שילוח, רכבת Da 9 מ - Koblenz, Koblenz (Koblenz), Rhine Province, גרמניה ל - קרשניצ'ין, גטו, פולין ב- 30/04/1942

הרכבת סומנה בסימן Da 9, ולפי התכנון היא הייתה אמורה לנסוע מקובלנץ לטרווניקי (Trawniki) ולעצור בדרך בארפורט (Erfurt). ההיסטוריון אלפרד גוטוואלד (Alfred Gottwaldt) משער שהשילוח יצא ב-3 במאי, ואילו מקורות אחרים משערים שהוא יצא ב-30 באפריל. לא ידוע אם חל שינוי בתכניות נסיעתה.
ברכבת היו 105 יהודים מקובלנץ, ובהם קרוב ל-100 חולים מבית החולים לחולי נפש. אחד המגורשים בשילוח היה המשורר יעקב האנס דוידזון (Jakob Hans Davidsohn), הידוע בכינוי יעקוב ון הודיס (Jakob van Hoddis). שניים עשר יהודים מן העיר זינציג (Sinzig) גורשו בשילוח; הם הובאו לקובלנץ ב-26 באפריל 1942.
האופן שבו רוכזו וגורשו היהודים מבופרד (Boppard) מהווה דוגמה לאופן שבו התנהל גירוש היהודים מיישובים קטנים רבים בגרמניה: באמצע אפריל 1942 לערך חויבו 21 מ-30 היהודים המקומיים להתייצב במטה המשטרה המקומי בבניין העירייה ליד השוק המקומי. יום אחד לפני הצגת דרישה זו אולץ יוזף הולברג (Josef Holberg) להיות ראש השילוח, וניתנו לו הוראות מפורטות, לדוגמה: היהודים הורשו לקחת לדרך תרמיל בלבד, בלא דברי ערך. המשטרה המקומית הייתה אחראית לבדיקת המגורשים, והיא מינתה אחות מן "הצלב האדום" לבדוק את גופן של הנשים היהודיות. לאחר הבדיקה הכריחו את המגורשים לצעוד בשלושה טורים לבאד זאלציג (Bad Salzig), שמרוחקת כחמישה ק"מ ממטה המשטרה; שני שוטרים בתחילת השיירה ושני שוטרים בסופה שמרו עליה. בבאד זאלציג שימש המלון הרעוע "צום שוואן" (zum Schwan) אתר האיסוף ליהודים מרחבי הנפה זנקט גואר (St. Goar), ובו כלאו אותם. ב-30 באפריל 1942 הובאו המגורשים לתחנת רכבות המשא בקובלנץ-ליצל (Koblenz-Lützel), והם גורשו משם עם יהודים מקובלנץ ומיישובים מן הסביבה לאיזביצה בגנרלגוברנמן....