חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של טינה אסקולי לבית וניצאנו ילידת 1921 Rocca di Papa, איטליה על קורותיה ב-Roma ובמסתור במנזר עם המשפחה

Testimony
null
null
12 בספטמבר 2012. כ"ה באלול תשע"ב.
זהו ראיון עם גברת טינה אסקולי לבית וניצאנו.
את ילידת רוקה די פאפא.
כן.
שזה אזור רומא.
כן.
נכון? אה. איטליה כמובן.
ואת ילידת 1921.
כן.
אממ. בואי נתחיל קצת מה. מהרקע.
אם אני. ש. אם אני רואה את השם משפחה.
וניצאנו לא צריך לנחש הרבה.
כדי להבין שהמקור של המשפחה מוונציה?
כן. כל שם של איטלקים. זה. איזה עיר באיטליה.
אז המשפחה שלך המקור שלה.
ונציה.
בוונציה. את יודעת כמה דורות המשפחה הייתה באיטליה?
תראי. הדורות. הדורות שלנו האמת באו מ.
מאנ. מאנקונה.
אבל הקרקע. השם זה מוונציה.
זאת אומרת.
דורות. דורות. הרבה דורות.
זאת אומרת שה. ה. המשפחה הרבה דורות.
כן.
באיטליה.
כן.
גם מצד אבא וגם מצד אמא?
כן. כן.
וההורים נולדו גם ב. ב. ברומא. באותו מקום?
ברומא.
ברומא עצמה?
כן.
ואחרי שהם התחתנו הם עברו לרוקה די פאפא?
אה. אבא שלי היה לו חנות שמה.
של מה?
של לבגדי. של. אה. איך אומרים בעברית? אה.
בגדים?
בדים.
מדים?
בדים.
אה. בדים. אה.
כן.
רק אה. ה. הגלילים.
כן.
של הבדים.
ו. אהה.
והיינו שמה. לגור.
רגע. אז ההורים התחתנו ואז הם עברו לשם.
כן.
או שגם אמא הייתה מ.
‮‭no. no. no‬. עברו משמה.‬
עברו מרומא לשם.
כן.
ואת ה. את הבת ה.
ואנחנו. 5 ילדים.
ו-2 נולדו ברומא. ו-3 שמה.
אז את ה. את השלישית?
אני האחרונה.
אה. הכי קטנה. החמישית.
כן.
איך קראו לאבא?
סלבדורה.
ול.
וניצאנו.
ולאמא?
ואמא גרציה דיבורטו.
יש לך מושג. אה. איך ההורים נפגשו?
זה היה שידוך? הם דיברו על זה פעם?
לא. לא. לא יודעת.
לא דיברו על זה. אתם הייתם.
אהה. הייתם משפחה דתית?
‮‭no‬.‬
‮דתי. ‭non‬ דתי. דתיז.‬
מסורתי.
מסורתי.
זה אומר שאת אה. את ידעת שאת יהודייה מגיל צעיר?
כן. אנחנו היינו בבית כנסת אה.
אבל. לא דתי דתי.
כל החגים.
רגע. כל הילדות את היית ברוקה די פאפא.
ו. ומתי את עברת.
‮‭no. no‬. לא כל הילדות.‬
מתי עברת לרומא?
עברנו לרומא. היה. הייתי בת 6.
זאת אומרת שאין לך הרבה זיכרונות מהעיירה הזאת.
‮רוקה די פאפא. ‭no‬. זה היינו בקיץ.‬
למה זה מקום אה. איפה הולכים לקיץ.
זה על אה.
היה לנו בית.
זה על שפת הים?
‮כן. ‭no‬. הרים. 1000 מטר.‬
אה. אפילו יותר גבוה מירושלים.
כן. כן.
אבל גרתם ברומא. וברומא גרתם באזור היהודי?
לא. לא ממש. לא ממש.
ואבא פתח. אה. גם ברומא אבא פתח אה. חנות בדים?
לא. אבא שלי. גם בזמן המלחמה היה שמה.
אה הוא נשאר ב.
כן. הוא נשאר.
הוא נשאר ברוקה די פאפא?
כל אה. כל אה. יום ראשון הוא בא.
מה. מה היה המרחק משם לרומא?
זה 25 קילומטר.
והייתה רכבת?
‮‭no‬. היה. כן היה כמו רכבת. זה ‭tram‬.‬
חשמלית.
כן.
אז זה היה נניח אה. חצי שעה נסיעה. משהו כזה?
קצת. אה. יותר.
אז אבא נשאר שם ובימי ראשון הוא. הוא בא לבקר?
כן. כן.
ואמא הייתה איתכם.
כן.
עם ה-5 ילדים.
כן. [משובש] ברומא.
למה האקלים ה. של רוקה די פאפא לא היה טוב בשביל אמא.
וב. בגלל זה.
ואתם הלכתם. אהה. לבית ספר יהודי או.
כן.
בית ספר כללי?
‮כן‭. no. no‬. יהודי.‬
מההתחלה.
כן. כן. כן.
מכיתה א'.
כן.
כל הכיתות.
ושכנים היו לכם. אה. לא יהודים?
כולם לא יהודים.
ואיך היו היחסים איתם?
בסדר. בסדר גמור. עד זמן הגרמנים הכול היה בסדר.
זאת אומרת זה נכון שהאיטלקים הם לא.
לא ממש. אה. אנטישמים?
אחרי. אחרי מוסוליני ש. עשה. איך אומרים.
ביחד עם היטלר. עברו.
אז כבר פתאום.
כן. כן.
ראו את הפרצוף האמיתי שלהם.
כן. כן. כן.
את למעשה נולדת אפילו לפני שמוסוליני עלה לשלטון.
כן. כן.
שנה לפני.
כן. אבל אני זוכרת. אה. מה היה. הכול השנים שהוא.
את ראית אותו פעם?
הוא הרי היה מופיע ב. ברחוב. נוסע עם האוטו פתוח.
או. כן. ראינו. איך כולם אנח. אנחנו היינו.
מתי הוא היה מדברת. אנחנו היינו לשמוע.
הלכתם לשמוע.
כן.
ככה את הדמות שמדבר?
כן. כן. לשמוע.
אה. לא בסוף.בסוף וששמענו דברים לא טובים.
אה. של היטל. של.
אהה. היהודים. לא.
היו אפילו. אמרו לי ש.
שהיו ילדים שהלכו בהתחלה ל.
כן.
לתנועת הנוער הפשיסטית.
גם אני. גם אני.
גם את?
גם אני. הייתי פיקולה איטליאנה.
שזה ה. הילדים שב.
כן. כן. כן.
התנועה הפאשיסטית.
כן. ואני היה כזה. חצאית שחור.
חולצה לבן ו. וכובע ל. שחור.
וההורים לא התנגדו שתלכי לשם?
לא. לא. לא.
אבל אחר כך אמרו לך.
מתישהו אמרו לך. אה. אולי אה.
הייתי כבר גדולה. אני לא רציתי יותר.
אז בית ספר יהודי זה אומר שאתם אה. בשבת? לא.
כן. לא היה.
לא למדתם?
‮‭no‬.‬
ו.
אבל למדנו קצת עברית שעזר לי הרבה פה.
זה אומר אבל ש. שבשבתות למשל אבא אף פעם לא היה בבית?
לא. רק ביום ראשון.
ואצלכם למשל היה מקובל ביום שישי לעשות קידוש. ו?
כן. כן.
אז מי היה עושה?
אבל בלי. האחים.
היו אחים שהיו גדולים ממך.
כן.
ב. בהרבה?
כן. אה. אחד היה יותר 6 שנים.
ואחד היה 10 שנים.
איך קראו לזה שהיה הכי גדול.
הכי גדול היה. אה. מימו.
שהוא מתי נולד?
הוא נולד ב-1912.
ואחריו מי היה?
אחריו היה ויטו.
ויטו?
ויטו. כן.
ויטו. ואחר. אחר כך?
‮ו. ‭no‬. קודם הבנות הג.‬
אחרי ויטו היו בנות?
אחרי ויטו אני נולדתי.
אה.
אבל קודם היו שתי בנות. גדולות.
הגדולות.
כן.
זה היו בנות?
כן.
שאיך קראו להם?
אחד זה ונדה.
ונדה?
כן. שנולד ב-900'. 909'.
ואחריה?
אחריה ווליה.
ווליה?
ווליה. שהיא נולדה א.
אחרי שנה. 10'.
מ-המ. ואז אה. מימו בן 12 וויוטו ב.
בחמש. ב-15. ואני.
ואת האחרונה.
21'. היית מפונקת.
או-הו. בגלל שאתה היית ילדה קטנה?
או-הו. מה שאני רציתי קיבלתי.
וגם. אה. האחיות שלך היו מדי גדולות.
אז נניח בגדים היית מקבלת חדשים. לא.
כן. כן.
לא מהן.
אני יותר. אני מה שאני רציתי.
גם לאבא הייתה חנות בדים. אז אה.
כן.
אמא הייתה תופרת. או הייתה.
לא. לא.
לכם איזו תופרת.
לא.
שתפרה לך.
אמא היה בבית.
אבל היא לא. אמא לא תפרה לכם בגדים?
לא. לא. לא. התופרת.
הייתה תופרת קבועה.
כן. כן.
אז את גם היית בוחרת איזה בד את רוצה?
אה. כן. בטח. אני.
מתי הגיע משהו חדש. אני רציתי.
והיה אחי. שאומר: "אבא. את נתתי לפני שבוע".
"אין דבר". הוא היה אומר.
היו לך גם בגלל זה יותר צעצועים? בובות?
כן. כן. כן. הכול. מה שאני רציתי.
ב. אני. הייתי [משובש] (איטלקית).
לא רציתי רק אחד. רציתי 3.
כל בוקר היו 3. אה. עוגיות על יד המיטה שלי.
כל דבר 3.
והסכימו?
כ. או.
מבחינה כלכלית. אתם הייתם במצב טוב?
כן. בסדר.
ו. אה. משפחה מורחבת. אה.
סבים. סבתות. דודים. דודות היו בסביבה?
לא היו בסב. ברומא.
כולם היו ברומא?
כן.
ולא גרו לידכם?
אבל. אה. סבים נפטרו צעירים. כן. כולם.
ואחים והאחיות של אמא ואבא?
ב. ברומא. ברומא. כולם ברומא.
היו הרבה?
כן. כן.
הרבה דודים ודודות היו לך?
מצד אבא. כן. מצד אמא. לא.
והייתם הרבה בקשר? זאת אומרת.
הלכתם הרבה לבקר את הקרובים.
כן. כן. כן. לסבתא כן.
וסבתא קנדה שהיא האמא של אבא.
היה אצלנו. היה גר.
אה. היא גרה איתכם?
כן. היה גר אצלנו.
וחגים נניח הייתם חוגגים.
או-הו.
יחד עם הדודים?
‮היה. היה יפה. ‭non‬ דודים. וכל המשפחה. והיה יפה מאוד.‬
איזה חג את הכי אהבת שהיית ילדה?
אה. אני. כל החגים.
כל החגים. הביתה שלי. ועד עכשיו.
שאני לבד. אני חושבת. אה. תמיד על הביתה של אמא.
את נזכרת את ה. בחגים שהיית ילדה.
כן. כן. יפה מאוד היה.
גם הייתם חוגגים גם פורים וחנוכה? כל החגים?
כן. כן. כן. הכול. הכול.
ואת יודעת כשהיית ילדה.
ובסביבה שלכם אמרת שהרוב היו לא יהודים.
אז נניח העץ של חג המולד זה מאוד אטרקטיבי.
רגע. אנחנו גם החגים של הנוצרים.
היו בשבילנו.
עשינו זה וזה.
זאת אומרת. היה גם חנוכה וגם.
כן. כן. כן.
העץ של חג המולד?
כן.
איך זה?
היה ככה. אנחנו עשינו.
ונניח היה גם פסח וגם ה. הפסחא.
לא. לא. לא. פסחא שלנו. של הנוצרים עם הביצים.
עם הביצים המצוירות. וזה. לא?
‮‭no. no. no‬. פסחא שלנו.‬
אז רק חג.
כן.
רק העץ של אה. חג המולד.
כן.
היה בבית?
לא היה כמו. ב. ב. ב. עשינו.
אה. ככה. היה חג. וכולם בבית.
‮אה. ‭no‬ היה כמו ב. בחגים. בשלנו. אבל בכל זאת.‬
אה. אם אתם הייתם 5 ילדים
ואמא הייתה למעשה איתכם לבד כל השבוע.
אז אמא הייתה ככה טיפוס. אה. עצמאי שידע להסתדר. ו.
אה. נ. אימא שלי. מתי היה ברומא.
פתחה משרד. אני אמרתי מכל הדברים של המדינה.
ואנחנו. 4. עבדנו שמה.
מה זאת אומרת לדברים של המדינה?
מדינה. בולים. כל דברים כאלה.
מן. אה. סוכנות כזאת של אה.
כן. רק. אה. דברים כאלה.
סוכנות של אה. משרדי ממשלה.
אבל היה. על יד על הדואר. וזהו.
עם זה. היה עבודה בשבילה.
בשביל הבת הגדולה. הבן. וגם אני. היה המון עבודה.
מה בעיקר היית עושה שם?
על ה. בלקון למכור. זהו.
מה. אבל חוץ מבולים. מה עוד מכרתם?
היו כל מיני דברים. אה. איטלקי.
זה היה בבית?
לא. לא. לא.
במשרד?
משרד.
בנפרד. לא ב. לא ב. בבית.
משרד. משרד.
כל מיני טפסים שאנשים היו צריכים.
כן. כן. כן.
למלא. כל מיני דברים כאלה הייתם מוכרים?
כן. כן. כן.
כן. הדברים האלה. כל הדברים ש.
היו צריכים. אה. משרד. אה. זה.
אבל ב-38' שהתחילו [משובש] (איטלקית). לא יוד.
ברגע שהתחילו חוקי הגזע.
כן.
אז.
לקחו אותנו.
הראשונים שאיבדו. את העבודה זה כאלה.
כן.
שהיו קשורים לממשלה.
כן.
באיזה צורה. אז. אז. אה.
כן.
זה היה קשור לסוכנות ממשלתית כזאת.
קשור ככה. וכל האנשים יצאו.
ל. ל. לא יכלו לעבוד. אה. יותר.
הילדים לא ב. בבית ספר.
אבל החנות של אבא בשלב הזה לא נפגעה.
החנות היה בסדר. כן. זה. נשאר.
את היית נוסעת. אה.
ל. לרוקה די פאפא לא רק בקיץ?
הייתם נוסעים גם מדי פעם.
‮‭no‬. רק בקיץ.‬
רק לבקר את אבא?
‮‭no. no. no‬. רק בקיץ.‬
כל שנה אבל הייתם נוסעים שם. לחודש?
כן. אפילו יותר.
מתי היה לי ילדים שלי.
אני הייתי 3 חודשים.
מאחרי בית ספר. עד שהתחיל הבית ספר.
ו. אה. ברומא הרגשת כ.
כילדה. כנערה.
בסדר.
הרגשת רומאית לכל דבר. נכון?
כן. כן. כן. בסדר. בסדר.
לא. לא היה הבדל בגללה שאת יהודייה.
לא.
עד 38' לא הרגשת.
עד הר. עד 38' לא הרגשנו.
וגם הייתם. אה. פטריוטים איטלקים. נכון? אה.
כן. כן.
הרגשתם א. מה שנקרא. איטלקים בני דת משה.
כן. כן.
את לא זוכרת לפני 38' אנטישמיות. נכון?
לא. לא. לא היה.
למרות ש. רומא זה הרבה קתולים. והוותיקן.
ואני רוצה להגיד לך. אפילו אחרי 38' לא היה.
התחיל ב-43'.
רק כשנכנסו הגרמנים?
כן.
את גמרת. אה. בית ספר. אה. עממי?
כן.
ואחר כך?
ב. אחר כך אני הייתי במשרד שלי. ב.
הלכת לעבוד עם אמא?
כן.
ואז אה. כשכבר
אי אפשר היה לעבוד במשרד שאמא הייתה צריכה לסגור אותו אז.
והיה קשה מתי היא. סגר.
לא היה לנו עבודה. וחיפשנו. חיפשנו.
רק אבא נתן לנו. בשביל לחיות.
זאת אומרת. בגלל שאתם יהודים.
כן.
אז. אה. כולכם לא מצאתם עבודה?
כן. כן.
לא האחים. ולא האחות. ולא את?
לא. לא.
ב-38' כבר היו חלק מה.
מהאחים. מהאחיות. היו נשואים?
אה. נ. אחד. אה. כן.
האחות הגדולה?
‮האחות הגדו. ‭no‬. האחות השנייה.‬
וא. ואני. ב-41'.
צעירה התחתנת.
כן.
ככה היה מקובל אז?
כן. אהה.
איפה הכרת את בעלך?
היה חבר של האחים שלי.
אה. אז הכרת אותו.
כן.
מגיל צעיר.
כן. ו. זהו. היה
היו. היו לך גם חברות שהתחתנו עם לא יהודים?
זה היה מקובל אז?
לא.
או שהקפידו שרק אם. אה. יהודים.
לא. לא. לא. אנחנו רק אה.
אני תמיד הייתי בבית ספר גם אחרי צהריים יהודי.
אבל בבוקר. אה. בית הספר בבוקר?
בבית ספר בבוקר. אה. הייתי עד. אה. עד אה. ש. 15:00.
אבל הוא היה יהודי גם?
כן.
עברית למדתם בבית הספר של אחר הצהריים?
לא. בבוקר.
אבל קצת. אה.
אבל נניח. היסטוריה למדתם.
היסטוריה של איטליה?
גיאוגרפיה של איטליה?
‮כן. ‭no‬. גם היסטוריה. גם היסטוריה עברית.‬
היה רב.
זאת אומרת גם של איטליה.
כן.
וגם של היהודים.
כן. כן.
ואחרי ה. הצהריים כשלא הלכת לבית הספר היהודי.
אז. אה. מה היו התחביבים שלך?
מה אהבת לעשות שהיית ילדה?
שום דבר. בבית לא יצאנו. לא נתנו לי לצאת.
למה? כשהיית בת 12. 13?
לא. לא. לא. לא. באיטליה היה ריג'יד.
ככה. לא היו יוצאים.
היה ככה חינוך. אה. חינוך נוקשה.
היה לי חבר. אפילו חבר.
איתי בא תמיד מישהו. היה ככה הרבה.
אבל נניח כשעוד היית עם חברות.
לפני חבר. לא הייתם משחקות בחוץ?
חברות יהודיות.
אבל בחוץ הייתן משחקות?
לא. לא. לא.
נניח לא היה מקובל ללכת לאיזה גן ציבורי?
לא.
או ללכת. אה. לשחות.
היית. עם אמא. עם אמא. כן.
אה. את עשית איזשהו ספורט כשהיית. אה. ילדה?
‮‭no. no‬.‬
הייתם הולכים ל.
לנהר. אה. לשחות?
לא.
איך קוראים לנהר? טיבולי. ריבולי?
איך קוראים לנהר של רומא?
שם. טרי. אה. טיבולי.
טיבולי. אז לא. לא הייתם הולכים שם. אה. לשחות?
‮‭no‬. היינו כל פעם היינו עם אמא.‬
למ. למילאנו. ל. לעשות. טיולים כאלה.
הייתם מטיילים הרבה באיטליה?
אממ. לא הרבה. אבל. היינו.
היה בבית. אה.
איזה שהוא קשר לציונות. כשאת היית ילדה?
‮‭no‬.‬
אה. הייתם. הרגשתם איטלקים לכל דבר.
אנחנו היינו. כן. אבל גם ליהודי.
לאיזה בית כנסת הייתם הולכים ברומא?
הכי גדול.
הגדול?
כן. היה לנו. זה היה אחרי שאני עשיתי חתונה.
היה לנו מקום. מיוחד.
אה. לך ולבעלך היה מקום קבוע.
כן. קבוע.
שקניתם אותו?
כן. בשבילי. בשביל בעל. אה. כל.
אז כל עוד אפשר היה. עבדת עם אמא במשרד.
כן.
אחר כך היית בבית עד שהתחתנת?
כן.
עד גיל 20?
כן.
וכשהתחתנת. אז אה. איפה עברתם לגור?
אנחנו היינ.
לא רחוק מאימא?
‮‭no‬. אהה. רחוק.‬
אנחנו היינו בסן ג'ובאני. [משובש] (איטלקית).
ואמא איפה גרה?
אה. אמא שלי היה גרה על יד פיאצה ברבריני. בסנטר.
בשבתות אבל הייתם. אה. הולכים לבקר את אה.
את אמא או ארוחות משותפות היה מקובל?
לא. אנחנו היינו לבקר אנש. אה. דודים. שהיו חולים.
אמא שלי היה אומר בשבת הולכים לבקר החולים שלנו.
‮גם הייתם נוסעים ב-‭tram‬. בשבת?‬
לא. בשבת לא.
זאת אומרת. שמרו גם על אה.
כן. כן. שמרו.
נסיעה. ועל כשרות.
לא. דתי. דתי. אבל.
שמרו על כשרות.
כן. כן.
על שבת.
כן. כן.
על חגים.
כן. אבל לא דתי מהדתיים.
האוכל שאכלו אצלכם בבית זה היה אוכל.
אה. רומאי קלאסי?
אבל יהודי. זה. זה.
אבל לא מה. לא כמו שהיה גפילטע פיש.
דברים כאלה לא היו אצלכם.
לא. לא. לא היו.
אצלנו היו לזניה. ספגטי. זהו. דברים כאלה.
והיה אוכל מיוחד לשבת?
כן. היה. עוף ו. וזה.
אבל מה הייתם אוכלים בשבת עצמה?
שהרי אי אפשר להדליק אש ל. לבשל בשבת.
אהה. אנחנו הדלקנו נרות.
אבל. אה. לחמם אוכל אי אפשר היה ולא היה אז פלטה חשמלית.
לא.
אז מה הייתם.
היא חממ. בגז.
אנחנו. זה. לא היה. אה. זה היה נשמר.
כן. כן.
אה. מיום שישי עד שבת?
כן. כן.
אז היה משהו. אה. דומה לחמין שיש בארץ.
אין. אין. אין.
היה משהו דומה באיטליה?
לא היה אז. עכשיו יש.
אבל אז מה היו עושים ככה שיחזיק מעמד.
אה. שיתבשל לאט מיום שישי עד שבת.
מה. מה היו מבשלים?
לא. לא. לא היה.
אנחנו היינו לעשות לזניה.
שהיו טוב גם בשביל.
אה. יום השבת.
בבית דיברו רק איטלקית. נכון?
כן. כן. כן.
לא שום שפה אחרת?
לא.
אפילו נניח לדינו לא דיברו אצלכם?
‮‭no. no. no‬. איטליאנו.‬
זהו אף אחד לא ידע עוד שפה?
‮‭no‬.‬
וקצת עברית.
קצת. קצת.
אז. אה. ב-41' את אה. מתחתנת ועוברת ל.
לבית השני.
למקום אחר? במה בעלך? איך קראו לו?
ג'ינו אסקולי.
ג'ינו?
ג'ינו.
ובמה הוא עסק?
הוא היה [משובש] (איטלקית). את יודעת.
של מה? נציג של מה?
כן.
‮אהה. בדים‭. no‬ בדים.‬
אה. צמר. ו. [משובש] (איטלקית).
של חברה איטלקית או משהו מחו"ל?
‮‭no. no‬. היה ממילאנו.‬
של חברה איטלקית ממילאנו?
כן. כן.
אז הוא היה נוסע הרבה למילאנו?
כן.
ומתי.
ואחר כך.
מתי.
פתחנו.
מתי נולדה. רגע מתי נולדה הבת שלך?
בת שלי נולדה ה-1 לינואר 43'.
1 לינואר 43'?
כן.
אז אמרת שה. ה. הבעל שלך היה נוסע למילאנו.
ולא נפגעה לו הפרנסה בגלל שהוא יהודי.
בה. ב. בהתחלה כן.
עד 43'.
כן. כן. ב. אה. היה קשה.
והיו הר. והוא הלך הרבה פעמים לפירנצה.
ששמה היה יותר עבודה.
ו. אהה. אבל אה. היה קשה.
זה. הרגשנו שמשהו לא בסדר.
ואמרת שפתחתם משהו ב. ברומא?
סליחה? לא.
פתחתם. אה. משהו ברומא?
כן. אחרי. פתחנו. אה. זה.
חנות?
חנות.
של מה?
כל מיני דברים [משובש] (איטלקית).
לא יודעת בעברית.
אממ.
כל מיני. ומוכרים כל מיני דברים.
כן. זה כמו מין אה. כלבו קטן.
כן.
אה. פעם קראו לזה גלנטריה.
אה. כן. זה. משהו כזה.
זה אבל עוד בזמן המלחמה פתחתם?
פתחנו בזמן המלחמה.
למה לא היה פרנסה בשביל בעלי.
אבל. אה. סגרנו.
מתי באו הגרמנים.
עד 43'. אממ. הבעיה העיקרית שלכם הייתה פרנסה.
כן. בטח.
נכון? אנטישמיות ודברים כאלה.
בטח.
פחות.
‮‭no. no‬. הרגשנו.‬
עוד לפני שבאו הגרמנים?
כן. כן. כן. מ-38'. ממת.
כאלה שחשבת שהם היו חברים שלך ופתאום אה.
כן. הרגשנו.
גם כאלה.
ראינו שהיו קרים.
כאלה שזה הפתיע אותך.
שחשבת שהם חברים שלכם ופתאום. אה.
‮‭no‬. אנחנו חשבנו חברים. אבל לא יוד.‬
בסוף הרגשנו ש. לא היו כמו מקודם.
אז. אז. לאט. לאט אתם ככה יותר ויותר רק ב. חברה יהודית.
כן. כן. סגרנו.
המשפחה של בעלך גם הייתה ברומא?
כן. היה רק אמא. אבא נפטר.
היא לא גרה איתכם?
לא. לא. לא.
וסבתא שלך עוד הייתה בחיים בתקופה הזאת?
לא. ברוך השם היא נפטרה.
אז זאת שגרה אצלכם.
ביחד.
למעשה סבתא גרה אצלכם?
שהיא הייתה אמא של אבא. נכון?
אבא.
ואבא כל השבוע לא היה בבית.
‮‭no‬.‬
זאת אומרת היא. היא גרה למעשה עם הכולה שלה.
כן.
יותר מאשר עם הבן.
כן. אנחנו היינו אוהבים אותה.
ה. הקלאסיקה שאומרים.
ואני.
שכלה ו. וחמות לא מסתדרות.
נכון. לא ביחד.
לא עבד אצלכם?
לא. לא.
ואני הייתי הכי קטנה. הייתי יותר עם סבא. סבתא שלי.
גם היא הייתה מפנקת אותך?
נכון.
כשאת התחתנת אז כבר כל האחים והאחיות היו נשואים?
לא. לא.
רק אה. השנייה.
והאחים לא?
והאחים מ-46' עשה חתונה.
שניהם?
‮‭no‬. הוא. אחד אה. ‭no‬. אחרי הרבה זמן.‬
והיא. הוא דווקא לקחה.
אחד נוצריה. ואמא לא היה מרוצה. זהו.
זה האח שהתחתן אחרון?
כן. אחרון. אחרון.
אז מ. מ-38' כבר ככה המצב לאט לאט נהיה פחות טוב.
בגלל העניין הזה.
היו מחשבות שאולי לא כדאי עכשיו.
אה. להתחתן או שזה לא משנה?
לא. זה. לא.
על זה. זאת אומרת. לא.
לא הרגישו את זה ככה בחיי היום יום.
לא. לא. לא. משפחה ממשיכה לחיות.
גם עוד הייתם הולכים נניח לקולנוע. לאופרה.
כן.
לדברים כאלה?
כן.
והחתונה הייתה חתונה רגילה.
רגילה. כן. ומתי באה ילדה. היה משהו.
אושר גדול.
או-הו. והתחילו. התחלנו. לא. לחיות בבית.
למה כבר הרגשנו שלא היה בסדר ואני הלכתי.
עוד לפני. עוד לפני שנכנסו הגרמנים?
כן. כן. כן. הרגשנו ואני הרבה.
הרבה פעמים הלכתי לאחותי שהיה 100 קילומטר מרומא.
איפה?
פריברנו. זהו. הרבה פעמים.
היית נוסעת עם הילדה לאחותך?
כן. כן.
כי הרגשת ששם יותר בטוח?
כן. כן.
למה. היי. הייתם רואים הרבה ברומא.
את החולצות השחורות או איך קראו להם?
כן. התחילו הפשיסטי.
הפשיסטים.
יותר. וכבר. אה. בשבילנו היה משהו.
אבל אה. הר. חודש. חודש וחצי. היית באחותי. ואחר כך חזרנו.
את גם. אה. נתקלת ברומא בפליטים ש?
ב?
פליטים. שברחו מ.
כן. כן. כן. הרבה. הרבה היו.
מדינות אחרות שהגיעו לאיטליה.
כן.
והייתם צריכים. הרי היהודים ברומא היו. הייתה קהילה.
לא.
מסודרת? היה צריך לעזור להם או משהו?
‮‭no. no. no‬.‬
אנחנו היינו ככה לפעמים מהקומוניטה.
מהקהילה.
שמענו משהו.
אבל לא ראית אותם בבית הכנסת.
‮‭no‬.‬
או באיזה מקום?
‮‭no. no. no‬.‬
אבל ל. ל. לפעמים היה כבר פחד אה.
מהבית כנסת. אבל.
זאת אומרת הלכתם גם פחות לבית הכנסת?
‮‭no‬. הלכנו. אותו דבר. אבל היה פחד.‬
הייתם הולכים אה. אה. בשבתות או בעיקר בחגים הגדולים?
בחגים היינו.
ואני הייתי אחרי שהיה לי הילדה גם ביום שישי וגם ביום ראשון.
כל שבוע?
‮כן. ‭no‬ לא כל שבוע.‬
למה?
שבת. יום שישי ושבת.
אני רציתי שהילדה יהיה יהודי.
שיהיה.
יהודייה.
זאת אומרת שהילדה קצת גדלה.
כן.
אז כדי שהיא. היא תספוג את האווירה. היהודית.
וככה היה באמת. אנחנו פה בגללה.
אבל כשהילדה נולדה היה 1 בינואר 43'.
ככה מתחילים כבר להרגיש באוויר.
כן.
אבל עוד. עוד כאילו היה כרגיל.
אבל היה בשקט. שקט.
אבל. מרגישים.
ועוד. עוד לא הייתה. אה. בעיה כלכלית.
אה. לקנות אוכל. אה. חיתולים לילדה.
לא.
כל מה שהיא הייתה צריכה.
לא. לא. לא. היה לי חלב. ברוך השם.
אבל גם עגלה ועריסה. מיטה. כל מה שהיה צריך.
כן. כן. זה.
עוד יכולתם לקנות.
ההורים. זה.
ו. את זוכרת נניח את אה.
את ראש השנה ב 43'?
שזה כבר על התקופה של ה.
היה פחד.
של הגרמנים.
היה פחד. כבר אה. אמרו.
לא ללכת הרבה לבית כנסת.
אה. לפני שהגרמנים נכנסו. נכון. אה.
מוסוליני הודיע שהוא.
הסכם שביתת נשק והוא יוצא מהמלחמה.
כן.
אז הייתה בהתחלה איזה שמחה כזאת שהנה נגמרה המלחמה?
הוא היה. בסדר גמור.
רק מתי עשה [משובש] (איטלקית).
עם היטלר. היה נורא.
אבל. ב. ב. ב-5 בספטמבר נדמה לי הוא הודיע שזהו.
אני יצאתי מהמלחמה.
כן.
אני עם בעלות הברית אז.
כן וב-8. הגיעו הגרמנים.
אבל בהתחלה. היום. יומיים האלה. אה.
הייתה שמחה של הנה סוף סוף נגמרה המלחמה?
כן. כולם. כולם. אבל אנחנו לא. כבר היינו גרים. לא.
גם. אממ.
ידעתם שבנות הברית מתחילות להיכנס מהדרום. נכון?
כן. כן. אבל אה. הסוף היה מתי הגרמנים הגיעו ברומא.
זאת אומרת. ברגע שמוסוליני הודיע
שהוא חתם על שביתת נשק עם בעלות הברית.
תוך אה. 3 ימים.
כן.
הגרמנים אה. נכנסים.
כן. הגיעו.
לאיטליה.
הגיעו. הגיעו לרומא. והיה נורא.
ואני לא ידעתי שצריך להגיד.
ב-25 לספטמבר. הם רצו 50 קילו.
זהב.
זהב. אחרת הם היו לוקחים כל הבחורים.
וכולם. אנחנו יהודים. ואומרים.
‮שהיה חסר כמה קילו. ה-‭Papa‬ נתן.‬
אומרים. לא יודעת.
האפיפיור?
כן. האפיפיור.
אם אני לא טועה אפילו בסוף אספו יותר מה-50 קילו האלה.
כן.
והרזרבה הזאת. מה שנשאר. אחר כך. אה.
נתנו את זה כשקמה מדינת ישראל.
אז העבירו את זה למדינת ישראל.
לא יודעת את זה. לא יודעת.
נדמה לי ככה אני קראתי באיזה מקום.
לא יודעת. אני ידעתי שהיה חסר כמה קילו.
והאפיפור. אומרים. אבל לא בטוחים.
מה את נתת?
מה?
את זוכרת? את היית צריכה לתת משהו?
איזה טבעת. אה. שרשרת?
כן. אני נתתי. יש אה. יש עוד. אה. עוד קבלה.
מה נתת? טבעת?
אני נתתי לה. אה. שתי טבעות.
היה 26. אה. גרם. זה אני זוכרת.
וברגע שמגיעים הגרמנים את כבר לא יוצאת מהבית עם הילדה?
‮‭no‬. יצאתי.‬
אז זה עוד אה. יצאנו.
וכשאת הולכת ברחוב. ואת רואה מולך נניח.
אה. אה. חייל גרמני.
או. היה פחד.
או. או. את רואה מולך פשיסט איטלקי.
פחד. היה.
ממי יותר פחדת?
משתיהם. משתיהם.
למה הפשיסטי היו אומרים לגרמנים מי היהודים. והיה פחד.
זאת אומרת הפשיסטים יותר בקלות זיהו את ה.
כן.
את היהודים.
כן. הרבה יהו. אה. פשיסטי. זהו. ו.
כשאת הלכת ברחוב אז אפשר היה לזהות שאת יהודייה?
‮‭no‬. לא היה צור. אף אחד לא יודע.‬
אבל בכל זאת. היה משהו. הרגשנו משהו.
והיו כאלה חברים שבתקופה הזאת ביקשת מהם עזרה?
לא.
כאלה לא יהודים?
לא. לא. לא. זה. כבר היינו. קרים מכל. מכולם.
לא. לא חשבנו שהיו בסדר.
לא. חשבנו. לא לא בסדר.
אז ככה אתם ממשיכים עוד להתנהל עד.
אה. עד אוקטובר 43'.
‮‭no‬. רגע.‬
רגע. את ראש השנה עוד חגגתם?
כן.
בספטמבר?
כן.
שכבר היו הגרמנים?
כן. אבל. אה. ב. עכשיו אני עושה בלאגן.
ב. ב-8 הגיעו. ב-25 שרצו זהב. אממ.
וכבר ב. הם לקחו כל ההלנקי של היהודים. מהקומוניטה.
מה זה ההלנקי?
אה. הכול ה. איפה היה כתוב אה.
אה. רשימה של.
רשימה של.
עם הכתובות. עם הכתובות של אה.
איפה הם יכולים ללכת. אה.
של כל היהודים. כל היהודים שרשומים בקהילה.
כן. כן.
הם. אה. לקחו את הרשימות עם הכתובות שלהם.
כן. ואנחנו התחלנו לא להישאר בבית.
ואני הלכתי לאמא. זאת הלך למישהו אחר.
כאילו הרגשתם כבר שהאדמה. האדמה לא יציבה.
הרגשנו שלא היה בסדר.
וכך היה מ-16. 6 אה.
18 באוקטובר?
לא. 16 באוקטובר.
שהיה המצוד הגדול.
לקחו. כן. ואנחנו היינו כולם.
אנחנו ראינו מפה. משמה. מהילדה וזהו.
ובסוף התחלנו להישאר הביתה של אמא.
אנחנו אמרנו. כולם ביחד. לוקחים.
אבל אם לוקחים את היהודים אז הרי
יבואו גם לבית של אמא לקחת.
כן. אבל אנחנו אמרנו. כולם מת יחד.
אגב. אה. זה היה. אם אני לא טועה.
זה היה בסוכות או לקראת סוכות.
לא זוכרת. לא זוכרת.
אה. את זוכרת אבל עוד את היום כיפור שלפני זה?
אה. הוא היה שונה מהרגיל?
בטח. לא היינו לבית כנסת.
כרגיל לא היינו.
ידעתם כבר ש. שכשאוספים את היהודים אז זה אומר משהו רע?
בטח.
שמעתם על מחנות?
בטח.
אבל. שמעתם על מחנות בתוך איטליה?
כן. אנחנו.
פוסולי. כאלה.
כן.
ב. ב -16.
אנחנו היינו בבית של אמא שלי.
שלכם?
של אימא. ואמא היה כולם בלילה. היה נורא.
אבל ב-04:30 אנחנו היינו קצת במיטה.
פתאום ב-05:30.
בבוקר.
בבוקר. צלצלו.
אני ובעלי. אמרת: "הנה. זה הם".
אבל ברוך השם לא היה. לא היו הם.
היה גברת. אה. מלמעלה.
השכנה?
שהיה לה בן. קצין.
יהו. אה. נוצרי.
שהיא כל הלילה היה במ. ב.
עמדה ליד החלון לראות אם הם באים.
בחלון. בחלון. והיא ראתה את הגרמני.
תיכף היא יצאה והיא אמרה המשפחה.
כאן אין יהודים.
וניצאנו. נסעה. אבל אה.
הם לא הבינו. והיא כתבה להם.
והם הלכו לקומנדו שלא היה רחוק והם.
היא באה. מהר. מהר. תלכו.
ואנחנו על הפיג'מה. על ה [משובש] (איטלקית).
על הכותון לילה. שמו. איזה מעיל. אני שמתי משהו על הילדה.
ושעה 02:00 ברחנו מהבית.
לא ידענו איפה ללכת.
מי. מי. מכולכם? כלומר.
כולם. אמא.
הייתם.
אבא.
אבא גם היה אז בבית?
כן. כן.
אז אמא. אבא.
אמא. אבא. הכול.
כל האחים?
הכ. אחד. אה. נשואה. לא. היה במקום אחר.
אה. היא הייתה בעיר אחרת?
כן.
אז האחות. אה. האחות השנייה.
כן.
ושני האחים?
כן. כולם ביחד. עם כל ה.
ואת. עם הבעל והילד.
אני בבן והילדה. ו. אבל לא ידענו לאיפה ללכת. אה. בהתחלה.
אחר כך בעלי נזכר שהיה דודה. קתולית. ואומר:
"הרבה זמן שאני לא הלכתי לבקר. אבל הולכים שמה".
מה זאת אומרת? הייתה לו דודה קתולית?
כן. כן. היה לו דודה קתולית. שעשה.
זאת אומרת. דוד שהתחתן עם אה. עם.
כן. עם מישהו קתולית.
איטלקייה קתולית.
כן. הוא אמר: "הולכים שמה. נראה".
וקודם הלכנו אני. ובעלי. והילדה.
והיא לא היה לה בית הגדול ומצאנו שמה.
אח. האח של בעלי.
עם אשתו ושתי ילדים.
שגם הם באו לאותה דודה.
כן. כולנו. וביקשנו בשביל אמא.
בשביל. והיא נתן. עזרה לכולם.
אז.
היינו על הרצפה.
הרבה פעמים. הרבה.
אתם. אתם הייתם אה. 7 מבוגרים.
המון.
7 מבוגרים.
כן.
וילדה.
ו-4.
ועוד. ועוד ה.
4.
אח של בעלך. עוד 4 אנשים.
כן. והיינו שמה 15 יום.
אבל היה פחד. אה. נורא אפילו. פחד. אה. ל. לנשום.
וזהו. לאט לאט י.
הם. הם באו. אבל. לא באו לשם לחפש את הדוד?
לא. ו. היה שקט שמה. אבל אנחנו.
רגע. הדוד נשאר יהודי או שהוא אה.
לא. לא. לא. כריסטיאנו.
הוא התנצר.
כן.
אז הוא גם כנראה גם לא היה רשום בקהילה.
אז לא. לא באו לחפש.
לא. לא. לא. אנחנו היינו שמה.
אחר כך היא. שהיה בפרטז'נה.
הדודה עצמה?
‮‭no‬ הדודה.‬
אח שלי. הוא היה ביחד עם פרטי. פרטיזנה.
פרטיזנים איטלקיים.
כן.
והוא מצא המקום הזה.
ואנחנו היינו שמה.
המקום שהוא מצא זה מנזר.
כן.
מנזר בסנטה קרוצ'ה פלביניו.
שזה מחוץ לרומא?
‮‭no‬.‬
או בתוך רומא?
זה בתוך רומא. אבל רחוק.
באזור נניח ה. אה. באחד הפרברים היותר רחוקים של. אה. רומא?
תמיד ברומא.
מצאתי יותר רחוק מאיפה אנחנו גרנו.
ו. [משובש] (איטלקית) קיבלה אותנו. כל המשפחה.
זה היה. רגע זה היה מנזר של נזירים או נזירות?
‮‭no‬. נזירים.‬
נזירים גברים.
נזירים יותר טובים שהנזירות.
למה?
מתי היו הגרמנים באים לפעמים.
והם היו צריכים לפתוח איזה. אה. דלת.
לא. לא. לא פתחו.
לא פתחו. ואני ילדה ואמא שלי מתחת העץ.
עד שהגרמנים. פחד שהילדה היה בוכה.
אבל עברנו גם את זה. הכול.
עכשיו. אה. אני נזכרת.
רגע. אז. אז. אח שלך שהוא היה קשור לפרטיזנים.
‮‭no‬. הוא לא היה שמה.‬
לא. אבל הוא סידר לכם.
כן.
את המנזר הזה.
כן.
שלשם הגיע מי?
אמא ואבא.
אמא. אבא. האחות.
האחות.
ואחד הא.
אחד האחים.
ואנחנו.
ואת עם בעלך וה. והילדה.
והילדה.
האח של בעלך לא היה איתכם?
לא. לא.
אז אתם הגעתם למנזר הזה.
היו שם עוד יהודים כשאתם הגעתם?
אנחנו היינו 120 אנשים.
אבל לא כולם יודעים.
היו גם קצינים גדול.
היו אה. אה. קצינים בכירים בצבא האיטלקי.
כן.
שגם הם אה.
ברחו.
ברחו מהגרמנים.
כן. ו.
אגב לפ. לפני המלחמה מישהו מהאחים שלך היה בצבא?
כן.
לפני המלחמה?
כן.
שניהם היו ב. צבא?
‮‭no‬. אחד. בשלושי. ב- 936' הוא היה בצבא.‬
אי. איך אבל. אה. להגיע מ.
אל הבית של הדודה ומהבית של הדודה למנזר נסעתם?
במה. ב. בחשמלית?
טרמוואי.
איך הגעתם?
טרמוואי כן.
בטרמוואי. ואף אחד לא שאל שאלות?
לא. לא. לא. אבל אנחנו היינו 9 חדשים במנזר. לא יצאנו.
מ. זאת אומרת מאוקטובר.
אה. 43'.
מספטמב. כן. מאוקטובר.
מאוקטובר. ביום ש.
עד.
ביום ש. שהיה המצוד הגדול ברומא.
כן.
ה. ה-18 באוקטובר.
כן. 16.
אז רגע. אז למה. אה.
למה מציינים באיטליה את יום
השואה בתור ה-18. ב. באוקטובר?
לא יודעת. אבל 16.
אה. לא שוכחים היום הזה.
כי א. אני חשבתי שיום השואה באיטליה הכוללי מציינים אותו.
כן.
ב-18 באוקטובר על. על זה שלקחו את. אה. יהודי רומא.
לא חושבת. 16.
אבל זה היה כמה ימים.
אז כנראה שאליכם הגיעו בהתחלה.
אולי.
אז. אז. שבועיים אחרי.
נכון? ה-16 באוקטובר.
ואמרת שהייתם 15 יום אצל ה.
הדודה הקתולית של בעלך.
כן.
אז מתחילת נובמבר.
מ-4 ביוני. 44'.
זאת אומרת מתחילת נובמבר 43'.
עד. עד אה. תחילת יוני 44'.
האח שלי. אבל אנחנו שילמנו שמה.
במנזר?
בטח. מש. 40. לא זוכרת.
אה. שבוע או 40 כל. כל אחד.
אבל. אה. קרה לנו הרבה דברים במנזר.
רגע. קודם כל רק לדודה הזאת הקתולית.
איך. אה. איך קראו לה.
את זוכרת? הדודה של בעלך?
אליאונורה.
אליאונורה?
אליאונורה. כן.
והיא. היא הייתה גם. אה. אסקולי?
לא. לא.
היא עשה. חתונה עם אה. נוצרי.
איך נוצ. רגע היא הייתה קודם יהודייה.
כן.
והיא התחתנה עם נוצרי?
כן.
או ש. או שהדוד.
כן. כן.
היה יהודי?
‮‭no. no. no‬.‬
אה. היא הייתה קודם יהודייה?
כן. יהודייה. ועשה חתונה.
זאת אומרת. היא הייתה דודה של בעלך?
כן.
ש.
אבל דודה רחוק.
כן. שאחרי שהיא אחרי שהיא התחתנה.
התחתנה עם נוצרי ואז היא התנצרה.
כן.
לילדה שלך איך. אה. איך קראו?
איך קוראים לה? מרים.
מרים?
כן.
אז אבל. באיטלקית זה מריה?
זהו. אה. ולא רצו לכתוב.
אה. מרים. ואנחנו שמנו אנה מריה.
אבל תמיד. אה. קראנו.
זאת אומרת כשאת רשמת.
רשמתם אותה במשרד הפנים.
אז רצו לרשום מריה. אבל אתם לא רציתם.
אז כתבתם אנה מריה?
אנה מריה. לא רצו שהיה שם.
אה. [משובש] (איטלקית). לא רצו.
היה שם. אה. לא איטלקי.
אבל בעלי שמה אנה מריה.
אבל אנחנו תמיד מיריה קראנו לה.
מיריה או מרים?
מרים.
אז אתם מגיעים ל. למנזר הזה. אה. בפרבר של רומא.
אמרנו שזה מנזר של נזירים.
נזירים.
והכומר.
אבל. אבל נזירים. והיה. אה. [משובש] (איטלקית)
את יודעת מה זה [משובש] (איטלקית)?
הם לא יכולים לקחת בחורות. רק בחורים.
כן. רק של. רק של. אה. נזירים.
כן. והבחורים שמו בקומה ראשונה.
ואנחנו היינו למטה.
זאת אומרת הבחורים. אה. לקחו אותם כאילו הם גם נזירים.
כן.
ואת הבחו. את הנשים ואת ה.
כן.
בת שלך ואם היו עוד ילדים.
כן.
אז שמו. הס. הסתירו אותם במרתף.
למטה. היה לנו חדר. חדר עם שתי.
[משובש] (איטלקית). איך אומרים?
אה. שתי.
מיטות?
מיטות. קטנות.
הייתם. אבל. אה. חוץ מהמשפחה שלך אמרת שהייתם שם 120 איש.
כן.
שהסתתרו.
כן. כן.
רובם אבל יהודים?
הרבה יהודים. אבל הרבה נוצרים גם ק. היו קצינים גדולים.
הקצינים הבכירים.
והסתדרתם איתם בלי בעיות?
בלי בעיות. אנחנו היינו. לא ראינו אף אחד.
זאת אומרת אתם לא יצאתם מה. מהמרתף למטה.
לא. לא. לא. אף פעם. אף פעם.
9 חודשים סגורים ככה.
ר. לגינה לא יצאתם?
לא. לא. לא. לחדר.
כל הזמן בחדר?
כל הזמן.
איך אה.
רק בערב. אה. היה משהו בשביל הגברים.
ובערב שהיה סגור את המנזר. אנחנו סידרנו. והילדה.
אז היה. איך באמת עם ילדה?
מה היא. היא. היא לא ראתה אור יום. אה. כל התקופה הזאת?
לא. לא. לא. רק בערב. שהיה סגור.
היה קצת בפרוזדור. ככה. והיה כומר.
היו עוד ילדים?
לא. לא. אז לא.
אחר כך באו עוד ילדים.
באו. האחות השני שלו. של הדוד.
האחות הנשואה מעיר אחרת.
היא הגיעה אליכם?
כן. הם היו. כן. זה נורא.
כי. הם היו מקווים. איך אומרים?
מח. אה. מתחבאים.
כן אבל. אה. גם שמה רתו. ראו ש.
לקחו את היהודים.
והם ברחו ובאו.
איך הם ידעו איפה אתם?
הצלחתם לכתוב להם. או מה?
לא. לא יודעת מה קרה. הם באו.
התלבשו דברים שלא מכירים אותם.
ופתאום [משובש] (איטלקית) אומר.
עוד מעט הם באו 4 נשים אתכם.
אנחנו אמרנו. חדר כל כך קטן. עוד 4 נשים?
נשארנו ככה.
פתאום ראינו האחות.
אה. לא ידעתם בכלל שזו תהיה אחותך עם הבנות שלה?
לא. לא. לא. והם באו פתאום. והיה.
אה. [משובש] (איטלקית). [משובש] (איטלקית).
הייתה שמחה. זה שמחה גדולה בטח.
כן.
הוא קרת. לנו הרבה דברים ב.
מה. ת. תספרי לי. מה. מה עבר עליכם שם?
או. הרבה דברים.
אחרי הרבה חודשים שהיו הבנות.
הם רצו קצת לחם.
לא היה לחם. ויום אחד אבא שלי אומר: "אני הולכת לחפש ב".
איפה אנחנו היינו תמיד אמ. אה.
"שבטח שהוא נותן לנו".
הוא יצא ב-19:00. היה 00:00. היה 01:00.
עד 05:30 לא ידענו כלום מאבא.
אנחנו אמרנו די. נקום.
וב-06:30 בא איש ש. עם מכתב של אבא.
מי בא?
איש. שאבא היה מכיר. עם מכתב שלו.
שהוא היה כתוב ככה: "לפני שהלכתי לקנות לחם.
מישהו לקח אותי ושם. לא ידעתי מי זה.
אבל מוכר לי.
והוא יודע הכול איפה אנחנו ששמה יש הרבה אנשים.
והוא יודע גם כן שאנחנו נשארנו עם.
100. 1.000 אה. לירות. שהיו המון.
והוא רוצה הכסף הזה.
אחרת. אה. הוא נותן לגרמני".
אמא שלי אומרת: "אין ברירה. צריך לתת".
ואבל קודם היא דיבר. דיבר.
דיבר. דיברה עם [משובש] (איטלקית).
הכומר?
כומר. והוא היה נחמד.
והוא אמר: "קורה דבר כזה.
אני צריכה להודיע לכולם.
אולי מישהו לא רוצה יותר פה". וככה היה.
כי זה. זה מסוכן. זה מסוכן לכולם.
הרבה. היה מסוכן מאוד.
והרבה יצאו.
אבל אחד שהיה שמה.
היה [משובש] (איטלקית). בחור.
אה. הוא היה אי. איטלקי אמריקאי?
כן. הוא אומר: "אני הולכת להציל אדון.
ואני חוזרת עם כסף".
לא נותן כסף.
הוא לקח את הכסף באמת.
החזירה. איך אומרים?
אבא בא.
אבא חזר יחד איתו? ומה. הוא נתן מכות?
לא. הוא לקח כסף ועד עכשיו לא בא. הוא לקח כסף.
מי. האיט. האמרי. האיטלקי האמריקאי הזה?
כן.
הוא לקח את הכסף ונעלם?
הוא. הוא לקח. לא נתן ל. לאיש ש. שלקח אבא.
הוא לקח. לא ראינו יותר.
אז לא ראיתם יותר לא א. לא אותו. לא את הכסף.
לא.
אבל גם לא שמעתם שום דבר עוד פעם.
לא. שום דבר.
עוד פעם מזה שניסה לסחוט את אה. את אבא.
לא. אחר כך. אבא. מתי חזר. היה נורא.
אבל לאט לאט הוא נזכר מי היה האיש ש.
שלקחה אותו. מי היה?
זה שתפס אותו.
מי היה? היה חבר של אחי.
שאחי לפעמים בא לבקר אותנו.
שמה. ובא איתו.
אה. הוא בא איתו למנזר לבקר אותכם?
והוא יודע. כן. אה. אחי חשבה שהוא בחור טוב.
חשב שהוא חבר.
ופעם אחד. הוא. מביאה עוגה לילדה שלי.
שבזמן הזה. עוגה היה משהו.
אבל. אה. הוא עשתה ככה.
ואחר כך היה נורא. הוא היה ביחד הפשיסטי.
ואנחנו לא ידענו.
ואנחנו שמה כל המשפחה ב. בבתים שלנו. בבית השני.
עדות של טינה אסקולי לבית וניצאנו ילידת 1921 Rocca di Papa, איטליה על קורותיה ב-Roma ובמסתור במנזר עם המשפחה ילדות מוקדמת בעיירה; מעבר ל-Roma בגיל 6; לימודים בבית ספר כללי; יחסים טובים עם הנוצרים; חברות בתנועת הנוער הפשיסטית; עבודה בסוכנות למסמכים ממשלתיים; הטלת הגבלות ב-1938; נישואין ב-1941; הגברת ההגבלות; אי מציאת עבודה; לידת הבת בינואר 1943; הרעת האווירה; קבלת סיוע משכנה נוצרית ואזהרה ב-16.10.1943; בריחה מידית מהבית לקרובת משפחה שהתנצרה; העברה עם המשפחה בסיוע האח למנזר בפרברי Roma בנובמבר 1943; שהות עם האם והבת במרתף ושהות הגברים למעלה; החיים ללא מעש ותנועה פרט לשעות הערב; הגעת אחות ובנותיה; הסתתרות עת הגיעו הגרמנים לביקורת; הפחתת מזון בהדרגה; החיים בפרברים עד השחרור ביוני 1944; המשך החיים ב-Roma עד 1958; עלייה לישראל; קליטה.
מספר פריט
10136902
שם פרטי
טינה
שם משפחה
Ascoli
אסקולי
שם נעורים
וניצאנו
ונציאנו
תאריך לידה
28/04/1921
מקום לידה
Rocca di Papa, איטליה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
12/09/2012
תקופת החומר עד
12/09/2012
מוסר החומר
אסקולי וניצאנו טינה
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני