח אותם מבחירות.
היו בחירות ל. למוסדות. לעירייה.
לפרלמנט. ליהודים היו. הייתה זכות בחירת כאזרחי צרפת.
כי הם היו אזרחי צרפת.
והם הסיתו נגד הזכות הזאת. ניסו לבטל אותה.
במעשים יומיומיים. בזה שלא קיבלו אותם לעבודה ב.
ב. באותם המקומות. כן? אבל פרטי. לא רשמי.
רשמית. צרפת הייתה שוויונית. כן?
כן.
התופעה הזו.
אלג'יר הייתה שוויונית.
מה?
אמרת צרפת הייתה שוויונית.
צרפת. כן.
אתה מתכוון אלג'יר.
אה. אה.
שוויונית מבחי.
אלג'יר זה צרפת.
כן. ברור.
אין ההבדל.
כן.
אלג'ירי פרונסס. זה היה.
כן.
הסיסמה של אלה שהתנגדו למתן העצמאות.
כן.
אלג'ירי פרונסס. זה חלק בלתי נפרד.
אנחנו מדברים על הגולן. חלק בלתי נפרד מישראל. אלג'יריה.
כן.
הייתה חלק בלתי נפרד. וכל המוסדות וכל הכללים.
כן.
כל החוקים. הכל היה אותו הדבר.
עכשיו יוסף. בואו נתמקד במשפחה שלך.
מה קורה. אה. מ. מה.
מה קורה. למה בעצם אתה בסוף נולד בפריז?
כן.
אה. ורק עוד משהו אחד. אה. אחים.
כן.
שלך. אם תוכל לומר את שמותיהם?
כן. יש לי 2 אחיות.
האחת בשם מריאן. זה אומר הרבה. שנולדה
ב-43' כשהיינו באלג'יריה. בקונסטנטין.
והשנייה בשם פרנסואז. שזה גם אומר הרבה.
שנולדה ב-48'. כשהיינו כבר ב. בפריז.
פריז.
חזרה. כן?
כן.
אה. לפתח את זה עכשיו? מ. מריאן.
מריאן נולדה כאשר. אה.
צרפת הייתה נשלטת על ידי.
מ-המ. גרמנים.
שלטון וישי. כן?
אה. תזכרי שב. רק באוגוסט 44' שוחררה פריז. כן?
ועד אז שלטו הגרמנים ו.
אבל ב-42' כבר. אה.
ו. ו.
נכבשה כולה.
כן. כן. אבל צרפת המ.
כן.
המטרופולין. כן? ו. ובצרפת מי ששלט אם כן.
זה היה הפשיסטים. כן? הוישי.
מ-המ.
והם אלה שלמעשה ניסו למחוק את כל ההישגים של המהפכה הצרפתית.
1789. המהפכה הצרפתית מכריזה על שוויון בין בני אדם.
על זכויות האדם. וזה מה שקסם מאוד ליהודים. כן?
אותו. אותם רעיונות של שוויון וחופש וכולי.
בא שלטון וישי. פטן. יימח שמו. ומבטלים את כל זה. מבטלים.
כן.
גם את. את האזרחות הצרפתית של היהודים.
מ-המ.
כן? עכשיו הסמל של ש.
חוזה כרמיה שהיה.
כרמיה עוד. כן. שהוא זה שנתן בזמנו.
שנתן. כן.
הסי. הסמל של המהפכה הצרפתית. של הרפובליקה.
ליברטה.
של זכויות האדם. זה דמות של אישה.
כמו שאצלנו יש את העוזי של. אה.
דוש. שמסמל את ישראל.
זה עם הכובע טמבל וכולי.
אז הסמל של הרפובליקה.
של הדמוקרטיה הצרפתית זה ראש של. אה.
נערה. נערה מהמהפכה של הבסטיליה. כן?
עם איזה כובע. כובע שהמהפכנים. אה. לבשו.
ויש לה גם שם כינוי. קוראים לה מריאן.
כמו שאצלנו קוראים לו עוזי.
אז קוראים לו. קוראים לה מריאן.
כלומר. מריאן זה מסמל את הרפובליקה.
את החופש. את הדמוקרטיה.
והוריי. היה להם מספיק אומץ. תחת שלטון וישי.
גם כשהאמריקאים הגיעו.
דרך אגב. וישי עדיין שלטו ב.
בטח.
באלג'יר. וקראו לילדה מריאן.
כלומר. אנחנו דווקא. נא. כן?
כן.
אחר כך פרונסוואה. שזה.
פרונסוואה זה פרונסוואה. זה. זה. זה כן.
פרונסוואה.
אז הוריי היו מאוד מאוד.
גם הם. מאוד פטריוטים. ולא.
אוי ואבוי למי שלא עמד. שהשמיעו את המרסייז.
בהתרגשות גדולה. וכן הלאה. ההמנון הצרפתי וכולי.
אז. אה. אה. יוסף. תספר בעצם איך המשפחה מגיעה לפריז.
כן. אז אם כן. אבא למד רוקחות בפריז.
והיה חוזר בכל חופש. אה.
גדול לפחות. אה. להוריו בקונסטנטין.
ב-34'. 1934. כאשר היה אצל הוריו.
והוא כבר היה בלימודים מתקדמים ברוקחות ובכימיה. אה.
פשטה שמועה שהערבים. אה.
מתכננים. אה. פוגרום נגד היהודים.
שהם מתכוננים לבוא לרצוח יהודים.
היהודים מ. שה. הקהילה פנתה לשלטונות הצרפתים
שממונים על הביטחון של ה.
אזרחיה וביקשו לנקוט צעדים כדי להגן מראש על הקהילה.
לא עשו דבר. או שעשו כלאחר יד. בצורה לא רצינית.
שהיהודים ראו את זה. הם בעצמם התחילו להתבצר וכול וכולי.
לקראת ה. הבאות וה. לקראת הרעות.
אבא שהיה תלמיד מצטיין בכימיה. אה.
הגה רעיון לייצר בצורה ביתית בקבוקים של חומצה זרחתית.
הלך וקנה חומרים. מילא בקבוקים ב. בחומצה הזאת.
זה מה שנקרא בקבוק מולוטוב אחר כך?
