שילוח מ - Wien, Vienna, אוסטריה ל - Nisko, Nisko, Lwow, פולין ב- 20/10/1939

ב-10 באוקטובר 1939 הורתה הלשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) לד"ר יוזף לוונהרץ (Josef Löwenherz), ראש הקהילה היהודית (Israelitische Kultusgemeinde) לחבר בתוך שלושה ימים רשימת שמות של אנשים שיגורשו לפולין. הרשימה כללה 1,000-1,200 שמות ובהם גברים יהודים בעלי מלאכה וכשירים לעבודה עד גיל 55. בין השאר כללה קבוצת המגורשים מועמדים להגירה לארץ ישראל שיציאתם מווינה עוכבה, קבוצה של חברים בתנועת "מכבי הצעיר" שתכננה להגר לבוליביה, אסירים יהודים ששוחררו ממחנות הריכוז דכאו ובוכננוולד בתנאי שיהגרו בתוך פרק זמן קצוב, ויהודים חסרי נתינות. כל מגורש נדרש לשלם חמישה רייכסמרק לכיסוי הוצאות השילוח. על ועד הקהילה היהודית גם הוטל לספק כלי עבודה ואמצעי מחיה למשך ארבעה שבועות, ולצרף לשילוח עשרה רופאים עם ציוד מתאים ועשרה אנשים בעלי "יכולות ארגוניות". כל אחד מהיהודים המגורשים הורשה לקחת עמו סכום של 300 רייכסמרק ומטען אישי במשקל 50 קילוגרם. אייכמן הבטיח לד"ר לוונהרץ שהפעולה תיעשה באופן "הומני" ושהאנשים נוסעים להניח את המסד להתיישבות בעבור היהודים שיבואו אחריהם. שם, באזור שבין הנהרות סן (San), בוג (Bug) וּוִיסלָה (Wisla), יהיה ליהודים קיום חדש, יישוב אוטונומי, שבו יהיו חופשיים מן המגבלות שנכפו עליהם ברייך השלישי. עוזרו של אייכמן, ס"ס-אוברשטורמפירר רולף גינתר (Rolf Günther), אף הצהיר בציניות בתחנת הרכבת שהאנשים בשילוח זה "עוד יודו לי". ...