חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של אבנר טמבלר, יליד 1932 Mihaileni, רומניה על קורותיו בתור ילד ב-Mihaileni, ב-Dorohoi וב-Mogilev Podolski

Testimony
null
null
היום יום ראשון. כ"א אדר תשע"ג. 3 במרץ. 2013.
שמי רותי גיל ואני מראיינת מטעם יד ושם.
את מר טמבלר אבנר יליד מיכלין.
רומניה. 1932 על טרנסניסטריה. בוקר טוב לך. אבנר.
בוקר אור.
אתה נולדת במיכלין.
במיכלין.
מה אתה זוכר מהמקום שנולדת בו?
היה מאוד יפה. אה.
אה. היינו ילדים. שיחקנו שמה.
כמה ילדים הייתם במשפחה?
2.
כן.
אני ואחות.
כן.
ונהנינו.
לאבא שלי היה לו. אה. לא מסעדה. איפה שהשיכורים שותים.
אה. פונדק. פונדק כזה.
כזה. כן.
כן. היום קוראים לזה. פאב. פעם קראו לזה פונדק.
שהיו באים. שותים.
שותים.
אוכלים משהו קטן.
כן. בדיוק ככה. כן.
כן.
ומזה הוא מפר. הוא היה מפרנס?
התפרנס.
כן. והוא היה אדם. אה. נכה.
הוא נולד. אה. שיתוק ילדים היה לו.
אה-הא.
ומסרו אותו לאיזה גויה בכפר.
וטיפלו בו והוא נשאר עם הרגליים ככה.
אה-הא.
ככה כל. כל החיים שלו.
כן. איך קראו לו?
ברוך.
ברוך. כן. ואתה יודע אולי מה אבא שלך ה.
הספיק ללמוד? מה הוא למד?
מה הוא למד?
כן.
רק תורה.
אה-הא.
הוא היה דתי.
הוא היה דתי אורתודוקס?
אה. או. אורתודוקס. כן.
כן. ואיך זה הסתדר עם הפונדק? הוא לא פתח אותו בשבת?
את הפונדק הוא לא פתח בשבת?
מה זה פונדק? אה. לא.
איפה ש. את ה.
את הפונדק. לא. לא. בטח שלא. איפה?
לא?
אה. הוא. מי שהיה צריך להדליק אש. הביאו גוי.
של שבת.
בפנים ונתנו לו גפרור:
כן.
"תדליק אש".
כן. כן. אבל הוא ידע איך לנהל את זה.
הוא ידע לעשות חשבונות?
כן. כן. כן. הוא היה חזק.
כן.
סבא שלי היה לו. הוא קנה פרה בשבילו.
כל מה שיצא מהפרה הוא אכל והוא היה חזק. אבל היה נכה.
מ-המ. כן. ואיך קראו לאימא שלך? אבנר?
רבקה.
רבקה. ואימא שלך עזרה לאבא שלך ב?
בטח.
כן?
בטח. היינו משפחה. אה. דרגה גדולה.
היא הייתה גם כן. אה. עומדת בפונדק ועוזרת לו למכור?
לא. לא. לא. לא.
אלא איך?
הוא לבד. הוא לבד.
לבד. אז איך היא עזרה לו?
אהה. עזרה לו שמה ל. לבשל. ל.
אה-הא.
לנקות בבית.
כן.
כן.
כן. ואימא שלך גם הייתה אישה דתית?
גם דתית. כן.
כן? היא למדה בבית ספר?
היא למדה.
כן.
היא. היא גם עזרה שמה. היו הרבה בלי. בני. אה.
מלאכות. הכל הסביבה שמה היה מלא. אה. סנדלרים. אה.
בעלי מלאכה?
מה?
בעלי מלאכה.
בעלי מלאכה?
כן.
והיא הלכה לעשות תיאטרון. משלום עליכם.
כן. והיה מ. מ. מ. מפיק אחד שהוא עבד בעירייה. הוא היה.
קראו לו לקסירר והוא אמר: "את טל. יש לך טלנט".
יש לך כישרון.
אה. כן. והיא הלכה עבדה בשביל ל. לאל. לאלה.
לתיאטרון?
לאחד קנו סוס. לאחד קנו מכונת תפירה. לאחד קנו. אה.
בשביל ש. שהוא יכול לפרנס את. את עצמו שמה.
אה-הא.
ועזרה אחד לשני שמה. לכל האלה.
האנשים עזרו אחד לשני.
כן. כן. מאוד.
ב. במקום? כן.
זה מאלהן. אין פה. שאני באתי לפה. עשו מפגש מ. מאלהן.
כן?
ואני נסעתי לחולון.
מ-המ.
נסעתי לחולון. שמה מצאתי.
כן?
כל. כל מיני חבר'ה מ. מאלהן.
כן.
ואיזה שמחה.
כן.
כמו אחים. כמו אחים. כמו אחים.
ו. ומה אימא שלך עשתה בהצגה? היא הייתה שחקנית?
שחקנית. כן.
אהה.
שחקנית.
ואבא שלך.
לא. אבא שלי לא.
קיבל את זה? לא. אבל הוא. הוא קיבל את זה.
הוא קיבל. כן. כן. כן.
זה מצא חן בעיניו?
כן. כן. לא. לא. לא היה שמה דברים כאלה מה שיש פה.
כן. והיא. זה היה ביידיש?
ביידיש. ביידיש. כן.
שלום עליכם.
כן. רק ביידיש.
ואתה ראית את אימא שלך?
אהה. ראיתי. אבל הייתי ילד קטן.
כן. ואהבת תיאטרון? אהבת תיאטרון?
כן. כן. אהבתי.
כן?
וגם פה ש. שבא.
כן?
תיאטרון יידיש. אני הלכתי עם האישה הראשונה אני הלכתי.
עם זאתי לא הלכתי כבר.
אה-הא.
לא היה לי.
כן. עכשיו יש. אהה.
עכשיו יש פה.
הרבה הרבה. אהה. צופים לתיאטרון ביידיש.
כן. כן. כן.
אנשים מאוד אוהבים.
הנה זאתי של עמך.
כן?
היא אומרת: "אני. אני אקנה לך.
כרטיסים?
כרטיסים ונלך". כי היא גם הולכת.
אה-הא.
היא מ. היא מ. אה. מיאשי.
מיאשי. כן.
ואבא שלה היו ב. ברכבת המוות.
אבא שלה?
ואבא שלה ב. חי. הוא. הוא בנהריה בבית אבות.
כן? אה-הא.
כן. והיא אמרה: "אני. אני אקנה לך כרטיסים ונ. נלך ביחד.
ל. יש שם יעקב בודו יש. אה".
כן. ולא הלכת?
לא הלכתי.
חבל.
לא. אהה.
זה דבר יפה. ויש להם גם כתוביות בעברית.
מי שלא מבין כל כך טוב יידיש. יש כתוביות.
לא. אני מבין יידיש יותר.
הכל.
את העברית אני לא מבין. היידיש אני מבין. זה.
כן?
בתוכו.
כן. אתה. אתה גם קורא דברים ביידיש?
לא קורא.
לא קורא.
לא קורא שום עיתון.
אה. אני עכשיו חצי בדיכאון. מה אני אגיד לך?
יש לי אי ספיקת לב וזה לא נותן לי ל. להתכופף להרים משהו.
מ-המ.
אז זה יכולים ככה לחיות?
כן. אבל כשבאת לארץ ישראל. התחלת לקרוא?
הייתי בריא. הייתי.
לא. אבל קראת גם. אה. עיתון בעברית?
