שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 29/01/1943

ב-29 בינואר 1943 יצא שילוח המוני נוסף ממחנה המעבר וסטרבורק לאושוויץ-בירקנאו.
על פי רשימת השילוח גורשו ברכבת זו 659 נשים, גברים וילדים. את הרשימה העתיקו נציגים מבנק ליפמן-רוזנטל ושות' שבווסטרבורק, והיא הועברה להנס פישבק (Hans Fischböck), המפקח הכללי על ענייני הכלכלה בהולנד, ומי שהיה האחראי הישיר על פעילות הבנק. בין המגורשים היו משפחות שלמות וכן פעוטות, ילדים וקשישים רבים. 114 מן המגורשים היו ילדים בני 18 ומטה; המגורשת הצעירה ביותר הייתה תינוקת בת פחות משלושה חודשים, והמגורש המבוגר ביותר הידוע לנו היה בן 90. לרשימה נוספו ברגע האחרון 49 איש, ו-33 מגורשים הוגדרו "Häftlinge" (אסירים – מונח זה נשמר ליהודים שנעצרו בהיותם במחבוא או שנתפסו לאחר שהפרו את אחד החוקים נגד היהודים, כגון החובה לענוד טלאי צהוב או הפרת העוצר שהחל בשעה 20:00).
בשילוח זה נכללו גם כמה יהודים בעלי נתינות זרה. לאון גרינמן (Leon Greenman) מן הרובע היהודי ברוטרדם, אחד משני הניצולים היחידים משילוח זה, נלקח מביתו ב-8 באוקטובר 1942 עם אשתו אסתר (Else), בנם ברני (Barney) בן השנתיים וחמותו בת ה-83; את המעצר ביצעה המשטרה, ולפחות אחד מחברי המפלגה הנאצית ההולנדית (NSB) במדים שחורים עזר לה. גרינמן ומשפחתו נלקחו באוטובוס להאנגר 24, אתר הכינוס המרכזי ברוטרדם, ואחרי יומיים הועברו לסטילטייספליין (Stieltjesplein), והם הועלו לרכבת שעברה שם. בלילה יצאה הרכבת מרוטרדם, ובשעת בוקר הגיעה לתחנת הרכבת בהוכהאלן (Hooghalen). מן התחנה הם נאלצו ללכת ברגל כ-5 ק"מ אל מחנה וסטרבורק. לאחר יותר משלושה חודשי מעצר במחנה הועלו לאון גרינמן ומשפחתו לשילוח לאושוויץ. אמנם למשפחת גרינמן הייתה אזרחות בריטית, אלא שהדרכונים שלהם אבדו, וכשהמסמכים הגיעו לבסוף לווסטרבורק בחר מפקד המחנה קונרד גמקר (Konrad Gemmeker) להתעלם מהם. לאון ומשפחתו נחשבו יהודים הולנדיים ונכללו אפוא בשילוח....