שילוח, רכבת Da 33 מ - Stuttgart, Stuttgart (Stuttgart), Wuerttemberg, גרמניה ל - Riga, Rigas, Vidzeme, לטביה ב- 01/12/1941

על פי הוראה של הגסטפו מ-18 בנובמבר 1941 ארגנו משרדי המינהל המחוזיים (Landratsämter) ותחנות הגסטפו במחוזות וירטמברג והוהנצולרן שילוח של 1,000 יהודים. המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) הורה לראש הגסטפו בשטוטגרט, פרידריך מוסגאי (Friedrich Mußgay), לתכנן את הגירוש, ומוסגאי העביר את ההוראה לראשי הערים ולמינהלות המחוז. יהודים שהיו נשואים ללא-יהודים בנישואים "מעורבים", בני יותר מ-65 ויהודים בעלי אזרחות זרה היו פטורים לעת-עתה, אך גם הם עתידים בהמשך להיות מגורשים לטרזיינשטט.
היהודים גורשו מיותר מ-60 ערים וכפרים, גדולים וקטנים. רוב המגורשים היו משטוטגרט (338), הייגרלוך (Haigerloch, 120), היילברון (Heilbronn, 53), רקסינגן (Rexingen, 53), גפינגן (Göppingen, 46), בוכאו (Buchau, 28), אולם (Ulm, 25), לאופהיים (Laupheim, 23), בייזינגן (Baisingen, 21) ובוטנהאוזן (Buttenhausen, 20). הגיל הממוצע של המגורשים היה 43.
הקהילה היהודית של וירטמברג נאלצה לסייע בארגון השילוחים. נציגי הקהילה הצטוו להודיע לקרבנות על גירושם הקרוב בחוזר שפורסם בנובמבר 1941. הגסטפו הורה ליהודים להיות מוכנים עד 26 בנובמבר 1941, לקראת העברתם למזרח. הותר להם לקחת לא יותר משתי מזוודות במשקל מרבי של 50 ק"ג, שמיכות, בגדים, אספקת מזון, כלי עבודה, כלי אוכל, חומרי בניין וסכום של 50 רייכסמארק. נאסר עליהם לקחת תכשיטים וחפצי ערך אחרים, חוץ מטבעות נישואין. כל מגורש נדרש לשלם את עלות גירושו שהגיעה לסכום של 57.65 רייכסמארק. הואיל ולא לכל חברי הקהילה היה הסכום הדרוש, אילץ הגסטפו את החברים העשירים יותר בקהילה להקצות נכסים שיבטיחו את גירושם של החברים העניים יותר....