חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדותה של רוכמן חנה לבית זימון, ילידת 1924 Kaunas, ליטא, על קורותיה ב־Klaipeda, ב־Kaunas ובגטו Slobodka

Testimony
null
null
null
היום יום ראשון ה' אלול תשע"ג 11 באוגוסט 2013.
שמי משה שיקלר. אני עורך ראיון מטעם יד ושם
עם גברת רוכמן לאה ילידת קלפטה ליטא 1924.
למה פתאום לאה?
הראיון. הראיון נערך בביתה ברחובות. רחוב הבריגדה 22.
בראיונה תספר גברת רוכמן על ילדותה בבית הוריה.
על החיים לפני המלחמה.
על הכיבוש הגרמני באזור מגוריה ב-1939.
על הבריחה באותה שנה לקובנו. קאונס.
אה. ב-1939 על הכיבוש הרוסי מ-1940 עד 41'.
לאחר מכן שוב פעם כבשו הגרמנים את ה. את העיר.
על הגירוש לגטו. אממ. קובנה. ב. אה. סלובודקה.
על החיים בגטו עד 1943 היא ברחה למסתור אצל איכר ליטאי
עד לשחרור על ידי הצבא האדום ב-1944.
לאחר המלחמה. אה. השחרור חזרה. אה.
לקובנו וכעבור זמן קצר יחד עם
בעלה היו בדרכם כמה חודשים עד עלייתם לארץ ישראל ב-1945.
שלום גברת רוכמן.
שלום.
גברת רוכמן אנחנו נתחיל את שיחתנו קודם כל על הבית שלכם.
על ההורים. על המשפחה.
על החיים לפני המלחמה.
אבל קודם לכן אנא תאמרי את שמות הורייך.
שם אחיך. סבא וסבתא מ-2 הצדדים במידה וזכור לך.
בבקשה גברת רוכמן.
אז שמי חנה רוכמן.
ואבא שלי היה יחזקאל.
רוכ. אה. זימון.
ואימא שלי אידה זימון.
אנחנו היינו 3 ילדים.
אחותי שושנה נמצאת פה בארץ והאח
הקטן נספה בפורט השביעי בגיל ש. תשע.
קראו לו זיגפריד יעקב.
היינו במשפחה. אה.
מבוססת כי לאבא היה בית חרושת ל. לטריקוטז'.
והיינו משפחה מאוד מלוכדת ואבא הקדיש לנו המון זמן.
כמה שאפשר. ללמד אותנו כל מיני דברים.
יוצא מן הכלל שהוא טען שאי אפשר לדעת ל.
למתי זה יכול להביא תועלת.
כן.
ואחד הדברים שלימד אותי זה למעשה גם הציל את חיי.
זה לחתוך עצים בגרזן.
מקודם במסור ואחר כך ב. בגרזן.
טוב היינו עוד ילדים.
כן.
אבל עשינו את זה וזה למעשה עזר לי בהיותי ב.
בגטו. ב. בעבודה בגטו וחה.
גברת רוכמן. אנחנו.
אה. נחזור לבית שלכם.
איך את היית מגדירה הבית שלכם?
בית דתי? מסורתי? חסידי?
בית מסורתי.
כלומר שהייתם. אה. חוגגים. שומרים על.
אה. החגים בבית?
היינו. כן ו. והיו שומרים גם על כשרות.
כן?
כן.
אז בואי תספרי עוד מחוויות שלך.
מזיכרונות שלך מהבית אם נתחיל.
ותספרי לנו על. אה.
חג הפסח. הכנות לחג הפסח. הסדר.
אז.
מה לקחת מהבית?
מהבית. אנחנו בבית שלנו אף פעם לא עשינו סדר פסח.
כי הסדר היה אצל.
אה. אצל סבא וסבתא.
יום אחד אצל מצד אבא ויום השני מצד אימא.
אגב. את זוכרת את שמותיהם?
כן. אני זוכרת.
אה. הסבא שלי אהרון זימון. ומריוט זימון.
זה מצד האבא?
זה מצד אבא. ומצד אימא. אממ.
משה בורשטיין. והנרייטה בורשטיין.
כן. אם כך אנחנו חוזרים. אה. ח. אה.
חוזרים שאת תספרי על הסדר. על הכנות לפסח.
הסדר מה שאת אמרת שזה אצל סבתא וסבא שלך.
אז שמה התאספה כל המשפחה.
כן.
כי הייתה משפחה מאוד גדולה עם הילדים ו.
ו. ממש הייתה חגיגה.
מי ניהל את הסדר?
ה. הסבא?
הסבא. כמובן הסבא.
והילדים שאלו קושיות?
כן.
תגידי. באותם השנים מאיפה לקחתם מצות?
קנינו. זה הכל היה באיזה הישג יד.
כן? היה. הי.
אפו בעיר שלכם היה מקום שאפו?
היו מצות והכל היה.
כן. אם כך מה זכור לך מראש השנה. מיום כיפור?
מראש השנה ויום כיפור אני זוכרת
שהיינו הולכים לבית הכנסת ו.
והיינו מתאספים הילדים בחצר. מש. משחקים.
זה מה שזכור לי.
ו. ב. יום כיפור היו צמים?
ביום כיפור היו צמים. אה.
זאת אומרת הילדים חצי יום ו. זהו.
כן? יתר חגים כמו סוכות. שמח תורה.
אבל. אבל. אה. מה שזכור לי.
כן.
ש. אה. כ.
כל יום שבת אחרי בית הספר כי אנחנו למדנו גם בשבת.
היינו הולכים ל.
לסבתא. אה. זימון.
ההורים של אבא והיו אוכלים שמה. אה.
אה. מאפה מ.
עם כבד ומרק.
זה היה לפני ארוחת צוהריים.
ואחר כך היינו הולכים הביתה ואוכלים צוהריים.
אבל זה. זה להתאסף כולם.
אני אחר כך אני אראה לכם.
יש לי. יש לי תמונות.
כן.
גדולות מהמשפחה.
כן. אה. כפי שאמרתי. האם יש לך.
סליחה.
האם יש לך זיכרונות מיוחדים מחגים אחרים כמו סוכות.
שמחת תורה. חנוכה. פורים?
לא באופן מיוחד. לא אגיד. אה.
לפעמים היו מתחפשים אבל לא באופן מיוחד.
מה שיש לי לספר יותר זה על ה.
על הרגע שהיינו צריכים לעזוב את ממל.
כן. אנחנו נ. נגיע לזה.
מה שרציתי לשאול אותך. איפה את למדת?
למדתי בבית ספר גרמני.
כן.
אוגוסטה ויקטוריה סוגר. בליצאום.
זה. זה אבל לפני ה.
ליצאום בית ספר עממי?
עממי גרמני.
גם כן גרמני?
כן.
ששפת ההוראה הייתה בגרמנית.
הייתה גרמנית. כן.
מה הייתה שפת האם שלכם?
שפת האם מצד אימא זה היה גרמנית ואבא. אה יידיש.
אבל במשפחה שלכם. בבית שלכם. עם הילדים.
בבית שלנו. ג. ג. גרמנית.
גרמנית היו. אה.
כן.
הייתה שפת. לרוב שפת האם שלכם.
כן.
כן. את יכולה בבקשה לתאר את הבית בו גרתם?
גרנו בבית. אה.
של 2 קומות והיו גם שכנים ומה שזכור לי.
דירה שכורה?
לא. זה היה בית שלנו.
כן.
ו. ג. גרו עוד למטה שכנים ו.
ולמעלה גרו עוד. גם שכנים.
ו. זה היה בית לא גדול אבל עם כל התנאים והיו מים חמים.
היו מים זורמים בבית?
היו מים זורמים בבית. כן.
אז אם היו מים זורמים.
קלייפדה הייתה מ. מפותחת כבר בש. ב.
אם היו מים זורמים.
אז יש להניח שהיה גם חשמל.
בטח שהיה חשמל. ודאי. ו.
באותם השנים זה לא כל כך היה מובן. אה.
יכול להיות. אבל אצלנו היה.
כן.
אה. ו. אה. ו. אה.
זכור לי שהיה עוד לפני הבית היה עץ
אגסים גדול בסוג מסוים ואנחנו כולנו נהנינו מהאגסים.
כן. תראי. אם
את ואני היינו נכנסים לבית שלכם. מה היה אופייני?
מה היינו רואים?
מה היינו מתרשמים?
שזה בית שגרים בו עם.
אה. אמנם היה לנו חדר.
אה. מיוחד לאורחים.
שזה היה ככה סגור.
אבל. אה. עיקר חדר איפה ש.
שהיו כ. כל הפעילויות וזה ו.
והחדרי שינה היו למעלה.
כן. תגידי בבית שלכם שהיינו נכנסים.
היה גם מדפים של ספרים?
ודאי שהיו ספרים. אבל הרוב.
אה. ספרים בגרמנית.
על מה?
על מה? על כל מיני סופרים גרמנים.
כי אימא קראה הרבה.
אבא לא היה לו זמן.
אממ. את. אה.
אמרת שבחלקו גם הייתה השפה ש.
תקשורת איתכם עם הילדים ביידיש. האם.
לא. לא. עם הילדים לא אבל.
איתכם.
עם המש. עם. עם ה. למשל.
הסבתא זימון לא ידעה גרמנית כל כך.
כן.
היא ידעה אבל זה לא.
במדף הספרים הזה יש משהו.
אממ. את. אה. מספרת.
כן.
האם היו גם ספרים מ. ביידיש של סופרים ביידיש?
לא.
לא.
לא.
האם היה מגיע גם איזשהו עיתון?
עיתון? היינו מקבלים.
אה. עיתון גרמני. [משובש] (גרמנית).
כן.
זאת אומרת היה קשר גדול לתרבות הגרמנית.
כן. כי זה למעשה היה שייך.
אה. פעם לגרמניה.
כן.
[משובש] (גרמנית).
כן. באותה.
ואימא שלי לא ידעה שום דבר רק. אה. גרמנית.
כן.
באותם השנים איפה שאתם בעיר שלכם.
היו גם מגוון של תנועות ציוניות.
כן.
כמו. אה. בית"ר. השומר הצעיר.
גורדוניה. דרור. הנוער הצעיר. בני עקיבא.
האם היה מישהו מהמשפחה?
היה. היה הבונים.
היו ה. הבונים.
כן.
ו. אה. זה לנוער.
ו. אה. ויצ"ו היה של המבוגרים אז אימא גם הייתה בויצ"ו.
ואתם הילדים?
ב. אה. ב.
מ. מה אמרתי? הבונים.
וגם בשומר הצעיר כמו ש.
זה. זה יותר מאוחר.
כלומר מה זה נקרא ל.
אה. אה. בתום המלחמה או.
אה. לא.
לפני המלחמה.
לפני המ. מלחמה אבל.
אה. אה. בקובנה.
כן בקובנה.
במה עסק אבא שלך?
אבא שלי היה לו בית חרושת לסרי. סריגה.
כן.
ועכשיו אני אספר משהו.
כן בקשה.
בזמן ש. אה.
הגרמנים נכנסו ב-39' אבא שלי נתן לי.
נתן את ה. את המפתח מהבית
חרושת ואמר לי: "תנסי להוציא מה שאת יכולה".
ו. והיה אוטו ו. עם נהג.
והייתי נוסעת הלוך וחזור ומוציאה.
אה. בדים מוכנים ו. וכל מיני דברים.
הבית חרושת היה ב.
באותה עיירה או במקום אחר?
כן. היה ב.
היה גם כן ב.
בממל רק ב.
בקצה אחר של ה. של העיר.
של. אה. קלייפדה.
של קלייפדה. כן.
ביום אחרון כבר לא יכולתי וכבר לא היה אוטו אבל
אי אפשר היה כבר לנסוע ונסעתי ברכבת יחד
עם חברה והוצאנו 2 מכו.
מכונות תפירה שאפשר היה.
מיוחדות. כל אחד בתיק.
ודיברנו בינינו שאם מישהו יבוא אז נ.
נגיד ש. שזה לא שלנו.
טוב. טוב. ונוסף לזה אני הסתכלתי על.
אבא בדיוק קיבל איזה מכונה חדשה.
אה. מיוחדת בשביל. אה.
שעשתה בדים של טריקו והיא.
והיה איפה שהמחט עוברת אז הורדתי את המחט.
את ה. החלק הזה של ה.
איפה שהמחט ואמרתי: "אנחנו לא נוכל לעבוד.
שגם. גם הם לא יוכלו לעבוד".
כן.
ולקחתי את זה.
הגרמנים אחר כך ביקשו את החלק הזה.
ממי? מ.
מהמשפחה מקוב. בקובנה כשכבר היינו.
אה. הם ידעו שאתם עברתם לקובנה?
כן. הם ידעו הכל הם ידעו.
מתי נכנסו. אה. לדברייך הגרמנים?
הגרמנים ב-39'.
כן. את אמרת במחצית הראשונה.
במרץ 39' כן.
גברת רוכמן. ברשותך הייתי עוד משהו רוצה לחזור.
אה. לפני זה. לפני 39'.
על ה. היהודים בעיר שלכם.
אה. להערכתך כמה יהודים היו בקהילה?
אני חושבת 10 אלפים.
מתוך אוכלוסייה של.
של. אה. של 50 אלף.
כן?
55 אלף.
כן אז זאת.
זאת אומרת שהייתה.
קהילה מאוד.
גדולה. גדולה.
קהילה גדולה. וקהילה מבוססת ו.
אה. ועם. עם פעולות וכל מיני שאנשים עשו.
כן. בתי כנסת באוכלוסייה כזו בטח היו ח.
כמה וכמה בתי כנסת.
כן היו הרבה בתי כנסת.
דווקא באזור שאנחנו גרנו לא הייתה ב. בית כנסת.
והייתם.
זה. זה.
בדרך כלל יש.
בדרך כלל קרוב לנמל.
בדרך כלל יש בית כנסת.
אה. מרכזי בעיר כזו ו.
אה. היו כמה אבל במרכז לא.
כן.
איפה שאנחנו גרנו על יד הנמל.
אז האם ידוע לך. היה רב בעיר?
בטח.
שוחט? מקווה?
היה רב. היה ש. ש. שוחט.
כל. כל השירותים של היהודים והייתה בטח גם ועד קהילה.
אה. היה מאורגן הכל. היה בסדר.
כן? כמו בכל עיר יש.
אה. חלק מ.
האוכלוסייה היהודית היו במעמד כלכלי טוב איתם.
היו כאלה בינוני והיו גם כאלה ענ. עניים שנקרא.
היו גם עניים אבל הם.
להם הייתה איזו שהיא עזרה הדדית?
ה. הייתה עזרה הדדית ו. ו.
אה. ולא חשבו על.
אה. מישהו שאין לו.
קיבלו את כל אחד כמו שהוא.
כן.
ב. בתנועת הנוער.
כן.
אז גם כן. אה. פעלנו זה.
זה היה גם כן.
אה. בר כוכבא בשל.
של התעמלות והיו נפגשים גם ככה ו.
אה. ומה שהיה עוד ב.
אה. ב. בממל. היה בית החלוצות.
כן.
שחיכו שמה לסרטיפיקטים ועבדו.
ודאגו לעבודה לאנשים.
זה לרוב מ. מ. אה. לא מ. מ.
מממל אלה מעיר.
מכל מיני עיירות מליטא היו
מחכים לסרטיפיקטים בשביל לעלות ארצה
והיה בית החלוצות.
בבית דיברו על ארץ ישראל.
בטח שדיברו.
הייתה אולי גם מחשבה גם לעלות לארץ באותן השנים?
אני תיכף אגיד לך משהו.
אה. יום אחד בא אבא והוא.
והוא עסק בכל מיני.
גם ב. בחקלאות ו. ו.
והיה רוכב על סוס וזה ו. אה.
שיש ש. יש אפשרות לנסוע לקנדה בתור חקלאים.
אז אחותי ואני קפצנו ואמרנו: "מה לקנדה?
אנחנו רוצים לארץ ישראל.
לא רוצים לנסוע לקנדה".
ועל ידי זה.
מה שאת כרגע סיפרת.
זה בערך היה באיזו שנה?
זה היה ב-39'.
אה. 39' כבר. שהגרמנים כבר היו.
אה. זאת אומרת עוד.
עוד קצת לפני שהם נכנסו.
כן. אז.
כבר ידעו שזה. שזה שצריכים לברוח.
כן. לכם הילדים. כבר הייתה תודעה ציונית.
כן. עובדה ש. שעלה על. על המצפון שלי.
כן. את רואה ש. סיפרת דברים. אה. ח. חשובים.
תגידי בבקשה. מבחינת תרבות למשל.
זכור לך שהיה מגיע גם ל.
עיר שלכם. איזה תיאטרון אני משער.
היה ב.
ביידיש?
היה מגיע תיאטרון ביידיש והיה.
והיה תיאטרון. היה בית תיאטרון ב.
ב. בממל גרמני.
את קוראת לזה. ממל את מתכוונת לקלייפדה?
כן.
ממל.
היה בית תיאטרון.
ממל זה.
זה. זה ה. השם הגרמני.
הגרמני. כן.
אבל זה אותו מקום.
כן. כן.
היה תיאטרון ו. ו. ו. אה. היה לנו מינוי בתיאטרון.
מינוי.
מינוי.
תיאטרון ביידיש היה?
לא. ב. בגרמנית.
בגרמנית.
כן.
כלומר.
התיאטרון בגרמנית ו.
ו. ו. אה. היו שמה הצגות.
כן.
היה בא גם לפעמים איזה תיאטרון ביידיש.
כן.
סתם היו הולכים. אבל זה כבר היה נדיר.
אם אנחנו. אה.
דיברנו עכשיו לרוב דיברנו על החיים לפני המלחמה.
מה את אומרת את הלכת לבית ספר גרמני שבו היו תלמידים.
אה. כמובן גם ליטאים או שהיו פולקס דוייטשן שמה ש. גרו.
בקי. הייתה אנטישמיות שאת.
כן הייתה אנטישמיות.
הייתה אנטישמיות ו.
ואנחנו היינו צריכים לעזוב את בית הספר
עוד לפני ש. היטלר נכנס.
כן. אבל כמובן את יודעת כשהיטלר עלה לש. אה.
לשלטון ב-33' ו.
אז כמובן אנטישמיות התגברה ובליטא בוודאי ובוודאי.
מה. מה השתנה?
אה. ראשית כל הגיעה. הגיעו פליטים לממל.
כן.
מגרמניה. אה. צי.
ציו. צעירים ש. שעמדו לפני העלייה.
שגורשו כנראה ש.
עזבו.
היות והם היו רשומים כ. אזרחים.
אני לא זוכרת בדיוק באיזה צורה אבל.
אה. אז היו.
כן. גם במשפחה שלך קלטו. אה.
אה. ק. קלטנו גם כן.
כן. אבל ברחוב בשנות 36'. 37' הליטאים עצמם.
אה. לא שמעו אותם כל כך.
את הליטאים לא שמעו. את הגרמנים שמעו.
את הליטאים. הם לא היו הרבה.
היה בית ספר ליטאי. אה. בית ספר תיכון ליטאי.
אבל הרוב הלכו לב. בתי ספר גרמנים.
כן. במסחר של אבא זה היה מורגש האנטישמיות?
קונים? כל ה.
כל הקשור במסחר. ברחוב?
כנראה שיש. כנראה שכן. אני לא כל כך יודעת מזה.
כן. אם כך.
גברת רוכמן בואי נחזור ב-39'.
את התחלת לספר שראשית החרימו רכו. רכוש.
היה. הייתה החרמת רכוש.
האם הייתם צריכים גם ללכת עם טלאי צהוב. דברים כאלה?
אה. לא. לא.
לא?
לא. זה נתנו לנו שבוע ימים בשביל.
אה. לצאת באופן.
אה. באופן סופי.
לעזוב.
לעזוב.
לעזוב את העיר.
כן.
זאת אומרת לאחר שהם נכנסו. אה.
תוך זמן קצר. אה.
גרמו לגירוש של היהודים.
לגירוש. לא כל כך. גירוש א.
אנשים פשוט נ.
נסעו. ה. הלכו לבד.
לא כל כך גירשו אותם.
פה ושמה היו ה. אסירים.
איזה רופא או כמה רופאים
אסרו.
טוב. אז נתנו לנו אפשרות להוציא. להוציא.
אה. בגדים. להוציא דברים.
מה רצית לומר בקשר לרופאים?
שהתחלת לספר.
שעצרו כמה רופאים.
אה. עצרו כמה רופאים.
כן.
הגרמנים.
הגרמנים כן.
אני חושבת שאחר כך שיחררו אותם.
לאחר שה. הגרמנים נכנסו אצלכם.
האם הליטאים מיד הרימו ראש?
אני לא זוכרת שהם הרימו ראש. אני לא.
לא זוכרת את זה. אני לא זוכרת.
אני רק זוכרת שהייתה לנו תמיכה גדולה מהשכנים הגרמנים.
במה זה התבטא?
אה. ששכנים באו
לישון אצלנו והיו אצלנו.
זאת אומרת תמכו בנו.
כן.
לאחר שאת אומרת שנתנו לכם.
אה. ל. אה.
שבוע לעזוב את העיר.
כן.
ספרי על ההחלטה לעזוב.
לאן. על ההתארגנות לעזוב את הבית.
אז. אה. מה. ההתארגנות הייתה פשוטה.
הייתה לנו דודה. אחות של אבא.
שהיא הייתה גרה בקרטינגה.
זה היה מצד שני של הגבול והיה לה בית גדול. אז ראשית כל.
כל המשפחה באה.
באה אליה וכל אחד קיבל חדר ו.
והכניסו שמה את כל הדברים.
מה לקחתם איתכם?
לא לקחנו רהיטים. אז
סיפרתי מה שמהבית חרושת מה שהוצ. הצלחתי להוציא.
וביגוד. ודברים כאלה.
ו. ביגוד כן.
ואיך הגעתם לשם?
שכרתם. אה. עגלה. אוטו?
אה. היה לנו אוטו.
כן היה לנו אוטו של הבית חרושת וזהו.
ו. ונסענו אתו.
תאמרי לי. הבית חרושת לאחר ש.
לא יכולתם יותר להגיע אליו.
הוא הופעל על ידי מי הבית חרושת שלכם?
אני לא יודעת אם הוא הופעל.
בכל אופן את המכונות אחר כך הוציאו.
הוציאו את המכונות לגרמניה.
כן. כן. ואז הגעתם ל.
אצל הדודה שלכם ומה קרה הלאה?
ה. הגענו לדודה ו. ו. אה.
אה. עד שנסענו לקובנה כי היינו צריכים גם ללמוד.
למ. ל. מעשה שמה הייתם כמה זמן?
היינו איזה חודש או חודשיים.
כן. ואז המשפחה החליטה שעוברים לקובנה.
עוברים לקובנה ו.
ואבא קנה איזה בית. אה. ש.
שהיה בסלבודקה. והבית הזה היה עד הסוף בגטו.
אה. זאת הייתה שכונה יהודית?
לא הייתה שכונה יהודית.
בסלבודקה האזור הזה.
כן.
לא באזור של. לא באזור היהודי.
לא באזור היהודי?
הבית שכשאבא קנה זה לא היה ב.
ב. באזור היהודי.
כן. כי תראי. הגעתם ב-39' ל. בקובנה.
כן.
קובנה זאת עיר שיש לה עבר יהודי מפואר.
כן.
תרבות.
כן.
תנועות ציוניות.
אז. אה. אז אני הלכתי.
הכל ל. שקשור ביהדות זה היה בקובנה.
כן. אבל היות ואני לא כל כך שלטתי בעברית.
אחותי למדה בעברית ו. והיא הלכה.
בית ספר עברי.
בית ספר עברי.
ואני הלכתי לבית ספר. אה.
ב. ב. ביידיש כי זה היה יותר קרוב לגרמנית.
כן.
ושנאתי את הבית ספר.
משום מה?
משום מה שהחרימו אותי.
מי החרים אותך?
התלמידים.
מדוע לדעתך?
מדוע שאני המשכתי ל.
להיפגש עם. אה. בתנועה הציונית.
שם. אה. שאת הצטרפת שמה ל. לשומר הצעיר.
כן. כן.
אז. אה.
וזה אסור. אסור היה.
אסור היה מטעם.
מטעם. אה. אה. אסור להשתייך.
היה להשתייך כבר ל. לתנועות ה.
כן. אבל היתר בבית ספר.
אם זה היה בית ספר יהודי אז היתר הילדים היהודים ה.
אה. החרימו את התנועות הציוניות. בגלל זה.
לא. בבית ספר.
הם. הם לא אהבו אותך?
בבית ספר היידיש.
כן.
יידישהייט.
כן.
אז ש. שמה החרימו אותי.
כן. כן.
אבל אח. אחותי למדה בבית ספר ריאלי ב. ב.
גימנסיה ריאלית ו. ב. ב. והכל היה בסדר.
כן.
מעניין שאותם ה. הילדים היהודים באותה זמן.
אה. היה להם היבט לא. לא.
לא כל כך. אה.
טוב על הפעילות של תנועות ציוניות.
אה. טוב אסור היה.
אסור היה. אז.
אז. אה. ניצלו את זה.
אסור היה מטעם השלטונות.
כן.
כן.
זהו. אחר כך למדתי ב.
אה. [משובש] (שפה זרה).
למרות ששם לא קיבלו בנות
אז זהו ובכ זאת קיבלו אותי והיו עוד 2 בנות שלמדנו.
היית י. היית תלמידה מצטיינת.
אה.
כנראה.
הייתי תלמידה טובה כן.
כן. הבית הספר זה היה שייך למי?
[משובש] (שפה זרה) זה היה של ליטאים.
של ליטאים.
כן.
אנחנו מדברים על 39' לפני הכיבוש הרוסי.
טוב אז זה.
אז. אה. זה. זה. לא. לא אז עברתי ל.
ל. [משובש] (שפה זרה).
אני עברתי בזמן ש. בזמן הרוסים.
אה. זהו משאנחנו עוד לא דיברנו על זה.
אנחנו מדברים עוד לפני זה.
אז. אה. אבא שלך אם כך שהוא הייתה באפשרותו
מבחינה כלכלית לרכוש בית.
כן.
אז באתם עם איזשהו רכוש שיכולתם לממש ולקנות בית.
כן.
הוא גם. אה.
גם ניסה ל. אה.
גם עבדתם מסחר ב. בקובנו.
ניסה גם לעבוד קצת במסחר.
כן. בקובנו.
בקובנה כן.
ואז ב-40' נכנסו.
הרוסים.
הרוסים. מה קרה?
ואז ב-40' שנה אחת עשיתי את ה.
ב [משובש] (שפה זרה).
כן.
ש. שנה אחת.
אבל מה התרחש? בסלבודקה.
בסלבודקה אני לא כל כך יודעת.
או בקובנו.
אני יודעת.
בואי נאמר בקובנו העיר לאחר שהרוסים נכנסו.
אה. טוב קיבלו אותם.
כן. טוב. זה לא. לא הייתה ברירה.
כן.
כן. אבל אני מתכוון מבח.
מבחינת היהודים. האם. אה.
ני. ניסו. ל. ל. לעב. אה.
היה איסור. אה. ל. לקיים פעילות ציונית.
כן.
אבא בטח גם הפסיק עם המסחר יש להניח.
הוא לא הפסיק עם המסחר.
כן?
הוא לא הפסיק עם המסחר הוא.
בכל אופן היינו צריכים להתקיים.
כן. תראי היית נערה.
כן.
מהתקופה. השנים האלה 40'. 41' תחת השלטון הרוסי.
כן.
מה בדיוק זכור לך?
מה היית. מה היית אומרת על החיים שלך. אותם השנים שהיית?
עבדנו במ. במחתרת.
כן?
כן.
אז בואי ספרי זה דבר.
היינו במחתרת.
תנועת נוער במחתרת.
כן?
כן.
זה דבר חשוב מה שאת אומרת.
ואיפה הייתם מתכנסים?
אה. ברחוב. פה ושם.
כן.
פה אצל מישהו.
בכל אופן זה היה במחתרת.
כן. האם. אה.
בתי הכנסת. אה. אה. היו פתוחים?
היו באים בחגים ל. לבתי הכנסת?
לא זכור לי.
לא זכור לך. והבתי ספר היהודיים המשיכו להתקיים?
בתי ספר היהודים. אה. אה. הפכו להיות. אה. בשפה.
או בשפה הליטאית או בשפה היידיש.
כן.
ה. בתי ה. גימנסיות העבריות.
הסתיימו. זאת. כלומר לא.
לא התקיימו יותר. בתי הספר.
לא ב. לא במתכונת הנוכחית.
כן. האם ידוע לך ב-40'.
ב-41' לפני שה.
רוסים עזבו את קאונס.
ידוע לך שהם היו.
אה. הייתה הגלייה של יהודים לסיביר?
את ידעת. שמעת על זה?
אה. שמעתי כן. אה.
שמה?
עוד ק. קרובים גם כן.
בבקשה?
קרובים גם כן נסעו לסיביר. אסרו אותם לסיביר.
זה. זה היה. היו אנשים עם.
עם יכולת. זאת אומרת עם.
אה. שהיה להם רכוש.
כן.
אותם שלחו.
שאז היו נקראים בוז'ואים.
כן.
אבא לא חשש? מפני שפחות או יותר הוא היה שייך ל.
הוא לא חשש.
כן. אנחנו מתקרבים ש.
לאותה תקופה שהרוסים נסוגו.
יהודים אפילו אלפים של יהודים הצטרפו ל.
ל. אה.
לרוסים.
לרוסים כן.
בנסיגתם.
כן.
ועברו ל. לצד השני של. שהיה בשליטה הסובייטית.
טוב אנחנו. אה. ראינו שזה. שאין תועלת מזה.
משום?
משום שהגרמנים הם יותר זריז.
זריזים מהרוסים ו. ונשארנו.
ונשארתם.
בואי ספרי. את זוכרת. אה.
את היום הזה שנכנסו הרוסים?
הגרמנים?
לקובנו?
היות ואנחנו היינו קצת מאחור. לא ב. ב.
במרכז העיר. אני לא זכור לי בדיוק.
כן.
מה היה.
ולאחר מכן. מה קרה?
לאחר מכן. אה.
עוד איזו תקופה זה נשאר כמו שזה ו.
ו. עד ש. עד שסגרו אותנו בגטו.
כן. אבל עוד לפני כן הדברים שידועים.
היה נקרא לזה פוגרום גדול של הליטאים.
היה פה.
נגד יהודי.
היה פוגרום אחד גדול בסלבודקה.
כן.
והיה לי דוד בסלבודקה
ואני איכשהו ניסיתי ללכת זה מעל הגשר.
ובכל זאת הגעתי אליהם ו. והם היו בסדר.
כן.
אז בסדר הם היו בסדר.
אבל.
אבל ה.
יהודים רבים מ.
נהרגו.
נרצחו. העבירו אותם.
את יודעת שהייתה שרשרת של מצודות. העבירו יהודים לפורט 7.
ושמה נרצחו הרבה יהודים על ידי הליטאים.
טוב זה. זה היה יותר מאוחר.
יותר מאוחר שהייתה אקציה שאנחנו עוד נדבר.
זה היה לפורט 9 אבל בהתחלה הליטאים עצמם.
אז ככה.
רצחו יהודים.
יום אחד נכנסו אלינו ליטאים.
הוציאו את הכל מהבית.
הכניסו אותנו לבית הסוהר.
הכניסו אותנו לבית הסוהר.
גברת רוכמן.
כן.
אני הייתי מציע שקצת [כך במקור]
גברת רוכמן את אמרת שכרגע נזכרת
משהו על איזשהו אירוע לפני. לפני כן.
כן.
אנא בבקשה ספרי את זה.
כן. אז זאת אומרת.
אבא שלי מאוד רצה תמיד להפעיל אותנו.
אז לימד אותנו לשחות בגיל 5 ו.
ולנסוע עם האופניים. ו.
כל יום שישי היינו הולכים על ה. אה.
לטייל בחורף ובקיץ על ה.
על המעבר שזה היה.
אה. בן שני כן. אה. בין [משובש] (שפה זרה) ו.
והעיר היה מן. אה.
סוללה גדולה של. אה.
שנכנסה לים. ושמה.
שמה אפשר היה לטייל.
ובקצה היה. אה.
אה. מגדל מגדלור.
כן.
אז היינו הולכים עד למגדלור וזה המגדלור היה
נותן סימנים ל. לאוניות שנכנסות.
אחרי שחזר. אחרי שנסענו בשנת 2000 עם המשפחה לליטא.
אז ודאי חיפשנו לעלות על ה.
על הסוללה הזאת. סוף סוף מצאנו את הסוללה.
זה כבר לא היה כמו שזה אז.
ו. לא מצאנו את המגדלור.
אבל עצם ההליכה אז זה בכל זאת זה נתן.
אה. קצת זיכרון איך שהיינו הולכים בין האבנים.
כן.
והים היה. הגלים היו מת.
מתפוצצים ב. בסביבה.
כן. אם כך אנחנו. אה.
נחזור. שוחחנו על הפוגרום.
על ה. אה.
רצח יהודים על ידי הליטאים.
אז זה. זה אני ראיתי ב. ב. בסלבודקה.
כן.
שהלכתי לחפש את הדוד שלי עם המשפחה.
את גם ציינת ש.
באחד הימים נכנסו לביתכם?
אה. כן. כן. נכנסו. זהו.
נכנסו לבית ש.
שגרנו. לקחו מה שאפשר היה.
העמיסו את זה על עגלה ולקחו אותנו לבית
הסוהר [משובש] (שפה זרה) זה נקרא. בליטא.
כן.
בתוך. ב. בקובנה.
לא בסלו. לא בסלבודקה אלא בקובנה העיר.
לא. בקובנה.
כן.
קובנה העיר ש.
שמה בית. בית סוהר מרכזי.
את כל בני המשפחה?
כל ב. בני המשפחה ואת אבא וה.
כלומר ההורים ו-3 הילדים.
כן. עכשיו. אה. האח אמר.
מקודם הוא חשב להישאר עם.
עם. איתנו. עם אימא ואחר כך הוא אמר ש.
אבא יהיה לבד. הוא. הוא ילך עם אבא.
האח. האח היה מבוגר ממך?
לא. הוא היה בן 9.
הוא היה בן 9.
הוא היה ילד.
כן.
והוא ילך עם אבא ו.
זאת אומרת הייתה לו אפשרות להצטרף או עם אימא או עם אבא.
כן. כן. עם אבא וזהו. או הייתה לאפשרות להישאר
עם ה. איתנו.
כי אותנו אחרי 3 שבועות שיחררו ואנחנו חזרנו לבית ב
. ב. בסלבודקה.
רק רגע שאותנו שיחררו.
למי את מתכוונת? לאימא?
לאימא. אחותי.
ול. ואת.
ו. ואותי.
ומה קרה עם אבא ואחיך?
אותם העבירו לפורט השביעי.
כן.
והם ניספו שם.
ממה שאנחנו סיפרנו שסיפרתי שרבים
הובאו לפורט השביעי ושמה נרצחו על ידי הליטאים.
כן.
אז ביניהם.
ביניהם גם.
אה. היה האבא?
אבא ואח שלי.
ואיך אני יודעת?
כן.
ה. הייתה תקופה. ה. היה. אה. זמן ששחררו את הילדים.
א. א. איפה?
בפורט השביעי?
מהפורט השביעי.
או. או. או לעוד לפני זה. עוד לפני.
מהפורט השביעי.
כן.
תיכף אחרי זה. זה ש.
שלקחו אותם. הם שחררו אותם. את הילדים.
הגיע אלינו איזה בחור ואמר שרצו לשחרר גם את האח ואבא
לא נתן כיוון שהוא חשב שאף אחד לא נמצא בבית.
כן.
אז זהו.
ועכשיו אני מנסה לעשות משהו.
מתי. מתי נ. נודע לכם על ה.
רצח של האבא והאח?
זה אחר כך.
כן. אני מתכוון אחר כך מיידי.
לא מ. מיידי. לא מיידי.
אה. ו. אחר כך אחרי.
אה. איזו תקופה ש. אה.
עוד באותם השנים ב.
כן. כן.
ב-41'. 42' אני מתכוון.
כן. כן.
לא ש.
אז נודע שפה. אה. את זה רצחו וזה רצחו אז.
אנחנו מדברים רצח שבוצע על ידי הליטאים.
הליטאים. כן. זה הליטאים.
הם היו היוזמים. הם היו הרוצחים.
כן. עכשיו. דרך אגב. ה.
המדריכה שהייתה לנו בליטא.
אני בקשר הדוק איתה. והיא ש.
המדריכה של מה את מתכוונת?
של ב. ש. השומר הצעיר?
לא. לא המדריכה שב.
הטיולים ש. שנס. נסענו עם המ. מ. עם ה.
אה. שמשהו סיפרת בעל. אה.
בשנת 2000 שהייתם. לזה התכוונת?
כן. כן.
כן.
ואני ב. והיא. מעורבת. אה.
כל הזמן במחשבות שלי איכשהו להנציח את ה. אה.
את האבא ואת ה.
את האח.
כן.
אז. אה. אז היא שלחה לי עכשיו ספר שיצא בליטא'
באנגלית וגם בליטאית. על הטרגדיה הליטאית בפורט הש.
ה. השביעי.
כלומר הטרגדיה הליטאית או הטרגדיה היהודית?
לא. הטרגדיה. הטרגדיה הליטאית.
כן. מי זה כתב את הספר הזה?
כתב. אני. אני. אה.
חבר הביא לי את הספר ואני אמרתי שאני עכשיו
לא מסוגלת לקרוא את זה.
שהוא יקרא את זה מקודם ואחד יתן לי את זה. יחזיר לי את זה.
עוד לא קראת את זה.
לא קראתי את זה.
ואת לא יודעת מי. מי כתב את הספר? בשביל זה.
כתב ליטאי.
זהו ש. לפי ה.
הכותרת זה כתב. אה.
ליטאי ש. אולי גם בו יש חרטה איזושהי.
גם ה. ה. האנגלית היא לא כל כך טובה.
בספר.
א. את קיבלת את הספר באנגלית לא בליטאית.
לא. הספר הוא גם בליטאית וגם באנגלית.
כן אבל ה. הספר שאת קיבלת זה באנגלית?
לא. הספר כתוב גם בליטאית וגם באנגלית.
אה. חשבתי שהספר הוא לא.
זה יש ב. בגרסה אנגלית ובגרסה ליטאית.
לא. לא. לא.
זה באותו מ. באותו ספר.
אותו ספר כן.
בחלקו בשפה הזו. וחלקו בשפה הזו.
כן.
עכשיו אני הבנתי. כן. זה ברור.
אז. אה. אנחנו חוזרים שאחרי 3 שבועות.
שיחררו אותנו הביתה.
מה את זוכרת מהמעצר?
מהמאסר?
מהמעצר שהיית 3 שבועות בבית סוהר.
בבית הסוהר.
כן. מה את זוכרת מזה?
אה. נתנו לנו משהו לאכול.
אה. לא מיוחד.
אה. פה ושם איזה גרמני הסתכל על
אימא שלי שהיא הייתה מאוד יפה. הסתכלו.
זה עכשיו את אומרת.
לא.
או שכבר אז שמת לב.
א. אז. אז דיברו. שה. הוא אמר את זה איזה.
אה. [משובש] (שפה זרה).
אה. כן.
היא הייתה שחורה.
יפהפייה. או ש.
כן.
בתרגום. יפהפייה.
כן.
אוריינטלית.
כן.
חקרו אתכם?
אה. לא. לא חקרו אותנו.
וגם לא הרביצו.
לא. לא. לא הרביצו לנו.
כן.
ולא חקרו אותנו.
אחר כך שיחררו אותנו הביתה.
אז יום בהיר אחד נכנסו ואמרו: "אתם יכולים ללכת"?
כן. כן.
ואז עוד לא ידעתם על האבא ועל האח. וחזרתם הביתה?
הביתה. והם לא היו.
כן. ומה. מה קרה?
חזרתם הביתה. ומה קרה?
והתחלנו להתארגן.
מה פירוש?
מה פ. פירוש?
בבית אז. אה.
גם באו לגור איתנו.
אממ. סבתא ו. סבא וסבתא.
מצד?
מצד. אה. אבא והסבתא מצד אימא כי הסבא נפטר מקודם.
כן.
ו. אה. ועוד דודים ו.
והתחלנו להתארגן והתחלנו לעבוד.
איפה עבדתן?
[משובש] (שפה זרה) מקודם.
בנמל תעופה.
כן.
זה. זה בתרגום.
כן אבל. אה. בתור מסחר או ב.
איזה.
עבודת כפייה?
עבודת כפייה.
עבודת כפייה.
ודאי שעבודת כפייה ו.
שעבדתם שם זה כבר היה תחת ההשגחה של הגרמנים.
גרמנים. ודאי.
לא של ה. אה. ליטאים. של הגרמנים.
לא. לא של הגרמנים. ו. אה.
גם את?
גם אני בהתחלה. אחר כך אימא שלי קיבלה עבודה ו.
אה. ב. בבתי מלאכה לתוך הגטו לנהל.
אה. מחלקה של. של בובות שהיו עושים מסמרטוטים ו.
ואני עבדתי בגטו וחה. בניסור עצים.
כן. אנחנו כבר [כך במקור].
על 42'. 43'.
אנחנו [כך במקור]. הגטו. אה. היה בהתחלה ב.
שלא נפסח על זה בגטו בערב.
בסוף יוני 41'. אה.
היה בסלבדוקה והיו.
היה גטו [כך במקור] כאן. היה גטו גדול.
כפי שאמרת ב.
קודם בשיחה. הבית איפה שגרתם היה בתחום הגטו.
בתחום הגטו הגדול.
כן. באיזה? בג. בגטו הגדול.
גדול כן.
כלומר אתם לא הייתם בכלל בגטו הקטן?
לא.
אבל בגטו הקטן.
אה. חיסלו את הגטו הקטן.
כן. אבל כעבור חודשים.
כן.
כעבור חודשים הגטו הקטן.
את יכולה משהו לספר על זה?
אני יוד. אני. אני יכולה לספר על האקציה.
ב.
האקציה ה. הגדולה.
איזה. איזה אקציה בגטו הקטן?
לא בגטו. בגטו הגדול ב-41'.
כן.
ב-28 ל. אה.
אוגוסט.
ל. אוגוסט.
כן זהו. אנחנו.
לאוקטובר. לאוקטובר.
הגטו הקטן בערך חוסל באוקטובר 41'.
אבל האקציה הגדולה.
כן.
שהייתה שם בח.
ב. ב. ב. אה.
הייתה גם אקציה לפני החיסול בגטו הקטן.
זה את יודעת משהו?
אה. אולי שמעתי משהו.
כן. אבל אין לך איזשהו דבר שאת יכולה לספר [כך במקור].
לא. לא.
לא. אז אנחנו.
אבל ב.
[כך במקור] חיסול בגטו הקטן.
בגטו הגדול הייתה האקציה שעליה אנחנו מדברים.
ב-28 לאוקטובר אלפיים ו.
אלף תשע מאות עשרים ו.
41'.
41'.
כן.
שאמרו לכולם. אה. לכל המשפחות לצאת ל. ל.
אה. והיה [משובש] אה. הגרמני היה נ.
עושה עם היד ימינה או שמאלה.
כרגע אנחנו נעשה הפסקה.
טוב. בסדר.
עדותה של רוכמן חנה לבית זימון, ילידת 1924 Kaunas, ליטא, על קורותיה ב־Klaipeda, ב־Kaunas ובגטו Slobodka ילדות ב־Klaipeda בבית מסורתי; גילויי אנטישמיות לפני המלחמה; לימודים בבית ספר גרמני; הכיבוש הגרמני ב־1939; בריחה ל־Kaunas; לימודים בבית ספר יהודי; השתתפות בתנועת "השומר הצעיר"; משטר סובייטי מ־1940; כיבוש גרמני ב־1941; מעצר המשפחה בידי ליטאים; שחרור עם האם, האח והאחות כעבור שלושה שבועות; גירוש האב והאח הקטן בן התשע עם יהודים רבים למצודה בפורט 7 ורציחתם; הקמת גטו קטן וגטו גדול ב־Slobodka; בית המשפחה בתחומי הגטו מיוני 1941; סגירת הגטו הקטן; האקציה הגדולה, רצח אלפי יהודים; פעילות מחתרתית בגטו וקשר עם פרטיזנים; יודנרט בראשות אלחנן אלקס; משטרה יהודית; נישואין בגטו ב־1943; בריחה עם בעלה ב־1943 למסתור ב־Gelnai אצל האיכרים הליטאים Pioter Truskovsky ו־Anela Vitkovska, לימים חסידי אומות העולם; שחרור בידי הצבא האדום; עזיבת ליטא; הברחת גבולות; עלייה בלתי ליגלית לארץ ישראל ב־1945.
מספר פריט
10575318
שם פרטי
חנה
שם משפחה
רוכמן
שם נעורים
זימון
תאריך לידה
27/09/1924
מקום לידה
Kaunas, ליטא
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
11/08/2013
תקופת החומר עד
11/08/2013
מוסר החומר
רוכמן חנה לבית זימון
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני