ביום שני, 24 באוגוסט 1942, יצאה מווסטרבורק (Westerbork) לאושוויץ רכבת ובה יותר מ-500 מגורשים. בין המגורשים היו גם ארבעה אסירים ושני אנשים שהצטרפו מרצונם לשילוח; מתנדבים כאלה גויסו כשמספר המגורשים בשילוח מאמסטרדם לאושוויץ לא הגיע למכסה הדרושה. במכתב ששלח אסיר בווסטרבורק למכריו שבאמסטרדם, נכתב שלפעמים אנשים התנדבו להצטרף לשילוח אם ידעו שבני משפחותיהם מיועדים לרכבת זו. במקרה כזה הם נדרשו לחתום על מסמכים שיוכיחו כי עזבו מרצונם, וכך נרשמו לשילוח.
הרכבת יצאה בבוקר מהוחהלן (Hooghalen) והגיעה לניואה סחנס בצהריים. עד ראייה הולנדי מספר על נסיעת רכבות הגירוש באותם ימים: "פסי הרכבת עברו באמצע השדות. לא פעם עבדנו סמוך לפסים. 'רכבת היהודים' ('Jodentrein') הייתה עוברת בימי שלישי בצהריים. אלה היו רכבות ארוכות וכבדות מאוד, שנסעו לאט מאוד, אולי במהירות של אופניים." אם יכלו, זרקו המגורשים מהרכבת מכתבים, פתקים וגלויות בזיידברוק, למשל, שם הרכבת עצרה לעשר דקות והתושבים המקומיים נופפו להם לשלום כשהרכבת יצאה, או בווינסחוטן, שם אספו המקומיים את המכתבים האלה ולקחו אותם למנהיג מחתרת ההתנגדות בעיר, והוא היה שולח אותם ליעדם.
עדי ראייה אחרים מן הצד הגרמני של הגבול זוכרים שהרכבת נהגה לעצור בתחנת ונר, ושם הותר לכמה יהודים לרדת ולמלא פחים במים. לפעמים אנשים אלו היו סופגים מכות ומלקות שוט מידי שומרי הגסטפו, ולפעמים החיילים היו פותחים את ברז המים במלוא העוצמה כך שהזרם יהיה חזק מדי למילוי הפחים הקטנים. היהודים היו שבים לרכבת בראש מושפל ועם מעט מים....
ארכיון
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
NIOD, AMSTERDAM copy YVA M.68 / JM/14181
NIOD, AMSTERDAM 226B doos B1 copy YVA M.68 / להזמנת התיק ראו קוד מיקרופילם