תיעוד של הוועדה המיוחדת לחקר פשעי הנאצים (ChGK) שפעלה ב-Crimea בשנת 1944

תיעוד של הוועדה המיוחדת לחקר פשעי הנאצים (ChGK) שפעלה ב-Crimea בשנת 1944 הוועדה הממלכתית המיוחדת לחקר פשעי הנאצים 1951-1942 נוסדה בצו של המועצה העליונה של ברית-המועצות ב-2 בנובמבר 1942. ה-ChGK היתה אחראית על איסוף נתונים תיעודיים ועל הכנת חומרים על הזוועות שנעשו בידי פושעים נאצים, ועל נזק שנגרם לאזרחים סובייטים, לקולחוזים ולמדינה כתוצאה מהכיבוש של השטח הסובייטי בידי צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה. הודעות של ה-ChGK שימשו במשפטי נירנברג כראיות התביעה. במבנה של ה-ChGK היו מזכירות, הנהלת חשבונות, ארכיון, חטיבות מאוחדות ובכללן מחלקת פיקוח, מחלקת חשבונאות שציינה ברישומיה נזק שנגרם לחקלאות, תעשייה, קולחוזים, מוסדות תרבות, ארגונים ציבוריים, אזרחים, ומחלקה לרישום פשעים. ה-ChGK סיימה פעילותה בפקודת מועצת השרים של ברית המועצות מה-9 ביוני 1951. על סמך פקודה זו הועברו מסמכים,קבצים ואלבומי תמונות של ה-CHGK לארכיון הממלכתי המרכזי של ברית המועצות (ЦГАОР ). באוסף דוחות של ה-ChGK (הועדה המיוחדת לחקר פשעי הנאצים) מ- Sevastopol, Simferopol, Feodosiya, Yevpatotiya, Yalta ו-Kerch וכן ממחוזות שונים ב-Crimea; דוחות על נזק שנגרם לקולחוזים, למערכת החינוך, למערכת הבריאות, לחקלאות ולתעשיה וכן לתרבות של רפובליקת Krym; דוחות סטטיסטיים על מספר התושבים שנספו ועל מספר כפרים שנשרפו כליל; רשימות תושבים שנספו; רשימות פושעים נאצים; רשימות תושבים שנשלחו לעבודות כפייה לגרמניה. לפי מפקד אוכלוסין שנערך ערב המלחמה גרו בקרים 65,000 יהודים. כמעט ולא היו קהילות דתיות, רוב היהודים היו אזרחים שגרו בערים גדולות וחלקם עבדו בקולחוזים (27,000 יהודים). רוב היהודים היו אשכנזים, חלקם היו קרימצ'קים (כ-7,000 במספר), וחלקם קראים. רוב הקרימצ'קים התרכזו בחצי האי קרים בערים Feodosiya,Simferopol, בעיירה Karasu Bazar, וכן בעיירות אחרות בדרום חצי האי. רבים מיהודי Crimea הספיקו להמלט לשטחים פנימיים של ברית המועצות, מאחר וכיבוש חצי האי Crimea בידי הצבא הגרמני נעשה רק באוקטובר 1941. המנהל האזרחי אירגן יודנרטים שפעלו במשך תקופה קצרה מאוד. ראשי היודנרטים היו בני קהילות Yalta, Simferopol, Yevpatoriya, אנשים שלא מוכרים בקהילותיהם, אשר מונו בידי השלטונות הגרמניים. בערי Crimea לא רוכזו היהודים בגטאות למעט ב-Yalta, שגם בה הם שהו לזמן קצר בלבד. השלטון ב-Crimea היה בידי הוורמכט, שלא היה לו צורך בכוח העבודה של היהודים. מסיבה זו הושמדו רוב היהודים בחודשים הראשונים של הכיבוש. למשל ב-Simferopol ב-13-9 בדצמבר 1941 ירו אנשי Sonderkommando 10b ו-11a למוות כמעט בכל היהודים האשכנזים והקרימצ'קים של העיר. בחלק מהמקומות רצחו גרמנים את היהודים הקרימצ'קים בשלב מאוחר יותר. שלטון הכיבוש הגרמני ב-Crimea שלח שאיליתא ל-Berlin בענין הקרמצ'קים עקב חוסר וודאות לגבי מוצאם והשתיכותם "לגזע היהודי" והידיעות המועטות שהיו לגרמנים על יהודים אלה. התשובה שהגיעה מ-Berlin הייתה שהקרמצ'קים נועדו להשמדה מוחלטת כשאר היהודים. במהלך שנת 1941 ותחילת 1942 הושמדו מרבית הקרמצ'קים יחד עם יהודי Crimea האשכנזים. בעיר Kerch הוצאו רוב היהודים להורג ב-3-1 בדצמבר 1941 ולקראת נסיגתם הראשונה של הגרמנים. התשובה לגבי היהודים הקרימצ'קים הגיעה מגרמניה רק בסוף דצמבר. מועד רצח הקרימצ'קים נקבע ל-3 בינואר 1942, אך העיר שוחררה בידי הצבא האדום ב-30 בדצמבר 1941, היהודים הקרימצ'קים פונו דרך מפרץ Kerch וניצלו. בתחילת 1942 הומתו כ-2,000 הקרמצ'קים מ-Karasu Bazar במשאיות גז. רצח יהודים שעבדו בקולחוזים יהודים נדחה בשל ביצוע עבודות חקלאיות, אך בתחילת החורף נרצחו גם הם. ב-26 באפריל 1942 הוכרז חצי-האי קרים כ- Judenrein (נקי מהיהודים). קראים שגרו ב- Crimea לא הושמדו. אחרי שיחרור Crimea בידי הצבא האדום במאי 1944 חזרו חלק מהיהודים המפונים לביתם.