שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 08/02/1944

ביום שלישי, 8 בפברואר 1944, יצא השילוח ה-87 מווסטרבורק לאושוויץ. הרכבת הורכבה מ-36 קרונות ובהם 1,015 מגורשים; בין המגורשים היו כמה מאות חולים שטופלו בבית החולים שבמחנה, וכן 263 ילדים. "אולי זה היה השילוח הנורא ביותר שיצא אי-פעם", כתב פיליפ מכניקוס (Philip Mechanicus), עיתונאי יהודי שהיה כלוא בווסטרבורק מאוקטובר 1943 וכתב יומן במחנה.
בשלהי שנת 1943 ובתחילת 1944 היו כלואים בווסטרבורק בעיקר יהודים ששמותיהם הופיעו ברשימות שהיו אמורות להגן עליהם מפני גירוש. ברשימות אלו נכללו קבוצות מיוחדות, ובהן ה"קלמאיירים", יהודים שזכו להגנתו של ד"ר הנס גאורג קלמאייר (Hans Georg Calmeyer), עורך דין גרמני שהיה עוזר בגנרלקומיסריאט (Generalkommissariat) למִנהל ולמשפט והצליח להציל יהודים מגירוש בטענה שיהדותם אינה ברורה. בין הקבוצות האחרות שנכללו ברשימות האלה היו יהודים פורטוגליים שניסו להוכיח כי דם יהודי מועט ביותר זורם בעורקיהם ושנהנו אף הם מהגנתו של קלמאייר; יהודים שנטבלו לנצרות בידי כוהן פרוטסטנטי לפני המלחמה, יהודים חשובים שהיו מיועדים להישלח לטרזיינשטט; יהודים שהיו להם אשרות הגירה לארץ ישראל; עובדים בתעשיית היהלומים שנחשבו חיוניים לכלכלה הנאצית; וקבוצות קטנות נוספות.
במחנה המעבר וסטרבורק שהו גם 1,500–2,000 יהודים שהוגדרו "transportfrei", כלומר זמינים לשילוח. כמה מאות מתוכם היו חולים שאושפזו בבית החולים של המחנה. באותם ימים חדלו מעצרי היהודים – עד אז הם הגדילו מאוד את אוכלוסיית המחנה - שכן רוב היהודים כבר נשלחו לאושוויץ, ולווסטרבורק הובאו רק יהודים שנתפסו במחבוא. לנוכח הצטמצמות מספרם של האסירים שלח מפקד המחנה אלברט קונרד גמקר (Albert Conrad Gemmeker) למפקד הסיפ"ו-ס"ד (SIPO-SD) וילהלם צפף (Wilhelm Zöpf) טלקס ובו קרא לו לגרש בדחיפות את החולים היהודיים שאושפזו בבית החולים שבמחנה. צעד כזה, הסביר, יפחית את הצורך בצוות רפואי ויגרום לבריאים שהציגו עצמם חולים כדי להימנע מגירוש להודיע שהם כשירים. וגמקר המשיך: "בשילוח ביום שלישי, 8.2.1944, בדעתי לכלול את כל היהודים הזמינים לשילוח, לרבות הלוקים במחלות מדבקות, ולפיכך ביקשתי מספר קרונות גדול. הודעתי לרופא המחנה כי איש לא יוכרז בלתי ראוי לשילוח ביום שלישי, אלא אם כן אפשר לקבוע כי יהודי חולה זה ימות בתוך 3–8 השעות הבאות". לפי התכנון, בשילוח היו אמורים להיכלל 500-400 חולים, אך למעשה גורשו בו 268 חולים. הפחתת מספר החולים נעשתה בזכות התערבותו של ד"ר פריץ שפנייר (Fritz Spanier), יהודי גרמני שמונה לעמוד בראש השירותים הרפואיים בווסטרבורק....