בפיאסקי, עיר קטנה ששוכנת 21 ק"מ מדרום-מזרח ללובלין, היה גם גטו המעבר פיאסקי לוטרסקי. ב-17 במרס 1942 נשלחה הודעה מן המחלקה לאוכלוסייה ולרווחה במִנהל האזרחי של הגנרלגוברנמן, ובה הכריז ס"ס האופטשטורמבנפירר הרמן הפלה (Hermann Höfle), עוזרו של אודילו גלובוצ'ניק, ש"פיאסקי תפונה מיהודים פולניים ותהפוך לאתר כינוס ליהודים שמגיעים מן הרייך." באפריל 1942 גורשו אל פיאסקי לוטרסקי כ-4,200 יהודים מגרמניה וכ-1,000 יהודים מן הפרוטקטורט, וכן יהודים שהובאו לשם מקליש (Kalisz). השילוח שיצא ממינכן לפיאסקי לוטרסקי ב-3 באפריל 1942 ובו 989 יהודים היה אחד מן השילוחים האלה.
כמו בשילוח הקודם שיצא ממינכן ב-20 בנובמבר 1941 לקובנה (Kaunas/Kovno), גם את השילוח הזה תכנן הגסטפו המקומי. ההיסטוריונית כריסטינה קולר (Christiane Kuller) כותבת שלארגון הגירוש לפיאסקי לוטרסקי (Piaski Luterskie) סייעו יותר מ-40 גופים, ובהם חברות תחבורה, שמאים ובעלי מלאכת יד; כולם הרוויחו מגירוש היהודים ומבזיזת רכושם.
עד כשבועיים לפני הגירוש נשלחו ליהודים המועמדים לגירוש הוראות כיצד להיערך לגירוש: היהודים נדרשו להשאיר את דירותיהם נקיות, למסור את המפתחות לבתיהם ולהביא שלטים שנושאים את שמותיהם. נוסף על כך הודיעו להם שיגיעו לבית חדש במזרח, והורו להם הוראות נוספות....