שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Bergen Belsen, מחנה, גרמניה ב- 01/02/1944

ביום שלישי, 1 בפברואר 1944, יצא השילוח השני מווסטרבורק לברגן-בלזן. בסך הכול נבחרו 921 יהודים לשילוח, אך 13 מהם הוצאו מן הרשימה או ירדו למחבוא, כך שלמעשה גורשו בו 908 יהודים - גברים, נשים, ילדים ופעוטות. על פי רשימת השילוח המצויה בארכיוני הדסק היהודי בהאג, ליותר ממחצית המגורשים (570) היו קשרים עם מדינה זרה והם נחשבו מועילים להפעלת לחץ כלכלי או פוליטי; ל-247 מגורשים היו אשרות כניסה לארץ ישראל תמורת אזרחים גרמניים, אם כי ה-RSHA אישר רק 42 מהם; 35 היו רשומים בתור בעלי אזרחות כפולה (הולנדית ובריטית), אף שבאותו זמן רק 18 מהם קיבלו אישור דרך שווייץ להחלפה; ל-28 היו אחים או אחיות במדינה עוינת; 18 החזיקו בדרכונים מארגנטינה, מברזיל או מהונדורס; ול-10 הורים היו ילדים בעלי אזרחות בריטית או אמריקאית. בין המגורשים היו 200 ילדים בני 18 ומטה, לפחות 141 יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ו-98 שהיו רשומים בתור חולים. אחד האנשים שלא עלו לרכבת אלא ירדו למסתור היה פאול זיגל (Paul Siegel), יליד 1924. זיגל נמלט עם הוריו ושתי אחיותיו מגרמניה לאמסטרדם ב-1933, וב-28 בנובמבר 1942 נתפס ונלקח למחנה וסטרבורק. הוא לא רצה לברוח משם כי חשש שמא יוטל על האסירים עונש קולקטיבי בעקבות בריחתו, ולכן תכנן לקפוץ מן הרכבת, כפי שנהוג לראות בסרטים, אלא שלבסוף הצליח להשיג מסמכים מזויפים מתנועת המחתרת שמחוץ למחנה ונרשם לשילוח זה. ביום השילוח עלה לרכבת, פשט את בגדיו הרגילים וקפץ ממנה לפני שיצאה, לבוש בגדים שזיהו אותו כאיש צוות המחנה היהודי. זיגל הסתתר בבית החולים במחנה, ולמחרת בבוקר יצא ממנו עם מסמכיו המזויפים (בחברת ידידו מרטין אוּפנהיימר [Martin Uffenheimer], יליד 1922, שגם נהג בדרך דומה). זיגפריד זיידל (Siegfried Seidl), הממונה על היהודים בעלי האזרחות הזרה בברגן-בלזן, הודיע במברק לצפף שפאול זיגל לא הגיע לברגן-בלזן בשילוח זה ושלא ידוע דבר על מקום הימצאו. זיגל שרד את השואה וב-1946 הגיע לקיבוץ יקום....