ב-30 באוקטובר 1941 פקד הגסטפו במינסטר (Münster) על רישום שמות כל היהודים בגזרתו עד 8 בנובמבר בשנה זו.
ב-18 בנובמבר 1941 עדכן גרהרד באסט (Gerhard Bast), סגן מפקד הגסטפו במינסטר, את ראשי המועצות והעיריות במחוז על הגירוש המתוכנן ממינסטר לריגה. היהודים שנועדו לגירוש היו צריכים לקחת בגדים, מצעים ומזון לשלושה שבועות. הותר להם לקחת כלי עבודה, ובמקרים אחדים אף ניתנו הוראות ספציפיות להתיר להם לקחת מכונת תפירה, תנור או מזרן; הם נדרשו להביא גם תעודות זיהוי כגון דרכונים או תעודות עבודה. המטען האישי הוגבל ל-50 קילוגרם, ועל כל מגורש היה לשלם 50 רייכסמרק עבור הוצאות הגירוש. הקהילה היהודית מימנה את גירוש מחוסרי האמצעים.
ב-19 בנובמבר 1941 התקיימה במשרד האוצר במינסטר ישיבה בראשות פטר שטאנגיר (Peter Stangier), סגן ראש החבל (גאו, Gau) של צפון וסטפאליה. בין הנוכחים היו נציגים של הרשויות שהיו מעורבות בגירושים: פקידי האוצר, הגסטפו, המפלגה הנאצית, המשטרה והעירייה. הישיבה עסקה בעיקר בענייני הנדל"ן והרכוש של היהודים המגורשים, והוחלט בה על החרמת הרכוש היהודי ועל ניהולו. אמנם הישיבה זומנה במסגרת ההכנות לגירוש היהודים לריגה ומינסק, אולם סביר להניח שההסכמות שהוסכמו בה היו תקפות גם בגירושים הגדולים הבאים....