שילוח מ - Vught, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 03/06/1944

השלטונות הגרמניים בהולנד ציפו לפלישתן של בעלות הברית במערב אירופה, ולכן הם החליטו לפנות את מחנה המעבר פוכט (Vught [הרצוגנבוש, Herzogenbusch]). כל היהודים היו מיועדים לצאת ממנו ב-3 ביוני 1944; שילוח זה מכונה גם "שילוח פיליפס" (Philips). תאגיד האלקטרוניקה פיליפס ייצר נורות חשמל וציוד חשמלי אחר, ומרכזו שכן באיינדהובן (Eindhoven) שליד פוכט. במהלך המלחמה הפעיל התאגיד סדנה גדולה במחנה. בשיאה מנתה יחידה זו כ-1,200 גברים ונשים, וכמחצית מהם היו יהודים. ההיסטוריה של "קומנדו-פיליפס" התחילה בפברואר 1943, כשמנהל פיליפס פריץ פיליפס (Frits Philips) הסכים - בעקבות פנייה בהולה של הגרמנים - לספק תעסוקה לאסירים שנכלאו במחנה פוכט. אלא שלפיליפס היו כמה דרישות בנוגע לשליטה בעובדים ותנאי העסקתם. עם מינויו של ס"ס-שטורמבאנפירר הנס היטיג (SS-Sturmbannführer Hans Hüttig) למפקד מחנה פוכט בתחילת 1944, החל פיליפס לאבד בהדרגה את יכולתו לשמור על האוטונומיה של סדנת המפעל במחנה. היטיג היה אנטישמי נלהב, והוא החליט שהמחנה יהיה "יודנריין" ("נקי מיהודים"). ב-20 במרס הוא שלח את 285 הגברים היהודיים שנותרו בפוכט לווסטרבורק (Westerbork). אחד ממנהלי חברת פיליפס, רוטגר א' למן טריפ (Rutger E. Laman Trip), השקיע מאמץ רב בניסיון להחזיר את העובדים הללו לפוכט, הן מטעמים כלכליים הן מטעמים הומניטריים, ו-90 גברים הורשו לחזור למפעל. ב-3 במאי ניסה היטיג שוב להעביר את היהודים לווסטרבורק, אך פיליפס הצליח למנוע זאת גם הפעם. אלא שלנוכח נחיתתן הקרבה של בעלות הברית הצליח היטיג לגרש את שאר 496 היהודים ב-2 ביוני בלילה. באותו ערב רוכזו הפועלים אחרי העבודה, נלקחו לתחנת פוכט והועלו לקרונות בקר. הדלתות ננעלו והרכבת יצאה לדרכה מזרחה....