Yad Vashem logo

עדות של ישראל סרור יליד 1935 Matmata, טוניסיה על הכיבוש הגרמני והגירוש מהבית

Testimony
null
null
היום יום שני. י' שבט תשע"ג. 21 בינואר 2013.
שמי רותי גיל ואני מראיינת מטעם יד ושם את מר סרור ישראל.
יליד מאטמאטה. תוניס.
1935. על הגירוש והמגורים בתקופת המלחמה.
בוקר טוב לך. ישראל.
בוקר טוב.
נולדת במאטמאטה.
נכון.
ומה אתה יכול לספר לנו בבקשה על המקום הזה?
זה עי. אה. זה עיר לא כל כך גדולה.
כן.
אהה. חלק. אה. יה. יהדות הייתה מאוד קטנ.
קטנה. קהילה קטנה מאוד.
מעט יהודים היו גרים?
מעט יהודים היו.
כן?
אהה. מו. מוסלמים היו הרבה מאוד.
סביבה. סביב. סביב העיר הייתה. אה.
סביבה. אהה. ה. של כפרים ערביים. אה. ש.
שעבדו חקלאות. אה. וזיתים ו. ו. וכולי.
והם היו באים לעיר והיו מוכרים את הדברים שלהם.
את הסחורה שלהם.
את הסחורה שלהם. וככה חיים עליהם.
אבא היה סוחר גדול. זאת אומרת.
כן?
אפשר להגיד.
איך קראו לאבא שלך?
אה. חיים. קראו לו חיים. ו. הוא היה איש.
אהה. חכם. נבון. רואה את הדברים מ. מ. מרחוק.
אתה יודע מה הייתה ההשכלה של. אה. אבא שלך?
אה. ל. עממי. אולי פחות אפי. אה. עממי כן.
כן?
כן. אבל הוא גם כן למד. אה. תורה וגם. אה.
אה. צרפתית. אה.
כן? צרפתית. והוא היה איש. אהה. ש.
שמוכר וגם חביב על כולם וידע איך לנהל את ה.
את ה. אה. את הסחורה ואת ה.
אה. הוא. היה לו ק. היה לו ק.
היה לו קשר עצום עם. עם.
עם הממשלה. עם. עם ראש העיר.
הוא היה מראשי הקהילה?
מראשי קהילה.
אה-הא.
היהודית. אהה. שהוא ניהל את הדברים בעצמו.
בלי עזרה של. של. של הקהל.
הוא לא. הוא הודיע להם אפילו. אהה.
אה. על דברים ש. שהוא יכול ל.
ל. להציל אותם. להציל אותם. בלי להבהיל אותם.
להציל אותם בלי להבהיל אותם.
כן.
ו. אה. כ. זאת אומרת.
הייתה לו גם עוצמה שיכול לבוא לשופט. ולהגיד לו:
"תראה. יש אפשרות ל. לשחרר את היהודי הזה".
אם הוא עשה משהו.
אה-הא. היו גם שופטים יהודים?
לא היה שופטים. היו כולם ערבים.
כולם מוסלמים?
אה. זאת אומרת. הז. העיר שלנו זה הייתה.
אהה. ממשל צבאי. נקרא.
כן.
ממשל צבאי. היה. אהה. אהה.
היו שולטים. האנש. האנשים. אהה.
של העיר. זאת אומרת. של העיר. צרפתים.
זאת אומרת. היה קפטן.
אה-הא. כן.
אהה. ליוטננט זה נקרא הסגן. ותורג'מן זה מתרגם.
כן?
מתרגם.
והיו גם. אהה. צרפתים שהיו גרים איתכם?
צרפתים היו רק. רק המשפחות האלה.
אה-הא.
כאילו.
זאת אומרת.
משפחות.
אלו שהי. עסקו. היו בעצם.
עסקו ב. ב.
בממשל?
בממשל. הם היו צרפתים. היה להם.
כן?
אהה. אזור מסוים. שמ. מ. ממשל.
שהם שלטו בו. שמה יש להם את.
את ה. את ה. אהה. כל הכ. כ. יש להם גם כוחות.
המשטרה למשל?
משט. משטרה הייתה ערבית.
ערבית.
הם. הם. הם ניהלו.
אם. אה. למשל. אה. אה.
הביאו מישהו שהוא איש שיכול לזה. הלבישו לו. אהה.
מדים?
מדים תוניסאים. אהה. נתנו לו סוס. והוא היה שוטר.
עכשיו. יש ראש עירייה. הראש עירייה הוא ערבי.
כן.
ה. אה. רושם הקרקעות היה ערבי. אהה. ה. אה.
שופט היה ערבי. רושם הנישואים היה ערבי. ערבי.
היהדות יש לה משלה. אבל ל. שמה זה היה. אהה.
כן.
יהד. זאת אומרת. אה. ערבים.
והיה גם בית כנסת?
בית כנסת. היה. היו ז.
רב?
ר. רב.
שוחט?
שוחט. מוהל.
כן.
אני במקרה. בגיל 16. אהה.
הייתי מוכרח ללכת ללמוד שחיטה וברית מילה. וקו.
והייתי קורא ספר תורה בגיל 16. זאת אומרת אחרי ש.
אחרי מלחמת העולם השנייה.
כן.
ל. הי. היינו מוכרחים.
ו. והייתה רק קהילה דתית או גם היו חילונים?
אה. זה. אפשר להגיד שכן דתית. זאת אומרת לא היה. לא. לא.
לא היו מספיק. מספיק י.
יהודים שמה. היו צריכים ל. גם לעבוד.
אבל היה מניין? היה מניין?
היה מניין. היה מניין.
כן.
היה מניין. היה כיפור. ראש השנה. שאתה תוקע.
ובחגים היה.
היו חגים. היו חגים.
היו אנשים בבית כנסת?
היו בית כנסת.
כן?
במלחמת העולם השנייה. היה פורים.
כן?
ואז אני זוכר ש. שנכ. התכנסנו בבית כנסת.
וסגרנו את הדלתות ולא נתנו לנו אפילו לעשות.
אה. פיצוץ או לעשות משהו.
אה. עם הרעשן?
עם הרעשנים. בשום אופן. קראו את המגילה.
שלא יהיה. ש.
יצאנו בלילה. בשקט כל אחד. ל. ל.
שלא יעשה רעש?
ש. שלא יעשה רעש ול. ל.
עשינו איזה בובה של המן ושרפנו אותה. אהה. זה. זהו.
כן.
עכש.
עכשיו. תאמר לי. בבקשה. היהודים. בדרך כלל. ב.
מה?
בעיר.
כן?
הם היו סוחרים?
היו סוחרים. זה היו.
או שגם. אה. רופאים? או.
לא. לא היה שום רופא.
למשל. אנחנו. המשפחה שלנו.
אם אנחנו צריכים להביא רופא.
היה מצלצל אבא לאיזה רופא.
והרופא בא עם האוטו.
ויודעים ש. שמשהו במשפחה שלנו לא מרגיש טוב.
כל העיר יודעת. שבא רופא. הוא מזריק והוא מרפא והוא.
והוא היה גם מוסלמי או צרפתי?
לא. לא. היה צרפתי. הי. יש יהודים.
היה צרפתי.
היה יהודים. הוא היה יהודי.
אה-הא.
א. אנחנו מזמינים רק רופא יהודי.
בדרך כלל. אבל.
שלמד בצרפת?
ל. ל. שלמד בצרפת. כן. ברור.
כן. כן.
למד בצרפת. אהה.
כן.
כן. ו.
באיזה שפה דיברתם בבית?
אנחנו דיברנו. מ. מעניין מאוד.
דיברנו כמו לדינו. כמו יידיש.
אה.
כמו בעברית. למה אני זוכר. מנוחתו גן עדן.
אבא שלי והדוד שלי היו עומדים. אהה. על יד הבית.
ופתאום כשראו. הגרמנים הגיעו עם השיר.
שריונים שלהם. אמר: "העולם נחרבה".
העולם נחרב.
העולם חרבה. נחרב.
זה. זה. זה כמו עברית. כמו לשון קודש.
אה-הא.
דיברו ש. גם. בדרך כלל כשאבא רצה למסור לי משהו.
היה מדבר איתי בשפה הזאת.
אה-הא.
שערבי לא יבין.
שלא יבינו.
שערבי לא יבין.
כן.
אם אני. אם הוא רוצה לצאת מחנות ויש ערבי שמה.
אז הוא אומר לי בשפה הזאת שלנו:
"ת. ת. תתרצה פה. תשב".
שכאילו תשב פה. "אל תזוז ותשמור".
כן.
הייתה לנו שפה כמו יידיש. כמו. אהה.
זאת אומרת.
חלק מלדינו.
זאת הייתה.
חלק.
השפה של היהודים?
של היהודים. כן.
שפה לדינו?
של היהודים. כן. אם. אה.
כן. גם היו שרים שירים בלדינו?
היו שרים בעברית.
כן?
אה. אנחנו היינו. שר. שרנו בעברית ו.
ו. והתפללנו בעברית ו.
כן. אבל היו שירים. אה. בלדינו.
היו שירים.
שמ. מאוד יפים.
רוב. רוב השירים היו בערבית.
אה-הא.
זאת אומרת אנשים. למשל. אה.
כשאנגלים נכנסו אז שרו עליהם בערבית.
מ-המ.
אה. ו. אבל בעברית ל. גם שרנו.
כן.
ש. יש פיוטים. נקרא פיוט.
נכון.
היה. אה. כמו. כן. כל ה. כל השירים.
כל הפיוטים של התפילה.
של השירה. של אז יסיר מש. אז ישיר מ. משה.
זה הרבה של. אה. ס. המשוררים מספרד.
משוררים. המון. כל הס. כל השירים.
יהודה הלוי. אבן גבירול.
כל. כל. כל השירים האלה אנחנו ידענו.
כן.
מגיל קטן. וגם למדנו אפילו עברית.
כן.
למדנו עברית.
איפה?
בשמה. ב. ב.
חדר?
כן.
היה ח. כמו חדר?
אני אגיד לך אמת. אני.
אני למדתי עברית בתוניס. העיר הבירה.
כן.
אנחנו. היה לנו אפשרות ללכת וללמוד. אהה. אה. ללמוד.
אני למדתי ב.
אבל זה כבר אח.
לא.
כמובן. אחרי המלחמה?
אחרי המלחמה. כן. בדיוק אחרי מלחמה.
נכון? אז מה. זאת אומרת עזבת את העיר שלך?
כן.
ועברת. עבר. כל המשפחה עברה לתוניס?
לא. לא. רק אני. רק אני. רק אני.
רק אתה.
היה.
ואיפה.
דוד שלי שמה.
אה.
הייתי אצל הד. אצל הדוד.
היית אצל משפחה.
אצל הדוד. עד שלמדתי.
פנסיון כזה אצל המשפחה?
כן. כן. המשפחה. כן. אהה.
היינו. אה. היה לנו אפשרות לאוטו לנסוע.
כן.
זה 500 קילו.
ו. ובעיר שלכם היה בית ספר? חדר?
היה לנו בית ספר. לא. היה לנו. כן. היה לנו חדר.
אנחנו היינו לומדים. אהה. בחופשים. בחדר.
מאיזה גיל? 4? 5?
5. 6.
אה-הא.
5. 6.
כן.
כן.
חדר. כן.
חדר בגיל 6. היינו לומדים צ.
אנחנו למדנו צרפתית וגם ערבית.
אה-הא.
למדנו גם. אה. זאת אומרת.
גם עברית וגם תורה. וגם. חדר.
כן.
אז.
אז בעצם. אה. בתור ילדים כבר. ידעתם 3. 4 שפות?
כמעט. אה. ע.
אה. ערבית. צרפתית. לדינו ועברית.
אבל גם. גם קצת איטלקית כי.
איטלקית גם?
איטלקית. אני אסביר לך משהו.
ההורים שלנו באו מאיטליה בשנת.
אחרי מלחמת. אחרי גירוש. אהה.
ספרד.
גירוש ספרד. באנו.
אה-הא. ב-1492?
אה. יותר מאוחר. אני חושב קצת.
לא. 1492 היה הגירוש.
הגירוש.
אז. אז הם באו לאיטליה?
זהו. הם באו לאיטליה. כן.
וחיו שמה כמה זמן?
הרבה. הרבה שנים. חיו הרבה שנים.
כלומר. כמה דורות?
אה. כמה דורות.
כן.
הם למדו.
אתה יודע באיזה עיר הם היו באיטליה?
אהה. ליבורנו. אני לא זוכר.
אה-הא.
אני חושב ליבורנו. אני. הם למדו קבלה.
זאת הייתה עיר נמל.
הם למדו קבלה. הם למדו קבלה.
כן. כן.
הם למדו קבלה. וס. וסבא שלי ידע קבלה מהסבא שלו.
עכשיו. אנחנו עלינו. אה. אנחנו עוברים מנושא לנושא.
כן.
עלינו מאיטליה. ו. הגענו לטריפולי. ההורים.
זאת אומרת הסבים הגדולים.
ללוב. כן.
ללוב. כי הייתה נתינות איטלקית.
אה-הא.
היה להם נתינות איטלקית. לא צרפתית.
כן.
ו. אחד. סבא שלי. אחד מהסבים שלי נהיה לרש.
לראש. אהה. זאת אומרת. אה. הרב הראשי.
קראו לו רבי יצחק סרור.
כן.
הוא ו. והשאר סבים למדו קבלה.
בטריפולי?
בטריפולי. בטירופולי. הוא נשאר שמה ואנחנו.
מ-המ.
עזבנו. עזבנו לתוניסיה.
אה-הא.
עכשיו. תוניסיה.
מתי הגעתם לתוניסיה בערך?
אלף ש. אני לא יודע. אלף שש מאות ו.
זאת אומרת.
אלף שש מאות. אלף שש.
האבא שלך גם נולד?
נולד גם בל. נולד. לא. בתוניסיה נולד.
אה-הא.
גם הסבא שלי נולד.
והסבא?
גם הסבא שלי נולד ב [משובש].
הייתם ככה כמה דורות. בטח. אה. 6 דורות. 7 דורות.
כן. משהו כזה. כן.
נכון?
כן. עכשיו. בתוניסיה. אה. היו גם שבאו מספרד.
וספרד. אהה. חשבו אותם לנצרות. לנוצרים.
כי הם היו בטח. אהה.
לצערי.
אלה ש.
לצערי הרב.
התנצרו?
אה. בסדר. א. אז. אה. הם ק.
אה. הם קראו להם ברנייה. זאת אומרת חיצוניים.
מראנוס.
ברנייה. ברנייה.
כן.
זאת אומרת אלה חיצוניים. הרבנות לא קיבלה אותם. לצערי.
מ-המ.
ה. הם. היו להם בתי קברות לבד.
כן?
בתי כנסיות לבד.
אה-הא.
אהה. שחיטה לבד.
אבל הם התפללו. אהה. שונה מ. מכם?
לא שונ. לא שונה.
אותו דבר?
הכול. הכול אותו דבר. עכשיו. איטלקים. אנחנו יהודים.
לא. לא נצרות ולא. ו. מספרד. ולא שום דבר.
גם אותנו. בהתחלה. אה. הרחיקו.
לא קי. לא קיבלו?
לא קיבלו ו. וזה קצת.
פגע.
פגע. אז. אה. ההורים ש. אה. הס.
סבא שלי וכל. כל אלה שאמרו. התחילו ל.
לעבור ל. לעיר. לערים אחרים. שיכירו בהם.
ובסופו של דבר.
אה-הא.
בסופו של דבר. אה. קיבלו אותנו בתור רבנים.
בתור שוחטים. ב. ב. בבתי כנסת שלנו.
ורבנים הראשונים אפילו נבחרו מה.
מה. משלנו. משלנו נבחרו אנשים ו.
הכול. הכול הס. הסתדר.
כן.
זה. זה ה. זה העלייה שלנו עכשיו. אה. אנחנו.
אנחנו דיב. אה. ההורים שלי כנראה דיברו גם איטלקית.
כן.
אנחנו ידענו קצת איטלקית.
מ-המ. בבית?
כי גם במלחמת העולם השנייה.
זה עזר לכם.
היו איטלקים.
נכון.
זה עזר לנו.
נכון.
זה עזר לנו.
כן.
וגם. אהה. האיטלקים שנשארו. לא ברחו.
נשארו בעיר. אממ. אנחנו ה. הת. כי לא.
אנחנו לא מתיידדים עם גויים. עם ערבים מוסלמים.
אלא התיידדנו עם הצרפתים.
עם האיטלקים. והתיידדנו ואז למדנו. למד.
איתם היה לכם יחסים טובים?
היה יחסים. כן. אנחנו כ. כ.
לא. לא.
לא כ.
לא רבתם? לא היה.
לא. לא. לא רבים.
לא הייתה אנטישמיות?
לא. כי. לא הייתה אנטישמיות.
אחרי הזה. אחרי מלחמת העולם השנייה.
לא במלחמת העולם השני.
מלחמת העולם שנייה איטלקים היו אכזרים כמו הגסטפו.
כן?
כמו הגסטפו. היו אלה עם הכובע השחור על ה.
עם. לא. של מוסליני. נדמה לי קראו להם.
כן. כן.
מוסליני.
נכון.
ואני זוכר כשנגמרה מלחמת העולם השנייה היו שרים: "מו.
מוסליני. מוסליני [משובש] (איטלקית)".
כן.
היו זה.
מוסוליני מת.
מת ו. ו [משובש] (איטלקית).
נכון.
והם היו. ו. והם ברחו אבל היו איטלקים.
שפעם אחת אני זוכר.
שהיינו בחדר וסגרנו עלינו את הדלת.
ומישהו דפק בדלת ו. וכולנו פחדנו פחד ככה רציני.
הרב שלנו פתח את הדלת. הוא. אה. ידע איטלקית.
הוא דיבר איתם איטלקית והם נכנסו ואמרו:
"בריו. בריו". זה יהודי. את יודעת. בריו?
כן.
בריו זה יהודי. "יהודי. מה. אתם לומדים?
רגע. בריו". והוא סגר את הדלת ואנחנו הי. היינו.
ולא. ולא עשה שום דבר.
ולא. ולא עשה לנו שום דבר.
כן.
אבל הגרמנים.
אז רגע. לאט לאט. אנחנו.
כן.
עוד רגע נגיע לגרמנים.
כן.
אנחנו עוד קצת נדבר על המשפחה.
אה.
אה. אם כן. אה. היו לכם בעיות קליטה כשהגעתם מ. מאיטליה?
כן. כן.
בעיות להתקבל על ידי הקהילה.
כן. לצערי.
וזה היה מקובל ב.
כן.
בכל מקום באירופה.
האנשים ש. האנשים שהגיעו מספרד.
בגלל שידעו שהם היו צריכים להתנצר.
הייתה בעיה של קבלה שלהם.
כן. אנחנו.
אלה האנוסים. אנוסים. אנוסים. כן. ברור.
אנוסים. נכון? עכשיו. אהה. אבא שלך היה סוחר?
סוחר. כן.
של מה? איזה דברים?
הכול.
מה למשל?
זאת אומרת על. אה. בדים. אהה. ש. שמן. אהה.
אה. ג. גם אוכל?
הכול. הכול. הכול.
כן.
היה בידיו.
ומאיפה הוא הביא את הסחורה?
הוא. הוא קנה מבחוץ.
הוא הלך. נסע לתוניס. לג. ל. גם לזה.
אה. הוא נסע לעיר הבירה ומשם הוא הביא?
משם הוא מביא. כן. היה מביא סחורות מחו.
ו. והייתה לו חנות גדולה?
היה לו. היה לו כמה.
בית מחסר?
היה לו כמה ח. חנויות.
אה-הא.
כמה מ. כמה חנויות.
כן.
וכמה.
ומי. מי עזר לו? כשהוא היה נוסע?
היה ל. היה לנו. ו. יש מישהו. היה מנהל חשבונות כזה.
כן?
ו. ועובדים ש. שעבדו. שעבדו.
שעבדו?
שעבדו. גם.
והם היו בדרך כלל יהודים העובדים האלה?
ה. העובד. העובד. מנהל. מנהל חשבונות זה היה יהודי.
אה-הא.
למשל. אהה. כן.
והיתר הם היו.
והשאר היו עובדים ערבים שהיו.
כן.
סבלים. שהיו מורידים את הסחורה.
את. כן.
ו.
פורקים.
והוא.
אה. ואימא שלך הייתה גם כן עוזרת ב. בחנויות?
אה. אימא שלי לא הייתה עוזרת בחנות.
היא הייתה בבית. מגדלת את הילדים.
עקרת בית.
אישה מיוחדת במינה גם כן.
כן?
אישה י.
אז בוא תספר עליה.
אי. אי. אימא. אימא.
איך קראו לה?
אימ. אימא. קוראים לה רחל. תקילה. זה שם.
מ-המ.
כן. זה. הם ממשפחת מימון.
כן?
זה. אממ. ש. גם כן. אהה. כאילו. אנוסים כאלו.
כן.
ו. והיא הייתה אישה יפה. ואבא שלי תמיד.
אהה. פינק אותה. היא הייתה. הייתה האישה הכי.
הכי יפה והכי עשירה מבחינת הזה. היו לובשים. אהה.
בגדים יפים.
בגדים יפים.
תכשיטים.
תכשיטים בלי סוף. בלי סוף.
והיא הייתה. מאוד היו מקנאים בה אפילו אנשים.
אני אסביר לך משהו. רו.
רוב האנשים לא. לא גרו ב. בבתים.
אנחנו באנו ב. גרנו בבית.
איפה הם היו גרים?
היו ב. בבתים מתחת לאדמה.
משהו כזה. כמו כל. אה. זה.
אה. כמו.
רק. כן. כן.
מערות כאלה?
מערות כאלה. מערות כאלה.
אה-הא.
אנחנו היחידים שהיינו גרים בבית.
כן?
שהבית. אה. של 8.
9 חדרים. עם כל הלוקסוס. עם כל ה. אה.
היה חשמל בבית?
לא היה ח. לא היה חשמל. היה לנו. איך אומרים. אהה. אממ.
אה. אה. מנפט?
אה. נו.
עששיות נפט?
עששיות היו בהתחלה ואחר כך היה. היה מין. אה. אהה.
מאוורר כזה שהיה עושה לנו חשמל.
ב. בבטרי. במצברים ו. וזה. ומ.
ו. ומים היו בברזים?
מים היו לנו. כן. כן.
כן.
אז אה. הייתה. כשהייתה יוצאת. אה. ברחוב.
כולם מסתכלים עליה וכולם. כן. אהה.
כן. הייתה מאוד יפה. מאוד. אה. מסודרת. נקייה.
חכמה. מאוד. אה. גידלה את הילדים עם כל החום. עם כל. אה.
כמה ילדים הייתם?
היינו 6 גם כן.
גם 6 ילדים.
6 ילדים.
ואיך זה. איך זה התחלק? מי היה הבכור?
הבכור היה אח שלי הגדול.
כן?
קוראים לו מאיר.
כן?
אהה. אחר כך אני. ישראל. ואחר כך מזל. אחותי.
כן?
ואחר כך. אהה. יצחק.
מ-המ.
ואחר כך דוד. ואחר כך מלכה.
כן?
עכשיו. הייתה לנו אחות. קוראים לה.
אהה. חותה. כזה.
כן. את יודעת. יש שם כזה. שב. ש.
לצערנו הרב. אנחנו. את יודעת.
לא. לא דיווחנו לאף מקום על.
על מקרים כאלה. למשל.
אה. במלחמת העולם השנייה זרעו הגרמנים.
כשיצאו. כל מיני. אהה.
מוקשים?
מוקשים קטנים. למשל עט נובע. אה.
אה. שהוא מתפוצץ?
שמתפוצץ.
כן. כן.
אה. כוסות. אהה. כ. מין משפך כזה. שה. אה.
יש בו חומר נפץ.
התחתית שלו יש לו חומר נפץ.
כן.
אהה. יונה. כל מיני צורות כאלה. כאלה.
ואחד ה. אה. בני דודים שלנו הביא איזה.
איזה משפך כזה ו. ופוצץ אותו. נפג.
נפגע לו הרגליים. ואח שלו נכנס לו.
אהה. רסיס בתוך המוח שלו.
הביאו רופאים. הביאו זה. אבל זה לא עזר. אח שלו מת.
אבל אחותי. מהבהלה. קיבלה כנראה צהבת.
אה-הא.
גם רופאים. הבאנו רופא. הבאנו רופאים ו.
היו רופאים בעיר שלכם?
לא היו. היו צריכים להז.
היו צריכים להביא?
להזמין. 45 קילומטר.
כן.
נסיעה.
אה-הא.
זה. אבל אבא שלי היה. דרך טלפון. צ'יק צ'אק.
זה תוך כמה זמן הרופא.
היה לו טלפון בבית?
היה לנו טלפון בחנות. כן.
אה-הא. וגם רדיו?
רדיו היה. כן.
רדיו היה.
בטח. היה לנו. שמענו את קול ישראל. שמענו את כל.
כן?
כן. בטח. שמענו את ה. את הנאום של. אה.
בן גוריון?
בן גוריון. כל הדברים כאלה. זה היה. זה.
זה היה יפה. מרגש.
מרגש מאוד.
כן.
מרגש מאוד. כל. כל מילה ש. את יודעת. היינו מתכתבים.
כן.
מתכתבים עם. עם משפחה שלנו למשל.
וה. שולחים לנו סיגריה של ארץ ישראל.
היינו. עשינו אותה כמה אנשים.
או היה לנו. אה. שולחים לנו במחנה.
היינו רואים צ. צבא שלנו.
תפוזים?
אה?
תפוזים?
לא. לא תפוזים. אה. ב. אה. בעיתון במחנה היינו רואים.
אה. כן. כן. כן.
את החיילים שלנו.
כן.
והיינו כל כך שמ. כל כך זה.
עכשיו. אה. אבא היה בקהילה.
הוא היה אחד מראשי הקהילה?
כן. של ה. אבל הוא היה. אהה. שייך לקהילה הארצית כולה.
אה-הא. של.
בלעדיו.
של כל יהודי תוניס?
של כל יהודי תוניסיה.
לא רק. לא רק של העיר?
ל. לא רק. לא רק של העיר.
כן.
זאת אומרת. כל. אה. דבר.
הוא היה.
השו.
משתתף באספות שלהם?
באספות. ב.
ב.
כן. חבל שלא. שלא הש. השארנו [משובש].
בהחלטות?
בהחלטות. עכשיו. אה. היו.
אחרי מלחמת העולם השנייה.
אה. הגיע יצחק רפאל. של. של הסוכנות.
כן. כן. הוא היה מהמפד"ל.
מהמפד"ל. כן.
נכון.
היה מפד"ל. אנחנו לא.
לא ידענו מה זה מפד"ל והעיקר שהוא שר.
אה. מישראל. כן זה לא. זה יותר.
כן. הוא היה.
אז. אז הוא. הוא.
איש חשוב.
איש חשוב. הוא היה. אה.
השכירו לו. השכירו לו בית מלון עם. עם. אה.
עם קולנו. עם בית קולנוע.
שהוא הביא לנו סרטים של.
אה. של מלחמ. מלחמת. אה.
השחרור.
שחרור. ואבא שלי היה אחד מה.
אהה. ראשי קהילה ש. שישבו איתו שמה. וחילקו לנו.
אה. חבילה שוקולד. ואחד מה. העשירים של. של. אה.
כן?
של הארץ. של ה. של.
של העיר?
של תוניסיה. נתן לנו מטבע של עש.
20 פרנק. משהו כזה.
וכל הבתי ספר. נכנסנו ל.
לראות את הסרט של מלחמה. מלחמת השחרור.
זה דבר. עשה לנו. זה. עם דגל ישראל. אתה רואה. זה.
וחיילים. אה. ישראלים. חיילים ישראלים. נכון.
מאוד מרגש.
היה מרגש. כן. מי. מי עוד ביקר אצלכם?
אתה זוכר? חוץ מיצחק רפאל?
אני לא זוכר. אה. לא. לא זוכר. אבל כן. כ. כן.
אני הייתי צריך גם. גם ללמוד וגם. אה.
כן.
כי.
אתה. אתה. היית אומר שאבא שלך ציוני?
ציוני גדול. אנחנו.
כן?
אני זוכר שהיו. ק. קנו גם.
אה. כל מיני אדמות. אני לא זוכר בדיוק. או עצים.
בארץ?
בארץ אבל זה הכול נעלם. לא יודעים איך זה. אבא.
לא. לא קיבלתם.
אבא. מנוחתו גן עדן. גם כשאני הייתי שואל אותו על עולם.
אה. של מלחמת העולם השנייה:
"איך. איך יכולת בעוצמה כזאת.
לקחת על עצמך אחריות כזו גדולה.
בלי לשתף את ה. את הקהל?"
למשל. בוא נגיד לך דוגמה. הגרמנים.
אח. אחרי ש. שלקחו לנו את הבית ולקחו לנו את זה.
כן?
אבא. אה. הסכים לנהל את העסק של כל היודי. יהודים.
למשל. באו וגזרו עליו.
זאת אומרת. אה. היה מסכים להיות. אה.
לא הייתה לו.
נציג של היהודים.
של היהודים.
כלפי הגרמנים?
גרמנים. ואמר להם: "תראו".
כן?
"תנו לי חופשי לעצמי. אה. חופש.
חופש. אני אנהל את העסק.
תגידו לי מה שאתם רוצים ו".
איך הוא דיבר איתם? באיזה שפה?
אה. היה מתרגם. היה מישהו מתרגם.
היה מישהו מתרגם.
מישהו מתרגם. כן.
הוא היה מדבר בצרפתית?
היו מדברים איתו בצרפתית. בערבית.
אה-הא.
בכל מיני זה. כן.
ומישהו תרגם לגר.
ככה. היו.
הוא לא ידע גרמנית?
הוא לא. לא ידע גרמנית.
ה. ה. גם הנ. גם ה. הגרמנים היו חכמים.
את ה. אנ. נ. ה.
זאת אומרת המנהיגים של העיר תמיד היו איתם.
אם רצו לפגוש את אבא שלי ולדבר איתו.
היו באים איתו והיו כאילו. אנחנו איתך. כאילו.
בוא. תבוא. תבוא לקראתנו.
למשל. אם היה. בליל שבת. אה.
חשבו ש. שיפוצצו את העמודים של ה.
של הטלפונים. של הטלפונים.
כן?
ואז גזרו. הם באו לאבא שלי ואמרו: "אנחנו רוצים".
מי? הגרמנים רצו?
גרמנים רצו.
זאת אומרת הם רצו לנתק את המקום?
זאת אומרת.
שלא תהיה תקשורת?
כן. מישהו אחר ש. חשבו. הם חשבו.
כן?
אז הגרמנים פחדו שמישהו י.
יפוצץ את העמודים של הטלפונים.
כן?
ו. ואז הם ביקשו מאבא שלי.
שרוצים 15 יהודים שישמרו בליל שבת.
אה. על העמודים?
על העמודים.
שלא יפוצצו.
לא יפוצצו. ואבא שלי בא. שילם ל. ל-15 גוי.
יהו.
ערבים. ערבים.
אה. ערבים?
לערבים יה. אה. זה.
כן. כדי שיהודים לא יחללו.
שלא י.
שבת?
שלא יחללו שבת. הוא שילם להם.
כן.
והם עמדו ושמרו שמה.
באו גרמנים: "מה אתה עושה?"
אומר: "הסכמתם איתי.
אני אנהל את העסק. יש לכם. מה זה משנה?"
העיקר ששומרים.
"העיקר ששומרים. אני שילמתי להם. אני עשיתי להם". דוגמה.
זה ככה גם. אהה. כשהיו צריכים לעשות. אה. אה.
חפירות. אה. בשביל להתחבאות ב. להתחבא בהם.
כן?
כל מיני.
כן?
[משובש] (צרפתית) קוראים לזה בצרפתית.
כן?
אה. כאלה. אה. עוברים בשביל להתחבאות בזמן הפיצו.
אה. הפצצות וכל. אה. זה. אז. אה.
כמו בונקרים כאלה?
בונקרים. בונקרים כאלה.
כן.
זה הכול. אה.
נכון.
אה. אז היו צריכים יהודים לעבוד את זה.
אז הוא אומר לו: "מה אכפת לכם?
יהודים שבי. תני להם ש. שישבו ב.
בבית שלהם. שלא יידעו אפילו בכלל על דבר כזה".
הוא והגרמנים.
הוא היה שוכר ערבים?
היה שוכר ערבים. היה חופרים.
ומה ש.
על יד ה. על יד הבית שלנו. למשל. עשו. עשו אותו מטה.
כן?
ואז הם פחדו שיפוצצו.
כן.
היו באמת כמה הפצצות. אה.
כן.
אה. בסוף. כ. כשהתחילו לברוח.
אז הוא שילם לערבים.
הוא שילם לערבים.
והם עשו את העבודה השחורה?
ואף אחד לא ידע ואף אחד לא שמע ואף אחד לא זה.
עכשיו. אותו דבר ג. גם האוכל. היה קשה מאוד.
חילקו את זה? היו תלושים של. אה.
לא היו תלושים. זה. זה ב.
אחרי מלחמת העולם השנייה היו תלושים.
אבל במלחמת העולם. שמה. כל אחד דאג ל.
לנשמה שלו. לאוכל שלו. לילדים שלו וזה.
כן.
ואבא שלי. כי. כי הוא. אמרתי לך.
אמרתי לך שהוא חשב על הכול מהתחלה.
כי הודיעו לו. שהגיעו לתוניס והגיעו ככה ולקחו. אה.
כן?
אנשים ל. ל. למשרפות. הוא ידע. כן.
למשרפות. כי הם התנגדו.
הוא היה. הוא היה מקשיב לרדיו?
היה מקשיב לרדיו.
מאיפה הייתה. האינפורמציה שלו הייתה מהרדיו?
לא מהרדיו. יש לו טלפונים של. אה. טלפונים עבדו.
כן. גם עבדו.
גם הסתיר את כל ה.
‮והוא היה גם מקשיב ל-‭B.B.C‬?‬
יכול להיות.
לדעת מה קורה?
כן. אני אגיד לך. אהה. גם.
גם הקהילה במקום אחר מודיעים לו.
אה-הא.
הכול מודיעים לו. הכול מודיעים לו. הוא רק צריך לעשות.
זאת אומרת. אביך הייתה לו בעצם. אה. אינפורמציה. הוא ידע.
הוא היה איש.
הוא ידע מה הגרמנים.
כריזמטי כזה שאני. שאני. אה.
הוא ידע.
כתבתי.
מה הגרמנים עושים?
כתבתי ביומנים שלי דברים מאוד מאוד מרגשים עליו.
כן.
כי הוא. הוא גם לא. לא פ. לא פחד.
כן?
לא פחד. הוא ידע שהמצב קשה אבל.
הוא לא פחד מהגרמנים?
לא. אהה. אהה. ה. הוא פחד. בטח ש. מהגרמנים.
כי ביום הראשון שהגיעו אלינו. הגיעו אלינו ורצו ל.
לקחת את הבית שלנו. באו גסטפו.
3 גסטפו עם ראש העירייה ועם. ועם ה.
ועם הפמליה שלו. וביקשו מאיתנו לעזוב את הבית.
כן.
ואבא. מנוחתו גן עדן.
אנחנו היינו במקרה נוכחים. אני ואח שלי.
אז הייתם 6 ילדים?
היינו 6 ילדים אבל אנחנו היינו גדולים פשוט.
ו. ואימא שלך?
ואימא שלי. כן.
ו. זאת אומרת. אה. 8 נפשות.
8 נפשות. כן.
כן. והייתם צריכים ל.
זאת אומרת. אה. סליחה. רגע. אה. בת אחת נולדה בארץ.
אה.
אז זה ש. כן. כן.
אז זה 7 נפ. אה. 7 נפשות.
כן.
אז. זאת אומרת. אבל הייתם משפחה?
בית משפחה.
אז. אז ככה. ב. בוא תנסה להיזכר. אה. ישראל. את הכיבוש.
איך. איך הגרמנים נכנסו לעיר? איך זה קרה?
הו. מאוד מאוד היה. מאוד היה מתח עצום.
כן?
הגרמנים הגיעו אבל. וההורים ש. ואבא שלי. אמרתי לך.
היה עומד על ה. ליד ה. למעלה.
ליד הבית. עם דוד שלי ואני. והוא היה.
תפס לי את היד שלי והוא אמר: "העולם נחרבה". או מחרבה.
משהו כזה. ש. אנחנו קראנו לזה.
לגרמנים. ל'. ל'. ה-ל' הגיע.
אה. והם ישר נכנסו לבית קפה של. שהיו יושבים שמה ה.
הקצינים הצרפתים. [משובש]. ישר נכנסו.
מה. מה קרה לקצינים הצרפתים?
הו. הו. הו.
הם. הם ברחו?
לא. לא. לא ברחו. מסכנים.
נשארו?
מסכנים. קיבלו מכות רצח.
אה. היה אחד. קפטן. קוראים לו. אה.
מאייר. קראו לו מאייר. הוא קצ. נדמה.
קצת יהודי. משהו כזה. כי זה.
כי היה. כי בקשר עם אבא שלי הרבה מאוד.
אה-הא.
ו. ב. לפני.
אולי הוא היה.
לפני. לפני מלחמה.
מ. מ. ממוצא יהודי?
כן. ממוצא יהודי. דוקטור מאייר.
צרפתי.
היה.
ממוצא יהודי.
כן. ממוצא יהודי. הוא היה נכה צ. נכה צ. נכה צבא.
ממלחמת העולם הראשונה?
מלחמת העולם כנראה. מ. מכל המלחמות וזה.
כן.
והוא היה עם זקן. ו. קיבל מכות רצח.
והוא ת. היה לו זקן. היו. הורידו.
תולשים.
תלשו לו ונתנו לו מכות וזרקו אותו בתוך ה.
בתוך ה. בתוך איזה טנדר שלקחו אותם.
כולם לקחו אותם וזה. ונשלחו. אה.
אבא. מנוחתו גן עדן. כנראה. אה. שהיה ש. זאת אומרת. אה.
שמו אותו בבית סוהר. אבא שלי איכשהו.
איכשהו. איכשהו. אה. היה לו קשר איתו.
יצר איתו קשר.
יצר איתו קשר.
אמר לו.
הביא לו אוכל?
הוא אומר לו.
או מה?
לא. לא נתן לו אוכל. כנראה רק. כנראה שאסור. כנראה.
הוא אמר לו דבר כזה. אמר לו:
"אה. סרור. אל תדאג. אני אחזור".
אה-הא.
ככה המילים.
אל תצא. כן.
"אל תדאג. אל תדאג. אני אחזור לעיר".
מ-המ.
ולקחו אותם.
את כ. את כל ה.
את כולם לקחו. נעלמו.
חיילים הצרפתים?
לא יודעים עליהם בכלל שום דבר.
הם לא חזרו?
חזרו.
אה. הם חזרו אחרי המלחמה?
הוא חזר. הוא חזר.
כן.
עכשיו. את המשרדים ש. של אותו קצין.
אה. גרמנים כסחו. עכשיו. הוא בא לעיר. למי בא?
כן?
בא לאבא שלי.
אה-הא.
אומר לו: "סרור. מה העניינים תראה. אין לי משרדים.
אין לי מיטות. אין לי מזרון.
אין לי פ. איפה אני אחזור?"
עכשיו. אומר לו אבא שלי: "תראה.
קח את הבית ספר. תיקח את הבית ספר. אני אתן לך מזרון.
אתן לך מיטה. ואת המשרד שלך.
יש לי את העצים ויש לי את הצבע.
ויש לי את המסמרים. נביא נגרים".
כן.
הביא. קפטן עכשיו. זה הוא קו. שולט.
הוא הביא את הנגרים והביא את הצבע
והביא את הכול והתחילו לעבוד על המשרדים שלו.
בינתיים. בינתיים. הק.
הקצין הזה לקח כל אלה שהתעללו בו. ערבים.
אה.
ערבים.
עכשיו. אה. רק דקה. נ. נעשה טיפה סדר.
כשהגרמנים נכנסו לעיר.
כן.
אז הם היו. הם כמובן רצו לתפוס את הצרפתים.
והערבים עזרו להם.
עזרו להם. הוא זוכר את כל. הוא זכר. כנראה.
זאת אומרת. הם שיתפו איתו.
שיתפו איתו פעולה ו.
הם גם הלשינו? הם גם הלשינו?
הם הלש.
הערבים?
הלשינו.
הם אמרו: "פה יושב יהודי.
פה יושב צרפתי. פה יש חנות. פה יש כסף"?
הכול. הכול אמרו.
היו. כן.
אנחנו נס. נספר על זה.
כן.
אם את רוצה נעשה. אז הם. אחרי ש.
אחרי שלקחו אותם לבית.
ל. ל. לקחו את הקצינים האלה. צרפתים.
כן.
הם באו ל. לאבא שלי ואמרו לו:
"תוך. אה. 24 שעות אתה עוזב את הבית.
הבית. אנחנו לוקחים אותו. למטה שלנו. בתור מטה".
זה היה הבית הכי.
הכי.
מרשים?
הכי מרשים.
הכי יפה?
הכי גדול. הכי. אה.
כן.
בתים מעל. מעל העיר. כל. שולט על כל העיר.
כן.
אבא שלי אמר להם: "מה פתאום?
מה אני פה. איפה אני אלך לגור?
איפה אני אלך לישון?" ואז הם לא חיכו.
ישר טאק טאק טאק. מכות רצח.
כן.
ו. ואנחנו היינו שמה. רצינו ל. ל. כאילו ל.
להגן עליו. והם בעטו בנו וזרקו אותנו והלכו.
הגרמנים?
והלכו. כנראה ערבי.
ה. ראש העירייה. אמרו לו: "מספיק".
כן.
כאילו. והלכו. וש.
עכשיו. גם הערבים. אה.
ניצלו את ההזדמנות שיש פה גרמנים והיכו יהודים וצרפתים?
תראי. הי. הי. היכו. בטח שהיכו ו. אני.
אני נ. ב. בהמשך אני אסביר לך איך. איך היה.
בקשה.
איך היה קו.
בקשה.
איך היה קורה לנו דברים כאלה.
כן.
אז בלילה. בשעה 12:00 בלילה.
הגיעו עם ג'יפ ופרצו את השער ונכנסו לבית שלנו.
הגרמנים?
הגרמנים. לבית שלנו.
כן.
ו. "ראוס". את יודעת את זה.
החוצה.
החוצה. "ראוס. אה. יודן". אה. אינני יודע מה ש. זה.
אנחנו נבהלנו. עכשיו היה לנו כלב.
אה. ג. גדול. והוא נבח. אה. לקח אקדח.
הגרמני?
הגרמני וירה בו.
הרג אותו?
והרג אותו. עכשיו. אה. אנחנו נבהלנו.
יצאנו החוצה עם כל הז. עם כל ה.
כן.
בגדים. ישבנו על איזה. איזה גבעה שמה.
ובינתיים לא נתנו לנו לנגוע בשום דבר.
לקחת משהו. לזה. מה. אוכל ו.
לא אמרו לכם שמותר לקחת. אה. נגיד 5 קילו?
לא. לא. לא.
שום דבר?
הם אמרו: "תצאו החוצה. ראוס. החוצה" זה. אה. זה.
אחי סיפר לי. שאני ל. לא זוכר.
הוא אומר כשהוא. ירו ב. בכלב. אה. ניצ.
ניצוץ של אבן פגע בו ופצע אותו בברך.
ב. ברגל פה. והוא היה לו דם.
והם. ההורים שלי לא רצו להבהיל אותנו שהוא נפצע.
קשרו לו וטיפלו בו רק כשהגענו ל. ל.
באח שלך?
למח. למחבוא. באח שלי.
כן. עכשיו. חיכינו שמה בקור ו.
וזה וזה. הלך אבא שלי לאיזה ערבי.
הביא סוס. סוסים וגמלים.
זה. זה קרה מתי? ב-42'?
בארבעים וש. סוף 42'.
סוף 42.
סוף 42'. זה היה בס.
וזה היה בקיץ? בחורף? בחורף?
אני חושב כן.
היה קר?
ל. תקופת פורים. אני לא זוכר בדיוק.
אה. זה.
כן. בערך.
כן. זה חורף.
אבל בלילה ל. ל.
מרץ?
כן. כן. כן. בעצם.
משהו כזה?
משהו כזה. כן. אז הביאו סוסים והביאו ג.
ו. וגמל אני חושב אפילו. כן. שמו.
שמו את כולנו שמה ולקחו אותנו ל.
ל. לקחו אותנו ל. למחבוא הזה.
המחבוא הזה. זה היה.
זאת אומרת יצאתם מהעיר.
יצאנו.
עזבתם את העיר.
עזבנו את העיר.
ו. והלכתם בסביבה?
בסביבה.
איפה שיש.
בסביבה. מרחק של.
בכפרים?
כמה קילומטר.
ואביך. היו לו חברים? היו לו מכרים?
היו לו חברים. זה. האיש הזה. הערבי הזה פעם.
כן?
פשט רגל.
אה-הא.
פשט רגל.
זה שהתחבאתם אצלו?
התחבאנו אצלו.
כן.
פשט רגל ונתן לו אבא שלי כסף.
עזר לו?
עזר לו והוא.
נשאר. אה. מכיר תודה.
מכיר תודה.
כן.
והוא הביא. הוא אומר לו:
"מה. אף אחד לא יגע בך. לא גרמנים ולא ערבים.
הילדים שלך יהיו כמו הילדים שלי.
אם אני ימות. אה. אני ימות ל. לפניהם.
וככה. אל תדאג. יהיה. יהיה בסדר". אה.
זאת אומרת. אביך מצא את המכר הזה.
כן.
וביקש ממנו שיעזור לו. שייתן לו מסתור?
כן. מסתור. לקח ל.
והוא הסכים?
כן. למסתור וזה.
אבל זה היה מאוד מסוכן.
מי שהגרמנים תפסו אותו.
כן. הוא אמר.
עוזר ליהודים.
הוא אמר: "אני מסתכן. אני". הוא אומר: "אני מסתכן".
זה היה מאוד מסוכן. נכון?
כן. מסתכן. כן.
כן.
עכשיו. ב. במסתור הזה לא היה. תסלחי לי.
זה היה כמו. אה. אפשר להגיד. אה. דיר חזירים.
כן.
דיר של עדר.
חדר לא נקי. לא מיטות. לא מזרונים. לא צ.
לא חשמל. לא מים. לא שום דבר.
אין. אין. אין מה לעשות.
למוחרת אבא שלי הלך לשמה.
לתפוס את הגרמנים והגרמנים.
אה. נכ. הלך אליהם. לא. לא פ.
זאת אומרת חזר לעיר?
חזר לעיר.
אתם נשארתם שם?
אנחנו נשארנו שמה. זאת אומרת. תכף.
האימא עם הילדים?
עם הילדים.
ואבא חזר לעיר.
ואבא. אבא חז. כן. חזר ל. לעיר.
כן.
ל. לסדר. יש לו חנויות. יש לו.
זה לא צחוק. זה לא. זה לא קל לעזוב.
זהו. באמת מה קרה לחנויות? לכל החנויות?
כן. עכשיו. אה. הוא ס. הוא סגר.
אה-הא.
עכשיו. ת. תראי.
ו. והערבים לא ניסו לפרוץ ולגנוב?
לא ניסו. כי הם.
כי אבא שלי היה בשבילם כאילו הוא ראש העירייה.
שהוא יכל. זאת אומרת כן.
היה ריספקט?
היה ריספקט. כן. כן.
היו כל מיני הפ. הפגנות וכל מיני דברים כאלה.
כן.
אבל לא. לא נתנו להם. הראש עירייה שיגעו. שיגעו בנו.
עכשיו. כשחזר לבית שלנו. בא ר. ראש גסטפו הזה.
המנוול. זה. זה פ. פגש אותו.
אז הוא אומר: "תשמע. אני אבקש". אבא שלי.
תראי איזה. איזה תמימות.
איזה. איך. היה מדבר עם.
אז. אה. מלאך המוות הזה. אז הוא אמר לו.
אבא: "תראה. יש לי פה דברים יקרים שלי.
אני נותת לך את הבית. נתתי לך. כיבדתי אותך.
אני רוצה למשל. ה. הרהיטים. הפסנתר. הרהיטים האלה".
מי. מי למד פסנתר? האחיות?
אבא. אבא שלי. למדו. אה.
האחיות?
כן. אה.
גם הבנים למדו?
אה. קצת. ככה. את יודעת. שלא. אז היה.
אז הוא אמר להם: "תשימו את זה בחדר ותסגור".
את הדברים היקרים?
היקרים. אה. רהיטים. אה. כל מיני דברים כאלה. אה.
דברי ערך.
הטואלט של אימא שלי וה.
כן.
זכוכית וכל הדברים. כן?
כן.
הכניסו אותם בחדר ורשמו פתק בחתימה של ה.
קצין?
מפקד. מפקד הגסטפו הזה.
כן.
שאף אחד לא ייגע בלי רשות שלו.
אני אנחנו. אני זוכר שכשיצאנו.
כן?
כשחזרנו ראינו את הפתק. את הפתק.
והם מה. מה קרה עם הדברים בחדר?
נשארו. אף אחד לא נגע בהם.
לא נגעו?
לא נגע. כל מה שהכניסו. נגעו ב. בשאר.
כן.
השאירו. למשל. אה. בקבוקים ו.
שתייה ו. ומזרונים וכל הדברים וזה. והשמיכות.
כן.
לקחו. שרפו. שרפו.
אבל ה. הגס. החדר הזה. אף אחד לא נגע בו.
אני זוכר שאנחנו באנו. ואבא שלי תמיד היה.
זאת אומרת איפה שהולך. היה לוקח אותי. ואני.
כן.
שאלתי. אני תמיד שאלתי.
היית ילד סקרן?
סקרן. הייתי סקרן.
סקרן רק תמים.
לא הייתי. לא הייתי מוותר. לא הייתי מוותר.
אפילו על לבוש שלא עשה לי. לא עשה לי נכון הייתי.
ידעת.
מתמרד.
ידעת מה אתה רוצה?
מה אני רוצה. אז. אה. עכשיו. אה. בזמן ה.
בזמן המלחמה. כל הזמן לא ראינו את אבא שלנו.
הסתדרנו בכוחות עצמנו. עכשיו. היינו.
איפה. איפה הוא היה?
הוא היה ב. בעיר. עם הגסטפו. עם כל השטו.
לא. לא גייסו אותו למחנה עבודה?
הוא לא היה. לא היה.
לא היה?
לא. זאת אומרת. לא. הוא. הוא היה הבוס. הוא היה מ.
אבל הוא לא גויס. עכשיו.
הוא גויס כן. בתור בוס. הוא שצריך ל. לדאוג שהגרמנים.
מנהל הקהילה היהודית.
כן. שהוא.
כן.
למשל. אם היו צריכים ל. להוריד. אה. אה. מצברים.
או. אה. כל מיני. ציוד. אז הוא.
כן.
זאת אומרת היה מנהל את ה.
היהודים היו צריכים להוריד. לסדר.
כן.
אה. להביא גם ערבים ש. שיעזרו.
ש. ש. כי יש. יש לנו זקנים. כל הדברים.
כן.
הם. הם. הם. אבא שלי. לא יודע איך.
איך הוא ניהל את העסק בצורה.
בצורה כזאת ששיכנע את הגרמנים ל. להישמע אליו.
כן. עכשיו. תאמר לי שאלה מאוד.
אה. איך אומרים? פרקטית.
כן.
אימא שלך נשארה עם 5 ילדים. נכון?
כן.
כי אחד נולד בארץ.
כן. אוכל.
מאיפה היא פרנסה אותכם?
אוכל. או. אוכל עכשיו.
זהו. זה בעיה.
האוכל עכשיו. האוכל עכשיו. אבא שלי. אמרתי לך.
הוא. הוא ב. בתחילת המלחמה הודיעו לו.
אז הוא השאיר מחסנים במקומות מסתור.
כן?
שאף אחד לא ידע.
אה-הא.
זאת אומרת. של אוכל. של חיטה. של שעורה.
של קמח. של כל הדברים כאלה.
והיו. זה. היו משתמשים בזה.
ואימא שלך ידעה איפה זה?
ידעה או אנחנו. מה אנחנו. אנחנו היינו צעירים.
הילדים היו. ידעו גם?
אנחנו יודעים. היינו הולכים.
אה-הא. ולוקחים?
עכשיו. לפעמים. סליחה שאני רוצה להגיד לכם משהו.
היינו לוקחים אוכל לאבא שלי.
או היינו צריכים לשמוע ממנו דברים.
היינו הולכים לעיר והיו רואים אותנו ערבים.
יימח שמם. היו אומרים: "יודן. יודן". ל. ל. לגרמנים.
אה. הם היו מצביעים עליכם?
היו מצביעים עלינו.
שאתם יהודים.
ואנחנו. ואנחנו היינו זורקים מה שיש לנו ביד והיינו.
בורחים?
בורחים. לפעמים אפילו מרוב פחד היינו מרטיבים על עצמנו.
כן.
וזה היה. זה. וזה.
והיינו. אז אבא. אה. כשנפגשנו איתו.
הוא אומר: "אני יפגש איתכם במקום כזה
וזה ואני אגיד לכם מה. מו. מי. איפה. איפה תעשו. איפה.
מתי תצאו. מתי תיכנסו. מתי את. אה. זה".
הוא יום אחד בא אליי ואמר לי: "ישראל.
אתה יש לך פאות". את יודעת. היה לנו. כן.
הוא אומר לי: "צריך להוריד אותם".
ואני אמרתי: "לא". אם היית יודעת.
מכירה אותי. אמרתי לו: "מה פתאום?
אני מה. יורו. לא יהודי? אני יהודי. אני פאות לא".
הוא אומר לי: "אתה צריך להתלבש כמו ערבי.
אתה צריך ל. לדבר בערבית. אתה צריך. אה"
שלא יזהו אותך.
"שלא יזהו אותך. זה מסוכן עכשיו".
עד שיעבור זעם כאילו. כאילו. ומתלבט.
עכשיו. ב. בערבים הגרמנים לא. לא נגעו?
הם לא לקחו אותם לעבודות. הם לא הרביצו להם?
לא. לא. לא לקחו כי. כן. לא לקחו.
עד שעות. עד שעה מאוחרת רק.
עד שעה מאוחרת והיו משחררים אותם הביתה.
אה-הא.
כן.
ו. ולא היו חסרים להם פרודוקטים?
פרודוקטים.
היה להם מספיק אוכל?
היה להם. כן. היה להם. הם היו מ.
יש להם עצי תמר ועצי זה. כ. הם הס. הסתדרו. כן.
זאת אומרת הם. הם. אה.
הם אכלו.
התקיימו מהדברים שלהם?
אנ. את רוצה שאני אגיד לך משהו?
בקשה.
אימא שלי. מנוחתה גן עדן.
הייתה אישה צדיקה ויראת שמיים.
לנו היה אפשרות. לנו היה אפשרות אוכל.
וידעה שלהם אין אוכל.
למי?
ל. ליהודים.
אה-הא. זאת אומרת ל. לבני הקהילה?
קהילה. כן. אבל מה. לא יכלה לתת.
רק פעם אחת בשבוע. למשל. אוכל.
מ-המ.
למשל הייתה מכינה אוכל. הייתה שמה ל.
שמה לי בצלחת ואומרת לי: "קח את זה לפ. ל. לפלוני".
כן.
כן.
למשפחה כזאת. למשפחה כזאת.
למשפחה כזאת. וזה רחוק וזה מעייף.
לפעמים אתה. אה. נופל בדרך מרוב פחד.
מפחד. נשפך לך גם את האוכל. וזה. זה.
זה נורא להרים אותו מהרצפה ואתה אומר.
אתה. לתת להם לאכול את זה.
איך זה ק. אני זוכר את זה. זה היה כו.
כואב לי מאוד. כזה.
כן.
וזה. מה שהיה. היה.
הייתה עושה והייתה שולחת פעם לזה.
פעם לזה. פעם לזה.
כן.
והיה אומרת לי: "אל תגיד לאף אחד".
למשל. למשל. היו הולכים לב. להתפלל באיזה מקום או.
או לפעמים לא היינו מתפללים.
יוצאים מהבית בכלל. אה. אף אחד לא.
לא ידע. אז היא אומרת לי: "זה קח לפלוני.
קח לפלוני. קח לפלוני ".
וזה היה מאוד. היא הייתה סמ. סומכת עליי.
הייתי קטן והייתי מתחבא מהגרמנים.
אתה היית הילד שעוזר?
כן.
יד ימינה של האימא.
יד ימינה. כן. יד ימינה.
כן.
הייתי עוזר. הייתי יושב. כן.
היה. אה. ערבים הביאו לנו.
איזה בעל בית היה לנו מביא חלות של דבש למשל.
או כל מיני דברים. חלב מהפרות.
כן.
מה. מהעיזים שלו.
אה. הוא הביא לכם מצרכים?
היה להם זה. מהזה. מהאלה. מהעיזים. איזה.
כן.
איזו גבינה. אין. אין. אין מה לעשות.
כן.
אני.
עכשיו ת. תת. אה. תספר על האופן שבו גרתם. איך גרתם?
זה.
מה. מה היה לכם? אה. ריהוט. משהו.
ש. היה לנו חדר חשוך. ללא חלונות. אה.
כן. לכל ה-5 ילדים ואימא?
ואימא.
כן.
היא. אימא. מנוחתה גן עדן. רציתי להזכיר דבר חשוב מאוד.
בבקשה.
אימא. מנוחתה גן עדן. הייתה בהיריון ואחרי 3 ימים שנ.
ברחנו. היא הפילה.
מ-המ.
היא הפילה. ואני זוכר שאני הייתי ב. בחדר הזה.
באו הנשים שמה ו. ודיברו. אה.
הגיע. הגיע רופא?
איזה רופא? איזה [משובש]?
שום דבר?
שום דבר. כלום. נשים טיפלו ב. בה וזהו.
וזה. ואז. אה. שאלו אותה כל מיני שאלות.
כן.
וזהו. זאת אומרת. אה.
לא היה לנו. לא היה לנו מים. היינו בדליים.
כן. מהבאר.
והיינו כל. מהבאר היו מביאים. ג. הגוי הזה היה מביא לנו.
אה. כאלה פחים. והיינו שותים מזה והיינו עושים.
בשביל של. לנקות אותו היינו עושים עם בד.
והיינו. אה. שותים מהמים האלה.
שותים אבל היינו מתרחצים בקושי.
כן.
וזהו. זה. זה היה. זה.
זה לא כמו החיים בבית. מה?
לא חיים. זה.
עכשיו.
זה לא חיים.
בתקופה הזאת שאתם התחבאתם. למדתם?
למדנו. לבד.
כן?
למדנו לבד. אנחנו.
זאת אומרת לכל אחד היה לו את הספרים שלו?
כן. הלכנו ספרים.
אה-הא.
היינו לומדים. אהה. להתפלל. לומדים לברך.
אה. הייתי לו. אה.
אח שלי היה לוקח את הספר ואני הייתי בעל פה אפילו.
כן.
היינו לומדים בעל פה. כן. זה היה מאוד מאחד.
אהבת. אהבת ללמוד?
אהבנו ללמוד. כן. אני למדתי. למדתי כל החיים שלי.
זאת אומרת. יצאתי לתוניס. העיר הבירה.
כן. ה. כשנגמרה המלחמה.
בדיוק כשנגמרה המלח. מלחמה.
כן?
ולמדתי יהדות. למדתי. למדתי גם צרפתית. למדתי גם ערבית.
למדתי. הייתי ילד.
ויהדות מה זה? זה גמרא? זה משנה?
גמרא. הייתי. הייתי שוחט. הייתי מוהל. הייתי. אה.
רב. זאת אומרת כמו רב קצ. צעיר.
כן.
זאת אומרת. ולא רק זה ש. שהצלח. שהצלחתי. אה.
כולם כשרואים ילד קטן מזלזלים קצת.
אבל אני תמיד ראיתי את הכוחות העצומים שיש לי.
כן.
ותמיד כל אחד רצה. רצה לשתף איתי פעולה. למשל.
אה-הא.
הי. הייתי צריך ללמוד. אה. אה. שחיטת בהמות. למשל.
כן.
ובתוניס זה. זה עיר גדולה שמה ששוחטים.
זה תורה גדולה.
תורה גדולה. תורה גדולה מאוד. וכשהלכתי ל.
בן כמה היית?
16 וחצי. 16 וחצי. משהו כזה.
אז הייתה לך אחריות?
הייתה לי לא רק אחריות אלא.
אה. אם אני אגיד לך משהו.
הייתי צריך לנסוע מהעיר איפה שהייתי גר בתוניס.
כן?
ל. למקום שב. בית. בית המטבחיים.
הייתי צריך לקחת מונית. ואני הייתי בגיל 16 וחצי בא ואני
אומר לו: "אני רוצה שתיקח אותי לפלוני".
אומר לי: "מה. יש לך כסף?"
אומר: "בקשה. כמה אתה רוצה?"
הוא היה עם מונה. תתארי לך.
אחרי מלחמת העולם הראשונה.
כן.
מונית קטנה. קוראים לזה ת. ת. אה. בבה.
פטי בבה. משהו כזה.
המוניות האלה. והייתי מגיע עד לשמה. הייתי משלם. אה.
כן.
והייתי נכנס.
ומאיפה היה לך כסף?
אבא היה נותן לי.
אה-הא.
אבא היה נותן לי הכול.
גם לאוכל. גם לשינה. גם ל. כל. אה.
כן. זאת אומרת אתה בעצם היית מקשר בין אבא ובין המשפחה?
היית בא לאבא. הוא היה נותן לך כסף.
ואז היית קונה דברים לכל המשפחה?
אה. ל. במלחמת העולם השנייה?
כן.
היינו כן. קונים.
מביאים אפילו מערבים. את יודעת. ביצים.
כן.
ובשביל להביא עוף.
אבל אתה. אתה היית דואג ל.
לא. יש לי. יש לי.
לצד הזה הפיננסי?
לא. אח שלי הגדול גם כן היה.
גם? שניכם ביחד?
כן. שנינו ביחד היינו. הוא.
הוא היה מגן עליי. למשל. אפילו לפעמים.
כי מה זה ילד.
מה. מה ההבדל היה ביניכם?
שנתיים. שנתיים.
אבל הוא היה יותר. אה.
חזק?
יותר חזק ויותר. אה. אמיץ ממני. הוא היה יותר אמיץ.
הוא היה. למשל. חוזר. נותן מכות ובורח.
זאת אומרת שלא ית. שלא יעיז להתקרב יותר.
שלא. שלא ייגעו בו.
כן. שלא ייגע בי.
כן. עכשיו.
והוא דאג לעצ. לי יותר מה ש.
לך.
מה שלעצמו.
לעצמו.
כן.
עכשיו. אתה מספר. אה. ישראל.
שהחדר שגרתם בו היה מאוד מוזנח. ללא חלונות.
היה איזשהו ריהוט שם? על מה ישנתם?
ישנו על שמיכות. על. אה. דאגו.
אז לא. לא הייתה מיטה?
לא. לא. לא הייתה מיטה.
גם לאימא לא הייתה?
לא הייתה מיטה. לשנינו. כן. לא הייתה מיטה.
ושירותים?
שירותים היינו צריכים לצאת החוצה באיזה מקום נידח.
כן. ו. ואמבטיה?
איזה אמבטיה? זה. זה באר. יש לנו באר. אין אפילו.
מקלחת? כלום?
שום דבר. כלום. מקלחת. את יודעת.
את עם. לוקחת מגבת.אימא הייתה מ. מ.
מנגב את עצמך?
מנגבת אותנו. מנגבת אותנו. רוחצת אותו.
כן. ו.
זה תקופה של כמעט 6 חודשים.
כן.
זה היה כמו 1.000 שנה. 1.000 שנה.
כן.
זה היה. אה. אה. הג.
הגמידו אותנו. הגמידו את החיים שלנו. את ה.
את הרצון ל. ל. לחיות. רצון ל. ל.
לשום. ואתה לא ידעת איך להגן על עצמך.
כן.
זה הדבר הכי קשה.
עכשיו. הגיעו לתוניס פליטים יהודים מאירופה?
אה. עכשיו. כן. עכשיו. ל.
לא יודע אם זה מאירופה ואם זה מערים אחרות.
הגיעו אלינו כי ידעו שמה שאין מספיק פצצות.
כי. כי בעיר. למשל. אה. אה. גאבס למשל.
היא רחוקה מהעיר שלנו 35 קילומטר.
כן.
לנו היה שמה 2 דירות.
כן?
ודאגנו. כמו כולם. והיה פ. והיה.
אהה. כל ה. כל הגסטפו הזה היה בבית מלון.
קוראים לו זה אטלנטיק. ענק.
והאנגלים הפציצו את האזור הזה בצורה מחרידה.
זאת אומרת שאפילו יצא מים מ. מ. מהאדמה.
כן.
ובתים נהרסו שמה. והבית מלון לא פגעו בו.
כן.
זאת אומרת. פגעו רק את ה. את ה. אה. נצ.
נפגע רק החי. חיצוניות. ככה.
אתה רואה חורים חורים חורים.
ואני זוכר כשחזר. כשה. יצאתי עם אבא שלי. מנוחתו גן עדן.
היה תמיד אוהב לקחת אותי.
נסענו באוטו והלכ. הגענו לעיר לראות את הבית שלנו.
ואז. אה. הוא לקח אותי לאזור של הפצצות.
כן?
והיינו רואים רק רצפת. רצפה. את ה. אה.
כל הקירות נהרסו?
הכול נהרסו. הכול נהרס.
והבית מלון הזה כולו. אהה. פגוע מה.
מהניצוץ של. של הפצ.
כן.
של הפצצות. זה.
אז היה הרס גדול.
הרס גדול. וצרפתים כבר. איך אומרים. התחילו כבר.
אה. להשתלט על ה. על העיר. ל. לדאוג ל.
כן?
כן. התחילו לדאוג.
זאת אומרת ברגע שהגר. אה. האנגלים ניצחו את הגרמנים.
שמונטגומרי ניצח את רומל.
כן. הג.
אתם. אתם. אה. עקבתם אחרי ההתקדמות של הצבאות?
הצבאות.
היה לכם מפה ושמתם סיכות?
היה לנו. היה לנו. אבא שלי. מנוחתו גן עדן. ידע כל דבר.
כן.
הינה. הוא במצרים. הינה רומל. רומל. והינה.
אה-הא.
הגיעו ו. וגמרנו. כבר היינו. כבר היינו. ס. סגרנו.
סגרנו בתוך הבית. התחלנו לרקוד.
כן?
כי ידענו. רק ש. מה ראינו.
ראינו שהגרמנים מתחילים כבר לסדר את ה.
את הציוד שלהם ו.
אה. זאת אומרת לסגת?
לברוח.
לסגת.
לברוח. לסגת. והאיטלקים התחילו לשיר.
אה. מה שראינו. מורטו (איטלקית) וכל הדברים כאלה.
אה. מוסוליני מת.
התחילו לעלות על מכונות ולברוח.
כן.
באיזה. באיזה צורה שהוא.
זה היה. זה. זה.
מה באמת. איך.
מה היה התפקיד של האיטלקים בכל הסמטוחה הזאתי?
האיטלקים היו. אה. כאילו משנים ל. לגרמנים.
כי הגרמנים לא. לא נתנו להם את ה.
את ה. את התפקיד הראשי.
תפקיד ראשי.
אבל. אבל איך הם התייחסו? הם הוא אכזריים?
הי. היה חלק לא אכזרי ואלה שהיו עם הכובע שחור ועם ה.
כן.
ועם מגף הזה.
הז'נדרמים האיטלקיים.
יימח שמם וזכרם.
כן?
זה רק היו. רואה אותנו.
היינו רצים אחרינו ואנחנו כמו טיל בורחים.
ואנחנו היינו באים לפגוש את אבא. ואם. לפעמ.
היה לכם טלאי צהוב?
לנו לא. ל. ל. [משובש] היה.
אה-הא. אבל אצלכם.
אנחנו לא הגענו. אני.
אז איך הם. איך הם ידעו שאתם יהודים?
לפי מה? לפי מה הם זיהו אותכם?
הם זיהו אותנו לפי הכ. לפי הלבוש.
ברור. היה לנו כובע שחור.
כן?
היה לנו. כן. היה לנו. אנחנו היינו לובשים.
אהה. צרפ. צרפתי. הערבים היו לובשים ערבית.
אנחנו היינו לובשים חליפות. היינו כמו.
אה. לבוש אירופאי.
לבוש אירופאי. ה.
אבל איך הם נגיד ידעו שאתם לא צרפתים? שאתם. אה.
לא. ידענו שיהודים. מה. אה. הודיעו.
הודיעו להם המנהיגים: "יש לנו יהודים ככה
ויהודים ככה ויהודים ככה ויהודים ככה". הם הודיעו להם.
עדות של ישראל סרור יליד 1935 Matmata, טוניסיה על הכיבוש הגרמני והגירוש מהבית ילדות לפני המלחמה; דו קיום; הכיבוש הגרמני; התעללויות בידי הגרמנים; פוגרום ב-Gams ב-1941; החרמת רכוש; חנויות; גירוש מהבית; עזרה הדדית; גיוס האב לעבודות כפייה; הגעת פליטים מאירופה; מידע על השמדה; התאבדויות; הכיבוש הבריטי; שחרור; שיקום החיים לאחר המלחמה; עלייה לישראל ב-1952; קליטה.
details.fullDetails.itemId
10304167
details.fullDetails.firstName
ישראל
details.fullDetails.lastName
סרור
details.fullDetails.dob
1935
details.fullDetails.pob
Tunis, טוניסיה
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
21/01/2013
details.fullDetails.latestDate
21/01/2013
details.fullDetails.submitter
סרור ישראל
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
banner.documents.disclaimer