שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 18/01/1943

השילוח שיצא ב-18 בינואר 1943 מווסטרבורק לאושוויץ היה השני מן השילוחים הללו, והוא מוספר בתור השילוח ה-44 (בספרות רומיות: VIL) שיצא מווסטרבורק. בחוברת שפרסם הצלב האדום ההולנדי באוקטובר 1953 בנוגע לגירוש יהודי הולנד לאושוויץ ב-1943, מובאת סטטיסטיקה מפורטת על גיל המגורשים בשילוח זה ועל מינם, ולפיה לא ניצל אף מגורש מן השילוח. מרשימות ששחזר ה-NIOD (המכון ההולנדי לתיעוד המלחמה, Nederlands Instituut voor Oorlogsdocumentatie) לאחר מלחמת העולם השנייה ידוע שהיו בשילוח זה 748 בני אדם, וש-44 מהם היו אסירים (HAEFTLINGE) ו-9 צורפו ברגע האחרון; סופיה אני יעקובסון (Sophia Annie Jacobson, ילידת 1926) והוריה היו בין המגורשים האלה, וככל הנראה הם הצטרפו לשילוח מפני שסבתה של סופיה מצד אִמה גורשה בו.
בתכתובת של המועצה היהודית באמסטרדם מ-15 בינואר 1943 (יום שישי), נמסר שביום שני הקרוב יֵצא שילוח לגרמניה ובו כ-800 איש. באותם ימים - ב-13 בינואר – גורשו לראשונה יהודים למחנה ווכט (Vught). הראשונים שגורשו למחנה היו 250 יהודים ממחנה אמרספורט (Amersfoort), שעבדו בשביל הצבא הגרמני ולכן היו פטורים עד אז מגירוש. ב-16 בינואר גורשו מבניין התאטרון ההולנדי באמסטרדם 450 יהודים נוספים לווכט; גם הם היו פטורים עד אז מגירוש מאותה סיבה.
בין המגורשים בשילוח שיצא ב-18 בינואר 1943 מווסטרבורק לאושוויץ היה לאונרד דוד פרנק (Leonard David Frank), יליד 1903. הוא עבד במחלקת הכלכלה במועצת היהודים, ונפרד מחבריו במילים: "זה היה כבוד לעבוד עם עמיתיי. אני מרגיש שהם עשו כל דבר שאפשר בנידון" – היינו, לנסות למנוע את גירושו. מגורש אחר ידוע היה מקס לוונבך (Max Levenbach), יליד 1884, אחד המארגנים המרכזיים של השחמט המקצועי בהולנד. שמותיהם וכן הציטוט הקצר לעיל מוזכרים בסיכום ישיבת המועצה היהודית מיום חמישי, 14 בינואר 1943....