שילוח מס' 18 יצא ב-27 באפריל 1942 בשעה 19:11 מאסְפַּנְגְבּאנהוף (Aspangbahnhof) שבווינה והגיע ב-30 באפריל בשעה 06:00 לוולודווה (Wlodawa). היעד המקורי של השילוח היה איזביצה ( Izbica). בשילוח היו 1,000 יהודים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 53, מביניהם 367 בני 61 ויותר. הרכבת נסעה במסלול שעבר דרך נורְדבּאנהוף (Nordbahnhof) בווינה, לונדנבורג (Lundenburg/Breclav), ברנו (Brünn/Brno), במיש-טרבאו (Böhmisch-Trübau/Ceska Trebova), וילדנשוורט (Wildenschwert/Usti nad Orlici), מיטלוולד (Mittelwald/Stredolesi), גלאץ (Glatz/Klodzko), קמֶנֶץ (Kamenz/ Kamenec), נייסה (Neisse /Nysa), אופלן (Oppeln/Opole), פוסוולד (Vosswalde/Fosowskie), צ'נסטוכובה (Tschenstochau/Czestochowa), קילצה (Kielce), רדום (Radom), דבלין (Deblin), לובלין (Lublin), חלם (Helm/Chelm), ולודוובה (Wlodawa). קצין המשטרה, לויטננט יוהן פטר (Revierleutnant der Schutzpolizei Johann Peter) ו-15 שוטרים חמושים מהשופ"ו שמרו על הרכבת במשך הנסיעה.
ב-29 באפריל, בשעה 23:00, אחרי נסיעה של 52 שעות, הגיע השילוח לתחנת הרכבת וולודווה, הנמצאת במרחק של שישה קילומטרים מן העיירה ושבעה קילומטרים ממחנה ההשמדה סוביבור. היהודים צעדו ברגל מתחנת הרכבת לעיירה תחת שמירה של השוטרים המלווים וז'נדרמים. הם הועברו למחנות ולגטאות שבסביבה. בחודשים יוני ואוקטובר 1942 הם נרצחו במחנות ההשמדה סוביבור ובלז'ץ.