ביום שישי, 21 באוגוסט 1942, יצא ממחנה המעבר וסטרבורק (Westerbork) לאושוויץ השילוח ה-12 בשלב הראשון של הגירוש ההמוני של יהודי הולנד.
ליהודים מאמסטרדם הורו להתייצב ביודסה סחַוובורך (Joodsche Schouwburg) שבפלנטז' מידלאן (Plantage Middelaan), רחוב הומה באזור מגורים, שבו התגוררו גם לא-יהודים רבים. לסחוובורך היה תפקיד כפול: גם נקודת כינוס לקראת גירוש וגם מחנה כליאה למעצרים ממושכים יותר. עד סוף יולי 1942 נדרשו יהודי אמסטרדם להתייצב בתחנה המרכזית או באדמה וַן סחלטמפליין (Adama van Scheltemaplein) מס' 1, בניין ששימש בית ספר תיכון עד ששוכנה בו הלשכה המרכזית.
בחודשים יולי-אוגוסט 1942 השיטה העיקרית לזימון אנשים הייתה באמצעות מסירת הודעות כתובות, שלעתים קרובות נמסרו בבתי המגורשים, ומלבד זאת גם נערכו פשיטות – ב-14 ביולי, ב-6 באוגוסט וב-9 באוגוסט. בהודעות הכתובות נאמר לנמען שהוא יצטרף למשימת עבודה (לשון נאצית נקייה לגירוש, polizeiliche Arbeitseinsatz) בגרמניה. לשם כך עליו להיבדק בדיקה רפואית במחנה המעבר וסטרבורק, ולהתייצב בנקודת כינוס מקומית בתאריך מסוים ובשעה מסוימת כשחפציו ארוזים בתרמיל גב או בצ'ימידן....