חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של פרוים ציבוטרו, יליד 1933 Iasi, רומניה על קורותיו בתור ילד ב-Iasi, בגטו Cernauti, ב-Bershad ובבית יתומים ב-Balta

Testimony
null
null
null
היום א' תמוז תשע"ג 9 ביוני 2013.
אנו מראיינים מטעם יד ושם את מר צ'יובוטרו פרוים.
בביתו בראשון לציון.
מר צ'יבוטרו הוא יליד יאשי. רומניה. 1933. בוקר טוב.
בוקר טוב.
ספר לי בבקשה על המשפחה שלך ביאשי ושמות. לא לזכ. לא לשכוח.
היינו משפחה. איך אומרים?
מ. אה. מרובת. אה. ילדים ונכדים.
לסבתא שלי מצד אמא היו 7 ילדים חיים.
3 בנים ו-4 בנות.
היינו גרים כמעט באותו הרחוב.
אה. הייתי אצל סבא שלי כמו בבית שלי ב.
בכל יום. ובכל בוקר ובכל ערב.
מה השמות של סבא וסבתא האלה? השמות שלהם?
סבא לופו.
לופו.
שזה יהודי שנולד בפולניה.
מ-המ.
וסבתא סורה שיהודי. יהודייה שנולדה בבסרביה.
מ-המ.
ונפגשו במלחמת הראשונה. במלחמת העולמית הראשונה.
ומה שם משפחה שלהם בבקשה?
פוזנר.
פוזנר. זה היה ההורים של אימא.
פוזנר זה שם פולני בדרך כלל.
אה-הא. וזה היה השם של אמא מהבית. פוזנר.
נכון.
ומה שמה של אימא בבקשה?
ינטה.
ינטה. תספר לי על אימא בבקשה. מה שאתה יודע עלייה.
אימא הייתה אישה חכמה מאוד.
היא לא למדה. מי שלימד אותו קרוא וכתוב זה היה אבא.
אה. ברור ש.
שאתה אומר מי שלימד אותה קרוא וכתוב זה היה אבא.
אבא שלה או אבא שלך? [כך במקור] כן.
אבא שלי. השורשים שלו הוא מעיירה קטנה שקוראים לה שטפנשט.
מ-המ.
הוא היה אחד מהחסידים של הרבי משטפנשט.
הוא הכיר את אימא. התאהבו כנראה.
או שהיה שידוך אני כבר לא יודע.
והתחתנו והוא עבר לגור עם. אה. אבא.
את סבא מצד אבא אני זוכר רק מתמונות.
מ-המ.
היה יהודי עם זקן. אני חושב שיותר מחצי מטר.
היה אחד מהתלמידים הקרובים של הרבי משטפנשט.
לא הכרתי גם את סבתא
מצד אימא למה שהיא מתה כשאני הייתי עוד תינוק.
מה שם. אה. סבא ואבא?
הזיכרון שלי כבר לא קולט את זה. את השם.
את סבא. אבל אבא? אבא שלך.
את השם. אבא שלי היה לייב.
לייב.
לייב.
לייב צ'יבוטרו.
לייב צ'יבוטרו.
ואת ההורים שלו. אתה אומר זה רק מ. ה.
לא הכרתי.
לא הכרת.
לא הכרתי רק מתמונות.
בשם צ'יבוטרו הוא בא מ.
מהזה ש. הם היו עושים.
אה. מגפיים זה בלועזית.
זה סנדלים. סנדלר.
סנדלר.
מ-המ.
זה היה השם.
נמשיך עם ה. אימא.
אימא הייתה חוץ משלא ידעה לקרוא.
אבל הייתה אישה חכמה מאוד.
שהייתה תופסת ואפשר להחזיק אחרי שנפרדנו מה.
ההורים שלה לכיוון. אה. ה. ה. הרוסיה.
היא הייתה מנהלת את כל המשפחה.
והיא דאגה לכל האחים שעוד לא היו נשואים.
חוץ מהגדול שהיה כבר נשוי עם 2 יל. ילדים.
האחים שלה.
אח שלה הגדול היה היחידי נשוי והיא.
כן. תספר לי על המשפחה שלך ביאשי.
על אבא. אימא והילדים.
אבא עבד. אבא עבד.
במה הוא עבד?
ב.
סנדלר.
הוא לא היה בדיוק סנדלר היה מכין את החלק העליון של הנעליים.
לא. זאת אומרת.
עם אחיו הגדול שהיה לו. אה.
אפשר להגיד חנות או אפשר להגיד.
אה. אה. בית מלאכה.
הם היו מייצרים נעליים.
מייצרים.
לא מתקנים זה לא היה.
לא. לא. לא מייצרים נעליים מחדש.
היה לו עבד. אח שלו הגדול הוא ועוד עובדים היו עובדים שמה.
אני זוכר את זה טוב שבגיל 3. 3 וחצי של.
שלחו. אותי ללמוד בחדר.
מ-המ.
ולמדתי עד גיל. אה. 6. 6 וחצי.
שאז עבר. שאז בגיל 6 וחצי עברנו ל.
כן.
לבסרביה.
מי עוד היה בבית חוץ ממך?
היו לך אחים ואחיות?
אחיות שלי התאומות נולדו בשלושי ל-03.03.1940.
ומה השמות שלהם?
אחד ליזה שהיא חיה.
מ-המ.
ואחד אולגה שנפטרה ב.
כן.
בשואה.
היו. היו אחים גדולים ממך?
אחים ואחיות שיותר גדולים?
לא.
אתה הייתה האח הבכור?
אני הייתי האח הבכור.
אחר כך היו תאומות.
נכון אחרי 6 וחצי שנה.
מ-המ. אה. אוקיי.
תתאר לי ת. את תוך הבית שלך. מה.
איזה זיכרונות יש לך מתוך הבית?
משבת. חגים.
היה בית חם מאוד עם הרבה אהבה.
לא תמיד עם הרבה. אה. איך אומרים היום?
מטריאלים. אבל תמיד ידענו איך אומרים.
לכסות את ה. מה שהיה חסר עם הרבה אהבה.
אני הייתי ילד נורא שובב. אהוב על כולם.
בכל זאת שהייתי עושה כל מיני בעיות.
אבל כל האחיות של אימא שלי.
וכל הגיסים אהבו אותי נורא בשביל זה.
איזה מה. ת. ת. תספר לי על דבר אחד שעשית.
הייתי פעם ב. ב. בידיים של אחות הבינונית של אימא ו.
לא היה לה כבר כוח להחזיק אותי והיינו מול מרתף.
ונזרקתי למרתף. אה. מרתף לא. עמוק מאוד.
אז היה עניין של הפסקתי לדבר.
אחר כך נשארתי עם. אה. דיבור מקו. מקוטר. אבל.
אתה זוכר את החוויה הזאת?
את זה אני זוכר בכל זאת שהייתי פחות מ-5. כש.
מה. קפצת לה מהידיים? מה? אתה לא.
נכון.
אה-הא.
ואבא שלי כשראה אותי הפה שלו התעקם. גם כן.
מלחץ נפשי.
מלחץ נפשי. מה.
אתה נפצעת? אתה אומר שזה היה עמוק מאוד. אוהו.
קיבלתי מכה במוח אז.
הזמן עשה את שלו כנראה שכל הדברים האלו חיזקו אותי.
ו.
זה פחות או יותר ה.
תספר לי על שבת בבית בקשה.
שבת כל היהודים היו עושים שבת.
אז.
אלו ש. אלו שהכול שמה לא היו יהודים חרדים.
או דתיים או חילונים.
כולם הלכו לבית ספר.
לבית כנסת.
לבית כנסת. כולם שלחו את ה. את הילדים ל. ל.
חדר.
חדר. כל הילדים. כל הילדים למדו בלי יוצא מן הכלל.
אחד הוא היה הולך עם כיפה.
אחד לא היה הולך עם כיפה.
אבל בליל שישי כולם היו הולכים לבית ספר.
שבת כולם היו מתפללים.
לכל אחד היה מקום קבוע בבית כנסת.
מה שהיה שמה שלכל מקצוע היה בית כנסת שלו.
אה-הא. לנגרים.
לנגרים לשיסתר ולשניידר ול. ל.
לכולם היה בית כנסת והיה גם בית כנסת מפואר. בתי כנסת.
למה שבעיר שלי היו.
לפחות 50% מתוך העיר הגדולה הזאת היו יהודים.
היו הרבה יהודים.
ואני זוכר בשכונה שלנו.
כשהחוליגנים או הלג'ונרים היו מנסים לעשות.
אה. שם עוד פרוגרום. השכונה שלנו ידעה להתגונן.
האנשים הפשוטים. הסבלים. האנשים.
כן.
בכוח היו מחכים להם בפינה ולא העזו להיכנס לשכונה שלנו.
אבל אתה בתור ילד קטן היית מודע אל ה.
ל. לליג'ונרים ולפוגרומים?
הייתי מודע מאז שקיים דבר כזה ששונאים את היהודים.
שיש אנשים ש. מנסים לעשות כל דבר בשביל לעשות
רע או אפילו להרוג י. יהודים.
אתה נתקלת בזה? כילד.
אני לא נתקלתי. היה לי. היו מנסים להרביץ לי.
אבל אף אחד לא. לא פחדתי אף פעם.
החזרת חזרה.
בכפול.
אז השבת בבית אתה אומר. אה.
היה בית כנסת. היה. בתוך הבית. מה היה?
ארוחות? אתה יכול לתאר אותם בבקשה?
כרגיל בכל בית מדליקים נרות בכל.
אה. ליל. אה. שבת.
אה. מכינים ארוחה. אה. יותר. אה. חגיגית כמו בכל יום.
מ-המ. מי עשה.
זה היה גפילטע פיש וזה היה עוף או. בשר פחות.
והיה צימיס עם שזיפים.
והיה כל הדברים האלו הטובים שלא היו כל השבוע.
שבת בבוקר בית כנסת אחרי בית כנסת הביתה.
אוכלים. שרים.
שרים גם.
שבת בערב יוצאים לטייל באוויר ה.
הקר או החם תלוי בעונה.
מ-המ.
עם בגדים יותר חגיגיים. ברור.
אה-הא. פסח אתה זוכר בבית?
בבקשה?
פסח אתה זוכר בבית?
פסח היה. פסח ופורים. פורים באמת היה חגיגה.
איך היה באמת פורים?
פורים היה חגיגה שלא נשכח אותה.
איך?
לא היה אף פעם בארץ לא עשינו דבר כזה.
פורים היה קודם כל שוברים. אה. אגוזים.
בפורים?
600 אלף אגוזים שוברים ומכינים שטרודל.
היה וייסה שטרודל. שטרודל לבן עם.
אה. עלים דקים מאוד וזה רק מומחים.
כל הגיסות. והיו בלי עין הרע.
גיסות בלי סוף. היו באים אצל אימא שלי.
היה שולחן ענק ועושים את הוייסה שטרודל ועונג שטרודל.
זאת אומרת. אה.
עם דבש?
שטרודל לבן. ושטרודל מדבש.
דבש ואגוזים. הכל על בסיס אגוזים.
אפילו הצוענים היו יודעים שאצל היהודים יש. אה.
[משובש].
חג פורים והיו באים עם ה.
עם התזמורות שלהם ושרים בחלונות.
למה שהיה חגיגה של היהודים ששותים ועושים שמח.
מ-המ.
אוכלים ושותים ועושים שמח.
הייתם גם מתחפשים?
ברור. הילדים במיוחד.
אבל נדמה לי שיש פה תמונה של אבא שלי עם החבר שלו עם.
אה. מחופשים בפורים. יש.
פסח ברור שהיה בבוידעם היו כלים של פסח.
מ-המ.
שהיו. אפילו שהיו כלים של פסח היו עושים בחוץ אש ענקית.
בפיילה ענקית ומכשרים את כל הכלים לפסח ומכבסים את.
ושורפים את החמץ. והולכים וקונים מצות.
לא היה מצות כמו פה במרובעים.
היה בעגולים שעושים את זה במאפייה מקמח
מיוחד והיו לוקחים בשקים.
לא שקים. ב. אה. סדינים לב. לבנים.
או [משובש].
שעוד לא השתמשו בו.
כן.
בהם שמים את המצות.
ומחזיקים 8 ימים פסח.
דרך אגב גם במחנה.
אפילו שהיו מוצאים חמץ לא היינו אוכלים חמץ.
כן. אנחנו נגיע לזה.
את זה אני זוכר טוב מאוד.
זה היה כתוצאה של התנהגות שצריכים לכבד את ה. דת.
כן.
זה הזיכרונות בערך.
יש לך זיכרונות של חורף?
בבית ביאשי?
חורף היה סיפור.
למה שלא בבית שלי. למה שאימא שלי ל.
כתוצאה מזה לא עשתה הרבה ילדים.
היו הרבה ילדים. השכנים שלי. ומעט נעליים.
ואני מדבר בכל הרצינות.
היו 7. 8. 9. 10 ילדים ואם היו שולחים ילד ל.
לקנות שמן. סוכר. אז היו לוקחים את הילד שיכול ללכת.
אה. שהיה לו נעליים.
ונעליים היו. היו הולכים מהגדול לקטן.
אותו דבר עם המכנסיים. אותו דבר עם ה.
מעיל?
עם המעיל. ויש ילדים שלא יצאו כל החורף מהבית.
ואתה?
אני תמיד היה לי.
נעליים מאבא שהיה מייצר.
לא.
לא?
קודם כל אנחנו מייצרים נעליים אמרתי.
כן.
ועצם העובדה שהייתי ילד כל כך אהוב.
כל הקרובים שלי דאגו.
שיהיה לי גם בגדים יפים וגם נעליים יפים.
וכל החיים שלי.
אפילו במחנה. לא הייתי ילד כמו כל הילדים.
הסבא והסבתא לי שלחו לי בדרך לא דרך בגדים.
מ-המ.
בדרך לא דרך. בגלל זה בעצם.
בגלל הבגדים במיוחד הייתי יכול להיכנס לכל מקום.
גם במסעדות של הגרמנים.
כי לא נראית יהודי. בגלל שלא נראית ילד ש. פליט.
גם בגלל זה. בגלל עוד דברים שאני תופס מהר שפות.
אה-הא.
למדתי את השפה מהר מאוד.
גם רוסית וגם. אה. גרמנית והסתדרתי בכל מקום.
איזה שפה דיברתם בבית?
יידיש. יידיש.
ורומנית? השפה של. אה.
רומנית גם דיברנו אבל במיוחד המבוגרים יותר.
הכול היה ביידיש.
שהלכת ללמוד בחדר אז. אה.
ביידיש.
ביידיש. ומה למדתם בחדר?
אני אגיד לך. אמרו לי ש. אני זוכר את חומש.
חומש.
חומש. הגעתי בין המתקדמים.
חומש זאת אומרת ספר בראשית.
שמות. דברים. ואיך קראתם?
איך? הרי לא. זה כתוב ב.
בלשון קודש בש. בשפה העברית החומש.
אז איך הבנת? איך הבנתם מה אתם קוראים?
המלמד הסביר לנו ואנחנו הבנו.
התחלתם להבין את העברית?
את העברית לא. הכול בל. ב.
לשון קודש.
כן.
אבל למעשה לשון קודש זה עברית.
כן.
זה רק. אה. מבטא שונה.
כן. אבל. אה. גם היום אפילו לומדים בלשון קודש במקומות ש.
נכון.
גם באמריקה וגם פה. וגם פה.
תלכי לבני ברק מלמדים.
אה. באותו השיטה כמו שאני למדתי.
כן.
באותו השיטה.
יש לך זיכרונות מהחדר?
גם כן היה קבוצה של ילדים לא גדולה.
היינו יושבים על הרצפה.
אחר כך היה כבר ספסל.
היינו יושבים על הרצפה.
והיה מלמד גבוה מאוד.
שלימד אותנו. אנחנו היינו עושים כל מיני בעיות לו. ילדים.
והוא היה לו מקל כזה ארוך.
ומי שהיה עושה לו בעיות היה מרביץ לו עם המקל הזה.
אבל לקחנו את זה בקלות והמשכנו עם ה.
גם למדנו. גם המשכנו עם ה.
אתה יכול. אה. לתאר לי את ה. סדר יום בחדר?
אם היה לכם הפסקות חוץ מלימודים.
קצת משחקים בהפסקה. כדורגל? משהו.
כדורגל. מה זה כדורגל?
כדורגל זה. זה משהו עגול. עשוי מסמרטוטים.
מ-המ.
מי שהיה לו נעליים היה משחק עם הנעליים.
מי שלא היה לו היה משחק עם.
אני נניח בחיים שלי לא הלכתי בלי נעליים.
ועד היום הזה ה.
כף רגל.
עור של הזה. זה כל כך עדין.
שאני בים כמעט שלא יכול ללכת בחול.
בגלל זה שלא הלכתי בלי נעליים בחיים שלי.
והיו י. ילדים שהיה עור שלהם היה כמו סוליה עבה.
אז הייתם משחקים כדורגל.
היינו משחקים כדורגל.
לא היה כדור אמיתי אז עשיתם מסמרטוטים.
איזה עוד משחקים שיחקתם?
לא היה.
אני יודע שלפני המלחמה הלכתי לתיאטרון.
הו. איפה?
ברור. ביאשי.
ביאשי?
היה תיאטרון הלאומי היפה ביותר ברומניה.
ברומנית. התיאטרון היה ברומנית או ביידיש?
היה גם תיאטרון יידיש.
כן.
אבל. אה. לא לפני המלחמה לא הייתי.
או לא היה אפילו אחרי. אחרי המלחמה כן היה.
ביאשי יש. אה. תיאטרון לאומי.
שהבניין עשוי לפי התיאטרון ממילאנו.
אותו הדוגמה אבל יותר קטן.
ואני זוכר שהייתי שמה.
לא עם ההורים שלי.
עם האחיות של אימא שלי לקחו אותי שמה.
ראיתי פעם ראשונה בחיים שירותים נורמליים עם. עם.
עם מראות יפות. היה מוצא חן לי המ.
המראות שמה שראיתי את עצמי.
כל הגוף.
כל הגוף.
ואני רציתי להישאר שמה כל הזמן.
איך היה השירותים אצלכם?
בחוץ.
ממ.
בחוץ. בקיץ היה מילא אבל בחורף.
לצאת.
אבל את רואה שיוצאים חיים מזה.
באמת איך נראה הבית?
תתאר לי את הבית שלך.
הבית שלנו היה דווקא בית טוב.
באיזה רחוב גרתם ביאשי?
ניקולינה.
איך?
רחוב ניקולינה.
ניקולינה.
היה. היה חצר גדולה עם.
אה. עם הרבה בתים. עם הרבה שכנים.
אנחנו היינו גרים בבית אפשר להגיד הכי טוב בין כל השכנים.
שהיה שמה חדר שינה. עוד חדר ומטבח.
זה כבר היה בית אפשר להגיד לא לוקסוס.
אבל בית בינוני טוב.
והמטבח. איך הוא היה מאובזר?
בבקשה?
הבית. המטבח איך היה מאובזר?
היה תנור. לא תנור חשמלי. תנור עם. עץ עם 4.
פתחים.
פתחים. ובצד היה תנור איפה שהיו אופים לחם. עוגות.
גם על ה. על עצים?
בבקשה?
גם עצים?
כן. הכול על עצים.
והיה שולחן. שולחן וכיסאות.
היה מטבח דווקא יפה. גדול.
והמים? מים היו. היה ברז? מים זורמים?
לא היה. בפנים היה.
לא רחוק מהיציאה מהמטבח שהיה ברז קולקטיבי. כולם.
משאבה כזאת. משאבה. כן?
לא.
ממש ברז.
ממש ברז. זה היה עיר.
מ-המ.
היה עיר עם. אה. ביוב עם. אה.
מ-המ.
אבל לא היה בבתים ה.
השירותים. היה בחוץ.
כן. היה בחוץ.
זה היה בערך. כי בהמשך למדתי ש.
חלק מהקרובים שלי היו אנשי שמאל.
קומוניסטים.
של היום.
קומוניסטים מה שנקרא.
פעילים.
מ-המ.
זאת אומרת אחות ש. אחר כך היא עברה לקנדה.
האחות של אימא.
אחות ה. אחרי של אימא שלי. אחות ה. השנייה.
מה השם שלה?
סימונה. הייתה שם שלה סימונה קרמר. שם של בעלה.
היו פעילים. וכשהתחילו המהומות.
כנראה שהיא ראתה יותר טוב מאיתנו.
איזה מהומות? מתי מהומות?
39' התחילה מלחמה עם פולניה נכון?
מ-המ.
1 לספטמבר 39'. התחילו לבוא. אה.
פליטים.
פליטים מפולניה. התחילו לספר.
מה שידעו לספר ואם חשבו לנכון.
שבשביל להציל אותנו כדאי שנעבור לשלטון ה. הרוסי.
המשפחה. רוב המשפ.
כל המשפחה לא הייתה פעילים קומוניסטים.
היו אנשים בלי. בלי. אה. אז כל האחים עברו לבלץ.
מ-המ.
שמה היו קרובים שלנו אבל לא היה לנו.
לא היה לנו איפה לגור.
ואחרי כמה ימים או כמה שבועות עברנו לקישינב.
אז גם אתם עברתם זאת אומרת.
בבקשה?
גם אתם עברתם יחד עם האחים.
גם אנחנו.
בלץ ואחר כך קישינב.
קישינב.
כן.
בקישינב גם לא מצאנו איפה לגור וגרנו בבית כנסת.
ובאיזו שנה זה היה? שעזבתם.
40'.
ב-40'.
בשנת 40' היה רעידת אדמה.
מ-המ.
בק. בקישינב כנראה ב. הבית כנסת נהיה אבק.
מה שהספקתי אני לתפוס את אחות שלי ועם האחות השנייה.
ויצאנו החוצה ואחרינו היה.
לא היה בית כנסת.
זאת אומרת שאתה חווית את הרעידת אדמה שם בקישינב.
כן.
עכשיו אמרת שהתאומות.
האחיות התאומות נולדו ב-1940?
כן.
אז ממש הם היו קטנות.
7 חודשים.
7 חודשים.
האחות הזאת כבר הייתה בצ'רנוביץ.
סימונה?
סימונה.
מ-המ.
ובעלה היה סגן ראש העיר.
מ-המ.
והיא. ח. היא שמעה על מה שקרה לנו והיא אמרה:
"תבואו לצ'רנוביץ ואני אסדר לכם בית".
נסענו לצ'רנוביץ. הכול זה בשנת 40'.
אה. בלץ. קישינב ואחר כך צ'רנוביץ.
לא בקישינב אמרתי לא בלץ אמרתי סליחה.
בלץ לא. אונגני.
אה.
למחוק בלץ לא הייתי.
אה-הא.
אונגני. עברנו לצ'רנוביץ. ושמה נתנה לנו לגור ב.
ב. בית פרטי. בוילה עם עצים. עם כל טוב.
שאתם הגעתם כבר השלטון הקומוניסטי היה שם?
הרוסים היו שם כבר?
נכון.
כי הרוסים נכנסו לצ'רנוביץ ביוני 40'.
ביוני 40' הם נכנסו לצ'רנוביץ.
זאת אומרת אתם הגעתם אחרי.
אחרי זה. אחרי זה.
יוני 40'.
אחרי כמה חודשים או משהו כזה.
החיים שלנו השתפר מאוד.
כתוצאה שהיה לנו גינה והיה לנו פירות והיה לנו בית.
אפשר להגיד שגן עדן.
אני התחלתי ללמוד שמה.
כן. בבית ספר רגיל.
בבית ספר רגיל. אבל זה היה קצר מאוד.
זה היה קצר מאוד למה שב-22 ליוני.
41'.
התחילה המלחמה.
כן. תספר לי על השנה הזאת שהייתם בצ'רנוביץ.
תראי החיים היו טובים לעומת מה שהיה קודם.
כן.
עצם העובדה שהיה לנו מים בתוך הבית ושירותים בתוך הבית.
וירקות ב. ב. בגינה ופירות בגינה.
ואבא שלי התחיל לעבוד. ואני התח.
בתור מה אבא עבד?
באותו ה. באותו המקצוע.
והוא לקח את הכלים אתו?
הוא לא היה צריך כלים.
שם היו בתי מלאכה.
כן. אה.
ואני התחלתי ללמוד. ואחיות של אימא שלי.
הלא נשואות התחילו גם כן לעבוד.
חוץ מהקטנה שהייתה צעירה מאוד.
והיינו. התחלנו לחיות כמו משפחה נורמלית.
והסבא וסבתא גם באו?
לא. הסבא וסבתא נשארו.
הם היחידים שנשארו.
עכשיו. כשאתה למדת. התחלת ללמוד. אה.
שנה ראשונה. אני מתארת לעצמי.
באיזה שפה למדת?
ברוסית.
ברוסית. לא ברומנית.
לא. ברוסית.
מ-המ.
התחלתי ללמוד אבל.
ו.
