שילוח, רכבת Da 53 מ - Frankfurt am Main, Frankfurt a. Main (Wiesbaden), Hesse-Nassau, גרמניה ל - Minsk, גטו, ביאלורוסיה (ברה"מ) ב- 11/11/1941

הגירוש מפרנקפורט שעל המיין למינסק בבלרוס הכבושה היה השילוח השני שיצא מן העיר. יאקוב שפרנגר (Jakob Sprenger), הגאולייטר (מנהיג מפלגה נאצית מקומי) בהסה-נסאו (Hesse-Nassau), שאף שהמחוז שלו ובייחוד פרנקפורט יהיו "חופשיים מיהודים" (judenfrei) בהקדם האפשרי. הרכבת יצאה לדרך כשעדיין לא עברו 30 יום מגירושם של היהודים הראשונים מפרנקפורט לפולין הכבושה.
את רכבת הגירוש הזמין ה-RSHA ל-3 בנובמבר 1941, וברשומות ה"רייכסבאן" הוא כונה "Da 53". היסטוריונים – למשל, מוניקה קינגרין (Monica Kingreen) ואלפרד גוטוולדט (Alfred Gottwaldt) - סוברים שייתכן שדחיית השילוח נבעה מהתנגדותה של תעשיית הנשק הגרמנית לוותר על כל עובדי עבודת הכפייה היהודיים. ב-11 בנובמבר 1941 הגיעה הרכבת הריקה, "LpDa 125", לפרנקפורט מלודז', ככל הנראה אחרי הטרנספר של בני הרומה (Roma) מן הבורגנלנד (אוסטריה המזרחית). משימתה הבאה הייתה להעביר יותר מ-1,000 יהודים מפרנקפורט למינסק ב-12 בנובמבר 1941 בבוקר.
לאחר 1945 הכין המשטר הצבאי האמריקאי רשימת גירוש לפי הרשימות שנמצאו במטה משטרת פרנקפורט. במסמך זה רשומים שמותיהם של 1,052 יהודים מפרנקפורט - ובעותק אחר רשומים 1,042 שמות - בעיקר משפחות וכמה ילדים, אך גם כמה קשישים. כמה מבני העשרה שנכללו בשילוח זה נלקחו ממחנות ה"הכשרה" או ממשימות עבודה מחוץ לעיר וגורשו עם משפחותיהם. מוניקה קינגרין קובעת שברכבת זו גורש גם מספר לא ידוע של יהודים מאזור וסטרוולד (Westerwald), מן העיר הקטנה הכנבורג (Hachenburg), ומן האזור שליד קובלנץ (Koblenz)....