על השילוח הזה יש לנו מידע מועט בלבד. 600 מגורשים, שמהווים את רובם, הגיעו מדיסלדורף (Düsseldorf). מפאת לוח הזמנים הצפוף השתרר ככל הנראה חוסר סדר במשרדי הגסטפו, ולכן שמם של כמה יהודים שגורשו כבר ב-27 באוקטובר 1941 ללודז' הופיע פעם נוספת ברשימות הגירוש.
גם בשילוח זה אתר הכינוס היה השלאכטהוף (Schlachthof), בית המטבחיים העירוני, שנועד גם ללינה. קִרבתו של אתר הכינוס לתחנת הרכבת בעלת הרציפים הארוכים והמוחבאים יחסית מעינה של האוכלוסייה המקומית, וכן גודלו של בית המטבחיים, היו 'אידיאליים' לארגון השילוחים; בימים כתיקונם המשיכו לשחוט שם בקר. השילוח עזב ב-10 בנובמבר 1941 את תחנת רכבות המשא בדיסלדורף-דרנדורף (Derendorf) והגיע ב-15 בנובמבר למינסק.
בין 10 בנובמבר ל-16 בדצמבר 1941 הגיעו למינסק שבעה שילוחים עם 6,959 יהודים. בשמונת החודשים הראשונים מת כל אדם שמיני מחוסר תזונה, מקור או ממחלות זיהומיות כגון טיפוס הבטן, דלקת ריאות, שחפת (טוברקולוזיס), דיפתריה, ושנית (סקרלטינה). הגטו שרד זמן רב יחסית, משום שהיהודים, וביניהם בעלי מקצועות רבים, עבדו בשביל תעשיית המלחמה. למרות זאת, היהודים בגטו היו קרבן קבוע לפעולות רצח, וכמעט כולם נרצחו בין השאר בבורות ירי ובמשאיות גז. 60,000-40,000 נורו למוות באתר הרצח מאלי טרוסטינץ (Maly Trostenets), שממוקם כ-12 קילומטר דרומית-מזרחית למינסק.