כן. מולוטוב.
יפה.
אבל לא. לא עם אש. לא עם נפט. אלא עם חומצה.
כן.
שהוא כימי. מתאים לרוקח.
עוד יותר נורא. כן.
והוא י. באותו בית שהמשפחה שלנו התבצרה.
הוא אירגן קבוצה של נערים. אה.
אה. סטודנטים בגילו. כן?
שעלו על הגג. עם מלאי של. אה. 20. 30 בקבוקים מהסוג הזה.
אכן הפוגרום התחיל. הערבים ירדו מהכפרים. מהערים וכולי.
אל תוך הרובע היהודי. והתחילו לטבוח ביהודים. ב.
בקריאה הידועה 'איטבח אל יהוד' וכולי.
עם גרזנים. עם סכינים. עם. אה. מקלות וכן הלאה.
ועברו מבית לבית. אה.
הצליחו לפרוץ את מה שהיהודים חשבו שזה יעמוד בפני הפורעים.
עד שהגיעו לבית שלנו.
אבל כשהתקרבו לבית שלנו.
הצעירים מהגג זרקו את בקבוקי החומצה.
הערבים שהיו קרובים נכוו. די קשות כנראה.
ואז החליטו לפסוח על הבית הזה ולהמשיך הלאה.
וכך ניצלה המשפחה שלנו.
המשיכו הלאה. ולצערנו עשרות יהודים.
אה. נרצחו בפוגרום הזה.
זה קרה ב-5 לאוגוסט. 1934.
התופעת לוואי של. של הפוגרום הזה הייתה שאבא.
שהוא אמנם. אה. עמד בגבורה וזכה לתהילה בגלל המעשה ה.
שלו שהציל. אה.
כן? הוא עוטר אחרי זה?
סליחה?
אבא עוטר באיזה מדליה? במשהו ש.
לא. לא. לא חושב.
אבל מי.
בקהילה מאוד כיבדו אותו.
בקהילה?
כן. כן. בקהילה.
כן.
כן?
כן.
אממ. לצרפתים זה ממש לא היה.
אבל לא הצרפתים?
לא. לא.
כן.
אה. אבא נשבע שעבורו הפרק של אלג'יריה נגמר.
הרי הוא כבר הספיק. אה. ללמוד שם.
לגלות את עיר האורות. את. אה.
עקרונות הליברטה. אגליטה.
פרטרניטה. הסיסמה של. אה.
מ-המ.
הרפובליקה הצרפתית. ו. ו. והתרבות.
ולכן הוא לא מ. מחליט חד.
חד משמעית שהוא לא ישתקע באלג'יריה.
אלא הוא ישאר לגור בפריז.
והוא נקט צעדים מעשיים.
כשהוא גמר את הלימודים. הוא ל.
קנה מעין חנות כזאת בפרבר דראנסי.
בפרבר של פריז ועשה ממנה. אה. בית מרקחת.
[משובש] (צרפתית) הוא קרא לזה.
מגדלנה. לא יודע למה.
כנראה היה איזה רחוב כזה.
ו. והתחיל ל. לצייד את הבית מרקחת הזה.
והוא גם קנה דירה בדראנסי.
ברוד דה לה סורידליטה.
סוליד. כן. זה אומר את הכל.
הפרברים האלה היו פרברים. אה. קומוניסטים.
קומוניסטים.
לרוב. כן? והנושאים האלה.
סולידריות ושיוויון וכולי. היו מאוד יקרים.
ונבחרי הציבור. לכן נתנו את השמות האלה ל. גם לרחובות.
אה. קנה דירה. והוא חזר עוד פעם אחת בכל פו.
בכל זאת לקונסטנטין.
כדי לשאת לאישה את. אה.
אימי. בעלת התואר בפילוסופיה.
אממ. ולאחר החתונה. שהייתה אם אינני טועה באוקטובר 38'.
אה. הם חזרו לדירתם בפריז.
בדראנסי כלומר. וכעבור. אה. כשנה. נול.
ב-34'.
38'. התחתנו ב-38'.
אה.
34' היה הפוגרום.
אבל. אבל. אה.
זה גרם להחלטה שלו.
אה.
ל. ל. לפתיחת בית המרקחת.
אבל הוא.
לפני שהתחתן.
הוא כבר עובד שם וחי שם.
הוא כבר עובד בבית המרקחת.
ורק ב-38' הוא נישא.
בשמונה.
כן.
הוא בא לקחת את. אה. אימי.
כן.
הם נישאו ו. ו. וגרו שם.
והאירוע הכי משמח היה כשב-6
לאוגוסט 1939 נולד להם הבן הבכור. שבמקרה זה אני. ו.
זה בדיוק 5 שנים אחרי הפוגרום.
נכון.
כן.
פלוס יום.
פלוס יום.
כן. זה סמלי.
מאוד.
וזה אושר גדול. והם. אה. במקום שאין יהודים. לא היו יהודים.
איפה?
היו יהודים במרכז פריז.
היו. היו קהילות יהודיות.
אבל בפרברים האלה לא היו יהודים.
לא היו חיי קהילה. לא היה בית כנסת. לא היה בשר כשר.
אם רצו. היו צריכים לנסוע לפלעצל.
לרובע היהודי של פריז.
רו דה רוזייה. ולקנות שם את הבשר או.
כש. כפי שאמרתי. אה. לאחר. אני מדלג קצת.
אה. אחרי המלחמה. היינו גרים שם. וכש.
הרי הם. כמו שאמרתי. היו שומרים על. אה. החגים.
ה. הימים הנוראים וכולי. היו שומרים.
אז ביום כיפור שומרים על זה. ו. ואין שם אף קהילה.
אז היינו נוסעים ערב יום כיפור לדוד שהיה גר.
בפריז?
ליד הפלעצל. ליד הרובע היהודי בפריז.
לנים שם. צמים שם והולכים לבית הכנסת שם.
וחוזרים במוצאי יום כיפור. כן?
כי בפריז זה היה מ. מדבר מבחינה יהודית.
בדראנסי.
בדראנסי. בכל האזורים האלה.
אבל. אה. זה לא הפריע במיוחד. אה. להורים.
אה. אז הם היו מאוד מאושרים.
