שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 02/02/1943

השילוח שיצא ב-2 בפברואר 1943 מווסטרבורק לאושוויץ מוספר בתור השילוח ה-46 (בספרות רומיות: IVL) שיצא מן המחנה. מרשימות ששחזר ה-NIOD (המכון ההולנדי לתיעוד המלחמה, Nederlands Instituut voor Oorlogsdocumentatie) לאחר מלחמת העולם השנייה ידוע ש-890 בני אדם גורשו בשילוח זה, ששבעה מהם היו אסירים (Häftlinge) ושאחד צורף ברגע האחרון. ברשימה מוזכר גם שמה של אישה אחת, ובמקום תאריך לידתה נרשם "חולת נפש" (Geisteskrank), אולם אין עוד נתונים עליה. בחוברת שפרסם הצלב האדום ההולנדי באוקטובר 1953 בנוגע לגירוש יהודי הולנד לאושוויץ ב-1943, מובאת סטטיסטיקה מפורטת על גיל המגורשים בשילוח זה ועל מינם. לדברי חוס לויטרס (Guus Luijters), מחבר הספר "לזכר" (In Memoriam), הרכבת הורכבה מ-19 קרונות, ובין המגורשים היו 85 ילדים; מלבד שני בני נוער שנרצחו באושוויץ ב-30 באפריל 1943, כל שאר הילדים שגורשו בשילוח נרצחו מיד לאחר שהגיעו למחנה. הילד הצעיר ביותר בשילוח היה מרסל אלכסנדר ון ריק (Marcel Alexander van Rijk), שנולד ב-30 באפריל 1942; לואיס בלמיסט-קאס (Louis Bloemist-Kaas), ילידת 1849, הייתה המגורשת המבוגרת ביותר. בתיעוד של המועצה היהודית מ-5 בפברואר 1943 נאמר שבשילוח שיצא ב-2 בפברואר גורשו גם כ-110 חולים. בדיווח יומי מ-2 בפברואר שכתב חבר במשטרה היהודית (Ordnungsdienst, OD) בווסטרבורק, נמסר שבאותו יום הגיע שילוח החולים השביעי מאמסטרדם לווסטרבורק; שילוח החולים הראשון יצא ב-19 בינואר 1943. שילוחים אלו הוציאו לפועל את תכניתו של צפף שהוזכרה לעיל בנוגע לגירוש החולים היהודיים מהולנד, ושיאה של תכנית זו היה הגירוש מבית החולים היהודי לחולי נפש שבאפלדורן (Apeldoorn) ב-22 בינואר 1943. בדיווח גם נכתב שאנשי ה-OD חזרו מאפלדורן ב-2 בפברואר לאחר שאולצו לסדר את המקום. לא ידועים פרטים על נסיעת הרכבת עצמה, למעט הסבירות הגבוהה שנתיב נסיעתה בהולנד היה זהה לנתיב הנסיעה של קודמותיה: היא יצאה ממחנה וסטרבורק ונסעה לניווסחנס (Nieuweschans), ששוכנת סמוך לגבול עם גרמניה. שם ככל הנראה הוחלף הקטר של חברת הרכבות ההולנדית בקטר של ה"רייכסבאן" (Reichsbahn, חברת הרכבות הגרמנית), והרכבת המשיכה דרך גרמניה אל פולין הכבושה....