כן. כן. בטח. אה. אה. זה. אבל א. אז היה. היה.
אז בוא.
אני רוצה לראות לך איך הייתי ב. שבאתי לארץ.
כן. עכשיו. אה. נדבר קצת על הילדות.
אז אתה מספר שאבא שלך היה לו פונדק.
אימא הייתה לפעמים שחקנית.
כן. כן.
ו.
עקרת בית הייתה.
עק. עקרת בית.
היא הייתה עקרת בית.
והייתה לך אחות קצת יותר מבוגרת.
ואתם הייתם בבית. גם סבא וסבתא?
ביני ובינה היה 4 שנים.
אה. זה לא הבדל גדול.
וגם סבא וסבתא היו גרים איתכם בבית?
אבל זה לפני.
כן. בוודאי.
לפני טרנסניסטריה.
כן בוודאי.
כן. בטח.
הם היו גרים ביחד?
כן. היה לו. היה לנו 2. כמו יש פה 2 כניסות?
כן.
פה כניסה ופה כניסה?
כן. אז כניסה ל.
שם היה.
סבא וסבתא?
לנו בבית הרבה יותר גדול.
כן?
2 כניסות.
כן.
אחד נכנסנו ל. לסלון. לא היה מרפסות. זה.
מ-המ.
והשני היה. אה. ל. לעסק. ל. ל.
כן.
לרסטורנט הזה.
לפונדק.
לפונדק. לפונדק.
היה חלק מהדירה.
כן. באותו. כן.
ו.
ומתחת לזה היה.
מרתף.
אה. מ. אינני יודע איך או. אומרים את זה.
מרתף.
מרתף. כן. איפה היין.
ששמה שמים סחורה.
הכל היין. הכל היין היה שמה.
ששמה קר.
חבילות. חבי.
קר. אז משאירים שם את האוכל.
לא. האוכל. אה. הכ. הכנו בבית.
כן. נכון. אבל שלא יתקלקל היו שמים את זה.
אה. כן. כן. כן.
שהיו שמים את זה במרתף.
שם היה מקרר. המקרר.
זה כמו מקרר היה.
כן. כן. נכון.
עכשיו.
אבל היה חביות. חביות גדולות של 1.200 ליטר כל חבית.
עכשיו. מאיפה הבאתם את היין?
מאיפה אבא שלך הביא את היין?
הוא הזמין. הזמין.
אבל ברומניה?
חביות. כן.
ברומניה עשו את היין?
כן. כן. עכשיו אני רוצה להגיד לך.
כן.
ש. אה. אה. הדוד הזה. שמבוצ'צ'ה שאנחנו הלכנו.
כן. כן.
איפה שמה היה לו אחות. לאבא שלי היה לו אחות.
כן.
והבעל שלה היה. אה. מפיק. איך אומרים? אה. עשה לחם.
אופה.
אופק.
אופה.
כן. והוא. הוא הביא יין.
הוא ועם הגיס שלו הם הביאו יין. הביאו בשבילנו גם יין.
אה-הא. כן.
הוא היה ה. הראשי.
כן. אבל היין היה מגיע מרומניה?
כן. כן.
ברומניה הכינו את היין?
מ. מאודובשט. מאודובשט.
כן.
שמה זה היה יין הכי טוב ברומניה.
כן. עכשיו. אתם הילדים גם כן הייתם נכנסים לפונדק? ו.
בטח. כן.
נמצאים עם האבא?
בסוף. בסוף סגרו לנו את הפונדק.
מ-המ.
הממשלה.
זה לפני המלחמה?
זה. א. אחרי המלחמה.
לפ. אחרי המלחמה?
אחרי המלחמה.
אז רגע. אז אחרי המלחמה. נדבר עוד מעט.
עכשיו. לפני המלחמה.
כן.
אנחנו מספרים. אם כן. אתה. אה.
הספקת ללמוד קצת בבית ספר. נכון?
כן. כן. קצת.
כמה שנים?
אה. לא. קצת מאוד.
שנה? שנתיים?
איזה. לא יודע. איזה.
זה היה.
שנתיים. אם זה היה לי 8 שנים וגירשו אותנו.
כן? אז זה היה.
אהה. 6 ל-8. שנתיים.
זה היה בית ספר רומני? אבנר?
כן. כן. כן. רומני לא היה. היה בית ספר.
אה. יזר. אה. יהודי.
יהודי? בית ספר יהודי?
יהודי. כן.
כן. והמורים היו יהודים? המורים היו יהודים?
יהודים. יהודים.
כן?
כן.
אתה זוכר מה למדתם?
היינו. מה. מה למדנו?
א'. ב'?
א'. ב'. נכון.
כן?
כן.
וקצת חומש?
מה זה?
חומש? חומש? בראשית?
חומש. אה. כן. הכל היה שמה.
אה-הא.
כן. היה גם. גם רומנית וגם. אה.
אה. וגם עברית.
כן. יידיש. יידיש.
יידיש. וגם אחותך למדה בבית הספר הזה?
וגם ואחותי למדה בבית ספר הזה.
מ-המ.
כן.
עכשיו אתה זוכר אולי. אה. אבנר. איך.
איך זה היה ברחוב? היו גרים שם גם רומנים ברחוב שלכם?
זה ה. החלק ה. ה. היקר. זה היה רק יהודים.
מ-המ.
איפה שהיה חנויות. ואיפה ש. רק יהודים.
מרכז העיר.
כן. מרכז העיר היה רק יהודים.
אתם גרתם במרכז העיר?
כן. אנחנו גרנו.
לא גרו שם רומנים?
אה. לא. לא היו רומנים.
לא?
הרומנים היו.
ו. ואיך. אה.
מלמעלה שם.
זאת אומרת מחוץ לעיר קצת?
כן. כן.
ואיך היו היחסים בין יהודים ובין רומנים?
מצוין.
כן?
כן. מצוין. עד. עד למלחמה. עד לפני המלחמה.
עד 39'?
עד. אחר כך לא. לא רצו להיכנס.
זאת אומרת. הם היו באים לפונדק?
כן.
שותים. משלמים.
מהם היה לו את הפרנסה.
משלמים בזמן?
מה. מהגויים היה לנו את הפרנסה.
כן. כי היהודים לא היו באים לשתות.
לא. לא באי. באו לשתות. אה. כוס מים שמה. כו. אה.
כוס יין או 100 גרם. אה.
יי"ש.
י. כן.
כן. אבל מהם היה הפרנסה.
מאלה. כן.
והם שילמו בלי בעיות?
שילמו. בלי בעיות. כן.
וכששתו הרבה. הם לא התחילו.
כן. זה. שיכורים. שיכורים.
קצת להשתגע?
שיכורים. אבל לא. לא נגד יהודים.
לא נגד יהודים?
לא.
לא היה דבר כזה?
לא. הם. הם היו.
לא. לא אמרו. אה. ז'ידן? לא אמרו.
אמרו ז'ידן. אמרו.
כן. אמרו?
כן.
לפלשתינה?
אמרו.
כן?
גם פלשתינה. לכו לפלשתינה. כן.
אז. אז לפעמים דיברו לא יפה.
כן. אה. זה גויים.
כן. אבל לא. לא התרגשתם מזה?
לא התרגשנו. אנחנו היינו. היינו צריכים אותם.
אנחנו ח. היינו חיים מהם.
כן. עכשיו. בבית שלכם. אבנר. היה חשמל?
לא. לא היה לנו חשמל שמה. לא.
לא היה. אז א. איך הדלקתם?
איך? עם. עם. היה פנסים.
כן?
עם נפט.
אה-הא. ומים היה בתוך המ. הבית?
ומים. היה לכל אחד היה לו באר.
באר בחצר?
כן.
אה-הא.
לנו. היה באר והיו באים השכנים גם כן לוקחו משם.
לקחת.
כן.
אז. אה. זה היה די קשה.
כן.
כל פעם למלא מים. להתרחץ.
אהה. ב. כן. זה לא היה כמו פה.
כן. ואחרי המלחמה. כשאתם חזרתם כבר.
אה. היה חשמל והיו מים?
לא. אצלנו לא היה חשמל.
אצלנו לא היה בעיר אלהן. לא היה חשמל.
מ-המ.
בסוף. לפני שאנחנו עזבנו מאלהן.
כן?
ואני נסעתי ל. ל [משובש]. כמו שאמרתי.
כן.
לך. שמה אני. אה. נכנסתי לעבודה ב.
במסגרת. אה. של קופת חולים.
כן. כן. אז. מה?
שמה. א. אז עשו חשמל במ. אלהן.
אה-הא.
עשו חשמל.
כן.
גם כן לא. לא חשמל כמו פה חברת חשמל.
אלא?
היה. היה לנו שמה בית חרושת שעשו סירים. סירים.
כן?
הם. הם נתנו את ה.
חשמל?
את החשמל.
אה. להם היה חשמל? ו. ו.
אה. היה להם בית חרושת שמה.
נתנו לכם. כן. נתנו לכם. אה. חוטים.
כן. לחבר. לחבר.
לחבר לחשמל.
לחבר לחשמל להאיר.
פיראטי כזה.
כן.
לא מסודר.
לא מסודר.
כן. עכשיו. אתה.
אתה יכול לספר עוד דברים שקרו לך כשהיית ילד לפני המלחמה?
נסעתם פעם לאיזה מקום בחופש? בקיץ?
לא. לא. לא ידענו שמה חופש או זה. מתי שרצית.
לא. לא. בקיץ. בקיץ.
רצית ללכת? הלכת. אבל לא נתנו לצאת משמה.
ל. ל. אתה רוצה לנסוע ל. לחוץ לארץ? לא נתנו.
לפני המלחמה אני מדברת.
לפני. אפילו לפני המלחמה. אני לא זוכר.
לא היו לכם קרובים? לא היה ל.
לא הייתה לכם משפחה במקומות אחרים ברומניה? או בארץ?
כן. היה לנו.
איפה?
היה לנו בדורוחוי. היה לנו.
כן?
בבוטושאן היה לנו.
אה-הא.
בגאלאץ. היה לנו. זה רחוק. גאלאץ.
כן. ואתם הייתם מבקרים את המשפחה?
היינו מבקרים. כן. לפני המלחמה. אני לא זוכר.
לא. לא. לא.
ובחוץ לארץ היה. הייתה לכם משפחה? בחוץ לארץ?
בחוץ לארץ? לא. היה לנו באמריקה. היה אח של אבא שלי.
אה-הא. אבל הוא. הוא יצא מרומניה.
הוא.
לאמריקה. אבל באירופה במקום אחר.
לא.
היו לכם?
לא.
בהונגריה ב. באוסטריה?
לא.
לא היו לכם.
לא היה לנו. לא. היה לנו באמריקה במונטווידאו.
הוא נסע למונטווידאו הוא רצה להיות גדול שמה.
הוא פתח שמה. אה. אפ. אפילו לא יודעים מה קרה לו.
מ-המ.
פתח שמה בית חרושת של. אה.
[משובש] (שפה זרה) זה נגד גשם.
אה. אה. כן.
חו. חולצות.
אה. מעיל לג. מעיל לגשם.
מעיל לגשם.
מעילי גשם. כן. ואין לכם. לא יודעים מה ק. קרה.
אבל הוא עזר לנו. הוא. הוא שלח.
כן? הוא שלח כסף?
לנו דברים. אהה. חבילות.
מ-המ.
חבילות הוא שלח לנו.
והיה לו בן אחד והוא אומר לפי הבגד.
מה שאתם תראו שמה. תראי איזה בן יש לי. כזה.
כן. אה. אבנר. ההורים שלך נולדו במיכלין?
ב?
בעיר? בעיר?
בעיר? כן.
הם נולדו שמה?
הם נולדו שמה. כן.
כן?
כן.
וגם הסבא וסבתא?
לאימא שלי היה קוראים לה הרשקוביץ'.
אה-הא. וסבא וסבתא גם נולדו שם?
גם? אה. זה אני לא יגיד לך. אני לא יודע.
אבל א. אני חושב כן.
אבא ואמא כן?
כן. כן. זה הבית. מה שזה בבית של. של סבא.
אה-הא.
והוא אמר שזה מאבא שלו.
אה-הא.
הסבא.
כן?
אמר שזה מאבא שלו.
זה ככה עבר מדור לדור.
כן.
ובאיזה שפה דיברו איתכם בבית?
רק יידיש. רק יידיש.
רק יידיש?
רק יידיש.
אבל ידעו רומנית?
ידעו רומנית. כן.
גרמנית גם ידעו? גרמנית ידעו?
לא. איפה? אה. הייתי יודע מילה גרמנית.
מה שיש לי עכשיו עם הגרמנים.
אלה אישה שלי הייתה גם בגטו.
מ-המ.
ופה אמרו שיש לך זכות לקבל בשביל האישה שלך.
מ-המ.
אם. אם אתה לא היית נשוי אחרי זה עם מישהו אחר.
אז יש לך זכות לקבל.
מ-המ.
עשיתי ניירות. עשיתי ניירות.
כן.
תביא לי נייר מהרבנות שאתה לא.
שהיית כל החיים על האמת. לבריאות.
תודה.
ותביא לי נייר שאתה לא היית מ. אה.
נשוי.
מגורש. גורש אומרים. לא?
כן. אה. גרוש.
גרוש. כן. תביא לי. אה. הו. הוכחות ש.
כן.
בסדר. הלכתי לרבנות פה. הלכתי עם 2 עדים שממתי שהיא.
א. אני התחתנתי איתה. הייתי כל החיים עד הסוף איתה וזהו.
לא הסתדר?
כן. ולא קיבל. ולא קיבלתי.
קיבלתי בסוף. בסוף אחרי 3 שנים שנלחמתי.
קיבלתי 27 יורו לחודש.
הכול חודש נכנס לי 27 יורו. בשבילה.
כן. כן.
נתונים שהיא הייתה בגטו והיה לו. מ. דלקת קרום המוח.
כן.
שמה. והרופא אמר שהיא אבודה.
כן.
זה.
אני מבינה.
כן.
אנחנו שוב חוזרים אחורנית.
כן.
אבנר. ברשותך. אז החיים ככה עברו ופרצה המלחמה.
אתה זוכר את הימים הראשונים של המלחמה?
מה. מה קרה? איזה. איזה שינויים היו בחיים שלכם?
קודם כל הגויים. כל הגויים שנאו אותנו.
לא רצו לדעת מי אנחנו.
זאת אומרת. כשפרצה המלחמה.
האלה משמה. משמה.
כן. זאת אומרת. פתאום היא הייתה אנטישמיות.
פתאום. כן.
לפני זה היה רגוע ופתאום זה עלה.
נכון.
כן. מה. מה אתה זוכר ש. שה. הרומנים הם עשו?
אני אגיד לך. תראי אחרי המלחמה אנחנו חזרנו למאלהן.
כן. לא. אני מדברת כשהתחילה המלחמה.
שהתחיל?
מה. מה. מה אתה זוכר שקרה ב. ביחס של הרומנים ליהודים?
מה. איך זה השתנה?
זה לא. זה.
מקודם אמרת שהיה טוב.
זה מה. כאילו מהגוף לכולם. היו שונאים את. את היהודים.
אבל.
לא רק ב. במאלהן.
אבל איך זה בא? הם. הם קיללו אותם?
הם צעקו עליהם? הרביצו?
עשו פוגרומים שמה. פוגרומים.
במיכלין?
כן.
מה הם עשו?
מה הם עשו? איפה שהיה יהודי.
הרביצו אותו או שהרגו אותו או שהיה.
היה להם זמן לעשות מה שהם רוצים. נתנו להם זמן.
לא הייתה משטרה? לא היה חוק?
לא היה משטרה. לא היה שום דבר. שיעשו מה שהם רוצים.
מה שהם רוצים.
כן.
והיו יהודים ש.
אבל היו יהודים.
שהיו חזקים.
שהיו חברים עם הגויים. האלה. אה.
הם התייחסו. התייחסו. לא הרגו אותם.
אה-הא. אבל היו יהודים שנניח בעלי עגולה שהיו.
אה. חזקים או קצבים.
כן.
שמוכרים בשר.
נו.
שאם הגויים התקיפו אותם. הם. הם החזירו להם חזרה?
לא. לא. לא החזירו. היה אסור. איפה?
אתה. היהודי היה לו אסור לעשות משהו.
היה לו אסור להרים יד על ה. על הגויים.
מ-המ.
חס וחלילה. אז מה. מה הפרוגרום היה בדורוחוי?
הם אמרו. בדורוחוי היה פוגרום.
כן?
שהרגו את האנשים על הכביש שעברו. שעברו שמה.
כן. כן.
שמי שעבר יהודי. הוא ה. הרג אותו. למה?
שאלו: "למה אתם עושים דבר כזה?"
"הם יורים מה. מהבוידם. הם יורים על ה.
על האנשים שלנו". וזה. זה היה.
אה. זה היה שקר.
כן.
לא היה דבר כזה. זאת אומרת. הם המציאו דברים.
כן. אז מה. מה עשו? התחבאו. לא יצאו לרחובות?
לא. זה היה כמה ש. אה. זמן.
לא יודע כמה שעות היה שהם עשו את זה והרגו הרבה אנשים.
הרבה אנשים הרגו. הרגו ממש הרגו אותם.
גם נכנסו לבתים ולקחו דברים?
נכנסו בבתים ושברו ולקחו והכל עשו.
מ-המ.
מאז. אהה. אנחנו רצינו ל. לבוא לפה.
אה-הא.
לישראל.
לפני זה לא חשבתם על ארץ ישראל?
לא. לא חשבנו. כי היה לנו טוב שמה.
מ-המ.
ש. שאני באתי ב-63'. לי לא היה טוב?
היה לי טוב. אבל. אה. ו. ובא הסקריטרית מה.
מה. מהקומוניסטים. הסקריטרית.
כן. כן.
אומרת: "טמבלר. לאיפה אתה נוסע? היה. היה לך טוב פה.
היה. הרווחת.
פרנסה.
ועבדת ו".
כן?
אמרתי: "אני צריך לנסוע לשמה. שמה יש לי ההורים שלי.
שמה יש לי את המשפחה ואני צר. אפילו שאני לא רוצה.
אני צריך להיות שמה".
מ-המ.
וחוץ מזה אמרתי: "עכשיו זה טוב לי.
מחר זה יחליף את השלטון. שוב פעם יהרגו אותנו".
מ-המ. אתה לא נותן ל. בהם אימון. אתה לא מאמין להם?
לא מאמין להם.
שזה יהיה כל הזמן טוב.
באווירון. באווירון אמרתי.
כן?
להם. ל. לדיילים. דיילות.
הם היו רומנים?
הם היו רומנים.
כן?
אמרתי: "אני בחיים שלי לא רוצה לראות את הפרצוף שלכם".
זה באווירון. "מה אתה מדבר?
אני מחזיר אותך. אני יכול להחזיר
אותך מהאווירון בחזרה לשמה".
אמרתי: "תחזיר אותי ותעשו מ. מ. מה שאתם רוצים.
כן.
אבל אני אומר את שלי. אני לא רוצה לראות אותכם בפנים שלי".
ואתה לא חזרת יותר לרומניה?
לא חזרתי. לא נסעתי אף פעם לראות רומניה.
לא?
יש לי גיסתי. שראית שמה.
כן?
על התמונה. היא נסעה והיא עשה תמונות.
המקומות איפה שהיינו.
כן? אתה לא. אם כן. זה היה כמה שעות הפוגרום?
כן. כמה שעות. או יום. יום היה.
וגם אצלכם נכנסו לפונדק ולבית ושברו ולקחו?
לא. לא. לא.
לא לקחו.
לא. לא. לא נכנסו.
לא לכולם. אלא קראו לאבא שלי לבוא לסקוריטטה.
כן.
את יודעת מה זה סיקוריטטה?
משטרה חשאית. כן.
קראו לו. ושאלו אותו.
כן?
תגיד מי היה ל. אה. ליגיונר? ליגיונר זה. אה. אנטישמי.
מי היה? תספר לנו. הוא אומר.
אה.
ל. לאבא שלי.
כן?
אבא שלי אומר: "מה אני אספר? אתה רוצה שאני אספר?
מ. מבפינה הזו. עד לפינה הזו כולם היו לג'יונרים.
מ-המ.
כולם היו ליגיונרים וגם אתה".
זה כבר היה. מתי שהיה הקומוניסטים.
היה רוסים היה.
אה. זה. כן.
נכנסו ב. בזמן המלחמה.
אה-הא.
אבל הוא. הוא אמר לו.
ולא קרה לו שום דבר?
לא קרה לו שום דבר.
אה-הא. זה כבר היה בזמן הקומוניסטים.
כן. היה בזמן ה. היה אסור להיות אנטישמי.
כן. לא היה אסור.
היה אסור.
אבל ככה זה. זה האמת היה ככה.
כן.
שכולם שהיו שמה בעירייה או באיזה מקום.
כולם היו אנטישמים.
כולם היו ליגיונרים.
הם היו שונאים יש. אה. את היהודים.
לא. אה. לא ישראל. לא היה. היה עוד ישראל.
את היה. נכון עוד לא היה ישראל אז.
נכון. עכשיו. אתה. אתם הייתם עוד איזשהו זמן במיכלין.
ואחר כך גירשו אותכם.
נכון? איך זה קרה כש. שגירשו אתכם?
ממיכלין?
כן.
ממיכלין גירשו אותנו לבוצ'צ'ה. כמו שאמרתי לך.
כן. כן.
שם היה.
את. את כל האנשים?
כל אנשים.
כולם.
אחד לא נשאר.
איפה. איפה אספו אותם?
היה. היה. היה ילד אחד מפו. אה. מפגר.
כן.
יהודי.
כן.
זה דווקא מהמשפחה ש. שלנו.
אה-הא.
הכניסו אותו בתוך ה. אה.
מרתף?
מרתף. היה מים שמה. הכניסו אותו ב. על ה. על.
אה. איזה קופסה והשאירו אותו שמה.
מ-המ.
היא לא יכולה לוקחת אותו ל. איתם.
ככה היא שמרה עליו. זה היה הילד שלה.
ולא יודעים מה קרה לו?
לא. לא יודעים מה קרה לו.
אה-הא. עכשיו. כשאתם.
גירשו אותכם. מה היה מותר לכם לקחת?
מה שאתה יכול לוקחת.
מה? מה לקחתם אתם. המשפחה?
אנחנו ש. שגירשו אותנו.
כן?
לא. גירשו אותנו לבוצ'צ'ה. זה לא כל כך רחוק.
כן?
לוקחנו עגלה עם ס. עם. עם סוס או 2 סוסים.
לא יודע. עם עגלה. עגלן. איך אומרים?
עגלון?
עגלון.
כן.
והוא הביא את הדברים.
מה שנכנס בתוך עגלה.
מ-המ. לקחנו. וא. איך אבא שלך הלך?
סיפרת שהוא היה נכה.
היה. הוא. אבל.
הוא ישב על העגלה?
אבל הוא היה. הוא הלך. אבל הוא הלך ככה.
קשה.
עם מקל תמיד הוא היה.
אה-הא.
וגם פה יש מקל.
כן. אה-הא. ואתם הלכתם ברגל לבוצ'צ'ה?
או בתוך עגלה.
אה-הא.
אם היה מקום.
כן.
ומי שלא היה יכול ללכת.
מ-המ.
סבתא לא יכולה ללכת.
כן.
היא הייתה בעגלה.
כן. אה-הא.
וככה נסענו ל. לבוצ'צ'ה.
ואתם.
והיה לנו פרה. אמרתי לך.
כן.
שסבא שלי החזיק פרה.
כן. בשביל האבא.
בשביל אבא.
כן. מה עשיתם איתה?
הוא בא עם הפרה ברגל עד לבוצ'צ'ה.
הוא ככה סחב אותה?
החזיק את הפרה. הוא בא עם. אני רואה אותו עכשיו. תראי.
ו. וכמה זמן זה לקח?
הרבה זמן. הרבה זמן.
יום? יומיים?
יום יומ. או לילה. לא יודע. לא יודע כמה.
אבל הוא הגיע לבוצ'צ'ה עם הפרה.
וגם בלילה אתם. אה. נחתם. ישנתם באיזה מקום?
אה. בדרך? לא. אה. אם אנחנו נסענו. נסענו כבר.
המשכתם. המשכתם.
זה. אהה. הלכנו אחרי עגלה.
אה-הא. ובבוצ'צ'ה איפה הייתם. אה. אבנר?
היינו שמה. היה לאבא אחות.
אה-הא.
ואני אספר לך מאחות הזה.
בבקשה.
אמרתי לך שהיה. הוא עשה לחם. זה.
אופה. אופה.
אופה. כן. ו.
כן.
הוא עשה את זה.
הוא א. אמר. אמרו לו מישהו שיש. אה.
ואגונים עם אנשים על ה. על הקו המת של הרכבת.
כן.
היו. היו קווים. מ. מת.
שלא משתמשים בהם.
שלא משתמשים בו.
כן. כן.
הכניסו שמה ה. הווגון.
אה-הא. את העגלות.
ואמרו לו שיש אנשים בפנים. יהודים.
מ-המ.
ואסור שמישהו יתקרב לשמה. הוא.
אה. זה היה רכבת המוות? מיאסי?
זה מכ. רכבת המוות.
אה-הא. שסגרו את זה ולא פתחו.
לא פתחו.
נכון.
והוא. הוא רוצה לעזור להם.
הוא רוצה ל. לתת להם. אנשים שמה.
הוא שמע שהם צועקים? שהם בוכים?
ש. שהם. לא. לא יודע שהוא שמע שבוכים.
אבל הוא יודע. הוא ידע שיש שסובלים שמה.
ס. סגורים.
אין אוכל.
סגורים. כן.
מאיפה לוקחים אוכל? אם. אם סגור הרכבת?
כן.
וזה לא רכבת. אהה. ב. א. אנשים זה רכבת של. של.
של בהמות.
של בהמות. כן.
כן. כן.
הוא הלך. היה ראש העיר. זה מעל הראש העיר יותר גדול.
כן.
היו קוראים לזה פרטור. והוא הלך. ל. זה היה חבר שלו.
הוא הלך לפרטור הזה והוא ביקש ממנו אישור שהוא יכ.
שהוא יכול להתקרב עם לחם.
לתת לאנשים חתיכת לחם והוא נתן לו.
נתן לו אישור והוא הלך לשמה. פתחו את. ואגון.
ואגון. זאת אומרת. אה.
קרון? קרון?
כן.
והוא נתן להם לחם?
ו. ו. ונתן לחם ל. ל. כל אחד בפנים. זרק לחם בפנים.
מ-המ.
לכולם וחזר שוב פעם ע. עגלות מ. מלאות.
הוא לא הסתכל על הכסף. ומה עשו אחרי זה עם האנשים האלה?
א. אף אחד לא יודע.
זה היה קוראים לו ישראל חייניק. את יכולה לקרוא.
ל. לרשום את זה.
כן. כן.
אה. אמרתי.
וה. הרבה מאוד אנשים מתו.
נשאר. כן.
נשאר לו עוד בת אחד ואני דיברתי איתה שהיום באים מ. מ.
יד ושם.
מיד ושם לראיין ואני רוצה להכניס את אבא ש.
לספר. לספר.
ש. שלך לפה.
כן. אז זאת היא הבת של אחותך?
זה. לא. זה לא בת של אחותי.
זה הבת של הדודה שלי. אח. אחות.
אה.
של אבא שלי.
אה.
היה גר בבוצ'צ'ה.
נכון. כן. כן.
והיה לו 2 בנות.
כן. כן.
אז היא נשארה לבד זאתי. שהיא.
אה-הא.
בנווה שאנן. גרה.
כן.
בנוה שאנן. היא גם כן עברה דברים קשים פה. פה.
בארץ?
סרטן. חתכו. זה עדיין לא טוב.
ואחת. שמנה חזקה. מתה ל. לפני. לפני חודש.
מ-המ. כן.
2 בנות היה לה.
כן. אז. אבנר.
והוא חילק את הלחם. מה שקרה אחרי זה.
ואתם גרתם אצל הדודה?
משהו. עם. עם אנשים. גם הוא לא ידע וגם אף אחד לא יודע.
הרבה. הרבה. הרבה מתו.
כן.
מעט. מעט נשארו.
כן.
בחיים. ואתם גרתם אצל הדוד?
אנחנו. כן. באנו שמה. באנו כמו לבית שלנו. ו. אבל.
כמה זמן?
אם היה. אם היה. הודעה שגם הם מתגרשים ל.
מגורשים.
לבוטושאן.
כן.
אז. אה. יצאנו.
אז. אז כמה זמן?
הוא. הוא הלך לפרטור והוא התייעץ עם הפרטור:
"מה אני יעשה? יש לי. אה. חמי. אה. חמי ו. ו.
והמשפחה ויש לי גיס הוא נכה. מה אני יעשה?
אני אקח אותם לבו. לבוטושאן?"
כן.
אז הוא מתחיל ל. לחשוב. לחשוב.
הוא אומר: "לא. יותר כדאי שהם יסעו לדורוחוי".
אה-הא.
"ומדורוחוי יותר קל להגיע למיכלין".
ככה זה רעיון אחר. זה רעיון אחר.
בוטושאן זה לא היה רעיון דורוחוי.
מאלהן זה היה מגיע לדורוחוי.
כמה זמן הייתם אצל הדודה הזאת?
הדודה הזו. אה. כמה. כמה ימים. זה תיכף.
אה. תיכף.
היה.
תיכף נוסעים.
אותו ההודעה.
אצלכם.
מה שאנחנו קיבלנו ממיכלין. הם קיבלו ב. ב. בבוצ'צ'ה.
והיה לכם עוד את העגלה? העגלה עם הדברים?
עגלה? כן. עוד לא. הורדנו. הורדנו.
הורדתם?
את כל הדברים. האיזה עגלה?
הזה היה עגלן. זה.
עגלון.
הוא היה צריך.
של העגלון. אז מה עשיתם עכשיו?
אז מה היה? אה. לוקחנו עוד פעם. אה.
עגלה. מישהו שיעביר את הדברים לדורוחוי. מ. מבוצ'צ'ה.
כן.
מבוצ'צ'ה לדורוחוי.
כן. אז זה היה.
ו. ולפני כניסת דורוחוי.
כן?
לפני כניסה לדורוחוי היה בית הקברות היהודי. אני זוכר.
היה עם. עם עליה כזו שמה. כל עגלות.
לא רק אנחנו היינו שמה. היו ה. המון אנשים.
כל עגלות עמד בצד ימין בכביש.
כנראה. ככה אמרו שה. הם עצרו אותנו.
שהם יק. י. יגמרו אותנו שמה לכניסה.
שיהיה קרוב לבית הקברות.
אה-הא.
שיהיה קרוב.
היה להם נשק?
בית הקברות יהודים.
היו להם. היו להם רובים? רובים?
היו להם רובים.
אנטישמיים כולם ומצד ימין היה שמה.
אה. מעין. מעין ויצא מים.
איפה. אנחנו רצינו קצת מים לשתות. ילדים. זה.
הם עם. עם. עם מקלות שברו את הרגליים.
מי שירד לוקחת קצת מים משמה.
שברו להם את הרגליים. זה אנטישמים.
כן.
הרומנים. הרומנים.
כן.
ועמדנו. עמדנו שמה והוא בא. הוא. הוא ספר 10 עגלות.
ב-10 עגלות הוא הוציא איש אחד. מה.
ה. העשירי איש אחד הוציא אותו.
הוא אמר: "אוי ואבוי לכם. אם אחד.
חוסר מפה אנחנו הורגים את הס.
את ה. את האיש הזה. העשירי".
הוא. הוא היה בן ערובה.
ב. הוא היה בן ערובה והוא הבטיח ש.
אה. לא. אף אחד לא יעזוב את. אה.
הוא היה אחראי?
הוא היה אחראי.
שאף אחד לא יל. יברח.
כן. לא קרה. לא. לא.
לא ברחו. אף אחד לא ברח.
זה. איפה? יהודים הרימו יד שמה?
לא הרימו יד. לא הרימו פה. היה אסור. אסור לדבר.
היו אנשים שהיו להם מכרים.
חברים רומנים שאמרו: "אנחנו נסתיר אתכם.
אנחנו נחביא אתכם בבית שלנו?"
לא. לא.
לא קרה דבר כזה?
שום דבר. שום דבר. אנחנו עמדנו. עמדנו. מה היה?
שהיה שמה ודיברו מה לעשות איתנו. אה.
הז'נדרמים?
או. או להרוג אותנו.
כן?
או. או להחזיר אותנו. או ל. ל. לתת לנו איזה מקום שמה.
מ-המ.
וישבנו שמה יום שלם עם ש. עם שמש על. על. עלינו.
זה היה קיץ?
היה קיץ. כן.
כן.
ו. וחיכינו. חיכינו. חיכינו. אחר כך באו.
כן.
אמרו: "הרשו לכם להיכנס ל.
לעיר" ומהלאה. זה כבר היה מתחיל את העיר. דורוחוי.
כן.
לא היה שמה מים. אה. בצ. בצינור. אז באו עם עגלות.
אה. והביאו מים?
עם חביות מים.
כן?
ומכרו מים.
מ-המ. היו אנשים. נגיד.
ילדים קטנים או אנשים מבוגרים מאוד ש.
לא התייחסו שום דבר.
לא. לא. לא. שפשוט לא החזיקו מעמד ומתו?
לא. לא. לא ראיתי. לא ראיתי את הזה. האמת לא ראיתי.
לא ראית.
זה. אבל זה. כולם סבלו.
אמרתי לך שהם. הם הלכו שמה לשתות קצת מים.
הם עם מקלות גדולות נתנו על ה.
על הרגליים כדי לשבור להם את הרגליים.
והוא אומר. אימא שלי. היא. היא אמרה לו:
"אדוני. זה ילד קטן. למה אתה עושה את זה?"
הוא אומר: "זה מישהו אחראי על האלה".
הוא אמר: "זה אנשים מלומדים. הם יודעים מה הם עושים".
אלה הם הלכו עם. אה.
כן?
עם. אה. [משובש] (יידיש) שהם יאכלו את הדשא.
מה? הם אכ.
[משובש] (יידיש) את לא יודעת מה זה?
הם אכלו את הדשא?
לא. לא. זה. זה אני מסביר לך ש.
אה. נו. איך אומרים את זה בעברית?
אמרתי שזה יהיה לי קשה.
אולי. אולי ביידיש תגיד. נראה?
נו. בייד. שופלאך. שופלאך.
שופלאך זה. אוכלים את הבשר הזה.
נו. קטנים כאלה. יש להם פרווה.
אה. ארנבים. ארנבים.
איך?
ארנב. אה. שפן.
לא שפן. לא שפן. שפן. אה. אני יודע זה. לא.
שופלאך. נו. אה. זה יש להם פרווה. זה. צמר. צמר.
כבשים?
מה?
כבשים?
כבשים. כבשים.
אה-הא. כן.
הם הלכו עם הכבשים שמה והם אנשים מלומדים.
הם יודעים מה שהם עושים. כי אנחנו הלכנו וסיפרנו.
ל. למנהל שלהם ל. ל. לגדול.
הוא אומר: "הם יודעים מה שהם עושים". עם המקלות האלה.
כן. אה. אני מבינה.
הרועים של הכבשים.
כן. כן.
הם הרביצו לילדים.
הם. הם הרביצו.
כשהם באו לשתות מים מהבאר.
הם הרביצו עם מקלות גדולות כאלה.
אה-הא.
ארוכות.
כן.
ונתנו להם ב. ברגליים.
ואימא שלי ראה זה. היא אמרה:
"תראה מה שהם עושים. לילדים קטנים". אה.
כן.
"בשביל הם רוצים קצת מים.
מים.
לשתות".
כן.
אז ה. האחראי. אחראי שלהם. אומר:
"הם יודעים מה הם עושים".
כן. אז אחרי שעמדתם שמה וחיכיתם.
כן. הלכנו.
והיה חם ו. והתייבשתם.
נכס.
נכנסנו. נכנסתם לעיר.
נכנסנו לדורוחוי.
כן. ומה. מה היה שם?
היה שמה. היה ה. האחות של אימא שלי.
כן?
היה גרה בדורוחוי.
אה-הא.
אחות. ומקום שמה גם לא היה איפה ל. לשבת.
היה בית קטן.
אז היא אמרה לנו: "תראי פה יש בית.
פה יש בית. את יכולה להשכיר פה.
פה. שמה" והשכרנו בית וישבנו שמה בבית הזה.
כמה זמן?
זה עניין קטן.
כמה ימים?
חודשים. חודשים.
כמה חודשים?
כן. כמה חודשים.
ואבא שלך עבד שם?
לא. איזה עבודה?
לא עבד.
הוא לא היה מסוגל לעבוד.
אז.
רק. אה. להיות סוחר. כן? אבל. אה.
אז ממה התפרנסתם?
מ. משום דבר.
ככה. אה. היה לנו קצת כסף כנראה.
אה-הא. אבל.
כנראה שהיה לנו. כנראה שהיה לנו.
הייתם רעבים?
בבקשה?
הייתם רעבים? היה חסר אוכל?
לא. לא. לא הרגשתי ר. רעב ככה.
מ-המ.
אבל אחר כך בא טרנסניסטריה.
אה-הא.
אחרי זה.
שוב פעם אמרו לכם להתאסף? מגרשים אותכם.
אחר כך באו אמרו: "אתם צריכים לעשות בגאז'ים ולנסוע".
לא אמרו לנו טרנסניסטריה. לא אמרו לנו א. איפה.
"אתם תקבלו שמה אדמה. תקבלו שמה. אהה. רהיטים.
תקבלו בית. תהיו מסודרים".
כאילו אתם. כאילו אתם נוסעים למקום.
כן.
שאתם תסתדרו שם.
אה. יהיה לכם ארץ שמה. יהיה לכם.
חקלאות. חקלאות.
כן. זה מה שאמרו לנו.
מ-המ.
ואנחנו נכנסנו ל. לרכבות עם כל הבגאז'ים האלה.
כן? שוב פעם. רכבות משא? אבנר?
כן. אותו. אותו ואגונים.
צפופים? אנשים צפופים?
כן. צפופים ו. ומלאים וגם את הכל הבגאז' הזה.
מ-המ.
זה גם לוקח כס. אה.
מקום.
מקום. ונסענו. לא ידענו איפה נוסעים.
כן?
והגענו עד ל [משובש]
כן? כמה.
ושמה.
זמן? כמה זמן בערך נסעתם? יום? לילה? יום ולילה?
א. אני חושב. כן. ש. יומיים.
יומיים?
יום או יום. לילה. לא. לא זוכר את זה.
מ-המ.
בדיוק לא.
והיה איתכם אוכל? לקחתם אוכל ומים?
לוקחנו מה שיכולנו. מה.
מ-המ.
אהה. חתיכה לחם וזהו. לא יכלנו לעשות שמה. לבשל או משהו.
ברור. אבל משהו שלהכניס לפה.
משהו. לוקחנו.
כן?
היה לנו.
כן.
והגענו עד ל. לגבול של אוקראינה.
שמה יש. היה נ. דניסטר. דניסטר.
ה. הנהר?
נהר דניסטר.
כן. כן.
שלעבור את הנהר דניסטר היה. 2. אה. 2 סירות קטנות.
שמו על זה משטח ועלינו על המשטח הזה.
היינו צריכים לעלות על המשטח הזה.
מה שאני זוכר. שבא. אהה. חייל רומני שם לו את הרגל.
אבא שלי נכה היה. אבל היה לו 2 מזוודות ביד.
מה שהוא יכול לקחת. כי אמרו לנו:
"תיקחו מפה. מהכול החבילות האלה.
מה שאתם רוצים. מה שאתם צריכים.
תיקחו אתכם. מה שלא. נשאר פה".
מ-המ.
אבל לא יכלנו לקחת את הכל.
כן.
לוקחנו במזוודות. ו [משובש] (שפה זרה).
כן. ו. אה.
על הגב.
תיק צ. תיק גב.
תיק על הגב.
כן. תיק גב.
מה שיכלנו לשים שם. לוקחנו.
להכניס. גם הילדים? גם הילדים שמו תיק על הגב?
גם ילדים שמו. היא אחותי.
מ-המ.
אני רוצה זה שאני אגיע.
אז שמו ה. ה. ה. החייל הזה שם לו רגל לאבא שלי.
נפל ונפל בתוך המים.
אבא שלך?
בדניסטר. בדניסטר. נ. במקום שהוא יעמוד שמה. אה.
לא היה יכול. נפל בדניסטר.
בא תיכף 2 חיילים וגנבו לו את המזוודות.
כי הוא השאיר את המזוודות. כי הוא רוצה ל. ל. לקום משמה.
כן. כן.
השאיר את המזוודות וא. אחותי ראתה שאבא ב. ב.
במים.
במים. היא רוצה לעזור לו.
ל. אה. ל. לעלות. להעלות אותו.
להוציא. להוציא אותו משמה.
הוא ידע לשחות?
גם. גם היא השאירה את המזוודה. גנבו לה את המזוודה.
זה מה שאני ראיתי וזוכר כ. כמו עכשיו. והלכנו בלי מזוודות.
עכשיו איך היא עזרה? היא עזרה לאבא שלך?
היא. היא.
אבא שלך ידע לשחות?
לא. היא נתנה לו יד שיהיה לו. לא היה איפה שהוא יתפס.
כן.
שמה היה ככה. אה.
שטוח.
שטוח.
כן.
היה תעלה כזו.
כן.
ו. ומים היה. הוא היה בתוך המים.
וש. שהוא שהוא קם משמה הוא אמר: "עסק.
עכשיו זה מתחיל את ה. אה.
את החתונה. עכשיו זה מתחיל". מתי שהוא נפל.
והוא יצא משמה. עברנו את. בצד השני.
בצד השני כבר היה מוגילב.
כן.
מאטאקי.
כן?
היה מוגילב. אבל אנחנו לא ידענו מוגילב. או מה.
אבל. אה. אני יודע.
לא היה לכם בכלל מושג?
לא.
אתם חשבתם ש. בא. אתם באמת האמנתם לרומנים.
האמנו. שאמרו לנו. שתקבלו בתים. אדמה וכל זה?
כן. האמנו ש. האמנתם להם?
שיתנו אולי איזה. לא יודע. אה. אה.
מה אני יכלתי. אהה. לחשוב?
אתה לא. אבל אבא שלך ואימא?
אבל אבא. אבא. כן.
אבל הוא אמר: "תראה אם הוא.
אם הם אומרים ככה. יכול להיות שזה.
שזה כן.
שיהיה ככה. ש. שיתנו לנו מקום אה.
נבנה לאט לאט ונעשה". והבאנו ל. לצד השני.
בצד השני. הם אומרים ככה.
לא היה איש אחד או 10 אנשים. היו מאות אנשים.
עשו שורה של אנשים. קונבוי. זה.
שיירה.
שיירה. שיירה.
וגם אחד [משובש] (שפה זרה) אחד. זה שוטר.
שוטר.
עם. עם רובה.
עם רובה.
הוא העביר. העביר אותנו.
זאת אומרת. על כל השיירה הזאת. היה.
כל השיירה.
חייל אחד עם. עם רובה?
עם. עם אחד. כן.
"בואו אחריי. אחריי בואו אחריי. בואו אחריי".
הלכנו. הלכנו. הלכנו.
אבל [משובש] (שפה זרה) הזה היה לו נמאס.
הוא הביא אותנו קילומטרים רחוק משמה.
מ-המ.
ואחר כך הוא אומר: "עכשיו אתם תסתדרו לבד.
תל. תלכו ישר לבד. לבד". מה זה. מה. מה היה שמה?
אדמה ושמיים. לא ראית. רגל אחד של. של.
של איש שעבר שמה. אדמה ושמים.
ואף אחד לא ידע מה זה המקום הזה?
לא ידע ולא הי. לא יכולת לשאול אף אחד.
סבא שלי. הוא אמר שהוא נכנס. פה זה באיזה מלכודת.
הוא יצא החוצה מה. מהשיירה וברח.
ברח לבד. השאיר אותנו ככה.
לאן הוא ברח?
אה. בא הלילה. לא רואים את סבא.
מתחילים לצעוק: "טמבלר. טמבלר. טמבלר".
רק את ה. רק את הקול שחזר משמה ה.
ההד. הד. הד.
מה שאנחנו צעקנו. ש. שומענו.
כן.
שומענו את זה. אבל אותו לא שומענו. נו. מה לעשות?
זה היה ואנחנו בלי מים. ובלי אוכל.
בלי מים. בלי אוכל.
רוצים ל. לשתות משהו. אין איפה לוקחת מים. אין בית.
אתה לא רואה יישוב. לא רואה שום דבר.
אני רואה פתאום יש קרח שמה.
קרח?
קרח.
אבל זה היה קיץ. נכון?
לא היה כבר. זה כבר היה חורף.
אה. אז כבר היה חורף?
זה כבר היה חורף.
זה כל כך הרבה זמן עבר?
ב. זה היה חורף ואיזה חורף היה.
אה. שהיה. היה קרח כבר.
אה-הא.
ו.
זה היה 41'?
עכשיו. כן. זה היה ש-41'.
מ-המ.
אני. אני הולך אני לוקח חתיכת קרח משמה. מוצץ.
את יודעת איזה קרח זה היה?
השתן של הסוסים.
ש. את האדמה הזו לא עשו עם טרקטורים. עם זה.
חרשו את זה עם סוסים.
עם סוסים. שתן של הסוסים.
זה מה שאני מצצתי. ב. אני אספר לך עוד מעט.
וזהו זה. זה מה. מה שהיה שמה.
הולכים ומוצאים שמה. זה מה ששמים מתחת ל.
ל. ל. איך קוראים לזה?
אה. לא שיחים. אלא איפה שגודל. אהה. לחם הכל גודל ה.
תבואה.
ששיחים כאלה.
תבואה. תבואה.
איך?
תבואה.
כן. כן. צ. צהוב כזה.
כן. תבואה.
היה.
חיטה. שעורה.
כן. כן החיטה.
כן. שדה של חיטה.
כן. שדה של חיטה.
כן.
אבל היה.
שיבולים גדולים. שיבולים.
אמרנו: "פה אנחנו נישן בלילה".
אה-הא.
ונכנסו משמה פתאום שומעים:
" [משובש] " (רוסית). בא שוטר אחד.
ברוסית. ברוסית.
ברוסית. כן.
אה-הא.
ובא שמה: "מה אתם עושים פה?
מה אתם רוצים לגנוב פה?"
אה. הוא לא יודע. שולחים לו.
אה-הא. ואתם הייתם שיירה.
[משובש] (שפה זרה).
של כמה מאות?
שאימא שלי ראתה אותו רק.
אה-הא.
היא אמרה: "משהו הולך עכשיו לצכ. אה. לקרות".
מישהו ידע רוסית ב. בשיירה הזאת?
אימא שלי יודעת קצת מילים.
[משובש] (שפה זרה) זה. הלכה לנשק לו את ה.
את הפסלרים פה היה לו.
את המגפיים.
מגפיים כאלה לחורף.
מ-המ.
ונשקה לו את ה. הזה. הוא אומר: "אתם פה לא יכולים לישון.
עד הבוקר אתם קפואים". זה ה.
הש. השוטר הזה.
"תבואו איתנו".
אה-הא.
אמרנו: "אה. עכשיו הוא רוצה לגמור אותנו".
הולכים אחריו. הולכים אחריו.
אבל אתם הייתם כמה מאות והוא היה אחד.
היה אסור שמה ל. ל. להתנגד.
אה. מי. מי. איזה יהודי הרים יד? פחד.
כן.
פחד. מ. מהעשן שלו.
מ-המ.
והוא אומר לו: "תראה. איפה אתם ת. תעבירו אותנו".
"תבואו איתי". הוא אומר: "תבואו איתי.
תבואו איתי". הולכים שמה.
היה. אה. מקום לסוסים בפנים.
אורווה. אורווה.
ונכנסים בפנים. הוא מוציא סוס ממקום אחד.
זה היה ר. רבעות כאלה. אה.
כן.
בנפרד. בנפרד.
תאים. תאים.
בנפרד.
תאים. תאים. כן.
כן. כן. הוא מוציא סוס משמה. הוא אומר: "פה אתם תשנו".
נו. אנחנו נכנסנו בפנים. היה חם מהסוסים.
היה חם. היה טוב. היה ריח לא טוב אבל זה.
היה טוב. היינו מרוצים.
אבל האם? הייתם הרבה אנשים.
הרבה.
איך ניכנסתם כל.
כל האנשים נכנסו שמה.
כן?
כל אנשים נכנסו. עוד היה. אה. רבעות כאלה.
כן?
ריקות. לא היו כולם.
אה-הא.
אבל אני זוכר שאותנו הוא שם על יד הדלת.
על יד הדלת. אה. הוציא את הסוס משמה.
סוס.
הוא העביר אותו למקום אחר.
כן.
א. אנחנו שם.
אה-הא.
הוא בא לפנות בוקר.
הוא אומר: "אסור לי לעשות את זה מה שעשיתי.
עכשיו תקומו ותלכו.
לאן?
תלכו מפה". "לאן ללכת?"
הוא אומר: "תלכו ישר עד שתמצאו ישוב".
מ-המ.
הלכנו. הלכנו יום ולילה. יום ולילה. יום ולילה.
נתנו לכם משהו לאכול?
אוכל. שום אוכל בלי אוכל.
שום שתיה?
ככה הלכנו. ככה. לא. לא היה לנו מעניין אוכל.
היה לנו. שאני שנגיע באיזה מקום.
והגענו באיזה ישוב והיה תעלה שמה בלי מים.
בלי שום דבר ואומרים: "בואו ניכנס.
בואו ניכנס לתעלה הזו ונישן פה בתעלה הזו".
זה לא קר. לא רחוק היה ישוב.
היה בית שמה ויוצא אישה אחת והיא ראתה אותנו שמה.
זה בלילה. היא אומרת: "עד הבוקר אתם קפואים פה.
תבואו איתי. תבואו איתי".
תראי ששמה גויים אנטישמים. אבל היו גם אנשים.
זה היו אוקראינים. נכון?
אוקראינים.
אוקראינים.
ואני לא יודע את הכפר ולא יודע את השם.
אני אמרתי שחזרנו. אמרתי שהייתי מעוניין.
אה. מוכן ל. ללכת להביא אותה לפה.
לראות לאנשים את. את. את האישה הזו.
כן.
מה שהיא עשתה.
אה-הא.
היא סיכנה את החיים שלה.
כן. אז תספר ל.
עדות של אבנר טמבלר, יליד 1932 Mihaileni, רומניה על קורותיו בתור ילד ב-Mihaileni, ב-Dorohoi וב-Mogilev Podolski החיים לפני המלחמה; פרוץ המלחמה; התגברות האנטישמיות; פוגרום; גירוש ל-Dorohoi; העברה לאזור Transnistria; רעב וצמא; העברה בצעדה; גניבת המזוודות; כניסה ל-Mogilev Podolski; תמותה המונית וקבורת הגופות בקבר אחים; לקיחת בני ערובה; תשלום שוחד; השחרור; שיבה לרומניה; החיים לאחר המלחמה; עלייה לישראל ב-1963.
מספר פריט
10388150
שם פרטי
אבנר
שם משפחה
טמבלר
תאריך לידה
1932
מקום לידה
Mihaileni, רומניה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
03/03/2013
תקופת החומר עד
03/03/2013
מוסר החומר
טמבלר אבנר
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני