חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של אברהם אדר ודס, יליד 1936 Szekesfehervar, הונגריה על גטו Budapest

Testimony
null
null
היום יום שלישי. ט"ז אב תשע"ג. 23 ביולי. 2013.
שמי רותי גיל ואני מראיינת מטעם יד ושם
את מר אדר ודס אברהם אברי.
אברי. אברי.
יליד סקשפהרוואר הונגריה. 1936 על גטו בודפשט.
בוקר טוב לך אברהם אברי.
מהו השם הראשון שקיבלת? אברהם או אברי?
השם הראשון הייתי גבי.
נולדתי בתור ודס גאבור.
כן.
ו. אברי נספר בהמשך. אה.
זה שם שאימצתי לי. בדרך ארצה.
בדרך ארצה.
כן.
אני מבינה. ואת השם אדר מתי קיבלת?
אה. קיבלתי אותו מאוחר מאוד.
אה. כבר. אה. אחרי הצבא.
כן.
ביגור. קיבוץ יגור.
היינו משפחה מרובת שמות.
אם המשפחה הייתה אסתר זינגר.
היה לה בן נוסף. שמואל פריד.
על שם אבא שלו שנפטר בשואה ואסתר התחתנה ביגור עם.
אה. יעקב שטיינר. ונולד להם בת. עלית שטיינר.
ו. אני הייתי ודס. ויום אחד. אהה.
ישבנו בחדר בקיבוץ יגור והגענו למסקנה שזה נורא. אה.
מגוחך. שתהיה משפחה כל כך. אה. מלוכדת ו.
אה. אוהבת ומפרגנת ושיהיה לה 4 שמות.
אז החלטנו שנחליף את השם כולנו לשם אחד.
ישבנו וחיפשנו. לקחנו עוד מכל מ. שם ו. שום דבר לא.
תפס אתכם.
לא תפס אותנו. וזה היה בחודש אדר.
אז אמרנו שזה לא יהיה דומה לאף אחד מהשמות.
חודש אדר ונהיה אדרים.
אה-הא.
והחלפנו כולנו את השם ל. אדר. ומאז אנחנו משפחת אדר.
ויקרא שמכם בישראל אדר.
כן.
אתה נולדת במקום. אה.
שהוא קצת קשה להיגוי. סקשפהרוואר.
כן.
אממ.
זה. זה.
יש לך איזה זיכרון מה.
כן. כן.
מקום הזה?
אני. קודם כל. אה. סקשפהרוואר זאת עיר שדה.
די גדולה בהונגריה. בהיסטוריה של הונגריה. הוא שיחק. אה.
תפקידי מפתח בתקופות מסוימות.
אפילו המלכים. חלק מהמלכים ישבו שמה.
הפירוש של המילה זה עיר של מושב מלכים.
סקש זה כיסא. וואר זה טירה. ופ. ופהר זה טירה לבנה.
אה. ש. שבה כיסא המלכות או משהו.
כן.
כזה. אהה. המשפחה של ההורים שלי גרה שמה. ו. התחתנו.
הם גם נולדו שם. בעיר הזאת?
אני חושב שכן.
אה-הא.
לא בטוח. אנחנו. נוכל לבדוק בניירות.
כן.
חלק מהניירות איכשהו הגיעו אליי.
מ-המ.
ו. כשאני הייתי תינוק הם נ. נפרדו.
כלומר אני לא זוכר את ה.
הורים שלי. אבא ואימא. חיים יחד.
עכשיו. ב. כמקובל ב. בהונגריה באותם הימים.
אני לא יודע איך זה היום. אה. לפי הסכם הגירושים עד
גיל 6 אני הייתי ברשות אימא שלי ומה שקרה.
קודם כל. אימא שלי הייתה אישה לא אמידה
במיוחד לעומת אבא שלי שהוא היה ממשפחה. אה. בעלת נכסים.
איך קראו לאביך?
קרול.
קרול. ולאימא שלך?
אתל.
אה. מה היה המקצוע שלו או הפרנסה שלו?
הוא למד אגרונומיה. כי ההורים שלו היו בעלי אחוזות ב. אזור.
אוקיי.
וכפי נראה שתכננו לו עתיד ס. לנהל את האחוזות.
מה שקרה שבשנות ה-30' התחילו לצאת. אה. חוקים נגד יהודים.
ואיזה ברון או משהו כזה מהאזור תבע את אבא
שלי או את ההורים שלו. אני לא יודע. אה.
ו. היא. הוא הפסיד במשפט את ה. רוב הנכסים שלו.
מה שנשאר הוא. אה. עבר איתו לבודפשט.
עבר לגור בבודפשט ופתח שמה עסק ש.
בית מסחר גדול. אה. אה.
דברי מתכות. בניין. אני בדיוק לא יודע.
וגם שם כבר יהודים לא יכלו לפתוח
עסקים בשם עצמם והוא לקח. אממ. גוי.
אה. הם היו צריכים. אה.
לקש מין איש קש.
לעשות את התהליך של אריזציה.
אה. כן. וה. הש. העסק של אבא שלי כאילו רץ על השם של ה.
האיש הזה שקראו לו גזה באצ'י. אני עוד זוכר אותו.
איש מאוד נחמד ו. בהמשך נדבר עליו.
והוא חי בצורה די טובה בבודפשט.
התחתן שנית ו. מידי פעם הייתי פוגש אותו.
לעיתים רחוקות ו. אימא שלי.
גם כן עזבה את סקשפהרוואר ועברה לבודפשט לחפש פרנסה.
היא גרה באיזה דירת. אה. חדר.
מתי זה קרה? 1900?
אהה.
בן כמה היית? שנתיים. 3?
לא. פחות.
פחות.
פחות. אני אומר לך. הייתי תינוק. אני לא זוכר אותם.
37'. 8' נגיד?
מ. משהו כזה.
כן.
ומתי בדיוק אימא שלי עברה לבודפשט או לא. זה אני.
כן. אבל בסביבות.
אני לא יודע. על כל פנים היא גרה בבודפשט באיזה דירת.
אה. חדר. היה מקובל. כזה מין. אה. סטודיו כזה. ש.
חדר. מטבח. הכל מין. אה.
דבר כזה ביחד ועבדה שמה ב.
במה שהיא עבדה. לא משנה.
היה לה מקצוע?
ו. ו. אה. מה?
היה לה מקצוע?
אני חושב שכן.
היא הייתה מאוד מוכשרת ב.
ציור. זה כתיבה טכנית. דברים כאלה.
אז היא עשתה. עבדה ב. בנושא הזה.
מ-המ.
אם היא הייתה פרילנסר או עבדה באיזה משרד. אני לא יודע.
אוקיי.
לא יודע. על כל פנים. אהה. היה לה סבא. בבו.
סקשפהרוואר. שהוא היה אדם מאוד מכובד ב.
באזור. היה מנהל בית ספר.
הוא היה אדם מבוגר. הוא היה כבר. אני מניח.
בסביבות ה-90 פלוס. ועדיין עבד. עד כדי כך.
אה. שהוא היה מופיע ברדיו מדי פעם.
אה. כל מיני נושאים. מדבר. אהה. ואני זוכר זה.
את המשפחה מתאספת על יד הקופסה הזאת והסבא מדבר. כן?
על כל פנים מטעמה.
כשאני כאילו הייתי ברשותה עד גיל 5 פלוס.
אני חייתי אצל הסבא שלה.
אה-הא.
והוא גידל אותי וחייתי. חייתי אצלו.
אה. זאת אומרת לא עברת עם אימא שלך לבודפשט?
לא. לא. אני נשארתי בסקשפהרוואר אצל הסבא של אימא שלי.
כאילו הייתי ברשות של אימא.
אהה. אני זוכר את התקופה הזאת ככה.
תקופה מאוד. אה. כמה שאני זוכר. כן?
אה. תקופה מאוד. אה. טובה. ב.
הייתה. גרו בבית גדול מאוד. אה.
זה עיר שדה כמו אצלנו.
הקריות משהו עם משק עזר. משהו כזה. בית.
כן.
גדול. והוא היה. בזמנו בש.
סוף שנות ה. מאה ה-19 היה ב.
ב. בצבא ההונגרי קצין. השתתף ב.
במלחמת העולם הראשונה?
חלק מהמלחמות. מלחמת העולם הראשונה. אז שנייה ודאי שלא.
מלחמות של פרנץ יוזף.
אה. משהו כזה. כן. אני.
כן.
על כל פנים. הבית שלו היה בית כזה מאוד מכובד.
דלתות מגולפים גבוהים עם נשקים של.
של התקופה ההיא. מקשטים את הבית.
ו. הוא היה אדם מאוד אה. מקובל ומכובד ב.
באיזה שפה דיברו בבית?
הונגרית.
הונגרית.
הונגרית. רק הונגרית.
למרות ש. השפה השנייה בהונגריה. ה. הייתה גרמנית.
הונגריה הייתה. בגללה המונרכיה.
האימפריה.
האוסטרו הונגרית היה.
נכון.
תרבות הגרמנית הייתה תרבות השלטת.
גם דיברו? גם דיברו גרמנית או רק הונגרית?
אה. אה. אני לא זוכר שדיברו אצלנו גרמנית.
מ-המ.
לא. יכול להיות. אני לא זוכר שם.
כן.
לא זוכר. אה. על כל פנים. אה. גרתי שמה ו.
בהתחלה הם גרו בבית הגדול הזה ואחר כך התחילו.
סת. אני לא זוכר את התאריכים.
40 פלוס. אהה. חו. חוקים נגד ה.
כן.
יהודים ואז. אה. הוא הפסיק.
כן.
ללמד ו. אמצעי המחייה שלי הצטמצמו ואז.
אה. הוא עבר לדירה יותר. יותר קטנה.
אני כמובן המשכתי לגור איתו עד.
עד שהגעתי קרוב לגיל 6.
ובגיל 6 או אני יודע. לקראת שנת הלימודים של. אה.
כיתה א'?
42'. עברתי לבודפשט.
עד שאבא שלי עשה את כל הסידורים ש.
קנה דירה ועבר עם האישה החדשה שלו
וסידרו מקום שיוכלו לגדל אותי.
כן. אתה ראית אותו במשך התקופה הזאת?
כן. אני חושב שכן.
הוא היה בא לבקר?
אני לא זוכר אם. אה.
הוא בא לבקר או שאני נסעתי. אה. אה. פגשתי.
אבל היית בקשר אי.
כן. כן.
גם עם אימא שלך וגם.
כן. כן. כן.
עם אביך?
אימא שלי הייתה לעיתים קרובות. אהה.
כן.
כי כל המשפחה שלה הייתה שם. אז.
מה. מה עם חיי דת. אה. אברי?
היו מתבוללים. משפחה.
כן.
הונגרים בני דת משה. אבל. אה. הדת הייתה.
לא היו חוגגים את החגים?
לא. כמעט ולא. אני בתור ילד קטן לא זוכר.
בית כנסת? יום כיפור? פסח?
אה. אחר. אחר כך אצל אבא שלי
למרות שהוא היה גם כן מתבולל. אבל. אה. מה שכן.
חגגו למשל את הכריסמס וגם את החנוכה. כן?
ביחד או לא ביחד. אנ. אני לא יודע.
אני זוכר בא כריסמס או קאראצ'ן.
כן.
איך שקראו. אני. ק.
המשפחה התאספה וקיבלו את המתנות כמו ה. הגויים בסביבה. כן?
כן.
וחלק מה. הד. ה. החגים היהודים גם חגגו.
אני לא הייתי בתור ילד קטן. לא הייתי מעורב בזה.
שעברתי לאבא שלי אז כבר כן.
אז אני זוכר ש. ביום כיפור.
אה. היו צמים וסוכות הייתה איזה.
איזה מין סוכה או משהו כזה על המרפסת אבל
עדיין גם החגים הנוצרים שיחקו תפקיד אצלנו.
כן. היו בני משפחה שהתבוללו.
זאת אומרת שהת. שהתנצרו?
כן.
או נישואי תערובת?
אבל האישה השנייה של אבא שלי הייתה יהודייה
שהמירה את דתה לפרוטסטנטית.
אה-הא.
היא. כלומר היא הייתה ממוצא יהודי
והמשפחה שלה שאני פגשתי הם היו יהודים. אבל היא התנצרה.
לא שזה עשה הבדל גדול.
היא לא הלכה לכנסייה כל יום ראשון או משהו כזה.
אבל כפי הנראה. משיקולים של כדאיות או דברים מהסוג הזה.
הרבה יהודים המירו את דתם. כן.
כן. נכון.
כן. אז זה בערך הסיפור עד ש. הגעתי לבודפשט.
כן.
אה. כ. הייתי כ. בן 6.
זכור לך איזשהו אירוע?
בילוי משותף עם אביך או עם אימא שלך?
אה.
משחקים עם ילדים בגיל הזה?
כן. כן. כן. זה היה לנו.
קודם כל אני זוכר אירוע משפחתי גדול.
שהסבא של אימא שלי חגג את חתונת הזהב שלו.
היה 50 שנה נשוי ל. לסבתא וכל המשפחה. אה.
התאספה. והייתה חגיגה גדולה מאוד. כן.
אה. זה עוד ב. ב. בבית הגדול זה היה. כן?
כן.
בבית ה.
ב.
אני. אה. אין לי. אין לי. מספרים או ב.
בן כמה בדיוק הוא היה. ו. ו. דברים אני לא יודע.
אממ. מבחינת הזיכרונות. אז אני זוכר היו לנו שכנים. כן?
אחד השכנים היה דווקא קצין הונגרי מחיל האוויר.
הייתי צריך להיות בסביבות ה-3. 4. משהו כזה.
אז רק איזה תמונות. אהה.
כן.
ששיחקנו יחד. כן? עד. אהה.
הייתי אצלם פעם בבית והיה שם איזה מדחף של אווירון בכניסה.
משהו בסוג הזה.
כן.
שזה הרשים אותי במיוחד.
עד. אה. זמן מסוים שאז ההורים שלה כבר אסרו
לשחק עם ילד יהודי. כן?
אז ה. קשר הזה בין ילדים נפסק.
כן. זה לקראת שנות ה-40'.
אני מעריך ככה. כן.
1940.
40'. 41'.
כן.
משהו כזה. אהה.
היו גם. אה. עוזרות בית.
אה. שהפסיקו את העבודה שלהם?
לא. לא זכור לי. דווקא הייתה לנו. אה.
אחר כך בבודפשט כל הזמן הייתה עוזרת בית. שגרה.
כן.
היה מה שנקרא בכל דירה של זעיר
בורגני מהמשק עד [משובש] (הונגרית).
זה חדר. אה. לפיליפיניות.
כן.
אני לא. חדר. משרת. משרתים.
חדר בנפרד.
היא גרה שמה והיא הייתה.
כן.
זה.
האם המעברים האלה. לילד כל כך צעיר.
אה. הם היו קשים לך או קיבלת
את זה באופן אה. ככה צריך להיות?
קודם כל. קיבלתי ככה צריך להיות.
אבל. אה. קל זה לא היה. כן?
מ-המ.
אה. בן אדם מתר. בן אדם. ילד מתרגל למיטה שלו.
לסביבה שלו. ל. למ. למשפחה שהוא גר שם. וצריך לעבור ל.
אבל. אה. עשו את כל המאמץ ש.
הקליטה שלי בבודפשט תהיה.
לא תהיה טראומטית.
לא תהיה טראומטית ו. התחלתי עם כיתה א'. אז. אה.
לקחו אותי להכיר ילדים. אה. אחרים ו. היי. ה.
סידרו שולחן ופינה. אה.
היה לך ח. חדר משלך אצל אביך?
אני חושב שכן. כן. אני חושב שכן.
היו עוד ילדים שם?
לא. אנ. אני הייתי בן יחיד. ל.
כבר היו מעט מאוד ילדים ב.
יהודים ב. בתקופה הזאת.
כן.
הי. המעיטו. המעיטו. אה.
לעשות ילדים ואני בעצם הייתי הילד המפונק של כל המשפחה.
בן יחיד של ההורים שלי ושל כל מיני דודים וסבים וסבתות.
ולא היו ילדים בגיל שלי.
וזה התבטא במתנות. בפינוקים. בכל מה ש.
מה זה? מה זה נקרא פינוק?
אה. אני יודע.
ללכת לבית קפה? ללכת לגן. שעשועים?
אה. כן. כן. כן. גם. גם כן.
לא היה מקובל בהונגריה למשל אה.
לצאת ל. לשחק ברחוב. כן? כמו בארץ. כן.
כן.
אה. היה. יש ביטוי בהונגרית זה.
של ילד רחוב. כן. [משובש] (הונגרית). כן? אז. אה.
כן.
אני הייתי מחונך כ.
ילד. ילד מבית טוב.
כלא לצאת לרחוב.
אז היו. ילד ש. ההורים שלי אמרו:
"אוקיי" אז איתו יכולתי לשחק. לא יכולתי ל.
למצוא ילד. אה. מ. סתם להתחבר. כן?
וזה היה יהודי או הונגרי?
אה. דווקא כלומר.
שהלכתי כבר בבית ספר כיתה א' או ב' או משהו כזה.
אז היה לי אה. חבר טוב שהוא היה נוצרי.
היינו חברים טובים ו.
מ-המ.
עד. אה. ממש. אה. סוף כיתה ב'. אני יודע. אה. 43' משהו כזה.
כן.
היינו חברים טובים עד שההורים שלו וזה. אה. רגע.
הפסיקו את החברות?
הפסיקו את החברות. כן.
אני עוד זוכר היטב ש. היה יום הולדת. אני חושב 7.
הוא בא להתארח אצלנו בבית והביא לי מתנה עציץ עם צבעונים.
שזה עד היום אחד הפרחים האהובים עלי. כן?
ו. זה לא. לא. לא. לא היו חיים קלים.
אה. כלומר אני הייתי עטוף בצמר גפן.
אבל מפה ולשם חדרו לתוך הכלוב הזה.
אה. ריקושטים מהסביבה ה.
אוקיי.
הקשה.
ו. והבנת את זה בזמנו?
זאת אומרת שאלת שאלות? קיבלת תשובות?
אהה. לא זכור לי ששאלתי הרבה שאלות. אה.
אבל. אה. אני יודע. היו באים חברים של אבא שלי.
הוא היה דמות גם כן מר. די מרכזית ב. בין החברים שלו.
בחברה שלו.
ש. ש. באו להתייעץ איתו מה יהיה עם הדר. הפוליטיקה.
אז כמובן מקומם של ילדים זה לא ב. דבר כזה.
בסביבה כזאת. אז. אה. אז לא. אז לא הייתי שותף לזה.
אבל ה. האווירה.
קלטת.
וה.
קלטת שיש.
כן.
דאגה.
יש איזה מתיחות.
יש מתיחות.
יש דאגה. ו. ו.
שומעים בשקט את הרדיו. שב.
כן.
כשהמלחמה כבר התחילה. אז. אה. אז. היה אז. היה.
היו לכם.
הייתה מתיחות באוויר. כן?
כן. היו לכם גם קרובי משפחה בארצות הסמוכות.
לא.
למשל באוסטריה? בסלובקיה?
לא. לא. לא. לא עד כמה שידוע לי. לא.
לא. לא נפגשתם עם פליטים שהגיעו להונגריה בתקופה הזאת?
לא. אנחנו לא.
לא היה לכם קשר?
לא. לא היה שום קשר.
גם כן. אה. ת. אבא שלי היה פטריוט הונגרי גדול. כן?
הוא היה קצין. אה. די גבוה ב.
בצבא ההונגרי. איזה מג"ד של תותחנים.
הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה?
אני חושב שכן. אני לא יודע.
כן.
אני זוכר שהיו לו את המדים של הקצין בארון
עם הנעליים ועם החרב וכל הזה.
כן.
והיו לו אותות הצטיינות.
כן.
וכשהתחילו לקחת יהודים. אז.
אה. ב. פעמים הראשונות הוא קיבל. אה.
פטור מכל ה. דברים האלה בזכות ה. עבר הצבאי שלו. וה.
כן.
כל אותות ההצטיינות שלו.
מה שד. בסופו של דבר לא עזר לו. כן?
כן.
אבל. אה. הוא בהחלט.
אה. זה. זה קשה לי. קשה לי להבין עד כמה שה.
היהודים ההונגרים בהכללה.
ובמשפחה שלי בפרט היו. היו הונגרים בדם. ממש. הלוא.
פטריוטים.
פטריוטים.
אף אחד לא עזב את הונגריה לקראת
פרוץ המלחמה מבין האנשים הקרובים?
לא.
לא היגרו לאנשהו?
אה. עד כמה שאני יודע לא.
אבל במאוחר יותר נודע לי. מפי השמועה.
שלאבא שלי היה אח. שאני לא יודע מתי ולא הי.
לא יודע פרטים מעבר לזה. שהוא עזב לאוסטרליה.
אה-הא.
לא שמעתי ממנו. לא. לא יודע את שמו.
לא היה לך קשר.
לא היה שום קשר. לא שום דבר ויכול להיות שזה רק סיפור ו.
אה-הא.
שום דבר מעבר לזה.
כן.
אבל זה ה. המידע היחידי שאני.
מ-המ.
יודע. לגבי ה. לגבי אבא שלי.
עכשיו. איך. איך היה. אה. מצב ה. מצב העניינים ברחובות?
אה. אתה כבר היית תלמיד.
אה. כבר יכולת לקרוא שלטים.
אתה נתקלת בשלטים. אה. נגד יהודים?
אה. בשלטים על חנויות. בתי עסק של יהודים?
אממ. ב. בחיילים של צלב החץ?
לא. זה. זה היה כבר תקופה הרבה יותר מאוחרת.
כן. אבל ב-43'. אה.
אנחנו עדיין מדברים. אנחנו מדברים כרגע. זאת אומרת. 42'.
כן.
ש. עדיין ה. כמעט ולא הורגש ה.
ה. האנטישמיות ברחוב כל כך. כן?
היו חוקים. היו מגבלות. היה משהו ש.
הנומרוס קלאוזוס ש. לא נתנו.
