שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 09/02/1943

בדיווח פנימי של המועצה היהודית מ-9 בפברואר נכתב שב-8 בחודש (יום שני) נעצרו כ-220 יהודים, בעיקר חולים או אנשים ששהו בבתי הבראה (rusthuizen), ושהם הובאו לתחנת רכבות המשא בורנאוקדה (Borneokade) באמסטרדם והמשיכו משם לווסטרבורק. בדיווח יומי שכתב איש ה-OD (Ordnungsdienst, משטרה יהודית במחנה וסטרבורק) ב-9 בפברואר 1943, נמסר ששילוח החולים העשירי הגיע למחנה מאמסטרדם. שילוח זה היה חלק מהוצאתה לפועל של תכנית צפף שהוזכרה לעיל בנוגע לגירוש החולים היהודיים מהולנד. שיאה של תכנית זו היה הגירוש הידוע מבית החולים היהודי לחולי נפש שבאפלדורן (het Apeldoorn Bosch) ב-22 בינואר 1943. שילוח 47 (סומן בספרות רומיות: IIIL) יצא ב-9 בפברואר 1943 מווסטרבורק לאושוויץ ובו 1,184 מגורשים. 98 מהם סווגו בתור אסירים ("Häftlinge" – כינוי זה ניתן בדרך כלל ליהודים שנעצרו במחבוא או שהפרו חוק נגד היהודים, כגון החובה לענוד טלאי צהוב או הפרת העוצר שהחל ב-20:00 בערב). אנדריאס קולם (Andries Kollem, יליד 1914) אחד הניצולים מרכבת זו, העיד ב-1947 באמסטרדם בפני ה-NIOD (המכון ההולנדי לתיעוד המלחמה, Nederlands Instituut voor Oorlogsdocumentatie). הוא נעצר כבר ב-25 באפריל 1942 במקום עבודתו ונלקח אל מחנה דה וכט (De Vecht) שבדלפסן (Dalfsen). ב-8 באוגוסט 1942 שוחרר ועבד בתור צבע בבית החולים אלפדורן. ב-21 בינואר 1943 הגיעו אנשי ס"ס למקום והטילו עוצר על המוסד. עם אשפוזם במוסד נלקחו מן המטופלים תעודות הזהות שלהם בשל מצבם הנפשי הקשה, ואילו עתה לקראת גירושם הוחזרו התעודות לכמה מהם, כנראה כדי שהנאצים יוכלו לפקח עליהם. אל המטופלים צורפו 50 רופאים ואחיות, אך מכיוון שאנדריאס השתייך לצוות הטכני (Technische dienst) בבית החולים הוא לא צורף אליהם אלא הובא לווסטרבורק עם עובדי בית החולים ועם תושביה היהודיים של העיר אפלדורן. המגורשים האלה נכללו ברשימת הגירוש המקורית של השילוח שיצא ב-9 בפברואר 1943, והם גורשו יחדיו לאושוויץ....