קיים מידע מועט ביותר על השילוח הזה, שהיו בו 35 יהודים מדרום-מערב גרמניה ושיצא ב-1 במרס 1943. הוא היה כנראה חלק משילוח גדול שני מהרייך לאושוויץ, שגורשו בו כ-1,500 יהודים מערים שונות במערב גרמניה. רוב המגורשים נעצרו כנראה במבצע שכונה פבריקאקציון (Fabrikaktion) שהתקיים בסוף פברואר 1943.
ב-20 בפברואר 1943 שלחה המחלקה לענייני יהודים במשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) חוזר לכל מפקדות הגסטפו ברייך שכותרתו "הנחיות בדבר יישום טכני של פינוי יהודים למזרח (מחנה הריכוז אושוויץ)". שלא כהנחיות הקודמות עתה היו מועמדים לגירוש גם יהודים שהועסקו במפעלים חיוניים למאמץ המלחמתי. במבצע כלל-ארצי שנערך שבוע לאחר מכן, החל הגסטפו לעצור ולגרש את אחרוני היהודים שהועסקו בעבודות כפייה. רוב המעצרים נערכו בברלין, ששם חיו כשני שלישים מאותם יהודים. בשבועות שלאחר מכן גורשו היהודים האלה לאושוויץ ולטרזיינשטט בשילוחים גדולים. בני זוג יהודים בנישואים מעורבים וצאצאי נישואים מעורבים (Geltungsjuden) שלא היו נשואים לבני זוג יהודיים היו מוגנים לעת עתה מפני גירוש, אם כי הגסטפו לא הקפיד תמיד על קיום ההנחיה הזו.
אלפרד מרקס (Alfred Marx), נציג וירטמברג בהתאחדות יהודי הרייך בגרמניה, דיווח בשנת 1946 שבשילוח הזה נכללו 27 יהודים ממחוזות וירטמברג והוהנצולרן. פקידי הגסטפו עצרו את רובם במקומות עבודתם. רבים חיו בנישואים מעורבים, אבל עתה, כשהנישואים התפרקו בשל גירושין או מותו של בן הזוג הלא-יהודי, בני הזוג היהודיים היו מיועדים לגירוש. בשילוח הזה היו גם כמה אנשים בני יותר משבעים....