כן.
ליהודים. אה.
ללמוד.
על כמות מסוימת. אה. ל.
להיות באוניברסיטאות או במקצועות
מסוימים או דברים מהסוג הזה.
כן.
אבל. אה. לא. לא. לא זוכר מה אנחנו.
נסענו ויצאנו ו. ו. כמו שאמרת הבילוי.
אחד הבילויים זה בתי קפה.
לא לילדים אבל ב. למשל.
אה. קונדיטוריות כן. היו לוקחים אותי.
כן.
כן. אה. מדי פעם. אה. זה היה בילוי חביב. כן?
כן. אבל היו כבר יהודים שפוטרו ממשרות ו.
אין לי מושג.
מתפקידים.
אין לי. אין לי מושג.
חברים של אביך אתה לא?
לא יודע.
לא באו ו. דיברו על זה?
לא. לא. לא. לא יודע. לא יודע.
לא יודע והייתי עכשיו בבית ספר כיתה א' וב'.
כן.
ש. זה היה בית ספר חילוני.
הונגרי.
הונגרי. חילוני.
לא יהודי.
מעורב. יהודים ונוצרים.
כן.
והיו שיעורי דת. אז היהודים הלכו לשיעורי דת של היהודים.
והנוצרים הלכו לשיעורי דת של הנוצרים.
כן.
ו. ולא היה שום. שום. שום. אה.
אף פעם לא היו הערות כלפי. אה. תלמידים יהודים.
מה. מורים או מהמנהל או מתלמידים אחרים?
אה. ל. לא זכור לי. לא זכור לי. בתקופה הזאת לא זכור לי.
אה. ו-44' כן. הבית ספר כבר.
נסגר. זאת אומרת אי אפשר היה יותר ללמוד.
נסגר. כבר לא היה יותר. אז. אה. כמו שאמרתי לך עם
החבר הזה שבשלב. אהה.
כן.
מסוים. ההורים שלו.
אסרו עליכם.
כן. כן.
ל. להיות חברים.
אז. אה. אבל זה. זה. אני לא. כלומר זה היה. לא יודע.
אבל. למשל פעילות של. אה. אנשי צלב החץ ברחובות.
אז ש. אני. לא היה.
לא נתקלת?
אנשי צלב החץ לא היו.
לפחות באזור שלי או לא היו עד שה. הגרמנים לא נכנסו.
אה-הא.
ב-40' ו. אה.
כן.
44'. כן.
כן. במרץ 44'.
כן. עד אז. אה. הם לא היו ככה על פני השטח.
פעילים. הם לא היו פעילים.
לא. לא.
לא. לא הרגשתם אותם?
לא. היה עוד. עוד. עוד. אה.
תקופה מסוימת ש. אה. לקחו יהודים לצבא.
גייסו אותם.
גייסו אותם לצבא בתור. אה. חיילים ללא נשק.
ח. נקרא חיל חפרים.
כן. גדודי עבודה.
שהם יצ. כן. יצאו לחזית והם חפרו את החפירות ל.
כן.
ל. באוקראינה לחיילים הקרביים ההונגרים.
נכון.
כן? ואבא שלי אז. אה. יצא בתור מפקד של יחידה כזאת.
אה-הא.
והוא לא היה כמה שבועות. חודשים. אני לא יודע.
פעם אחת הוא בא לחופש.
כן.
ואחר כך כבר.
הוא סיפר קצת על ההווי של. אה?
בוודאי שלי לא.
אוקיי. אבל ראית. הוא נראה שונה או יותר.
כן. הוא. תשמעי.
יותר רזה?
אנשים לא היו עליזים נאמר ככה. כן?
מ-המ.
אבל כמו שאמרתי לך. אה. אותי אישית עט.
עטפו ב. ב. ב. ב. צמר גפן. כן?
כן.
של הבית ושל כל המשפחה.
כן.
וניסו ש. שכל ה. דברים לא יגיעו אליי ולא ישפיעו עליי.
וכולם קיוו שזה יחלוף.
יחלוף.
ה. ה. האמת היא שגם. אה.
ההונגרים קיוו שזה יחלוף.
כלומר הייתה תקופה שראו לאן העסק הולך.
אז גם ה. חלק לפחות מהמשטר ההונגרי
ניסה לצאת מהסיפור הזה עם הגרמנים.
כמו שהרומנים עשו.
אז זה היה קצת יותר מאוחר.
כן. יותר מאוחר. אבל לא הצליחו ו.
אוקיי. נכון.
הורטי שילם. אה. ברא.
לא ב. לא בראשו. אבל. אה. בבנו כמו. אה.
כן.
על הסיפור הזה. אבל כמו בהתחלה הם היו שותפים בלב ונפש אבל.
נכון.
איפשהו ה.
ו. השתתפו ב. בקרבות.
בוודאי.
לפחות באוקראינה.
והיו אבדות. אבדות כבדות.
כן.
של ההונגרים. כן. הגרמנים שלחו אותם עם
מינימום של ציוד למקומות הכי. הכי.
כן.
קשים. אבל. אה. זה. עוד הפעם.
זה לא. זה רק מתוך קריאה. ידיעה.
אני לא. לא הייתי שותף לחוויות האלה.
זאת אומרת. לא היו לכם מכרים שהיו בתוך העניין עצמו?
לא. לא.
לא.
לא יודע. תראי. אני מניח שלקחו יהודים ל.
ל. לצבא אז לקחו מכירים גם. אבל לא מכי.
לא מישהו שאתה מכיר.
לא מישהו שאני מכיר.
כן.
חוץ מאבא שלי. כן?
שהוא הל. היה וחזר ואחרי זה כבר זה נגמר הסיפור. כן?
כן.
של. של ה.
עד. עד מתי הוא היה בגדודי עבודה. אביך?
אה. אני לא יודע.
אתה לא זוכר? הוא נספה בגדודי עבודה?
לא. לא. לא.
הוא חזר בחיים.
הוא חזר בחיים והיה בבית ו.
ו. מתישהו ב-44' לקחו אותו.
כן. אבל הוא סיפר איך זה היה?
לא. לי הוא לא סיפ.
לא. לא שמעת אותו.
לא שמעתי שום דבר. לא שמעתי. לא.
כן. ועד מתי אתה למדת בבית ספר בצורה מסודרת?
למדתי כיתה ב. א' ו-ב'.
כן. שנתיים.
ב'. כן ב-42' זה כיתה א'.
43' כיתה ב' ו. וזהו. אחר כך
כן.
אה. אחרי המלחמה. ב-40' ו. יש לי פה את התעודת גמר.
כן.
כיתה ג'. לא גמר אלא שליש.
5'?
זה 45'. כן.
כן.
כיתה ג'. כן. הפסדתי תקופה מסוימת.
חזרת לאותו בית ספר?
לא. אני חושב שלא. לא. לא בטוח.
מ-המ.
לא יודע.
אוקיי.
הבית ספר הזה אני זוכר.
את הבית ספר שהיה קודם.
אני לא זוכר את המקום.
אה-הא.
מבחינת המקום.
כן. אז. אה. עכשיו עד מתי גרתם בבית של אביך?
עם האימא החורגת בעצם. נכון?
כן. כן. כן. אממ. אהה.
אנחנו גרנו ברחוב שנקרא איפוי יוצא. זה רחוב איפוי.
זה. אני חושב זה ברובע החמישי משהו כזה. ו.
זאת הייתה שכונה לא יהודית?
אה. שכונה מעורבת.
מעורבת.
לא. כן.
כן.
ובתקופה מסוימת. היינו צריכים.
ס. אני לא יודע מאיזו סיבה. לעבור דירה.
לא כל כך רחוק משם שנקרא סיגט אוצה.
זה. זה. רחוב האי. זה לא רחוק מ. אה.
אי מרגט שם על הדנובה.
על שם האי זה נקרא רחוב ה. רחוב האי וגרנו שם.
זאת הייתה דירה קטנה יותר?
לא יודע.
לא שמת לב?
לא יודע.
ע. עדיין היה לך חדר משלך?
אני לא זוכר גם זה.
לא. לא. לא זוכר. אני מניח שכן. אבל לא זוכר.
הצטרפו. למשל. בני משפחה אחרים אליכם?
לא. לא. לא. בשלב מסוים. אממ.
אני חושב שזה כבר היה ב-44'.
התחילו. כלומר. המלחמה התקרבה מאוד לבודפשט. ו. אה.
כן.
אה. הגרמנים נכנסו ואז התחילו וכ.
כשאייכמן גמר את ה.
את הטיפול שלו ביהדות ערי השדה בהונגריה.
הגיע תורה של בודפשט והשיטה הייתה
לקבץ את היהודים בכל אזור שהיו יהודים לבתים ש.
מסומנים.
מסומנים לבתי יהודים זה נקרא.
נכון.
אז לקחו דירה וציפפו שם כמה וכמה משפחות.
כן. אז זהו. ב-19 למרץ נכנסו הגרמנים.
השתלטו על העניינים והחליטו.
זאת אומרת התחילו ל. לפנות את היהודים ל. מחנות.
כן. אז. אה.
כן.
תאריכים ודאי שאני לא זוכר. כן?
אבל אתה. אתה זוכר שעברתם לבית מסומן?
כן. כן כן. זה באמ. אמ. אה.
זה מה שאני רציתי להגיד שמהסיגט אוצה אנחנו עברנו.
לדירה משותפת במקום. לא זוכר את המקום בדיוק.
ששם גרנו ב. דירה עם כמה משפחות ביחד.
צפוף.
צפוף.
יכולתם. אה. להוציא משהו מהדירה שלכם.
אני לא.
ולהביא ל?
לא זוכר. לא.
כלי מיטה?
אני מניח שכן. אני לא.
כן.
לא זוכר.
ואביך היה איתכם אז?
ל. לקחו אותו משמה.
אה-הא. זאת אומרת. אביך חזר ממחנות עבודה?
חזר ממחנות עבודה.
ועבר איתכם לבית המסומן?
כן.
כן.
כן. ושמה. ומשמה לקחו אותו.
באו. זה היה לילה ואבא שלי כבר חש שזה.
שזה ה. זה הסוף. או זה ה. ל. לאן הוא הולך או מה עומד
לקרות ו. לא כהרגלו. אז העיר אותי באמצע הלילה שלקחו אותו.
ואני זוכר. ירדנו לחדר המדרגות. איפה ש. חיכו לו ה.
הוא אמר לך משהו לפני שהוא עזב אותך?
אהה. הוא בירך אותי פשוט. אה. לא. לא שהיה יהודי דתי.
אבל בכל זאת אני זוכר את ה.
את המעמד הזה שהוא ככה שם את הידיים שלו על הראש ו.
בירך אותי ו. ולקחו אותו.
אתה הבנת את ה. את ה. רגע הזה?
אהה. חלקית. חלקית. כן. חלקית.
כן. זאת אומרת. אה.
היה לך איזשהו מידע שלוקחים יהודים והם לא חוזרים?
כן. כן. כן. תראי בתקופה
הזאת אני כבר הלכנו עם. עם. אה.
טלאי צהוב.
עם צ. עם טלאי צהוב.
כן.
כן ועשו את כל ה. אה. נזהרו לא ל.
ללכת למקום או בזמן שאו היה עוצר. אה. ס. אה.
היו כבר הרבה.
היו. היו מגבלות. כן?
חוקים מגבילים.
מגבלות. נח. רוצה לחזור אולי קצת ל.
קטע עם אימא שלי. כן?
בבקשה.
כן. כי. שעליתי בודפשט אז ההסכם
בין אבא לאימא היה שאני כל שבוע או כל שבועיים
נמצא את הסוף שבוע אצל אימא. כן?
אז אנ. אומרת שהדירה קטנה וכל מה שסיפרתי קודם אז אני
באמת הייתי אצלה את הסופי שבוע שזה היה כאילו
התור שלה לקבל אותי והיינו ביחד בדירה שלה ו.
וכבר ככה זמן עבר. ו. היא השתדלה להיות. אה.
אימא הכי טובה שבתנאים איפשרו לה ו.
ב. בערך בתקופה דומה.
אני לא ממש יודע מה היה הגורל שלה. אם עברה דירה.
לא עברה דירה. מה קרה.
אני כמה זמן לא ראיתי אותה ואחר כך.
אה. אמרו לי ש. לקחו אותה. ומאז לא.
לא שמעתי. לא ראיתי ש. שום דבר.
ו. אחרי המלחמה. יכולת לברר פרטים. אה.
לאן. אה. היא נלקחה?
אני לא יכולתי לברר.
אבל. אה. פה זה סיפור מסובך כל ה. זה.
אבל אם אנחנו נקפוץ ככה קצת קדימה.
מה?
ונחזור אחר כך חזרה.
כן. תחזור.
אממ. באו חברים של אבא.
כן.
שלי שהצליחו לשרוד וחזרו.
כן.
והם סיפרו את ה. את הסיפור.
מה שקרה.
שהוא נספה ב.
באושוויץ?
בשואה. הוא. לא. הוא היה בברגן בלזן.
גם אימא הייתה בברגן בלזן.
אבל מאימא אני לא. לא קיבלתי מידע כאילו ממקור ראשון.
לאבא ממש באו חברים ואמרו.
סיפרו שהוא בעצם שרד את ה. את ה. מלחמה.
וממש לפני השחרור הוא קיבל איזה גנגרנה ב.
ברגל שצריכים לנתח אותו ו.
ניתחו אותו. ח. חבר רופא ניתח אותו ב.
בתנאים האלה. עם. חתך לו רגל עם
מסור של עץ או משהו מהסוג הזה והוא לא.
לא החזיק מעמד ונפטר מהדבר הזה.
ממש ערב השחרור או בשחרור.
כן.
אני לא יודע את המועד.
סוף המלחמה.
כן. ממש. זה סוף המלחמה.
כן. ועל אימא שלך. מה שמעת?
אימא ש. לא שום דבר. פשוט.
מ-המ.
הגיעה לברגן בלזן ו. זהו.
כן.
היא לא חזרה. עכשיו. אה. עכשיו מתחיל הסיפור בעצם. כן. כן.
ש. ל. לקחו את אבא שלי ונשארתי עם האימא.
החורגת.
החורגת. והיא. אני לא רוצה לשפוט אותה.
אבל. אה. היא רצתה לברוח. להסתתר.
אז. אה. אני הפרעתי לה ב.
בסיפור הזה. אז היא לקחה.
לעזוב את בודפשט ממש?
כן. כן. כן.
כן.
אז היא לקחה אותי והכניסה אותי לבית יתומים
יהודי באחד מהפרברים של בודפשט.
כן.
אי שם.
זה היה ב-44'?
זה היה ב-44'. כן.
אני יודע. אם הגרמנים נכנסו במאי מרץ ולקחו את אבא שלי ב.
יודע. מתישהו בקיץ.
אז הוא היה ח. מעריך. אה. באותה תקופה.
סוף הקיץ.
בקיץ. סוף הקיץ. כן?
אז היא הכניסה אותי ל. לבית היתומים הזה.
כמובן זה פעם ראשונה שאני
הייתי מחוץ לבית בתור בן יחיד מפונק ב. בין ילדים בתנאים.
קשים.
בתנאים לא. למרות ש. בית הי. יתומים היהודי היה.
במקום מהיפים ביותר בבודפשט.
בתוך יער ו. אבל. אה. בית יתומים זה בית יתומים.
בוא. בוא ספר לנו קצת על ה. תנאים הפיזיים של המקום.
אין לי מושג. אני לא זוכר. אני גם לא.
כמה.
אני גם.
כמה.
לא נשארתי שמה הרבה ז.
כמה ילדים הייתם בחדר?
אין לי מושג.
הרבה?
אני חושב ש. הייתי שם יום יומיים או משהו כזה.
אה. זהו?
ואני. אולי שבוע. נאמר ככה. לא יותר.
כן?
ובאו ה. גרמנים או הנאצים ההונגרים ו.
אנשי צלב החץ.
ל. לבית היתומים. מה את מחפשת?
כן.
אה. באו לבית היתומים.
להעביר את בית היתומים לגטו.
אה-הא.
ב. בתהליך של. אני מנחש את זה.
לא. אף אחד לא אמר שום דבר. אבל.
האינסטינקטים שלי. אה.
פעלו ובדרך מהבית יתומים הלכנו בשיירה.
כמה בערך.
והיה חו. היה כבר שו.
כמה בערך היו ילדים?
היה 50. 100. לא יודע.
50. 100.
יש. אה. אולי יותר.
כ. כמה. ש. אה. אנשי צלב החץ היו?
ח. אין לי מושג.
2? 3? 10?
אין לי מושג. לא.
אתה לא זוכר?
אין לי מושג. אין לי מושג.
ולא רק זה. אלא ה. ה. המ. המ. המדריכים.
המורים או מי שהיה שמה הם.
אה.
הם מי ש. הם. אה. טיפלו בילדים.
הלוא אף אחד לא אמר להם מה קורה. כן?
אז. אה. הם היו מאלה שעזרו לגרמנים. כאילו ירדה פקודה.
אז הם ביצעו אותה. כן?
כן.
אה. אני מניח ככה. אז. אה. בקיצר.
הל. הל. הלכו בדרך לשמה.
וזה היה. היה כבר חורף.
כן.
לפחות סתיו מאוחר. כבר. אה ש.
אולי אוקטובר?
קר. שלג משהו כזה. היה חורף קשה באותה שנה ו.
44'.
ומוקדם התחיל מוקדם.
כן.
וקר ואני ברחתי מה. סיפור הזה. מה. מהשיירה הזאת.
לאן?
אה. לאן?
אז הלכתי לאן שזכרתי ל.
אני חושב לבית ש. מאיפה ש. יצאתי.
אז כמובן לא היה שם אף אחד.
זאת אומרת לבית המסומן.
כן. אני חושב. כן.
איפה שהיית שהיית עם האימא החורגת.
כן. כן ומשמה. ראיתי שאין שם אף אחד.
משמה אני הלכתי לחפש את ה. שותף של אבא שלי.
הנ. הנוצרי?
הג. הגוי הזה.
כן.
ואני עד היום לא יודע איך.
אני אף פעם לא הייתי אצלו.
והוא גר באיזה שכונת עוני מחוץ לבודפשט. ואני הגעתי אליו.
ב. בלי גרוש. בלי כסף בתור יהודי. בתור זה. הגעתי אליו.
היה לך טלאי או שהורדת אותו?
אני חושב שהורדתי.
לא רק זה אלא בדרך שב.
ברחתי אז אה. באו אלי 2 "אבדאים" כאלה. נוצרים. עצרו אותי.
מה מה מו. אני כמובן הכחשתי שאני יהודי וזה ופה ושם.
ואני היה לי בגדים מאוד יפים שהס. הסבתא סרגה.
ארגה. הורדתי להם את ה.
מעיל העליון או מה שהיה לי נתתי להם: "קחו ותנו לי ללכת".
לקחו ונתנו לי ללכת.
זה היה. איך אומרים.
הייתה תקופה שכאילו התביישתי במעשה כזה והיום אני.
גאה בזה. כי אם לא אז זה. אז.
נכון. הישרדות.
את מבינה. בקיצר. אה.
מעשה של הישרדות.
כן.
כן.
הישרדות זה. ממש אינסטינקטים של ח.
באינסטינקט נתת להם את ה.
כן.
מעיל היפה.
כן. אהה. זה איך אומרים. ממש ה. ה. התחיל חיים מ.
מ. יום ליום. משעה לשעה. אה. על. על.
על אימפרוביזציות. על. על.
על פשוט להישאר בחיים. כן?
וזה הכל מילד מוגן.
אממ. כן.
מילד מוגן שלא צריך להחליט שום החלטה.
שום החלטה. מפונק של כל. של כל. של משפחה.
מה עם אוכל עכשיו שאתה.
אז אני.
או. סליחה.
אני. ק. לא זוכר.
שאתה בגילך?
לא זוכר. לא זוכר. לא זוכר.
שהיה אכלתי. שלא היה לא אכלתי.
אה. כן. אנשים מתו ברעב באותה תקופה אז. אה. אני לא מניח ש.
אתה זוכר. אה. תחושה של רעב?
נו. בוודאי.
כן?
‮קור ורעב. זה‭. Anyway‬. הגעתי ל. לאיש הזה.‬
לשותף?
ו. קיבל אותי ל. בית שלו. ו.
הייתי אצלו כמה ימים. יומיים.
3. והוא גר בשכונה רק של. אה. נו.
פועלים נוצרים מהסוג שלו ואחרי יומיים או משהו כזה.
הוא בא ואמר לי: "תשמע. אני לא יכול להמשיך להחזיק אותך.
כי אם מגלים שאני מסתיר יהודי אז הגורל שלי.
כן. אה. שלי ושל משפחתי. ואתה צריך ללכת".
אז. אה.
הוא נתן לך כסף?
לא.
משהו? אוכל?
אני לא זוכר את הפרטים ה. טכניים. כן?
אני לא. לא מניח שהיה לו מי יודע מה. כן?
היה אדם. אה. עני ו.
הביזנס של אבא שלי כבר אממ. ב. בחודשים האחרונים.
לא עבד.
לא עבד. אז גם הוא לא.
מכל מקום. חזרתי העירה.
ומפה והלאה זה כבר היה. איך אומרים?
אה. ש. בודפשט כבר הייתה במצור. כבר שמעו תותח.
הייתה מופצצת?
הייתה מופצצת. אה. הייתה מופצצת כל הזמן.
כל הזמן. יום ולילה.
יום ולילה ואנשים גרו במרתפים.
אה-הא.
אה. ב. אה. בודפשט. שאז הייתה. כמה.
אני. כמה שאני יודע. זה קרוב למיליון או.
מיליון פלוס תושבים. משתרעת על שטחים גדולים.
היא לא נ. הייתה בנויה לגובה.
לא היה בית אחד שלא נפגע במהלך המלחמה.
במיוחד האזורים שהיו בקרבת.
אה. מפעלים או תחנות רכבת או דברים.
כן.
כאלה. אני זוכר שהיה בא מטוס.
היה מסמן ב. בשמיים. בגובה רב איזה. קובייה של עשן.
והיו באים המפציצים ו.
לא היו צריכים לכוון. היו נכנסים לקובייה ומפילים את
המטען שלהם וממשיכים הלאה.
וה. מטען הזה שסומן מעל תחנת רכבת אז
עם הרוח הוא קצת זז אז. אה. הפצצות זזו בהתאם. כן?
אז כל העיר הייתה הרוסה ואנשים גרו במרתפים ו.
היהודים. אלה שבגטו. שהיו בבתים המסומנים.
הם גרו במרתפים של הבתים שלהם. וזה היה צפוף.
והמס. מסגרות המשפחתיות. אה. לא לא.
התפרקו.
התפרקו. לא ק. היו עוד. כלומר. איך.
כן.
גרו משפחה ומשפחה. ילדים וילדים ו.
ואם מישהו כבר השיג איזה אוכל אז זה ה.
היה של כולנו או של אף אחד. כן?
איפה אפשר היה להשיג אוכל. למשל?
למשל? היו 2 מקורות אוכל.
יש אנשים שהצליחו להסתיר אוכל.
כי לקראת ה. זה לא כמו היום שיש סופרמרקטים
אלא לקראת החורף כולם היו אוגרים.
כן.
היה מה שנקרא מזווה והיו אוגרים א.
מזווה.
מזווה. היו אוגרים את האוכל. אה. היו מ. מבשלים. אממ.
שימורים לחורף או שומן של אווזים עם דברים כאלה בשביל ש.
קמח. שמן. דברים כאלה.
כן.
אז היו כאלה שהצליחו איכשהו.
לאגור.
לאגור משהו והמקור השני זה היה חורף.
קר ועדיין התחבורה בחלקה היה ס.
סוסים. והסוסים בפצצות נהרגו והיו קפואים בח. ברחוב.
אז מי שהצליח לצאת מהמרתוף.
לחתוך איזה חתיכת. אה.
בשר. אם זה היה של סוס.
או של איזה חתול מת או כלב הביא ל.
מ-המ.
לחבר'ה ושמה איכשהו. זה מה שהיה.
עד כמה שאני. אני זוכר.
על כל פנים אני הגעתי העירה
והגעתי לאיזה בית יהודי ופשוט. אה.
הסתפחתי ב. למשפחה ש. איך אומרים.
משפחה יהודית.
כן. בתוך בית יהודי.
אני מניח שזאת לא הייתה משפחה יהודית. היו כאלה ש.
שלא קיבלו בשמחה. והיו כאלה שאמרו יש. אה.
5 ילדים. יהיה עוד אחד. כן? לא.
אבל. אבל. אה. זאת אומרת ש. ע.
עכשיו בתוהו ובוהו שהשתרר.
הרי בטח הסתובבו גם ילדים נוצרים
שההורים שלהם נהרגו בהפצצות או דברים.
איך אומרים?
היית יכול בעצם להסתפח לכל. גם עם משפחה נוצרית.
אני. תראי. מהקריאה אני יודע
שהיו משפחות נוצריות שהסתירו יהודים.
כלומר לא כולם היו צלב החץ ולא כולם היו.
ברור.
עוכרי ישראל.
כן.
כל מי שהיה מוכן. ומ. מוכן להקריב את ה.
ולהסתכן אז הוא. הציל ז. יהודים. ו.
ומאות או אולי אפילו אלפים של יהודים ניצלו על ידי נוצרים.
התנאים של הנוצרים היו שונים.
הם לא צופפו ב. בבית. אה. אני יודע.
10 משפחות או 8 משפחות בדירה. הם חיו.
המשיכו לחיות.
ב. ב. המ. המשי. המשיכו לחיות בחיים שלהם בתנאי קרב.
בתנ. אה. ב. אה. בלי חשמל.
כן.
בלי מים. כלומר אם היה.
לא היה חשמל. לא היה חשמל לאף אחד ולא היה מים.
ברור.
ו. ולא הייתה הסקה והיה.
כן.
היה חורף והיו כינים והיה. היה גזזת וגרדת וכל.
כל הח. חולירע. ואת לא התרחצת שבועות. כן?
כן. אבל.
אז.
אחרי האירוע.
לי זה.
שלך עם ה. עם השותף אתה החלטת.
אה. לא החלטתי.
שלא תסתכן?
לא החלטתי. זה.
שתלך למשפחה של יהודים?
כי תראי זה. זה היה. איך. איך אומרים?
ז. ז. זה היה מ. מה. זה מה שהיה הכי זמין. כן?
אה-הא.
אה. אין לי. אין לי. אה. לא היו לי שיקולים. אה. שכליים. כן?
לא חשבת על זה.
זה. אה. אה. זה לא עניין של חשבתי ואתה.
גם לא היה כתוב. אה.
אה. ראיתי מה המשפחה הזאת.
אממ. לא יודע כמה. כמה זמן.
אבל הת. ה. התהליך. התהליך של. אהה. השמדת היהודים היה.
שאספו אותם לבתים. היהודים.
ובאיזשהי תהליך מהבתים היהודים העבירו אותם בשיירות לגטו.
ומהגטו הוציאו אותם להשמדה.
אה. ב. כבר ברכבת אי אפשר היה.
אהה. לאושוויץ או דברים כאלה. זה כי בודפשט נסגרה.
אז היה איזה מקום מחוץ לעיר. ש.
בית חרושת ללבנים. שחלקם. אה.
לקחו אותם להש. ש. ל. ל. ל. הרגו אותם במקום.
חלקם הייתה איזה עבודת כפייה. חלקם לאורך הדנובה.
נרצחו.
זה. זה תופעה ידועה.
יש על זה גם אנדרטה שם לאורך ה. שפת הדנובה.
לא יו. זכר לאנשים שנזרקו לדנובה.
אהה. אז. אה. היה.
אז הייתי ב. בית יהודי הזה.
ובשלב מסוים הגיע התור של הבית הזה לעבור לגטו.
זה כבר היה בשלב מאוד מתקדם ב.
ב. ב. בקרב כבר. אה. לדעתי. ה.
אהה. פרברים של בודפשט היו כבר בטווח התותחים של הרוסים.
אה-הא.
כבר שמעת. אה. לא רק.
זאת אומרת.
פצצות מהאוויר. אלא גם.
זה היה לקראת סוף 44'.
אהה. כן. זה כבר חורף. אני לא יודע. נובמבר.
דצמבר ואז לקחו אותנו את ה.
בתים האלה שמו אותנו בשיירה והלכנו לגטו. כשהגענו לגטו.
עכשיו. השיירה הייתה מ. מאותו בית?
אותו בית.
הדיירים של אותו בית.
כן. כן. כן. בג. בגטו אני לא יודע מי. מה.
מו. איך. הפרידו אותי.
יכול להיות שגם את כל הילדים. אותי לפחות. ל.
והעבירו אותי ל. איך אפשר להגיד בית. אה. מוסד.
נקרא לזה מוסד.
של ילדים יתומים יהודים שהיו בגטו תחת חסות הצלב האדום.
מ-המ.
ו. מה זה מוס. אה. מה זה בית יהודי. זה. אה. מר. מרתף.
אז הכניסו אותנו מרתף ומרתף הזה לא היה מים.
לא היה חשמל. לא היה חימום.
אממ. אה. ואיך. אה. ו.
אז מה הצלב האדום בעצם הוא סיפק?
הצלב האדום הזה. אה. זה אנשים חסידי אומות עולם.
אני לא יודע מי. לא יודע מה.
הם עשו את הכל כדי שפעם ביום.
פעם ביומיים. הצליחו ל.
להביא איזה צלחת מרק דלוח או משהו לילדים
שהם יישארו בחיים ו.
אהה. שכבנו על הרצפה בחושך.
אני לא יודע אם יום. שבוע. שבועיים.
וחיכינו לנס. ו.
יום בהיר אחד. אני לא יודע אם זה יום או לילה.
כמה בערך הייתם שם במרתף?
אין לי מושג. חושך.
60? יותר?
זה ילד על יד ילד. אה.
עם כמה מטפלות שאיכשהו היו שמה.
היו מיטות? מזרונים?
לא. על ה. על הרצפה.
על הרצפה.
על הרצפה. אה. בל. בלי אוכל. בלי בלי זה כלום כום.
חוץ מה. דבר הזה. ו. אה.
יכול להיות שאפילו אנשים חולים או לא מתים היו.
כמו זה היה מין. אה.
אי אפשר היה אפי. אפילו אי אפשר לצאת לרחוב כי כבר.
כבר היו יריות ברחוב גם עם. אה.
אהה. זאת אומרת הרוסים התקרבו.
התקרבו והיו ו. יריות. זה היה לקראת.
קרבות רחוב.
ממש לקראת הסוף ושכבנו שמה וחיכינו. חיכינו לנס.
ו. ככה. קצת. אה. רקע.
הבתים בבודפשט בעיר היו בית בבית. כן?
וגם המרתפים. לפי החוק. אה.
חוק הבניין היה צריך להיות בכל בית מרתף.
אהה. ועכשיו גם הקירות של המרתפים היו קירות משותפים.
כן.
עכשיו. לפי החוק. בכל קיר היה צריך להיות מסומן איזשהו חלק.
קטע של הקיר. ששם הוא היה בנוי חלש.
שאם במקרה קורה משהו ואת לא יכולה לצאת ממרתף.
אפשר לפרוץ.
אפשר לפרוץ ולעבור ממרתף למרתף. אנחנו שכבנו שמה.
שקט. כל אחד עם ה. תקוות שלו.
‮ה-‭whatever‬ ופתאום הקיר נפרץ וחודר אור מה.‬
דרך החור ודרך החור הזה נכנסים חיילים גרמנים
עם תת מקלעים ורצים עלינו.
דורכים עלינו. רצים לקיר ממול. שוברים אותו ונעלמים.
אחרי 10 דקות. רבע שעה.
דרך אותו פתח. נכנסים חיילים רוסים עם תת מקלעים.
דורכים עלינו. רצים אחרי הגרמנים ונעלמים.
אחרי עוד. אה. רבע שעה. חצי שעה.
לא יודע כמה זמן. שהכיבוש של הרוסים הושלם.
הגיע המטבח שדה שלהם. ו.
נתנו לנו לצאת ו. כל אחד קיבל איזה מרק ו.
מטבח זה של הרוסים?
כן. כן. כן. של הצבא הרוסי. כן.
כן.
אז בזה. בזה כאילו נ. נגמרה המלחמה. פרק א'. כן?
ואנחנו י. מי שהיה יוכל לקום וללכת ולצאת.
אז יצאנו לרחוב ורצנו עם החיילים הרוסים
בין הטנקים ובין הזה. אחרי הגרמנים שברחו. הגיעו.
היה לך רצון. אה. אה. לנקום בהם? לעשות משהו?
א. איפה.
לא. אפילו סתם מחשבה בראש. אני מתכוונת.
אין לי מה. אני לא. לא זוכר.
אה. נוח להגיד כן. אבל אני לא זוכר.
אתה. אתה בשלב הזה האשמת אותם שאתה ללא אימא.
ללא אבא או שזה בא יותר מאוחר?
תראי. אני קודם כל. אה.
לא ידעתי שאני ללא אימא. אה. זה היה.
לא הרבה. אבל בינתיים.
קודם כל. אה. בגיל הזה ובמ.
סיטואציות הזמן לא משחק.
אני לא חו. לא היה לי קנה מידה של זמן.
אה. מה. אם זה לקח שעה או יום או שבוע.
כל. כל תהליך. כל מה שאני מספר זה לא על סולם הזמן.
זה אירועים. אה. קשורים אחד בשני פחות או יותר. אבל לא.
אה. הרגשות שלי נקם. אני לא יודע. רצנו. אה. הם.
‮הרוסים ה-‭goodies‬. הגרמנים ה-‭baddies‬ ו.‬
והיינו ילדים וה. החיילים הם עוד. אה. זה חיילים.
אה. שלא ראו ילדים או מישהו את.
שנים. והם מאוד אה. ה. ה.
הם היו.
מאוד. אה.
יחס. נתנו לכם יחס יפה.
מאוד מאוד. כן.
כן?
אה. בשביל חייל כזה. זה. ילד זה היה משהו. כן?
הזכיר להם את הבית או דברים כאלה. זה היו י. י.
אז מה. איך זה התבטא? היה להם איזה.
נתנו לנו אוכל ו. ו.
ממתק?
כן.
משהו?
אה. זה. זה היה שעות. זה לא היה.
כן. ברור.
אז. אז רצנו אחריהם והגענו.
הגרמנים עברו את ה. את הדנובה ופיצצו את הגשרים.
הג. רוסים נעמדו בצד של.
אה. פשט עם התותחים שלהם ו. ירו לצד השני.
ואנחנו בין התותחים והייתה חגיגה ועל כל פגז. כן?
עד שהגיע הערב. כן?
כשהגיע ערב אז כל אחד בעצם. אה.
מה הוא עושה?
מה עושים. כן? אז אני הלכתי לחפש. כן?
מישהו איפה שידעתי. מישהו מהמשפחה.
אז הלכתי למקום אחד.
לא היה. מקום שני לא היה.
עד שהגעתי ל. איזה דודה אחת.
זה האחות התאומה של אבא שלי במקרה.
שהיא הפלא. הפלא ופלא היא נשארה בדירה שלה.
אומנם הכניסו שם עוד איזה 8 משפחות.
אבל היא הייתה שמה.
עדות של אברהם אדר ודס, יליד 1936 Szekesfehervar, הונגריה על גטו Budapest ילדות במשפחה עשירה מתבוללת; פרידת ההורים; האם החורגת; מעבר ל-Budapest ב-1939; מגורים עם סב האם עד 1942; מעבר ל-Budapest; לימודים בבית ספר; העברת האב למחנות עבודה; מעבר ל"בית מסומן"; גירוש האם והאב ל-Bergen Belsen ומותם; העברה לבית יתומים; הסתתרות אצל האם החורגת; הכיבוש הגרמני ב-1944; מעבר לגטו; הצטרפות למשפחה יהודית; העברה למוסד ילדים בחסות ארגון הצלב האדום; הפצצות; רעב; קור; התקרבות הרוסים; קרבות רחוב; קבלת הילדים יחס חם; סוף המלחמה; שיבת האם החורגת; הוצאת הילדים מהעיר לכפרים; הצטרפות לתנועת דרור הבונים; עזיבת הונגריה; עלייה לישראל ב-1948; קליטה.
מספר פריט
10556647
שם פרטי
אברהם
שם משפחה
אדר
ודס
תאריך לידה
27/03/1936
מקום לידה
Budapest, הונגריה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
23/07/2013
תקופת החומר עד
23/07/2013
מוסר החומר
אדר ודס אברהם
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
נושאים
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני