>
>
breadcrumbs.documents >
עדות של חנה סטרול לבית שוורץ, ילידת 1931 Iasi, רומניה על קורותיה על קורותיה בתור ילדה ב-Iasi

עדות של חנה סטרול לבית שוורץ, ילידת 1931 Iasi, רומניה על קורותיה על קורותיה בתור ילדה ב-Iasi

Testimony

00:00:41.380 00:00:49.775

היום יום שלישי. 4 ביוני 2013 כ"ו בחודש סיוון תשע"ג.

00:00:49.775 00:00:53.150

אני דליה מעוז. מראיינת את גברת חנה סטרול.

00:00:53.150 00:00:57.305

שנולדה ביאשי ברומניה בשנת 1931.

00:00:57.305 00:01:01.775

הראיון מטעם יד ושם ומתקיים בביתה של הגברת סטרול.

00:01:01.775 00:01:05.510

בוקר טוב לך ותודה רבה שהסכמת להיפגש איתנו.

00:01:05.510 00:01:08.060

בוקר טוב. תודה שבאתם.

00:01:08.060 00:01:08.600

אנחנו. אנחנו.

00:01:08.600 00:01:09.950

זה הזדמנות.

00:01:09.950 00:01:14.615

אנחנו נפתח את הפגישה בינינו בבקשה ממך לספר על בית אבא.

00:01:14.615 00:01:17.225

כל מה שתזכרי לספר על הבית.

00:01:17.225 00:01:22.340

סבא וסבתא. השמות של בני המשפחה בבקשה.

00:01:22.340 00:01:30.590

אני. אה. נולדתי במשפחה חמה. יפה.

00:01:30.590 00:01:36.390

היינו אח ואחות. הורים נהדרים.

00:01:37.390 00:01:43.385

קיבלתי המון חום. המון אהבה. המ.

00:01:43.385 00:01:47.705

לא. לא הבנתי מה. מה צריך יותר כי.

00:01:47.705 00:01:52.040

והבית היה יפה. מלא מכל טוב.

00:01:52.040 00:01:54.665

הבגדים שלנו היו יפים.

00:01:54.665 00:01:59.795

היינו באזור של. אה. לא רק של יהודים.

00:01:59.795 00:02:03.380

אבל כשהיינו יוצאים היינו בין ה.

00:02:03.380 00:02:06.800

כי היינו בולטים שאנחנו יהודים.

00:02:06.800 00:02:13.460

אנחנו לא. אבא היה לו מצב כלכלי טוב אז זה הרגישו.

00:02:13.460 00:02:16.910

אבל איך הייתם בולטים בתור יהודים? איך ראו?

00:02:16.910 00:02:20.345

ידעו שמה. ידעו למה ש.

00:02:20.345 00:02:25.140

מי שהיה מביא את העופות את ה. הוא היה.

00:02:25.140 00:02:25.935

הכירו אתכם.

00:02:25.935 00:02:30.455

הכירו. החלב מפ. רק מפרה אחד שהיו מביאים.

00:02:30.455 00:02:34.295

היה איזה משק 20 דקות מהעיר.

00:02:34.295 00:02:40.320

אז הייתה מגיעה רק מפרה אחת השמנת. רק מפרה אחת החמאה.

00:02:40.320 00:02:45.120

זה. זה. ידעו מה. מה לבקש.

00:02:45.120 00:02:52.265

וכן. ידעו שפה. אבל לא חשוב. זה היה טוב. זה היה בסדר.

00:02:52.265 00:02:55.820

זה אני לא הרגשתי שום.

00:02:55.820 00:02:59.345

הייתי. היה לי אסור לשחק עם כל ילד.

00:02:59.345 00:03:02.960

אז היה רק. אה. משפחה שהיה להם מכולת.

00:03:02.960 00:03:05.555

2 בנות ולי היה מותר רק איתם.

00:03:05.555 00:03:05.990

יהודים?

00:03:05.990 00:03:08.420

לשחק. היינו טיולים.

00:03:08.420 00:03:09.890

הם היו יהודים המשפחה?

00:03:09.890 00:03:12.950

יהודים. יהודים לא היו לנו חברים. אה.

00:03:12.950 00:03:13.400

נוצרים.

00:03:13.400 00:03:17.400

גויים. נוצרים. לא. אה. כולם יהודים.

00:03:17.400 00:03:19.005

במה אבא עסק?

00:03:19.005 00:03:24.270

אבא היה לו גראז' שאז היה. הוא היה היחיד בעיר.

00:03:24.270 00:03:27.240

שהיום דוקו זה שום דבר.

00:03:27.240 00:03:30.920

אבל אז דוקו זה היו לוקחים את הרכב

00:03:30.920 00:03:36.525

בטח של ראש העיר או של. אה. אדם עשיר.

00:03:36.525 00:03:41.325

למי היה אז רכב. וזה היו מחזיקים עם הנהג.

00:03:41.325 00:03:45.950

והיו משפשפים ועושים ומוציאים אוטו חדש.

00:03:45.950 00:03:49.925

היום צ'יק צ'אק זה יוצא. זה בסדר.

00:03:49.925 00:03:51.455

איך קראו לאבא?

00:03:51.455 00:03:56.055

לאבא קראו יאנקו. קראו יאנקו שוורץ.

00:03:56.055 00:03:56.790

ואימא?

00:03:56.790 00:03:59.825

ביידיש קראו לו מהשכונה.

00:03:59.825 00:04:06.695

כי הסבתא נשארה בשכונה לא רחוק מאיתנו וקראו לו יקי.

00:04:06.695 00:04:07.670

ואימא?

00:04:07.670 00:04:11.810

ולאימא קראו קלרה. בעברית זה חיה.

00:04:11.810 00:04:12.110

אימא הייתה בבית?

00:04:12.110 00:04:12.930

אימא הייתה בבית.

00:04:12.930 00:04:14.190

היא לא עבדה בחוץ.

00:04:14.190 00:04:17.820

היא לא עבדה בחוץ ושמה היה אישה

00:04:17.820 00:04:23.265

שהכובסת והיו מביאים הכל הביתה.

00:04:23.265 00:04:31.065

והיא הייתה רק. אה. כאילו לבישול והיא לא נתנה לאף אחד.

00:04:31.065 00:04:39.110

ומשפחה. אחיות. אה. גיסות אה. כל הזמן היה שמה.

00:04:39.110 00:04:43.060

לא היה טלפונים אז היו באים לראות.

00:04:43.060 00:04:51.195

אז היא כל הזמן היו אוכל. אה. עוגות טובות. אה.

00:04:51.195 00:04:54.600

דליקטסים שהיו עושים בבית.

00:04:54.600 00:04:56.745

ויש אח צעיר.

00:04:56.745 00:04:58.545

יש אח גדול ממני.

00:04:58.545 00:04:59.430

גדול ממך?

00:04:59.430 00:05:03.270

כן. ב-20 חודשים אני הייתי הקטנה.

00:05:03.270 00:05:04.960

מה שמו?

00:05:04.970 00:05:11.255

האא. קראו לו דבוצו. ביידיש קראו לו אברהם.

00:05:11.255 00:05:13.960

זה היה השם של סבא.

00:05:13.960 00:05:18.150

אבא שלי היה מאוד גאה בבית הכנסת.

00:05:18.150 00:05:26.685

למה שקודם קראו לו וביידיש אומרים [משובש] (יידיש).

00:05:26.685 00:05:31.005

כאילו השם של אבא ואחר כך קראו ל.

00:05:31.005 00:05:34.560

לאח. אפילו שהוא עוד לא היה לו את ה.

00:05:34.560 00:05:35.430

בר מצווה.

00:05:35.430 00:05:40.200

אה. לא היה לו. מסכן. אבל הוא היה גאה. שיש לו בן.

00:05:40.200 00:05:45.090

אז היו קוראים לו כשנתנו מהתורה או משהו היו.

00:05:45.090 00:05:51.930

אז היו קוראים לו. אה. אברהם ברבייק.

00:05:51.930 00:05:58.980

ומה זה הוא. זה היה גם אני הייתי גאה.

00:05:58.980 00:06:07.935

וסבתא שמה ואחיות של אבא והרגשנו את החג.

00:06:07.935 00:06:10.830

אב. סבא וסבתא גרו ב. גם כן בעיר?

00:06:10.830 00:06:13.770

הסבא לא היה. סבא נפטר.

00:06:13.770 00:06:14.320

וסבתא?

00:06:14.320 00:06:16.730

אני לא הכרתי את סבא. רק את סבתא.

00:06:16.730 00:06:22.430

היא גרה באזור איפה שהיה לאבא את הגראז'.

00:06:22.430 00:06:24.595

את זוכרת את השם שלה?

00:06:24.595 00:06:32.660

כן. סבתא שרה. יש לנו שם על בן דוד שלי שהוא ה.

00:06:32.660 00:06:37.550

הצעיר ואחות של אבא היא אמרה אם

00:06:37.550 00:06:43.070

אני לא אתן את השם אז קוראים לו שורין. אחרי הסבתא.

00:06:43.070 00:06:45.695

את זוכרת גם את השם של סבא?

00:06:45.695 00:06:47.735

אפילו שלא הכרת אותו?

00:06:47.735 00:06:53.985

אהה. הסבא הוא אברהם.

00:06:53.985 00:07:00.060

אה. נכון בן אברהם. ואם. אז ההורים של. של אימא שלך?

00:07:00.060 00:07:06.720

ש. ההורים של אימא שלי אז. אה. קראו להם אימברג. איציק.

00:07:06.720 00:07:16.170

לסבא קראו איציק והוא אח של אימבר שעשה את התקווה שלנו.

00:07:16.170 00:07:20.730

ו. יש לי תמונות אני אראה אותם.

00:07:20.730 00:07:25.355

אה. הסבא עם אני עוד לא הייתי בחיים כשהוא נפטר

00:07:25.355 00:07:27.830

אני חושבת ככה אני רואה שמה איזה תינוק.

00:07:27.830 00:07:29.060

הם גם גרו ביאשי?

00:07:29.060 00:07:32.270

לא. לא. לא. הם גרו בחוש.

00:07:32.270 00:07:37.435

ו. אבל אחיות של אימא כן. אה.

00:07:37.435 00:07:43.350

באו ליאשי למה שמה היה עיירה קטנה ושמה הם גרו.

00:07:43.350 00:07:44.310

וסבתא מצד אימא?

00:07:44.310 00:07:47.010

סבתא מצד אימא.

00:07:47.010 00:07:52.215

אה. היא קבורה בדיוק ב.

00:07:52.215 00:07:58.860

אותו הבית הקברות שהביאו את ה.

00:07:58.860 00:08:04.605

את ה. רכבות מיאשי בפודילואיי.

00:08:04.605 00:08:09.180

למה ש. סבתא רבא שלי שמה

00:08:09.180 00:08:13.785

זה היה עיירה של רחוב אחד וכולם היו יהודים.

00:08:13.785 00:08:18.645

והיה להם משק. למה שהיה 20 דקות מהעיר.

00:08:18.645 00:08:21.720

והיו עובדים את המשק.

00:08:21.720 00:08:24.360

בטח לא הם. היה. היו פועלים.

00:08:24.360 00:08:27.900

והיו מביאים את התוצרת ביאשי בשוק.

00:08:27.900 00:08:33.300

אז הסבתא הייתה גרה בפודילואיי

00:08:33.300 00:08:39.200

וביום אחד סבתא שלי רצתה לנסוע ל. לראות את אימא שלה.

00:08:39.200 00:08:43.700

והיה יום חם ואיך שרכבות עבדו אז.

00:08:43.700 00:08:48.845

אז. אה. היא הגיעה. אני לא יודעת כמה שעות זה לקח לה.

00:08:48.845 00:08:53.825

וכשהיא הגיעה היה לה מאוד מאוד לא טוב והיא נפטרה שם.

00:08:53.825 00:08:56.735

אז שניהם קבורות באותו ה.

00:08:56.735 00:08:57.350

מקום.

00:08:57.350 00:08:58.240

כן.

00:08:58.240 00:09:00.810

אתם הייתם משפחה דתית?

00:09:00.810 00:09:04.130

אנחנו. לא יודעת איך להסביר כאן

00:09:04.130 00:09:06.695

כי הם לא יכולים להבין מה זה חילוני.

00:09:06.695 00:09:10.940

אנחנו היינו חילונים אבל אני בתור ילדה

00:09:10.940 00:09:13.140

לא יכלתי להיכנס למטבח.

00:09:13.140 00:09:18.690

לא להחליף חס וחלילה ממגירה הזאת למגירה אחרת איזה כפית.

00:09:18.690 00:09:25.815

היינו. אני חושבת. יותר דתיים מה שהיום הדתיים.

00:09:25.815 00:09:33.045

ואבא שלי היה תורם בבית הכנסת אין מה לדבר.

00:09:33.045 00:09:38.660

אבל המ. ה. מהאזור שלנו אז אם היה הייתה

00:09:38.660 00:09:45.100

ידעו מאיזה מקום איזה ילדה שאין לה הורים וש.

00:09:45.100 00:09:49.495

היא צריכה להתחתן וזה. אז כולם היו אוספים.

00:09:49.495 00:09:53.720

והיו עושים את החתונה והיו דואגים

00:09:53.720 00:09:59.630

איזה חדר ומטבח ומשהו וכל אחד היה תורם איזה ריהוט.

00:09:59.630 00:10:06.335

איזה. אה. אני יודעת מה? מצעים. מגבות. אה.

00:10:06.335 00:10:08.360

להלביש אותה בתור כלה.

00:10:08.360 00:10:08.660

[משובש].

00:10:08.660 00:10:13.670

לא. זה ממש רק לקחת את ה. את הזוג.

00:10:13.670 00:10:14.165

ביחד.

00:10:14.165 00:10:17.130

ולהלביש אותם ולהביא אותם.

00:10:17.130 00:10:19.485

איפה יש היום דברים כאלו?

00:10:19.485 00:10:21.660

אימא שלך למדה. בבית ספר?

00:10:21.660 00:10:24.105

אימא שלי למדה בעיר שלה.

00:10:24.105 00:10:25.080

כן. ואבא שלך?

00:10:25.080 00:10:27.315

אבל. אבא שלי גם כן.

00:10:27.315 00:10:33.210

אבא שלי למד באותו הבית ספר. מה שאח שלי למד.

00:10:33.210 00:10:37.585

ואחר כך כש. זה היה בית ספר יהודי.

00:10:37.585 00:10:40.820

ואחר כך כשאני הגעתי אחרי השואה

00:10:40.820 00:10:44.540

אני גם הייתי בבית ספר יהודי. רק של הבנות.

00:10:44.540 00:10:49.990

אבל אה. סגרו שמה. אני לא יודעת מה קרה.

00:10:49.990 00:10:54.120

שזה עברנו באותו הבית ספר ש.

00:10:54.120 00:11:00.825

שאח שלי למד ו. שמה גמרתי את ה-8 כיתות.

00:11:00.825 00:11:05.670

ואיך שגמרתי לא רציתי ל. ללכת הלאה ללמוד.

00:11:05.670 00:11:08.820

אבל מה שאת מספרת עכשיו זה אחרי המלחמה?

00:11:08.820 00:11:10.150

טוב. אם את שואלת אותי.

00:11:10.150 00:11:10.890

כי לפני המלחמה.

00:11:10.890 00:11:11.940

את שואלת אותי.

00:11:11.940 00:11:12.750

לא. אני שואלת עכשיו.

00:11:12.750 00:11:13.860

לפני המלחמה.

00:11:13.860 00:11:15.720

אני עדיין בתקופה לפני המלחמה.

00:11:15.720 00:11:16.395

אוקי.

00:11:16.395 00:11:19.770

אז את היית אמורה לס. ללכת לבית ספר?

00:11:19.770 00:11:20.505

הלכתי.

00:11:20.505 00:11:21.195

הלכת.

00:11:21.195 00:11:26.250

היה בית ספר קראו לבית ספר הזה ברומנית

00:11:26.250 00:11:29.280

[משובש] (רומנית).

00:11:29.280 00:11:34.620

זאת אומרת היה בית ספר של בנות. אה. יהודיות.

00:11:34.620 00:11:35.505

כן.

00:11:35.505 00:11:41.690

ו. גם היה בית ספר שאם היה צורך ילדים שאין להם

00:11:41.690 00:11:47.930

או מה. אימא הייתה מכינה לי 2 מנות של סנדוויצ'ים ופרי

00:11:47.930 00:11:53.215

והייתה אומרת: "תשימי לב. איזה ילדה לא הביאה ותתני לה".

00:11:53.215 00:11:54.120

יופי.

00:11:54.120 00:11:59.460

ואם בחורף הי. היו דברים שגדלנו וזה.

00:11:59.460 00:12:01.920

היא הייתה אומרת. תשימי לב. אה.

00:12:01.920 00:12:06.195

איזה מישהי שאין לה נעליים או מה. תביאי אותה.

00:12:06.195 00:12:09.645

אני אתן לה ארוחה חמה וזה. ו.

00:12:09.645 00:12:14.435

אני מכינה את הדברים האלו ישר לתת לילדים.

00:12:14.435 00:12:20.680

לא במקום ולא לחלק ולא. זה היה הסגנון של אז.

00:12:20.680 00:12:22.555

פשוט לתת לבן אדם.

00:12:22.555 00:12:25.270

המורים בבית הספר היו כולם יהודים?

00:12:25.270 00:12:27.200

כן. כולם יהודים.

00:12:27.200 00:12:32.335

אפילו בסוף השנה שהיו צריכים לתת את המבחן.

00:12:32.335 00:12:37.300

באו מבית ספר אחר. גם יהודי. זה היה.

00:12:37.300 00:12:39.880

וזה היה בית ספר משותף לבנים או רק?

00:12:39.880 00:12:40.570

לא. לא. לא. לא. לא.

00:12:40.570 00:12:41.500

רק בנות יהודיות למדו?

00:12:41.500 00:12:48.110

רק בנות. רק בנות. והיה אורט. שזה היה בית ספר לבנים.

00:12:48.110 00:12:51.090

קראתם עיתון בבית?

00:12:51.090 00:12:53.865

אה. היה עיתון בבית.

00:12:53.865 00:13:00.285

לא זוכרת מה ש. סבא שלי היה לו. אה. מינוי.

00:13:00.285 00:13:02.775

אני לא זוכרת את השם.

00:13:02.775 00:13:09.300

א. אמרו לי. ואחר כך הבן דוד שלי שנפטר הוא בן 90 לפני.

00:13:09.300 00:13:13.910

אה. הוא היה הגדול במשפחה. לפני איזה שנה וחצי.

00:13:13.910 00:13:18.470

הוא אמר לי שאפילו מהמינוי שלחו לו.

00:13:18.470 00:13:22.445

כאילו בסוף השנה היו שולחים מתנה. שלחו לו שעון.

00:13:22.445 00:13:32.570

וזה היה. אה. לאימא שלי היה לה כתב הרבה יותר יפה.

00:13:32.570 00:13:38.160

מה ששלי תמיד היא הייתה אומרת: "מה קרה לך? איך את כותבת?"

00:13:38.160 00:13:41.990

כאילו שלה היא הייתה ממש עם ה.

00:13:41.990 00:13:44.840

קראו ספרים בבית? היה ארון ספרים?

00:13:44.840 00:13:49.095

קראו. אני זוכרת בתור ילדה.

00:13:49.095 00:13:53.940

לא חשוב שלקחו לנו את הכל. היה אה.

00:13:53.940 00:14:00.585

[משובש] (רומנית). היה רומן. היה. אממ.

00:14:00.585 00:14:06.190

זה מה שיכלתי כאילו היה עוד.

00:14:07.580 00:14:13.230

אהה. גם כן. אה. מה שהיה פעם.

00:14:13.230 00:14:17.205

זאת אומרת רומנים ש. ש.

00:14:17.205 00:14:23.285

של ה. מלחמות ושל האבא שלי היה מתעניין.

00:14:23.285 00:14:31.160

עכשיו אני נזכרת כשאומרים יש לי ערוץ דוקומנטרי מרומניה

00:14:31.160 00:14:36.570

ומראים מפעם לפעם מה שהיה לפני 200 שנה ו.

00:14:36.570 00:14:40.485

אז אני נזכרת שזה כן היה בבית.

00:14:40.485 00:14:43.050

באיזו שפה אתם דיברתם בבית?

00:14:43.050 00:14:44.385

רק רומנית.

00:14:44.385 00:14:45.225

רק רומנית?

00:14:45.225 00:14:49.740

ההורים. דיברו ביניהם אם רצו סוד.

00:14:49.740 00:14:54.930

אבל אימא שלי. היא הייתה מאוד. אה. פדנטית.

00:14:54.930 00:15:01.305

נו. היא לא רצתה שאנחנו נשנה את ה. את האקצנט שלנו.

00:15:01.305 00:15:05.090

כי אם מדברים יידיש. אנחנו לא שמים לב עכשיו.

00:15:05.090 00:15:06.785

עכשיו אני יודעת יידיש.

00:15:06.785 00:15:12.915

אז היא הייתה אומרת ששרים את הרומנית והיא לא רצתה את זה.

00:15:12.915 00:15:16.950

הייתם משפחה ציונית? דיברו על ארץ ישראל?

00:15:16.950 00:15:27.615

היה פע. היה שיחה שאחר כך אני כמה פעמים אמרתי לאימא על זה.

00:15:27.615 00:15:32.070

אבא בא בצוהריים שמה זה היה צוהריים.

00:15:32.070 00:15:37.620

הוא בא בצוהריים והוא אמר אה.

00:15:37.620 00:15:44.730

הוא אמר לאימא שבעיר אפשר לעשות ניירות

00:15:44.730 00:15:51.540

ואפשר לעזוב כאן ולנסוע לפלשתינה.

00:15:51.540 00:15:57.950

אז אימא שלי נהייתה כולה אדומה: "מה אתה רוצה לעשות?

00:15:57.950 00:16:02.225

איך אני אקח את הבובות האלה בחולות שמה?

00:16:02.225 00:16:06.560

בחום הזה? ואני עם המיגרנות שלי.

00:16:06.560 00:16:09.505

איך אתה חושב על זה?"

00:16:09.505 00:16:13.875

אז הוא הסתכל עליה אומר: "לא אמרתי שום דבר".

00:16:13.875 00:16:17.590

ובזה השיחה נגמרה.

00:16:19.340 00:16:28.070

כעבור שנים שגדלתי ואני רציתי שאימא תעזוב. גם היא לא רצתה.

00:16:28.070 00:16:31.490

אז אמרתי לה שיכול להיות ש. אה.

00:16:31.490 00:16:36.900

לא הייתי צריכה להיות יתומה. טוב זה הפריע.

00:16:36.900 00:16:39.960

אתם גרתם בבית בודד או בדירה?

00:16:39.960 00:16:47.100

זה היה קרקע. אבל זה היה כאילו חצר ארוך.

00:16:47.100 00:16:59.145

ואחרינו. לפנינו היה. אה. דייר שהוא היה היחיד שהיה גוי.

00:16:59.145 00:17:04.965

ואחרינו היה משפחה. 2 משפחות של יהודים.

00:17:04.965 00:17:09.455

זאת אומרת. היה אחד שקראו לו וקסלר.

00:17:09.455 00:17:15.430

היה לו 2 בנים ואשתו הייתה משותקת אבל היא הייתה הולכת קשה.

00:17:15.430 00:17:22.335

ו. ואחריו זה היה אחד שקראו לו עזריאל.

00:17:22.335 00:17:27.690

והיה לו 2 בנות. בנות גדולות. לא כמוני.

00:17:27.690 00:17:30.330

אני הייתי הכי קטנה שמה.

00:17:30.330 00:17:42.280

האא. ובסוף החצר ממש בסוף היה משפחה ש. איך קראו להם?

00:17:42.920 00:17:50.820

אה. שכחתי. שמאוד נבהלתי ביום השואה כשהיא.

00:17:50.820 00:17:57.225

היה להם. אה. 2 בנים ובת. לא. 2 בנות ובן.

00:17:57.225 00:18:08.250

והבת בת 16. היא רצה והיא צעקה שהורגים את היהודים ב. בעיר.

00:18:08.250 00:18:18.840

אנחנו לא דיברנו ה. ה. לפ. אני רוצה לגמור עם ה.

00:18:18.840 00:18:24.580

תקופה. עד לאותו היום של השואה.

00:18:24.740 00:18:33.015

התחילו כל מיני שיטות עם הלגיונרים ועם ה. בתקופת ה. ה.

00:18:33.015 00:18:34.200

קוזיסטים?

00:18:34.200 00:18:37.050

קוזיסטים. תפסו את היהודי הזה. ו.

00:18:37.050 00:18:38.460

מי זה היהודי הזה?

00:18:38.460 00:18:42.555

ה. ה שכן שלנו שקראו לו עזריאל.

00:18:42.555 00:18:45.705

בטעות קראו לו עזריאל עזריאל.

00:18:45.705 00:18:50.820

השאלה מי שכתב את התעודת לידה

00:18:50.820 00:18:54.710

ואם שלחו מישהו ושאלו אותו פעמיים.

00:18:54.710 00:18:57.800

אז הוא במקום שיגיד את השם של המשפחה.

00:18:57.800 00:19:00.625

אז. זה יצא עזריאל עזריאל.

00:19:00.625 00:19:03.705

וכל כך הרביצו לו. מסכן.

00:19:03.705 00:19:05.070

מי הרביץ לו?

00:19:05.070 00:19:08.100

אה. מי שתפס אותו. בעיר.

00:19:08.100 00:19:08.400

אבל מי זה היה?

00:19:08.400 00:19:13.410

גויים. מי? שהוא יהודי. אז אה.

00:19:13.410 00:19:16.080

אבל זה עוד היה הרבה לפני המלחמה.

00:19:16.080 00:19:18.900

הרבה לפני. ואחר כך הליגיונרים

00:19:18.900 00:19:23.680

גם היו תופסים יהודים ברחוב וזה ו.

00:19:23.680 00:19:27.515

מה את יכולה לספר על התקופה של הליגיונרים? מה את זוכרת?

00:19:27.515 00:19:30.530

אני זוכרת שהתחילו להכין אותנו.

00:19:30.530 00:19:34.600

הילדים. שהלכנו לבית ספר.

00:19:34.600 00:19:40.925

שנגיד בפינה הזאת. אה. איפה שצריכים לעבור. לעבור.

00:19:40.925 00:19:41.825

לצד השני.

00:19:41.825 00:19:47.945

מהצד השני למה ששמה. אה. יש הליגיונרים ובאים שמה

00:19:47.945 00:19:52.490

וזה ושלא יראו ילדה קטנה שהיא יהודייה או מה

00:19:52.490 00:19:55.665

ש. לא לא לנקום בה.

00:19:55.665 00:19:58.335

את הלכת לבד לבית ספר או הלכו איתך?

00:19:58.335 00:20:05.270

אני. אה. היה תקופה שהלכו איתי ואחר כך כבר הלכתי לבד.

00:20:05.270 00:20:07.175

אני הייתי ילדה עצמאית.

00:20:07.175 00:20:10.430

אבא שלי נתן לי כל הזמן הרבה ביטחון.

00:20:10.430 00:20:14.135

הרבה את חכמה. את כבר יודעת את ככה את ככה.

00:20:14.135 00:20:16.370

וזה טוב שעשו ככה.

00:20:16.370 00:20:19.435

הליגיונרים. הייתה להם תלבושת מיוחדת?

00:20:19.435 00:20:22.590

הליגיונרים לא היה להם. ל.ל. כן.

00:20:22.590 00:20:26.880

הליגיונרים היו עם חולצה ירוקה.

00:20:26.880 00:20:36.890

והגברים היה להם אה. פה כמו שאה. פומפונים כאלו בירוק.

00:20:36.890 00:20:41.840

כאילו שקר וזה. אז לא יכולים להראות את החולצה

00:20:41.840 00:20:47.510

אז גבר וזה אז ושם פה ב. בפאסון את ה.

00:20:47.510 00:20:48.050

פונפון.

00:20:48.050 00:20:50.485

כן. פומפון כי הוא משם.

00:20:50.485 00:20:54.825

היו גם הרבה יהודים שעשו מתחת.

00:20:54.825 00:20:59.400

כאילו שאם היו מתקרבים היו הופכים שיוכלו לעבור.

00:20:59.400 00:21:04.310

זה היה מן טריק כזה. האא.

00:21:04.310 00:21:11.525

ו. כשהיה ליגיונרים הוציאו כל מיני.

00:21:11.525 00:21:12.110

חוקים.

00:21:12.110 00:21:16.580

חוקים. אז הוציאו ש.

00:21:16.580 00:21:21.035

אה. צריכים להוציא יהודים מהבתים ה.

00:21:21.035 00:21:26.335

לא חשוב שלא כל כך הצליחו. לא כל כך אה. עשו עוד.

00:21:26.335 00:21:34.500

או שצריך אה. את העסק למי שיש לכתוב את השם.

00:21:34.500 00:21:36.495

ברומנית. מה. ששותף רומני?

00:21:36.495 00:21:37.995

לא. ברומנית היה.

00:21:37.995 00:21:43.005

אבל. אה. שיהיה שותף עם ה. נוצרי.

00:21:43.005 00:21:47.625

שלא יהיה. שליהודים לא יהיו עסקים.

00:21:47.625 00:21:53.350

אז אבא לקח מישהו. שהוא היה מן שום כלום.

00:21:53.660 00:21:56.280

הוא היה אבל רומני נוצרי.

00:21:56.280 00:22:00.885

הוא היה נוצרי והוא היה מהשכונה ש.

00:22:00.885 00:22:05.010

כאילו ש. של סבתא שאבא היה.

00:22:05.010 00:22:08.415

והוא נהיה שום דבר. זה היה אני לא יודעת מה.

00:22:08.415 00:22:14.280

והיה נכנס לשתות ב. ביום אה. שבת'

00:22:14.280 00:22:17.685

והיה יוצא ביום שני בלי שום דבר.

00:22:17.685 00:22:24.300

היו לו 2 ילדים ואבא קרא לו ואמר: "בוא נעשה עסק.

00:22:24.300 00:22:27.705

אני אתן לך". הוא לא ידע מקצוע ושום דבר.

00:22:27.705 00:22:30.455

"אני אתן לך כך וכך לחודש.

00:22:30.455 00:22:37.085

אני מוריד את השם שלי ואני שם את השם שלך". הוא מאוד שמח.

00:22:37.085 00:22:42.860

במשך הזמן הבן אדם הזה ביקש עוד ועוד ועוד ועוד ועוד.

00:22:42.860 00:22:51.440

ועד שאימא כשהייתה או. לוקחת אותנו ל. לקנות נעליים או משהו.

00:22:51.440 00:22:56.685

היא הייתה מזמינה את אשתו שלקנות בשביל הילדים שלו.

00:22:56.685 00:23:00.960

או שפעם בא אבא ואמר זה לא ילך ככה.

00:23:00.960 00:23:04.680

הוא אומר: "מה. איזה חברים אנחנו? אנחנו שותפים אנחנו?

00:23:04.680 00:23:08.370

אף פעם לא ישבנו בשולחן אחד וזה".

00:23:08.370 00:23:11.880

אז את תצטרכי לעשות ארוחה ואנחנו צריכים

00:23:11.880 00:23:17.370

להזמין אותו עם אשתו ועם ה. ואז קרה דבר ש.

00:23:17.370 00:23:23.000

אבל אנחנו בתור ילדים היינו רק שומעים. לא היינו מתערבים.

00:23:23.000 00:23:30.465

אימא עשתה שולחן יפה והיא עשתה בורש.

00:23:30.465 00:23:34.155

הם אוהבים את ה. מרק הזה.

00:23:34.155 00:23:39.945

ו. היא שמה את הפלפל חריף על השולחן. מי שרוצה.

00:23:39.945 00:23:45.370

והוא טעם. הוא אומר: "זה הבורש של הג'ידנים".

00:23:45.620 00:23:49.165

אבא הלך. לקח את הפלפל.

00:23:49.165 00:23:53.810

חתך אותו והכניסו אותו כולו בתוך הצלחת שלו.

00:23:53.810 00:23:58.375

אומר: "תשים. תסובב כמה שאתה אוהב".

00:23:58.375 00:24:03.105

ואני הסתכלתי. והוא נהיה כל כך אדום התחיל להשתעל וזה.

00:24:03.105 00:24:08.565

והוא שתה והתחיל לדבר.

00:24:08.565 00:24:14.235

שתה יין. שתה צויקה והתחיל.

00:24:14.235 00:24:21.840

אנחנו אכלנו מה ששמו לנו ילדים ואשתו ש. ש. ידעה לא להתערב.

00:24:21.840 00:24:28.365

והוא התחיל לספר לאבא: "תראה אני כל כך אוהב אותך ו.

00:24:28.365 00:24:31.685

אתה חבר שלי. גדלנו ביחד.

00:24:31.685 00:24:36.270

אבל אתה צריך לדעת מה קורה בסניף.

00:24:36.340 00:24:40.500

אנחנו רוצים לגמור את הז'ידן.

00:24:40.870 00:24:44.245

אז איך אנחנו יכולים?

00:24:44.245 00:24:55.195

אני. חייב להגיד. החבר הכי טוב שלי לאחת מה. מהסניף.

00:24:55.195 00:24:58.160

ההוא. אין לו שום סנטימנט אליך.

00:24:58.160 00:25:02.780

ההוא בא והורג את המשפחה. אותך וזה.

00:25:02.780 00:25:08.850

והוא ייתן לי חבר שלו ואז אני אעשה את זה איתו".

00:25:08.850 00:25:13.065

אבל זה כבר היה ב-41' אני חושבת.

00:25:13.065 00:25:17.940

זה כבר היה ב-41' שכבר הייתה באמת הוראה לפנות את ה

00:25:17.940 00:25:18.570

לא לא לא.

00:25:18.570 00:25:18.870

לא? עוד לפני?

00:25:18.870 00:25:26.865

זה היה ב-40'. בטח. למה שב-41'. אה. ב-40' אה.

00:25:26.865 00:25:29.775

כשהתחילה ממש המלחמה.

00:25:29.775 00:25:36.015

והיו צריכים לעבור דרכנו. ל.

00:25:36.015 00:25:40.935

לעבור את הגבול להיכנס לרוסיה בסרביה.

00:25:40.935 00:25:46.440

אז הרחוב של ה. הרחוב הזה מי שמכיר.

00:25:46.440 00:25:48.570

יאשי הוא רחוב מאוד ארוך.

00:25:48.570 00:25:49.110

כן.

00:25:49.110 00:25:53.200

אה. פקורר קוראים לו. זה היה מביא לגבול.

00:25:53.200 00:26:02.295

אז אמרו כל היהודים שגרים שמה אסור שיהיה אף יהודי.

00:26:02.295 00:26:03.690

ב-40'?

00:26:03.690 00:26:07.965

והוציאו. כולם הוציאו משמה. את הדודה.

00:26:07.965 00:26:11.215

סבתא כבר לא חיה. את הדודות.

00:26:11.215 00:26:16.385

כולם יצאו משמה והיו צריכים לחפש איפה לגור.

00:26:16.385 00:26:25.010

זה לא היה כל כך קל כי התחילו כאילו לצמצם את ה. את הרחובות.

00:26:25.010 00:26:31.130

ו. גם אבא היה צריך לצאת משמה עם ה.

00:26:31.130 00:26:32.510

המוסך היה שם?

00:26:32.510 00:26:41.060

כן. אז. אה. הוא עשה עם. אה. עסק. עם אחד בשם אילוץ.

00:26:41.060 00:26:44.920

הוא היה מהנדס. הוא היה יהודי.

00:26:44.920 00:26:51.345

בדיוק מול ה. ה. קוראים לזה אוזינה.

00:26:51.345 00:26:56.415

זה התחנה של רכבת ה. רכבת החשמל.

00:26:56.415 00:27:07.965

ושמה היה לו רק את ה. כל לרכב מה שהיה אז ה.

00:27:07.965 00:27:10.350

המונית ה. שלהם הפרטית.

00:27:10.350 00:27:10.665

כן.

00:27:10.665 00:27:17.160

‮של ה. קצינים של ה-‭S.S‬-ניקים והם היו משלמים. לא בלי כסף.‬

00:27:17.160 00:27:23.445

ואז כבר ה. הנוצרי הזה לא היה ב.

00:27:23.445 00:27:24.150

בעסק?

00:27:24.150 00:27:29.680

בעסק. למה שהוא. היהודי הזה חי עם גויה.

00:27:29.680 00:27:35.975

והוא שם את השם שלו וגם את התעודה של מהנדס.

00:27:35.975 00:27:38.450

אבל זה היה ב 41' או ב-40'?

00:27:38.450 00:27:40.880

אז זה היה כבר אני חושבת ב-41'.

00:27:40.880 00:27:42.770

ב-41' זה היה.

00:27:42.770 00:27:45.625

כן. זה היה ב-41'. ו.

00:27:45.625 00:27:51.500

אבל לפני 41' על החיים. כבר היו כל מיני. אה.

00:27:51.500 00:27:51.950

אנחנו לא.

00:27:51.950 00:27:54.385

חוקים. היה תקנון ליהודים.

00:27:54.385 00:27:57.885

בסדר אבל. אני לא יודעת איך להסביר.

00:27:57.885 00:28:03.360

או שלא הייתי מספיק גדולה או שה. ה.

00:28:03.360 00:28:09.980

הגנה של ההורים היא הייתה כל כך טובה שלא היינו.

00:28:09.980 00:28:13.790

איך היו היחסים שלכם נגיד עם השכן הזה הנוצרי שהיה לכם?

00:28:13.790 00:28:18.815

אז זהו. השכן הזה הוא היה אדם הכי נחמד.

00:28:18.815 00:28:24.755

אבל הוא. הוא פחד מכל ה. מכל הרחוב.

00:28:24.755 00:28:29.720

כי אבא היה לנו בייביסיטר.

00:28:29.720 00:28:35.100

בשביל. אה. בחגים בשביל הנרות בשביל אה.

00:28:35.100 00:28:40.650

הם הולכים אה. לאיזה הצגה או איזה חתונה או מה.

00:28:40.650 00:28:43.710

אז. אה. קראו לה גליה.

00:28:43.710 00:28:48.465

לאישה הזאת הייתה באה ו. שומרת עליהם.

00:28:48.465 00:28:49.425

נוצרייה?

00:28:49.425 00:28:57.660

נוצרייה. ו. היא לא הגיעה באיזה. אה. חג של ראש השנה.

00:28:57.660 00:29:01.200

ואימא מאוד דאגה ודאגה ודאגה.

00:29:01.200 00:29:04.605

אז אבא אמר: "אל תדאגי מותק.

00:29:04.605 00:29:08.895

הבית שלנו יהיה כל כך שמור. תראי מה אני עושה".

00:29:08.895 00:29:16.770

והוא לקח את המפתחות. את הצרור. ודפק בדלת לשכן וקרא לו.

00:29:16.770 00:29:18.210

קראו לו קורצ'יובאן:

00:29:18.210 00:29:25.370

"בוא. תעשה לי טובה. אני מאחר לבית הכנסת ויש נרות.

00:29:25.370 00:29:29.555

אני אקח את הילדים איתי. אבל קח את המפתחות.

00:29:29.555 00:29:34.610

תסתכל על ה. נרות כל פעם שלא יקרה משהו.

00:29:34.610 00:29:40.055

אנחנו שכנים חס וחלילה קורה משהו גם אתה על ידי".

00:29:40.055 00:29:47.830

הוא. הוא קיבל את זה כמו ציון לשבח למי למי נותנים.

00:29:47.830 00:29:55.665

והוא אז מאוד שמח: "כן כן אדון שוורץ. תבקש גם בשבילנו".

00:29:55.665 00:30:04.575

ילדים לא היה להם. וזה מאז הוא ממש הרגיש. אה.

00:30:04.575 00:30:05.670

אחריות.

00:30:05.670 00:30:09.740

אחריות עליהם. והיא גם כן.

00:30:09.740 00:30:11.270

היא הייתה אישה מאוד נחמדה.

00:30:11.270 00:30:13.910

הילדים לא היו לה והיא הייתה סורגת

00:30:13.910 00:30:18.775

אז אני הייתי לומדת ממנה. היא הייתה רוקמת. אני לומדת ממנה.

00:30:18.775 00:30:24.750

והיא מאוד אהבה אותי וזה היה בסדר. זה היה יחס יפה.

00:30:24.750 00:30:32.445

אבל. אה. באותו היום. אני הגעתי כבר ביום של 41'?

00:30:32.445 00:30:34.500

כן. אני עוד רוצה לשאול אותך.

00:30:34.500 00:30:37.035

ב-41' הייתה הפצצה של ה.

00:30:37.035 00:30:43.125

ברית-המועצות. של הצבא האדום על יאשי. לשם את כבר הגעת?

00:30:43.125 00:30:45.270

בסדר. בסדר.

00:30:45.270 00:30:48.090

עוד לא. היה מפקד. מפקד של האוכלוסייה.

00:30:48.090 00:30:49.950

את יודעת להגיד על זה דבר מה?

00:30:49.950 00:30:59.900

אני יודעת שה. ה. המטוסים שהגיעו. אנחנו היינו בחצר שמה.

00:30:59.900 00:31:08.190

יותר רחוק מה. כניסה שלנו היה דשא גבוה והיינו בשמש.

00:31:08.190 00:31:15.705

כאילו ב. להשתזף כי אימא הייתה שמה מים בשמש היה לנו.

00:31:15.705 00:31:18.450

אה. איך קוראים לזה?

00:31:18.450 00:31:23.340

לא אמבטיה. זה מן כזה אמבטיה עם גב כזה עגול.

00:31:23.340 00:31:27.180

והיא הייתה שמה מים שזה יהיה חם מהשמש

00:31:27.180 00:31:30.060

והיא הייתה אומרת לנו שנלך.

00:31:30.060 00:31:35.940

אה. להשתזף קצת וליש. להיכנס למים על זה.

00:31:35.940 00:31:39.705

זה היה מן. כשלא יכלנו ללכת לבריכה וזה.

00:31:39.705 00:31:44.385

והלכנו שמה ופתאום אנחנו שוכבים שם בדשא.

00:31:44.385 00:31:50.730

ו. אחי אומר [משובש] (רומנית).

00:31:50.730 00:31:56.070

שטוקה כנראה היה אז היה מטוס מסוים שהיה שטוקה.

00:31:56.070 00:32:01.980

שטוקה יש גם דג ברומניה היה שקוראים לה. לו שטוקה.

00:32:01.980 00:32:05.550

אז קראו לו שטוקה ואני צוחקת אמרתי:

00:32:05.550 00:32:08.715

"אה. אתה יודע זה אולי זה קרפ?"

00:32:08.715 00:32:15.510

כי קרפיון אז וצחקנו. ופתאום שמענו שצריכים.

00:32:15.510 00:32:17.780

אהה. מתחיל פגזים.

00:32:17.780 00:32:24.200

חשבנו שזה סתם ולקחנו את הבגדים ורצנו הביתה.

00:32:24.200 00:32:26.300

זה יוני 41'.

00:32:26.300 00:32:27.230

זה כנראה.

00:32:27.230 00:32:31.230

ב-28 ביוני ב-41'. באמת הפציצו.

00:32:31.230 00:32:35.370

לא. לא. לא. זהו. זהו. אני לא זוכרת את התאריך של ה.

00:32:35.370 00:32:39.255

אז הייתה הפצצה של ה. הייתה אזעקה של ה.

00:32:39.255 00:32:39.690

כן.

00:32:39.690 00:32:40.560

המטוסים הגרמניים.

00:32:40.560 00:32:44.925

נכנסנו הביתה ו. טוב שבאתם וזה.

00:32:44.925 00:32:50.295

ו. אבא לא היה כי זה היה בערך שעות. אה.

00:32:50.295 00:32:53.690

צוהריים אני חושבת. כמה שאני זוכרת.

00:32:53.690 00:32:56.975

לא זוכרת בדיוק אם זה היה

00:32:56.975 00:33:01.910

לפני צוהריים או צוהריים או קצת אחרי הצוהריים. לא זוכרת.

00:33:01.910 00:33:03.365

זה היה כבר לפנות ערב.

00:33:03.365 00:33:04.460

אה. אז זה.

00:33:04.460 00:33:05.780

אני. אם אנחנו מדברות על אותו מקרה.

00:33:05.780 00:33:09.665

אז זה היה אחרי. אז זה היה אחרי הצוהריים. אם זה ככה.

00:33:09.665 00:33:10.715

כן.

00:33:10.715 00:33:15.930

ו. אהה. וטוב. ואז זה התחיל.

00:33:16.910 00:33:23.835

אז התחילו להגיד שהיהודים יעשו על הדלת צלב.

00:33:23.835 00:33:26.085

הנוצרים עשו על הדלת צלב.

00:33:26.085 00:33:30.375

לא לא אנחנו. היהודים. הדלת. אה.

00:33:30.375 00:33:31.020

למה היהודים יעשו צלב? הנוצרים עשו על הדלת.

00:33:31.020 00:33:34.680

אהה. הנוצרים סליחה. הנוצרים עשו צלב.

00:33:34.680 00:33:36.750

לסמן שזה בית נוצרי.

00:33:36.750 00:33:40.155

ואנחנו. נוצרים. ואנחנו היו 2 דלתות.

00:33:40.155 00:33:48.360

אחת שנפתח בפנים כאילו פנימה ואחת שנפתח חיצוני

00:33:48.360 00:33:51.780

ובאמצע זה היה בערך 20 ס"מ.

00:33:51.780 00:33:58.170

שזה. אה. בין השתי הדלתות או 25 ס"מ משהו כזה.

00:33:58.170 00:34:03.630

המשקוף הוא היה רחב שזה. היו 2 דלתות.

00:34:03.630 00:34:09.480

וכש. מה אימא שלי עשתה שלא ידעו?

00:34:09.480 00:34:16.780

אז דלת אחת הייתה משאירה פתוח. הדלת הראשי.

00:34:17.600 00:34:20.865

שלא יראו שאין על זה סימן של צלב.

00:34:20.865 00:34:24.490

לא. שלא יראו. אז זה. אה. מבלבל זה פתוח.

00:34:24.490 00:34:28.310

פה היה צריך להיות אם היה סגור את הצלב ואם

00:34:28.310 00:34:34.150

זה פתוח אז כנראה ש. וככה זה.

00:34:34.150 00:34:36.230

עד אז את עוד הלכת לבית ספר?

00:34:36.230 00:34:38.845

הלימודים נמשכו כרגיל?

00:34:38.845 00:34:45.120

אני. אמת אני זוכרת שהלכתי.

00:34:45.120 00:34:48.690

עד אז שהיה. אה. יכול להיות שאז.

00:34:48.690 00:34:51.360

זה היה ביוני 41' הפסיקו.

00:34:51.360 00:34:52.560

אה. אה. כן.

00:34:52.560 00:34:58.335

ש. פגז מ. קלקל שמה שבר את כל ה. מבנה.

00:34:58.335 00:35:02.520

ואחר כך כבר לא היה לנו בית ספר.

00:35:02.520 00:35:09.945

אבל אני זוכרת באמת ש. היינו לא רק יום ראשון בבית.

00:35:09.945 00:35:15.610

כנראה היה תקופה שהבית ספר יהודי הפסיק.

00:35:15.800 00:35:17.640

יכול להיות.

00:35:17.640 00:35:20.085

או שהיה התקופה של יוני.

00:35:20.085 00:35:25.035

שהיינו צריכים חודש אה. היו נותנים חופש.

00:35:25.035 00:35:32.850

וביולי היו באים לתת את התוצאות השנתיות ו.

00:35:32.850 00:35:38.575

היו מקבלים את ה. תעודות ואת הזה. כאילו זה היה.

00:35:38.575 00:35:40.860

הייתה חודשיים. מה שהיה החופש.

00:35:40.860 00:35:42.660

אחרי שהמטוסים האלה.

00:35:42.660 00:35:43.665

אז זה כנראה שהיה בחופש.

00:35:43.665 00:35:46.125

המטוסים ה. טסו. השטוקות.

00:35:46.125 00:35:46.500

כן.

00:35:46.500 00:35:49.305

ואתם חזרתם הביתה. אז. אה.

00:35:49.305 00:35:54.295

עברו ב. ברחובות כבר חיילים וירו באנשים?

00:35:54.295 00:35:55.190

לא ירו.

00:35:55.190 00:35:55.985

נכנסו.

00:35:55.985 00:35:56.450

לא ירו.

00:35:56.450 00:35:57.230

נכנסו לבתים.

00:35:57.230 00:35:58.400

אז באותו היום לא.

00:35:58.400 00:35:59.345

אז באותו היום לא?

00:35:59.345 00:36:01.015

באותו היום לא.

00:36:01.015 00:36:11.270

זה רק מתי ש. מתי שעברו את ה. שיירה של חיילים.

00:36:11.270 00:36:15.200

זה היה עם סוסים. עם עגלות. עם הזה.

00:36:15.200 00:36:21.990

זה היה. אה. אחרי ש.אחרי שאנחנו. אה.

00:36:21.990 00:36:28.305

הוציאו אותנו מהבית. ב. ב. ביוני 29'.

00:36:28.305 00:36:36.840

זה היה ביום ראשון. כל הלילה. אה. שמענו יריות.

00:36:37.000 00:36:44.110

ו. בבוקר אימא לא נתנה לאבא ללכת ל.

00:36:44.110 00:36:44.700

עבודה.

00:36:44.700 00:36:46.710

לעבודה. והיא אמרה אה:

00:36:46.710 00:36:51.360

"אבל אני צריך לגמור ל. חייב זה. חייב זה".

00:36:51.360 00:36:56.100

והיא אמ: "מי שצריך אותך יבוא לקחת אותך מהבית".

00:36:56.100 00:37:00.690

ו. כל הזמן שמענו יריות.

00:37:00.690 00:37:03.810

זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתם יריות?

00:37:03.810 00:37:07.650

כן. אני בתור ילדה זה מה שאני זוכרת.

00:37:07.650 00:37:09.615

שזה היה פעם הראשונה.

00:37:09.615 00:37:10.530

אולי בא היה.

00:37:10.530 00:37:15.480

אנחנו גרנו על יד הרכבת. יכול להיות שבמרכז.

00:37:15.480 00:37:16.320

היה כבר קודם.

00:37:16.320 00:37:17.535

זה היה אחרת.

00:37:17.535 00:37:20.130

אבל אני רוצה לשאול אותך כבר היה.

00:37:20.130 00:37:23.355

הייתה הוראה שיהודים לא יכולים לגור בכפרים.

00:37:23.355 00:37:28.260

ובאו הרבה אנשים יהודים עזבו את הבתים בכפרים.

00:37:28.260 00:37:28.560

זה נכון. נכון.

00:37:28.560 00:37:28.890

ונכנסו ב. כן.

00:37:28.890 00:37:32.930

מפודו אילואיי ומטרגו פרומוס. מטרגו פרומוס אה.

00:37:32.930 00:37:33.120

כן. אז.

00:37:33.120 00:37:34.785

הם הלכו לרומא.

00:37:34.785 00:37:39.975

מפודו אילואיי באו ביאשי כי אהה. הוציאו אותם.

00:37:39.975 00:37:40.200

כן.

00:37:40.200 00:37:40.950

הם אמרו ש.

00:37:40.950 00:37:43.180

הייתה השפעה לזה על החיים שלכם?

00:37:43.180 00:37:45.070

אתם פגשתם את האנשים האלה?

00:37:45.070 00:37:50.370

אה. אנשים האלו. ההורים דיברו ביידיש.

00:37:50.370 00:37:53.715

אנחנו היינו ילדים. אה.

00:37:53.715 00:38:01.225

כל הדברים האלו ידעו כי לנו היה משפחה בפודו אילואיי. זה.

00:38:01.225 00:38:01.770

כן.

00:38:01.770 00:38:06.015

והרבה בני דודים. ואת ה. הבית חרושת של אה.

00:38:06.015 00:38:12.495

שמן היה ב. של הבן דוד. ו. את הטחנת קמח ואת ה.

00:38:12.495 00:38:16.080

הרוב היה כאילו משפחה שמה שהיה להם עסקים.

00:38:16.080 00:38:17.880

אז אותם באמת הוציאו גם כן?

00:38:17.880 00:38:19.560

הם יצאו מהבתים שלהם?

00:38:19.560 00:38:20.310

אז. כולם. כן. כולם.

00:38:20.310 00:38:20.790

ואף אחד.

00:38:20.790 00:38:26.850

באו למשפחה וזה. אצלנו לא באו. למה שהיה זה אה.

00:38:26.850 00:38:30.840

אלו מה שזה מטחנה. מטחנת. אה.

00:38:30.840 00:38:31.260

קמח.

00:38:31.260 00:38:38.850

קמח. היה לו וילה ביאשי. ו. אותו גם לקחו לרכבת

00:38:38.850 00:38:44.140

והוא הציל את 2 הבנים שלו עם ה. שתן שלו.

00:38:44.140 00:38:46.250

היו. לא רק שלו. היה הולך.

00:38:46.250 00:38:49.685

מבקש מאנשים טיפה שתן והיה נותן להם.

00:38:49.685 00:38:58.990

אחת. אה. אה. ש. כולם ניצלו וחזרו. ואה. אחת הגיעה ארצה.

00:38:58.990 00:39:05.670

הוא היה רופא. אה. ל. לבן דוד הזה קראו לו ליאונילי

00:39:05.670 00:39:11.625

והוא היה בן דוד כאילו הכי אה. ככה.

00:39:11.625 00:39:12.420

מכובד.

00:39:12.420 00:39:17.360

מה זה מכובד. והדודה באה וגרה על ידי

00:39:17.360 00:39:21.215

והייתי עולה למעלה מכל העושר שלה.

00:39:21.215 00:39:28.490

מסכנה. באיזה חדר שמה ב. ב. כצנלסון.

00:39:28.490 00:39:31.850

ואני הייתי באה ומביאה לה אוכל

00:39:31.850 00:39:33.530

והיא הייתה כבר מבוגרת מאוד וזהו.

00:39:33.530 00:39:37.010

בואי נחזור ל-29 ביוני ב-41'.

00:39:37.010 00:39:39.275

אהה. ב41'.

00:39:39.275 00:39:42.060

מה אמרו לך ההורים? הסבירו לכם מה קורה?

00:39:42.060 00:39:43.050

שום דבר לא הסבירו.

00:39:43.050 00:39:43.650

הם אמרו. לא אמרו כלום?

00:39:43.650 00:39:46.980

שום דבר. הכל הלך ב. ב. ב. בשקט.

00:39:46.980 00:39:57.630

ב. בבוקר קמנו ו. אימא עשתה את ה.

00:39:57.630 00:40:06.030

את השתייה. ואת ה. פרוסה ו. חיכינו.

00:40:06.030 00:40:12.705

היא אמרה לאח שלי שיתלבש עם החליפה הכי יפה שלו.

00:40:12.705 00:40:19.900

היה לו אה. היה לו עט עם אה.

00:40:19.970 00:40:24.810

איך קוראים לזה שכותבים אני שכחתי. אה.

00:40:24.810 00:40:26.535

עפרון נובע? עיפרון?

00:40:26.535 00:40:29.790

אה. אבל לא היה עיפרון. היה פניצה כזה מזהב.

00:40:29.790 00:40:30.810

אה. עם אה.

00:40:30.810 00:40:31.305

[משובש].

00:40:31.305 00:40:32.070

ציפורן.

00:40:32.070 00:40:33.615

עם ציפורן.

00:40:33.615 00:40:42.060

הוא קיבל מתנה והוא היה הולך עם ה. עט. כאן זה רק ב.

00:40:42.060 00:40:43.515

באירועים חגיגיים?

00:40:43.515 00:40:47.280

כן. שבתות וזה שהיה. אה. ליד ההורים.

00:40:47.280 00:40:49.635

בבית ספר. לא נתנו לו את זה.

00:40:49.635 00:40:57.240

אז אה. הוא שם את החליפה שלו. אני רואה אותה בעיניים.

00:40:57.240 00:41:00.430

ת. תשתי בבקשה קצת מים.

00:41:11.780 00:41:16.950

אתם קיבלתם איזושהי הודעה קודם הייתה. ידעתם. ש.

00:41:16.950 00:41:18.750

רגע. אני אלך לשירותים.

00:41:18.750 00:41:21.645

אז רגע. רגע. צריך לפר לפר לפרק את ה.

00:41:21.645 00:41:24.505

אה. את הזה. [כך במקור]

00:41:24.505 00:41:30.660

אז אה. שהוא התחיל אה.

00:41:33.320 00:41:36.865

להתלבש אז אימא קראה לו.

00:41:36.865 00:41:43.890

ו. לא ראיתי מה. מה היא עושה שמה.

00:41:43.890 00:41:53.940

אחר כך היא אמרה לאבא ברומנית שילך לשים את הברואו.

00:41:53.940 00:42:01.170

ברואו זה היה מן כזה אם כואב הגב אז לקשור חזק וזה.

00:42:01.170 00:42:07.525

אבל זה לא היה זה. כי אחר כך היא לקחה אותי ו.

00:42:07.525 00:42:12.130

בחוץ לארץ לבנות היו גרביים ארוכות

00:42:12.130 00:42:16.870

וזה היה כזה מן [משובש] (רומנית).

00:42:16.870 00:42:22.080

אז היא עשתה. היא עשתה וכנראה

00:42:22.080 00:42:26.810

שהיא שמה שמה משהו והיא אמרה לא להוריד את זה.

00:42:26.810 00:42:29.640

איפה שנהיה לא להוריד את זה.

00:42:30.260 00:42:37.380

ו. היינו. ישבנו ב. חדר על יד ה.

00:42:37.380 00:42:44.310

על יד הדלת ופתאום זה היה בשעות 12.

00:42:44.310 00:42:49.935

[כך במקור].

00:42:49.935 00:42:53.955

אז סטרול. אני רק רוצה לחזור לרגע לעניין עם אימא שלך.

00:42:53.955 00:42:56.070

זה לא בגרביים היא שמה לך.

00:42:56.070 00:42:57.030

מה פתאום.

00:42:57.030 00:42:59.610

אלא בבירית מה שהחגורה שמחזיקה את הגרביים.

00:42:59.610 00:43:01.920

בחגורה. היא תפרה לבד.

00:43:01.920 00:43:02.220

כן.

00:43:02.220 00:43:03.900

וכנראה שהיא שמה.

00:43:03.900 00:43:04.335

כן.

00:43:04.335 00:43:11.565

אני לא ידעתי. היא. קשרה אותי עם ה. היו שמה כפתורים.

00:43:11.565 00:43:12.375

בסדר.

00:43:12.375 00:43:14.275

והכל בסדר ו.

00:43:14.275 00:43:15.710

ישבתם וחיכיתם?

00:43:15.710 00:43:20.045

וישבנו. לא ידענו. אנחנו הילדים לא דיברנו.

00:43:20.045 00:43:26.185

ופתאום עברה בת של ה. שכנה.

00:43:26.185 00:43:33.870

והיא החזיקה את הידיים בתוך השערות שלה. קראו לה רוזיקה.

00:43:33.870 00:43:39.525

והיא צעקה: "הורגים את כל היהודים".

00:43:39.525 00:43:44.640

ואפילו לא אמרה יהודים. היא אמרה ג'ידנים. ברומנית.

00:43:44.640 00:43:53.730

הורגים. והיא רצה. אנחנו היינו ילדים. פעם לא היה.

00:43:53.730 00:43:58.155

כאילו. אימא תפסה אותנו ביד וזה.

00:43:58.155 00:44:04.860

ו. לא לקח הרבה זמן. באו 2 ז'נדרמים.

00:44:04.860 00:44:06.480

רומנים.

00:44:06.480 00:44:10.800

רומנים. וביקשו את אימא.

00:44:10.800 00:44:15.630

אהה. שהיא תגיד איפה גרים פה יהודים.

00:44:15.630 00:44:21.825

אימא היה לה רומנית ככה ש.

00:44:21.825 00:44:29.520

ובפנים היא. כנראה הייתה נראית. אה. נראית לא יהודיה.

00:44:29.520 00:44:33.405

ובבוקר היא תמיד הייתה קושרת לה את השערות

00:44:33.405 00:44:37.995

חס וחלילה שיער שהיא מכינה אה.

00:44:37.995 00:44:42.555

אוכל או מה שלא יהיה יכנס אה. שיער.

00:44:42.555 00:44:49.210

אז היא עוד הייתה עם זה בראש ו. היא אמרה כאן.

00:44:50.330 00:44:54.570

אז אה. הוא אומר: "עכשיו שאין

00:44:54.570 00:45:00.405

לנו זמן את מתחילה לצחוק איתי?"

00:45:00.405 00:45:06.120

אז היא אמרה: "אני לא צוחקת. כאן גרים יהודים".

00:45:06.120 00:45:09.525

אז בדיוק בא אבא. אבא שלי היה ג'ינג'י.

00:45:09.525 00:45:16.270

עם נמשים ו. הוא ראה אז הוא אומר טוב הוא אמר.

00:45:16.270 00:45:21.505

יפה מאוד אם אתם יהודים. אז תצאו החוצה למה.

00:45:21.505 00:45:25.250

מוציאים כל היהודים ברחוב.

00:45:27.840 00:45:33.475

אבא לקח את אחי. אימא לקחה אותי ביד.

00:45:33.475 00:45:40.355

הדלתות פתוחות ובא איזה.

00:45:40.355 00:45:43.610

אני אפילו לא מכירה את הילד. לא הכרנו.

00:45:43.610 00:45:47.615

לא יודעת מאיזה רחוב. איזה ילד קטן כזה גוי.

00:45:47.615 00:45:52.655

והוא קפץ ונתן 2 פליקים לאחי.

00:45:52.655 00:46:00.620

אחי היה כזה עדין כזה ואבא כאילו לא עשה שום דבר.

00:46:00.620 00:46:04.830

רק החזיק אותו יו. יותר חזק וזה.

00:46:05.870 00:46:10.590

ו. והלכנו. הגענו לרחוב.

00:46:10.590 00:46:17.100

ראינו שהיהודים בשורה והיינו צריכים להתקרב.

00:46:17.100 00:46:21.420

זה היה על יד מכולת של ה. של. אה.

00:46:21.420 00:46:21.615

יהודים.

00:46:21.615 00:46:25.320

קראו להם משפחת חיימוביץ'. של היהודים.

00:46:25.320 00:46:29.250

אבל אנחנו ידענו שהם נסעו ב.

00:46:29.250 00:46:32.835

במוצאי שבת למה היום ראשון סגור.

00:46:32.835 00:46:38.570

נסעו אצל האח שלה להיות שמה כי שמה זה היה מרתף.

00:46:38.570 00:46:43.430

היה איפה לחבות אם מטוסים או מה מה שיהיה.

00:46:43.430 00:46:49.025

אז אה. יום ראשון זה סגור אז זה בסדר.

00:46:49.025 00:46:54.170

באנו שמה על יד הגדר של ה.

00:46:54.170 00:46:59.930

חצר שלהם. ומקדימה היה את ה.

00:46:59.930 00:47:04.280

קוראים לזה [משובש] (רומנית) ב.

00:47:04.280 00:47:09.095

ברומנית זה המכונת אה. ירק.

00:47:09.095 00:47:14.875

י. לא. הרג. שזה כאילו לגמור אותנו.

00:47:14.875 00:47:18.750

והיה מ. לא יודעת לקרוא לזה מזל.

00:47:18.750 00:47:22.980

הם חיפשו את ה. את אה.

00:47:22.980 00:47:29.985

המשפחה. המשפחה מה. מהמכולת. והם הוצ.

00:47:29.985 00:47:34.215

והז'נדרמים הלכו יחד איתכם כשאתם יצאתם?

00:47:34.215 00:47:36.780

לא. הם הלכו הלאה לחפש. הם רק הצביעו.

00:47:36.780 00:47:38.325

אתם הייתם צריכים ללכת.

00:47:38.325 00:47:42.795

ואנחנו היינו צריכים להגיע ל. ל. שיירה שמה.

00:47:42.795 00:47:44.700

הלכתם עם ידיים למעלה? מורמות?

00:47:44.700 00:47:45.840

לא. לא. לא. לא. לא.

00:47:45.840 00:47:49.550

אימא החזיקה אותנו ביד. הלכנו. לא ידענו מה.

00:47:49.550 00:47:50.970

אתם לקחתם איתכם משהו מהבית?

00:47:50.970 00:47:54.705

שום כלום. שום דבר.

00:47:54.705 00:47:57.000

אז הלכתם להצטרף לכל היהודים.

00:47:57.000 00:47:59.055

ליהו. לכל היהודים.

00:47:59.055 00:48:07.960

ושמה אני לא. לא. הייתי עם אימא ביד והאבא היה עם האח.

00:48:08.780 00:48:11.865

לא הבנתי בדיוק מה קורה.

00:48:11.865 00:48:18.220

וחיפשו את ה. ואני ידעתי שהם אינם. אבל אף אחד לא דיבר.

00:48:18.220 00:48:22.285

הם הוציאו את כל החביות של ה.

00:48:22.285 00:48:28.330

זיתים מהמחסנים שפכו אותם. של הדגי מלוח שפכו.

00:48:28.330 00:48:33.645

אה. התחילו כבר להוציא מהבתים שלהם.

00:48:33.645 00:48:37.410

זה הבית שלהם. גם החדרים וזה. אולי היה מ.

00:48:37.410 00:48:42.150

הרבה עבודות יד. כריות כאלו עגולות יפות שהיא אה.

00:48:42.150 00:48:45.195

היא רקמה אותם וזה ו.

00:48:45.195 00:48:50.280

התחילו להוציא ולברוח ולהוציא ולברוח ו.

00:48:50.280 00:48:54.960

בינתיים. בא אוטו. אוטו.

00:48:54.960 00:48:56.220

משאית?

00:48:56.220 00:48:57.840

לא. משאית לא.

00:48:57.840 00:49:09.810

בא טקסי ובאו 2 קצינים אהמ. גרמנים. היו גם גרמנים.

00:49:09.810 00:49:13.635

היו גרמנים אני לא כל כך הבנתי.

00:49:13.635 00:49:16.470

אבל. אה. הייתה אישה בודדה

00:49:16.470 00:49:22.230

והיא כל הזמן צעקה: "מה אתם רוצים ממני? לא עשיתי שום דבר".

00:49:22.230 00:49:28.420

היא נכנסה לפאניקה והגרמני אמר: "מי שצועק. יורים".

00:49:28.420 00:49:31.325

זה אחר-כך ידעתי את המשפטים.

00:49:31.325 00:49:34.740

אבל אני לא הבנתי מה הוא אומר.

00:49:35.930 00:49:44.130

אז אהמ. הם באו. ירדו מהרכב. ואה.

00:49:44.130 00:49:50.100

באו והראו שמה לז'נדרמים ש.

00:49:50.100 00:49:54.375

לקחת. ל. לשלוח הילדים עם האימהות הביתה.

00:49:54.375 00:49:56.850

ולקחת רק את הגברים.

00:49:56.850 00:50:05.445

אז לקחו את ה. את המ.

00:50:05.445 00:50:12.240

מכונת ירי. שמו באמצע הרחוב והגברים התחילו לזוז.

00:50:12.240 00:50:15.900

ו. לעמוד באמצע הרחוב.

00:50:15.900 00:50:19.260

ואימא תפסה אותי ואת אחי ביד.

00:50:19.260 00:50:23.970

אני הייתי וביד השניה אבא שיחרר את אחי.

00:50:23.970 00:50:29.445

ו. מי שהיה כאילו באמצע עוד.

00:50:29.445 00:50:34.470

מי שבצדדים ה. כל הגויים כל כך הרביצו.

00:50:34.470 00:50:37.605

לא הסתכלו. בראש. בגוף ב.

00:50:37.605 00:50:43.785

ו. אימא הסתובבה אליי שנלך הביתה.

00:50:43.785 00:50:52.845

פתאום בא גוי אחד שהיה לו ירקות מול ה. חצר שלנו.

00:50:52.845 00:50:55.140

קראו לו קוסטקי לזר.

00:50:55.140 00:51:01.230

אני לא זוכרת איפה לפעמים אני עוזבת את ה. מפתחות.

00:51:01.230 00:51:06.795

אבל השם הזה באמצע הלילה אם יעירו אותי.

00:51:06.795 00:51:12.550

אני גם את ה. איך הוא היה נראה.

00:51:13.010 00:51:20.170

בא סחב את אחי מהיד של אימא. אתה בין הגברים.

00:51:20.570 00:51:27.825

אז. אה. אימא ראתה כבר שהיא מאבדת אותם אז.

00:51:27.825 00:51:33.150

היא התקרבה ל. שורה של הגברים כי היא ראתה שהוא.

00:51:33.150 00:51:36.200

הוא כמעט נפל כשהוא שחרר אותו

00:51:36.200 00:51:44.330

והוא בא כאילו אין מי שיתפוס אותו בכלל שמה וירביצו לו וזה.

00:51:44.330 00:51:49.490

אז היא לקחה אותי ביד והתקרבה והיא אמרה: [משובש]

00:51:49.490 00:51:58.640

(רומנית) כאילו: "קח. קח את אבא ביד"

00:51:58.640 00:52:01.435

כי אבא היה באמצע בשורה.

00:52:01.435 00:52:11.010

ו. ואז אבא עשה. עבר עם היד דרך אנשים וסחב אותו בפנים.

00:52:11.010 00:52:14.430

והוא בא. הוא חשב שאימא באה לקחת אותו

00:52:14.430 00:52:18.240

והוא נתן לאימא שלי פליק.

00:52:18.240 00:52:27.030

הקוסטקי לזר הזה נתן לה פליק שהתחיל ליזול דם מהאף.

00:52:27.030 00:52:36.690

אני ראיתי פה דם. שמה לקחו את אחי. אני התחלתי לצעוק.

00:52:36.690 00:52:45.370

וה. הגרמני כבר מתקרב אליי ואימא תפסה אותי.

00:52:45.520 00:52:51.590

היא הקריבה אותי אליה והיא שמה לי את היד בתוך הפה

00:52:51.590 00:52:56.510

כמה שאני הייתי בגובה והיא החזיקה את היד

00:52:56.510 00:53:02.220

שאני לא אוכל להוציא. ואימא עם הרגל היא דחפה אותי

00:53:02.220 00:53:05.610

וככה ללכת ל.

00:53:05.610 00:53:06.855

החוצה משם.

00:53:06.855 00:53:09.705

לח. קרוב לחצר.

00:53:09.705 00:53:15.255

וכל הזמן היא אמרה: "אל תצעקי. אל תצעקי. אל תצעקי".

00:53:15.255 00:53:20.850

וכשהגענו ל. על יד החצר היא שחררה לי את ה. לא.

00:53:20.850 00:53:27.285

לא יכלתי לנשום. כי היא לא הרגישה כמה שחזק היא.

00:53:27.285 00:53:28.050

סגרה לך את הפה.

00:53:28.050 00:53:29.715

סגרה לי את הפה.

00:53:29.715 00:53:40.140

ונכנסנו בפנים. הדלת פתוח. הכל. חלק היו כבר בפנים.

00:53:40.140 00:53:47.775

ו. באה זאתי ש. היינו קונים. הגויה שהיינו קונים.

00:53:47.775 00:53:54.015

היא אף פעם לא נכנסה אפילו למרפסת. לפני הדלת.

00:53:54.015 00:54:00.705

היא תמיד הייתה קוראה לאימא: "גברת שוורץ ה. הבאתי לך".

00:54:00.705 00:54:04.770

ואיך שאז היו מסתכלים אם היא גדולה אם היא שמנה.

00:54:04.770 00:54:08.760

אם היא בסדר וזה תמיד מעבר ל.

00:54:08.760 00:54:11.265

שירדה כזה מה שהיה אז.

00:54:11.265 00:54:16.050

אז היא באה. היא לא נכנסה. בדיוק איפ.

00:54:16.050 00:54:19.080

איך שהיא ישבה תמיד היא באה שמה.

00:54:19.080 00:54:22.305

היא או. לא אומרת גברת שוורץ.

00:54:22.305 00:54:26.070

היא אומרת לה שוורצוואי.

00:54:26.070 00:54:35.025

אני רוצה את הבופט שלך כי מהדלת היא לא ראתה חוץ מהבופט.

00:54:35.025 00:54:39.555

ושמה כנראה כל השנים העיניים יצאו על ה.

00:54:39.555 00:54:43.590

אז אימא אמרה: "תיכנסי בואי תקחי לך אותו".

00:54:43.590 00:54:47.055

"לא. אני רוצה שתורידי את הדברים".

00:54:47.055 00:54:52.170

אז אימא אומרת: "לא. קחי עם הדברים". "לא. לא. לא".

00:54:52.170 00:54:55.770

כנראה שהיא. היא לקחה מכל אחד משהו.

00:54:55.770 00:54:59.760

היא ה. לא הייתה צריכה כבר אז היה לנו עבודה.

00:54:59.760 00:55:02.240

אימא ביקשה שאני אוריד מלמטה כי

00:55:02.240 00:55:08.310

אז היו כאלו שלמעלה היו את ה. יודעת אה.

00:55:08.570 00:55:10.110

קישוטים?

00:55:10.110 00:55:13.485

בשביל. לא קישוטים. זה היה בשביל קפה.

00:55:13.485 00:55:15.855

בשביל תה. סטים וזה.

00:55:15.855 00:55:19.770

באמצע זה היה. אני לא יודעת איך קוראים לזה.

00:55:19.770 00:55:22.080

אה. [משובש] (שפה זרה). זה מין אה.

00:55:22.080 00:55:23.535

קערות של פירות?

00:55:23.535 00:55:29.205

של פירות או של עוגה או של ככה רגל. אה.

00:55:29.205 00:55:36.675

מקריסטל ככה יפה וזה. ולמטה זה היו צלחות ו.

00:55:36.675 00:55:41.955

סט של אה. למרק וכל הזה.

00:55:41.955 00:55:46.095

אז היא אמרה: "נוציא קערה אחת אחת מאמי.

00:55:46.095 00:55:50.685

כמה שיש לך כוח. למטה. תשימי על הרצפה".

00:55:50.685 00:55:55.695

אחר כך נכנסו ז'נדרמים אה.

00:55:55.695 00:56:03.555

אנחנו הכנו מים ב. היו כאלו בקבוקים מסביב עם קש ש.

00:56:03.555 00:56:09.680

אם יהיה צורך או מה. אז לקחו את המים ושפכו על השטיחים.

00:56:09.680 00:56:12.830

לא. לא ממש לצחוק.

00:56:12.830 00:56:20.575

חיפשו במגירות. שמו ב. בזה ב. בכיסים.

00:56:20.575 00:56:26.625

ואנחנו ישבנו אני ואימא על יד הדלת שם היה.

00:56:26.625 00:56:29.400

קראו לזה גיוון. אהה.

00:56:29.400 00:56:30.675

ספה כזאת.

00:56:30.675 00:56:37.080

ספה כזאת עם שטיח יפה שזה נותן גם לקיר. מאוד יפה.

00:56:37.080 00:56:43.590

האא. וככה זה הלך. ה. שכן הזה.

00:56:43.590 00:56:45.060

ההגון.

00:56:45.060 00:56:52.560

הטוב. אז אה. פתאום שמענו שהוא צועק ואומר:

00:56:52.560 00:56:59.025

"אה. מה אתם רוצים? לקחו את כל הג'ידנים מכאן. בשביל מה?

00:56:59.025 00:57:01.860

לא. מה? רוצים להיכנס?"

00:57:01.860 00:57:05.340

הם רצו להיכנס ועם אה.

00:57:05.340 00:57:11.920

אה. עם מקלות ועם זה להרביץ וזה. וזה הוא הציל אותנו.

00:57:12.920 00:57:23.730

והוא עבר. תמיד היה עובר כי הוא הוא עבר ככה והדלת פתוחה.

00:57:23.730 00:57:29.980

אז אמר אה. אה: "אל תהיי. דאגו אני מפחד להתקרב כי

00:57:29.980 00:57:34.450

מסתכלים פה בפנים וזה כבר אמרו לי ש.

00:57:34.450 00:57:37.510

אני לא בסדר שלא נותן לה.

00:57:37.510 00:57:43.235

להם להיכנס. אז אהמ. אני אשמור עליכם".

00:57:43.235 00:57:49.960

ובאמת אה. ככה זה היה. אחרי הצוהריים. לא.

00:57:50.480 00:57:56.910

אחרי רבע שעה באו 2 אה.

00:57:56.910 00:58:00.540

גרמנים שלא הכרנו אותם.

00:58:00.540 00:58:03.960

ו. היום אני יודעת את המשפטים.

00:58:03.960 00:58:10.320

אז לא ידעתי. [משובש] (גרמנית).

00:58:10.320 00:58:17.115

אז אימא התחילה להגיד ביי. יידיש דויטש ש.

00:58:17.115 00:58:23.175

לקחו אותו עם אה. והם התחילו להסתכל בתמונות. ו.

00:58:23.175 00:58:25.650

נכנסו להסתכל בתמונות.

00:58:25.650 00:58:32.625

כי ראו שאבא איננו והיה שמה תמונות של אה.

00:58:32.625 00:58:40.425

אנחנו מהבית ספר שלקחנו התעודות עם הזרים ו.

00:58:40.425 00:58:46.395

והם הסתכלו והיו התמונות שלי. תמונות של אחי.

00:58:46.395 00:58:53.295

והיא אומרת אה. אימא אומרת להם: "אולי תלכו אולי תראו אותו.

00:58:53.295 00:58:56.415

לא מזמן לקחו אותו" וזה.

00:58:56.415 00:59:03.360

ופתאום והם אומרים. הם אומרים "בסדר". ורוצים לצאת.

00:59:03.360 00:59:12.060

אז היא נזכרת והיא מבקשת והיא מראה את התמונה של אחי ו.

00:59:12.060 00:59:20.970

אה היא אומרת לו: [משובש] (שפה זרה).

עדות של חנה סטרול לבית שוורץ, ילידת 1931 Iasi, רומניה על קורותיה על קורותיה בתור ילדה ב-Iasi החיים בבית ההורים ב-Iasi; החיים תחת ממשלת אנטונסקו והתנועה הלגיונרית; לכידת יהודים ברחוב; קבלת שותף רומני לעסק המשפחתי; אנטישמיות ב-1940; סימון בתים בבעלות לא יהודים בצלב; גירוש מדירת המשפחה ביוני 1941; ביזה; שיבת הנשים והילדים לדירה; גירוש האב והאח ל"רכבת המוות"; סיוע משכן לא יהודי; השתלטות משפחה רומנית על הדירה; בריחה למגורים באזור היהודי; קבלת ידיעה על רצח האב; הפצצות של המקום בידי בנות הברית; השחרור בידי הצבא האדום; מעשי נקם ברומנים; הצטרפות לתנועת גורדוניה; החיים ב"הכשרה" ב-Bucuresti; העפלה לארץ-ישראל באונייה "פאן יורק"; גירוש לקפריסין; החיים במחנה מס' 70; נישואין; עליה לישראל ב-1949; קליטה ושיקום.