זמן די קצר. כי פרצה המלחמה.
כל האשליות על כך שהגיעו אל המנוחה ולנחלה.
שזה המקום האידיאלי. האופטימלי
לחיות עלי אדמות. אה. התנפצו.
אבא מאוד התרגש מ. מפריצת המלחמה.
הוא היה קצין בחיל הרפואה הצרפתי. והוא לקח את זה מאוד.
פטריוט צרפתי.
מאוד ברצינות. וישר רץ ללשכת הגיוס כדי להתגייס.
לעמוד כנגד הפו. הפולשים ה. הגרמנים. ואז הייתה לו הפת.
אתה מדבר על מאי 1940?
אני מדבר על. אה. 39'.
פרי. פרי. כשהמלחמה פרצה.
אה. ש. כן. אבל כשנכנסו הגרמנים ל.
הגרמנים. אה. אחר כך.
לפ.
נכנסו ב-40'.
לפריז. כן.
אבל. היו צריכים למנוע שיכנסו. כן?
כן. אז.
הצרפתים. אה.
אז אבא מתגייס.
עמדו.
ב.
אבא מתגייס.
39'?
הולך ללשכת הגיוס. ושם יש לו הפתעה מאוד רעה.
אה. אומרים לו: "אדון ג'ורג' אתאלי.
אתה נולדת בקונסטנטין. נכון?"
הוא אומר: "אכן. כן". הוא אומר: "אם ככה.
אתה חייב להתייצב ביחידה צבאית.
אתה תהיה מסופח ליחידה צבאית באלג'יריה".
כ. אז אבא מוחה. אומר: "וכי למה?
אני מ. אני גר כאן. יש לי מגורים קבועים פה בדראנסי.
יש לי בית מרקחת שממנו אני מתפרנס בדראנסי.
יש לי. אה. דירה. אישה ו. וילד. כן?
למה אתם שולחים אותי לשם?
אומנם נולדתי שם. אבל מ.
זה כבר. אה. לא אקטואלי".
אומרים: "לא. לא. לא. זה החוק. זה ה.
זה. אלה הכללים שנקבעו. אתה חייב".
זה לא קשור בזה שהוא יהודי?
לא.
לא קשור.
זה שהוא יליד אלג'יריה.
ברור.
כן. הוא אומ. אז אמרו לו: "תתנחם.
כל ילידי אלג'יריה שולחים אותם ליחידות צבאיות
באלג'יריה". כי זה חלק.
מצרפת.
משטח צרפת. כן?
כן.
אז יש יחידות בכל מקום.
הוא רצה להילחם מול הגרמנים.
בורדו שמה. ב. ב. מול אלזס לורן וכן הלאה.
הקו הראשון.
כן.
כן.
אבל אמרו לו: "לא. אתה שם".
הוא ניסה להפעיל פרוטקציות.
היו לו קצינים גבוהים.
היו לו כל מיני אנשים שניסו להשפיע. לא עזר כלום.
אמרו לו. הסבירו לו גם למה.
אמרו לו שביחידות האלה באלג'יריה
יש מחסור גדול בפרסונל רפואי.
אין רופאים וכולי וכולי.
לכן מעדיפים לשלוח מי שנולד באלג'יריה ומכיר קצת
ברקע את המקום. לשלוח את אלה הרופאים.
הרוקחים. האחים. החובשים וכולי. שולחים אותם לשם.
כי יש מחסור גדול שם.
הוא נלחם. והוא לא הבין על מה הוא נלחם.
אם כן. אה.
כן.
הוא.
כן.
הוא נסע. בעל כורחו. מ. מר נפש.
והוא היה איש. אה. מאמין.
מלא אמונה והוא אומר: "ריבונו של עולם.
למה אתה עושה לי את זה?
מה. מה חטאתי? צמתי ביום כיפור".
הוא עשה לו את זה בגלל שהוא לא חטא. כן.
"אכלתי מצות בפסח וזה.
למה אני צריך להתנתק מפרנסתי.
מדירתי". וכולי וכולי.
לא עזר כלום. כמובן לאחר.
אז מ. מתי אתם עוברים כולכם.
לאחר.
לקונסטנטין?
שהוא. הוא יצא כנראה באיזה. אה.
טרנספורט. אה. אה. צבאי. כן?
באנייה שעברה את ים. הים התיכון.
של חיילים שהתגייסו במסגרת.
אה. אה. אה. צו הגיוס שלהם.
אבל בעקבותם. כמובן שלא היה טעם ש.
לא היה לנו שום משפחה אחרת אז. בצרפת.
אז אימא ותינוק לא ישארו לבד.
כן.
באו כמה דודות מקונסטנטין. אח.
אחיות של אבא. האחות הצעירה של אימא.
שגם היו בצרפת? ו.
לא. הם היו באלג'יריה.
אבל הם באו לקחת את אימא ואותי.
אה.
ללוות אותנו בנסיעה חזרה לאלג'יר.
היה אירוע מאוד. אה. דרמטי במשפחה.
שכשהיינו ברכבת. אה. אימא שמה אותי על. אה. על הס.
על המושב של. של הרכבת. ואת המזוודות הכבדות.
כי זה יוצאים להרבה זמן.
שמו למעלה ברשתות שמעל המושב.
ונפלו?
והרכבת נס. עצרה בצורה פתאומית.
ורק. ומזוודה מאוד כבדה. נפלה.
עליך?
כמעט עליי.
כמעט.
אבל אחת הדודות הטובות שלי ראתה את זה בעוד מועד.
שמה את הראש שלה. היא קיבלה את המכה. והצילה את חיי.
הו הו.
ועד. אה. עד יומה האחרון.
אני תמיד הייתי אסיר תודה לדודה שהיא הצילה אותי.
בכל אופן. הגענו לאלג'יריה.
לא היה כל כך איפה להיות.
לא היו להם לא. לא כסף ולא דירות ולא כלום.
אז הלכנו לגור אצל הסבתא. סבתא רוזלה.
קראו לה רוזלה. שהייתה אימא של אבא. שהייתה אלמנה.
והייתה לה דירה לא גדולה. אבל הסתדרנו איכשהו.
במזרונים ובכל מיני מקומות.
שמה חיינו. שמה נולדה גם. אה.
אחותי הקטנה. ב-43'. מריאן.
עד שפריז שוחררה ו. והגרמנים יצאו וכולי.
ואז הדאגה ראשונה של אבא הייתה לחזור.
כן. אבל.
לחזור לבית המרקחת.
לפני שחוזרים לפריז. אז אבא. אבא כל הזמן. אה.
הוא. הוא יש לו תפקיד? הוא סרן ב.
אבא בתקופה הראשונה.
כן?
אני לא יודע כל כך פרטים. אבל הוא היה בצבא.
לא ר. לא ראינו אותו.
מ-המ.
בתקופה הראשונה. עד שצרפת נכנעה לגרמנים.
ואז. אה. כל הש. כל החיילים הצרפתים. אה.
שוחררו. כי כבר לא היה עם מי להילחם. נכנעו.
אז עד לכניעה של צרפת.
אבא היה בצבא כל הזמן.
כן.
לא יודע בדיוק. מין הסתם היה ל. בכיוון של תוניס.
של תוניסיה. כן? אה.
אבא קשור.
כי.
בהקמה של תנועת מחתרת שם? או לא.
לא.
לא היה קשור.
לא. לא. לא.
כן.
ואז כשהוא שוחרר. הוא חזר לקונסטנטין.
אז הוא משוחרר כשגרמניה כובשת.
כשגרמניה כבשה.
את כל צרפת. כן. אז.
ו. ופטן נכנע.
זה 42'. כן.
אה. לא. לפני זה. אה. 40'. ב-40'.
ב-40'.
ב-40'.
גרמניה נכנסת. אבל יש.
כן. ב. ו. ו. ווישי.
אבל שהיא כובשת את אזור וישי.
ופטן חותם על על כניעה טוטאלית. כן?
ואז. אה. ואז ה. החיילים משוחררים.
ואז הוא חוזר לקוסטנטין.
והוא רוצה לחזור לצרפת.
הוא רוצה לחזור לבית המרקחת. הוא לא יודע.
לדראנסי.
מה קורה.
לא פחות ולא יותר.
לדראנסי. לא פחות ולא יותר.
כן.
כן? הוא מנסה. אבל אין אניות.
ואז. אה. ואז. אה. נ.
יוצר קשר איכשהו עם. עם צרפתי גוי.
שכנראה לא היה כל כך אנטישמי. רוקח.
שיפעיל את בית המרקחת.
הייתה אחווה בין. אה. קצת.
בצרפת זה נהוג שבעלי אותו מקצוע מרגישים קורפורציה כזאת.
אפילו. אפילו בוגרי אותו בית ספר אקדמי. כן?
כמו בלונדון. כמו באנגליה. כן?
יש להם את אותו זה וזה.
מרגישים מחויבות אחד כלפי השני.
אז רוקח צרפתי שהיה לו בית מרקחת בקונסטנטין.
ושהיה תקוע בצרפת.
במטרופול. ולא יכל לחזור לבית המרקחת שלו.
ואבא היה תקוע באלג'יריה
ולא יכל לחזור לבית המרקחת שלו בדראנסי.
אז. אה. אז אה. ה.
הרוקח הצרפתי השכיר את בית המרקחת בקונסטנטין לאבא.
והוא הפעיל אותו עד ל.
עד לשחרור. עד ל. עד לחזרתנו.
אז הם עשו הצלבה?
אה. כן. הוא לא עשה. הוא לא הלך לדראנסי.
אבל ל. לפחות הוא מצא.
אבא יכול היה לעבוד.
אבא היה.
בקונסטנטין.
כן. כן.
בבית מרקחת שלו.
כן. כי הוא היה עצמאי. זה לא היה משהו ממשלתי.
כן.
ה. כל המשרות הממשלתיות. היהודים פוטרו.
כן.
עכשיו. בבית מרקחת פרטי. מי שרוצה קונה.
מי שלא. היהודים כמובן היו קונים אצלו.
כן? אה. וערבים. אבא היה מאוד מקורב לערבים.
היה. מאוד אהב את הערבים.
וזה לפעמים מפליא אותנו.
אבא. בתיכון למד. אה. מ. מ. מ. לימודים.
אה. מוגברים בערבית. בערבית קלאסית וכולי. כן?
למרות. אה. שהוא סבל סך הכל מאנטישמיות בקונסטנטין.
אנטישמיות לא הייתה של הערבים.
זה לא היה של מוסלמים?
הערבים לא היו אנטישמים.
הפוגרום היה מוסלמים.
הפוגרום היו מוסלמים.
כן.
פנאטים כנראה וכולי. אבל ה.
האוכלוסייה הכללית לא היו אנטישמים.
ערבים.
ערבים. כן. לא היו.
ה. הצרפתים היו אנטישמים?
הצרפתים היו מאוד אנטישמים.
העיתון של ה. של העיר. העיתון ה. הצרפתי.
הגוי. היה מלא כותרות שנאה ליהודים וכן הלאה. כן.
מעניין.
אז. אה. אז היו לו הרבה פציינטים או לקוחות.
אה. ערבים ויהודים.
זה בבית המרקחת. וככה התקיימנו.
כנראה ככה התפרנסנו. כנראה.
אחרי ה. שהוא השתחרר מהצבא.
כן. מעניין. ו.
אז סך הכל בתקופה הזאת החיים באלג'יר זרמו על מי מנוחות?
אם אבא עבד.
אה.
ו.
אחרי שהוא שוחרר? כן. בתנאי מצוקה קצת. כן? אבל. אה.
תנאי.
ילדים בוודאי לא סובלים מזה.
א. כן אני.
כיף לילדים. כן?
רואה אתכם רצים ושמחים בין המזרונים ו.
כן. בוודאי. כן. ומתחת.
ככה. והשסק כ.
למיטות. אוכלים שסק.
כן.
אה. והיה גילוי נוסף.
בשלב מסוים סבתא הביאה קופסאות גדולות של חלבה.
אז החלבה היה מאכל. מעדן מאוד אהוב.
היום הנכדים שלנו לא אוהבים חלבה. אבל.
איפה היא מצאה חלבה כל כך הרבה?
אז היא הייתה קונה קופסאות פח מאוד גדולות.
כנראה ח. 5 קילו או משהו כזה.
של חלבה. וגם זה הייתה מסתירה מתחת למיטות.
כמובן שגם את זה גיליתי. כן?
‮אז היה לך שם ‭menu‬ שלם. שסק. מנה ראשונה.‬
כן. עכשיו. אממ. החיים היו מאוד מאוד.
אה. מאוד. אממ. שבטיים.
מאד. אה. מגובשים בין המשפחות. אה. האחות.
סבתא גרה באזור יהודי?
כן. כן. האחות של. אה. אימא שלי. האחות הצעירה.
שהייתה צעירה ממנה ב-10 שנים.
והייתה דודה מאוד אהובה עליי. ומאוד אהבה אותי גם.
זה קורה הרבה פעמים. כן. אה.
בין דודים ל. לאחיינים. כן?
ומאוד. אה. טיפלה בי וכולי וכולי.
הרגשתי מאוד קרוב אליה.
אה. האכזבה הגדולה שלי הייתה כאשר. אה.
היא התחתנה עם האח של אבא שלי.
היא הייתה אחות של אימא שלי.
אז למה אכזבה?
והיא התחתנה עם אח של אבא שלי.
אז שניהם שהיו. אותו לא הכרתי כל כך.
כי הוא היה. הוא למד רפואה. והוא היה במלחמה.
והוא נפצע קשה מאוד במלחמה נגד. ה.
הגרמנים פלשו לתוניס והצרפתים החופשיים שלחו
כוחות יחד עם הבריטים כדי לעצור את
ההתקדמות של הגרמנים לכיוון אלג'יריה ומרוקו.
ושם הוא נפצע קשה מאוד. הוא היה 100% נכות.
הוא שכב בבית חולים באלג'יר. בעיר אלג'יר.
רווק עדיין. ושם הוא סבל מאוד מאוד מהאנטישמיות של
הפרסונל הרפואי.
הרופאים. האחיות וכולי. היו צרפתים נוצרים.
אנטישמים.
כן. והם היו אנטישמים מאוד.
והם נתנו לו להבין שהם לא מחזיקים הרבה מאוד מהחיים שלו.
הוא התנדנד בין חיים למוות.
ובכלל לא שמו לב אליו וזה. והוא היה בייאוש.
חוץ מהפציעה הקשה מאוד שלו.
הוא היה בייאוש מוחלט וכמעט. אה. אובדני. כן?
כמעט ויתר.
כמעט ויתר. כן. ואז חבר שלו הביא לו ספר.
לא יודע אם זה יגיד לך משהו.
של סופר זה צרפתי דגול בשם אלברט כהן.
אלברט כהן היה יוצא סלוניקי במקור.
בגיל די צעיר הוא עזב את יוון.
את סלוניקי. סלוניקי הייתה בכלל מדינה יהודית. כן?
אה. [משובש] ביהודי. ו.
והוא עבר לצרפת. והוא הפך להיות אחד מגדולי הסופרים של צרפת.
אלברט כהן?
אלברט כהן. כן. אחר כך הוא גר בז'נבה.
אה. והוא כתב סדרה של ספרים על יהודי סלוניקי.
שהיו דוברי צרפתית. דרך אגב.
צרפתית הייתה השפה התרבותית של יהודי מצרים.
יהודי סלוניקי. יהודי טורקיה. כן?
וספר עם הרבה. ספרים עם הרבה הומור. זה תורגם לעברית.
לאחד הספרים קוראים אוכל המסמרים [משובש] (צרפתית) ל.
וזה הספר שהגיע.
בצרפתית.
לידיו?
זה הספר שהוא הביא לו.
ובספר הזה יש המון המון הומור. והמון גאווה יהודית.
המון. שלמרות כל מה שעושים ליהודים.
אבל היהודים הם בעצם הכי חכמים. בהומור. כן?
לא. בלי. אה. כן?
והכי יודעים להסתדר והכי מתקדמים והכי וכולי וכולי. כן?
הספר הזה שינה לו מורלית את מצב הרוח.
והוא אמר: "לעזאזל.
מה בגלל ה. האנטישמים האלה אני צריך להיכנע?
אני אחיה. לא אמות כי אחיה".
והתחיל להילחם במחלה.
עד שהוא הוציא את כל האינפוזיות וכולי.
הוא יצא מזה. אומנם עם 100%. אה. נכות.
הוא חי. גמר את. אה. לימודי הרפואה. ו. ו.
ואז התחתן עם הדודה שלי. אחות. אחות של. אה. אימא.
אשתך. אה. של אימך.
כן. ו. ועבורי זה היה מאוד אכזבה גדולה
שהיא עוזבת אותי כאילו לעבו. לגבר אחר. כן?
אה. זאת התשובה.
אבל אולי. לא יודע אם זה שייך.
אבל אולי נספר סיפור מעניין על אותו דוד שהוא היה.
אה. הוא למד רפואה בטולוז. בצרפת.
טולוז זה עיר בדרום צרפת.
הייתה שם פקולטה לרפואה.
וכשעלה וישי. אנשי וישי לשלטון.
הוא פוט. הוא גורש מהאוניברסיטה.
והיה איתו עוד חבר נפש.
מקונסטנטין. שקראו לו אלפרד נקש. אומר לך משהו?
מוכר לי השם. כן?
הם היו חברי נפש ביחד.
אלפרד נקש היה אלוף בשחייה.
הוא היה אלוף העולם בשחייה מטעם צרפת.
ב-36'. שהוא היה נושא הדגל של הספורט הצרפתי.
אה. הייתה האולימפיאדה בברלין.
והגרמנים הודיעו. היטלר הודיע
שהוא לא ירשה לספורטאים יהודיים.
יהודיים.
לבוא לאולימפיאדה.
כן.
ואז לצרפתים היה מספיק אומץ. אז. לא תמיד יש להם.
לומר שאם לא יקבלו את אלפרד נקש.
ספורטאי היהודי. הם לא יבואו.
אף. אף ס. אף צרפתי לא יבואו לאולימפיאדה. 36'. כן? עוד 3.
מ-המ.
שנים לפני המלחמה. ואז היטלר נכנע.
ואלפרד נקש בא לאולימפיאדה. זכה במדליות.
ואותו אלפרד נקש היה. אחר כך.
בזמן המלחמה. כשגירשו את כל היהודים מהאוניברסיטה.
הם מצאו את עצמם מובטלים.
אז הדוד שלי ואלפרד נקש היו מבלים את הזמן בבריכה.
כל הזמן. כל היום שעות.
כן.
של בריכות. אה. ואז. ה.
במשפחה מקונסטנטין הייתה לוחצת על פרנו.
על דודי. אח של אבי. אבי לחזור ל.
לאלג'יריה. ובסוף הוא נכנע.
תפס את האנייה האחרונה שהפליגה בים התיכון לאלג'יריה.
והוא חזר הביתה. ואז הוא התגייס לצבא. שמה הוא נפצע קשה.
מ-המ. כן?
אלפרד נקש נשאר.
הוא נתפס על ידי הגרמנים. נשלח לאושוויץ.
ונספה?
עם משפחתו. אשתו ובתו נספו.
הוא היה חזק. ספורטאי חזק. הוא שרד.
אז אותו.
חזר.
הוא נשלח לעבודה בטח.
כן.
כן.
חזר. חזר שבור. אבל חזר.
עשו עליו לאחרונה סרטים. ספרים.
אלפרד נקש ה. האלוף היהודי.
כן. מעניין. טוב. אז. אהה. אתה. אתה בקוסטנטין.
אז בעצם הילדות עוברת עליך.
הילדות המוקדמת. עוברת עליך בקונסטנטין.
בכיף.
כן.
בכיף. הולכים לבית הכנסת בשבתות.
זה אתה כבר זוכר?
מה?
מגיל. אה.
זה. אה. שוב.
3.
הבזקים.
זה הבזקים? כן.
אני. הבזקים. גם דברים שסיפרו לי. כן?
כן.
סיפרו לי שם שאני הולך לבית הכנסת בליל שבת.
הרב של בית הכנסת נושא איזושהי דרשה.
והדרשה תמיד מתחילה במילים [משובש] (צרפתית)
אחיי ואחיותיי היקרים.
אחיי ואחיותיי היקרים. כן.
וזה מאוד מרשים אותי. כן?
כשחוזרים הביתה. אני עולה על
כיסא ואני אומר " [משובש] (צרפתית)" כן?
כאילו שאני רואה את עצמי כרב ראשי וכולי.
אותו רב. דרך אגב.
היה גם חבר ללימודים של אימא שלי. באקס אן פרובנס.
בפילוסופיה.
כן. בפילוסופיה.
הכלל בצרפת הוא שרב לא יכול להיות רב של קהילה.
אם אין לו תואר אקדמאי.
כדי לדבר עם ה. עם הקהילה שלו.
הוא לא יכול להיות שקוע מאוד בתלמוד.
רק בלימודי. כן.
אבל לא יודע לדבר במושגים. אה. מודרניים.
אז הוא היה גם בוגר. אה.
אוניברסיטה ופתאום מצאנו אותו כרב ש.
זאת דרישה יוצאת דופן מרב.
מה?
זאת דרישה.
אה.
יוצאת דופן.
בצרפת זה. זה תנאי סף.
כן.
אי אפשר להיות רב של קהילה אם אין לך.
אתה לא מביא תואר אקדמאי. אי אפשר.
כן.
וזה מובן.
אבל אתה אומר. אבל זה רב. אה. באלג'יר. לא בצרפת.
לא. אבל זה. אלג'יר זה צרפת יותר.
אתה. אתה. שאתה אומר צרפת.
הכללים שחלים על צרפת.
אתה מתכוון. כן. ברור.
על הקונסיסטואר.
זה היה שטח צרפתי.
חלים על. על.
כן.
על אלג'יר.
כן.
לכן היו גם הרבה רבנים אשכנזים ב. באלג'יר.
הרב פינגרהוט והרב. אה. אה.
כן.
הרבה מאוד רבנים. כן?
אה. יוצאי. שמונו על ידי הקונסיסטואר. כלומר.
הקהילה ב. בפריז. ושלחו אותם לתפקיד שם.
כן.
במקרה הזה זה היה הרב ז'איס. שהיה ה.
רב הקהילה?
נו. יליד אלג'יר. יליד העיר אלג'יר.
מדיאה. והוא היה הרב של הקהילה.
והנה הוא היה גם חבר לספסל הלימודים של אימא.
אז כמובן שהיה מאוד. אה. ידידות גדולה.
ז'איס?
‮ז'איס. בצרפתית זה. ב. זה ‭j. a. i. s‬.‬
כנראה שבעברית זה יאיש.
מ-המ. כן.
והוא אחר כך היה הרב הראשי של. של פריז.
אחר כך ש. אחרי המלחמה הוא.
גם הוא חזר למטרופול. והוא התמנה.
אחרי כמה שנים. לרב הראשי של פריז וכששלחו אותי
בגיל 10 לתלמוד תורה. שלחו אותי אצלו.
לרב הזה.
לתלמוד תורה של הרב ז'איס.
כן.
כן? והרב ז'איס הוא אולי
זה שגילה לי את הסממנים הראשונים של.
של הציונות. כי הוא היה ציוני. אמנם לא עלה לארץ.
אבל הוא היה מוציא את התלמוד תורה בימי ראשון לטיולים ב.
בטבע. והיה מלמד אותנו שירים בעברית.
הנה מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד.
מספר לנו על ארץ ישראל וכן הלאה.
זה כבר בפריז?
זה כבר בפריז. כן. מגיל 10. 11.
אני חזרתי לפריז בגיל 5. 5. 6.
כן.
אה. עכשיו אירוע. הבזק שוב. אבל. אה. אני זוכר.
ב-42'. בעזרת מחתרת של סטודנטים יהודים באלג'יר. ש
בקונסטנטין? או.
ב. לא. בעיר אלג'יר.
מהעיר אלג'יר.
בעיר אלג'יר.
כן.
בעיר הבירה שנמצאת על חוף הים.
כן.
העיר קונסטנטין נמצאת.
קצת פנימה.
בהר.
כן.
גובה 800 מטר. בדומה לירושלים.
אה. היא עיר הררית.
כן.
קונסטנטין?
כן.
כן.
בקונסטנטין יש שלג בחורף.
אה. ממש 800 מטר. ו.
ה. הסטודנטים מהמחתרת.
היו בעיר אלג'יר.
כן.
כן? המנהיג שלהם היה בשם.
יהודי בשם אבול קייר. אבול קייר.
הוא היה המוביל. עם מחתרת שחתרה תחת שלטון וישי.
והכינה תכנית ל.
לסייע לכוחות האמריקאים שהיו משייטים בים התיכון.
מ-המ.
ל. לרדת לחוף ל. ל. אה. ול. ולהשתלט. ואכן.
ב-42'. כן.
ב. כן. אם אינני טועה. נובמבר 42'.
זה. זה מתי שהייתה וישי.
קראו למבצע הזה טורש. טורש זה לפיד. כן?
ואכן לילה אחד. לא בהיר.
הם השתלטו על כל המוסדות של שלטון וישי בעיר אלג'יר.
ושיתקו את הרדיו. את ה. ב. את התקשורת. את.
אה. מוסדות השלטון וכולי.
אבל זה לא קשור אליכם. כי אתם הייתם בקוסטנטין.
אנחנו היינו בקוסטנטין.
אתה מספר.
קונסטנטין. כן.
כן.
אני הייתי בן. אה. אה. 3.
ש. 3. כן.
ואבא היה בבית המרקחת.
אז אתה. אתה מספר את זה כאילו כסיפור היסטורי?
כן. אני.
או שזה.
כן. סיפור היסטורי שיש לו השלכה אליי.
שיש לו השלכה. כן.
ואכן. ו. ואז ירדו לחוף וסימנו לאניות
האמריקאיות איפה לרדת ו. וכולי.
ובאו האמריקאים. כב. ירדו. השתלטו על. על הזה.
אבל בליברליות שלהם השאירו עדיין את. אה.
את וישי ב. את נציגי וישי בשלטון.
אבל בלי קשר ישיר עם. אה. פטן.
ואז בטח התחילה עוד יותר אנטישמיות.
אה. אז ניסו היהודים לגרום
לביטול החוקים שביטלו להם את האזרחות.
אבל זה לא עזר מיד.
כי וישי הייתה עד. עדיין חזקה.
בעזרת הצרפתים האנטישמים. הגויים הנוצרים.
ואז לאחר. על העיר אלג'יר.
הם הגיעו גם ליתר הערים. לאוראן ולקונסטנטין.
כשהגיעו לקונסטנטין.
אתה מדבר על האמריקאים?
האמריקאים.
עכשיו? כן.
החיילים האמריקאים. משחר. משחררי אלג'יר.
משחררי. במיוחד היהודים של אלג'יר שהיו במועקה.
במצוקה מאוד גדולה.
כמובן היה אסור לשמוע את קול. אה. קול לונדון.
היה. היה רדיו צרפתי מלונדון שדה-גול. שהיה ה.
צרפת החופשית.
הצרפתי החופשי. כן.
כן.
שדגל ברזיסטנס. במחתרת.
מ-המ.
וכולי וכולי. אז. אה. היה רדיו.
והיו קולטים את הרדיו הזה גם באלג'יריה. אבל היה אסור.
מי שהיה שומע את זה. היה חייב.
אה. לפחות בית סוהר ושזה.
אז היינו יורדים למ. למקלט. ל. למרתף. כן?
והיו שומעים. אה. טה טה טה טה. טה טה טה טה.
מ-המ.
כאן רדיו לונדון וכולי ו.
ואז היינו שומעים שהכוחות הבנות הברית מתקדמות וה.
והגרמנים נסוגים וכן הלאה.
וידעו שקו. שקורה משהו.
עדיין הוציאו אלפי יהודים ל. ל. לאושוויץ דרך דו.
המחנה בדראנסי. כן? אבל.
מ-המ.
אבל לפחות היה קצת אור בקצה המנהרה.
כן. אז.
הגיעו החיילים האמריקאים לקונסטנטין.
הביאו אותם לבית הכנסת בליל שבת.
והיהודים מאוד מאוד שמחו.
החיילים היהודים. היו כ-25. אה. אה. חיילים. א.
אמריקאים יהודים שבאו לבית הכנסת של הוריי.
איפה שהרב ז'איס כיהן.
כמובן. דיברו בשבחם. קיבלו אותו בזרועות פתוחות.
ואחרי התפילה התחיל ריב בין המשפחות.
מי יזכה להזמין חייל יהודי לביתו.
לקוסקוס המסורתי של ליל שבת.
וככה חולק כל השלל. ונשאר רק אחד מסכן שלא הוזמן.
המי המסכן שלא הוזמן זה היה הצ'פליין.
כלומר. קצין הדת של הצבא האמריקאי.
שלא היה יהודי. אבל בתפקידו כקצין דת.
הוא היה חייב לדאוג לצרכים ה. הדתיים של. של חייליו.
אז הוא הביא אותם לתפילה.
והוא דאג שיחלקו אותם במשפחות.
והוא חילק להם ספרים.
סידורים. תנ"כים וכן הלאה.
הוריי שמחו מאוד להזמין את אותו צ'פליין.
שמין הסתם הוא היה בטח כומר פרוטסטנטי ב. באזרחות. כן?
אה. הזמינו אותו אם כן לקוסקוס אצלנו. ואני.
שהייתי אז בן 3 ייתכן. או משהו כזה.
הייתי כל. לפי מה שסיפרו לי.
כל הארוחה הייתי על הברכיים שלו.
הוא היה במדי צבא אמריקאי.
כמובן שהדבר ה. הראשון שהוא הוציא מהכיס
‮זה היה ‭chewing gum‬.‬
לא ידענו מה זה בכלל מסטיק. כן?
אז הוא הסביר. הוא הסביר לנו שצריך ללעוס את זה.
‮וזה היה מאוד מאוד. בטעם ‭peppermint‬ כזה.‬
מאוד. אה. שעד היום אני מתגעגע אליו.
ובסוף הארוחה הוא הוציא גם איזה ספר.
מעין תנ"ך מקוצר כזה. בשפה האנגלית. שהיה מיועד.
ש. מטעם הצבא האמריקאי. כן?
זה הודפס בוושינגטון על ידי הצבא.
ושהיה מיועד לחיילים האמריקאים.
ואז הוא הקדיש לי בכתב ידו את הספר הזה.
בלי ברכות מיוחדות. אבל כתב את שמי ואת.
ואת. והוא שאל על כתובתי.
עכשיו. היינו גרים בקונסטנטין.
פלס נגריה בקונסטנטין. כן?
אז היה טבעי לכתוב שזה הכתובת. אבל הוריי סירבו.
הכתובת שלנו היא לא בקונסטנטין. היא בדראנסי.
בדראנסי.
רודו לה סולידריטה. והם הקפידו על כך שיכתב שם.
שאנחנו גרים שם. ואנחנו עוד נשוב לשם.
לא ויתרנו. וכולי וכולי. וזה אירוע שמאוד. אה.
והספר הזה שמור אצלי עד היום הזה.
כן. אנחנו נצלם אותו בסוף.
כן.
אממ. אז. אז כמו שאתה אומר.
בעצם. ה. ה. הורגש איזה שינוי מאז הש.
כיבוש האמריקאי. מבחינת החיים שלכם?
בוודאי. בוודאי.
כן.
היהודים הרימו ראש. היהודים.
וזה לא גרם לאנטישמיות?
אה. ז. בלאו הכי הייתה אנטישמיות. אז זה לא. יותר ממה.
כן.
שהיה זה קשה. כן? ההפך. האנטישמים התחילו לפחד.
הם התחילו לפחד. כי הם יודעים ש.
הם ידעו שהנה התחיל איזשהו תהליך.
וכנראה זה אבוד עבורם.
כן? כל התקוות שלהם שיזרקו את היהודים.
כן.
שיבטלו להם וכולי וכולי.
ההפך. היהודים הרימו ראש.
בכלל. אני חייב לומר. שיהודי קונסטנטין זה גזע בפני עצמו.
זה ידוע עד היום הזה.
יהודי קונסטנטין היו יהודים גאים מאוד
שלא היו מוכנים להיכנע.
להסתתר. אה. להסתיר את יהדותם וכולי וכולי.
וגם אבא שלי היה כזה. כן?
אם היה קורה אירוע.
הוא היה קודם פטריוט צרפתי ואח.
קודם יהודי ואחר כך פטריוט צרפתי? או.
זה לא סותר. הוא לא ראה בזה.
זה לא סותר?
סתירה.
כן?
מה? יהודי צרפתי. 2 הדברים.
אה. אז לא הייתה הבעיה של ישרא. ישראלי. כן?
שזה 2 אזרחויות אלו. אבל אפשר להיות יהודי צרפתי.
יהודי גאה וצרפתי גאה. לא ראה בזה שום סתירה.
מעניין מאוד שב. יהודי יהו. יהודי צפון אפריקה. יהודי אל.
אלג'יר לפחות. לא ראו.
לא היו אכולי סתירות בין עולם מודרני ו.
ועולם יהודי. תורה ומדע.
אה. פילוסופיה ו. ו. ודת. כן?
הכל השתלב בהרמוניה נפלאה. בלי.
אה. בלי שכיזופרניה. בלי. בלי. כן?
זה ממש. אה. גם הרבנים. כן?
אה. אז. אה. יהודי. יהודי אל.
קונסטנטין הקימו. אחרי הפוגרום. תאים של הגנה עצמית.
היו תאים של הגנה עצמית.
שהרבה מבני דודיי היו מאוד פעילים בזה. הגדולים. אני. כן?
והם. אה. אפשר לגלות היום שהם קיבלו סיוע ניכר מהארץ.
מההגנה. אחר כך מצה"ל.
אה. זכיתי לעבוד כמה שנים במחיצתו של עוזי נרקיס.
האלוף עוזי נרקיס. שהיה הבוס שלי ב.
בחברה למדליות. ואדם שמאוד מאוד אהבתי.
והוא סיפר לי איך הם היו באים.
איך היו באים להדריך הדרכה צבאית את הבחורים באלג'יריה.
הממ.
איך היו מספקים להם נשק. מבריחים להם נשק.
כל כך ב. ב.
וכן הלאה.
אחרי הפוגרום?
אה. אחרי הפוגרום.
אז זה היה מאוד. אה.
ו. ובזמן המלחמ. כן.
כן.
אחרי המ. אה. המלחמה.
כן.
מיד אחרי המלחמה. וכשקמה המדינה וכן הלאה. כן.
אה.
ואז.
יוסף. נעשה עכשיו. אה. הפסקה.
טוב.
קצרה.
עדותו של יוסף אתאלי יליד 1939 רובע Aubervilliers ב־Paris, צרפת על קורותיו ב Constantine, אלג'יר האב יליד Constantine, אלג'יר; לימודי רוקחות של האב ב־Paris; פוגרום ב־Constantine ב־5 באוגוסט 1934; מעבר ל-Paris לאחר הפוגרום; רכישת בית מרקחת ומגורים בפרוור Drancy ב־Paris; פרוץ המלחמה והתגייסות האב, סרן בחיל הרפואה, לצבא הצרפתי; התחייבות האב להתגייס באלגי'ר בשל היותו יליד אלגי'ר; עקירת המשפחה בעל כורחה ל־Constantine עם העד, שנולד חודשיים לפני פרוץ המלחמה; מגורים בבית הסבתא; החיים ב־Constantine בתקופת המלחמה, לפי סיפורי האב; הפלישה האמריקאית לאלגי'ר ועזרת המחתרת המקומית; אירוח חייל אמריקאי יהודי בבית העד; פלישת צבאות בעלות הברית לאלג'יר, 8 בנובמבר 1942; שחרור בידי הצרפתים וחזרת המשפחה לביתה ב־Drancy שב־Paris ב־25 באוגוסט 1944; עלייה לישראל ב־1960; קליטה.
מספר פריט
10583916
שם פרטי
יוסף
שם משפחה
Atali
תאריך לידה
06/08/1939
מקום לידה
Paris, צרפת
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
28/08/2013
תקופת החומר עד
28/08/2013
מוסר החומר
אתאלי יוסף
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני