גירושם של היהודים שיצאו מנירנברג ב-29 בנובמבר 1941 והגיעו למחנה יונגפרנהוף ב-2 בדצמבר היה הראשון משבעה שילוחים שיצאו מנירנברג לגטאות ולמחנות השמדה, והשילוח השני של יהודים גרמנים שהגיע לריגה. ב-31 באוקטובר הורה ה-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt) לגרש את אזרחי נירנברג היהודיים, והוא הזמין רכבת גירוש מן ה"רייכסבאן" (Reichsbahn, חברת הרכבות הגרמנית). על פי ההיסטוריון אלפרד גוטוולדט (Alfred Gottwaldt), הרכבת הריקה שצוינה ברשומות בסימול LpDa 129 הגיעה לנירנברג מריגה - ולמעשה מקובנו (Kaunas/ Kovno) - ב-28 בנובמבר. היא יצאה למחרת, והרישום שלה היה Sonderzug "Da 32" (רכבת מיוחדת).
גסטפו נירנברג-פירת (Nuremberg-Fuerth) בפיקודו של ד"ר בנו מרטין (Benno Martin) וסגנו, שהיה גם ראש המחלקה המקומית לענייני יהודים, ד"ר תאודור גרפנברגר (Theodor Grafenberger) היה אחראי לכל הגירושים מפרנקוניה (Franken ,צפון בווריה, בזמנו מיינפרנקן). עם זאת, משרדי הגסטפו המקומיים בווירצבורג (Würzburg) בפיקודו של ארנסט גרמובסקי (Ernst Gramowski), ובבמברג (Bamberg) בפיקודו של קרל בצולד (Karl Bezold), וכן תחנות המשטרה בערים ובעיירות הקטנות של פרנקוניה, הם אלו שגירשו את היהודים בפועל ממקומות אלה לנירנברג, ומשם יצאה רכבת הגירוש לריגה. הגסטפו הקים ארבע "קבוצות פינוי" (Evakuierungsgruppen): לנירנברג (I), לפרנקוניה התיכונה (II), לפרנקוניה התחתונה ולפרנקוניה העליונה (III, IV). לכל קבוצה כזו מונו מפקד, סגן, קלדניות ולפחות 16 אנשי ס"ס.
ההכנות לשילוח זה החלו עוד ב-18 באוקטובר, כשהגסטפו הודיע לראש הקהילה היהודית בנירנברג ברנהרד קולב (Bernhard Kolb) על הגירושים הקרבים; את קולב עצמו השביעו לשמור זאת בסוד. ההנחיות הכלליות של ה-RSHA המליצו לסניפי הגסטפו לכפות על "ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה" (Reichsvereinigung der Juden in Deutschland) ועל מנהיגי הקהילות המקומיות לסייע להכין את השילוחים. לאחר המלחמה, בשנת 1946, קולב סיפר שגסטפו נירנברג - כלומר כריסטיאן ווש (Christian Woesch), יד ימינו של גרפנברגר - דרש ממנו רשימת שמות של אלף יהודים לצורך השילוח הראשון מפרנקוניה. אחרי משא ומתן עם הקהילה היהודית צומצם מספר המגורשים מנירנברג ל-500, אבל במקומם הוסיף הגסטפו יהודים אחרים – גברים, נשים, קשישים, ילדים ותינוקות – מערים סמוכות: במברג (118 יהודים), ביירוית (Bayreuth, 46), קובורג (Coburg, 25), ארלנגן (Erlangen, 4), פורכהיים (Forchheim, 8), פירת (89), נירנברג (516) ווירצבורג (202). בגירוש זה היו לפחות 1,008 יהודים....