שילוח מס' 46c יצא ב-11 בינואר 1943 בשעה 18:00 מנורְדבּאנהוף (Nordbahnhof) שבווינה והגיע ב-12 בינואר לטרזיינשטט. בשילוח היו 100 יהודים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 48, מביניהם 28 בני 61 ויותר. חמישה שוטרים בפיקודו של קצין שופ"ו (Schutzpolizei) ריכרד פְלפלה (Richard Plepla) הופקדו על שמירת הרכבת במשך הנסיעה. על קצין המשטרה הוטל להתקשר, לא יאוחר משעה 14:30, אל ארנסט גירציק (Ernst Girzick) מהלשכה המרכזית להגירת יהודים (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) ולקבל ממנו הנחיות לביצוע משימתו. הקצין התייצב עם קומנדו הליווי ברציף לדברי דואר שבתחנת הרכבת וקיבל לידיו את השילוח ואת המסמכים הנוגעים אליו מידי קצין הס"ס שהמתין במקום עם המגורשים.
בשל מספרם המועט של המגורשים הזמינה הסיפ"ו בווינה מחברת הרכבות הגרמנית (Reichsbahn) קרון, וזה חובר לרכבת נוסעים סדירה מס' 723 שיצאה מדי יום בשעה 18:00 מנורְדבּאנהוף ונסעה דרך לונדנבורג (Lundenburg/Breclav) לברנו (Brünn/Brno). בברנו הופרד הקרון וחובר לרכבת של חברת הרכבות שפעלה בשטחי הפרוטקטורט (Protektoratsbahnen) שנסעה לפראג, וממנה לתחנת הרכבת בּוהושוביצה (Bohusovice). כשהגיע לטרזיינשטט, קיבל השילוח ברשומות הגטו את הסימול IV/14c. הספרה הרומית IV ייצגה את העיר וינה.