שילוח מס' 37 יצא ב-20 באוגוסט 1942 בשעה 19:08 מאסְפַּנְגְבּאנהוף (Aspangbahnhof) שבווינה ברכבת שסימונה היה Da 504 והגיע ב-21 באוגוסט בשעה 07:19 לטרזיינשטט. בשילוח היו 1,000 יהודים, רובם קשישים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 69, מביניהם 806 בני 61 ויותר. שישה שוטרים, בפיקודו של לויטננט רוברט ריל (Revierleutnant der Schutzpolizei Robert Rill), הוקצו לשמור על הרכבת במהלך הנסיעה. הם התייצבו בשעה 11:30 בתחנת הרכבת שאליה הובלו היהודים המיועדים לגירוש.
הרכבת נסעה במסלול שעבר דרך נורְדבּאנהוף (Nordbahnhof) בווינה, פלוריסדורף (Floridsdorf), ידלֶרסדורף (Jedlersdorf), שטוקֶראו (Stockerau),אבסדורף-היפרסדורף (Absdorf-Hippersdorf), גמונד (Gmünd), טבור (Tabor), פראג, בוהושוביצה (Bohusovice). בתחנה שבבוהושביצה הורדו היהודים מן הרכבת ואולצו לצעוד כשלושה קילומטרים עד לטרזיינשטט. כשהגיע לטרזיינשטט קיבל השילוח ברשומות הגטו את הסימול IV/8. הספרה הרומית IV ייצגה את העיר וינה.
רבים מן היהודים הקשישים שנמנו עם שילוחים אלה (Alterstransporte) מתו בטרזיינשטט במשך חודשי הקיץ מרעב וממחלות. אחרים גורשו באוקטובר 1942 מטרזיינשטט למחנה טרבלינקה ונרצחו שם.