שילוח, רכבת Da 84 מ - Darmstadt, Darmstadt (Darmstadt), Hesse, גרמניה ל - Treblinka, מחנה השמדה, פולין ב- 30/09/1942

הרכבת המיוחדת Sonderzug) "Da 84") סומנה תחילה בסימן "Da 15". ה-RSHA הזמין אותה מן ה"רייכסבאן" (חברת הרכבות הגרמנית) ל-30 ביוני 1942 לצורך נסיעה מדרמשטט (Darmstadt) לאיזביצה במחוז לובלין. עם זאת, כבר ב-11 ביוני התבשרו הגסטפו ומִנהלת הרכבות הגרמנית הלאומית (Reichsbahndirektion) על דחיית השילוח אל הגנרלגוברנמן בגלל הצורך לתקן את מסילת הברזל בין לובלין לחלם (Chelm); תיקון זה עצר באופן זמני את כל השילוחים לסוביבור בחודשים יולי-ספטמבר 1942. על פי מסמכי "ההנהלה הכללית של הרייכסבאן במזרח" (Generalbetriebsleitung Ost), סומן השילוח המתוכנן מדרמשטט בסימן חדש: "Da 84", ותאריכו שונה ל-21 באוגוסט 1942. גם יעד השילוח שונה מאיזביצה לפרצ'ב (Parczew), עיירה במחוז לובלין שנועדה לשמש גטו מעבר. מסיבות לא ידועות שוב עוכב השילוח, והוא יצא מדרמשטט רק ב-30 בספטמבר 1942. ככל הנראה נסעה הרכבת ישירות למחנה ההשמדה טרבלינקה ולא לפרצ'ב כפי שתוכנן. מחנה טרבלינקה נחנך ביולי 1942, ולאחר שהשילוחים הגדולים מגטו ורשה כמעט הושלמו, הוא היה ערוך לקבל שילוחים חדשים.

כל הגופים שהיו מעורבים בשילוח קיבלו מן ה-RSHA כמה הוראות, ובהן גם רשימה של היהודים שהיו פטורים מן הגירוש: היהודים שכונו "מישלינגה" ("Mischlinge", ההגדרה הנאצית לצאצאים מ"נישואי תערובת"), יהודים שהיו נשואים "נישואי תערובת", עובדים בעבודות כפייה ובעלי דרכון זר (מלבד אזרחים סובייטיים). הקשישים, ותיקי מלחמת העולם הראשונה וה-"Prominente" (יהודים מפורסמים) גורשו לטרזיינשטט ליד פראג. השילוח לטרזיינשטט יצא מדרמשטט ב-27 בספטמבר 1942, והשילוח לגנרלגוברנמן יצא כמה ימים לאחר מכן, ב-30 בספטמבר. עם זאת, על פי התקנות לשילוח זה, היו אמורים להישלח לגנרלגוברנמן גם בני זוג של אנשים בני 65 ומעלה, אם גילם אינו מעל 67 ואם הם מסוגלים לעבוד ("Arbeitsfähigkeit").

מלבד יקוב שפרנגר (Jakob Sprenger), הגאולייטר (מנהיג מקומי של המפלגה הנאצית) של הסן-נאסאו (Hessen-Nassau), היו מעורבים בביצוע השילוח הזה עוד כמה אנשי מפתח. על השילוח פיקחו רוברט מור (Robert Mohr), ראש משרד הגסטפו בדרמשטט, ועמיתיו במיינץ (Mainz), אופנבאך (Offenbach) וגיסן (Gießen). ברונו בם (Bruno Böhm), ראש המחלקה לענייני יהודים בגסטפו דרמשטט, ופרנץ יורגנס (Franz Jürgens), ראש השופ"ו (Schutzpolizei) בדרמשטט, היו אחראים לארגונו ולביצועו. הנחיות ה-RSHA המליצו שיחידות גסטפו יכפו על "ההתאחדות הארצית של יהודים בגרמניה" (Reichsvertretung der Deutschen Juden), על משרד מחוז הסן במיינץ ועל הקהילות היהודיות המקומיות לסייע להכין את השילוחים. ההתאחדות נדרשה להגיש לגסטפו את רשימת היהודים שנבחרו על פי ההנחיות שצוינו לעיל, עד 15 בספטמבר 1942, והגסטפו היה אמור להעביר את העתקי הרשימה למחלקה המקומית לענייני יהודים. בהעתק של גסטפו דרמשטט צוין: "מקום מגורים הועתק לגנרלגוברנמן" ("Wohnsitzverlegung nach dem General Gouvernement"); לשון זו היא לשון 'נקייה' ומקובלת של הנאצים לגירוש יהודים ולהשמדתם. היהודים שנבחרו לגירוש קיבלו הודעה כתובה עליו כשבועיים לפני ביצועו. התאחדות היהודים בהסן במשרד מחוז מיינץ העבירה ליהודים את הוראת הגסטפו המקומי על ה"יישוב מחדש" ("Umsiedlung") שלהם ועל תאריך ההגירה ("Abwanderung"). בשנת 1942, לאחר שהובהר מהו יעד הגירושים, נעשתה ההתאבדות תופעה שכיחה בקהילה היהודית, למשל: במיינץ הודיעו על הגירוש הקרוב ב-5 בספטמבר 1942, וברשומות הקהילה (Merkbuch) תועדו 11 התאבדויות של יהודים, רובם קשישים, ב-16-6 בספטמבר....