תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נדל"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941

תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נדל"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941 ב- 17 בספטמבר 1939 בערב שעטו הטנקים הראשונים של חיל החלוץ הסובייטי לתחומי העיר Pinsk (בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). הדבר עורר רגשות שמחה אך גם חששות בקרב יהודים שומרי מצוות, פעילים במפלגות ובתנועות הנוער הציוניות ובעלי רכוש ועסקים. הקומוניסטים שהיו במחתרת יצאו אל מחוץ לעיר לקבל את פני חיל החלוץ הסובייטי. בתיעוד שהגיע ליד ושם נמצאים מסמכים על אודות הלאמת רכוש. על פי התקנות וההנחיות שקבעה מועצת הקומיסרים של העם בבלארוס (S.N.K - Soviet Narodnikh Komisarov בין 10 במאי 1940 ובין 15 בינואר 1941) נקבע למשל שאין להלאים בניינים ששטחם קטן מ- 113 מ"ר, בתים דו משפחתיים השייכים לשני בעלים ובתים ש- 60 אחוזים משטחם במצב פיזי גרוע. יש להלאים את רכושם של פקידים לשעבר בפולין, "קבוצות ראקציונריות", בעלי אחוזות, מבני תיאטרון, מוזיאונים, ספריות ואנדרטאות (שהוצבו בתוך מבנים),וכמובן בניינים ששטחם עולה על 113 מטר מרובע. יש להבחין בין ההלאמה המוניציפלית ובין ההלאמה הלאומית. בהלאמה המוניציפלית על בעלי הרכוש המוחרם שרובו הם בתי מגורים לצרף דיירים נוספים לבתיהם, ולשלם שכר דירה. בהלאמה הלאומית על הבעלים להתרחק למרחק של מאה ק"מ מהעיר (וברוב המקרים הם גורשו לאחר מכן אל תוככי ברית המועצות). רוב התיעוד של אוסף זה הוא הלאמות מוניציפליות. בכלל רשימת בעלי הבתים שרכושם הולאם בידי ה-Ispolkom (הוועד המבצע - Ispolnitelny Komitet) שמות רבים של יהודים. סוג הרכוש שהולאם מלמד שהייתה שכבה רחבה למדי של יהודים אמידים שהתגוררו בבתים גדולים, בנויים מאבן (בנייה שנחשבה יקרה), במרכז העיר. יהודים רבים פנו לשלטונות וביקשו לבטל את ההחלטה להלאים את רכושם. רוב הפניות נדחו, אבל היו לא מעט מקרים שבהם נמצאה טענת המערער צודקת וההלאמה בוטלה. יש מערערים שפנו אף לתובע של העיר שהצליח לפתור את המחלוקת בין הרשויות השונות. באוסף תיעוד על אודות הלאמת בתי יהודים ב- Pinsk ובקשות לבטל את ההלאמה, רשימות של בעלי בתים מהשנים 1939-1941.