שילוח 5 מ - Wien, Vienna, אוסטריה ל - Opatow, Opatow, Kielce, פולין ב- 12/03/1941

בשנים 1939-1941 הציגו כמה בעלי תפקידים בגרמניה הנאצית יוזמות משלהם לגירוש יהודים מגרמניה ומן השטחים הנתונים לשליטתה. עם היוזמות האלה נמנו "תכנית ניסקו" באוקטובר 1939, "תכנית מדגסקר" ממאי 1940 וגירוש היהודים ממדינות באדן ופפלץ לצרפת באוקטובר 1940. בחלק מהמקרים התכניות כלל לא יצאו לפועל או בוצעו בהיקף מצומצם בלבד. ההנהגה הנאצית בווינה ניסתה שוב ושוב להשתלט על הבתים שבבעלות יהודים. לשם כך היא ניסתה לאלץ את הדיירים היהודים לעבור למקומות מגורים צפופים שיועדו לאוכלוסייה היהודית ("בתי יהודים" – Judenhäuser) ואף לגרשם. ב-2 באוקטובר 1940 ביקש הגאולייטר של וינה, רייכסלייטר בלדור פון שירך (Baldur von Schirach) מהיטלר שיאשר גירוש המוני של יהודים מעירו. ב-3 בדצמבר הודיע הנס היינריך למרס (Hans Heinrich Lammers), ראש לשכת הרייך, לפון שירך על החלטתו של היטלר: גירושם של 60,000 יהודי וינה יואץ ויתבצע אפילו בעת המלחמה, וכל זאת כביכול בשל מצוקת הדיור הקיימת בעיר. ב-1 בפברואר 1941 דיווח ד"ר קרל אבנר (Karl Ebner) מהגסטפו בווינה לראש הקהילה היהודית (Israelitische Kultusgemeinde) ד"ר יוזף לוונהרץ (Josef Löwenherz) על הכוונה לגרש בקרוב 10,000 יהודים מן העיר. בהתאם להוראותיו של ס"ס-אוברשטורמפירר אלויס ברונר (Alois Brunner) מן הלשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה (Zentralstelle für jüdische Auswanderung), רכבת ובה כ-1,000 יהודים הייתה אמורה לצאת מדי שבוע מאסְפַּנְגְבּאנהוף (Aspangbahnhof) החל ב-15 בפברואר ועד לחודש מאי. יישובים אחדים בגנרלגוברנמן היו יעד הגירוש המתוכנן. למעשה, גירוש היהודים מווינה יצא אל הפועל תוך כדי ניסיונות אחרים לבצע "יישוב מחדש" (Umsiedlung) בשטחי פולין הכבושה. משמעותו האמיתית של מושג זה היה גירוש אלים של אלפי יהודים ופולנים מבתיהם ויישוב אוכלוסייה ממוצא גרמני (פולקסדויטשה) במקומם....