חושב שלא הגעתי עם הלימודים רחוק מאוד.
כן. לא הספקת.
חוץ מללמוד לדבר.
התחלתי ללמוד את האלפבית ה. הרוסי.
הקרילי. כן.
עצם העובדה שהיה לי זיכרון טוב זה עזר לי בהמשך.
כן. כי אני מבינה שהגעת באמצע השנה ללימודים כבר.
הכיתה כבר למדה לפני זה.
כשאתה או שהתחלת עם.
עם כולם בהתחלה? איך זה היה?
לא הגעתי באמצע אבל. אה.
באמצע.
לא היה לי בעיה ל. ל.
להתכ. להתקדם.
להתקדם במהירות. לא היה לי אף פעם בלימודים.
ומבחינה חברתית השתלבת שם?
כן.
כי מאת. באת למקום חדש.
איפה שלא היה. אה. בטוב היה ברע.
אבל תמיד הייתי הראשון.
וה. המורים או האחראים על הבית הספר ניסו.
אה. להסביר לך.
לכם את התורה הקומוניסטית? ל. ל. ל. ש. תלמד.
לא הספיקו למה שגם הם לא היו.
אה. גם הם לא קיבלו הרבה למה שהיה.
הם היו מקומיים. זה לא ש.
היה טרי. לא הביאו עוד.
לא הספיקו להביא ועוד לא הספיקו לשלוח.
למה שבזמן שהיינו שמה לקחו את ה. עשירים.
מ-המ.
את הכבורים.
כן.
ושלחו אותם ל. לאורל והתחילו להביא.
זה עוד שהיינו שמה.
אבל הכול זה היה התחלה.
כן.
הכול זה היה התחלה.
ומי היו הכבולים? היהודים. ה. ה. עשירים.
שקוראים להם גם קולאקים.
אני שמעתי במקום אחר קואלקים.
קולאקים זה מילה אוקראינית כבר. זה מילה.
אה-הא. כבורים זה יותר רוסית. זה העשירים.
תראי היו גם אנשים שלא היו עשירים ששלחו אותם.
אבל את יודעת. כשקורה דבר כזה.
אחד מלשין על השני שהוא ישאר עם ה.
שהוא יכול לקחת את הרכוש שלו.
עכשיו בנקודה הזאת שאתם שם בצ'רנוביץ
והתחת השלטון הקומוניסטי וגם.
ממה שזכור לך מיאשי מלימודים שלמדת בחדר.
בתקופה הזאת אתה שמעת. שמעת על פלשתינה?
על ארץ ישראל? על ציונות?
עוד לא.
בבית לא דיברו על זה?
עוד לא.
אתה אומר האחים של אימא.
האחים והאחיות של אימא היו קומוניסטים שמאלנים.
לא אמרתי אחים ואחות. אמרתי אחות אחת.
אחות אחת. אה-הא.
והיא. היא עכשיו מהאחים. האחים והאחיות של.
היא לא ניסתה להחליף אותם. ל. ל.
לשלוט אותם בקומוניסטים.
היא רצתה להציל אותם.
כן ברור. עכשיו.
היא חשבה שמה שהיא עושה.
היא רוצה להציל אותם.
לעזור כן.
ויכול להיות שהיא עשתה טוב. יכול להיות.
למה שביאשי היה אחר כך פוגרום.
כן.
ומי יודע מה היה קורה.
ו. אבל מהאחים והאחיות.
משאר האחים והאחיות של אימא.
הם שם לא דיברו על ארץ ישראל. על קומוניזם?
לפי הזיכורים שלי לא.
כן.
לא. גם הסיפורים אחר כך אף פעם לא היו חסידים גדולים של ה.
ה. כן. וכשהתחילו לקחת. אה.
יהודים עשירים או שהלשינו עליהם.
אתם לא פחדתם? כי אתם.
לא היינו עשירים.
כן. אבל.
זה. זה לא היה שלנו. זה היה של הממשלה.
אבל אתם. אה-הא.
זה היה של הממשלה.
זה לא היה בית שלנו.
קיבלתם את זה.
קיבלנו את זה.
מ-המ.
דווקא אנחנו היינו. אה. בזה ש. סגן ראש העיר היה קרוב שלנו.
היינו. איך אומרים היום?
אנשים עם קשרים.
כן.
בשפה העברית. לא. לא. לא.
כן.
הקומוניסטים לא. לא היה לנו כלום איתנו.
התחילה הבעיה כש. ה. הגרמנים נכנסו.
חזרו חזרה. אה. זאת אומרת הגרמנים חזרו ואיתם הרומנים.
והרומנים חזרו.
חזרו חזרה. כן. שזה היה ב-41' אתה אמרת?
זה היה ב-22 ליוני 41'.
מ-המ.
והראשון שתפסו אותו היה אח של אימא הצעיר שהוא
היה בלונדיני עם עיניים כחולות.
הוא תם הראשון ואני הייתי על ידו.
הוא תם הראשון מה זה נקרא?
ר. רוצים להרוג אותו.
מזל שלא. שעבר שמה איש מהרחוב. גוי.
הוא אמר: "אתם משוגעים.
אתם לא רואים שהוא בלונדיני עם עיניים כחולות.
זה לא יהודי בכלל".
זה היה מזל. אנחנו רצנו. זה היה ימים אחרי ש.
כן.
להשיג אוכל. לשבור חנויות.
דלתות של חנויות ולהשיג אוכל.
זה היה המגע הראשון שלי עם ה. עם הגרמנים.
איזה. איזה אווירה השתררה.
אז בימים הראשונים שהרומנים חזרו? מה היה?
טרור. טרור וגניבות.
כשאתה אומר טרור. תתאר לי מה.
מכות. מכות.
כן.
אם ידעו שאתה יהודי זה מכות. עוד לא היה ה.
הטלאי.
הטלאי. הטלאי התחיל. התחלנו לשים כשעברנו לגטו.
אבל אז לא היה טלאי.
היינו עוד חופשיים עד שהם התארגנו. עד שקיבלו הוראות.
והרוסים שהיו שמה. איך הם הגיבו שנכנסו הגרמנים?
מה. מה הייתה התגובה שם? היה יריות. היה.
ת. מי זה היה הרוסים?
שמה לא היה רוסים בכלל.
לא היה צבא? לא ראיתם צבא רוסי?
צבא כן. אבל צבא הלך עם ה. עם החזית.
אה-הא.
מי שנשאר נשארו המקומיים.
מי היו המקומיים?
היו דוברי גרמנית ודוברי רומנית.
כשנכנסו הרומנים והגרמנים הם פחדו כמו שאנחנו פחדנו לא פחות.
הם לא ידעו איך אוכלים את זה.
ובהם.
אף אחד לא ידע.
אבל בהם גם פגעו?
בבקשה?
כשאתה אומר שהיה טרור.
אז פגעו גם ב. רומנים?
תראי בהתחלה אף אחד לא יודע.
לא בודק אם אתה יהודי או.
או. או נוצרי.
אף אחד לא בודק עם עניין שיש דם ב.
ב. בעיניים אתה לא בודק.
אה. לא בתעודת זהות ולא בתחתונים.
כן. אבל המקומיים ידעו מי יהודי אז הם התחילו.
שאתה אומר שהיה טרור היה.
תראי באזור שאני הייתי גר. היה מרחק בין בית לבית.
מ-המ.
למה שהיה רחוב על גבהות ובכל גבעה היה בית.
והיה גינה ענקית. ומהבית הזה עד הבית ההוא.
היה אולי 500 מטר או יותר.
אז כמעט שלא. ובמיוחד שאנחנו היינו חדשים.
מ-המ.
לא. לא היה לנו יחסים שידעו שאני יהודי והוא גוי.
כן.
אני אומר מה שאני יודע. לא.
לא מה שאני רוצה. מה שאני זוכר.
אני לא זוכר כמה זמן לקח בעצם.
אני כן זוכר כל הדברים האלו לקח מ-22 ליוני.
עד לתחילת אוקטובר כשהתחילו לאסוף את היהודים לגטו.
וב. באותו הזמן הזה היינו צריכים להשיג.
את הקיום היום יומי מאיכשהו.
אם בגניבה. אם בכוח.
חלק היה לנו מהגינה והשתמשנו ממה שיש מהפרי ומהירק.
חלק אחר כמו קמח או לחם או שמן או זה.
השגנו כל אחד בדרכו שלו.
אתה גם השתתפת בזה?
אני הייתי הראשון בזה.
אתה היית אז ילד בן 8.
נכון.
אז איך השגת? מה עשית?
איך השגתי? איך השגתי?
היה דרך ל. לגנוב.
והיה דרך ללכת לשוק ולעזור לאנשים ל. לסחוב. אה.
ותמורה קיבלת ככה.
את התמורה קיבלתי מה לעזור בשביל זה.
דרך אגב. ב. קיבל מהמזון התחלתי עוד בקישינב.
את יודעת שהיה מלחמה בין פינלנד לרוסיה?
כן.
אז הרכבות עם החיילים מפינלנד חזרו דרך הקישינב.
מ-המ.
ואז נכנס לי בראש ללכת למכור בייגלך בתחנת הרכבת.
הייתי סוחב 2. 2 סלים ענקים של בייגלך.
הייתי מוכר שם את הכסף בכיסים.
בא הביתה. נותן את כל גרוש להורים. ורץ עוד הפעם.
בשבילי זה היה משחק.
בשבילנו היה קיום. בשבילי היה משחק.
אז היית ילד בן 7.
7 וחצי.
7.
7. 7.
בקישינב היית בן 7. עכשיו אתה צריך לתת.
לתת בייגלה לקבל כסף. ידעת לחשב?
לתת עודף? היית ילד קטן.
לא הייתי ילד של היום.
שהוא יושן 8 שעות.
ושם את הרגליים על הרצפה ואומר כמה שאני עייף. לא.
מה זה ל. מה זה לחשב?
היפה שהוא היה לוקח 2 בייגלך.
נותן לי סכום פי 2 מזה ואומר.
תשאיר.
"קח". גם החייל הרוסי ולפעמים גם החייל הגרמני.
היה זוכר שהשאיר ילד שאמרתי שהיה חשוב איך אתה מלובש.
מ-המ.
זה היה. גם החייל הרוסי וגם הגרמני או האיטלקי ש.
שפגשתי זה היה יותר מאוחר.
כן.
אה.
אתה. רגע. אתה הספקת ללמוד חשבון לפני?
בטח.
לפני שעברת לקישינב?
חשבון לומדים בבית.
את הכפל ה. ה. ה. נו.
אה. אני לא מדברת על כפל. ועוד פחות.
לא. לא. לא כפל ופחות לומדים בבית עוד.
איך למדת?
אני הייתי תלמיד. תלמיד. אה. ראשון בכיתה.
אבל בבית?
בבית אבא שלי.
מ-המ.
לימד אותי.
1 ועוד 1 וכמה זה 5 ועוד 7 ו. ו.
ו. כמה זה 2 פחות. אה.
5 פחות 2. זה לומדים עוד בגיל 5.
אבל עוד לא הספקת ללכת לבית ספר ללמוד את זה?
לא. לא. לא.
הכול בבית.
הכול בבית.
הכול בבית.
אז אם. אם המשכנו את צ'רנוביץ.
החודשים האלו בן שהרומנים והגרמנים נכנסו ועד לגטו.
אמרתי שהיינו צריכים להשיג את הקיום
שלנו ואמרתי גם איך עשינו את זה.
וכולם בדרכם. כל האחים בדרכם היו מביאים משהו.
האחים אתה מתכוון הדודים שלך?
הדודים שלי. אה.
מה גרתם במין קומונה כזאת של עזרה הדדית?
מה זה? כל האחים חוץ מהגדול היו אצל אמא שלי. הבית היה ענק.
אה-הא.
היה שמה אבא. אימא.
התאומות. אחות ה. השלישית והרביעית.
תגיד שמות.
היה שמה.
שמות.
אחות. נו מחיפה. חיה. איך לא יוצא לי?
טוב בסדר.
אתל הייתה הקטנה.
מ-המ.
שוקה היה היותר גדול.
אח. ו. צילי. ציבי הייתה אחות השלישית.
מ-המ.
זאת אומרת 3 האחים של אמא שלי.
אח הגדול היה חי במקום אחר גם בצ'רנוביץ.
והאח אחרי אימא שלי.
לא יודע באיזשהו דרך היה בצבא הפולני.
מ-המ.
ואחות הזאתי.
צבא פולני?
כן. הצבא של אנדרס אני חושב.
אה. זה. זה כבר ב. זה כבר מ.
אני חושב.
אוזבקיסטן לקחו אותם. את אנדר.
נכון. הוא היה.
הוא כנראה הגיע עד לשם.
כן. כולם עשו משהו. אחד תפרה ואחד. אה. איך שלא יהיה.
בסוף לקחו אותנו לגטו.
כן.
בגטו היה. נסעו. היינו טלאי מקדימה וטלאי מאחורה.
בצד שמאל מקדימה ובצד ימין אחורה.
בצד ימין אחורה היה 2 טלאים ושמה בכלל היינו זמן לא ארוך.
לפני. כן לפני שנכנסתם ל.
לגטו. אותכם היהודים התחילו להגביל אתכם?
להגיד זה אסור ליהודים. זה.
פה יש הגבלה בזמן מתי לצאת החוצה. מתי.
תראי. הגבלת ה.
פה מותר להיות פה אסור להיות.
לא. פה לא. פה שמה אני לא זוכר.
אבל היה הגבלה מסוימת.
וזה לא היה רק בשביל היהודים ספציפי. היה בשביל כולם.
שמה?
למה שהחזית לא היה עוד רחוק
שאסור משעה 20:00 או 21:00 אסור לצאת עד.
אה. אור הבוקר.
אבל עוד לא היה כל כך. אה. שלא היינו יוצאים.
היינו מחפשים עצים בשביל חימום. בשביל בישול.
זה היה ב. ב. בגטו.
אז אני מבינה שאתם עברתם מהאזור שלכם.
שאתה אומר היה אזור טוב לאזור של הגטו.
נכון.
איזה אזור היה הגטו?
הגטו היה בתים גבוהים. כמו ש.
עם רחובות צרים כמו שיש בכל עיר היום באירופה.
איפה שהיה הרובע היהודי.
מה זה היה מקום יותר צפוף. יותר עני?
יותר צפוף יותר עני.
בכל זאת שצ'רנוביץ היה נחשב שעיר עם יהודים עשירים.
בצ'רנוביץ היו יהודים שהיו בעלי מפעלים.
שהיו עובדים 15 אלף עובדים.
הצרה שלהם היה שלא ידעו לשרת את עצמם.
וכשהגיעו למחנות אלו מתו בלילה ראשון.
כן.
הם לא ידעו לנעול נעל לבד. ו.
אה. לנקות את הראש מכינים.
ולנקות את עצמם בעצם.
כן. כן.
אתם הגעתם לגטו. תתאר לי את המקום שגרתם בו כולכם ביחד.
היה מין קונגלומרט כזאת.
זה לא היה. אפשר להגיד שהיה משפחתיות שמה.
הכניסו שמה אחד על השני. אחד על השני הכניסו שמה.
למה שמקום לא היה יכול להכיל.
בגלל זה בעצם התחילו לגרש תיכף.
המקום לא היה יכול להכיל כל כך הרבה אנשים.
אז איך באמת הסתדרתם מבחינה סניטרית?
תראי. מי שידע לשרת את עצמו הסתדר.
מ-המ.
מי שלא ידע זה היה סוף.
הסוף התחיל משמה.
אומרים שהעיקר היה להשיג אוכל.
אבל אני אומר שהעיקר היה לנקות את עצמך.
לשרת את עצמך. להחזיק את עצמך נקי.
כי המחלות הרגו יותר מהרעב.
אין לי הרבה זיכרונות מה.
התקופה הקצרה הזאת. אין לי הרבה זיכרונות.
זה. זה תקופה בעצם שהתחילו הקשיים.
היא תקופה שחורה שהייתי צריך להתרגל לזה.
איך. איך אתה הרגשת שפתאום סימנו אותך עם.
אה. כוכב צהוב קדימה ואחורה?
מה הייתה התחושה שלך כילד?
להגיד לך את האמת בתור ילד.
בהתחלה הרגשתי כמשהו יוצא מן הכלל. אני.
גאווה. גאווה.
גאווה. בהתחלה.
כמו מדליה?
עוד לא תפסתי את ה. את ה.
הסימבולית של הדבר הזה.
כאילו שאני לא. לא בנאדם.
עוד לא תפסתי את זה.
יותר מאוחר. אחרי זמן ממושך.
ואחרי שאני שמעתי מפה ושמעתי משמה.
התחלתי ללמוד מה זה מסמן.
ואת זה אני כן זוכר. התחלתי להוריד את זה.
כשהבנת מה זה מסמן?
כש. הייתי יוצא מהגטו.
אה. איפה? פה בצ'רנוביץ?
בצ'רנוביץ.
היית גם יוצא מהגטו?
הייתי יוצא מהגטו.
כי למה. הגטו היה סגור עם. אה. גדר תיל או ש.
הגטו. הגטו היה סגור. לא היה סגור הרמטי כמו ברשד.
כן.
אבל היה סגור.
והיו שומרים?
היו שומרים לא. אבל היו פרצות.
מי. מי שמר עליכם?
רומנים.
רומנים. לא גרמנים.
לא. היו פרצות.
ואני נ. איך אומרים?
ניצלתי את הפרצות האלו. הייתי מוריד את ה.
זה והייתי מרגיש כמו אחד מכולם.
הייתי הולך עם ראש עוד פעם.
בגדים היה לי לא של. אה.
ילד עני. אה. והייתי משיג כל מיני דברים.
איך?
הייתי מגיע עד לגינה של. אה.
של הבית?
של ה [משובש] אז הייתי נכנס וממלא שק עם פרי. פרי.
אז תתאר לי איך עשית את המבצע הזה מההתחלה.
זאת אומרת. התכנון. מתי לצאת היה איזה.
צריך היה לדעת מתי לצאת.
שעה מסוימת ביום או תמיד היית יכול לצאת?
הזדמנות.
היית עומד ומחכה שהשומר לא רואה?
כן. כן הייתי מחפש הזדמנות.
אה-הא.
לא בלילה. בלילה היה כבר מסוכן. ביום פחות.
בלילה קודם כל היה אסור לכולם. גם אז.
אז בלילה לא. רק ביום.
וההורים ידעו שאתה יוצא ונכנס ומסכן את עצמך?
חלק ידעו. חלק ה. הרוב לא ידעו.
כי אתה סיכנת.
הר. הרוב. אה. ידעו שהייתי מביא את התוצאה. אה. את התוצר.
טוב. זה מה שהיה חשוב להם.
תראי. אמא שלי אף פעם לא.
לא אמרה לי לך ת. לך תשיג.
אספר לך ב. בסוגריים שבמחנה אחות של אימא שלי הקומוניסטית.
אמרה: "תשלחי את הילד. אה. לבקש נדבות. אם לא הוא ימות".
אז אימא שלי אמרה לה: "הוא מספיק רעב.
שאם הוא רוצה שילך לבד.
שאני אשלח אותו. בחיים שלי".
כל דבר כן. חוץ מנדבות.
שזה היה המוטו שלה. לא להתכופף.
אז היית מח. א. אני שוב חוזרת לגטו בצ'רנוביץ.
אז היית מחכה להזדמנות והיית.
מה שנקרא מתפלח.
יוצא מה. איזה גדר זאת הייתה? זה היה גדר תיל?
בקשה?
איזו גדר זאת הייתה מסביב לגטו?
זה היה גדר תיל או עץ או.
גדר תיל. לא צפוף.
לא צפוף. אם היית מרים קצת את התיל. היית יכול לצאת.
היית יוצא לבד או שהיה לך חבר שהיית הולך איתו?
בדרך כלל לבד. בדרך כלל לבד למה שפחדתי ממלשינים.
ופחדתי שלא יקרה למישהו משהו בגללי.
אני הייתי מסתדר. אחרים אולי פחות.
עצם העובדה שידעתי אז.
אמנם לא פרפקט כמה שפות עזר לי מאוד.
הייתי מסתדר עם רומנית.
קצת גרמנית וקצת רוסית.
ואחיות שלך התאומות ליזה ואולגה.
איך הם התנהגו בגטו?
הם היו ילדות קטנות?
מה יש להתנהג?
הם היו קטנות.
לא אבל אין אוכל כמו שהיו רגילים. אין את התנאים.
לפעמים. אה. אם לוקחים. אה.
אני לא מדבר על 2 האחיות אני מדבר על אחד.
למה שאחד נפטרה בדרך.
איפה? מתי? אני מדברת על צ'רנוביץ.
בזמן. אחד נפטרה בזמן ה.
מיציאה לצ'רנוביץ לכיוון ה. [משובש].
כן. אני שואלת על צ'רנוביץ עכשיו.
כשהם היו עוד שתיהם ביחד.
הם היו עדיין עוד ביחד בצ'רנוביץ'. 2 התאומות.
ההתנהגות שלהם השתנת?
הם גם נהיו פתאום יותר מבוגרות.
למרות שהם היו תינוקות? הם. אה. כאילו.
אני לא זוכר שהספיקו לדבר אז אפילו.
אם הם נולדו בשלושים.
ב. ב-3 למרץ.
40'.
אולי התחילו לזרוק מילה פה. מילה שמה.
אבל לא.
לא
זוכר שהספיקו עוד לד. שהייתי יכול לדבר איתם.
כן אבל אני אומרת ההתנהגות שלהם
מבחינת בכי של תינוקות זה השתנה או התגבר?
או. הם הבינו באינסטינקט שלהם שהם צריכים להיות בשקט?
איך זה היה? איך היו תינוקות שם? איך התנהגו?
אני חושב שהתנהגו רגיל למה ש.
כל מה ש. כל המשפחה עשתה ל.
לתת קודם כל ל-2 התינוקות מה שה. הצרכים שלהם.
כן. אה-הא. אז הם לא הרגישו שינוי אתה אומר.
יכול להיות שהיה שינוי. אבל. אה. כל המשפחה.
כל האחיות וכולל אני.
היה הדאגה הראשונה הם. ואחר כך יתר.
כל אחד לפי המשקל שלו וכל אחד לפי הגובה שלו.
יותר מזה לא. לא. לא זוכר בצ'ר. ב. בגטו.
יכול לזכור הרבה דברים אחרים.
אבל בגטו לא זוכר למה שגם היה קצר מאוד.
מ-המ.
אני זוכר ה. איך.
הוציאו אותנו מהגטו. בהתחלה היו עגלות עם סוסים. נשים.
איך ה. איך הודיעו לכם שאתם צריכים לעזוב?
בצעקות. בצעקות.
תצאו. תרדו למטה?
קחו מה שאתם יכולים. בגדים.
אה. תעשו ותרדו.
אתם כבר התכוננתם ל. לצעקה הזאת שתרדו?
הכנתם כבר את ה.
תרמילים ואת הצידה לדרך? אתה זוכר דבר כזה?
מאז שעזבנו את הבתים תמיד היינו על.
אה. על פקלך.
על חבילות.
תמיד ידענו שזה זמני.
אתה זוכר מה. מה ההורים עשו עם דברי ערך שלהם?
עם פמוטים מכסף. עם תכשיטים?
אתה זוכר איזה התעסקות סביב זה?
תראי לרוב היהודים היה משהו. היו יהודים עם הרבה.
היו יהודים עם מעט והיו יהודים שלא היה להם כלום.
פמוטים היו לכל היהודים.
לאחד היה מכסף. לאחד היה מן ציפוי כסף.
לאחד היה מ. מ. אה. לא ברוזה. בוא נגיד קיפר.
כן. נחושת.
נחושת.
כן. אנחנו נעצור עכשיו ונמשיך אחר כך נצא להפסקה.
בבקשה.
עדות של פרוים ציבוטרו, יליד 1933 Iasi, רומניה על קורותיו בתור ילד ב-Iasi, בגטו Cernauti, ב-Bershad ובבית יתומים ב-Balta החיים לפני המלחמה; פליטים מפולין; בריחה ל-Cernauti; החיים תחת הכיבוש הסובייטי ב-1940; הכיבוש הגרמני - רומני בקיץ 1941; חקיקה אנטי יהודית; גירוש לגטו; גירוש לאזור Transnistria; העברה בצעדה עד Bershad; החיים במקום; הצטרפות לשורות המחתרת ולפרטיזנים; עונשי מוות; העברה לבית יתומים ב-Balta בינואר 1944; השחרור בידי הצבא האדום במרץ 1944; שיבה ל-Bershad; בריחה ל-Iasi במאי 1945; שיבה ללימודים; גיוס לשורות הצבא; נישואין; עלייה לישראל ב-1964; קליטה.
מספר פריט
10511596
שם פרטי
פרוים
שם משפחה
ציבוטרו
תאריך לידה
1933
מקום לידה
Iasi, רומניה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
09/06/2013
תקופת החומר עד
09/06/2013
מוסר החומר
ציבוטרו פרוים
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני